בצעירותם?
בנוסף מכירים גדולי ישראל שעשו תשובה בשלב כלשהו בחייהם?
אשמח שתכתבו פה שמות
בצעירותם?
בנוסף מכירים גדולי ישראל שעשו תשובה בשלב כלשהו בחייהם?
אשמח שתכתבו פה שמות
ר' אלעזר בן דורדיה [חזר בתשובה].
הרמב"ם [קשה קליטה בצעירותו].
הר' צבי הירש מרמינוב [קשה קליטה בילדותו].
מה אכפת לקב"ה אם אני מדבר לשון הרע?
מה אכפת לקב"ה אם אני לובשת חולצה קצרה?
מה אכפת לקב"ה אם אני מעתיק במבחן?
מה אכפת לקב"ה אם אני לא שומרת נגיעה?
מה אכפת לקב"ה אם...

---
תגידו, אתם נורמליים אתם?!
מדובר פה ב - 'בורא העולם', נראה לכם שהוא מתעסק בקטנות?
נו באמת, יש לו זמן לשטויות שלכם?!
אכפת למי שברא ת'עולם אם תגע בחברה שלך או לא?! אם יש לך חברה או לא?!
אם תדליק ת'אור בשבת או לא?! מה נפל עליכם אתם?!...
אתם פשוט...
זה לקחת את אלוהים - ולהפוך אותו לאיזה בן אנוש לא נורמלי שחופר בכל דבר..
מה אתם מכניסים את אלוקים לדברים הקטנים האלה?! אם הוא כל יכול,
אז אל תבלבלו ת'מוח שאכפת לו מה אני הקטן עושה פה.
נו באמת. זה לזלזל בו! להוריד את אלוהים לרמה של בן אנוש מסוקרן.
עאלק אתם 'מקדשים את שם הבורא'. רבאק, כל אמירה כזו שטותית,
רק מחללת את שם הבורא. אם אותי לא מעניין האם אתה נוטל ידיים בבוקר,
אז את 'כל יכול', 'בורא העולם' יעניין אם אתה שוטף ידיים?!...
אתם פשוט לא נורמליים. השכל שלכם ברח. תתעוררו.
---
אווו. שלום עליכם 'אדון שכל'.
מממ. מעניין, איך העולם הסתדר בלעדיך עד שנולדת.
בא שמע סיפור. השנה היא שנת 1365.
משה, ילד קטן בן 4. שואל את אבא שלו -
'אבוש, יכול להיות כזה דבר בעולם מתישהו שרכב שיעוף באויר?'.
- משה חמוד, הארי פוטר יצא רק בשנת 1997. יש עוד כמה מאות שנים.
וגם שם, זה רק דמיונות. עשה טובה, לך לאמא פנינה שספר לך על שלגיה ושבעת בניה...
עד לכאן הסיפור. בא נלמד ממנו משהו.
>>> לא כל מה שהשכל אומר בהסתכלות הראשונה, זה אמת.
מממ. בא נפתח רגע סוגריים. הנה -
[מכיר 'רב עובדיה שליט"א', ראית פעם כמה שכל יש בבן אדם הזה?
אז בוא נרגע קצת ונבין שהדתיים האלה לא באמת 'חסרי שכל'...
- אוו! ידעתי שזה יגיע. הנה הטענה של כל הדוסים האלה.
"לרב יש שכל", מה הקשר?! זה אומר שהוא צודק?!
ממש לא. גם לעוד אנשים יש שכל והם שיא הפך הדתיים...
- אחי, מסכים איתך. לא באתי להגיד שאם הרב אמר ככה אז 'לא צריך לבדוק',
ממש לא, וגם אני אישית בדקתי את הדברים בעצמי.
אבל רק הבחנה שכלית (...) קטנה,
* לראות אדם חכם בעל תאוות ומידות בהמיות, זה להבין שיש בו משהו דפוק, ל-מ-ר-ו-ת השכל.
לראות אדם חכם עם מידות טובות ממש, זה להבין שיש משהו רציני ש-מ-ש-ל-י-ם את השכל...
שוב, לא אמרתי שבגלל זה לא נבדוק. רק חשוב לעשות ת'הבחנה הזו,
אתה יודע, הרי אנחנו הרי אנשים שכליים...
טוב, סוגרים סוגריים.]
הלאה, ומה התשובה לשאלה שלך?
מה אם נגיד אתה רואה את נשיא ארצות הברית, אובמה,
יושב בתוך פח זבל, ואוכל דג מלא יתושים.
ר-א-י-ת אותו, ואתה בטוח שזה הוא שהיה שם.
אין - בטוח, חוש הראייה שלך לא משקר.
בדקת, ואפילו אמרת לו - 'אובמבה, גבר, יש'ך במבה?',
והוא ענה לך -
No, I'm sorry I only have fish..
שאלת אותו -
תגיד, אתה אשכרה נשיא ארה"ב?
- yes, I'm.
- אפשר לראות מסמכים?
- look...
הוא מוציא לך מהכיס מסמכים שזה הוא ב-ט-ו-ח. אתה כזה כולך בהלם,
מה אתה עושה פה?!...
אתה משפשף עיניים. שוב. שוב. שוב.
צובט את עצמך. אוו'ץ. לא, זה לא חלום.
מציאות. אובמה בזבל.
האאאאא! מציאות.
חוזר הביתה בהלם. מספר את זה לחבר'ה שלך,
והם כמובן - לא מאמינים לך. תגיד לי, אתה נורמלי?! הם אומרים.
נו באמת, נשיא ארה"ב בזבל?! שכח מזה.
---
הם מביאים 'ראיה', יענו סברות (!) ב-ש-כ-ל,
ואתה בא עם 'ראייה', יענו בחוש. ראית. מציאות. בדקת שאתה לא 'הוזה'.
---
אגב, גם לא הייתי מאמין לך, סתם שתדע.
מאותה הסיבה שאני לא מאמין לאיש שקוראו לו 'ישו'.
שאני אחייב את עצמי מצוות בגלל איזה אחד אדיוט שהוזה?!...
בחיים לא. ככה, גם לא הייתי מאמין לך עד שהייתי מקבל ראיות ברורות.
לא בגלל שאתה אדיוט חלילה, אתה מתוק אתה, באמת,
אבל בכל זאת, אני רוצה לדעת בבירור - ולא על סמך יש מצב הזיות.
עכשיו אתה בטח שואל, רגע,
לי לא היית מאמין, ולזה שהיה 'מעמד הר סיני' אתה מאמין? נו באמת...
אז בא שמע אחי בקצרה את היסוד הבא.
אני מאמין שהיה מעמד הר סיני כי --->
אני י-ו-ד-ע בשכל שהוא היה.
כן, למ-ר-ו-ת שזה נשמע הזוי מאוד.
אני מאמין שאכפת לה' מכל מה שאני עושה כי --->
אני י-ו-ד-ע שאכפת לו.
ל-מ-ר-ו-ת שזה נשמע הזוי מאוד.
כמו שלך היה הזוי שאובמה יהיה בזבל,
משהו דומה - להבדיל אלף אלפי הבדלות -
הזוי שלבורא העולם יהיה אכפת מהדברים הקטנים שאנחנו עושים.
א-ב-ל, יש שלב >>>
שההזוי חייב לההפך להיות לא רלוונטי,
כאשר האמת צועקת, כאשר השכל אומר שההזוי הזה - הוא מציאותי.
זה היסוד. תזכור חזק.
אגב, אני לא הולך להוכיח לך פה שהיה מעמד הר סיני,
אבל אתה בהחלט מוזמן בכיף ממש. (ahh1000@gmail.com)
להוכיח שהיה מעמד הר סיני בודאות -
זה דומה להוכיח ממש בלי שום ספק שראית את אובמה שם.
כן, ג-ם א-ם זה נשמע הזוי,
ברגע שתביא ה-ו-כ-ח-ה חותכת. יאמינו לך.
