פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1087)

אני לא יודע אם יצא לך או לא, אבל כדאי מאוד לשבת עם עצמך בנחת ולחשוב מה בדיוק את מחפשת שיהיה בבעלך.

יכול להיות שמשהו מרגיש לך חסר בקשר עם אותו בחור מכיוון שהוא לא עונה על אחד הקריטריונים שהצבת לעצמך (ביודעין או שלא ביודעין), אולי הוא פגע בך באיזה שלב ע"י אמירה או מעשה שפירשת באופן מודע/לא מודע כשלילי. 

 

ע"פ דברייך נראה שכדאי להתחיל לחפש מה בדיוק לא הולך, חבל על הזמן ועל הכוחות הנפשיים - מניסיון. 

לנסות להבין מה חסר...
אבל עוד משו לדעתי, את בטח כבר שמת לב לכמה חסרונות בבחור(כי מה לעשות לכולנו יש)-שבי עם עצמך ותחשבי אם את יכולה להתמודד עם אותן חסרונות וברור שאחרי חתונה מגלים עוד...אבל לפחות עם מה שאת רואה עכשיו תבדקי אם נראה לך תוכלי להתמודד
בהצלחה ובשמחה בעז"ה

כך שתוכלי לבחון את הקשר ממרחק יותר גדול..
לשבת ולראות מה בדיוק הנקודה יותר קל לאחר תקופה.

אם את מגיעה לנקודה שבה את צריכה להחליט בין להתחתן או לחתוך, ואת עדיין לא בטוחה לגבי הקשר, אז פשוט תחתכי. כי להתחתן כשלא בטוחים, בדרך כלל רק מתכון לבעיות.

נשמע שזורם וכיף, סבבה והכל.. ועלה לי שאולי חסר עומק?!
תנסו להוסיף עומק לפגישות, סיפור שיעלה לכם נושאים מעניינים, תורה...מוסר...
איך הבית התנהל, חינוך ילדים...
נשמע כבד, אבל לא כ"כ.
הופתעתי לגלות כמה זה הראה לבעלי ולי את הדרך והפיק שיחות מעניינות...
אם תרצי עזרה ופירוט גדולים יותר, בשמחה באישי!
המון בהצלחה!
ואגב, אני לא ממליצה כ"כ מהר על הפסקה או סיום הקשר.
חמישה חודשים זה זמן מכובד! קשר זורם זה בסיס נהדר!
אל תוותרי כ"כ מהר! את אוהבת וטוב לך איתו?
קחי את הקשר בשתי ידים ותעשי את כל המאמצים לעלות אותו למעלה ולהפריח אותו.
גם אם זה קשה תדעי, שזה הכי משתלם בעולם! מנסיון...

באהבה!

דברי איתו על זה כדי שתוכלי להבין איך הוא רואה את הקשר ואיפה אתם עומדים

אא''כ אתה בן 19 והיא בת 16

ברור שזה מחמיא שמבררים עליך ככה, אבל תהיה ענייני ואם יש סיכוי אז לך על זה.

דחיינות זה הדבר הכי נפוץ והכי גרוע

השאלה איפה עובר הגבול בין דחיינות לבין לא רוצה להכנס ל"קשיים" מיותרים.....

וזה בדיוק מה שאני שואל כל הזמן. מתי הזמן הנכון להתחיל?

ואולי אין זמן נכון? הרי כל החיים יהיו לי תירוצים ללמה לא עכשיו.

צבא
ישיבה
לימודים
עבודה
תואר שני
וכו'

תקופת מבחנים זה בערך ה3 שבועות היחידים שיתקבלו.
זה תקופה קצרה
וניתן לצאת עם הבחורה המוצעת אחרי(אני חיכיתי שבועיים לבחורה)

זה מסוג הדברים שאין להם גיל "נכון" בחיים אלא מוכנות אישית (אף פעם המוכנות היא לא 100%, הכוונה היא לרצון למצוא בן/בת זוג, להקים משפחה וכו'..)
ככה שדבר ראשון. למה לא ללכת על זה?
דבר שני, כמעט תמיד יהיה לך משהו רציני בחיים תוך כדי כך שזה לא סיבה לשלול. בד"כ כשיש איזשהם לימודים ממש ממש קשים או בצבא כשהיציאות הן אחת ל.. אז יש שמעדיפים לא להיכנס לזה..

