שרשור חדש
היי אני מנסה להבין אם אני נחשב כמוכםכְּקֶדֶם

אני תוהה כבר זמן מה אם אני מתאים לסקלה הזאת אבל מצד שני הרבה דברים מרכזיים שיש לכם, ולי אין בכלל ואפילו הפוך

-לדוגמא הקושי להיות במקום הומה אדם ואז הצורך להיטען, אצלי הדרך שלי להיטען היא דווקא ליד המון אנשים 

 

אני מעתיק רגע רשימה שמצאתי של הגדרות:

מעדיפים קודם לצפות ולהאזין לפני שהם פועלים בסיטואציה מסוימת - v

שמים לב לשינויים קטנים - v

מעדיפים לשקול ולהבין כל פרט ותוצאה אפשרית לפני שהם פועלים - X 

ערים למחשבות ולרגשות של אחרים. מושפעים ממצבם הרגשי של האחרים. "לפעמים אני מרגישה שאני יכולה לקרוא את מחשבותיהם של אחרים" - vvv

נפגעים בעוצמה גדולה יותר מאירועים שליליים בילדות אבל גם מרוויחים יותר מאחרים מסביבה תומכת - ? 

פועלים בצורה מצפונית יותר מאחרים - v 

בעלי מודעות חברתית וסביבתית, מבטאים חמלה כלפי אחרים אפילו כילדים - vvvvvv

מוצפים בקלות. מתקשים בסיטואציות כמו דיבור מול קהל, פגישה עם זרים, מבחנים, מקומות רועשים - XXXXXXXXXXXXXX

נוטים לאמנות ונהנים ממנה - v 

מגיבים בעוצמה רגשית גדולה יותר מאחרים - X 

מתקשים עם שינויים - X 

חולמים חלומות חיים - ?

בילדותם נאמר להם שהם רגישים או ביישנים - v

מתלוננים על רעש או סביבה לא אסתטית - XXXXXX

רגישויות פיזיות: נבהלים בקלות, נוטים לאלרגיות, רגישים לכאב, מגיבים עוצמה לקפאין ותרופות -X 

נוטים לדבר בצורה מתחשבת ולא ישירה - XXXXXXXXX

נהנים מיופיו של הטבע כמקור לנחמה ורוגע -  VVVVVVVVvv

 

הוסיף ואומר שיש לי רגישות חזקה לריחות, טעמים, שמיעה, בעלי חיים, צמחים, תחושות ורצונות של אנשים

 

מילון מושגים :

v = אכן זה אני

v(3+) = זה ממש אני

X =לא אני 

X(4+) = זה הפוך לי

? = לא הבנתי

....אילת השחר

כמה זמן לא הייתי פה...

למיטב זכרוני, כמו בשיטות נוספות, אין חיוב והכרח שכל הסימנים יופיעו באדם כדי שיוכל להגדיר את עצמו אר''מ. לכל אחד יש הרכב ייחודי למבנה הפנימי שלו, וגם בכל סימן יש סקאלה פנימית משלו, של במידה מרובה או במידה מועטת. גם יש דברים שהם מושפעים מדברים אחרים כמו אופי ומבנה אישיותי. מה שכן, אם יש התמודדות זהה לזו שאר''מ מתאר, יש סיכוי שזה שם. גם יש הגדרה נוספת של אמפת (empath), שהיא גם סוג של אר''מ. שווה לקרוא.


לגבי סימני השאלה מנסה להסביר לפי סדר השאלות -

נפגעים בילדות יותר - הכוונה האם היתה רגישות גדולה מאוד למצבים שליליים בילדות, רגישות גדולה שגם הופכת את הרווח מסביבה תומכת למשמעותי יותר ותורם יותר.

חלומות חיים - הכוונה שהם חלומות שנדמים כמו סרט, יש תנועה, התרחשויות, צבעוניות ולא חולמים בשחור לבן.. ;)

סימנת שאין רכישות פיזית, אבל תיארת במשפט למטה שכן יש רגישות פיזית (חושית) כלשהי, גם אם לא מתבטאת ממש באופן שהם הגדירו. גם חושבת שעם עבודה נכונה יש דברים שלומדים להתמודד איתם ולווסת אותם, והמצב יכול להשתפר. ואז אפשר להבין למה זה לא ניכר כלפי חוץ מבחינתך.


מעניין מה תגיד על הדברים. 

הייייכְּקֶדֶם

מעניין מה שאת אומרת שכל אחד שונה בסקאלות

ושמעתי על אימפת' אבל לא ככ מתיישב לי מה זה ומה ההבדל בינו לאיש רגיש

ותודה על ביאור השאלות אז זה יוצא

X

Vvvvv יש לי מלא חלומות יפים

ולגבי האחרון זהו כן גמאני שמתי לב לזה בסוף פשוט הניסוח שלהם לא התחבר לי

הייאילת השחר

קצת חקרתי את זה פעם (איך אתה עם אנגלית?)

תכתוב לי ואפנה אותך למקומות שמסבירים.


וכן, ניסוחים זה מאתגר.

שלום לךילדה של אבאאחרונה

יש חשיבות להכיר את עצמנו ואת החוזקות והחולשות שלנו,

זה לא משנה אם ההגדרה שלך היא בדיוק או בערך 'אדם רגיש מאוד'..

 

הפורום הזה בעיניי נועד לעזור לנו לעזור לעצמנו, להתייעץ ולמצוא פתרונות במקומות שקשים לנו. 

והוא מבוסס על מודעות עצמית

אז ברוך הבא

 

שאלה על דאגותליאור123

איש חכם פעם אמר לי יש בלב מקום ששייך לדאגות

תדע - כשאתה דואג 

זה פשוט מגיע מאותו מקום

וגם אם הדאגה הזאת תלך

תבוא דאגה חדשה - כי המקום של הדאגות תמיד קיים

לכן .... לא שווה לך לדאוג !!! כי זה תמיד קיים....

