פורום בית המדרש (עמוד 177)

זה דחוף לי להבין ד"ת אחד היפים

 "סוג'וק" אמר לי שלפי הרמב"ם כנראה האופנים הם בדרגה הכי נמוכה במלאכים,וזה מסתדר לי עם ד"ת יפה ששמעתי..

 

אז ככה,קודם הקדמונת:

במלאכים יש 3 דרגות: אופנים,שרפים,וחיות הקודש.ככה שאופנים זה הדרגה הנמוכה,אח"כ שרפים,ואח"כ חיות הקודש.

אם ה' ברא מלאך כאופן,אז הוא יישאר בדרגה של אופן "כל חייו" ואופן הוא יישאר,הוא לא יכול להתקדם לדרגה של שרף או של חיית קודש.ואותו דבר שרף,לא יכול להתקדם לדרגת קדושה של חיית קודש.אז איך שה' ברא את המלאך,ככה הוא נשאר.

מסופר על העוצמה של רבי יונתן בן עוזיאל שעוף שהיה עובר מעליו היה נשרף.אז נשאלת השאלה: יופי,עוף שהיה עובר מעליו היה נשרף.מה טוב בזה?מה הגדלות בזה?!לשרוף עופות אני יכול בתנורסתם.אלא יש לזה פירוש והסבר יפה: שעוף שהיה עובר מעליו אין הכוונה לעוף ממש,עם כנפיים שעושה צוויץ צוויץ.אלא עוף הכוונה לאופן,ואופן,מלאך בדרגה של אופן שהיה עובר מעליו היה נשרף,הכוונה היא לא נשרף ממש,אלא נשרף=נהיה שרף.וזה הגדלות של רבי יונתן בן עוזיאל שע"י הקדושה והעוצמה שלו הוא היה משנה דרגות של מלאכים,והופך אותם מאופנים לשרפים,מה שבד"כ לא קורה.זאת הייתה הגדלות של רבי יונתן בן עוזיאל.

 

אהבת?ספר לחבריך.(סתם לא,תקפיץ.)

לא אהבת?ספר לספתא ש'ך.

 

לילה טוב!

 

 

מה הגדלות לשנות מלאכים? זותומרת - יש גדלות,והיא עצומה - אבל אם יש לו כוחות כאלו שישתמש בהם כדי לשנות בני אדם,זה הרבה יותר טוב,לענ"ד.. 

הגדלות היא שמלאך שה' ברא בדרגה כלשהי,לא משתנה לו הדרגה.וכאשר אופן היה עובר מעל ר' יונתן בן עוזיאל כן השתנתה לו הדרגה..זה הגדלות.

 

בעיקרון לא קוראים תורה שבכתב ובכלל זה גם תהילים בלילה, אך הפסיקה המקובלת על רוב הרבנים כיום כולל רבנים שיש להם שיג ושיח בתורת הסוד (הרב שמואל אליהו) היא שכאשר מתפללים על משהו ניתן לומר פרקי תהילים מכיוון שזוהי תפילה ולא לימוד.

על פי הקבלה לא מומלץ לקרוא תנ''ך בלילה כי זה מעורר את מידת הדין.

משום שלילה זה זמן דין ותנ''ך הוא כנגד עולם העשיה שהוא דין.(זה קבלה,אז לא פשוט להבין.לבינתיים לקבל את זה כך)

לנשים או לצורך תפילה על חולים יש מקילים.

 

רק טוב

 

 

ומי שנוהג במנהגי מקובלים בכל דבריו - שלא יקרא.

[לדוג'-על חולה במצב לא טוב] אפשר.

ה'באר היטב' סי' רל"ח (ס"ק ב') מביא בשם האר"י שאין לקרוא מקרא בלילה.
שעה"צ שם (ס"ק א')מביא אותו ואומר שמהפר"מ משמע שאפשר ואם להמחמירים-אין בזה איסור אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום.

אם במקום זה תקראי עיתון, מוטב שתקראי תהילים. או כמו שאמר לי אחד הרבנים, שהיה גם משמשו של הרב אליהו בתקופה מסויימת: אם אתה קם בלילה ואומר תיקון חצות, ונוהג מספיק דברים על פי הקבלה - אז גם אל תקרא תהילים בלילה.

יצאת ידי חובה.

 

ובעלינו לשבח, אני לא חושבת שחייבים להיות עם הכיוון לירושלים..

פעם אמרו לי שאפילו מותר להתפלל בתוך ה13 דקות שאחרי השקיעה.
וכנ"ל^^ לגבי עלינו לשבח.