השתלמות בנט''ן לא אמור להיות יותר קשה מכל תקופות לחץ אחרות.

מקסימום הגבלה בזמינות ופניות נפשית.

מומלץ לעבור על מערכת השעות לפני ולוודע שיש מספיק שעות/ימים פנויים.

אתה באמת רוצה להתחתן?

השאלה היא מתי הזמן המתאים.
אני לא רוצה לגרום לאחת שתהיה איתי סבל בגלל מכשול כזה או אחר.....

אני בכלל לא מכיר אותך. תשאל את עצמך אם זה הזמן המתאים בשבילך.

מכשולים בחיים תמיד יש אם אתה בן 20, 24, 30, 40 תלמד להתגבר עליהם

וגם עצם העובדה שהסיבה שאתה מסרב היא מתוך התחשבות עליה ולא מתוך שיקולים אגואיסטים זה כבר מראה מוכנות בסיסית לנישואין

הלכתי על זה בסוף.
פשוט יש בעיה קטנה.
היא גרה ממש רחוק......

מקריית שמונה שבשבילי זה סוף העולם שמאלה, גם אתה יכול. השאלה היא כמה אתה רוצה

-חברים, נראה לי הצלחנו לתאם עוד זיווג..

- *שמחה ומחיאות כפיים*

- חבר'ה קבלו ביטול,
הם גרים רחוק...

-איי , איפה הימים שהיינו רק קורעים את הים טנגמר הסיפור..

צחקתי בקול עכשיו!!!
זה פשוט גדוווווללללל!!!!!

והוא אומר, בצחוק, שאם אנשים מוותרים בגלל מרחק, אז יותר קל כבר לקרוע את הים...

שבאותו יום כולל העבודה נסעתי 400 ק"מ

לפחות תתנחם בזה שחסכת לעצמך חתיכת קילומטראז' לכל החיים...

(הזכרת לי סיפור על אחד שחתך
רק כי היא גרה בבאר שבע והוא גר במרכז אז זה רחוק לו..)

לדעתי שלוש שנים זה ממש שום דבר ואפילו אידיאלי.. מחילה מכבוד הגברים פה- אך לרוב בנות בוגרות יותר (ביחס לגיל)..

ובהקשר ללחץ, אני חושבת שדווקא טוב לבנות קשר מתוך עשייה רבה, מקום שטוב לך ואתה מרגיש שאתה מוציא מעצמך הרבה כוחות.. זה גם עוזר לדברים פשוט לקרות ולא להתבחבש באיך הקשר? מה קורה פה בעצם?.. במקרים כאלה זה גם  בדר"כ קורה יותר לעת ואולי גם בהדרגתיות וטבעיות..

אך יותר מהכל השאלה היא אם אתה רוצה..? אם בא לך לבנות קשר עכשיו? אם מעניין אותך להכיר את עולמה, ולשתף בעולמך.. אם אתה רוצה להתחתן..בקרוב?

אם לא, אז לדעתי פשוט אל תכנס לזה, כי אם אין מספיק רצון.. הלחץ והזמן ינצחו.

ואם כן.. אז עוף על זה . בהצלחה! הדברים הטובים באמת קורים באטרף, בשטף של עשייה ומיצוי הכוחות שה' נתן לנו.. זה זמנים קשים אך הכי משמחים בחיים שלנו, אנחנו מלאי סיפוק.. (לפחות כך אצלי..)

כל הישועות. בהצלחה גדולה.

 

בעייתי כל ההשאלה לאהבה בין גבר אישה, כי המשמעות שונה.