אני לא יודע כמה הוא צודק וכמה לא

אבל בטוח

שתמיד יש לי דאגות

חברים

מה דעתכם בעניין?

קפץ לי ביוטיוב...הרמוניה
הוא אמר בהתחלהאנונימי (2)

"אף אחד לא רוצה להיות דואג"

נעלבתי בשביל דואג האדומי

חחחהרמוניה

הוא מדבר עליו בהמשך

מגניבאנונימי (2)אחרונה
מי אמר שאין נביאים בדורנו;)
לעבור דירה ולהתאקלם בקהילהקן-מתרוקן

שלום לכולם.

חדשה פה, ואשמח ממש לניסיון ולתובנות שלכם.

שלב החיים בו אני נמצאת - הילדים בגרו ועזבו את הבית, ואנחנו (בעלי ואני) צריכים לעבור דירה לירושלים.

עברתי כמה מקומות מגורים בחיים, ותמיד היה לי קשה להתאקלם בקהילה ולמצוא חברות.

פחות מתחברת לאירועים גדולים (כמובן), ולוקח הרבה זמן ומשאבי נפש עד שאני מוצאת חברות.

בשונה מהפעמים הקודמות שבהם עברתי דירה (והחלפתי קהילה) - עכשיו לא יהיה 'גורם מזמן היכרות' של ילדים במערכת החינוך או לצאת עם הילדים לגינה ציבורית, ובנוסף - אני עצמאית ועובדת מהבית - אז מקום העבודה לא מהווה קשר חברתי משמעותי.

אשמח לעזרה בשני תחומים:

הראשון: המלצות על קהילות בירושלים שיש בהם כמות משמעותית של סבים וסבתות, ואפשר להרגיש חלק מהקהילה גם אם אני מופנמת ומתקשה ביצירת קשרים חדשים.

השני: מה עזר לכם ליצור קשרים חברתיים במקום מגורים חדש?

באיזה צד של ירושלים ?משה

יש לא מעט מקומות שיש בהם קהילות מגוונות יחסית. לגברים אומרים שזה קל יותר כי מתחילים בתפילה (לא תמיד נכון), אבל גם את יכולה ללכת להתפלל ולו בשביל להתחיל להכיר את הסביבה.

 

מה תחומי העניין שלך? יש תחומי עניין שרגישים נוטים להחזיק בהם וממילא יותר קל למצוא שם רגישים כמוך.

חוגים? דווקא בגיל של "סבא וסבתא" מקובל שיש הרבה יותר חוגים במתנ"סים בבקרים. את עצמאית, מה שאומר שאת יכולה להרשות לעצמך לעשות את זה ולעבוד בשעות אחרות. חפשי משהו שמעניין אותך ושמושך רגישים.

 

 

כך או כך - זה קשוח. זה קשה. זה דורש כוחות נפש וזה באמת בסדר שזה קשה.

וואוו, שכחתי כמה ירושלים גדולהקן-מתרוקן

האמת, שאין לי העדפה לאזור מסויים בירושלים, גם עבור בעלי ירושלים זה מקום באמצע שיוכל לנסוע גם לגוש דן וגם לדרום הר חברון.

אז אני אשמח לשמוע על קהילות (בתי כנסת) ששווה לבדוק.

מה שיותר מגביל אותנו זה מחיר השכירות...

אכן, בית כנסת יכול להיות מקום מפגש מצויין בגיל שלי, לכן אני מאוד אשמח לבית כנסת שנשים נוהגות להגיע אליו בשבתות (לא מובן מאליו, יש קהילות שזה לא קורה)

חוגים במתנ"ס זה רעיון מהמם, האם בכל שכונה יש מתנ"ס? (אני כל כך פריפריאלית, כל כך לא מכירה...)

איזה נושאים מושכים יותר אנשים רגישים?

יש באזור רחביה/המושבה הגרמנית קהילה מתוקה עם סביםשבח והלל

וסבתות יותר חוצניקים, אם מתאים לכם אני אבדוק מדויק יותר

(מכירה שם משפחה)

תודה, נשמע מענייןקן-מתרוקן

אפשר לחזור אליך עוד כמה ימים?

אין דבר כזה "ירושלים"משה

(יש קצת, מרכז העיר והשכונות סביבה, קצת העיר העתיקה אבל בגדול זהו).

 

פסגת זאב למשל זה עיר בפני עצמה. אפשר היה לשים שלט גדול על הקניון שם "עיריית פסגת זאב" ואף אחד לא היה שם לב. אותו כנ"ל גילה או רמות. אי אפשר אפילו ללכת משם ברגל למרכז העיר. אין איך.

 

דרום ירושלים מלא במקומות קצת יותר "פמיניסטיים" (קטמונים) שיש בהם יותר נשים מתפללות. תעשי בירור על האזור ההוא. מאז כביש 16 מצד אחד ושדרוג כביש המנהרות מהצד השני הנסיעה לשם נהיה גם יותר נוחה.

כמעט מדויקמבולבלת מאדדדד

אפשר ללכת ברגל. מניסיון כואב🙈🙈🙈

מאיפה הלכת ולאן?משה

 זה כבר מסקרן. בתור מי שהלך קילומטרים בכיף בעיר הזו אבל במקומות שנעים ללכת.

..מבולבלת מאדדדד
מהבית למרכזית.


ולעיר זה באמת בקטנה משם

מהמרכזית לכותל זה כ-45 דקות ברגל במסלול סבירמשה

יש מדרכות רחבות ונעים ללכת

 

מהאזור שלך (לא יודע אם מותר לכתוב פה איפה את גרה) לכיוון המרכזית זה פשוט זוועה.  אין באמת מדרכה ובעיקר כבישים מהירים.