הרבה יותר טוב [לי לפחות] להשאר במקום בזמן עלינו.

כי בדיוק כשנגמרת התפילה, מתחילים לחשוב על מה עושים אח"כ, המחשבות מתפזרות..

ודווקא 'עלינו לשבח', שזה הקטע שמזכיר לנו בדיוק בשביל מה אנחנו פה ומה המטרה שלנו, ואם מתכוונים בו - כל היום יכול להראות אחרת, דווקא בו ממש חשוב להתכוון ולא להתפזר.

ולכן, גם אם לא חובה, לענ"ד עדיף להשאר במקום גם אחרי ההשתחוויה.

 

ואם כבר, אז עוד שאלה - מה זה אומר 'סוף זמן קריאת שמע'? מה צריך לגמור עד אז?

'פניני הלכה'-תפילה/'פניני הלכה'-תפילת נשים.

מנחה: לכתחילה להתחיל לפני השקיעה ואם בציבור אפשר גם קצת אחרי. בדיעבד לסיים עד 13 וחצי דקות אחרי השקיעה. ז"א מי שנמצא 10 דקות אחרי השקיעה צריך להתפלל מנחה ועדיף קצת זריז.

בנות ונשים זה בירור אחר אם הגיעו לאחרי הזמן.

 

עלינו לשבח: לא חייבים כלל וכלל לכיוון ירושלים כמו "ברכו" שלא חייבים. כמובן שאפשר ואולי עדיף וגם לסיים במקום ובנחת.

רק השתחויות של תפילת העמידה ומודים דרבנן צריך לכיוון ירושלים\ארון הקודש

1. תפילת מנחה אפשר אפילו להתחיל אחרי שקיעה (בדיעבד), ולכן ברור שאם השמש שקעה באמצע יוצאים ידי חובה. הגבול שבו כבר אסור להתחיל מנחה הוא צאת הכוכבים, שזה נתון בכל כך הרבה מחלוקות, עד שהגיעו ל-13 דקות כדי להחמיר (זה מה שידוע לי לפחות).

2. אני לא חושב שצריך לכוון לירושלים בעלינו לשבח, למרות שגם אני בהשתחוויה מכוון לירושלים.

3. עד סוף זמן קריאת שמע צריך לומר את קריאת שמע של שחרית מדאורייתא. לאחר זמן זה כבר לא ניתן לקיים את המצווה מדאורייתא, אבל עדין ניתן (וצריך) לומר קריאת שמע עם הברכות כרגיל. את זה ניתן לעשות עד סוף זמן תפילה. סוף זמן תפילה הוא הזמן האחרון שניתן להתפלל בו שחרית (תפילת 18) מלכתחילה. זמן זה הוא גם הזמן האחרון שניתן לומר בו את ברכות קריאת שמע וברכות פסוקי דזמרה. אחרי זמן זה סדר התפילה יהיה כדלהלן: ברכות השחר, פסוקי דזמרה בלי ברוך שאמר וישתבח, קריאת שמע בלי הברכות (כלומר לדלג משירת הים לשמע עד ה' אלהיכם אמת) ומשם לקפוץ ל-18 ולהמשיך כרגיל. את זה ניתן לעשות עד חצות היום. מחצות היום כבר אי אפשר להתפלל שחרית אפילו בדיעבד, וגם מנחה לא ניתן להתפלל בזמן זה, עד זמן מנחה גדולה שהוא חצי שעה (מחלוקת אם זמנית או רגילה, נוהגים לחומרה, כלומר בקיץ חצי שעה זמנית ובחורף חצי שעה רגילה) אחרי חצות היום. בנות לא צריכות לומר קריאת שמע וממילא סזק"ש לא משנה להן, אבל סזת"פ הוא הזמן האחרון שהן יכולות להתפלל שחרית לכתחילה וחצות היום הוא הזמן האחרון בדיעבד.

מילא היית אומר מצעד הפדופילים, אבל אנסים? מה הקשר? וגם מצעד של פדופילים יהיה שונה בתכלית.

אדם עם נטיות הפוכות לא פוגע באחרים באופן ישיר (לא מדבר על המצעד המגעיל הזה), בניגוד לפדופיל, ועוד יותר בניגוד לאנס שהוא באמת חלאת אדם.

