פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1093)

קהילת בית-הכנסת "בית יהודה" ( של הרב אורי שרקי שליט"א) מזמינה את ציבור הצעירים והצעירות למפגש מיוחד שיתקיים אי"ה

ביום חמישי ט"ז חשוון (29.10) בבית-הכנסת ברחוב שושנה 18, קרית-משה ירושלים.

19:00 רישום וכיבוד
20:00 שיחה מיוחדת עם הרב מיכאל לסרי שליט"א בנושא

"לארוז מזוודות! לחמם מנועים! השנה מתחתנים!!!"

עלות 30 ש"ח לכיסוי ההוצאות

לפרטים נוספים: אתי 0525-802459
TZEIRIMTZEIROT@GMAIL.COM

בואו בשמחה!20151020144543.jpg

יהיה מעניין.

תהנו מי שהולך!

את ממליצה בחום שולחת אותנו ואת לא באה??

ערים?

אני די בטוח שיש קורת גג להיכנס תחתיה שם. בהצלחה!

קודם כל אני ממש מעריכה את זה שאתה מבין שקיימים פערים.
השאלה מה הנכונות והיכולת לגשר עליהם..
אישית בדיוק יצאתי עם בחור שהיה בניינו פערים דומים וקצת יותר..
בסוף הרגשתי שאני לא מסוגלת.. ובגלל הפערים נפרדנו אחרי התאהבות פזיזה מאוד גדולה של שניינו וקצת שברון לב לבסוף..

אבל באמת שזה תלוי באופי של כל אחד מכם. בסוג הקשר והזוגיות שאתם רוצים לבנות וכו

מוזמן לאישי

אגב אני יודעת על כמה בנות בפורום שהתחתנו עם צעיר מהם בשנתיים..

הגבר(במיוחד הדתי) מתחיל את "החיים" אחרי האישה.

אבל כן צריך לוודא שהבגרות והמצב הנפשיים קרובים מספיק.

יכול להיות שהשלב בחיים ייצור פער בנקודה הזו...

אם אין פער כזה, דווקא יתרון בשבילך שהיא עובדת

 

כדאי בכל אופן לקחת בחשבון, כשיוצאים בזמן הצבא, שזה מאוד לא פשוט.

ההמתנה בין פגישה לפגישה עלולה להיות מורטת עצבים. רגשות בהחלט עלולים להתפתח מהר הרבה יותר ממה שמצפים...

זה כמובן גם לוקח הרבה מהריכוז בעניינים צבאיים. וגם להיפך, הצבא לוקח הרבה מהריכוז בקשר.

אפשרי, אבל צריך לקחת בחשבון את האתגרים (ויש עוד...).

מסכימה גם איתו

הפרש של 1-5 שנים נראה לי סביר לחלוטין בשני הכיוונים..
אם לך וגם לה זה סבבה- אז מה הבעיה?
אולי בהמשך יתגלו הפרשים ופערים( השכלה, בשלות, רצינות, ציפיות שונות..) וזה יצריך שכל אחד מכם יצטרך לבוא אחד לקראת השנייה..

היו ככה,אני סטודנטית,הבחור בצבא.ותאמת שזה לגמרי תלוי אופי והבנה של הזוג.
בעיקרון אין סיבה שזה יפריע,במיוחד שאצלינו במגזר הבנות דיי מתחילות יותר מהר המסלול של לימודים,בעוד הבחורים בישיבה/בצבא.אני תמיד ראיתי שזה מקסים לשלב את הדברים.לדעתי זה עניין של הסתכלות.אפשר להינות מזה תמיד(:.לקבל הודעות ממנו בשעות לא שעות,לקום בבוקר ולראות ששלח הודעה ב4 וחצי בלילה.זה חמוד ,לפחות לי.

בכמעט 4 שנים.

זה סתם שטויות לייחס לזה משמעות.

אם טוב לך איתה,אם אתה מרגיש לידה בנח- תשכח מהגיל.
ושלב בחיים זה נתון משתנה.לא ישאר ככה.

התכוונת לשאול איך מפתחים החלטיות יוזמה והובלה?

