"ונגה כאור תהיה"
בתחילת שנת תשס"ב התלוננה נגה על כאבים חזקים ברגלה. לאחר עשרה חודשים של כאבים, קרה משהו ששינה את פני הסיפור כולו. נגה החליקה בחצר ביתה ושברה את עצם הירך. העסק היה נראה קצת מוזר והיה חשש שזה לא סתם שבר תמים כמו שהוא נראה. לאחר מספר בדיקות אובחן אצל נגה גידול סרטני מסוג "יואינג סרקומה"
נגה קיבלה טיפולים כימותרפים מאוד אינטנסיביים ובהמשך עברה סדרת הקרנות, לאחר הטיפולים היא נותחה ועצם הירך שלה יחד עם המפרק הוחלפו בטיטניום.
משך הזמן הרשמי שלוקח לטפל ב'יואינג סרקומה' עד להחלמה הוא 18 חודשים, בגלל המצב הרפואי בתחילת המחלה הוחלט להוסיף בסוף, טיפול מורכב ומסובך - 'השתלת מֵח עצם'. בטיפול הזה היה מצבה של נגה קשה מאד וסיכוייה לעבור את ההשתלה בחיים (שלא לדבר על המחלה) שאפו לאפס. אך נגה נאבקה והצליחה היא עברה את ההשתלה... ובהצלחה.
לאורך כל הטיפולים, נגה שומרת על אמונה איתנה ושמחת חיים פורצת וזאת על אף הסבל הרב שהיא עוברת.
"ברור שקשה בהתחלה, אבל אחר כך מתרגלים ויש המון צחוקים, וקטעים, והווי מאד מעניין ומיוחד אפילו בהשתלה היה נחמד" - אמרה נגה בחיוך.
נגה סירבה להיכנע, והחליטה להמשיך בחיים כילדה רגילה - עד כמה שהדבר התאפשר.
הטיפולים ממשיכים ובין טיפול נמרץ אחד לטיפול נמרץ אחר נגה ממשיכה ללמוד, וניגשת לבגרויות ועוברת אותן בהצלחה - אפילו בחודשים האחרונים, גם כשהכל היה נראה אבוד - ישבה נגה ולמדה למבחנים.
כשלושה חודשים לאחר שהחיים חוזרים למסלולם, חוזרים גם הכאבים בעצמה רבה. נגה מקבלת תרופות להשקטת הכאבים, אך ההדמיות מראות שהיא נקייה.
8 חודשים של סבל וכאב שהולכים ומתגברים, נגה נוטלת כמויות עצומות של משכחי כאבים, אך הכאבים מתגברים ומגיעים עד כדי מתן מורפיום בכמויות גדולות כנגד הכאבים. ועדיין ישנם כאבי תופת בלתי נסבלים... ואז מגלים, שהמחלה חזרה ...ובגדול...בענק.
כשנה לאחר שהמחלה חזרה מגיעות תוצאות בדיקות קשות- ריאותיה של נגה חולות בצורה בלתי הפיכה .
חודשיים לאחר מכן המצב מדרדר, אחד הגידולים החל לדמם ונגה מתאשפזת. המשפחה הקרובה כבר באה להיפרד. אך נגה מפתיעה, כרגיל, מתאוששת קצת וסוחבת שבוע וחצי נוספים ואף מצליחה לקום מהמיטה ולטייל בכסא גלגלים, לצחוק ולהיפרד מהקרובים לה. אך השמחה לא ארכה זמן רב.
בליל שבת, לאחר שבוע וחצי של מאבק, במוצאי יום הולדתה השבעה עשר של נגה, כא' בטבת תשס"ו, החזירה נגה את נשמתה לבוראה ובכך הסתיימה תקופה רצופת ייסורים.
ללוויה של נגה הגיעו אלפים , נגה הייתה לסמל של התמודדות ומאבק ,סמל של שמחה ותקווה וסמל של
אמונה בטוב.
בין המספידים היה אביה של נגה , ר' יצחק יהודה, שההספד שלו נגע ללב במיוחד ומתאים מאוד לקראת
הימים הנוראים:
"... בשנים האחרונות, עת הגעתי בימים הנוראים לתפילת "ונתנה תוקף",
כשהגעתי ל"מי יחיה, ומי ימות, מי בקיצו, ומי לא בקיצו", חשבתי עלייך, נגה'לה.
כשאמרתי "ומי באש", עלייך חשבתי, נגה'לה, איך את נשרפת באש הנוראה ההיא.
כשאמרתי "מי בחרב", עלייך חשבתי, נגה'לה, איך את נחתכת פעם אחר פעם.
"ומי במגיפה", עלייך חשבתי, נגה'לה.
ובשנה האחרונה, כאשר הגעתי ל"ומי בסקילה", נגה'לה החמודה, שוב חשבתי עלייך.
ועכשיו, עכשיו התברר לנו, שדווקא הנורא שעליו לא חשבתי, "מי בחניקה", דווקא הנורא הזה, הוא
שהתענית בו, הוא שראו עינינו, לבסוף, וכלו, כלו מלהושיע.
ולפחות, לפחות עתה נחה את, עתה שקטת....
בליל שבת האחרון, כבר הורדמת. עמדתי ליד מיטתך, וקיבלתי שבת, וב"לכה דודי",
התגלגלה על שפתי במנגינת "אלי ציון", וכשהגעתי ל"בואי בשלום", לא יכולתי להמשיך.
עמדתי שם דקות ארוכות, החזקתי בידיך, ולא יכולתי להמשיך, ונאלצתי לדלג.
עתה, עתה אשלים, ילדתינו האהובה, עתה אשלים.
"בואי בשלום, למקום מנוחתך, עטרת בעלה, שבשמיים.
גם בשמחה ובצהלה, אחר שמן הייסורים הנוראים נגאלה.
תוך אמוני עם סגולה, כל אותם המוני אוהבייך.
לכי נא כלה, למנוחתך, לכי נא כלה, כי באה השלווה" והתפללי נא עלינו, ואנו נמשיך....
היות שנגה הייתה רווקה, ואביה היחיד האומר קדיש עליה, יעצו למשפחה רבים לכתוב ספר תורה על שמה, למען יקראו בו מידי שבת בשבתו, לעילוי נשמתה. לפיכך החליטה המשפחה לקחת על כתפיה משא כבד זה, בכדי שיוכלו להכניס את ספר התורה ע"ש של נגה.
לכן כל המעוניין לרכוש אות, עמודה או פרשה בספר התורה מוזמן לפנות לוועד לכתיבת ספר התורה:
ersonName w:st="on" ProductID="ברוך אורלינסקי">ברוך אורלינסקיersonName>: 050-8760316
ersonName w:st="on" ProductID="סמדר חרמון">סמדר חרמוןersonName>: 052-6204470
דואר : ersonName w:st="on">משפחת חרמוןersonName>, שלומציון המלכה 6, פתח תקווה, מיקוד: 49271.
אות: 5 ₪
עמודה: 700 ₪
פרשה: 3,300 ₪
* כל המעוניין, ישנה המלצה אישית מהרב יעקב אריאל שליט"א, רבהּ של רמת גן, להשתתפות בכתיבת ספר התורה.
(כי לא יכולתי שלא..)
