פורום שירות לאומי (עמוד 3)

אין לי ניסיון בהדרכה ואני ממש חושבת שמתאים לי לעבוד עם נערות בסיכון.. מפחדת ממש שכל המקומות לא יקבלו אותי בגלל שלא הדרכתי.. מנסה כבר מלא זמן לפתוח את הראש לעוד אופציות ופשוט לא מצליחה זה באמת הדבר היחיד שמעניין אותי.. אגב כתבתי בשאלון הרבה מקומות אז נגיד יהיו לי 5,6 סיירות במקומות כאלה ואם אני יקבל תשובה שלילית מכולם?? אימלההה הם מוציאים לנו את החשק לעשות שיררות לאומי.. כאילו אני באה לתרום ואומרים לי שלא רוצים אותי.. זה מזעזע.. בנות מכירות תקנים מעניינים עם נערות בסיכון (עדיף חרדיות או דתיות) שהם פחות מבוקשים? ככה אולי יהיה סיכוי להתקבל..

אבל בעז"ה תעברי אותו מהר ובשמחה!

כל בת זה שונה, אבל בעיני מדרשה זה קודם-כי זה פשוט מעצב את האישיות של הבת, ויש כאלה שמתחזקות ובונות את עצמן ממש במדרשות.
אז לי זה נשמע שעדיף קודם כל לעצב את האישיות, שיהיה לנו כלים לתרום ואז לצאת לתרום-לעשות שירות לאומי.
אבל שוב, זה אינדבדואלי.
אצלנו פשוט בדר"כ הולכים למדרשה לפני השירות, אבל יש מקומות שעושים ההפך.

שירות וזה היה לי מצויין
אינדיווידואלי

אבל אני משתדלת ללכת לשיעורי תורה במדרשה מידי פעם עם חברות.
אין לי שמץ איך הייתי חווה את זה אם היה שירות ומדרשה בזמן רגיל(ללא קורונה) , כי לצערי זה לא קרה.
אבל אני חושבת שזה כן אפשרי ואפילו מומלץ.
אל תבני על פעמיים בשבוע, לכי על פעם אחת ותראי איך ילך לך.
זה יותר כדי ליצור לעצמך אווירה תורנית ומקום ללמוד דברים לחיים, וברור שזה לא כמו שנת מדרשה רגילה.
מה שכן-זה מאוד תלוי איזה תקן תעשי, כי יש תקנים שדורשים עבודה גם אחרי צהריים.

וכן אני כנראה אעשה שירות בגן חינוך מיוחד ככה שזה רק בבוקר...

תודה

חינוך מיוחד לא דורש עבודה אחר הצהריים.
תקן חוץ?
בין אם כן ובין אם לא- זה ימלא לך את אחרי הצהריים פעם/פעמיים בשבוע, וזה ממש טוב!

נראה לי באמת אני אשלב, אחר כך אולי אני אלך גם לשנת מדרשה אם אני ארגיש שלא מיציתי... 

וכן אני רוצה תקן חוץ.

תודה לך על הייעוץ

אגב, את מכירה מדרשות שילוב? אני פשוט לא מבינה בזה ולא מכירה...

כמה וכמה חברות שלי שם השנה ובכללי והן ממש אוהבות

אבל נשמע לי מסובך לשלב גרעין עם מדרשה.
בגרעין למעשה גם בערבים יש ערבי גרעין, גמח, ועוד התנדבויות כאלה ואחרות.
ומדרשה זה גם בשעות הצהרים עד הערב(כולל)
אז זה די מתנגש בין הדברים.

תחליטי-
או גרעין או מדרשה.
לפי מה שנראה לי, אי אפשר לשלב בין השניים.
אבל אני לא בגרעין אז כדאי לך לשאול את הרכזות, הן יודעות יותר ממני בטוח!

אמרו לנו עכשיו שצריך לקבל פטור מהצבא

מה זה אומר?

שלחתי הצהרה מזמן למשרד הפנים זה קשור?

היית בבית דין והצהרת לרבנים שם שאת דתיה?

ואז שלחתי את זה באתר של משרד הפנים

ככה זה בקורונה?
לדעתי את צריכה להעלות באתר של מתגייסים/מיטב. אני אישית הלכתי לצבא עצמו, אבל בקורונה זה לא אפשרי.

אולי בעצם זה היה במיטב.

 

זה היה מזמן.. לפני כמעט שנה כשקיבלתי את הצו

 

גם לי לקח מלא זמן לקבל. זה לא טוב.
באתר של מיטב יש את המייל שלהם. תשאלי אותם מה קורה עם הפטור. את כבר צריכה אותו ממש.

אנסה לחפש באתר.

 

הייתי אמורה לקבל את זה בדואר אחרי מועד הגיוס?

אמורים לקבל בדואר די מהר. אני קיבלתי אחרי חצי שנה שני פטורים באותו יום
בגלל שהתלוננתי שלא קיבלתי

יש לנו בעיקרון בעיות בדואר.

אנסה להתקשר

נסעתי ללשכת הגיוס ואחרי 7 דק' יצאתי עם הפטור בידי..

 

@קרובה תודה על העזרה.

אני אפרגן כמובן ל..🥁🥁🥁🥁@קרובה
שהייתה עכשיו שבועיים בבידוד בגלל התקן שלה, וכבר עשתה יותר מ10 בדיקות קורונה!!
שאפו ענק אחותי❤
ולכל הבנות שירות שמבואסות, אז חיבוק
וגם לי קשה, אל דאגה

האם אפשרי לעשות שנה מדרשה ואז שנתיים שירות?