אז אם הבנתי נכון:

אני חושבת שלעבוד על מידות זה דבר תהליכי שדורש המון זמן והתמדה. לא רואים תוצאות מיד ותמיד נראה שדורכים במקום. עד שמגיעה תקופה שאדם מזהה שהוא שונה במקצת מתקופה אחרת, ושמשהו בו השתנה. זה א'

ב', אתה גבר. וכבר יש לך בתוכך פוטנציאל לזה. לדעתי לעבוד הרבה על שלמות פנימית וביטחון בעצמך, במעשך, בדרכך. חשיבה אופטימית שמובילה לרצון לעשיה ויוזמה. אולי ללכת להתנדב במקום שתתחבר אליו, הנתינה והאחריות מוציאה ממנו כוחות גדולים של יוזמה.

בהצלחה ובשמחה

הכוונה היא למישהו שעבורך נחשב כאחד כזה עם התכונות הרצויות, ולהתחבר אליו וללמוד ממנו. יש כאלו שמוכנים להשקיע מזמנם ומכספם (מנטור/ קאוצ'ר. אני אישית לא הכי מתחבר). אבל נשמע כאילו לא מדובר בעניין רציני, אז ממליץ פשוט למצוא חבר כזה.

מידה בנפש לא מופיעה רק בדברים הגדולים אלא בכל רבדי החיים. אם מידות אלו צריכות אצלך תיקון - כנראה זה מתבטא בבולטות בדברים הגדולים, אבל בוודאי ששייך גם בענייני היום יום.

לכן, עצתי היא שתבחן איפה זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים ותשתדל לעבוד על כך בהתמדה עם הגדרת יעדים שתציב לעצמך. כך בהדרגה תעבור גם לדברים הגדולים. עד שתגיע לדרך האמצע הרצויה.

בהצלחה מרובה!

אולי אולי אולי

1. להקדיש 5 דקות ביום בלבד

   בלי להתחפר: פעלתי כך. אפעל להבא אחרת. זהו.

2. קרב מגע, שק אגרוף, ג'ודו.

3. לאכול בשר. 

4. להתרחק מהמקום הנוח ( לדבר עם הזקנה ממול על הגב הכואב שלה ) ולצאת לקרב (לעמוד על שלך מול נותני שירות )

5. להסתכל על עצמך ולשאוב כוחות מתוכך. בלבד.

6. ליישר את הגב. לפתוח את הכתפיים. פקלי"ם.

7. אמור מעט, חשוב הרבה פחות, ועשה כל מה שביכולתך.

8. פחות דיבור עם דומים לך. יותר ההפך. 

9. אל תקח "מאצ'ו" כמודל לחיקוי.

10. אולי: לצמצם את החלק בנפש שנמשך לשירים/לימוד רוחני ולחזור אליו בעתיד. 

     רגש זה חשוב מאד. אבל שולט עליו ויודע לא לתת לו להשתלט עליו.

11. לעבוד את האדמה. ללמוד לרתך. לנגר.

רבה לכל העונים. ממש דברים חכמים יש פה אני צריך ללמוד להיעזר פה יותר;)
אם יש למישו עוד משו אשמח לשמוע.
הצלחה וברכה לכולם!

נגיד בפעם שהראשונה שהתעניינתי לגבי משהי פניתי דרך צד ג'. הייתי לחוץ כי זאת הייתה הפעם ראשונה, וקצת לחצתי על צד ג' ואז קצת כעסו עלי. או בפעם אחרת, סתם דברתי מדי פעם עם משהי שאני מכיר בערך בלי רצון לצאת (לא אמרתי שום דבר) וזה בסופו של דבר (משהו בהמשך) יצר מצב לא נעים מבחינתה. 
גם שאני מנסה לדבר על הנושא עם חברים אני מרגיש שהם לא רוצים כל כך להקשיב אך לא אומרים את זה.