ומי שלא יאמין אחרי ההוכחה, ה-ו-א פה ה - 'אדיוט' שחושב שכולם אדיוטים.
לאיש הנקרא 'ישו', לא נאמין כי יש מצב גדול הוא דמיין. שאני יאמין לאדם יחיד?!
למה מה קרה?! זה פשוט לא הוכחה מה שהוא אומר.
ה-ש-כ-ל אומר 'אל תאמין' לישו.
גם אחרי (!!) שאתה שומע את מה שהגויים טוענים.
אבל 'מעמד הר סיני', שהייתה התגלות ה-מ-ו-נ-י-ת וכו',
אז למרות שזה נשמע הזוי בהתחלה,
בא תשמע,
ואז תראה כמה שזה הגיוני, ל-מ-ר-ו-ת שזה היה נשמע לך לא הגיוני.
או במילים אחרות - כמה לא להגיד שלא היה מעמד הר סיני או שלא אכפת לה'...
אז לסיכום אחי,
שנצא עם נקודה אחת ברורה -
אל תחשוב שאתה המצאת את השכל.
גם אם טענה כלשהי נשמעת לך בהתחלה 'לא הגיונית בכלל',
שמע ת'צד השני באמת, מבפנים - ואז תבחן את הדברים.
כן - בשכל. בלי שום דמיונות. רק אמת לאמיתה.
בד"כ אני לא קורא בגלל הסגנון. הפעם קראתי.
אם הבנתי נכון, אתה תוקף את עליונות השכל.
אז יש לי חדשות בשבילך - היהדות היא כמעט רק שכל. או לפחות ההלכה, שהיא היהדות.
אז אנא, קח קצת ענווה כשאתה מדבר על השכל, ידידי היקר. כי בהלכה הכל עובד על שכל, ורק על שכל (וגם אני מתעלם מהשאלה על מעמד הר סיני - היא לא מעלה ולא מורידה דבר).
הוא לא תוקף את עליונות השכל,הוא אומר שגם אם עולה לנו קושיה לא לזרוק בגללה הכל כי יכול להיות שאנו טועים.
נ.ב. מה שלא הסכמתי איתו הוא ש"יש הוכחות למתן תורה", אני באופן אישי לא מצאתי אותן ולדעתי האמונה שלנו צריכה להתבסס אמונה נטו = חיבור עמוק לה' עד שקיומו ואמיתות התורה יהיו לנו ברורים כשמש בצהריים.
בסיעתא דשמייא!

שבת שלום!
בע"ה ביום חמישי הקרוב ליל י"ט כסלו בשעה 18:30,
תתקיים התוועדות גדולה ושמחה עם
מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א
בישיבת 'עוד יוסף חי' יצהר.
הולך להיות פיצוץ של התוועדות שווה לבוא!!!!
לאחר ההתוועדות שבת חסידות בישיבה לתלמידי י"א - י"ב. הרשמה לשבת חובה בפלא': 0504449550
לא הצלחתי להעלות מודעה אך יש עוד פרטים באתר ישיבת "עוד יוסף חי"
הרבנים הראשיים לישראל הכריזו על יום תענית ותפילה ציבורית, זאת נוכח העובדה כי חרף תקופת השנה, הגשם ממאן מלהגיע. הרבנות: “להתאסף בבתי הכנסת לאמירת סליחות ותהלים"
- אורי פולק
עקב בצורת הגשמים החריגה, החליטה הרבנות הראשית לישראל לקבוע את יום חמישי הקרוב, י"א בכסלו, כיום תענית ותפילה ציבורית. בשנה שעברה הסתפקה הרבנות בקריאה לתפילה ולא בצעד מסוג זה, הנחשב לחריג יותר.
בהודעה שפרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, כתבו הרבנים כי "כלה קיץ וגם רובו של החרף עבר, ועדיין לא נושענו בירידת גשמי ברכה, ומצב המים בארץ ישראל בדוחק ובצער עצום ורב, ובפרט שזו לא השנה הראשונה שיש בצורת, ויבשה הארץ בעוונותינו הרבים, והדבר אומר דרשני, וחובתינו במצב זה לפשפש ולמשמש במעשינו, ולהתקרב אל ה' בכל ליבנו, ולהפיל לפניו תחינתנו בלב נשבר ונדכא".
"כבר פירסמנו בימים עברו שכל מי שיכול ישתדל להתענות יום שלם, או לפחות חצי יום, יקבל עליו התענית במנחה של היום הקודם ותע"ב", הוסיפו הרבנים הראשיים וציינו כי "כל מי שיכול יקבל עליו ביום הקודם תענית ליום שלם, ומי שקשה לו יקבל עליו מחצות היום עדי ערב, ויתאספו בבתי כנסיות ובתי מדרשות לאמירת סליחות ותהלים".
הרבנים הראשיים מסיימים את מכתבם בתקווה כי "ה' יראה בעוניינו וישמע תפילתנו, וימלא בקשתינו בחסד וברחמים, ישב רוחו יזלו מים, בטללי רצון ברכה ונדבה להריק ברכותיו ברחמים על עמנו ועל נחלת אבותינו. ויתן לנו הא-ל-הים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש, ויברך שנתינו בשים שלום טובה וברכה. וחיים עד העולם"
------
הצום מתחיל מהזריחה עד כמה שיוכל, עדיף עד השקיעה
בתקופת הלימודים באולפנא שנאתי היסטוריה (אולי בגלל הדרך שלימדו את זה???)
היום אני ממש רוצה לדעת ברצינות - מה באמת היה בחג החנוכה? רקע היסטורי וכו'
איפה אפשר למצוא חומר אמין ברמה נורמלית?
וכן סיפורי מצדה..גמלה..יודפת..ויקיפדיה..;)
זה בכלל המרד הגדול(שבקרוב אני אכתוב עליו סיפור בפסיפס).
או בויקי ישיבה וכדומה
בשני מילים
בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא
,הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם
.ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות
וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם
אלוהי אבותינו, והושיעם מידם. וגברו בני חשמונאי הכוהנים
,הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים
.וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני
וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסליו
היה. ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד; ולא היה
בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה
.ימים עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת ימים האלו
שתחילתם מליל חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין
.בהם הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות
.
משהו דומה. השעה כמעט אחת בלילה. אני לא בבית, נסעתי למקום מסוים.
מתארגנים לישון. אחרי יום מעייף, מאוד. יושב על המטה ומדבר עם הבחור שלידי,
נחמד דווקא. אין, נשמה קדושה. יש בו משהו כובש. משהו פנימי,
שבחיים שלי לא ראיתי אחד כזה. טהור, שמח, חזק. אבל מכל הלב.
ידעתי שיש לו איזשהו 'קטע' עם זמרת מסוימת. 'אין עליה', בשבילו.
מממ, מעניין לדעת מה עובר בלב שלו. מעניין הא? לך על זה, קול לוחש בתוכי.
"תדבר על הכל, חוץ מעל מירי מסיקה", הוא אומר לי.
- אחלה. רק תזכור מה אמרתי למעלה. שום מילה.
הוא אומר בחיוך, שאין. שווה הכל בעולם. לא מסוגל - גם אם ארצה - לבאס את הבחור.
- בוא נשים ת'אצבע על הנקודה המדויקת, סבבה? אתה אוהב את מירי מסיקה או אוהב לשמוע אותה?
- להההה! אתה?! מסכים?! שאתה?! לא?! אוהב?! את?! מירי?! מסיקה?!
- אבל אוווף! מאוד קשה לי. אין, 'מירי מסיקה' היא בשבילי הכל. אני אוהב...
קורצים אחד לשני. משדרים על אותו הגל, משהו נכנס ללב.
- אחי, תחשוב על הדברים. תחזק את ההבדל בין 'אוהב אותה' ל - 'אוהב ת'קול שלה'. והאמת? אני לא אתפלא אם פעם הבאה שאפגוש אותך כבר לא תרגיש שאתה אוהב אותה, ומי יודע אולי אפילו תפסיק לשמוע אותה...