אבל יתכן שאפשר לצאת לשליחות בחו"ל כמו שירות לאומי, רק לא דרך השירות לאומי כך שזה לא מוכר ממשלתית... לדוגמא חברה שלי עשתה מטעם חב"ד באיזה חור (אבל בשנה שניה שלה) וזה לא נחשב שהיא עשתה שנתיים שירות, אלא שנה התנדבות בחו"ל

אבל קחי בחשבון שעכשיו הכל בזומים וכו.
ולפחות עד חנוכה לא תהיה לך אפשרות לפגוש אותן בגלל הסגר.

אני יודעת שסגר והכל בזום.. את יודעת על אולפנות שצריכות?

בואי לפרטייי

להחליף תקן?
סתם...

אני בעז"ה מתחילה השבוע ביקורי בית, משמע אני הולכת לחניכות לבתים(חניכות שאני מרגישה בנוח,ונוצר איזשהו חיבור איתן), זה חתיכת נסיעות, יכול לקחת לי כל צד לפחות שעה אבל אני יודעת שזה מה שנדרש ממני כרגע.

אם אין לך את היכולת אז:

-תעשי להן פעולות בווצאפ.

-תעשי איתן שיחות וידאו/ שיחות ועידה.

-תתכתבי איתן בווצאפ(בעיקר בפרטי כי ככה אפשר להגיע לשיחות יותר עמוקות, אבל אפשר גם סתם לזרום איתן בקבוצת ווצאפ של השכבה)

- תעשי חידון קהוט(נגיד אני בעז"ה מתכננת לקחת כמה בנות בשכבה ולהכין איתן חידון).

-הייתי ממליצה לך לדבר עם המחנכות וכל פעם שיש להן שיעור איתן, אז תיכנסי ל10 דק' ותעשי להן משחק קצר. ככה את מראה נוכחות וגם זה ירענן אותן מהלימודים.

-תאספי תאריכי ימי הולדת ותכתבי לכל חניכה ברכה ביום הולדת שלה, זה עושה משו, מובטח...

-פעולות בזום זה אפשרי, אבל תלוי אם השכבה שלך תזרום.

מה שכן תבואי בגישה שלא כולן זורמות-יש יותר, יש פחות , וזה ליגיטימי....ככה בכל השכבות!


אני גם מדריכה באולפנה, וואלה חתיכת סיוט חח.
לכן שיניתי גישה מלהיות משמעותית בטירוף ולשנות עולמות, ללעשות כמה שיותר טוב, בין אם זה עזרה לחניכות בלימודים או סתם לזרום ולקשקש איתן.
האמת שהרגשת החוסר משמעות מוציאה את כל הכוחות והאדרנלין לעשות פעולות וכו.
אבל תנסי לא להתייאש, ושתדעי ש ל כ ו ל ן קשה, באמת...
במיוחד במיוחד למדריכות כי הן לא חיוניות והן לרוב בבית(או שחזרת לדירה? אנחנו באות מידי פעם לדירה..).
אז תנסי לעשות השתדלות, ואל תצפי להיות אובר משמעותית, אלא להוסיף טוב.

זה שיא הקשה, במיוחד שלפי מה שנראה כרגע נחזור לפחות עוד חודשיים, שלושה(ואנחנו כבר חודש בבית..) ככה שזה נורא.
האמת היא שאני לא מאמינה שאני מציעה את זה, אבל אם את תנסי לעשות כל מיני פעולות כדי להתחבר אליהן ולא תרגישי משמעותית ולא יהיה את ה"קליק" איתן, אז תנסי לברר על תקנים חיונים אחרים.
זה לא בושה להחליף באמצע, המצב באמת מסובך וקשוח, וזה לגיטימי.
יש מצב שגם אני גם אחשוב על זה, למרות שאני לא רוצה להגיע למצב כזה, אבל ההרגשה הזו של ה"ביזבוז זמן" משגעת.

יאלהה,פולים הצלחות❤
אם באלך רעיונות לפעולות או לתת לי רעיונות אז בשמחה בפרטי, נעודד אחת את השניה
למה אני לא פחות מיואשת...

א. ממש תודה על התגובה המפורטת!זה נותן הרגשה כיפית של יחס

ב. האמת מעודד לשמוע שזה המצב כנראה אצל כולן ולא רק אני חריגה או משו..

 

ובאמת אני אשמח לרעיונות לפעולות וסתם ככה שנתעודדה ביחד

אבל אנלא ככ סגורה על זה שאני יודעת איך שולחים בפרטי..יש מצב הסבר?סוריי על הבורותת (מזמן לא נכנסתיי)

באהבה ממש...

אבל עדיין עושה את זה, תלוי בסביבה שלך תכלס

יש בזה משהו מאוד פשוט וטבעי וטהור, באמת שלא הבנתי. יש בזה מתיקות כזו, לא ?

אני חושבת ממש כמוך שזה טהור ונקי ואני מאוד בעד הבעיה היא שיש המון אנשים שלא חושבים ככה ובשבילהם זה משהו נורא מנומס ואילו מזלזל

אז קודם כל, שתדעי שכל דירה מתנהלת באופן שונה,ממש שונה.
אז מה שאני אומר כאן זה דברים שקורים אצלי בדירה/דירות של חברות שלי, תקחי רק את הרעיון הכללי.

א.זה מאוד תלוי איפה את עושה,אם את עושה תקן בית אז את מקבלת נראלי בסביבות ה700 ואם את עושה תקן חוץ בסביבות ה800(פשוט עדיין לא קיבלנו משכורות ראשונות,אז אין לי ידע מדוייק).

-אפשר לחיות רק על המשכורת?
אם את תקן בית את כעיקרון יכולה לא להוציא אגורה מלבד יציאות,שגם אותן יש בדרך כלל בסופי שבוע אם את עושה תקן בית,כי רוב הבנות(שהן למעשה חברות שלך) עושות תקן חוץ(לפחות ככה אצלנו) וחוזרות רק בחמישי.