לענ"ד.. פשוט להירגע.. להבין שדייטים זה דבר שגרתי שכולנו עוברים. ובסוף גם יש תחליט. אין מה להיות לחוץ וצריך להתחשב באנשים שלפניך כאשר הם עמלים על השידוך. מצד שני, זה לגיטימי גם ללחות אם מתעכב יותר מדיי - אם זה עובר את הגבול מצידם זה ממש לגיטימי לא לחכות שבועיים לתשובה מבחורה וללחוץ בשעת הצורך.

מצד שני, צריך גם מאוד להיות מתחשבים. חשוב לדעת שאתה בגיל של שידוכים וקשר עם בחורה מהר מאוד יכול להתפרש כמוביל לכיוון הזה. חשוב לדעת שבנות מרגישות סימנים ומרגישות דברים שלפעמים בנים לא קולטים, לפעמים הן גם נקשרות מהר יותר(שזה נפלא) אבל אם אין מענה מהצד השני זה אכן מבאס. לכן כדאי מאוד לשים לב לדברים הללו ולהיות רגיש לגבי המסרים שאתה מעביר.

נקודה חשובה בהקשר הזה - אנו תמיד מעבירים מסרים החוצה. בכל דבר שאנו עושים בחיים. גם לשתוק זה להעביר מסר. חשוב להיות מודע לזה.

בהצלחה רבה!
ואם צריך עוד - מוזמן בכיף לאישי.

אבל אני מתחיל לומר לעצמי, אל תדבר ואל תעשה בין כך זה לא ילך (כי אני לא טוב בזה).
אם יגיעו הצעות יגיעו ואם לא אז לא.

להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך, מבין עניין, ו"דוגרי" מספיק כדי להגיד לך דברים שצריך, גם אם הם לא כ"כ נעימים.

[ולבוא גם עם נכונות לשמוע דברים שכדאי שתשתפר בהם, גם אם הם לא נעימים].

 

קשה מאוד להבין דרך הפורום מה צורת ההתנהלות שלך בדברים האלה, והאם יש סיבה שגורמת לדברים האלה ומהי, או לחילופין, שאתה רגיש מדי לאי נעימויות קטנות שקורות.

 

אתה יותר מדי מוטרד ומתוח מהנושא.

 

לך תעשה עם עצמך משהו ואז גם יהיה לך יותר על מה לדבר בדייטים.

אני לא יודע בן כמה אתה ומה מצבך,

לכל גיל ולכל סיטואציה יש את הנסיבות שלה.

 

יש מי שמתאים לו עכשיו להתחיל ללמוד לפסיכומטרי ויש מי שמתאים לו לקנות כרטיס טיסה לניו זילנד.

 

אתה יכול לשלוח לי מסר עם אתה מעוניין ביעוץ ספציפי

גם לדאוג לסיים את התואר כמו שצריך ולהגיש את כל העבודות וגם לברר לגבי מעסיקים ותעסוקה ואולי להתחיל משהו במשרה חלקית.

 

אתה לא צריך גם את הדייטים על הראש.

רוב האנשים בלימודים, התחתנו או לפחות הכירו במהלך הלימודים והתחתנו אחרי.

עוד משהו, ברגע שאתה מתחיל לשקוע בעבודה אין לך זמן וכח לזה ואתה כבר לא חושב על זה. 

בא נגיד, שאתה תתחיל לעבוד אתה לא תשקיע בזה זמן, כי צריך להשקיע בעבודה כדי להרשים את הבוס. וכשאתה תהיה מספיק זמן בעבודה לא יהיה לך זמן בגלל שאז ידרשו ממך יותר.
יש כמה שאני מכיר באופן אישי  (לפחות 5) שהם שקועים בעבודה, והם עדיין רווקים וכבר עברו את 30 וחלקם את 35.

כמה תירוצים כדי לא לעשות כלום.

ובאמת שלא הבנתי את כוונתך. ממש לא יודע מה אתה רוצה

לא יהיה לך זמן וכוח?

כמה שעות אתה חושב שתעבוד? אתה פרקליט ניו יורקי שעובד מאה שעות בשבוע?

 

לא חשבתי.