 

כן זה לא נוראמבולבלת מאדדדד

(בכוונה לא כתבתי. תודה שלא כתבת)


וכן זה מזעזע. ועשיתי את זה. יותר מפעם אחת🤦‍♀️

לשני הכיוונים...

טירוףמשה

וחבל, כי ללכת 45 דקות זה כיף.

תודהמבולבלת מאדדדד
אני כבר שעתיים תקועה בדרכים הביתה בגלל ההפגנות


ומתלבטת אם ללכת ברגל מהכניסה לעיר... זה לא נראה שמתקדם😐😐

במצב של הפגנה ללכת ברגל זה באמת סבבהאנונימי (2)אחרונה

(אלא אם כן יצאת מראש עם רכב ואז צריך להחזיר אותו הביתה)

 

האידיאלי במצב כזה, כמובן - קורקינט או אופניים.

אני גם הלכתי ברגל מרמות לבר אילן- דווקא היה נחמדשבח והלל

ומגילה לתחנה מרכזית 

 

(לא שזה הפך בעיניי למרחקי הליכה ומקומות נגישים, אבל עשיתי את זה...)

תודה, החלוקה בין מרכז ירושלים לשאר מכניסה לי סדרקן-מתרוקן
אני הלכתי ברגל מגילהאורות המלחמה
בשבת ירושלים, עם חניכות. זה היה ארוך אבל אפשרי
הי מעדכנת בקשר לבית הדיןאנונימי (פותח)

יצא לכם להיות בבית דין או בית משפט? - אנשים רגישים מאוד

מה שכתבתי פה


הייתי מוצפת באמצע וה’ עזר ואב בית הדין עצר הכל ופיצל לעוד דיון

הוא אמר שזה מידי מהר לאישה וקשה לה


נס מן השמיים

טוב לשמוע❤מבולבלת מאדדדד
בהצלחה בדיון הבא!
תודה. הוא רחוק, ב"האנונימי (פותח)
וואו. לא קלמשה

שיהיה לך (וגם לו, האמת, למרות שאני לא מכיר אותו ואין לי מושג) הכי קל שאפשר בסיטואציה.

 

יש לך חברה שם? מישהי או מישהו שיכול להיות איתך בצד הרגשי בהתעלם מהצד המקצועי שאני מבין (מהשרשור הקודם) שמטופל?

 

 

(ותכתבי פה בניק גלוי, מן הסתם חדש, יהיה יותר קל לבנות פה להיות איתך ולעקוב אחרי ההקשר שלך)

כן. ברוך ה’מתייעצת גירושין

הוא הביא איתו מישהו וגם אני

יש גט ברוך ה’מתייעצת גירושין

תודה לכולם

מזל טוב על החופש !!אנונימי (3)

איך את מרגישה?

מצוין ברוך ה’מתייעצת גירושין

ממש חופש

איזה יופי! בהצלחה !אנונימי (3)
וואי איזה טוב לשמוע!!מבולבלת מאדדדדאחרונה
בהצלחה ענקית בהמשך יקרה!
..אנונימי (פותח)

פורקת פה כי אין לי כוח במקום אחר.

באלי לנשום

ולצאת להליכה (זה היה קורה אם היה לי כוח להרים את עצמי)

ולהתמלא באנרגיות טובות וממריצות.

צריכה להכין לי את השבוע ואני מתפרקת כבר מעכשיו.

שבוע עמוססססס לפניי

חתונה אחת

שלושה אירוסין

בין לבין עבודה דורשת ותובענית

ודייטים.

באלי להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה. בכלל. עד חופשת פסח.

..אנונימי (פותח)

הכי באלי עכשיו לקרוא ספר או לבכות או לצרוח או להוציא עצבים ואגרופים על משהו

ל ה ת נ ע ר

כשיש עומס אני מתאבנת ואין לי חשק וכוח לכלום.

גם אני מגיבה ככההרמוניה

כשיש לי עומס

לא יודעים מאיפה להתחיל...

בהצלחה🤍

אנונימי (פותח)

בסוף יהיה לי בסדר. אני מאמינה.

אבל הלחץ מהלא נודע ומהעומס משתק.

..הרמוניה

זה שאת רואה את זה שיהיה בסדר בסוף זה כבר יפה!

לדעתך הלחץ זה ספציפי פה או קשור למשהו אחר?

ובאמת בסוף יהיה בסדר

תמיד אני בסדר בסוף.אנונימי (פותח)

אבל מבאס אותי שלכתחילה אני נכנסת לקיפאון מיזה.

היום בקושי הצלחתי להתניע את עצמי ואני מותשת רק מלחשוב על המשך השבוע.

זה לחץ שיסתיים רק אחרי סוף השבוע הזה.

הלחץ הזה נובע מכל הפחד לפגוש מלא אנשים ושלא יהיה לי זמן לנשום 

..הרמוניהאחרונה

מדהים איך את מכירה את עצמך

את מאוד חזקה בפנים

אני אגיד לך משהו שעוזר לי לפני דברים מלחיצים... לדמיין את הסיטואציה ואת הרגע הזה שאני מפחדת ממנו וככה אני מגיעה מוכנה יותר שכבר חשבתי מה לעשות...

בטח את מכירה את זה בתכלס

כל דרך שעוזרת לך תעשי ותעברי את זה בטוב

הולכים אל הלא נודע....משה

 

 

תנסי לעשות לך סדר בראש ולעשות פשוט רשימה של מטלות של מה צריך להיות. ואז תגלי שזה לא כל כך נורא כמו שנדמה לך.

כאב בטן כשיש ויכוחים/לחץ מסביבכםמשה

מי עוד נתקל בתופעה הזו? לאחרונה שמתי לב אליה חזק אבל היא לא חדשה בכלל וכנראה כבר שנים היא מנהלת אותי ברמה זו או אחרת.