אם יפרסמו בכל מקום ומקום את האמת שזו מחלת נפש, וצריכים לטפל בזה, או בתור מחאה וכו' לעשות מודעה עם רשימה של כל רופאי הנפש וכו'

 

יש שיחה של הרבי מלובאוויטש בקשר לנקודה הזו בקישור הזה  http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24029

אין הרבה הבדל

ב"ה

 

שלהם הוא גם הנסיון בנושא הזה

אישית יצא לי כמפקד בצבא[מ"כ לא קצין] להשפיע על חבר שלי בפיקוד

לעזוב את הדרך הזו ועוד וכאשר דיברתי עם האנשים הללו תמיד טענו שדתיים

לא מכבדים אותם ומשפילים אותם וברגע שראו אוזן קשבת וידע בנושא הם התעודדו

ואני זוכר שישבתי עם אחד כזה בטיילת בנתניה ולאחר שסיימנו לדבר הלכנו יחד ללמוד תורה

בישיבת "נר רחמים" של הרב משה בן משה במשמר שעושים שם בלילה בליל חמישי .

בדור שלנו שמלך המשיח שליט"א מעיד שישראל עשו

תשובה

ראו לינק לסרט של מלך המשיח עם הרב מרדכי אליהו ששם הרבי אומר זאת ויש עוד מקורות למי שרוצה שאתן לו 

בדרך של פנייה בכבוד והבנת הקושי של האדם

העומד מולך זה מצליח לקרב אותו לתורה שהוא

מוכן לשמוע .

וכמו כמו כן לרוצחים וגנבים ועוד נטיות שיש לאדם נסיון בהם

ידוע שמשה רבנו היה ממזל מאדים והנסיון של אנשים כאלו הוא עם דם

ויש לאדם בחירה אם לרצוח או לנתח ולעשות בריתות הכל תלוי בכיוון בו הוא הולך

ואנו כאנשים שומרי תורה ומצוות יש לנו את היכולת לקרב את כל בני האדם לתורה

נכון וראוי שתהיה הדברות נכונה עם האנשים הללו

הרבי שליט"א אומר שאת החושך לא מגרשים במקלות ואבנים אלא באור ולכן

כך בנושא הזה וכמובן שאין בדברים להצדיק מצעדים כאלו בכדור הארץ [ששייך לבורא עולם]

אלא להאיר את הנושא ולתת תקווה אמיתית

לזכור שגם לנו יש מה לתקן וכן לדעת כי משיח נמצא כאן ורק צריך להכין את הברואים לקבל את פניו כראוי

במיוחד אם זה סתם יעורר ולא יתן כלום

לא חייבים ללמד את כל ההלכות וגם לא חייבים להזכיר את המושג "לשון הרע". החפץ חיים כותב שאפילו מותר לשקר ולומר "מה שאמרתי על אותו בן אדם זה לא נכון. יש בו נקודות אור כאלו וכאלו..." שלבי החזרה בתשובה הם: וידוי, חרטה, קבלה לעתיד. אני לא מכיר שלב כזה 'לומר לבן אדם שאמרת לו לשון הרע' ותו לא.

 

 כתבו גדולי ישראל שכיוון שאיזכור הרע לאדם יפגע בו יש להימנע מכך.

 

כל טוב

לשנן וללמוד בעצמך את ההלכות המתאימות

ולפרסם את חומרת העניין

 

ישועה זה דבר כללי - מצרה כלשהי שגם בגלות יש כאלו וגם מעצם הגלות

גאולה זה הרבה יותר ממוקד וזה ההיפך מגלות כפי שכותב המהרל (שהרב קוק לא יחלוק עליו):

גלות - פיזור בחו"ל, חוסר עצמאות\שעבוד מלכויות, לא בא"י

גאולה - קיבוץ, עצמאות, ירושת הארץ

כמובן שהדברים לא נשלמים ביום אחד וגאולתן של ישראל קמעא קמעא

כך שהגאולה כבר החלה מזמן ואנו מצפים להשלמתה!

[שאלתי ספציפית על הרב קוק כי במקרה נתקלתי בזה אצלו במשהו לא מובן.]

לענ"ד:

התשובה המחשבית בעלמא מחזירה במידה רבה את האדם למסלול האור האלוהי הזורח על כל נשמה - זו ישועה, פתרון החסימה שנוצרה עם החטא.