 

אבל למעוניינים ולזורמים - שיר (סגיב כהן) עם הסברים מעניינים:

 

 

אהלן אחי לפני הכל תהיה רגוע תהיה בטוח בעצמך משם הדרך למעשים פשוטה הרבה יותר...
לפני העצות המעשיות הייתי מציע לך לשבת עם עצמך ולחשוב על כל השלבים שלפני ה'אקט' של לקום ולהציע ישירות או בעקיפין. והשלבים הם החשיבה: מי אתה איך היית מגדיר את עצמך מה אתה מחפש? היא מתאימה? בשלב הזה של החיים? ואז כשהכל ברור (אם הגעת למסקנה שזה מתאים לך) מה שנשאר זה לגייס אומץ ולפנות (שוב איך שנוח לך) אתה כבר תמצא את הדרך אבל חשוב שתעשה את זה ממקום רגוע ויציב וככה תהיה מוכן לכל תשובה (ושתהיה חיובית בעז"ה אמן!) ויהיה לך קל לגייס כוחות נפש לכל זה...
ולגבי הדרך לעשות את זה נשמע לי גם הגיוני לנסות דרך צד שלישי (אולי אם אתה חושב שיש סיכוי טוב דווקא אולי כדאי לך ללכת ישירות, תחשוב איזה סיפור יפה יהיה לך לספר לילדים ;))
בהצלחה אחי

תנסה לפתח איתה בעדינות שיחה על החיים היותר פרטיים שלה. 

ותראה איך מגיבה , זורמת..

 

ואז אם תראה שהיא רווקה - מילים טובות , מחמאות עדינות. ספציפית עליה. (שזה יראה לה כאילו היא מיוחדת מאשר כולן.) 

יעשו את העבודה. 

מה שבטוח אם תדחה , תפחד, תחשוש , מי שירוויח זה בטוח לא אתה..

בהצלחה.

(:  

שזה תהיה הפעם האחרונה שאת מזכירה את שמי לשווא. 

 

עכשיו לפחות תאמרי - ברוך שם כבוד וכ'ו..

עדיף שזאת תהיה בת שהיא מסתובבת איתה הרבה או משהו...אולי גם שתזרוק עלייך מילה טובה ותגיד לך איך ההיא מגיבה..

שייך לבדיחה אולי מוכרת

 

גם אם תשאל אותה השמיים לא יפלו עלייך.

כל מי שהיה בזוגיות למשך תקופה יודע על מה את מדברת זה באמת שובר.... במיוחד שהיה ברור שהולכים לקראת חתונה

 

גם אם לא לגמרי. חלק מההתגברות היא לצאת עם בנאדם אחר. למרות שאני חייב להזהיר שאת תמיד תשווי בין הבחור שיצאת איתו לכל בחור אחר. 

בערך התגברתי. עדיין קשה לי אבל אני כבר בשלב שהשלים עם זה שחייבים להמשיך

הנקודה היא דווקא הלחץ פתאום

כאילו יאללה, סך הכל שיחת טלפון. דייט ראשון. מה הביג דיל?

ועדיין..זה קשה כאילו זו פעם ראשונה

אחרי קשר שהיה מאוד משמעותי ונגמר בצורה לא טובה -
הדייט בקשר הבא באמת מלחיץ, לפעמים יותר מהדייט הראשון בחיים..
מכיוון שכבר התרגלת, ואת יודעת מה זה קשר טוב וכימיה טובה בצורה כל כך יפה ומושלמת.. פתאום אין מושג איך אפשר בכלל להתחיל מהתחלה
דבר ראשון - תיהיי חזקה אין אפשרות אחרת
דבר שני - אני פשוט דיברץי עם חבר טוב (עד אז זה הוא שביקש עצות ממני) גם ביקשתי ממנו שיתן עיצות, אבל בעיקר באתי אליו פשוט כדי שיגיד לי שאני חזק ואני יודע מה לעשות ואיך להתנהג בדייט ראשון.. (באתי אליו כמו אחד שבא להתייעץ לפני דייט ראשון)

אם כבר יש הצעה על הפרק שהתחלת להתעסק בה - תתגברי על הקושי ותעברי אותו ("לא מתים מזה"..).

זה לא או שאת חושבת שאת 101% מוכנה להמשיך לצאת או בכלל לא.. תנסי דייט אחד אם הוא סבבה אולי זה גם יגרום לך להרגשה הקודמת להעלם, ואם את רואה שלא אז תחתכי בנימוס..