נניח שתעבוד עשר שעות ביום , שזה מעל הממוצע ומעל ההיקף של משרה מלאה , מה תעשה ביתר הזמן? יש לך עדר כבשים לרעות? יש לך עיזים לחלוב?

 

הלחיצות לא עוזרת. היא רק מזיקה.

אתה יכול להגיע למצב שבגלל שאתה לחוץ , אתה תתחתן עם מישהי מתחת לרמה שלך.

 

מוטב לך , לוותר על האובססיה ולנסות להיות קונסטרוקטיבי יותר.

למה שלא תצא לטיול בחו"ל לכמה חודשים, אחרי שתסיים ללמוד?

לפי דעתי, מרוב שאתה רוצה מישהי זה כבר מלחיץ אותך וגורם לך "להגזים" קצת בניהולים שלך בעת קשר או בחיפושים אחריו.
אני אישית חושבת שקצת הפסקה בחיפושים יעשו לך טוב. תבוא לדייטים יותר בגישה שאתה הולך להכיר עוד אדם, עוד עולם, ולא בקטע שאתה יוצא עם מישהי למטרת חתונה- כי אז זה מלחיץ הרבה יותר.
כנראה גם מרוב הלחץ נוצרות שיחות איתך ועם חבריך כבר משעממות מרוב שאתה עושה מזה עניין כביכול.

תשב עם עצמך, תחשוב, תרגע. תשנה צורת גישה ומקווה שכבר יהיה לך הרבה יותר טוב

בהצלחה!!

וזה גורם לי להילחץ. בפעם הראשונה שחשבתי לשאול משהו לגבי משהי היה לי קשה להירדם בערב.
למה כוונתך, "בניהולים שלך" ?
אני אף פעם לא יצאתי לדייט. אני לא יוצא מנקודת מבט להכיר משהי ואחרי כמה חודשים ישר להתחתן. אני לא בלחץ שלהתחתן מהר.
לא יצא לי לדבר הרבה עם חברים על זה.

וכל הגרושים התחתנו לפחות פעם אחת

ככה המחקרים מראים...

אני סתם צוחק.

הבנאדם עוד לא ניסה וכבר נרתע מהכישלון  

לא מציע שתפסיק, אולי רק צריך לשנות גישה, ושלא תציב את עצמך במקום שתוכל לפגוע (לא לגרום לפתח ציפיות), אבל לברר לדעתי זה תמיד טוב. יכול לחסוך כאבי לב מיותרים. שיתעצבנו כולם. אל תתייחס.

 

(אפשר להגיד זה ממש בסדר, אל תדאג זה הרגשות רגילות מה שלדעתי נכון, ואפשר לומר- מה אתה נבהל, תירגע אתה כמו כולם, טענות לא משהו)

 

ואולי אם הדרך של להתחיל עם בנות פחות זורמת עכשיו אפשר לחפש דרכים אחרות,לפעול בדרך של להגיד לאנשים מסביב (מתאימים לזה ושנעים להגיד להם..) וללכת לשדכנים. 

שיהיה בטוב..

אני מרגישה שהגבתי כבר יותר מידי לכן אקצר
יכול להיות שקל יותר להדלק על מישהי צעירה בטח אם היא גם נדלקה..
תיבדוק שזה לא הסיבה לכל העניין שאתה עושה... כי אז הראש שלך עסוק סתם במישהי שלא יודעת באמת מה היא צריכה ורוצה ולא ידעה לשכלל שבאמת את מתאים וסתם קפצה על המציאה ונדלקה..

לא מחייב שזה הסיפור רק מעוניינת להקצין ולשים את תשומת לבך לנושא

לדעתי זוגות צריכים להיות באותו גיל פחות או יותר בן 30 ובת 20 ו 35-25 לדוג' לדעתי זה מאוד מוגזם.