- אחלה. אני לא יודע אם אצליח לישון הלילה, אבל תודה ממש על מה שאמרת. לילה טוב! הוא אומר, עם חיוך שווה זהב.
- יאלה אחי, נדבר בעז"ה. לילה טוב נשמה.
===
מכאן, לקחתי כלל לחיים: להגדיר זה חזק. מ-א-ו-ד.
ומהמקום הזה, עוד מחשבה אני רוצה לתת, במיוחד לחבר'ה הדתיים שבנינו.
אתם יודעים בדיוק ש - 'ידידה' מול 'חברה', אצלנו, אין הבדל תהומי בין המילים. אצל אחינו שלא שומרים תורה ומצוות,
זה הבדל ענק שמתבטא ממש במציאות. מה זה מציאות? כמעט נשואין החברים, לעומת הידידים שרק לדיבורים וכאלה..
ממילא, אם נשחק קצת עם ההגדרות, נוכל להגיד משפט פשוט:
חברה - ידידה, חבר - ידיד. משחק מילים נחמד, שאנחנו שולטים בו.
עכשיו שימו לב לדבר הבא.
אמרנו שלהגדיר זה חזק. הרבה פעמים אנחנו רוצים לצאת מקשר עם המין השני - כי ת'כלס למדנו שהוא מזיק ולא בריא לכולם - אלא מה? קשה מאוד. העזרה, תבוא דבר ראשון - ממנו, מההגדרה שניתן לקשר.
תרשמו בזיכרון:
>> לעצמינו, נגדיר - יש פה חברות, אל תבלבל לעצמך ת'מוח. זה לא 'סתם ידיד חפיף, לא כזה נורא',
אלא זה חברות. מזיקה. מאוד.
ממילא, יהיה לנו הרבה יותר קל ללכת במצב של ---> 'הגזמנו. בואנה, חייבים להתנתק מהקשר.
הוא אסור ממש בלי שום צל של היתר'.
>> לאחרים, נגדיר - כמובן רק אם הם יודעים על הקשר - אין לנו שום חבר, זה כולה ידיד. משהו לא רציני, סתם בקטנה.
ממילא, יהיה לנו הרבה יותר קל, פחות להשאב לקשר כי ---> 'זה לא משהו רציני. סתם בקטנה', היחס מהחברה, נוטע בנו המון, ככה שככל שהיחס יהיה פחות חזק למצב ה - 'קשר' שלנו עם הבחור או הבחורה, ממילא פחות 'נטבע' בים 'דיבורי החברה' והשפעתה...
זה לא סיבון המציאות, זה פשוט לשים אצבע על האמת.
ולפעמים - לאמת יש שתי פנים. במיוחד אם סך הכל, אפשר להגיד על המילים - 'מתחלפות'.
מותר לשחק איתם...
בואו נזכור ת'יסוד הבא -
חובה לעשות שטיפה במוח. לנקות אותו מכל מיני מחשבות לא אמיתיות.
ו - הכי חשוב:
לשים ת'אצבע על הנקודה הנכונה.
אגב, הבאנו פה רק דוגמא בנושא 'רותח'. אבל חייבים לדעת,
זה ב-כ-ל התחומים. ממש. כלי לחיים אמיתיים ומהנים יותר.
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
מי שלא קרא, כדאי -
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
Get out - now
מה קורה מאמי?
קריאה מהנה! (:
בסיעתא דשמייא!!
] - אם אנחנו עושים את זה כדי לעבוד את ה', ז'תמורת כדי שתהיה לנו תעודת בגרות טובה, וככה נוכל לתרום לעולם במקצוע שנרצה לעבוד בו -

שבת שלום!
אני לא מצליחה להתחבר לזה.. כמה שמנסים לדבר איתי.. שום דבר לא עוזר. אני מנסה להתכוון.. אבל תכל'ס, אין לי שום תכלית למלמל מילים סתם.. אני רוצה להתפלל.. אני רוצה להתחבר.. אבל אני לא מצליחה!!
בבקשה מי שיכול לעזור..
!!!
ובכן, מהי תפילה?
אולי נתחיל מהמושג "ברכה":
ברכה פירושה הברכה - כמו שמבריכים ענף גפן באדמה לעץ "חדש"
ז"א שאנו מבריכים את השפע הא-לוהי ומתחברים אליו. השפע כבר קיים וזמין, החיבור והשינוי הם רק בנו - באמצעות התפילה אנו מתחברים לצינורות הא-לוהיים ולשפע ולוקחים כוחות למימוש אותם רצונות פנימיים וביטוי שלהם במציאות.
למשל: אדם המבקש בריאות איננו מבקש דווקא נס "חיצוני" שיגיע מ"שומקום" אלא בתפילה\בקשה זו אנו מכירים שיש כוחות של בריאות בעולם מאת הבורא והוא רופא חולי עמו ישראל ועם התחזקות האמונה והחיבור הפנימי לאותם צינורות\רצונות אנו מושכים אלינו את השפע הנצרך.
בקיצור המטרה היא לגלות את הא-לוהות בתוכנו! וכמו שאמר דוד המלך בתהלים: "ואני תפילה"
אחת הסיבות שמתנועעים בתפילה במהות זה כדי לעורר את הכוחות העליונים האלו שיגיעו עד בטוי מעשי ארצי..
כמה צרות יש לעם ישראל
כמה חולים סופניים, כמה חולים שחייהם אינם חיים, כמה דעת חסרה להרבה אנשים. כמה המצב הרוחני של העם ירוד.. כמה אנשים קשיי יום שבקושי יש להם מה לאכול.. כמה ילדים רעבים.. כמה מדוכאים, כמה רווקים, כמה עקרות, כמה יתומים ואלמנות.. בקיצור לא חסר כאב בעמ"י
ואת בתפילתך יכולה להשפיע עלהם לטובה להקל מעליהם להושיע אותם בתפילתך..
ובשביל זה את צריכה להסביר לנו מה את חושבת על התפילה, מה בדיוק הקושי שלך עם התפילה.
מה לדעתך מטרת התפילה. מה נקראת תפילה מוצלחת וכו'
כמו שכבר ציינתי, (???) אני מאד רוצה להתפלל, אבל אני לא מצליחה להתחבר לזה. אני יודעת מה המטרה והכל, אבל הבעיה שלי היא החיבור!!
"ד' תעזור לי להתפלל אליך.. להרגיש מחוברת לאהוב להתפלל"
לעצום ת'עיניים לכמה רגעים ו- אנחנו שם. בע"ה.
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t328123#4072513
ב"הצלחה מתוקה!
הרב קוק כבר קשר בין השכל הרצון והיכולת. לכן. לא די ברצון עלום להתפלל. אם הרצון שלך יתבסס על לימוד, הבנה, בעומק של התפילה , זה בוודאי ישפיע על החיבור שלך לתפילה.- על הרצון שלך להתפלל ועל היכולת שלך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.
גם אני למשל רוצה להיות צדיק נשגב ומתנזר מהנאות חומריות אבל אני לא מצליח להתחבר לזה כי לא עשיתי עבודת בירור שכלית ומדותית כדי להגיע למדרגה הזו!!! הרצון למושלמות לא הופך אותנו למושלמים.
שלום לכולם!
טוב אז ככה מישהו אמר לי שהוא רוצה לראות פסק הלכה שאומר שבנות לא מחויבות ללכת עם חצאיות ושמכנסיים כן מותר.
אם מישהו יוכל בבקשה לעזור לי ולהביא לי קטע מפסק הלכה או משהו שמראה על כך שמכנסיים לבנות זה אסור משום שזה לבוש גבר אני אשמח..
תודה רבה =]]
מגדולי הפוסקים בדור הקודם התיר מכנסיים לבנות ויש מקרים שמכנסיים ראויים הם יותר צנועים מחצאיות.