אצלי יש דברים אחריםמבולבלת מאדדדד
לרוב כאב ראש חזק ממש, ובהלה כזו מוזרה.


בויכוח שקשור גם אלי, יש לחץ ורעידות. פחות כאב.


מה זאת אומרת מנהלת אותך? לטובה או לרעה?🤔

בהלה יש לפעמים גם פהמשה

לחץ ורעידות.  "כאב בטן" זה לאו דווקא כאב קלאסי, זה יכול להיות גם תחושה של "משקל" לא נעימה, של לחץ.

 

מנהל אותי זה אומר שאני לא במיטבי שם. גם כשאני מנסה. 

זה מאדרנליןאנונימי (2)
הגוף שלך בסטרס אז הוא מפעיל את מערכת "הלחם/ברח" של הגוף והגוף בתגובה מפריש המון אדרנלין, שמשפיע על הגוף ברמה הפיזית. לכן הרבה אנשים אם הם בסטרס יהיו להם בחילות, כאבי בטן, שלשולים... אנשים ירעדו, יזיעו, יכאב הראש..
כן כן כן !משה
אני לפעמים מבינה שסיטואציה מלחיצה אותיאנונימי (2)אחרונה
רק בגלל שיש לי בחילה. עוד לפני שפסיכולוגית הבנתי למה זה מלחיץ אותי, בגלל התגובה הפיזית של הגוף אני מבינה שגם אם לא מודעת לזה שאני בלחץ, שאני בלחץ
מצחיקאנונימי (פותח)

ששואלים מה איתי בפורים.


שנים שאני ופורים לא ממש נפגשים... היו שנים שעוד הייתי שומעת מגילה בערב אבל לרוב התעלמות מוחלטת...

לדעתי ב13 שנה האחרונות חגגתי  משהו כמו 4-5 פעמים רק ונראלי אם השנה לא אחגוג זו תהיה שנה חמישית או שישית ברציפות..


איך אתם מתמודדים עם פורים?


אני מאוד אוהבת את פוריםפרח-אש

קשה לי אני מוצאת סעודה קטנה יחסית

מתעסקת בדברים שנהנת מהם משלוחי מנות ותחפושות

וקריאות מגילה קטנות או שיוצאת די מהר


אבל לרוב פשוט נהנת


וואו... לא חשבתי שיש "גרועים" ממני 🙈אנונימי (3)

גם לי קשה מאוד בפורים. (הרעשים החזקים, שירים ובעיקר נפצים 😖😖, העומס ברחובות, סעודת המשתה...)

לולא הילדים שלי היו נהנים מהסעודה אצל החברים שלנו (שגם גרים די רחוק) הייתי בשמחה נשארת בבית וזהו, בשקט היחסי שלי... אבל כיוון שכך אני משתדלת כן ליהנות קצת, עד שאני מרגישה מוצפת מדי ואז מנסה "לברוח" בתירוץ כלשהו...

קריאת מגילה - בעלי קורא לי בבית. זה פתרון מצוין לרגישים, לדעתי. פשוט להשיג מגילה כשרה, קצת להתאמן לפני זה על הפיסוק הנכון (טעמים זה לא חובה לפי מה שאני יודעת), ולקרוא לבד...

גם משלוח מנות אפשר להביא רק לבן אדם אחד וזהו. (אנחנו משתגעים יותר, אבל לכן שולחת את בעלי לשליחת רוב המשלוחים)


נכנסתי לפה כדי לפרוק את הקושי שלי כרגישה בפורים, אבל כשראיתי שיש אנשים שקשה להם יותר ממני, גיליתי פתאום שדווקא יש לי פתרונות להתמןדד...

כל הכבודהוד444אחרונה
.-אנונימי (פותח)

שונאת את עצמי.

שנאתי כל השבת.

.-אנונימי (פותח)

לא יודעת מה יותר נורא.

שאני פוגעת באחרים או שפוגעים בי.

לא יודעת איפה קשה לי להתמודד יותר.

בשניי המצבים אני חושבת בלי סוף ודשה בעבר.

די עם זה!!

.-אנונימי (פותח)

ואז אני חושבת הרבה. הרבה הרבה הרבה.

שונאת את הרגישות המטומטמת הזאת.

שונאת בכל אני איבריי ושסה גידיי.

.-אנונימי (פותח)

והקטע הכי מפגר זה שהסיטואציה לא כזאת נוראית!!! אפילו בכלל לא. למה אני לוקחת קשה כל דבר. למה פאקינג למהה.

אני חייבת טיפול. טיפול שילמד אותי להפריד קצת דברים ולא לקחת אלי הכל. הלב שלי עמוס ואני בהצפה ריגשית מחמישי. הצפה לא נגמרת.

את בטיפול?אור123456
עכשיו פחות.אנונימי (פותח)

פעם לקחתי את זה יותר ברצינות.

אין לי זמן לזה עכשיו.

אבל תכלס בגלל כל העומס שיש לי בחיים, אני חייבת לחזור לטפל בעצמי.

קודם כל תטפלי בעצמך כל השאר אח"כאור123456
זה הכי חשוב
נכוןאנונימי (פותח)
.-אנונימי (פותח)

וכמובן, זה היה כלום ושום דבר.

תסריטים מטורפים שלי. תסריטים מטורפיםםםם.

..מבולבלת מאדדדד

מוכר... חיבוק❤


מציעה לך לחפש דרכים לעשות לעצמך טוב יותר. בין אם בטיפול ובין אם ללמוד לאזן את עצמך לבד.

הצפות רגשיות זה פסיכי ממש הרבה פעמים. תני לעצמך את הכלים להתמודד.