אבל לפי התיאור את עושה תקן חוץ אז-
ברמה עקרונית ברור שאת יכולה להתספק בכסף של המשכורת, אבל בתכלס זו בחירה שלך.
אם תלכי כל יום לעשות שופינג ב400 שקל אז ממש לא.
אבל אם את תביאי גם אוכל מהבית(לאו דווקא אוכל מבושל,אלא כל מיני מצרכים וכו) וגם מוצרי טיפוח(שמפו,מרכך ועוד כל מיני) ולא תבזבזי כל היום כסף,זתומרת שלא תלכי כל יום לקנות לך גאנק פוד ועוד פינוקים כאלה ואחרים,אז זה יכול להספיק לך לגמרי לגמרי,ואפילו תוכלי לחסוך.
את צריכה לבוא בראש מאוד מסודר ,ולדעת כמה כסף את מוציאה כל חודש(אני ממליצה לעשות כמה כסך את מוציאה כל שבוע).
תחליטי פעם בכמה זמן את מסכימה לעצמך לצאת לגלידה/מסעדה/שופינג וכל מיני יציאות כאלה ואחרות.
תקחי בחשבון שיציאות זה ממש לא רק בזמן שאת בדירת שירות,אלא גם בסופי שבוע שאת חוזרת הביתה,אז מן הסתם תיפגשי עם חברות ולפחות אצלנו זה לרוב מסעדות וכו אז זה כן כסף.

ב.זכותך להביא לעצמך מה שבאלך, אבל במקרה של סירים ודברים כאלה זו באמת נקודה קצת בעייתית.
אני אספר מה אצלנו כי אני לא הייתי בדירות אחרות-
כעיקרון יש לנו אחת שעושה שנה שניה אז היא הביאה מהדירה הקודמת(הן היו דתיות,שומרות כשרות וכו אז זה היה בסדר),סירים,צלחות ועוד- בנות הביאו חדשים מהבית שלהם, וזה עבור כולן. כל מי שרוצה יכולה להשתמש אפילו בלי לשאול.
אני בגישה(וזה האידיאל של רוב ככל הבנות שירות) שצריכה להיות אווירה של שותפות וביחד בדירה,אני לא אוהבת שמחלקים 'זה שלי,זה שלך',כאילו מה?אנחנו הולכות לחיות ביחד ככה שנה שלמה,ואני רוצה להרגיש בבית,ולקחת מה שבאלי כמה שבאלי.
אני יכולה להביא סיר לעצמי ואני אשתמש בו לעצמי ואם מישהי תרמה היא תשאל של מי זה ותבקש.
אז את יכולה לעשות את זה, אם באלך שאף אחת לא תיגע- את גם יכולה,אבל שוב-זה יוצר אווירה טיפה מפולגת כזו,אבל זו כבר בחירה שלך.

ג.אם את מכינה לעצמך סיר גדול את בהחלט יכולה שזה יהיה רק לעצמך,רוב ככל הבנות(חוץ ממני בערך,מפונקת אני מה לעשות)מביאות אוכל מוכן מהבית,ככה שזה די ברור שאם את מביאה לעצמך אוכל מוכן אז הוא שלך.
אם תביאי צומרי גלם כמו אורז,פסטה וכו אז זה בדרך כלל של כולן.כאילו,כל אחת מביאה מוצרים מהבית ושמה במטבח לכולן.אם באלך דברים מסויימים כמו חטיפי בריאות,או חא יודעת מה,ששזה יהיה רק עבורך,את יכול לשים בחדר בכיף.
לי ולחברה שלי יש 2 מגירות מםוצצות בשטויות בחדר, אם מישהי צרצה היא תשאל ונסכים חה,אבל זה לא משהו פומבי לכל הדירה.

נקודה חשובה-בדירת שירות גם מכינים אוכל ביחד מידי פעם. אצלנו אין כמעט מצב שכל הבנות של הדירה ביחד באותו זמן בדירה,אז כל פעם שיש כמה בנות רעבות הן מכינות אוכל לעצמן,ושואלות מי רוצה. זה די זורם,ככה שאפילו אם לא תביאי אוכל יש לך אפשרות לקנות/להכין בדירה-זה מה שמפונקות כמוני עושות.

ד.לגבי מוצרי מזון-את זה הסברתי קודם.
אנחנו עושות פעם בה קניה לדירה.
אנחנו קונות רק דברים בסיסים כמו ביצים,חלב וכו-אבל זה נטו בחירה של כל הבנות בדערה,ולרוב זה מה שיהיה כדי לחסוך ולא להוציא הרבה כסף(תלמדי את המוטו-בנות שירות רעבות ועניות).
כל השאר מביאות מהבית,לפעמים עושות רשימה ומחלקות בנינו,ולרוב פשוט כל אחת מביאה מה שהיא רוצה מהבית ושמה במטבח.
אני נגיד עשיתי עוד קניה עם חברה ושמנו לעצמינו בחדר או בשקית במקרר וזה היה די שלנו.
כעיקרון חוץ מעניין הסירים שאת רוצה לעצמך שזה די הגיוני ממש ואת יכולה לעשות את זה,את יכולה להביא מה שבאלך לעצמך וידעו שזה שלך,וכולן עושות את זה.
יש דירות שזה ממש ממש בשותף(הלוואי עלינו) אבל זה ממש תלוי סגנון וזרימה של בנות,ואת לא יודעת על מי תפלי.