זה שיש מתירים זה לא אומר שאפשר אלא כל אחד מצווה לעשות לו רב וללכת לפיו והעיקר בעניין זה הצניעות כמובן ואין איסור מצד המכנס עצמו ואין זה לבוש גבר
י. מכנסיים רחבים לנשים
שו"ת שאילת שלמה, הרב שלמה אבינר, כרך ח עמוד 141.
הכלל העולה הוא, שוודאי שדרך הנכונה בעניינים אלה היא להיזהר מכל דבר חדש ולהמשיך בדרך של אימותנו בלי לפרוץ גדרות. אך אם אישה תרצה ללבוש מכנסיים כאלה, שהם רחבים מאוד וצנועים מבחינה זו וכן משונים לגמרי ממכנסי גברים, לא נוכל לאסור עליה מעיקר הדין[1]. אבל אם תשאל עצתנו נאמר לה: "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר" (פיוט "דרור יקרא" לשבת).
[1] וכן התירו מכנס חצאית בשו"ת מראה הבזק, בהוצאת כולל ארץ חמדה, חלק ב עמוד 87, המתואר כך: "הבגד נראה כחצאית לכל דבר וכלל אינו ניכר שבמכנס מדובר כו' אין כאן בעיה של צניעות, ויתירה מזו, בגד זה צנוע מחצאית רגילה. עם זאת, ודאי שגם כאן יש להקפיד שהבגד לא יהיה צר והדוק לגוף, או קצר, כשם שיש להקפיד על כך בחצאית רגילה".
בס"ד
ראש חודש הוא יום של התחדשות , הלבנה מתחילה להתגלות בראש חודש עד ט"ו לחודש שהלבנה במילואה ואח"כ מתחילה להתמעט, ושוב בראש חודש מתחדשת הלבנה.
ראש חודש מראה לנו שתמיד צריכים להתקדם ולא להשאר באותו מקום שאנחנו נמצאים.
כשתינוק נולד הוא אוהב להתקדם ללמוד דברים חדשים הוא סקרן, הוא לומד כ"כ הרבה דברים בזמן כ"כ מועט , הוא אוהב שאומרים לו שהוא גדול, אבל ככל שגדלים משום מה האדם לא אוהב ללמוד ולא אוהב לחשוב ורוצה הכל על מוכן, וזה מה שראש חודש מלמד אותנו לדעת תמיד להתקדם.
ויותר מזה , הלבנה הולכת ומתמעטת עד שאינה נראית בסוף החודש ואח"כ מתחילה להתחדש , האדם יכול להתחדש גם אם הוא נפל למעמקים חשוכים, גם אם הוא חושב שאין לו תקווה ואין לו סיכוי , הוא יכול להתחדש, והכל תלוי בו , הכל תלוי בבחירה החופשית של האדם , האם הוא מסתכל על העבר שהוא נפל ולא היה לא טוב , או שהוא אומר איך אני מהיום הופך את החיים שלי לחיים שמחים, לחיים של אושר הכל תלוי באדם עצמו ולא באף אחד אחר, יש לאדם את הכוחות להסתכל תמיד איך הוא שוכח מהעבר ומתחיל חיים חדשים של התחדשות , חיים של שמחה , לדעת תמיד להסתכל על חצי כוס המלאה ולהודות לבורא עולם על כך.
אדם שמאמין שכל מה שקורה לו בעולם , הוא רצון ה' וכך ה' רוצה שיהיה וגם אם זה נראה בעינינו כרע – הוא מאמין שכל מה שה' עושה הכל לטובה – הוא אף פעם לא עצוב , הוא פעם לא מקטר , הוא אף פעם לא כועס.
כל טוב
ולכן אומרים כל מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה – מה הקשר? נראה לבאר, שמי שכועס בעצם לא מאמין שמה שקרה לו זה מה' ולא מאמין שזה לטובתו, ואם הוא לא מאמין בהשגחת ה', הרי שכאילו עובד עבודה זרה.
היום קיבלתי במבחן קצת ממש ו...
...ב"ה עכשיו אני מרוב שמחה מודה לה' על זה
תודה על החיזוק
תהית פעם האם אפשר באמת להתחיל מחדש?![]()
לתת לכל מה שלא אני באמת להשתחרר אחת ולתמיד..
פחדים, דאגות, כעסים, הפרעות אכילה, אובססיות, חרדות, דכאונות, טראומות (גם קשות),
דפוסי חשיבה והתנהגות לא רצויים, אמונות לא נכונות, כאבים גופניים,
בעיות רפואיות שאולי קשורות לצד הנפשי ובעצם כמעט כל מה שתרצו..
אנו צוברים עם שנות חיינו כל מיני זכרונות, שנטמעים עמוק עמוק בתת המודע שלנו,
ומשם שולחים את רשמיהם לכל ההתנהלות של החיים,
למחשבות, לרצונות, לתפיסות, לשמחה, לשלווה, למידות שלנו.
כמעט כל תקיעות שיש בחיינו היום קשורה לאיזה מימד בתוכינו שלא שוחרר.
TAT היא שיטה מופלאה, חדשה יחסית שפשוט עוזרת לשחרר את כל החסימות הללו
השיטה פשוט מפגישה אותנו עם דרך מופלאה שה' יתברך שם בנו ע"מ להגיע לריפוי שלם באמת.
היא עובדת עמוק, יסודי, ומשחררת באופן עוצמתי להפליא את כל מה שתקוע בתוכינו.
השיטה נבדקה ע"י ביה"ד של הרב מרדכי גרוס וקיבלה את אישורו והמלצתו גם הרב משה הלברשטאם המליץ על השיטה. ויש עוד מגוון רב ורחב של רבנים שטופלו והתנסו בשיטה.
אני מטפל בעיקר בגברים וילדים בכל גיל, אם נשים רוצות להתייעץ, אפשר בשמחה.
שנזכה כולנו להיות כלים לשליחות שלנו בע"ה.
אפשר להתייעץ איתי בשמחה על השיטה והתועלת שלה לבעיה הספציפית שלך
שרון - 054-9980518
אני מטפל באזור פרדס חנה ויש סיכוי שאטפל גם בצפון וירושלים
חחח תראו לכם מה אם היה קורה לכם,
אם הייתם יושבים פה זמן מכובד לכתוב קטע,
והכל נ-מ-ח-ק לכם בטעות. נכון פשוט לחייך בטוב?
הא? לא מובן למה?
מממ... (:
"שהם עמלים ואנו עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר,
והם עמלים ואינם מקבלים שכר". (מתוך התפילה לפני הלימוד)
---
נו, באמת. הצחקתם אותי.
בנתיים למי שיש פה מלייארדים בכיס,
זה דווקא לביל גייטס, ולא לי, למרות שאני עמל בחיים...
לא הבנתי. הם עמלים ו...
אינם מקבלים שכר?! לא מקובל עלי.
איך אפשר להגיד שהם אינם מקבלים שכר?!...
בגרות במתמטיקה. כמובן, לומדים קצת לפני, בכל זאת צריך להצליח משהו...
מגיעה השעה. יושב, פותר ת'תרגילים. אחלה, עוברות להן שעתיים, יוצא החוצה ונושם לרווחה.
פוי, סוף סוף הצלחתי בבגרות. 33.3 נקודות כפול 3 תרגילים = 100. נכון?
אוו. מצוין, מתמטיקה? שלום לך יקירתי. הגיע הזמן להפרד...
"נתנאל", אני שומע את חבר שלי אומר לבחור שילדו - לזה הגאון שאף פעם לא טועה.
נו, איך הייתה הבגרות? מה הפתרונות שיצאו לך?
- תרגיל 1, אומר נתנאל, יצא לי שהתוצאה היא...
- 3.25, אני צועק כולי מאושר.
ת'כלס, מגיע לי, יש במה להיות מאושר.
- 9.5, אומר נתנאל.
- הא?!?!?!?!?!?...
מגיע הביתה. נוו, לאן רצים ישר?
