פורום נסיונות פעילים (עמוד 7263)

אפילו נחוץ.

אפילו הכרחי.

 

 

די די מה את מתמסכנת??)

מותר להתמסכן לפעמים.

 

 

 

 

(החלק הקשה זה לזכור להפסיק אתזה מתישהו,

ולהתחיל קצת לעלות)

אני גרועה בזה.

להפסיק זה הנסיון של החיים שלי.

בין השאר.)

 

ותודה.

אופ זה לא מעודד בכלל.

 

את בעז"ה תצליחי,

כי יש לך מלא כוחות שהקבה נתן רק לך.

 

גמזה לא משו,

אבל באמת המון כוחות אהובה

הנה את צוחקת.

 

 

נמ

כוחות, כן.

כוח

 

 

 

(זה כזה מתבגר להחליף ככה מצבי רוח)

כן כן. כוחות.

 

 

 

(וזה מעודד משו.)

חיימשלי אני

 

תודה לך, אהובה. הלוואי גמלך.

 

(תכלס)

נאבד לי כל הרגש.
אין כלום
אני לא מרגישה כלום

לרצוח.

היא נפטרה ביום ההילולה של הרב אליהו, זה הסימן הכי ברור שהמקום שלה אי שם, במרומי גן עדן, במקום שצדיקים שוכנים בו

כמה אמונה.

 

אני לא אשכח לעולם את המשפט שהיא אמרה

למה רק ערבים מוכנים להקריב את החיים שלהם בשביל האמת שלהם? למה יהודים לא?

ואין לנו עניין בשהידים והתורה מצווה אותנו לחיות בשביל האמת שלנו ולא למות בשבילה

אבל גם זה אין כמעט.

סבבה.

 

נגיד.

 

אבל

למה

לעזאזל

בגיל 

17??

 

 

(טוב נו אני יודעת שתתחיל להוכיח לי בעצם כמה זה הגיוני לדעתו.

אז בוא נסיים את זה פה.)

חולי נפש.

 

זה דורש כוחות נפש לעשות את זה.

איך לעזאזל אפשר בכלל??

בקושי להרוג ג'וק אני יכולה, אז בנאדם, כל כך יפה, כשהוא ישן?

 

זה מסוגלות שאני בחיים לא רוצה להבין.

 

לא רואים את זה.

 

סתם מעניין אותי.

אני לדוגמא רואה את זה, אבל אני לא חושב שמי שמכיר אותי יודע את זה.

אז מאיפה את יודעת שרוב האנשים שאת מכירה לא יודעים את זה?

אבל זה לא הנקודה פה.

אבל קורה שאני טרמפיסט ואז עולות בנות לידי...

ואז הנהג שהיה דתי הביא לי כזה ששמים בחלון שמגן מהשמש כדי לשים בינינו, והבן הזה היה חילוני שלא הבין מה רוצים ממנו

מה אחותך אמרה?

ואולי סופסוף המתנחלים יפסיקו לעלות על טרמפים.

 

 

כשהגעתי לשם בשעות היום ראיתי את הלבן למעלה והדבר הראשון שעלה לי לראש זה שזה בטח מסך מקרן [מסתבר שזה תאורה ]

 

אני הספקתי לקרוא.
זה היה כואב. מאד
והזדהתי המון

מסוכן מדי לפתוח כי זה מהלב...
לכתוב שוב?

איך שאת רוצה.
בעיניי זה מיוחד, אם מרגיש לך חשיפה מידי- לגמרי לגיטימי.

ואז להתלבש על זה ולפגוע בי...

בדכ אנשים פה ממש מזדהים ומעודדעם ותומכים.
לא נתקלתי בסיטואציה כזו בעבר..

טוב, באמת איך שאת רוצה.
אבל סתם שתדעי שאת מוכשרת ושיש לך את זה ממש

זו היתה סתם פריקה מהירה. לא שיר/סיפור..

אז כבר יבשו הדמעות
לא מסוגלת כבר להרגיש כלום
עןד פיגוע- מעניין מתי תורי
פעם... הייתי בוכה.. נסערת...
היום- הרגש נאטם... לא מסוגלת להרגיש
מסתכלת בעיניים סקרניות על כל ערבי
אולי הוא יוציא את הסכין ויסיים איתי
כבר אדישה... לא מרגישה כלום
שומעת על עוד הפגנה
וצוחקת. זה לא יזיז כלום
ממשיכה בחיים כרגיל
טוב, רגיל כבר לא היה הרבה מדי זמן
מרגישה שאני חיה בחלום. בלי רגש. בכלל
על כלום
אז אין דמעות...
לפעמים דמעה סוררת מסתננת
געגוע לתקופה שהרגשתי בה משהו...
תקשיבו- להרגיש זה מסוכן

ההודעה הזאת שמחה אותי

שוברת קצת עצובה אבל היא תתאושש ותחזור
בעזרת השם

חיבוק גדול

אני לא אדישה
מבטיחה שאני לא אדישה.
אפילו שאני לא בוכה ולא מדברת ושופעת כאב החוצה, אני מרגישה. אני לא אדישה לכאב.

ולא רק אחרי שאני רואה וקוראת ונכנסת לזה.
זה אמור לכאוב לי עצם הידיעה שנגמר לה החיים ולמשפחהה שלה ולחברות שלה ולכולם ופשוט הרגשה פיכס

ולא תעשי איתה כלום היא בשלב מסויים תעלם וחבל.צריך לעשות משהו חזזזק שיריד את כל העולמות.תחשבי על זה.רוחני/גשמי.

הכל.

גם אני מהדוסיות התמימות שלא ידועות ב"ה פייסבוק מה הוא..