תודה💜🙏🏽אנונימי (פותח)אחרונה
איך אתם עם כישלונות?אנונימי (פותח)

וואו אני קצת לא מסוגלת עם זה…

כמה שאנסה להגיד ולהסביר לעצמי שלגיטימי (!!!) לטעות וזה אנושי, עדיין, אני לא מסוגלת עם התחושה.

כשזה קורה מול בנאדם, אני מרגישה שאני צריכה לפצות/להתנצל/להוכיח עוד יותר שאני בסדר וששום דבר לא מתפרק.

הכל חייב להיות מסודר. מתוח. הרמוני.


משתפת שאתמול אחד הילדים בכיתה שלי התפרץ ממש, משהו ברמה לא הגיונית… וכמובן זה התסיס את כל הכיתה ואיכשהו סיימנו את היום הזה. לא זוכרת כזה יום קשוח.

והמורה שעובדת איתי הבינה ממני על היום הקשוח.

היום, היא אומרת לי שאיך שהיא הגיעה בבוקר, השולחן היה הפוך ממש.

ניסיתי להסביר לה שזו תוצאה של היום ההזוי שהיה אתמול. לא הייתה לי אפילו חצי דקה להסתכל על השולחן המשותף שלנו ולאפס.

וזהו. זה הרס לי ממש את כל היום, האמירה שלה.

מרגישה מושפלת ושעשיתי כאן טעות חמורה.

יש משהו שאנחנו הרגישים לא קולטים באופן טבעימשה

"לא בסדר- בסדר"

כלומר לא בסדר- אנושי

אצלנו במערכת אם עשינו פשלה מול מישהו אחר זה כמו שרצחנו מישהו או משהו כזה. במערכת בפנים זה נתפס כאשמה חזקה ממש  ואז אי אפשר בעצם להקשיב בכלל למה שאומרים לנו.

 

אז בא לי לבקש ממך  להגיד לעצמך משפט מהסוג הזה:

"מותר לי להיות לא בסדר".

לפחות ברמה מסויימת. אנחנו בני אדם, אנחנו מוגבלים, אנחנו מוצפים, אנחנו עושים טעויות. זה בסדר. וגם אז יגידו לנו שטעינו ונצטרך לעבד את זה ולשחרר את זה.

מדוייק.אנונימי (פותח)
וואי מזדהה כ"כ!אנונימי (3)
כל פעם על דברים הכי מטופשים אני מוצאת תצמי מתנצלת ומרגישה כאילו לא יודעת כבר מה עשיתי.


אני חושבת שאנחנו לא רק מאשימים את עצמנו יותר מאחרים אלא ברגע שמקבלים ביקורת לוקחים אותה הרבה יותר ללב וברצינות מאחרים... (וזה לא נובע מחוסר יכולת לקבל ביקורת)

ממש. כתבת מדוייק.אנונימי (פותח)
(אז מימה זה נובע?)
בדיוק ממה שכתבנו פהאנונימי (3)
מההרגשה הזאת שכל דבר שעשיתי לא בסדר אני מרגישה ממש ממש לא בסדר עם זה... אז רגע אם אומרים לי שאני לא בסדר זה נוראי ומצפון וכו'.


זה לא שאני לא אקבל את הביקורת, אני כן אקח אותה קשה יותר מלא רגישים... 

פעם שמתי לב בעבודהמשה

מנהל צועק על העובד שלו. מבחינתו זה עוד משימה ברשימת המשימות להיום והוא ממשיך הלאה. והאדם הרגיש לוקח את זה איתו ליום שלם....

בדיוק.אנונימי (3)
יום? שבוע 😒אור123456
כן. אבל צריך להבין שזה התפקיד שלו (של המנהל)משה

העובד היה לא בסדר, וצריך להעיר לו.

 

אם העובד היה ממש לא בסדר, הוא היה מפוטר.  אבל הרגש לא יודע את זה. אז הרגש מתקפל כמו שאתם מתארים פה וכמו שאני מכיר מהאישי שלי.

אני אמרתי מראש למנהל שלי על הקושי שליאור123456
והוא ממש חמוד ולפני כל ההערה מתבל ב10 מחמאות ומתנצל 😁
מלך (המנהל)משה
נכון ! אבל אני באמת משקיעה מאדאור123456אחרונה
מאד בעבודה והם מעריכים 
ממש כמוך ☹️ מצריך עבודה לשנות תפיסה..אור123456
בהצלחה לנו
...אנונימי (פותח)

כשלא מסוגלים לעשות את הדבר היחיד בעולם שיכול לעזור לצאת מהבולען העצום הזה.


שנתיים באותה נקודה.

כשהוא אמר לי שיש כאלה שלוקח להם אפילו שנה הוא לא חלם שלי שנה זה במקרה המאוד טוב... מצחיק. או שלא.


והבדידות הורגת.

אנונימי (3)
בולען זה קשוח אנונימי (4)אחרונה
..אנונימי (פותח)
עולם חדש נפתח
שלום אנשים רגישיםאנונימי (פותח)

אני בטיפול רגשי הרבה זמן בעקבות חסימה רגשית (לכל הפחות ככה חשבתי).

השבוע המטפלת זרקה לי פצצה כבדרך אגב, שלמרות שנראלי שיש לי בעיה בלהרגיש רגשות,

אני למעשה רגישה מאוד ובילדותי בעקבות טראומה בחרתי באופן לא מודע לחסום את הרגשות.

איך זה נשמע לכם? אני בחורה קשוחה🤭

עברתי על המבחן של ההיגדים של אורן, ואני הרבה מתחת למינימום הקובע, אבל אם אני מדחיקה הרבה דברים אז בעצם אין לי יכולת אובייקטיבית לבחון את עצמי...

ניסיתי לקרוא על זה באינטרנט, בהרבה דברים הזדהיתי ובהרבה אחרים לא מצאתי קשר אליי.