"לחמן", אני כותב בגוגל.
אמא, נראה כאילו הם משועממים, כבר יש פתרונות?!
עובר מהר על הפתרון, מקוה להגיע בדף למטה עם חיוך...
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
ארררר!! למה?! למה?! למה?!...
שוב פעם לעשות מועד חורף? אין מצב בעולם.
במקום מינוס כתבתי פלוס. ארר!
תחייכו, אבל שנה אח"כ במקום 'הכי הרבה' שבקשו בשאלה מסוימת,
עניתי בבגרות על 'הכי קצת', אז תארו לכם מה הייתה תוצאה...
אור, בחורה מטופחת מאוד. במיוחד היום, החברה הכי טובה שלה מתחתנת.
אי, כמה שהיא מתרגשת. "עוד ישמע, בהרי יהודה. אווווו. בהרי יהודה", היא שומעת.
כבר שבועיים לפני החתונה, זה הצלצול שלה...
הוופה. מי מתקשר? אפרת?! שעתיים לפני החתונה?!...
- אהלן כלה! אפתוווווו'ש, מה קורה נשמה? וואי, אני מתרגשת.
- חח כן, גם אני מאוד מתרגשת. תקשיבי, אני מתקשרת כי רציתי שאת תהי המלווה שלי לחופה, סבבה חמודה?
- אני?! צועקת אור, וואו. בשמחה ממש. אפרת, את מפתיעה. אוהבת!...
הכל טוב ויפה אלא ש...
אור שלנו לא שמה לב שהיא סיימה לפני כמה דקות למרוח ת'איפור, אחרי שעה מול המראה.
מילא הפודרה, לא תמרח. אבל לאאאא. רק שזה לא קרה!...
הרימל, אוווווווווווווווווווווור, הרימל...
ת'צעקה שלנו היא לא שמעה. אתם מבינים טוב מאוד מה היה לה מתחת העין...
- לאאאאאאאאאאאא. אני לא מאמינה! שעות אני מסדרת כל ריס וריס, מה לעזאזל?!...
אגב - בנים בורים ועמי הארצות, סתם בשביל הידע שלכם. רימל זה מה שהבנות מורחות על הריסים, נו, הדבר השחור הזה.
מה? אתם שואלים אם זה הדבר הזה שעושות ת'עיניים של הבנות כמו מכשפות?! ב-ד-י-ו-ק. אמנם מכשפות יפות,
אבל מכשפות. אגב, בנים, תשמרו על השקט, יש כאן בנות. מי למד אותכם טאקט בחיים?!... P:
מה הקשר בין הסיפורים?
רק נוסיף עוד משהו למבוגרים שבנינו.
את כאמא נחמדה, מכינה לילדים אוכל. משהו מתוק וטעים.
מהבוקר עד הצהרים זה מתבשל. אלא מה? פתאום את הרואה את המילים 'מלח',
בשקית שליד הסיר. ובמתכון מה כתוב?! 5 כפות סוכר?...
זהו. עכשיו מובן הכל.
בכל החיים שלנו, אנחנו מקבלים שכר על ה-ת-ו-צ-א-ה.
עמלת שנים, שברת ת'ראש חודשים, התאפרת שעות, בשלת מהבוקר,
למדת 8 חודשים ----
כל העמל שלך, בסופו של דבר, לא ה-ו-א עצמו שווה,
אלא מה כן? במה נבחן? על מה מסתכלים? מה ת'כלס?
ה-ת-ו-צ-א-ה. כמה עמלת, כמה הזעת על הדבר -
לא מעניין אף אחד, ובודאי שלא תקבל על זה שכר.
למדת 8 חודשים מתמטיקה,
ובסופו תקבל בבגרות - 46, בגלל טעויות קטנות ששינו ת'תוצאה.
הכנת מלא אוכל שעות - אבל בסוף תזרקי הכל, כי שמת בטעות מלח במקום סוכר...
התאפרת בשיא הדיוק - התוצאה שתצטרכי שוב להוריד ת'איפור,
ולשים מחדש, כי הדמעות הרסו את האיפור...
"הם עמלים, ואינם מקבלים שכר".
עמלים, בטח עמלים.
אבל על ה-ע-מ-ל עצמו,
הם לא מקבלים שום שכר.
תופר שתפר למלך בגד יקר ולקח לו הרבה זמן, אם בטעות יש חור בבגד,
הוא לא יקבל על זה שעמל על הבגד חודשים, אפילו לא לירה שחוקה.
רגע, ומה איתנו?
"אנו עמלים - ומקבלים שכר",
על מה מקבלים שכר?
ל-א ר-ק על התוצאה, אלא גם ובעיקר -
על ה-ע-מ-ל.
תראו עד כמה זה מדהים.
בחור שיושב שעות על הרשב"א ולא הבין כלום,
אין כזה דבר 'אררר! בזבזתי זמן וכוחות לחינם',
יאחי, אתה תקבל שכר. גם אם לא הבנת. כי הקב"ה,
בוחן בעיקר את ה-ע-מ-ל, את ההשתדלות שלנו.
בחורה שנשכה ת'שפתיים בשביל לא להגיד לשון הרע,
ובסוף נפלה ודברה על חברה שלה,
אמנם המעשה רע, אבל תדעי אחותי, שעל 'נשיכת השיניים' שלך,
על ההשתדלות - את תקבלי שם. גם אם בסוף עבירת עבירה...
אותו דבר גם בחור שהולך ברחוב ורואה מישהי לא צנועה.
הוא 'מת' להרים ת'עיניים כי הוא מושכת לו אותם.
אח שלי, זכור - כל שנייה שאתה לא מרים, את מקבל שכר על העמל.
גם אם בסוף תכשל, תשתדל כמה שיותר, כי ה' לא בוחן רק את התוצאה,
אלא בעיקר את ההשתדלות האמיתית שלנו. את העמל שהשקענו.
אם נשלים ת'מעגל. גם ההיא שעומדת מול הארון ויש בה התמודדות של -
חולצה שלושת רבעי או קצרה?..
הראש שלה כואב מהנסיון והיא מנסה מאוד מאוד בכל הכח להתגבר.
גם אם בסופו של דבר היא תפול ותלבש ת'קצרה,
אחותי - תדעי שקבלת שכר על העמל. כן, גם אם אין תוצאה.
את ענקית עצם זה שהשתדלת - שנלחמת. גם אם אין תוצאה. עמלת,
ורק על זה את ראויה להערכה ענקית. לשכר יקר מאוד.
אז בואו נסכם עם מה יצאנו פה היום -
אצלהם = "הם עמלים, ואינם מקבלים שכר",
אין שכר על העמל. יש תוצאה? תקבל שכר. אין תוצאה - אפילו אם חרשת על הדבר הזה שנתיים,
קרעת את עצמך, הוצאת את כל הכסף שיש לך בשביל להשקיע במנייה הזו -
כלום לא תקבל. נאדה. חפש איך לבכות על הזמן שבזבזת...
אצלנו - אי, וכמה זה מתוק לדעת את הדבר הזה - אנחנו,
גם אם לא 'הבאנו תוצאה', לקב"ה אכפת בעיקר על ההשתדלות שלנו.
על ה-ע-מ-ל שניסנו, על הזיעה שהורדנו בשביל להבין ת'גמרא, על הכאבי ראש שהיו לנו כש - 'אפרת',
ההיא שהתחלנו איתה - התקשרה אלינו, ואנחנו לא רוצים באמת לענות, הקב"ה לא רוצה שנענה...
על זה נקבל שכר. תזכרו טוב - על העמל. גם אם אין תוצאה.
כמובן שאנחנו רוצים כמה שיותר להביא תוצאות, אבל חייבים להכניס לראש,
"אנו עמלים ומקבלים שכר".
כי אם נלך לאמת,
באמת השתדלנו,
מגיע לנו.