בגדול ז"א שגבר מחפש בחורה ולהיפך הם צריכים להיות בגילאים קרובים (נגיד מקס' 4-5) אבל זה תלוי בעוד גורמים לכן אם כבר מתחיל קשר וזורם טוב אז לא צריך להתעקש

זה עונה גם לבבושקה

2-3 שנים זה הפרש מצויין!
אל תפחד עליה, היא כבר לא ילדה.
שים את הדברים על השולחן ותן לה לעשות חושבים ולהחליט אם מתאים...
וגם המציאת חן הזאת זה לא דבר שכדאי להתעלם ממנו, זה מקסים ויפה ונדיר.
תמצה את ההזדמנות!
ובכל זאת, אם אתה מרגיש שזה ממש ממש זה חכה לה. מזתומרת ׳אני כבר בעסק׳?!?
הרב לבנון היה מאורס המון המון זמן והם ממש ממליצים על זה (אין לי מושג למה!!!) אבל הרעיון של לשמור על אש קטנה עד שמתאים זה אפשרי בהחלט!

ובטוח היא לא.

אז אני מניחה שהיא בגיל שמתאים לנישואין.

וקודם בכלל תדבר איתה אם באמת היא מעוניינת...

(כי כל מה שרשמת זה מההתרשמות שלך אבל לא שמעתה את דעתה)

בהצלחה!

בגיל שיכול באמת להתאים ובד"כ מוקדם.
וספציפית לגביה התרשמתי שהיא עוד לא מספיק מרגישה מוכנה..

הנקודה שלי היא, מה אפשר לעשות אם זה נכון. כלומר מצאתי חן בעיניה אבל היא לא מרגישה מוכנה, ואם אגיד על משהו זה רק יבהיל ויבלבל אותה..

זה רק יתרום לך , אם היא תרצה - יצא לטובה, אם היא לא תרצה - יהיה לך קל להפנים ולשחרר ממנה באופן טוטאלי. לך על זה לגמריי!! בהצלחה

כי היא רוצה אבל קטנה מדי?
או יותר גרוע, תסכים כי היא רוצה, אבל היא קטנה מדי וזה יפגע בשנינו?

בכל עניין בחיים, צריך לדעת מתי לעצור איתו אחרת לא נפעל לעולם...בת כמה היא ?

והתחתנה בסוף שמינית (והיא ממש לא דוסית, כלומר לא עשתה את זה מסיבה חברתית כלשהי) אמרה לנו - אנשים חושבים שצריך להיות מוכן לחתונה ואז להתחיל לחפש. אבל אם אתה פוגש את הבנאדם הנכון אתה פשוט מכין את עצמך.

ואני אומרת את זה מניסיון, לאו דווקא בעניין הזה.. זה לא נעים ולפעמים אפילו מתסכל מאד להיות במצב של חוסר וודאות.. סתם דוגמא, בתקופה של תחילת כיתה י' הכנסה להדרכה וכאלה וסבירות גבוהה שאני לא אכנס..התקופה הכי מזוויעה שהייתה לי. העדפתי כבר לקבל תשובה שלילית (מה שאכן קרה בסוף) מאשר להמשיך להיות בחוסר וודאות הזאת..
ולכן אני אומרת שהכי נכון בעיני זה באמת לדבר איתה על זה.. לפתוח את זה בצורה בוגרת... לא להציע לצאת עכשיו, אלא לדבר על מה שמרגישים ולראות ביחד מה עושים.. בהצלחה

זה מרחוק כזה. יצא לנו לדבר יותר משניים וחצי משפטים רק פעמיים וגם זה כשהיו עוד אנשים שהיו בשיחה..

לא מתוך זלזול ח"ו..פשוט אם אין לך קשר איתה, מה גורם לך לחשוב, בצורה די וודאית לפי ההודעה שלך, שיש משהו מצידה?

בכל אופן כן יכול להיות שאני טועה לגמרי.
אבל באמת נראה לי שאני צודק כי יש כמה סימנים שמלווים בתחושה שהיא משדרת..

גם אם אתם מתאימים לגמרי וגם אם היא בוגרת ומוכנה, אתה תחסוך לה הרבה כאב אם תחכה

בינתיים הוא מפסיד זמן והצעות, וגם מי יודע מה יקרה עד שתרגיש מוכנה.. אולי היא בכלל תשתנה שם וזה כבר לא יתאים?