ממליצה בעיקר להתפלל לה שיתן בך כוחות

במצבים כאלה,חלק מהגדלות זה להכיר בכך

שאין בנו את היכולת להתמודד לבד

פשוט לבקש

שיתן בך את הכוח,ההתחדשות,המילים הנכונות

 

ועוד המלצה,

התחדשות

אחרי המעשים נמשכים הלבבות

ההתחדשות יכולה להיות בבגד חדש

או סתם משהו מגוון שאף פעם לא העזת לנסות

ההתחדשות יכולה להיות גם בדייט עצמו

לצאת למקום שלא היית בו בחיים

לארגן דייט עם משהו לא שגרתי

 

המון כוחות

 

 

עד שאת לא מרגישה שלמה עם עצמך אל תתחילי שוב..
אם עדיין יש לך רגשות כלשהם לקשר הקודם עדיף שלא תבלבלי את הבחור סתם.
גם אני מחכה עכשיו כמה ימים לתשובה ממישהי שעוד לא ענתה. האמת שאין לי מושג למה זה ככה, אבל
תכלס כבר עדיף לי שהיא לא תרצה להיפגש בכלל וזהו.. זה סתם עינוי הדין, ואם נפגשים ויש רגשות לאחרים אז קל וחומר שזה עינוי הדין, כי הרי ברור שמתישהו זה יתפוצץ, אז עדיף כמה שיותר מוקדם

אני מציעה להגיד שלבינתיים את אומרת לא. -זה ייתן לך את האפשרות לחשוב עם עצמך כמו שצריך לא מתוך לחץ ואי נעימות על המריחה.
זה מה שאני עשיתי פעם כשלא הייתי סגורה על עצמי אם אני בעניין שוב, כשהבנתי שאני סתם מתלבטת בלחץ (וזה לא מועיל) אמרתי לזה ששידך שיגיד שלבינתיים אני לא מעוניינת (חשוב לתת את התחושה לבחור שזה לא בגללו) ואחרי שבוע נתתי תשובה סופית-ככה יותר בנחת.

אבל האמת שהגזמת, 3 ימים? באמת שהבחור מסכן

אבל קשה יש רק בלחם... ה' יתברך ברא אותנו עם הרצון המאוד חזק הזה למצוא את החצי השני, ועד שלא מוצאים אותו- זה לא עוזב אותנו. וכנראה שאתה מסתכל על האופק ואומר לעצמך שבזמן הקרוב אתה תהיה מאוד עסוק ולא יהי לך זמן להרגיע את הרצון הזה... תקשיב קודם כל אל תתייאש! זה ברור שתמצא ת'מיועדת, ותחיה בידיעה שהקב"ה קבע מראש את הזמן שהיא אמורה לבוא!! אתה עוסק עכשיו בדברים מ.ד.ה.י.מ.י.ם! תרומה לעמ"י לא"י ולתורה... מאוד חשוב ללכת על הדברים האלו עד הסווף ולא להסיח תדעת ולדכא במחשבות שאתה מפספס משהו! הקב"ה יזמן לך אותה בזמן הנכון- שיכול להיות גם בזמן השירות שלך.. ואתה צריך פשוט להיות עצמך ולהמשיך עם העשייה המשמעותית.. בידיעה שהיא תגיע בזמן הנכון (בקרוב בעז"ה )

ולא בחצי הריק של הכוס..

חוץ מזה בתור הסדרניק תדבר עם חבר'ה משיעורים בוגרים זה לא בושה ובטוח עם ישלך חבר טוב משיעור ד' ה' הוא ישמח לעזור..

ודבר אחרון, אל תדאג הצבא ועוד בטח בתור קרבי דואג לא לתת לך זמן פנוי להתעסק בדברים כאלה..

תודה רבה על העידוד והנק' החשובות ! 

ד"א, דווקא נראה לי שבקרבי יהיה לא מעט זמן בשמירות לחשוב על זה... 