ה.ניצול של מה?של אוכל שאת מביאה יעני?
זו שאלה קצת מצחיקה,כי זה כמו בית שכולן גרות ביחד,אף אחד לא מנצל,כל אחת מביאה מה שבאלה ומסתדרים ביחד כזה.
לא מתחשבנים או משו בסגנון.
לא יצא לי להיתקל במקרים כאלו.
אבל לצערי אצלי בדירה, חוץ מדברים בסיסים ומוצרים כמו פסטה וכו אז בנות מביאות לעצמן,אבל לרוב אם זה כמו קורונפלקסים וכאלה אז הן אומרות מראש שאפשר לקחת,זה מה שעושים.

כל זה רק לפי כמעט חודש בדירת שירות,שזה התחלה ובלאגן ועדיין לא יודעים מה מי מו.

ממש ממש פירטתי,מקווה שעזרתי.
וממש בהצלחה,זו אמורה להיות אחלה חוויה שבעולם!!!באמת..
רק שהקורונה לא תיקטע לכן את השירות😕

יכולה לענות לך לפי מה שאצלנו בדירה-
יש במטבח כמה ארונות שהם של כולם, וחוץ מזה לכל אחת יש ארון/מדף במטבח שלה.
ככה שיש כלי מטבח של כל הדירה ויש כלי מטבח של כל אחת. ואם רוצים משהו של מישהי אז שואלים והיא מסכימה... וכנל לגבי אוכל- אם למישהי יש קפה שהיא לא רוצה שיגעו, אז זה אצלה במדף..
גם לגבי אוכל- יש קופת דירה, קונים בזה תבלינים, שמן, חלב, קפה חומרי ניקוי וכו'. אבל נגיד אני קונה קורנפלקס- אז זה ברור לכולם שזה שלי, אני גם שמה את זה בארון מטבח שלי אבל גם אם לא זה די ברור..

אצלנו בדרך כלל מי שמכינה אוכל מביאה כזה לכולם.. אבל לא בהכרח בכלל, תלוי.. אם היא מכינה סיר גדול אז בדרך כלל זה לכולם, אם מכינה כמות קטנה אז זה רק לעצמה, בדרך כלל.אבל זה לא בהכרח למישהי יכולה להכין סיר גדול ולשמור לעצמה...

בכללי בדירת שירות כמה שיש יותר שיתופיות זה יותר כיף. אני מעדיפה תמיד שאני מכינה אוכל לשאול מי רוצה גם וזה, זה הכי כיף...


לגבי הכסף- נדמה לי מדובר ב 870. זה מספיק לגמרי. תלוי כמובן בך, אבל בוא נגיד גם אם את מהמגזימות- 150 בשבוע לאוכל, עוד 50 בחודש לקופת דירה. 650, ונשאר לך כסף לבזבוזים יציאות וכו'

וגם לפעמים יש לך ארוחות במקום השירות אז עוד יותר כיף...

יש ארוחות בטוח במקום השירות? וכדאי/איפה אני יכולה לעבוד בשירות כדי לחסוך עוד כסף?ואתם לוקחות כסף מההורים? לי לא נעים..

א.לגבי ארוחות בשירות-
תלוי איפה את עושה את השירות.
יש לי חברה שעושה בחינוך מיוחד וגם חברות שעושות באולפנות עם פנימיה והן מקבלות אוכל במקום של השירות כמו החניכים/ות שלהן.
אני עושה תקן עד 16:00 וחוזרת בסביבות חמש לדירה ולא נותנים לנו ארוחות,אפילו לא בוקר. אנחנו צריכות לדאוג לעצמינו בהכל.
אז תבדקי בתקן שאת עושה(תשאלי בסיירות).

איפה את יכולה לעבוד?
אצלינו בתקן די הודיעו שהם מעדיפים שלא נעבוד בעבודות מסודרות(נראלי אפילו אסרו עלינו) חוץ מימי חמישי בערב ושישי(שכבר מימלא אנחנו יכולות ללכת הביתה).(יש אצלינו כל מיני דרישות מוזרות כמו שאסור ללמוד לפסיכומטרי,אבל ברוב ככל המקומות זה ממש לא ככה).
את יכולה לעבוד בבייביסיטר באיזור הדירה,לפעמים הרכזת(לפחות ככה הרכזת שלנו) שולחת הודעות שמישהי מחפשת בייביסיטר בשעות מסויימות(זה קורה ממש לעיתים רחוקות).
אם תגורי ביישוב אז רוב הסיכויים שיהיה לך יותר אופציה לבייביסיטר.
את יכולה לחפש עבודות כמו לעבוד בסופר וכאלה,באיזור שתגורי/באיזור של התקן.
לא אמורים לאסור עליך לעבוד אחרי צהריים,אצלינו די אסרו,קצת הרבה מגזימים.
אני אישית לא רוצה לעבוד כי אני רוצה להיות מאה אחוז בשירות שלי ולא לזגזג בין שירות לעבודה,וגם כל החוויה זה להיות עם החברות בדירה,לצאת מדי פעם לטייל,ללכת למדרשה ועוד.לא הייתי רוצה שזה יתבזבז לי על עבודה אבל זה נטו החלטה אישית שלך.