אבל, כדרכו של הרב קוק על ערך התשובה שאיננה דווקא על חטאים אלא שקדמה לעולם והיא מגלה את המהות וכו' - אז לגילוי האורה האלוהית השלמה צריך תשובה עמוקה להוציא מהכח לפועל את הכוחות הפנימיים לגילוי הנשמה בפועל, גם בלי קשר לחסימת החטא והישועה ממנה (החטא הוא רק ביטוי לשורש הפנימי שלא מאוזן, אורות וכלים...) - זוהי גאולה שלמה לנשמה - גילוי העצמיות העצמאות והעוצמתיות הנשמתית השלמה האחדותית.

גאולה זוהי בעצם הוצאה מהכח לפועל כמו שגאולת הארץ שהיא חוזרת לבעליה וגאולת העבד שחוזר לרשות עצמו, "וגאל אותם מעבדות לחרות".

כל מקום בתנך גאולה זה יציאה משעבוד זר - כמו בסוף ספר ויקרא הוצאת הארץ מידי זר "גאולה תתנו לארץ" וכן פדיון בן ישראל משעבוד זר - "גאולה תהיה לו"

(וכן ברמבם לא מוזכרת גאולה בענייני משיח אלא בענייני קרקעות ועבדים) 

דת"לשים תמיד היו ותמיד יהיו, וכמנהגם הם משתדלים לזרוק כמה שיותר אבנים אל אותם בארות שאת מימיהם שתו

להיפך: הם טוענים שאפשר לשלב יהדות עם צעדות כאלו - וזו הסכנה הכי גדולה.

 

ויש גם רבנים שנותנים להם לגיטימציה, ה' ישמור.

 

אני לא חושבת שמה שהם עושים זה בסדר, ללכת ככה ולהיות גאים בזה שהם חוטאים.

אבל אני גם יכולה להבין אותם. אחרי שחונקים משהו כ"כ הרבה, טבעי שהוא יתפרץ במלוא הכח.

בס"ד

 

זה לגמרי עצוב.

 

אני ממש מוזעזעת.

ממתי מאמינים לתקשורת?

 

הרב של הקיבוץ הדתי ועוד כמה רבנים, הוציאו בעיתוי שהייתי חולקת עליו, מאמר שבו הם אומרים כי בעלי הנטיות ההפוכות הינם בני אדם ולכן הם שווים לכל אחד אחר.

 

חידוש מעניין, אגב.

|ציני|

 

 

חיפשתי קישור, אבל אני לא מוצאת אותו כרגע.

הקטע שהם לא הוציאו את זה בעיתוי הזה - הם אומרים את זה כבר מזמן. רק התקשורת כהרגלה טורחת לפרסם מתי שהיא רוצה.

 

וראוי לציון ארגון הו"ד, שהודיע קבל עם ועדה שהוא לא ישתתף במצעד הזה.

[מילה וחצי על ארגון הו"ד: ארגון שמבקש לתמוך בבעלי נטיות הפוכות במגזר הדתי באמצעות טיפולים, ודורש מהחברה לקבל גם אנשים כאלה לתוכה, או לפחות לתת להם אוזן קשבת. הארגון שולל כמובן כל דבר שהוא מנוגד להלכה - משכב זכור וכל מגע אסור. זהירות: מבלבלים בינו לבין ארגון 'חברותא'. אין שום! קשר בין השניים]

העובדה היא שסוטים הזויים כמה מטופים נתנו ונותנים לגיטימציה ועידוד למורדים בה', ולזאת הייתה כוונתי.

 

 

 

 

 

*נערך בעקבות מילים לא מתאימות. -מחילה-

 - הוא בדיחה לא מוצלחת?

אבל אני מכירה מצד אחר, אז המידע שלי לא אובייקטיבי.

 

בכל מקרה, מגייסים עכשיו שיעור א' (אם אתה מחפש לגילך...).

כשזה נוצר זה היה צורך דור, כיום אני מתחיל לחשוב שזה צורך דור כמפלט נוח.

 

יש הרבה אנשים שאני חושב שבלי ה"שטויות" האלה לא היו נשארים דתיים, אז כל עוד זה משפר סבבה אם זה כתחליף לאמת אז לא.

 

שניכם אמרתם שזה צורך הדור שהפך להיות מפלט נוח..

גילו בדורנו גם אמצעי פריצות חדשים וכו', זה אומר שאנחנו צריכים להשתמש בהם?

כי זה משהו חומרי וזה משהו רוחני אין מה להשוות בכלל..

 

יש בזמן האחרון טרנד של ליסוע להודו ולעבוד שם ע"ז. לעשן סמים- וזה לוקח אותם ל'מקומות רוחניים אחרים'.

זה נותן לגיטימציה? לא! אז מה אם זה טרנד!

