עבר עריכה על ידי hamedinai בתאריך י"ב בטבת תש"פ 09:39
במאבק על ארץ ישראל, כמעט ואין מקום לאמצע בין השמאל לימין.אם ניסוגים מחלק של שטחי יו"ש, הרי ברור, שהם לא יסכימו וידרשו הכול עד הסוף. ככה היה גם עם מצרים למרות שקיבלו את כל חצי האי סיני, בשום אופן לא וויתרו על מלון טאבה. וככה גם עם ירדן שדרשו איזשהו שטח של שנת 48, וקיבלו.
גם אם חלקם יסכימו, אחרים לא יסכימו, ואנחנו כבר מכירים שיש להם אש"ף, טנזים, חמאס, ג'יהאד, החזית העממית ומה לא.
אם כן יצטרכו בסוף לסגת עד הסוף, כולל ירושלים, אחרת כל ההשקעה עבור השלום תהיה לשווא. שזה כשלעצמו כבר גרוע מאוד, כי 80% של המדינה תיהפך ל עוטף יוש.
וזה עוד לא הכול
גם אם ניסוג עד הסנטימטר האחרון, כולל ירושלים
(ואז תהיה דרישה מתושבי ירושלים הערבים לעבור לישראל, כי כבר התרגלו לחיות במדינה מערבית, וגם השמאל יסכים ויעמוד לצידם, בג"ץ...),
אף אחד אינו משלה את עצמו שהם יפרקו את מחנות הפליטים, זה לא יקרה. הם ידרשו את זכות השיבה.
הצעדות מעזה יהיו בבחינת משחק ילדים לעומת מה שיהיה אז. צפוי שגם השמאל יתמוך בהם ויגיד: בואו ניתן להם זכות שיבה חלקית, ואחר כך עוד חלק. בקיצור יהיה לנו גם גיהינום חיצוני וגם פנימי.
במקביל תהיה דרישה גם להקים פרוזדור מעבר בין עזה ליו"ש, כי הכול מדינה אחת. ידרשו הקמת שדה תעופה.
גם ישלפו החלטות או"ם על זכות השיבה, ובמקביל ידרשו לחזור לחלוקה של 47, שגם בזה יש החלטת האו"ם שגם ישראל הסכימה.
בשלב הבא תהיה דרישה שכל היהודים שעלו ארצה מאז 48 מכוח חוק השבות, שיחזרו לארץ מוצאם.
הנה, אם הולכים שמאלה, אז צריך ללכת עד הסוף לפרק לגמרי את מדינת ישראל חס וחלילה.
ואם הולכים ימינה, ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.
חייבים מקודם לעודד בדרכי נועם ובדרכי שלום, על ידי מתן הטבות כספיות וכל עזרה אפשרית, הגירה של ערבים אל מחוץ לגבולות ארצנו. משימה קשה, גם צפוי שהשמאל יפריע, אבל אין ברירה, אם רוצים להגיע לאיזשהו פתרון יציב. בסוף גם השמאל יודה לנו על זה.
ובתודעה של דעת הקהל, וגם שנרגיש צודקים במאבקנו על מדינת ישראל בארץ ישראל, אם הולכים ימינה, חייבים להגיד שאנחנו יהודים ולשמור על דת ומנהגי ישראל שנהגנו במשך אלפי שנים. אחרת באיזו זכות מגיע תושב רוסיה שיש לה ארץ הכי גדולה בעולם, עם נשק בידיים, ואילו צאצאי 48 אינם מורשים לחזור.
אין ציונות ללא יהודים, ו"אין אומתנו אומה אלא בתורתה".
שמירה על יהדות מבטאת גם את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.
לא שאין תקווה לשלום. יש תקווה לשלום, וזה כבר התחיל, אבל מכוון שונה לגמרי, הפוך מהגישה של השמאל.
כמו שכתבתי בכתבה הרחבת אופקים תביא שלום.
הרחבת אופקים תביא שלום, בעזרת השם - אקטואליה וחדשות
בכל מקרה אני אמחה בכל מקום בו בני תורה מבזים את הרב רפי פרץ. להעביר ביקורת אפשר, אבל היא צריכה להיות בצורה מכבדת ולא מבזה.