בס"ד
תתחילי לשמוע הצעות עוד חצי שנה בערך... וקחי בחשבון שזה לא שישר כשמתחילים מתחתנים... לפעמים זה לוקח זמן.
תתחתני מתי שיתאים לך ויסתדר לפי מתי שתמצאי את האיש שלך... ועם ניהול זמן נכון אפשר להסתדר עם הלימודים.
על ההתחלה תסיימי כמה שיותר מהר חובות שצריך לסיים עד סוף התואר (אם יש כזה דבר)- וכמובן תהני!

ברור שלא חשבתי שרק רוצים בום מתחתנים אבל זה שאני אומרת שאני מתחילה לצאת אני צריכה לקחת בחשבון את כל האופציות.

תתחילי ללמוד, תחפשי חתן אל תכנסי לתכנונים מיותרים. 

יש כאלה שהלימודים מבחינתן הם חשובים כל כך
וקיומיים כל כך שלוותר זו לא אופציה
אז הן בע"ה מצליחות לסיים

נכונות של הבעל, ראייה פרופורציונאלית, אמונה במי שאמר והיה העולם.

והכל אפשרי

כי כולם מדברים על החשיבות של ההשקעה בנישואין במיוחד בשנה הראשונה וכו וזה קצת לא אפשרי אם כל היום צריך לעשות ש.ב. ללמוד למבחנים ולהגיש עבודות...

אם זה בעבודה אז יש לחץ מטורף,
בלימודים לוז צפוף,
ועם לא זה ולא זה, אז מאיפהיכנס כסף לך ולבעלך
- לכן עדיף לא להתחתן וזהו...

צריך להיות שקולים, ולא לסמוך על הנס אבל גם לא צריך להיות יותר מידי בלחץ מהלא נודע..

אבל זה אפשרי. אף אחת מאתנו לא הראשונה בסיפור הזה. תשקיעי, תסדרי ת'זמן נכון, ויהיה בסדר, באמת.

שנתיים אינטנסיביות ועוד שנתיים קלות יותר. אנחנו נשואים בערך שנה וחצי..
זה ממש לא קל, אבל ב''ה היא מאוד חרוצה.

אם את רוצה את יכולה להתייעץ איתה
@כנרית על הגג=)

שהתחלתי 4 שנים של תואר בהנדסה מאוד אינטנסיבי זה מאוד קשה דורש המון תמיכה מהבעל בהתחלה מנענו באישור רב מה שעזר לי לעבור את השנים היותר עמוסות אחר כך אחרי הלידה הפך להיות עוד יותר קשה אבל שורדים אני לקראת סיום התואר. לדעתי תחכי עם הצעות לפחות שנה אחת כך שאם תתחתני תוך כדי התואר זה יהיה יותר לכיוון אמצע התואר במיוחד אם את לא מתכוונת למנוע הריון יש הבדל משמעותי בין לימודים אינטנסיביים לעבודה שאז רוב העבודה היא בשעות העבודה ולא בבית.

האם נהגת נכון כשחתכת על דברים שמבחינתך הם קווים אדומים? נראה שכן.

האם נהגת נכון כשאמרת לו שאם בעתיד זה ישתנה...? בסה"כ אמרת לו את האמת, שהיא ברורה למדיי גם ללא האמירה הזו, ברגע שהסברת מדוע נאלצת להיפרד. כך שלדעתי נהגת נכון.

(אישית מעולם לא מחקתי מספרים והודעות במכוון (רק כשהזכרון של הטלפון שלי התמלא טלפון עתיק עם זכרון פעוט) - אבל לא נראה לי שעל זה שאלת...)

 

מה שאת מתארת, הציפייה שיתקשר, שישלח הודעה - אלה מחשבות ותחושות הגיוניות וטבעיות מאוד. הרי היה קשר נעים וטוב. מכנה משותף כמו שאת מתארת - זה לא דבר שמוצאים כל יום. החיבור הזה לא נעלם מיד. יותר מזה - אם לא היה שום כאב ושום געגועים, והיית יכולה להמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר, זה היה מוזר בעיניי. מה שאת מרגישה עכשיו מעיד לדעתי שהלב שלך נמצא במקום. תני לזה זמן... בשכל את הרי מבינה שאין היגיון להמתין לו, שלא ידוע אם זה בכלל ישתנה אי פעם (ואם כן - מתי...). ככל שהזמן יעבור הרגשות יתמתנו, הגעגועים ידעכו, ותמצאי את עצמך מסוגלת להכיר אנשים חדשים. כרגע זה קשה וכואב, אל תנסי להילחם בתחושות האלה. בע"ה העתיד שיגיע יהיה טוב יותר.