אני לא אומרת שהחסידות זה לא טוב, אבל לא כל מה שהוא טרנד הוא צורך הדור טוב.

ב"ה

 

שהחלה מהבעל השם טוב דרך רבותינו נשיאנו ועד לרבי מלך המשיח שליט"א

שההפצה של המעיינות חוצה פועלת את ביאת המשיח ולאחר שהם הופצו והמשיח נתגלה

ונתכסה נשאר רק לקבל את פניו ומלכותו מלך מבית דוד.

להתאחד יחד ולהשלים את 4 רבדי התורה - נגלה ופנימיות התורה

שהיא רזין דרזין השמן של חג חנוכה שמאיר ויאיר לעולם ועד

 

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד

שלנו "מתנגדים" כמו שהיה בדורות שבהם התחילה והופצה החסידות.

אין איזון.

ככלל, בכל דבר כמעט יש דברים טובים וגם דברים פחות טובים.  ולכן ברור שיש גם דברים טובים בחסידות (גם אם לא כולם חושבים ככה).                                                                                                               ובפרט- מרן הרב זצ"ל (בעין עי"ה) אומר שיש 2 דרכים של הנפש לעבודת ה'. 1. השכל - העשייה הטכנית. ישנם הרבה מצוות שרובם מורכבות מפעולה טכנית בלבד (לכאורה) וגם ישנם הרבה פרטים ודקדוקים במצוות, ובשביל הדברים הללו מספיק רק שכל (לכאורה). 2. הרגש - עבודת הלב והרגש. עשיית המצוות רק ע"י פעולה/עבודה שכלית היא חשובה, אבל איך יהיה אפשר לקיים עוד כמה מצוות עיקריות (כגון- עבודת הלב, אהבת ה' אמיתית, שמחה פנימית בעבודת ה') בלי כח הרגש, הרי כל העשיה הטכנית היא קרה ואין בה שום חמימות וגם אין בה איזה משהו מיוחד והיא כמו כל פעולה אחרת שמבצעים. לכן ה' נתן בנו את שני הכוחות העיקריים האלו בנפש, כדי שהם יאזנו אחת את השניה. (עכ"ד).                                 והחסידות יצאה לאור (בזכות הבעש"ט זי"ע) מפני שאותו דור היה כמעט אבוד מבחינת העבודת ה' שלו, וחוץ מכמה צדיקים שישבו בכל עיירה והיו לומדים תורה, כל השאר בקושי ידעו איך לומר "שמע ישראל", והחסידות באה והדגישה הרבה יותר את עבודת הרגש (לפני זה כמעט לא היתה עבודת הרגש) ואז הרבה יהודים התחילו לבעור באש הזאת של הרגש ואפילו היו יהודים שמעמי ארצות גמורים נהפכו לצדיקים ענקיים. אבל מצד שני, עבודת השכל (שהיא חלק מאד עיקרי בעבודת ה' וכמעט כל המשנה והגמרא והראשונים והאחרונים מלאים בה) שהיא כל ההלכות והפרטים בחיי היום יום של היהודי החלה להעזב.                                                                                                                              ובעיקר בגלל זה הגיעה מחלוקת ה"מתנגדים" ובראשם הגר"א זי"ע. ועל זה מרן הרב זצ"ל כותב (פנקסי הראי"ה א', פסקה ב') שעיקר מחלוקת הגר"א על החסידים היתה מהסיבה הזאת, שיחידי סגולה בעמ"י שהגיעו לדרגה מאד גבוהה בעבוד' ה' באמת כן יכולים לעבוד את ה' בצורה של "מעל המעשה", כלומר לעלות מעל הפרטים הקטנים של ההלכות (שבעיקרון ככה תנועת החסידות נהגה), אבל בתור ציבור שלם אי אפשר לעשות את זה וזה יכול לגרום למין "שינוי תורה". ובגלל שזה כ"כ מסוכן שיהיה כזה דבר, הגר"א עשה התנגדות מאד מאד חזקה (וזה הגיע עד כדי הלשנות לשלטונות) על החסידות, כדי למתן אותה שלא תשנה את התורה.                                            אבל עד כאן כל ההיסתוריה. ומאז השתנו הרבה מאד דברים. למשל: היום יש הרבה מאד ת"ח ב"ה. אמנם יש גם הרבה יהודים פשוטים (והם דתיים), אבל זה ממש לא כמו באותו דור.   אבל מצד שני: היום ישנם יצרים ופיתויים פי אלף מאשר אז. עם כל ההתקדמות של העולם והטכנולוגיות והנגישות לכל דבר הגיע צל שחור וענק שמאיים מאד על הדור ואפילו על צדיקים. רח"ל. ולכן: להרבה מאד אנשים החסידות די נצרכת (בעיקר בגלל הדיכאון והנפילות באותה תאווה רח"ל, אבל גם בעוד דברים היא מאד נצרכת, וגם עבודת ה' עם הרבה רגש נצרכת בדורנו) אבל מצד שני כמובן אסור שיהיה חוסר איזון בין הרגש והתעלות הנשמה לבין השכל (ההלכות). וצריך תמיד למתן. (לדוג' - א"א להתפלל כל יום שחרית ב12 ולהגיד כל פעם אחרי זה "העיקר להיות בשמחה" (סתם נתתי דוג' מברסלב.. אבל יש עוד הרבה נקודות של עוד חסידויות) ).                                                                                           אבל הרב זצ"ל אומר (כתוב בשמו בליקוט "מאמרי ראי"ה") שהחסידות לא תוכל להימשך לעד ומתי שהוא היא תפסיק וכבר רואים היום שהחסידות האמיתית (מה שהיה עד לפני מאה שנה) כבר דועכת וברוב  החסידויות כבר מתפללים בזמן ומקפידים הרבה יותר על ההלכה. וחוץ מזה שכנראה תורת החסידות לא תקרב לבדה את ביאת המשיח (כמו שהחסידים חשבו פעם) אלא גם תורת א"י של מרן הרב קוק זצ"ל.   ובקיצור החסידות זה בעיקרון טוב (וגם מה שטוב אז לא לכולם אלא תלוי למי) אבל אסור להגזים איתה ובמיוחד מי שהולך ע"פ תורת הרב זצ"ל אז אפשר (ולפעמים צריך) ללמוד גם חסידות ולהתנהג גם ע"פ החסידות אבל לא לעזוב את תורת הרב זצ"ל שבלעדיה הגאולה לא תגיע.