האפפה! לא לברוח מהמתמטיקה לגמרא,
לא עכשיו בשיעור מתמטיקה. גם אל תעזבי את האיפור,
בעז"ה עוד נלמד איך הופכים ממש כל פעולה בחיים ל -
"עמלים ומקבלים שכר",
כן. גם ואפילו על העמל באיפור.
ולא, שכחו מזה. אני לא מוכר 'איפור לא נמרח'... (;
נ.ב.
זוכרים למעלה?
אם הייתה באמת נמחקת לי ההודעה,
מה אומרים? אקבל שכר על הזמן שכתבתי ת'קטע שנמחקה,
או שלא, בגלל שלא הבאתי תוצאה על הזמן שכתבתי?
מי שיודע ת'תשובה,
יכול להיות בטוח שהוא הבין ת'קטע... (;
---
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
מי שלא קרא, כדאי -
קריאה מהנה! (:
יוצא שאני כמעט עוקבת אחרי מה שאתה כותב זה כזה מרתק אמיתי וכן שכייף אחר כך לחשוב על הנושאים שאתה מעלה להלביש אותם אותם החיי היומום שלי ולהפשיט אותם חזרה זה מדהים..!
תודה רבה..
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'.
המיוחד שבה, הבחורה חוזרת בתשובה...
כן. אחת בת 18, שתפסה את עצמה,
החליטה שבמקום מסיבות ולרקוד עם הבנים,
היא דווקא רוצה למלא ת'נשמה שלה. להתקרב לאבאל'ה.
אז איפה אנחנו?
כן. ספיר הזו. יצא לה לדבר בהפסקה עם עדן, בחורה מהשכבה שלה על שמירת מצוות וזה.
היא מוציאה מהלב את מה שהיא קלטה, והאמת? נראה שזה חודר בלב של עדן, פנימה.
---
"מה המילה האחרונה שאמרת?", נשמע קול מאחוריה.
"מצוות", היא מסתובבת לדעת מי המדבר.
הוופה. זה לא אחר מאשר המורה שלה לפיזיקה.
תכירו: אליישיב, בן 35, דתל"ש.
'אהה, מצוות. מוכר לי מתישהו ששמעתי ת'מילים האלה.
אי, היו זמנים', הוא אומר. כאילו נזכר במלחמת העולם השנייה.
"1939, המורה? רוצה לספר לנו משהו?", מחייכת עדן.
'האא עדן. בואי נשאיר ת'סיפור הזה לזמן אחר. אגב, שלי זו השלישית,
אבל לא משנה כרגע, רק שמעתי שספיר דברה על התורה שזה אמת וכו'.
אז שתדעי לך שיש סתירה בין התורה למדע בעניין סיבוב הגלגלים בשמיים,
ככה שאל תהי בטוחה שהתורה אמת וצריך לשמור מצוות'...
גלגלים?! בשמיים?! מסתובבים?!...
היא לא יודעת מה הקשר בין המילים, חוץ מזה ש -
אי! הראש שלה מתגלגל ומסתובב בשמיים...!
אוווף! תענה כבר! תענה!
דווקא עכשיו אתה...
---
תכירו:
פנימיאל, הקול הפנימי האמיתי של ספיר.
היא גלתה אותו לא מזמן. זה ההוא שעזר לה לחזור בתשובה,
וכל יום הם עושים שיחות נפש עמוקות עם הרבה מחשבות.
- אההה! ספיר, מה זו השעה הזו?!...
- אררר! פנימיאל, למה אתה מאחר דוקא בשעות החשובות?!
- מצטער, ישנתי טוב. את מודעת לזה שהפרעת לי באמצע שנת בוקר?..
- הא? לא קמת לתפילה?!
- התפללתי וחזרתי לנוח. צריך לאסוף כוחות לשחנ"שים שלנו בערבים...
- וואלה, צודק. אבל עזוב עכשיו, תקשיב מה המצב,
המורה שלי לפיזיקה פה שאל אותי משהו עם שמיים - גלגלים - סתירה לתורה,
אין לי מושג מה הוא רוצה. אווווף! אני באמצע לדבר עם עדן ודוקא הצלחתי
לחדור ללב שלה, אבל עכשיו בא המורה הזה ואין לי תשובה, ובכלל,
לא הבנתי ת'שאלה. זה יראה עכשיו כאילו התורה שקר. אוווווווף! פנימיאל...
- אהה, רגע, ספיר? לא דברנו על המושג 'שאלת כיס'...?
- לא. למה? זה קשור? פנימיאל, אני חייבת שתעזור לי!
- ספיר. הנה זה בא. 'שאלת כיס'. תזכרי ת'מושג הזה חזק.
בן אדם בנוי שבפנים יש לו קול אמיתי שצועק, שנותן להרגיש לפעמים שיש אלוקים,
שהתורה אמת. ששרשרת הדורות שאנחנו חלק ממנה, היא אמיתית.
במיוחד אצל 'דתי לשעבר', הקול הזה צועק. הוא יודע פנימית שהתורה אמת,
אבל --- אם הוא יודה בזה, הוא לא יוכל עוד לראות בערב 'השרדות' עם מה שהולך שם...
- פנימיאל?! השרדות?! ווואו, מאיפה א-ת-ה מכיר אותה?
- חח ספיר, עזבי. מהעבר, פעם. עוד יבוא יום ונשב לספר לך על העבר שלי, בהרחבה.
אבל בכל מקרה, אם הבן אדם יודה שהתורה אמת = זה יחייב אותו הרבה דברים.
להפסיק בתאוות, להתאפס על עצמו ולהתחיל לשלוט ברצונות שלנו.
ואת יודעת ספיר, זוכרת בטח את עצמך - שאנחנו לא רוצים להתחייב למצוות...
אז איפה אנחנו? האא, כן. אז המצפון של האיש צועק - 'יש משהו אמיתי בשמירת מצוות',
והוא כמובן, רוצה להשתיק ת'מצפון הזה. איך עושים את זה?!...
'שאלת כיס'. הוא זורק שאלה לאויר, שאלה שאין מצב שהנשאל יענה עליה תשובה,
במיוחד לא את. למה? כי את לא אמורה לדעת תוך שנה את כ-ל התשובות שהיהדות עונה.
את למדת ת'בסיס, ראית שזה אמת. זה אומר שאת יודעת הכל? לא. ובכל זאת מקיימת,
כמו שבן אדם לוקח אנטיביוטיקה למרות שלא בדק מה המרכיבים של האנביוטיקה,
כי פשוט הוא לא לומד רפואה. עוד יגיע הזמן שתדעי, כשתלמדי, אבל זה לוקח זמן.
קיצור - הוא זורק שאלה לאויר, את - או מישהו אחר שלא הספיק ללמוד ת'תשובה על השאלה הזו -
לא יודעים לענות, וממילא = המצפון שלו נקי, כי הנה, אפילו לדתיים אין תשובה...
זה המושג 'שאלת כיס'. שאלה שמכינים מראש, מוזרה ומסובכת - בשביל להשתיק ת'מצפון.
- וואו, פנימיאל, את חייבת להגיד שאתה תותח. אז בעצם אני לא אמורה לדעת ת'תשובה עכשיו,
וזה לא סותר שום דבר מזה שחזרתי בתשובה. אי אפשר ללמוד הכל ביום אחד...
- בדיוק. חמודה את ספיר, אמרו לך את זה פעם?...
- בואנה, תרגע. אני עוד שנייה מסמיקה פה. שב שם בתוכי בשקט, תנוח. יש לנו שחנ"ש בערב.
- אחלה. אז שיהיה לך יום מתוק מלא שמחה!
- חח גם לך! האאא, רגע. אבל מה אני עונה למורה? מה אני עונה לעדן? יענו, הבנתי שזה לא סותר
אצלי כלום ולמה המורה שאל ת'שאלה הזו דוקא, אבל מה לענות להם?...
- האא. פשוט מאוד. תגידי למורה ש -

תגידי לו שהנוסחה הזו סותרת את זה שהוא רואה סרטים ומחלל שבת.