הוא יודע מה הוא צריך לשנות בשביל שתסכימי לחזור?

ישבנו ודיברנו על זה ואמרתי לו את הדברים הספציפים שמבחינתי היו קו אדום..
הוא יודע מה הבעיה אבל הוא גם אמר לי במפורש שהוא לא יכול להתחייב אם הוא יודע שהוא לא יעמוד בזה..

אם מבחינתך זה דברים מהותיים לבניין הבית עם בעלך אז כנראה שזה נכון המעשה הזה..

 

 

והציפייה והקושי- היית צריכה להתפלא אם זה לא היה קורה. היה ביניכם קשר חזק, ורק טבעי שתרגישי ככה..

רבותיי הדריכו אותי שפרידה צריכה להיות כמו "גט כריתות" (ולא גט על תנאי.)

כשרואים שזה לא זה והגיע הזמן להיפרד - אז נפרדים, ולגמרי.

["היה נחמד. אבל זה לא מתאים (כי...). בהצלחה בהמשך דרכך וכו'." 

ולא שתישאר זיקה וחיבור של "אם יהיה כך וכך, אז זה כן מתאים ונחזור".. ]

 

שאם לא עושים ככה, האדם נשאר מחובר לקשר הקודם וזה מקשה עליו להמשיך הלאה.

 

 

[ואם הוא ישתנה בדברים האלה (ממש לא כדאי לבנות על זה) וזה יהיה רלוונטי - הוא כבר ידע שיש מה לבדוק ולנסות שנית.

אבל לא להיפרד מתוך כך, אלא מתוך "גט" גמור גם באמירה וגם בהרגשה, ולא להשאיר 'דלת פתוחה' כזאת]

 

 

אתה לא כותב לה מילים יפות (ונכונות)===> היא רגועה. הכל בסדר

 

יש לה רגשות כלפי הבנאדם. לחכות שהוא יתקשר ואולי הכל יהיה בסדר אלו רגשות אנושיים לגמרי

להתמודד. זה מוריד מהציפייה ומהרצון שיחזור

כתבתי מה היה צריך להיעשות לכתחילה ולא מה לעשות בדיעבד.

[עניתי על שאלתה "עשיתי טעות?"]

 

אמרת שהוא חצה את הקווים מי הבטיח לך שהוא לא יחצה אותם שוב?
חוץ מזה קו אדום לרוב זה משהו שאתה לא יכול לסלוח עליו לא מבינה איך אמרת לו שאולי יהיה דבר בעתיד

קרה לי מקרה דומה ועד עכשיו אני פגוע ממנו
(קרוב לשנה אחריי)
למרות שבסוף היא יצרה קשר אחרי...
בקיצור סיבכת את עצמך ואותו

במקרה הגענו לפורום הזה

אם היא לא באה אליך...אכלת אותה אחי

בסוד: לפעמים אפשר להגיד שגם די טוב לי עם זה.. (שקט כזה..)

אם טוב לך עם זה לכי על זה

אחרת יהיה על זה עקבות של נעליים, בוץ ולכלוך ו..
קיצור לא מומלץ..

אם את לא יודעת מה להחליט תפרשי לדוקים

או שיש לי אישור לאמץ ת'עצה לכל תחום שאחפוץ?..

אם את רוצה לגנוב למישהו עצה תזרמי על זה

אבל שיהיה בסטייל

החוכמה תחיה את בעליה

עשייה מפחיתה..

אם זה קשר קצר - זה לגיטימי, ופחות יביך אותה.

ואפילו אם זה קשר רציני וארוך - אתה לא רוצה לראות אותה בוכה...

 

פעם אחת בחיי חתכתי בפגישה, בטעות (היא הרימה להנחתה...),

בנס היא לא בכתה עד שעזבתי אותה...