אם אני לוקחת כסף מההורים?
אז אני אישית כמעט בחיים שלי לא מבקשת כסף מההורים,לא כי אני מתביישת או משו,פשוט ב"ה אני מסתדרת לבד,וגם הם די קונים לי הכל.
נגיד יציאות עם חברות וכו אז אני משלמת מעצמי.
ההורים שלי יכולים לדחוף לי מדי פעם כסף אבל כמעט אף פעם אני לא מבקשת.
וזה תלוי בהורים שלך כעיקרון.
אצלי כל החברות שלי משלמות מעצמן על יציאות או שופינג וכו,פשוט ככה זה הולך,לא על כל יציאה אני אבקש מההורים שלי כסף,הם לא כספומט שלי,במיוחד בשירות שמוציאים הרבה.
אבל אני בטוחה שההורים יתנו לך מדי פעם,תחשבי שאת באה רק בסופשים-אני חושבת שהם ידאגו לך.
ובכללי,אני כן ממליצה לחסוך כסף מהשירות ולהיות מסודרת.
אני בחודש הראשון לא הייתי מסודרת כי זה היה התחלה והוצאתי הרבה(ולא ביליתי יותר מדי).

ארוחות במקום השירות זה רק במקומות שהחניכים מקבלים גם (נניח מועדונית שהחניכים מקבלים אוכל) ואז גם יתנו לך
או תקנים משרדיים שיש חדר אוכל לצוות
לפעמים גם עוד מקומות אבל נגיד בתי ספר אין ארוחות

בעיקרון אסור לעבוד בשירות בלי לקבל אישור, ככה שאם את רוצה לעבוד אז רק בשחור- בייביסיטר, נקיון/ שטיפת כלים/ מלצרות או כל עבודה אחרת שמשלמים מזומן. זה תלוי גם איפה את עושה שירות, לא תמיד יש זמן לזה.. אני אישית עובדת קצת בסופשים וזהו כי שאר השבוע עמוס לי.

לא לוקחת כסף מההורים, לפעמים מבקשת מהם לקנות לי דברים שאני צריכה או שהם קונים לי בגדים וכזה,
חוץ מזה אני לא מבקשת מהם

איזה סוג לימודים?

באיזה מצב אפשר להגיש את הבקשה ללימודים

• היקף הלימודים הסדירים לא יעלה על 6 שעת שבועיות למתנדבים בשנה הראשונה.
• היקף הלימודים הסדירים לא יעלה על 12 שעות שבועיות למתנדבים בשנה השניה.
• הלימודים הסדירים לא יפגעו בתפקודם כמתנדבים ולא ימנעו מהם להשלים את היקף ההתנדבות במסגרת תפקידם.
• יש בלימודים הסדירים כדי לתרום למצבם החברתי-כלכלי של המתנדבים.

 

מקור: בקשה ללימודים במהלך תקופת השירות הלאומי-אזרחי

בחוברת של השירות הלאומי-אזרחי, עמוד 16 (עמוד 18 בקובץ)

 

https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/volunteers_handbook/he/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA%20%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91.pdf

 

 

בסעיפים 2.1-2.2

האוניברסיטה הפתוחה

"במוסד להשכלה גבוהה" כלומר, אפשר ללמוד בכל אוניברסיטה\מכללה אקדמית.

אם את מחפשת המלצות ספציפיות, ממליצה לך לפרסם בפורום של סטודנטים, עם פירוט של איזור בארץ+תחום לימודים רלוונטי.

האמת שגם אני מדריכה באחת מהאולפנות בארץ,וב"ה יש לי גם חניכות חמודות וצוות טוב ועוד,אבל לא מרגישה משמעותית ממש כמו שתיארתי לעצמי.
עכשיו עם הסגר,בכלל זה מונע ממני להראות להן את מי שאני עם כל הכלול בכך.
זה מבאס ברמות קשות.
ככה כנראה זה יהיה לפחות עד חנוכה אם לא יותר,ויתכן שיהיה עוד סגרים כאלה בהמשך(מקווה שלא בעז"ה).

אני חשבתי עם עצמי ועם חברות שלי והגעתי למסקנה שרוב הבנות(נמנעת מלהגיד כל,כי תמיד יש יוצאות דופן) לא מרגישות משמעותיות כרגע,וממש לא רק מדריכות באולפנה.
חוץ מתקנים חיונים כגון חינוך מיוחד,המון תקנים סגורים כרגע והבנות שירות אמורות לעבוד מהבית.

אז בתכלס,גם אם תרצי לעבור תקן כדי להרגיש שאת עושה משו בפועל,ושיש לך יותר משמעות אז את תוכלי לעבור רק לתקן חיוני כמו חינוך מיוחד ,שתוכלי לעבוד גם בסגר ויתכן ותרגישי יותר משמעותית ושאת עושה משו בשנת שירות שלך,ולא משו מהפון בבית.
אני אישית חשבתי עם עצמי והגעתי למסקנה שאני באמת לא יכולה לקבוע מה נכון לי לפי המצב הזה. זה לא מצב אידיאלי ונורמלי שאני יכולה להשוות אותו לשנת שירות רגילה.
יש בשנה הזו המון אתגרים,וגם צריך יצירתיות יוצאת דופן.
אני חושבת שכדאי לך להמשיך להישאר בתקן עוד לפחות חודש ולראות מה קורה,אבל תורידי ציפיות!
אני באתי עם שאיפות בשמיים, והבנתי שאם לא אוריד אותן אני עלולה להיכנס למקום לא טוב ולא בריא, וזה עלול לא לעשות טוב לשירות שלי.
@מדרשיסטית20 הציעה לי גישה מאוד נכונה-
תבואי ממקום של להוסיף טוב,ולא ממקום של לשנות עולמות.
תנסי פשוט להוסיף טוב במקום שאת נמצאת בו,אפילו שזה דרך הפאלפון.
הודעה קטנה שלך לחניכה יכולה לעשות לה טוב על הלב(במיוחד חניכות שצריכות את זה), פעילות קטנה באמצע השיעור יכולה לאוורר אותן מהלימודים המעיקים בזום ופשוט לשמח אותן, ועוד.
תחשבי איך את באה ממקום של לעשות טוב,ובכל דבר קטן שתעשי תנסי להרגיש משמעותית.
תזכרי תמיד שכמו שהתקוםה הזו קשה לך,היא גם מאוד קשה לחניכות שלך,הן בשיא של גיל ההתבגרות,הורמונים ובלאגן, כל היום יושבים להן על הראש עם הלימודים,יש המון בתים שנפגעו כלכלית,בעיות משפחיות שנוצרו,ובאמת המון סיבוכים(ככה לפחות בשכבה שלי),הן באמת באמת צריכות אותך!זה שהן מייבשות או לא הכי זורמות,זה חא אומר שהן לא רוצות...