ותרופה מיוחדת לכל תחלואיו

 

וגם כהכנה לגאולה שאז זו התורה שילמדו

מספיק לדעת רקע כללי על הכיוונים והגישה, בכדי לנסות להבין מה מושך חבר'ה לשם.

 

אתה צריך תמיד להתעסק עם עצמך ולתת תשובות למצב שלך, להשתפר, ולעמוד מול ה' בלי פוזות, תאמינו לי, זה קשה חבל"ז.

ב"לכה דודי"-[זה שונה לאשכנזים וספרדים,אבל בגלל שברוב המקומות עושים כמו האשכנזים אני אסביר כמוהם]-לפני "בואי בשלום" מסתובבים אחורה,עם הגב לארון הקודש ובמילים "בואי בשלום עטרת בעלה" מתכופפים קדימה.לאחר מכן ב"בואי כלה,בואי כלה" משתחווים-ב"בואי כלה" הראשון לימין וב"בואי כלה" השני לשמאל.בסוף בסוף,ב"לכה דודי" האחרון מסתובבים שוב לכיוון ארון הקודש ומשתחווים קדימה.

 

בחזרת הש"ץ-ב"וקרא זה אל זה ואמר"-ב"זה" הראשון מתכופפים לימין,ב"זה" השני מתכופפים לשמאל וב"ואמר" מתכופפים לאמצע.ב"קדוש,קדוש,קדוש" מרימים קרסוליים 3 פעמים-בכל "קדוש" פעם אחת.ב"ברוך כבוד ה' ממקומו" מתכופפים וב"ימלוך ה' לעולם אלוקייך ציון לדוד ודור הללויה" כנ"ל.

 

ב"הצלחה

ב"זה" הראשון משתחווים לשמאל ובשני לימין, שמישהו יתקן אותי אם אני טועה... (ככה אני עושה)

אני רואה שחלק עושים מתכופפים וחלק מרימים קרסוליים..אז לא יודעת..עשי מה שנראה לך..נראלי זה לא ממש משנה בקטע הזה..

בינתים זה מה שיש לי בראש אם יהיה תיקונים והוספות - בהמשך.

 

אם למישהו יש הארות - שיאיר.

 

 

בבואי בשלום יש כמה מנהגים. מה שידוע לי שמבתובבים לצד מערב כך שאם נמצאים בצפון מסתובים לדרום (3/4 סיבוב) ואם נמצאיים במזרח (סתם לדוגמא - מצפה יריחו) לא מסתובבים בכלל, "בואי כלה" (קידה קלה לצד שמאל) "בואי כלה" (קידה לצד ימין) "בואי כלה שבת מלכתא" קידה לאמצע. 