(סיפרתי כאן לפני כמה זמן על תאונה שעברתי. השוטרים שהגיעו למקום רצו לקחת ממני פרטים ולמלא שאלון, ואז הבינו פתאום שאני בוכה [ואוהו, כמה בכיתי שם...] ולא ממש ידעו מה לעשות. "תסיימי לבכות, תירגעי, ואז נדבר", אמר לי השוטר. "אתה לא מבין", הסברתי לו בין הדמעות, "אני לא עומדת לסיים לבכות בזמן הקרוב. פשוט תשאל מה שאתה רוצה, ואני אענה ואבכה תוך כדי, ושנינו נהיה חזקים..." )

דבר שני, כי זה לא נעים שמישהי בוכה..זה מביך ויוצר תחושה כזו.. ממש צביטה בלב כזו..

בטח לא כי היא בוכה בגללך,

כשאשמתך היחידה היא שאתה לא בעלה ולא רוצה למרוח אותה...

זאת ועוד, לדעתי זה לא נעים לה הרבה יותר מאשר שלא נעים לי...

 

חוץ מזה, כשחבר שלי בוכה אני מחבק אותו, ברור.

כשבחורה בוכה לידי, אין לי את הלוקסוס הזה...

וזה קשה... גם לדוסים חשוכים פנאטים...

אל תביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון...

וגם אם היא בוכה בגללך, אני חושבת שאתה לוקח בחשבון שזה יכול לקרות.. תתכונן מראש

מה שלומך, מותק?..

ו - וואוו את בסדר??? .. 

 

קרה משהו??? 

 

(: 

האגו, האגו.....
יתהפך העולם ואני לא אוריד רבע דמעה..
אחרי שתפנה את השטח אז זה כבר משהו אחר...

 

 

 

ב. כשהיו דברים מעולם התמודדתי, אבל למה לא למנוע את זה מראש..?

בחייאת ספר מה אמרת שככה הרימה להנחתה? 

נשמע מבדר ומצד שני מעציב. (: 

כמו בפינג פונג..
מכה גבוהה כזה..
וטאח.

בטלפון.

ולמה אתה חושב לעשות את זה בפגישה? במיוחד שזה אחרי כמה פגישות בודדות..

 

למה? .. 

 

ואם זה יגמר יפה שפשוט לא מתאים? 

(: 

אחרי פגישה ראשונה-שניה, אח"כ כשנוצר כבר קשר אז בטלפון...

 

 

הייתי מעדיפה שלא יעלה לי ציפות לפני הדייט ובטלפון יסיים.

תגיד לה שלום שלום בפנים וזהו תגמור תעניין
אני עורכת כי פתאום אני מבינה שאתה בא במיוחד להיפרד . נראלי סתם מיותר .. חבל שלא אמרת לה ברגע שהבנת שזה לא ילך בטוח לשום מקום

לדעתי זה ממש מיותר פנים מול פנים, ואפילו יכול להביך אותה..

תגיד בצורה מכובדת, עם איזה נקודה אמתית וטובה שראייתה בה, ותסיימו יפה וכידידים..

אם זה קשר ארוך- הייתי מצפה שניפגש ונדבר על זה נורמלי. (אבל לא לפתח ציפיות יותר מדי... לרמוז שזה עומד להיות פרידה)

ואם זה קשר לא ארוך- אז בטלפון. בשום אופן לא בהודעה!!!

אני כל כך רוצה אותך! לא רוצה פה שום דבר אף אל מלבדך

הלוואי שהצלחתי להעלות נכון את השיר..

אה, ואכמ"ל !

אבא, רק אבא שלנו. לא מבינים. מחפשים אותך. תאיר לנו את הדרך.

 

לטעמי, אם טוב לך בצבא, ואתה חייל מקצועי וטוב, ממש אל תוותר על החלום. חסרים לצהל קצינים איכותיים. ומי שמתאים לו וטוב לו שם- כדאי להשאר, ובע"ה תמצא את האחת שלך.