אני הייתי מציעה לך לנסות להתקשר כל יום ל2 חניכות,לעשות להן פעולת ווצאפ פעם בשבוע,מדי פעם שיחות וידאו עם קבוצה של בנות(מי שזורמת), אני אישית דיברתי עם המחנכות של השכבה שלי שכל פעם שיש להן שיעור עם חניכות שלי אז אני אכנס ל10 דקות האחרונות ואעשה להן איזה משחק קטן(כדי שהן ירגישו בנוכחותי,בלי שאני אצטרך לעשות פעולות זום ארוכות ומעיקות),תשלחי לבנות הודעות בווצאפ,תשלחי להן ברכות בימי הולדת-תעשי מה שמתאים לך,ומה שיעשה גם לך טוב.

פשוט תנסי לחשוב על רעיונות בכיוון של 'איך אני יכולה לעשות להן טוב,אפילו קצת'.
ואל תשכחי שחניכות הן בני אדם,הן לא מחשבים במשרד הביטחון(לא בקטע מזלזל,חלילה),את צריכה ליצור איתן קודם כל אמון בסיסי על מנת באמת להגיע למקום של קשר אישי ונפשי איתן.

תזכרי שאפילו אם נכנסות לך 10 בנות לפעולה מתוך 60 בנות זה בסדר, מי שזורמת מרוויחה.
אם רק 4 בנות מגיבות לך להודעות שאת שולחת בקבוצה של השכבה תשמחי בהודעות האלה.
תזכרי שאפילו אם עשית טוב לבת אחת מתוך כל החניכות שלך באיזשהו דבר שפעלת עבורו-עשית את שלך!אל תתבאסי!לכולן זה ככה,אני אומרת מניסיון שלי וגם של כל מי ששאלתי.

ממש ממש חפרתי(כהרגלי)
אבל בגלל שאני ממש מזדהה היה לי המון מה לכתוב,ולנסות להרים לך את המורל(שמן הסתם) היה לך בתחילת השירות.
ותמשיכי עם המוטיבציה הזו,לאט לאט בעז"ה תגעי בחניכות שלך.
זה תהליך איטי מאוד,במיוחד במצב מאתגר כמו שלנו,אבל זה בעז"ה עתיד לחולל פלאים.

שולחת לך מלא כוחות,וכמובן חיבוק

וכל מילה בסלע. אלופה !!!

מנסה ליישם,בדגש על מנסה😅
אין עליך❤

ממש ממש עזרת!עשית לי קצת סדר בראש..תודה!!!לא חפרת בכלל,כל מילה פצצה..תודרבה!!

כיף לשמוע שעזר😁

כמה שעות במערכת וללמד תנ"ך ותושב"ע

את רוצה לעשות שירות לאומי בבית ספר,ושם אמרו לך שאפשר ללמד כמה שעות תנך ותושבע?או בתור מדריכה מדריכה באולפנה?

אבל באיזה בתי ספר?

באיזה תקן?
זה תלוי

אם רוצים לעבוד (תלוש) תוך כדי השירות, צריך לקבל אישור מיוחד, בכל עבודה, לא רק הוראה.

 

אם לא התכוונת לזה, ייתכן שזה חלק משעות השירות - כלומר, השירות הלאומי עצמו כולל העברת שיעורים בכיתה, נגיד משהו כמו אח"י.

בבית ספר

תנאים לקבלת השירות 

• לא יאושרו למתנדבים בשנה הראשונה לימודים ועבודה בו זמנית.
• העבודה תעשה מבלי פגום בתפקודם של המתנדבים ולא תמנע מהם מלמלא את מכסת ההתנדבות במקום השירות.
• מצבם הכלכלי-חברתי של המתנדבים מצדיק את אישור העבודה.
• אישור עבודה עד 12 שעות שבועיות יינתן למתנדבים בשנה הראשונה.
• אישור עבודה עד 20 שעות שבועיות יינתן למתנדבים בשנה השניה.
• אישור עבודה יינתן בתנאי כי העבודה במקום שראוי לה כבת שירות לאומי לעבוד בו בהתאם לנהלי הרשות.
• אישור עבודה יינתן בתנאי כי העבודה אינה מתבצעת במקום השירות.

 

מקור:

בקשה לעבודה במהלך תקופת השירות הלאומי

וכרגע זה מה שאני עושה(מלבד המדרשה,כי בגלל הקורונה וזה אז אני עושה שירות בבית במקום בתקן חוץ).
אבל כל בת ומה שנכון לה,והקונספט שתיארת מקודם לא מתאים לכל אחת.

יש בנות שמרגישות שלפני שירות הן רוצות לבנות את עצמן וללכת למדרשה מלאה(בלי לשלב שירות),ואחרי שנת מדרשה לעשות שנת שירות או שנתיים.

יש בנות שמרגישות שהן לא רוצות לשלב מדרשה בשנה הראשונה,אלא הן רוצות שירות אינטנסיבי בלי איזה משו שישתלב להן בשנה ויוריד להן מאפקט השירות האינטנסיבי(ככה זה בעניהן) ורוצות לעשות אחרי זה שנת מדרשה מלאה,כי בעניהן זה הרבה יותר אפקטיבי(וזה נכון לגמרי).