לחכות בחוסר וודאות ובפאסיביות למישהו זה אף פעם לא אידיאלי. הרי אף אחד לא מבטיח לו שהקשר אח"כ באמת יצלח..

 

 

השאלה בעצם היא אם כדאי בגלל דברים כאלה לעזוב את הרעיון.. כי הזמן לא מתאים..
איזה כאב זה יחסוך לה? וזה לא תלוי בכל אחת ואיך שהיא?

(חחח מי אמר בכלל שהיא בש"ש.. כלומר זה נכון, אבל לא הזכרתי את זה בשום שלב.. לא כול הבנות עושות שרות..)

אין שום סיבה שהוא יפסיק לצאת בגללה

שאני ממשיך לשמוע הצעות אחרות. אם יילך מה טוב. אם לא ננסה "להתחיל" איתה..
לדעתכם אני צריך להמשיך לנסות לאמת או להכחיש את התחושה שלי שיש משהו גם מצידה? או שאם בינתיים החלטתי לעזוב את זה, אז לעזוב לגמרי? (ברור שלא כשאני בקשר עם מישהי.. אלא בזמן שמחכה להצעות. וברור שאני לא מתכוון שלשאול אותה, אלא לנסות לבחון סימנים וכאלה)

אם החלטת לא לפנות אליה,
אתה צריך להפסיק לחשוב בכיוון הזה.
כי אחרת גם כשתהיה בקשר עם מישהי אחרת, איפה שהוא זה ינשוף בעורף שלך וישפיע.
זה לא רלוונטי לברר עליה ומה הכיוון שלה.
מה אם תגלה ברמז שהיא כן בעניין שלך יחסית? אח''כ תצא עם מישהי וזה יהיה תקוע לך בלב ובראש..
תחליט ותעשה.
במידה ו גלה שעוד דנה ולא התחתנת, תשקול מחדש (או כל זמן אמר, רק שעד שאתה עושה את זה - תתנתק ממנה..).

אז מה לעזאזל אכפת לכם מה אחרים חושבים?!?!?!

זה עניין אישי ויחסי. 

למרות שזה מאוד מצחיק...

עבד איתי אחד הוא היה ציפלון ואשתו וואחד רולה פעם ראשונה עמדתי בהלם לחצי דקה. אבל מה אכפת לך? אם אתם מסתדרים שיצחקו כולם 

למה יש חוק נגד זה?

למרות שזה מאוד מצחיק...

 

אתה הכי מצחיק פה בינתיים

סמיילי מסמיק

בכמה סנטימטרים 5 בערך ואין לנו בעיה עם זה
מכירה עוד כמה זוגות עם הפרשים יותר גדולים.

בס"ד

 

אם אתם חושבים שזה זה אז זה לא מה שיפריע לכם.

זה לא דבר קריטי.

אם היא נמוכה יחסית והבחור נמוך עוד יותר אז זה מוזר...
אבל אם הבחור בינוני והבחורה גבוהה במיוחד אז זה נראה פחות הזוי...

לי למשל זה היה מפריע...

עם מאוד אז אני מניח שני שלישי,
עם פחות אז אממ לא יודע בדיוק תלוי איך הקשר זורם..

אם תורשתי, כמה משפיע ביום יום ונראלי שיש עוד דברים שמשמעותיים.

אם היא הייתה מודיעה לכם בשלב מאוחר אירוסים / כמעט אירוסים ? חותכים או לא?

אמון ופתיחות בין בני זוג זה הדבר הכי בסיסי שיש, אם הוא מחכה מחכה לאירוסים כדי לספר לדעתי יש פה בעיה חמורה, איך אפשר לסמוך עליו שהוא לא מסתיר עוד דברים? לא חושבת שצריך לספר על הדייט הראשון וגם לא השני והשלישי (כמובן שתלוי בקצב ההתקדמות..) אם בן או בת הזוג שיש לו את הבעיה מרגיש שהקשר הזה יכול להתפתח למשהו רציני, וכן יש שיח פתוח ומעט עמוק, עליו לספר את הבעיה, לא לחכות לרגע האחרון ולהעמיד את בן או בת הזוג השני במצב לא נעים. מנסיוני האישי, לבעלי הייתה בעיה די רצינית, אם הוא היה מספר בהתחלה כמובן שהייתי קמה והולכת, אך אם היה מחכה להצעת נישואין גם הייתי קמה והולכת כי לא הייתי יכולה לסמוך עליו, זה לא דבר שמספרים בשלב כל כך מאוחר, במיוחד כשאני חשבתי שאני מכירה אותו ומסתבר שלא... צריך לדעת למצוא את הטיימינג הנכון מבחינת היחסים, מצד אחד לא כשמאוד מאוהבים אבל כן רואים שזה הולך לכיוון רציני. 