זה הורס אותי.
בכוונה עשיתי את זה.
קיבינימט איתם

זה מזעזע.
אוף.
וחיבוק.

סליחה הלל...
סליחה שלא מתאים לי. לא היום.
הילדים מסיימים שנה, החברה הכי טובה שלי מתחתנת.
לא מתאים היום לבכות עלייך..
וזה לא רק אני, זה כל הפייסבוק שלי , הוא שקט מידי לטעמי.
אולי בגלל איפה שאת גרה.
אולי כי כבר התרגלנו.
אולי כי לא נלחמת בו בגבורה -כי רק ישנת
אולי כי יש רק הרוגה אחת-את.

סליחה הלל התזמון שלך לא טוב.
פעם היינו מתרגשים יותר עוצרים את החיים, בוכים או לפחות כותבים משו..
היום לא הצלחתי לעצור ולהסתכל על התמונה שלך כי אני מאושרת ואת כבר לא תהיי מאושרת לעולם.

סליחה הלל, אנחנו לא ראויים לך, לא הצלחנו לשמור על ילדה בת 13 בחופש הגדול שנשארה לישון קצת אחרי כולם.
את לא שתית,ברחת, ניסית , בדקת, מרדת, חיית על הקצה.
את ישנת. . וכנראה שלעולם לא תמרדי יותר
אנחנו ננסה לשמור על המורדים.. ישנים זה קצת גדול עלינו.

סליחה הלל...
סליחה על כל החלומות התכנונים
סליחה על העתיד שלא הספקת
המקצוע שלא תלמדי
הבחור שלא תתאהבי בו
הילדים שלא תגדלי
והחור הענקי שהשארת מאחור

נוחי על משכבך בשלום, לפחות עכשיו תוכלי לנוח בשקט.

בחלומה היתה לה להלל השמלה הכי יפה שראתה אי פעם ולרגליה נעלי בלט.
היא צחקה מתוך חלום . איך אהבת המחול מתערבבת לה אל תוך הלילה.
החברות שלה התאספו אט אט אל הדשא ולכל אחת מהן בגד של שבת.
'החופש הגדול מתחיל מחר' היא חייכה לעומתן 'לכן קראתי לכן. בואו נתכנן אותו שיהיה לנו הכי כייפי בעולם'
חילקה דפים וכלי כתיבה. איך היא חושבת על הכל כשהיא חולמת.
החברות בוהות באוויר בזמן שהדף שלה מתמלא בקצב מסחרר.
טוב זה לא פלא. כל כך הרבה דברים שמחים היא מתכננת לעשות בחודשיים האלה. כמה חיכתה להם :

היא רוצה דבר ראשון לישון עד מאוחר ואז ללמוד לאפות כמה עוגות של אמא , לצאת לטייל בצפון ואולי יום יומיים של שביל ישראל, לקרוא את כל הספרים שתיכננה לקרוא משך השנה ולא הספיקה, להתנדב קצת במקום ההוא עם הילדים המיוחדים , לאכול הרבה שוקולד עם מרציפן, ללכת לים ולבנות שם ארמונות של חול .

אאוץץץץ' העט כנראה ננעץ לה בטעות בחזה בזמן שכתבה בהתלהבות שכזו.

היא שוב צחקה לעצמה כי ככה היא עושה תמיד כשכואב לה .
אבל הפעם זה ממש ממש כאב לה .
כל הגוף שלה רעד מהכאב הזה שהיא לא מכירה כמוהו.

נוזל אדום ניגר על השמלה הלבנה מהחלום וזה קצת חבל כי לאמא גם ככה יש לא מעט כביסות לעשות .

החלון של החדר שלה נפתח לרווחה ואור אין סוף סינוור לה את העיניים .
ולחשוב שהיא רצתה לישון עד מאוחר...

'אחותינו את היי לאלפי רבבה' היא שמעה פתאום שירה דקה של מלאכים .
לדמעות שלהם היה טעם של מרציפן .

"תני לנו את רשימת המשאלות" הם לחשו לה וליטפו בעדינות את ראשה המדמם.
"אל תדאגי הלל! נלמד אותך לאפות עוגות של גן עדן, ניקח אותך להשתכשך בים הרחמים, ניתן לך לקרוא את כל ספרי החיים, גם אצלינו יש מלאכים מיוחדים שתמיד אפשר להתנדב איתם, נטייל איתך בשביל ישראל והעולם כולו"

בצעדים של מחול הם דילגו איתה עד כסא הכבוד.
השמלה המדממת שלה שוב צחורה היתה. כאילו דבר לא קרה.

סליחה, זה עצוב לי הרבה יותר מדי.
בזמן האחרון המון פיגועים ואף אחש מהם לא כאב לי כל כך כמו זה, אני לא יודעת למה.
אוף

היא ילדה.
הכל נחתך לה באמצע, אנחנו בנות גילה פחות או יותר, אנחנו יכולות יותר להבין וזה נוגע בנו יותר.
הגיוני שזה יותר יכאב

חח אני מתאמנת באנגלית מהערבים שלך.. זה מצויין

קטע לגוף שלי יש נבואה.
הוא הקדים בחצי שעה)

נוסטלגיה!

אולי שוקולד שווה עם מכתב הערכה קטן ומשמח?

קרם ידיים?

יומן יפה לשנה הבאה?

שוקולד אבל יכול להיות מעולה!! תודה!!
יומן- יש לה מהבצפר...

יש עוד רעיונות?

הייתי בסרט הזה בערב פסח. בסוף קניתי לה הגדה עם פירושים חמודים והרבה סיפורים

ספר אולי? יש המון מבצעים