הם מתהלכים. איתנו. ביננו.
נראים, אך אינם נראים.
יכול שזה ההוא לצידך עכשיו,
ההוא ששאלת בשלומו.
שאלת בשלומו והוא השיב כנדרש,
לא סטה מהנוהל, "אני בסדר".
ואיש לא יודע, ואישה לא ידעה,
לגבי הסדר האמיתי השוכן לו בלב.
כי האמת שהוא חולה,
ולא, לא בסרטן, אולי יותר גרוע,
חולה בדיכאון, חרדה והתמכרות,
אך זה חולי אחר. חולי בלתי נראה,
חולי רוחני לאנשים רוחניים,
שלא מתאימים לחיים,
מחפשים נואשות אודות מים, זכים.
ובשונה מחוליים האחרים,
את שלהם לא רואים,
והבדידות אצלם גדולה,
אוכלת כל חלקת אדמה,
בלב החתוך ממילא,
לא נותרה פיסת אדמה,
עליה אפשר לעמוד, להתייצב,
ולנשום לרגע, לפני התפרקותה,
נאספת לתוהו השוכן בקרבה.
נשמות התוהו.
אנא. הצילנו. רפאנו.
כי כלתה, ונכספה גם, נפשנו.
אשמח לתגובות מחזקות ומרפאות


... תודה...