כבר בהתחלה (דייט ראשון, שני) הדייט שלו פשוט יחתוך למחרת...

לכן אמרתי לא בדייטים הראשונים, אלא בהמשך כשהצד השני מכיר את האדם ומבין שיש פה משהו מורכב ולא פשוט יקום וילך. אני ובעלי יצאנו שנה עד שהתחתנו, הוא סיפר לי לאחר חמישה חודשים, אם היה מספר בשלב מוקדם יותר הייתי קמה והולכת כי לא הייתי מרגישה שאני מאבדת משהו טוב, אך אם היה מספר מאוחר יותר הייתי חוששת שמסתיר עוד דברים. 

אנשים מתחתנים תוך חודשיים- שלושה.

פחות משנה כמה זמן זה בפועל, יותר משנה התפתחות הקשר.

נראה לי בסביבות פגישה 2-5. אח"כ כבר לא הוגן וזה גובל בהונאה כי הפרטנר עשוי למצוא עצמו מעורב רגשית ופחות אובייקטיבי.

לא חושב שצריך להגיד על ההתחלה "תשמע יש לי בעיה כזאת וכזאת"

חושב שצריך להכיר רגיל, לדבר על דא והא לדבר ולדבר.... ותוך כדי לספר לדוגמא: אתה מספר שיצאת לטיול עם חברים ויצאתם פה ושם ועשיתם ככה וככה ופתאום חטפת התקף אסטמה ופינו אותך לבית חולים והחברים באו איתך כי... וכו' וכו'

ככה זה מראה שהבעיה שלך היא לא דבר מרכזי אצלך ומייצג אותך זה עוד דבר בחיים שלך

כדי לדעת בהתחלה.. כשהכל מפתיע. שלא יפתיע אותי פתאום בשלב מתקדם.

בכל מקרה לא מאוחר מדי (ממש לא ארוסין הרבה לפני)
אם משהו מעבר לסטנדרטי (אסטמה, ברכיים וכו׳), הייתי ממליץ לך לחפש בנות מרקע דומה,

יש מה להרחיב.. בשמחה בפרטי.

עניין אותי לדעת איך אתם תגיבו אם הדייט שלכם פתאום יוריד עליכם פצצה של בעיה רפואית כלשהי בשלב מתקדם בקשר.

ואם אבין שהבעיה גדולה סביר להניח שאכעס עליו יותר..

לעולם אין לדעת..

אולי נגמרו לו האסימונים?

3 ימים?? ממש לא לעניין

שמעתי מקרה שהפלא נשכח איפשהו
ולקח זמן עד שהצליחו ליצור קשר.


@הביצה שהתחפשה

(אולי תרצי לשתף?)

ממליצה לדבר עם מי ששידך ורק אז להחליט. בהחלט לא נעים.. בהצלחה!

שלישי שמכיר את הבחור.

ואם הוא יתקשר עוד שנה שנתיים, תני לו להסביר את עצמו.

אם זה לא ישמע לך הגיוני, תאחלי לו בהצלחה רבבה

הוא אפילו לא טרח ליידע ואין מקום לדון לכף זכות אחרי שלושה ימים!

 

שמעתי מחברים כלמיני סיפורים הזויים על סיבות לא להתקשר במשך כ"כ הרבה זמן.

 

אולי הלך לו הטלפון. (ואז אין לו דרך להודיע גם לשדכן...)