איך אמורים לזהות את הרגישות??? רק בעקבות טיפול עומק? זה אומר שרק בגיל מבוגר אתה מכיר את עצמך בקושי?

זה לגמרי סבירמשה

אני בגיל 17 בערך כיביתי במודע ממש מערכת שלמה אצלי כי ראיתי שהיא "מתעללת" בי והרגשתי שאני לא יכול להכיל את מה שהיא מציפה בי. זה החזיק כמעט עשר שנים וגרם לכל מיני נזקים אבל זה לא הפתעה בכלל לשמוע את זה ממנה.

 

וכן, רק בגיל מבוגר פתאום יש כלים להכיל את כל זה. זה לגמרי סביר.

 

שאלה:

האם יש לך רגשות ש"אסור" להרגיש? שליליים? חיובים שמציפים מדי את המערכת? כאלה?

זהו שאני לא מכירה הצפות בכלל...אנונימי (פותח)

אני סטטית לגמרי, בקושי חווה או חוויתי חוויות רגשיות חזקות.

במובן הזה לא השתנתי אף פעם למעט האפשרות שאיפשהו בילדות המוקדמת גזרתי על עצמי אטימות לב. בעיקר לרגשות קיצוניים כמו עצב, בכי, אהבה, שמחה גדולה.

כן מגיל צעיר (מאוד. 2-3) בזתי לרגשות של אחרים ושמחתי שאני יציבה וקשוחה🤭

זה נשמע בעיניי מאוד סבירמשה

השאלה כמה יכולת יש לך להכיל את מה שאת מדחיקה.

אם יש לך מטפלת טובה  "על זה". תתכונני להתפרצות (גם רגשית וגם פיזית, לפעמים אפילו מחלה).

 

 

אגב, את נשואה? רווקה? 

שם יכול להיות לזה כל מיני משמעויות. אבל לא יודע מה מותר לי לכתוב פה בלי שאני מכיר אותך רק ממה שאני מרגיש ונדמה לי.

אני ככ שכלית וחווה את המעט שחווה ברמה השכליתאנונימי (פותח)

שעד לא מזמן היינו בכיוון של לבדוק אספרגר...

וזה כנראה לא זה.

אבל מוגזם ומופרע לחשוב שאת רוב הבעיות שלי אפשר למצוא בשני האבחונים הככ סותרים האלה...


וכן, אני כנראה מפחדת מאוד מאוד מלאבד שליטה על עצמי ועל הרגשות אם יש אותם בתוכי.


רווקה, ואין לי רצון להיות בנוכחות אף אחד קרוב וזו אחת הסיבות שאני שם בטיפול 

נשמע לי מאוד סבירמשה

אם הסביבה שלך הייתה בתודעה שלך פוצעת ופוגעת זה נורא הגיוני.

או שהסביבה שלך גרמה לך להרגיש שהיא נפגעת מהרגשות שלך (מה שנראה לי בלי להכיר יותר מתאים לסיטואציה).


את בטיפול. ולתחושתי את בכיוון נכון.


(עובדת? לומדת?)

האופציה הראשונה אפשרית...אנונימי (פותח)

עובדת, לומדת, חיה טוב סהכ,

ומפחדת נורא להתקדם בטיפול...

הפחד שלך נורא מובןמשה
כי בעצם הגעת לאיזה שיווי משקל והמהלך שתעשי עלול לעורר אותו.


לא מכיר אותך מספיק כדי לכתוב יותר מזה, אבל מרגיש שזה העניין.

תודה רבה🙏🙏אנונימי (פותח)אחרונה
גם לי יצא להתלבט לגבי שתי ההגדרות האלהאנונימי (3)

כל אחת מהן בשלב אחר של החיים.

....אנונימי (פותח)

כשאדם אחד מצפה ליותר מדי..

ואז מספר שאני היחידה שתצטרך לסחוב את זה..

בלי שהוא יודע שחוץ ממנו יש עוד כמה כאלו כמוהו שמצפים לאותו דבר.. וכל אחד לא יודע מהאחר, ואת לא רוצה שיגידו ויתחילו לחשוב כל מיני דברים..


ואז העומס עלייך

ואת בורחת

ולא עושה כלום

והכל נעצר.


המערכת על סף קריסה.

ויותר מדי אכזבה.

וזה לא אשמתי בכלל..

רק הצעתי עזרה בכוחותיי... ומשליכים עליי הכל.


מרגיש שאין אותי כבר.


הוד444אחרונה
רק טוב
..אנונימי (פותח)
חתונה מוזרה. וואו. ידעתי למה אני מרגישה כאלו כאבים בגוף ולמה לא הצלחתי לאכול. אמאלה. תחושה של חשיפה לא נורמאלית, ברמה של חוסר חמצן לנשום.
יצאת החוצה להתאוורר?אנונימי (3)
כן.אנונימי (פותח)
הגעתי בכלל רק לקראת הסוף כי לא הייתי מסוגלת להיכנס. והייתי בפנים ממש איזה חמש דקות במצטבר ויצאתי
זה אומר שאת מכבדת את הגבולות שלך וזה מבורךאנונימי (3)
האמת שבהתחלה רציתי להיכנס וחברה שליאנונימי (פותח)אחרונה

שהייתה איתי עצרה אותי מיזה.

די ניסיתי להתעלם מימה שהגוף מאותת לי עד שפשוט הבנתי שאם אכנס כנראה שאקרוס.

אז יצאנו קצת לסיבוב בישוב וכשהיה רגוע יותר, נכנסתי לכמה דק וזהו

..אנונימי (פותח)

קצת פריקה.