- פנימאל? מה זה אמור להיות?...
- חח מה זה משנה? עקרונית, זו הנוחסה של - 'גובה בין יון נתרן ויון כלור לקבלת נתרן כלורי',
אבל עזבי. זה אפילו מורה בפיזיקה לא מכיר. זה רק לפרופסורים.
- ומה לעשות עם זה לעזאזל? מה זה יעזור?..
- ספיר, לא מכירה יהודים?! עונים בשאלה. זה הכלל.
- האא, חמוד אתה. הבנתי. יענו להגיד לו את זה, ולראות איך הוא פותח ת'עיניים בלי שהוא מבין,
קיצור - לענות לו ב - 'שאלת כיס', וממילא הוא יבין שלא כל מה שהוא 'יזרוק' לאויר, אני חייבת לענות
על זה וזה גם לא אומר שאם הוא אמר, הוא צודק. ואם הוא רוצה תשובה לשאלה שלו -
אני לא הכתובת. יש רבנים ואנשי אמונה שכבר למדו את הכל ויודעים תשובות, נשאל אותם.
- בדיוק ספיר. מתוקה את, כבר אמרתי?...
- די! פנימיאל. בסוף אני אהיה אדומה בגללך. יאאא, מזל שגליתי אותך בתוכי!
---
- ספיר? הכל בסדר? היא שומעת את עדן.
יש כזה משפט שאומר - 'שתיקה כהודאה', זה אומר שאין לך תשובה לשאלה של המורה?
אז אולי בעצם התורה לא...?
- עצרי! תקשיב המורה. אומרת ספיר בחיוך ענק.
- שומעים? אז ככה, יש נוסחה ש...
---
- וואי, ספיר. הפצצת היום. אני חייבת להגיד לך. הבנתי בדיוק מה שהסברת.
- חח תודה רבה עדן. בעזרת אבאל'ה בשמיים...
- רק שאלה לי אלייך, מהיום נקרא לך דוקטור ספיר?! כאילו מה, מאיפה הבאת ת'נוסחה הזו?!...
- עדן, תקשיבי, אני ממהרת. נדבר בעז"ה מחר בהפסקת צהרים?
- סגרנו. ממש בשמחה. אני רוצה שתעבירי לי שיחות בנושא.
- אחלה, רק, אל תשכחי לקרוא למורה לפיזיקה...
- חח ספיר, נראה לי שהוא עדיין מחפש ת'נוסחה שאמרת בגוגל, עשית לו בלבול בראש... (;
=====
אהלן חבר'ה.
כולנו מכירים את התוכן של המושג 'שאלת כיס'.
נזכור תמיד, שהיהדות - לא מפחדת משאלות. ממש לא.
מותר, כדאי ויש מצב אפילו 'חובה' לשאול שאלות בנושא האמונה.
א-ב-ל, לשים לב שאנחנו במקום הנכון. לא לחפש 'מרשם לעוגה',
ב - 'מוסך רכבים'. או במילים אחרות, יש מקומות שבהם נוכל למצוא את התשובות.
אבל האמת, מה שרציתי מאוד להדגיש בקטע הזה הוא ש -
'שאלת כיס' שעולה, כמו שהיה לספיר,
נדע לענות עליה חזק, בלי להתבלבל. גם אם לא תשובה על תוכן השאלה,
לזכור את המושג 'שאלת כיס', והוא עצמו - תשובה לשאלות כיס.
גם אם אנחנו לא יודעים הכל, זה בדיוק כמו שאחות בקופת חולים לא יודעת לנתח.
אז לאן הולכים? לרופא. יש רופאי הגוף, ויש רופאי הנפש.
"זכה - נעשית לו (התורה) סם חיים"...
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
מי שלא קרא, כדאי -
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
Get out - now
מה קורה מאמי?
קריאה מהנה! (:
יש לך חתיכת כישרון פצצה!!!
קראתי בערך חמש מכתביך ו.. התרשמתי מאד..
שבוע טוב.
ת'אמת לא כיף לי לדבר על זה אבל בכל זאת: האנשים שמסתובבים לידינו מגיעים למצבים קשים בחיים שלהם. והרבה פעמים איש לא מעודד אותם. כן, אני יודע שיש לימודים ומבחנים וכל מיני דברים אבל בזל זאת- למה אי אפשר לזרוק איזה מילה של חיזוק?
בס"ד לק"י
אבל לפעמים האנשים שעוברים קשיים לא מראים את זה וקשה מאוד לראות את זה עליהם.
אך אם חברה טובה שלי עובר עליה משהו, אני שמה לב לזה. מאוד.
וחוץ מזה, לפעמים אני בעד שאנשים יתמודדו לבד, כמובן אם יש להם את היכולת.
זה מחשל ומחזק.
ומה עם שאר האנשים? הם כן שמים לב?
וגם לא דיברתי על האנשים שיש להם יכולת להתמודד. יש הרבה אנשים שלא מצליחים בהתמודדות ואין להם "גב".
אנחנו לרוב לא שמים לב אליהם.
אבל כמו שכבר אמרו, לא תמיד מצליחים לשים לב לזה שהם במצב קשה.
מתי בפעם האחרונה אמרת למישהו/מישהי שאתה במצב קשה? מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו/מישהי ששיתפה?
בד"כ אנשים לא משתפים אחרים בקשיים שלהם. ולנו כחברים קשה לתמוך בהם.
באמת - אנחנו עושים השתדלות, תאמין לי. אחרי הכל הם חברים שלנו...
אבל אנחנו לא יכולים לעשות מעבר.



אוסקר
קראתי את זה עוד פעם גם כאן וגם בנוג"ה
בסיעתא דשמייא!!




בסיעתא דשמייא!

מתוק מדבשאחרונהאורחות צדיקים; מסילת ישרים לרמח"ל (יש שני כרכים פירוש של הרב שלמה אבינר); תיקון המידות לרב אביחיל; והלכת בדרכיו של הרב שלמה אבינר; אבן שלמה לגר"א מוילנא. שערי קדושה לרבי חיים ויטאל; תומר דבורה לרבי משה קורדברו.
אחי, תחשוב לרגע על עבירה שאתה עושה. קח ת'טיפ הזה, שמור עליו חזק.
שאתה בא לעשות ת'עבירה, "צא מעצמך", תראה כמה מגעיל להגיע למצב שאתה נמצא בו - ופשוט תגעל.
מעצמך, מהעבירה שאתה רוצה לעשות. או יותר נכון - מההוא שם (תזכור: 'יצאת מעעצמך',
בשביל שלא תדון את עצמך לכף זכות..) שרוצה לעשות ת'עבירה, שזה בעצם אתה...
תזכרי כמה את נגעלת לראות אנשים שמרכלים, תגעלי. מעצמך.
שאת צוחקת עם הבנים בסניף - וואו, תדמייני בת כמוך דתייה עם חצאית - לא מתאים, נכון אחותי?
פשוט לא. יענו - מגעיל לראות דתייה ככה מתנהגת באי צניעות...
אז הנה, נקח את הגועל שלנו ממקרים אחרים שאנחנו רואים אחים,
ונשאב ממנו כוחות להתגבר על נסיונות בחיים. נגעל מהעבירה, וכך נתגבר לטוב.
Get out - now -
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
נ.ב.
למי שלא קרא -
קריאה מהנה.
שבוע טוב
שָׁלֹשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם:
בַּשַּׁחַר וּבַחֲצוֹת וּבַמִּנְחָה.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ.