יש כאלה שעושות שנתיים כי בדרך הזו הן חושבות שהן יצליחו לשרת את המדינה על הצד הטוב ביותר ושנה לא מספק אותן.
וגם בגלל שהן חושבות שהן רוצות "לנשום" ולקחת קצת זמן לעצמן לפני שהן נכנסות לחיים האמיתיים(לימודים,משפחה וכו).
יש כאלה שאפילו אחרי שנת שירות(או שנת מדרשה ושירות וכו) לוקחות שנת חופש לעבוד וללמוד לפסיכומטרי שזה באמת בזבוש בעיני של שנה,ולכן באמת הרבה בנות עושות שנת שירות שניה ותוך כדי לומדות לפסיכומטרי במקום לבזבז אותה,אבל יש בנות שכן חשוב להן להשיג כסף לפני הלימודים.

בקיצור,כל בת והשיקולים שלה ומה שנכון לה.
מה שנכון לי לא נכון לאחרת.
למרות שהמון בנות כן רואות את השירות שלהם בתור הקמת בית בישראל,אבל זה לא מונע מהן לשרת את המדינה יותר זמן/ללכת למדרשה וגם לשירות בנפרד,וכו.

נתתי לך כאן כמה כיווני מחשבה של בנות שלא עושות שנת שירות עם שילוב מדרשה ואחר כך יוצאות לחיים,אלא ממשיכות לשרת את המדינה,מקווה שתצליח להבין אותן במידה מסויימת.

בואו נסכים ששלוש שנים זה לכול השיטות יותר מדי

ויש לי עכשיו מישהי שעושה איתי שירות והיא אחרי שנת מדרשה ושנת שירות ראשונה.
עכשיו היא עושה שנת שירות שניה.

ככל הידוע לי, האחריות הכלכלית אמורה להיות מוטלת על הגבר.

למה לך לא מספיקה שנה אחת בישיבה, ואז ללכת ללמוד מקצוע כדי שיהיה מקור הכנסה לבית?

אולי יותר מזה, אולי תלמד קודם מקצוע ואז תתחתן, כגישת הרמב"ם (הלכות דעות, ה יא)?

 

זה נשמע לי מאוד פטריאכלי מה שאתה כותב.

אני אשב בישיבה, אלמד, אתקדם מבחינה רוחנית - ואת, עזבי את בניין האישיות שלך, את העמקת הרוחניות, ולכי תדאגי לפרנסה.

 

נגיד שנלך עם מה שמקובל בציבור שלנו. נניח שיש מישהו משיעור ה שמתחתן עם מישהי שצעירה ממנו בשנתיים, שעשתה כעצתך: בגיל של שיעור א עשתה מדרשה, בגיל של שיעור ב התחילה ללמוד מקצוע (וברוח זו, כנראה הוראה\סיעוד\עבודה סוציאלית, שרמת ההשתכרות בהן נמוכה...), ועכשיו היא בשנה השנייה ללימודים - מסקנה, אין עדיין מקור הכנסה בלאו הכי, כך שהבעייה לא נפתרת. וזה כמובן מעמיק אם באמצע השנה השלישית יש כבר ילד...

 

שלא תבין אותי לא נכון, אני חושבת שהצד הכלכלי הוא מאוד חשוב, ושזה צריך להיות חלק מעולם השיקולים שלך בחייך הבוגרים.

יש בנות שחפצות להתחתן עם אברך, ובהתאם לכך עושות את השיקולים שלהן. מצד שני, יש ביינשים שלא ירצו לצאת עם מישהי שלא למדה בכלל במדרשה... ב"ה יש כל מיני מסלולים היום ואפשר לשלב מדרשה גם עם לימודים גבוהים. אבל יש כאלה שחפצה נפשן בלימוד מעמיק ומקיף יותר, על אף המחיר הכלכלי.

 

 

אולי צריך לדחוף ביינשים למודעות כלכלית גדולה יותר? נניח לעבוד יותר? בבין הזמנים, בשיעורים פרטיים בשכונה, עסקים כמו ארבעת המינים? ואם כבר מדברים על לימודים לבנות שרוצות להיות נשות אברכים, אולי כדאי לדון על מקצועות מכניסים יותר מאשר הרדימה לעיל...

 

בקיצור, לא גילית לנו את אמריקה...

[ועוד לא דיברנו על אלו שרואות חובה בשירות של שנתיים מלאות].

אבל אם אני ארצה שבעלי יהיה אברך אז אני צריכה לקחת בחשבון שאני לא יכולה עכשיו להרשות לעצמי שנתיים שירות.
אם אני ארגיש שאני חייבת שנת מדרשה אז יש מצב שאעשה,אבל באידיאל שלי אני כן אעדיף שנה הבאה ללכת וללמוד מקצוע.

וזה חלק מהשיקולים שלי בתור בת שירות האם לעשות שנה שניה או לא,כי בסופו של דבר אני רוצה שבעלי ילמד בישיבה לפחות בשנים הראשונות ואחר כך ילך לעבוד,ולכן עול הפרנסה יהיה עלי( בשנים הראשונות לפחות),ועל כל בחורה שתרצה אברך.

ולהתחתן בתוך שנת שירות זה יותר קשה,אין לבחורה אפילו את התחלת הבסיס הכלכלי שלה,והשנה/שנתיים לימודים שאת כבר בתוך התואר עושות את ההבדל.