היה טיול היום משפחתי ודווקא נהנתי ממש. הייתי מרכז העניינים והפעם זה היה לי בסדר. בסוף כבר הרגשתי שאני צריכה את המנוחה של אחרי ולהתאפס רגע על עצמי לבד.

כשהשיעור שלי מפוזר יש לי שחרור בנפש.


(וחתן. כמה שזה מרגיש לי רחוק ולא שייך אלי….

כשאחותי דיברה עם בחור שעובד איתה, וואו זה העלה בי געגוע לדיבור סתם עם בנים. לתחושה הזאת.

לא יודעת אם באלי להתחתן. אני כן רוצה מישהו לדבר איתו.

ומרגיש לי שעם הרגישות זה תמיד נהיה יותר מסובך, שיהיה מישהו.)

הרגישות מקצינה הכל. כןאנונימי (3)

אבל  נשמע שאת מודעת לזה, אז את יודעת מה את יכולה ומה לא.

 

 

את מחפשת ידיד, בקיצור. כזה שלא יסבך אותך רגשית אבל יהיה שם.

נכון.אנונימי (פותח)

לאחרונה אני לומדת את הספר ״אנשים רגישים מאוד״ שאגב, קיבלתי אותו מטפלת ריגשית לפני כמה שנים ולא הבנתי מה היא רוצה ממני. מודה על זה שהספר נשאר אצלי עד היום.


וכן, כנראה.

משהו קליל.

מצד שני זה מטומטם ומסובך.

אולי את פשוט מפחדת מקשר "אמיתי"אנונימי (3)

ולכן מחפשת משהו כזה.

 

למה זה מטומטם ומסובך?

..אנונימי (פותח)

אולי.

אולי כי לא ככ מאמינה בקשר כזה שיכול להתפתח איתי ואולי כי אני יודעת שאחרי שיש קשר וטוב, ישר דוחפים לחתונה ואני לא רוצה כרגע לחשוב על בית וילדים.


כי בעולם הדתי זה יותר ״עניין״ כשיש לך ידידים נקרא לזה כך, שלא לצורך קשר בשביל חתונה.

לפעמים, כשלא בא לנומשה

אנחנו מספרים לעצמנו כל מיני תרוצים למה "אי אפשר" לעשות משהו. אחד התרוצים הכי נפוצים זה להאחז במערכת ההלכתית שאומרת על משהו שהוא אסור או  בעייתי.

 

שבי עם עצמך ותעשי עבודת בירור מה את מרגישה שם ומה הגוף שלך חושב על כל הדבר הזה. נשמע שיש שם משהו מתחת שאת צריכה לעבוד איתו ולפני כן לא תוכלי להחזיק שום סוג של קשר.

מי דוחף אותך לחתונה? הסביבה הדתית שלך? באיזה בית גדלת ואיזה מודל זוגי/משפחתי יש לך שם? יש לך עבודה לעשות ובינתיים פשוט לקבל את זה שאת לא יודעת מה את באמת רוצה וזה בסדר. לא חייבים לדעת הכל.

 

 

כשאת מסתובבת ליד בנים איך את מרגישה? מה יושב אצלך בבטן?

כשאת רוצה להתחיל או שמישהו יתחיל איתך - מה קורה אצלך?

כשמישהו אומר לך "לא" (אם יצא לך להתנסות) - את מרגישה אכזבה או הקלה? 

(^ יצא לי פעם ככה לגלות כמה לא אהבתי עבודה שניה שהייתה לי, ברגע שזה נגמר הגוף פשוט התחיל לרקוד)

 

יש עוד שאלות. אני לא מכיר אותך אבל אפשר לשאול אותן את עצמך (או חברה מבוגרת יותר שאת סומכת עליה ומכירה אותך)  ומשם להתחיל. עדיף מישהו לא מהמעגל הקרוב שלך אלא קצת יותר רחוק ממנו.

..אנונימי (פותח)

אני צריכה לחשוב עם עצמי כמה ההלכה חשובה לי בנושא הזה.

בשכל אני מאמינה בהלכה מאוד והרבה פעמים גם ברגש…

אבל לפעמים לא. וזה מה שקשה.


כשאני ליד בנים זה מצד אחד קצת משתק אותי ומצד שני, כיף לי עם זה. ואני אוהבת את זה.

ולגבי ה״לא״, זה די תלוי בחור.

לרוב אני ממש סבבה עם זה. 

...אנונימי (4)

היי, הזכרת לי מאוד אותי. ממש אשמח לדבר איתך

בשמחה. פתחתי פצלש לזה.אנונימי (6)

תכתבי לי מסר-

@קרן שמש~

הגבתי לך בפרטיאנונימי (7)אחרונה
אני מזדהה איתך !אנונימי (3)

כל כך כל כך. גם ה"אוהבת את זה" וגם עם ה קצת משתק. אני אשמח לדבר איתך

מוזמנת בהחלט גם. נפתח קבוצת תמיכה(;אנונימי (6)

@קרן שמש~

תכתבי לי מסר

תחשבי לטווח הארוך על החיים שלך.אנונימי (5)
כלומר?אנונימי (3)
הסבר ארוך..אנונימי (5)

את כותבת שאת מאמינה בהלכה. כלומר בתורה. יחד עם זה לא תמיד זה מסונכרן ברגש וזה מקשה.

את נמצאת בסיטואציה מאוד מבלבלת: מצד אחד את רוצה קשר, זה דבר טבעי.. ומצד שני את לא רוצה עדיין להתחתן. 

את צעירה, את בגיל שהנסיון בו הוא קשה, ומצד שני הוא ישפיע על כל העתיד שלך. לא רק עליך גם על הילדים שלך. לדעתי תחשבי עם עצמך איך את רוצה לראות את החיים שלך, מי את, מה המטרות שלך. ואז במקום להקלע לסיטואציה ולהתלבט איך להגיב, את תלכי בדרך שלך- תתמקדי במה שכן ואז ממילא מה שלא יתנדף מעצמו ויעסיק הרבה פחות.