כמה זמן אתם יחד?
בוא נבחן דברים עובדתית, תתחתן איתה?
לצאת לקצונה אפשר כל 4 חודשים עד תקופה מסויימת.
אם זה יהיה המכשול האחרון. אני חוזר האחרון
אז ישנה שאלה. אבל לשעתו, תתמקד בקשר שלכם.

ו כן?) והיום אנחנו נשואים באושר ב"ה
אם אתה מרגיש שהיא מתאימה לך למה לפספס??!
אבל כמובן, החלטה שלך בלבד ;) רק שיתפתי...

בגדול היה לי גם התלבטות מאוד דומה, אבל כמו שציינו אין כאן נכון או לא.. זה תלוי בך..

אם התחלת לצאת איתה ועכשיו אתה בצומת דרכים, ברור שתוותר על זה.. קצונה אפשר גם לצאת גם אחרי שיוצאים מהצבא, ואם זה רגשי שליחות אפשר לתרום באזרחות בהרבה מקומות אפילו יותר טובים..

אם עוד לא התחלתם להיפגש על תבנה תוכניות על מישהי שלא בטוח שאתם מתאימים..

ובכל מקרה, תשאל את עצמך מה המטרה המרכזית שלך לזמן הקרוב, לתרום למעגל רחוק ע'יקצונה או למעגל הקרוב ע'י הקמת בית..

סתם.. כמו שכבר כתבו קודם, זה החלטה מאוד אישית.
נקודה למחשבה: אתה לא יכול לדעת מה יהיה איתך בעוד 10שנים ואם תצליח להתקדם בצבא או לא.
לדעתי חשוב יותר האם יש התאמה בציפיות לתקופה/שנים הקרובות. הרבה דברים שנראים בצורה מסויימת עכשיו עשויים להשתנות.
אתה יכול לגלות שכנשוי דוקא לא מתאים לך קרירה צבאית, היא יכולה לגלות שזה לא כזה נורא כמו שהיא חשבה והעיקר שיש לה בעל כזה.

אתה מדבר על לפני שנפגשתם בכלל אז באמת אתה צריך לחשוב לבד על העניין

בגדול אני חושבת ששווה לוותר על חלום בשביל מישהי שתהיה אשתך רק אם אתה לא תרגיש החמצה של החלום.

רק אם תחליט את זה בלב שלם

ואם זה באמת מתאים לך, ואתה רוצה להשקיע בזה - לדעתי תעדיף לחפש מראש כאלה שמוכנות להתמסר בשביל זה. ב"ה בהחלט יש כאלה, ועמ"י צריך קצינים טובים.
כי זה לא רק חלום... זה אידיאל גדול.

אתה צריך להחליט מה חשוב לך יותר, משפחה ואהבה או הצבא. הגיוני ולגיטימי שאישה לא תרצה שבעלה יגיע לבית פעם בשבוע או פחות.. ישנן יחידי סגולה שמסוגלות לעמוד בזה עכשיו לעניות דעתי ומבחינתי עדיף לוותר על חלום כזה לטובת המשפחה, אבל זה רק אני

זה ממש שחור או לבן?זאת אומרת,אם כבר הכרת מישהי ב"ה ובאמת הולך טוב,ואתה מאמין שהשליחות שלך בצבא,שאתה רואה את עצמך בקריירה צבאית,יכול להיות שאם שניכם מבינים שזה הכיוון וזה הרצון שלך וההכשמה שלך היא תבין ותוכל לקבל את זה ולקחת את זה על עצמה.זה קשה,אפילו ממש ואין ספק שלא מתאים לכל אחת.תלוי בבחורה ובבחור.פשוט אני לא כל כך חושבת שזה או או..אלא שאפשר לשלב..בהנחה וחד משמעית מצידה זה לא.אז..תלוי(קצת אהיה קיצונית)ואגיד מה יותא חשוב לך?הזוגיות עם הבחורה?או ההגשמה העצמית שלך בצבא?
אפשר לבוא ולהגיד אל תוותר על החלום ואתה תמצא את האחת שתוכל להכיל את זה..ואפשר להגיש אל תוותר על הזוגיות והבחורה שמצאת ואתה תמצא מקצוע אחר או לחילופין תפקיד לא כל כך תובעני בצבא..