 

בתפילת שמונה עשרה - ב'ברוך' הראשון - כורעים 'אתה'- ובשני משתחווים, אותה דבר בברכת 'מגן אברהם' ו'הטוב שמך וכו'' וכן בעושה שלום במרומיו (לצד שמאל) הוא יעשה שלום עלינו (לצד ימין) וכל כל ישראל ונאמר אמן (לאמצע),

 

 בקדושה כשאומרים "זה אל זה" (ואמר) - יש מנהגים שמשתחווים קמעה לצד ימין שמאל ואמצע, ויש מנהגים שמשתחווים קלות (לא כמו במודים) באמירת 'זה אל זה', באמרת קדוש, ברוך, וימלוך מתרוממים קצת.

 

 ב'מודים אנחנו לך' - קדים קידה-השחוויה ארוכה (בשו"ע כתוב "עד שיתפקקו חוליותיו)

 

כל הנ"ל הוא לפי סדר התפילה פחות או יותר

אני כתבתי את האשכנזי שנוהגים הרוב..

בכל אופן-הייתי בהרבה בתי כנסת שהאנשים שבהם צדיקים ויודעי תורה,ואני לא חושבת שכולם טעו.

וגם-את מה שאמרתי על ספרדים ואשכנזים אמר לי בזמנו אבא שלי [אנחנו ספרדים] כשראיתי שלא התכופף לצד שכולם התכופפו.הוא הסביר לי שכך ספרדים נוהגים והוא עושה אחרת במקום שזה לא יבלוט משום "אל תפרוש מין הציבור"-שלא יראו שהוא לא נוהג כמנהג האשכנזי בבית הכנסת.

בלנ"ד אשאל אותו שוב.

וכל זה לפי הקבלה - על פי ההלכה (שולחן ערוך) אין מושג כזה בכלל.

כל ה'עד' זה 'עד' בכלל

 

יש כאלה שאומרים עד עלמיא

 

יש כאלה שאומרים עד יתברך

ויש כאלה שאומרים עד בריך הוא (נראה לי רק ספרדים)

משום מה ראיתי שכתבו קודם לימין ואז לשמאל, ולהתכופף - מה המקור של כל זה?

[יש לי הרגשה שרוב החבר'ה כאן לא נוהגים נכון בקשר לזה].

 

 

זה מה שעושים וכך לימדו אונו לעשות.

למה מה אתה עושה?

מה אני עושה - פועל בהגיון. אם אני פונה "זה אל זה", משמע שאין טעם להתכופף עם הטיה שמאלה וימינה, אלא לסובב את הראש לימין ולשמאל כאילו אני קורא לחברים העומדים לידי, ואז מפנה ראשי קדימה ואומר "ואמר: קדוש קדוש קדוש" וכו'.

בעזהי"ת.

 

מעניין באמת מאיפה זה בא.

 

 

לעניין המנהג הזה ספציפית- מסתובבים ימינה ושמאלה, עם הגוף, לא רק עם הראש. ממש כמו שאתה פונה לחבר שלך (ולא באמצע שיעור/כשאתה רוצה להסוות את הענין). אשכרה להסתובב אליו.

 

ועוד שאלה- בלכה דודי, בבית האחרון. פונים שמאלה וימינה ולאמצע? או בסדר אחר?

לא עושים לפי מה שנראה לנו.אפשר לחפש מקור,אבל בנתיים לעשות כמו כולם,מין הסתם אם כולם עושים ככה הם צודקים..

 

ורחלקה-אני יודעת שעושים קודם לימין ואז לשמאל..זה מה שאני רואה שכולם עושים.

בסידור של הרב אליהו כתוב עם הראש (אם כי אני מוצא שאני בעצמי עושה עם הגוף, כנראה מתוך הרגל).

ואני מכריז שנית על תחרות למציאת המקור (ואל תגידו לי 'הסידור של הרב אליהו'), ועל הדרך מקור המנהג להכות על הלב ב'סלח לנו', שהגר"א לא נהג כן, כמדומני.

 

בואי כלה - אצל הרב אליהו כתוב ימין, שמאל ואז לאמצע.

 

 

 

 

בעזהי"ת.

 

נכון בבית האחרון בלכה דודי מסתובבים?