 

מעבר לזה, כדאי לזכור כמה דברים: דבר ראשון- ממעשה טוב יוצא טוב וממעשה רע יוצא רע. זה חוק. גם אם מישהו ח"ו גונב הוא חושב שיוצא לו מזה משהו טוב, כרגע. אבל צריך לדעת שאין דבר כזה. בסוף יצא לו מזה רע. וזה תמיד ככה. וגם ממעשה טוב יוצא רק טוב גם אם נדמה לנו שכרגע הפסדנו ויצא מזה רע חייב לזכור שבאמת יצא מזה טוב.

אנחנו צריכים לדעת שה' עשה את כל המצוות וההוראות של התורה לטובתנו, וכשהוא אומר לנו להמנע ממשהו שנראה לנו כרגע נעים וטוב זה כי הוא רוצה הלתת לנו בתמורה משהו הרבה יותר גדול וטוב. 

כשאת הולכת על פי ההלכה כי את מאמינה שהתורה תורת חיים את נותנת בה אמון וסומכת עליה שמה שכתוב בה זה הוראות מדויקות לחיות חיים טובים ברוחניות ובגשמיות. אם תסטי מה"מתכון" ותעשי בערך, גם התוצר יהיה רק בערך. לכן אנחנו הולכים בדיוק על ההלכה ומבררים ומשתדלים גם להעמיק ולהתחבר כדי שיהיה לנו מתוק, אבל קודם כל לא לפעול בפזיזות ולא להתפתות למה שנראה לנו כי זה לא רולטה רוסית פה.

תדמייני שיש לידך מאכל שאת הכי אוהבת ומריח טוב, ואת מאוד מאוד רעבה לא אכלת הרבה זמן, אבל- יש בו חומר שיגרום לך אחרי זה להקאות ובחילות קשות. את רואה אותו ואת יודעת שהוא יהיה לך טעים בפה. יהיה לך קשה לא לנגוע בו? את תתגרי אבל את לא תעשי את זה. זה אותו דבר...

 

נקודה נוספת היא הנקודה שאמרת שאת לא מרגישה שאת יכולה להיות כרגע בקשר אמיתי וזו נקודה מאוד משמעותית. כי אם את לא רואה דרך שיהיה לך את הדבר הטוב את חושבת לפחות שיהיה לי משהו, מה זה משנה האיכות...

יש כאן עניין של דרך ארוכה שהיא קצרה ודרך קצרה שהיא ארוכה.

את כן רוצה טוב, אבל את מסתכלת לאופק והדרך לשם נראית לך ארוכה מדי... ולכן אולי את חושבת לבחור בדרך הקצרה. 

אז דבר ראשון- אל יאוש. את ראויה. את תגיעי לאן שאת תשאפי באמת! תחזקי את הרצון שלך.

זה שווה את זה גם אם זה יארך מעט יותר זמן, מאשר לבחור בדרך הקצרה של הסיפוק הרגעי, ואז לגלות שהיא בעצם ארוכה ותחשבי בעצמך על כל הקשיים שזה יכול להוביל קשרים כאלה. 

שאלי את עצמך איך את רואה את החיים שלך בעוד 10 שנים, מה החלומות שלך, ומה את צריכה לעשות עכשיו כדי להגיע לשם. כי כל צעד הכי קטן אבל מכוון למטרה הוא שווה ממליון צעדים שלוקחים אותך רחוק ממנה.

 

אני הפותחת. תודה על התגובה! אקרא אותה בעיון במוצשאנונימי (פותח)
וואי כמה שאני מזדהה עם השורה לפני הסוףמבקש אמונה
אנונימי (6)
מחשבות על פוריםילדה של אבא

פתאום הוא קרוב וכבר מדברים תכלס..

חושבת מה טוב לי

שיסתדר עם הסביבה

וגם ישאיר אותי חלק.

 

זכרונות משנים קודמות

חשש מהשנה הזאת

בעז"ה יהיה טוב..

 

 

..אנונימי (2)אחרונה
הלוואי שיהיה לך נכון ומדוייק🙏🏽


אני נורא אוהבת את הריקודים והשירים אבל בתכלס צריכה הרבה פעמים לפרוש הצידה… נראלי אחגוג את פורים באיזור הבית שלי, ככה שאני לא תלויה באף אחד ובכל רגע נתון יכולה לפרוש

הספר ״אדם רגיש מאוד״ כל כך מציף וכל כל נכון. וואו.אנונימי (פותח)
//אנונימי (פותח)

שונאת את כולם 

שונאת אתכם

רעים עלי כאן בעבודה כולם רעים 

הכל רע הכל שחור

ואני הכי טובה שיש תמיד

עושה את המקסימום ומחזירים לי חרא

לא יפה

לא יפה

ואנא אני באה

קרה לכם שנייהתם מוצפים רק ממחשבות על הקב"ה וישראל?כְּקֶדֶם
היפר פוקוס קוראים לזה.משה

עיסוק אין סופי ומציף בנושא כלשהו.

זה פחות משנה הנושא, ויותר משנה המנגנון בנפש.

שאלה קצת מוזרהאנונימי (פותח)

התקפי חרדה- לגיטימי שאני מחכה להם? שאני מנסה להגיע אליהם?

זה קשוח ממש שיש התקף. זה סיוט.

אבל יש בזה משהו משחרר מאד...


עצות מה עושים במצבים של התקפים?🙏

משחררים אנרגיה בדרך אחרתמשהאחרונה

צא להליכה, צאי לרוץ, לכתוב...

לדבר את הקושי.

דיאנונימי (פותח)

פשוט די.

די!!!!!!!!!!!!!!!!!

לגמרי הוד444אחרונה