ולגבי הרשימה של המקצועות שרשמת-
אלו המקצועות היות בנאלים ונוחים לנשים דתיות,בעיקר הוראה וחינוך מיוחד בגלל החופשים.
והרבה נשים הולכות למקצועות האלה,כי הן רואות את המטרה שלהן יותר בתור אימהות (גידול ילדים וכו) וזה יותר נוח ומתאפשר במקצועות מסוג זה.
חוץ מזה,שבציבור הדתי הפכו את המילה 'חינוך' למילה מפוצצת ומלאת משמעות,וכן זו שליחות עצומה אבל ממש לא כל אחת מתאימה לזה,ומה שקורה שיש הרבה בנות דתיות שהולכות ולומדות הוראה בזמן שזה פשוט לא המקום שלהן.

אני בעד שכל אחת תעשה מה שהיא מרגישה לנכון.
כנל לגבי שנת שירות ומדרשה,יש כאלה שלא רוצות בעל אברך או בישיבה,ויש כאלה שלא רוצות להתחתן בגיל 20 ולוקחות את הזמן מבחינתן,אז כל אחת והשאיפות שלה והיא צריכה להתאים את הצעדים הנל אליהן.

לדעתי, המשמעות של התפקיד תלויה בך.

כמו שכתבת, יש דמויות שהיו משמעותיות לך בחיים, ויש כאלה שממש לא.

את יכולה להפוך את עצמך לדמות משמעותית אצל החניכות העתידיות שלך.

אם את חושבת שדבר כזה מיותר - אל תעשי את זה!

תלכי רק למשהו שאת מאמינה שאת מקבלת ממנו ונותנת בו.

 

בוודאי שיש סיכוי שיקבלו. אם אני מסתכלת על מי שלמדו איתי בשכבה, לדעתי פחות מ-10% היו מדריכות...

לא חושבת גם שפוסלים על הסף כל כך מהר...

 

באולפנות שונות יש אתגרים שונים ומשונים, וגם בתוך מוסד שנחשב תורני תמצאי שוליים, ובנות עם קשיים. אחד האתגרים של מדריכה זה לנסות להתחבר לקשת של סגנונות. לא חושבת שאחד מהם קל מהשני. אנחנו בני אדם, עם מצוקות וקשיים ורצון לחברה ולתמיכה בכל מוסד...

 

עוד שיקול שנראה לי כדאי לך להכניס זה המעטפת - מיקום בארץ\ סוג מוסד (מסנן לא מסנן)\פנימייה\ דירת שירות\ כמה בנות נוספות משרתות\ מה יחס בית הספר לבנות השירות, מה הציפיות ותחומי האחריות.

 

אין דרך לדעת באמת איפה יהיה כיף, לא מראש ולא בדיעבד. אבל בהחלט אפשר להפוך את התקופה הזו למשמעותית וכיפית... 

מה זאת אומרת באתי כי הרכזת החליטה?

קודם כל שירות לאומי הוא התנדבות, מותר לך לעזוב בכל רגע שתירצי ואף אחד לא יכול לכפות עלייך להישאר (קחי בחשבון שלא תקבלי משכורת על תקופה שלא תשרתי וגם תצטרכי להשלים ימים אם תרצי להשלים את השירות)

הייתי ממליצה לך לנסות להישאר עוד תקופה מסוימת, אפילו כמה שבועות, לפעמים בעיות של התחלה מסתדרות ודברים נראים אחרת כשעובר הזמן. 

אך מכיוון שאת מתמודדת עם חרדה תעשי מה שנכון לך. בכל אופן כדי לשרוד את התקופה הזו יותר טוב תנסי למצוא לך אנשים קרובים, בדירה, במקום השירות, חברות, משפחה מאמצת או כל מישהו אחר שאת יכולה לשתף אותו בדאגות שלך, תתחברי עם אנשים במקום שבו את עובדת. תנסי ליצור לעצמך בדירה אווירה של בית ע"י עשיית דברים שכיף לך לעשות או חפצים מוכרים מהבית.

בהצלחה!!

זה באמת קשה להתחיל לגור עם בנות חדשות מחוץ לבית,ולהתחיל תקן חדש עם אנשים חדשים.
זה באמת לא פשוט,במיוחד שלא טוב לך אז אין לך אפילו במה להיאחז ולשכנע את עצמך להישאר.

אני חושבת שתנסי לחשוב מה גורם לרצות ככ לעוף משם?
מה לא טוב לך שם?
הסגנון של הבנות?התקן לא מספיק טוב? הרכזת מעצבנת? אין הערכה של הצוות? הדירה מגעילה?
תנסי לבדוק מה המניע לרצון לעוף משם,ותראי אם הוא בר תיקון.
אני יכולה להגיד לך שאני התחלתי גם שירות שבוע שעבר,וכשנכנסתי לדירה קיבלתי שוק, גם חברות שלי.
ופשוט התחלנו לאבזר את הדירה ולנקות אותה, ועכשיו היא ממש כמו בית(יש לאן לשאוף עוד,אבל זה סביר לגמרי).
אז תנסי לבדוק מה המניע לרצון הזה, ותמיד טוב לתת צאנס אפילו אם קשה.

אני חושבת שלדבר עם חברות מידי פעם בשיחות ווידאו,או לשים תמונות של חברות ומשפחה ליד המיטה יכול לעשות טוב.
אבל כל עוד אין לי מושג מה גורם לך לרצות לעוף משם,אין לי ממש מה להציע.
רק להגיד לך,שבאמת זה לא פשוט בכלל,זה אשכרה שלב חדש לגמרי לגמרי בחיים.
ושולחת כוחות(ממה שנשאר לי) וחיבוק

אני גם הרגשתי בהתחלה קושי ברמה של רצון לעזוב
ובסוף נשארתי שנה
אבל יש לי חברות ממקומות אחרים שעזבו ושמחו על כך