אז לאיזה צד? דווקא למערב (שקיעה), או להפך הצד שאליו מתפללים (נגיד בחברון- מתפללים צפונה. אז מסתובבים דרומה או מערבה?

[אני יודעת שמקור המנהג הוא בארצות אשכנז, ששם מתפללים מזרחה, אז מערב יוצא גם הפך-כיוון-התפילה וגם כיוון השקיעה...]

בעזהי"ת.

 

מה שאני יודעת-

זה בשביל יעני "לקבל" את השבת, כי היא לכאורה מגיעה מאיפהשהו...

מנהג בני עדות המזרח לומר את "בואי כלה" בטרם פוצחים בלכו נרננה, בכדי לקבל עליהם שבת לפני שהיא נכנסת, ולא לאחרי שכבר חושך והמניין המהיר כבר הולך לביתו.

 

מנהג הסיבוב הוא לפנות כלפי הפתח/מערב בכדי 'לקבל' את פני השבת שנכנסת.

 

 

 

המנהג לפנות מערבה הוא משום ששם שוקעת החמה, ומיוחס לאר"י ז"ל. ויש אומרים שהוא משום שאמר רבי אבהו ששכינה במערב. בקרב חלק עדות אשכנז היה נהוג שהפתח הוא מול ארון הקודש. מאחר והם היו אירופאים אז יצא בדיוק לצד מערב ועם הגב לארון הקודש. אולי זו הסיבה שכיום בארץ ישראל כולם מסתובבים אחרונית ללא קשר לרוחות השמית או מיקום הפתח.

לגבי מיקום הפתח בארצות שונות, ראה מאמרו של יצחק ספיר (תלמיד חכם ובר אוריין רציני):

 

לאחר עיון קל, נדמה לי שהבא"ח כותב לומר 'בואי כלה' רק במידה והשקיעה כבר קרבה. זה מסתדר עם איזו עמדה פרשנית, שמקבלים את השבת רק לאחר כל המזמורים של 'לכו נרננה', משום שכל אחד מהם מבטא יום אחר של ששת ימי המעשה, ורק לאחר מכן ניתן מבחינה רוחנית לקבל את השבת.

 

 

סוף כל סוף הכל נובע מכאן:

שבת (דף קי"ט): ר' חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה.
ר' ינאי לביש מאני מעלי שבתא ואמר בואי כלה בואי כלה.

 

 

נכון בסוף קבלת שבת יש בתי כנסת שאומרים את "במה מדליקין"? אז עד איפה אומרים בדיוק? כי תמיד החזן כבר אומר קדיש שאני רק בהתחלה/אמצע.. או שכל החזנים ממהרים?

פשוט כולם ממלמלים אותו מהר - אומרים עד "ומערבין וטומנין את החמין", ואז 'אמר רבי אלעזר'.

 

משום מה הנוסח שנמצא בסיודרים שונה מעט מהנוסח של המשנה, אבל לא נורא.

בס"ד

 

 

היום בשורה התחתונה הכל פוליטקה.

לערבים אין מצווה להגיד "אללה אכבר" בזמן השחיטה, מותר להם לעשות מה שהם רוצים בזמן השחיטה, כולל לספר על כיפה אדומה,ובכל זאת הבהמות יהיו כשרות לאכילה. [אין בכלל דבר כזה שחיטה כשרה אצל ערבים,הדבר היחיד שאסור להם לאכול הוא חזיר (ולשתות-יין), רק בגלל זה הם אוכלים אוכל של יהודים,כי הם יכולים להיות בטוחים שאין שם חזיר, מעבר לזה האיסלאם מרשה להם לאכול גם שקצים,רמשים,גמלים ואבר מן החי (ואם מותר להם אבר מן החי,שבו אין שחיטה-ודאי שלא צריך לומר משהו בזמן השחיטה כדי להכשיר את הבהמה,שהרי אין שחיטה)]

שחיטה שלנו כשרה גם להם (אבל לא להיפך) ולכן יש הרבה מוסלמים ברחבי העולם שמקפידים לאכול דווקא משחיטה כשרה כי לא בכל מקום יש שחיטה שלהם.

ולמיטב ידיעתי אין להם שחיטה מסויימת. אם יש לך מקורות-אשמח לקבל.

לכן השחיטה שלנו כשרה עבורם. ועד כמה שידוע לי השחיטה המקובלת אצלם היא דווקא מהעורף אבל כפי שציינתי גם שחיטה מהצוואר כמו אצלנו כשרה להם.