שֶׁל בֵּית נָמֵר הָיוּ מְלַקְּטִין עַל הַחֶבֶל,
וְנוֹתְנִים פֵּאָה מִכָּל אוֹמֵן וְאוֹמֵן.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** רבי ומורי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה
לגבי לשון 'אבעיות':
הר"ש על פי הירושלמי: "אבעיות. בירושלמי (שם) מפרש מלשון נבעו מצפוניו תרגום איתגליין מטמרוהי (עובדי' א) שהבעל הבית מתגלה ונראה לתוך שדהו כדי שיקחו העניים פאה". פה יש חידוש שצריך את רשות בעל הבית להרשות לעניים לקחת את הפאה. על אף שפאה ממון עניים, מדין ''תעזוב' צריך שבעל הבית יניח להם לקחת, וזה משמע בעצם דין המשנה שמורה לכאורה לבעל הבית לא להוסיף ולא להחסיר. הגר"א בשנות אליהו הקצר כותב: "שלש אבעיות ביום. פי' שלשה זמנים ביום מחויב להתגלה בתוך שדהו".
אמנם רש"י בישעיהו (א, ח) מפרש אבעיות מלשון ליקוט): "שלקטוהו לשון המשנה שלש אבעיות ביום". לפי הפירוש הזה לא צריך את רשות בעל הבית שהעניים ילקטו, אלא הם לוקטים מעצמם בשעות האלו. המשנה נוקטת הוספה והפחתה בלשון רבים- "שלא יפחתו" "שלא יוסיפו". אפשר לפרש שזה לא דין בבעל הבית המוסיף או המחסיר, אלא דין כללי בזמן שהעניים צריכים לקחת.
הרמב"ם מפרש: "שלש אבעיות — שלש בקשות, מלשון 'אם תבעיון בעיו'(ישעיהו כא, יב)."
הירושלמי מפרש שהזמנים השונים זה בשביל צורכי עניים חלשים שונים: "בשחר ובחצות ובמנחה בשחר מפני המניקות ובחצות מפני התינוקות ובמנחה מפני הנמושות". הרמב"ם בהלכות מתנות עניים (ב, טז) מפרש: "ולמה לא קבעו לה עת אחת ביום מפני שיש שם עניות מניקות שצריכות לאכול בתחלת היום ויש שם עניים קטנים שאין נעורין בבקר ולא יגיעו לשדה עד חצי היום ויש שם זקנים שאינם מגיעין עד המנחה."
העניים החלשים 'מבקשים' אוכל- "העניים והאביונים מבקשים" (ישעיהו מא, יז), לכן קבעו להם זמנים שנוחים להם.
המדרש תהלים-שוחר טוב ה אומר: "כי עני ואביון אני (תהלים שם /פ"ו א'/), אמר ר' יוחנן כל מקום שנאמר עני ואביון בישראל הכתוב מדבר, שנאמר העניים והאביונים (ישעיה מא יז), אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם בשעה שיש בי כח לעמוד לפניך בתפלה ולהוציא אמרי האזינה, ובשעה שאין בי כח התבונן מה בלבי, בינה הגיגי."
זה גם לשון הפסוק בתהלים (יט, טו) שאומרים בסוף תפילת שמו"ע (ירושלמי ברכות ד, ד; עיין בבלי ברכות יז ע"א): "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגאלי".
הזוהר בפרשתינו 'וישלח' קסט ע"א אומר על הפסוק הזה: "תא חזי דוד מלכא אמר (תהלים י"ט) יהיו לרצון אמרי פי אלין מלין דאתפרשן, והגיון לבי אלין מלין דסתימן דלא יכיל בר נש לפרשא לון בפומיה דא הוא הגיון דאיהו בלבא דלא יכיל לאתפרשא ועל דא אצטריך מלה לאתפרשא בפומא ומלה דתליא בלבא וכלא רזא איהו, חד לקבל דרגא תתאה וחד לקבל דרגא עלאה, מלה דאתפרשא לקבל דרגא תתאה דאצטריך לאתפרשא, ההוא דתליא בלבא איהו לקבל דרגא פנימאה יתיר וכלא כחדא איהו, ועל דא אמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך וגו'".
זאת אומרת שדווקא הבקשה בלב היא הדרגה היותר פנימית ועליונה.
אם אנחנו שומעים לבקשה הפנימית של העניים לבקש שקשה להם לפרש את רצונם, גם ה' ישמע את בקשתינו שקשה לנו לפרש.
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז,
וְהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם —
הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטּוֹל וְנוֹטֵל —
אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטּוֹל וְאֵינוֹ נוֹטֵל—
אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ;
וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ירמיה יז, ז):
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה',
וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ".
וְכֵן דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר,
וְלֹא סוּמָא, וְלֹא פִּסֵּחַ,
וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאַחַד מֵהֶם —
אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּאַחַד מֵהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, כ):
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".
וְכָל דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין —
אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, ח):
"וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח,
כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים" וְגוֹ'.
(קיבלתי רשות ועידוד מ**** מורי ורבי אליהו דורדק שליט"א.)
לרפואת תמר בת אסתר מלכה ומשה אהרון בן לאה בילא
הירושלמי מביא בריייתא שלכאורה סותרת את המשנה: " ר' אחא בשם ר' חנינא כיני מתני' כל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור להתרחם עליו על נפשיה לא חייס על חורנין לא כ"ש".
לכאורה הכוונה של הירושלמי לא לחלוק על המשנה כי הירושלמי מביא גם את המשנה: "וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס לאחרים על זה נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".
הר"ש מתרץ: "ויש לפרש דההיא בשאין יכול להספיק במעשה ידיו ומספק [ומסגף] את עצמו בחיים רעים ומתניתא במספק על ידי שדוחק עצמו במלאכה [כבדה ובוטח בה'] קודם שיתפרנס מאחרים ועל זה נאמר והיה ה' מבטחו". זאת אומרת שהוא יכול לדחוק עצמו במלאכה להספיק קצת חיות.
הטור פוסק ביורה דעה רנ"ה: "וכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן יטול, כגון זקן או חולה או בעל יסורים, ומגיס דעתו ואינו נוטל, הרי זה שופך דמים ומחייב נפשו ואין לו בצערו אלא עוונות וחטאים.
וכל מי שצריך ליטול ומצער עצמו ודוחק השעה וחי חיי צער כדי שלא יטריח על הציבור, אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כל כיוצא בו נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' ". הטור בערך מעתיק את דברי הרמב"ם בהלכות מתנות עניים י, יט.
הבית יוסף מפרש בהם: "נראה שהוא מפרש דירושלמי בשאינו יכול לחיות אלא אם יטול ומש"ה קרי ליה שופך דמים ומתניתין בשיכול לחיות אף ע"פ שלא יטול אלא שהם חיי צער". זאת אומרת שהשאלה אם הוא יכול לחיות קצת או בכלל לא.
הב"ח ממשיך ברמב"ם ובטור קו דומה לר"ש ומסביר שהאנשים שהם מונים לא יכולים לדחוק עצמם במלאכה: "התם כשהוא חזק ובריא ועושה מלאכה וחייו חיי צער כדי שלא יטול צדקה, והירושלמי מדבר בחולה ובעל יסורין או זקן שאינו יכול לעשות מלאכה ומגיס דעתו ואינו נוטל ה"ז שופך דמים".
הערוך השולחן מוסיף דבר חשוב: "וחי חיי צער בלחם ומים כדי שלא יצטרך ליטול ולא יטריח על הציבור, ולא מפני הגאוה".
זאת אומרת שהביטחון חייב להיות ביטחון אמתי ב-ה' ולא בגלל שהוא מתגאה ומפחיד להשפיל את עצמו לקחת. הערוך השולחן לוקח את זה מהרישא של הרמב"ם ש'מגיס דעתו'.
הגאווה היא מידה שהיא הפוכה לגמרי מביטחון שבמידת הביטחון האדם משפיל את עצמו לפני קונו ובוטח בו לגמרי.
בסיעתא דשמייא!

כי אברהם אבינו לא מוותר. הוא אומר שלא משנה מה - הוא עושה את מה שהקב"ה ציווה.

לא ראיתי לפני שבת
, אבל ממש יפה.
מי שלא קראה שווה לקראו גם אחרי שבת.
שבוע טוב!