עליו הוא חתום (מקור לקמן).
כזכור לחברי הפרום, המלצתי כאן כבר כמה פעמים ללמוד היסטוריה פוליטית.
ההסכם בין בן גביר לרב רפי, הזכיר לי מעשה שהיה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 (תשמ"ח).
רה"מ דאז יצחק שמיר ז"ל חתם אז על הסכם קואליציוני
עם תנועת התחייה, מפלגה-אחות מבחינה רעיונית ומזג פוליטי,
אך עד מהרה התברר שההסכם לא מאפשר לשמיר להקים ממשלה:
תוצאות הבחירות קבעו תיקו בין שתי המפלגות הגדולות
(הליכוד 40 מנדטים, המערך, שהיה גלגולה הקודם של מפלגת העבודה, 39 מנדטים),
ועד מהרה הבין שמיר שעליו להגיע להסכם עם שמעון פרס, שעמד בראש המערך.
כך כוננה ממשלת אחדות לאומית, שבמרכזה שתי המפלגות הגדולות,
ואליה הצטרפו שלוש מפלגות קטנות (ש"ס, המפד"ל ואגודת-ישראל).
התחייה נותרה בחוץ.
פרופ' יובל נאמן, יו"ר התחייה, תמה באוזני שמיר ושאל אותו:
"ומה לעשות בהסכם שחתמת איתנו?"
השיב לו שמיר: "אתה יכול לתלות אותו על הקיר".
(לפי גרסה אחרת: "אתה יכול לשים אותו במוזיאון").
המסר פשוט: אל תחתום על הסכם שאין לשותף שלך אפשרות ליישם אותו.
לא משנה אם מדובר במקרה בו לא יוכל בתנאי ההסכם להקים קואליציה,
לבין מקרה בו לא יוכל לעבור את אחוז החסימה.
בנידון דידן, שמעתי שהתפנה מקום על הקיר בסלונו של בן גביר אתמול,
כך שכבר יש אפילו היכן לתלות את ההסכם...
אולי לא שמת לב: אתה מתווכח עם אחד מדוברי המהלך הזה - אקטואליה וחדשות