אולי הוא אמר לשדכן שהוא עסוק ויכול להתקשר רק בעוד כמה ימים - והשדכן שכח להודיע לך.

אולי השדכן שכח להודיע לו שאת מעוניינת להפגש/סתם היתה תקלה בסמס - והוא בעצמו מחכה "שתחזירי תשובה".

 

היו דברים מעולם...

 

לגבי הרעיון להמשיך הלאה בלי לברר - איך תרגישי אם תקבלי הצעה ומיד אחרי הטלפון הראשון הוא ייתקשר? יותר גרוע - הוא עלול גם להישמע לך ממש נחמד...

 

כדאי לברר ולא למהר לפרש את ההתנהגות שלו בצורה שלילית.

כמובן שיש סיכוי סביר שהוא באמת קצת אוטיסט...

אולי הבחור חדש בתחום והוא לא קלט שאת בעצם מחכה לטלפון.

אז זה לא הגיע לשלושה ימים כי אחרי יממה שלא עניתי הוא היה מספיק חכם כדי לבדוק. אבל מי יודע...

יש בנים שלא מודעים לזה שבנות בד"כ מכחות...ומחכות.. ומחכות..

גיס שלי לא תכנן להתקשר לאחותי (רק אחרי איזה שבוע מאז שאמרה תשובה חיובית..)סתם כי ידע שלא יוכל להפגש כל השבוע.. ואחרי שדיברה עם השדחנית ואיפסו אותו הוא ישר התקשר...סתם הם לא מודעים לזה.. זה באמת יכול להציק!! בהצלחה אחותי(: אור בהירות הדרך יאיר עליך.

שדכנית\בדחנית

עושה גם הופעות סטנדאפ?

או שתדברי עם השדכנית/שדכן לשאול מה קורה

כל עוד לא נםגשתם או לפחות דברתם כלום לא קרה. את יכולה להמשיך ..

או שהוא לא סגור על עצמו.. או ש..הוא לא בעיניין, לפעמים צריך לשים את הדברים על השולחן ולחשוב גם שלילי . אבל שתמיד תהייה אופטימיות !

לענ"ד לא מתאים...
אחרי יום שהוא לא מתקשר כדאי לפנות לשדכן...
"דרך ארץ קדמה לתורה"

איזה מישהו קרציה רצה להכיר לי מישהי, חשבתי ואמרתי לו לא מתאים לי. והוא משגע אותי בלה בלה בלה אמרתי לו כן רק שיעזוב אותי בשקט. אחרי שבוע: התקשרת? לא! אז למה לא אמרת שאתה לא מעוניין? איזה אנשים עלוקות

אבל לפיות במקרה הזה הוא צריך ליידע אותה.לך תדע איזה סרטים הבחורה אןכלת בבית .

אמרתי מה נתקשר ונגיד שאני לא מעוניין. הייתה לי דילמה בזמנו...

זה קורה הרבה מביאים לי מספר של בחורה ומרוב שהיום מנוצל 

היא בורחת לי מהראש.. 

אז תנסי לדון לכף זכות. זה בטוח לא בכוונה. 

והכי חשוב - בהצלחה. 

גם הבחורה יכולה להיות לא מעוניינת בבחור , חחח , והוא יכול להיות הגבר הכי נאה . פשוט....אין תקשורת בינהם

טיול.
יכול להיות שאפילו אם תפנק אותה באיזה פיקניק נחמד זה כבר יעשה חצי מהעבודה

אני הייתי מרים ידיים, כשזה בא מצידה והיא לא מנסה לפתור את זה.

צריך לראות מה הסיבה. מה אתם עושים בפגישות? יכול להיות שהיא לא מרגישה בטוחה בקשר? יכול להיות שהיא קרה באופי? יכול להיות שהיא אטומה רגשית מאיזה סיבה וצריך רק למצוא את המפתח ללב שלה?

לא לכולם נפתח הלב נפשית לזה שנמצא מולנו.
לפעמים לא משנה מה נעשה,נתאמץ,נשתדל,
לפעמים זה פשוט לא זה.
בלי סיבה.

אבל לפעמים גם אחרי מאמצים,זה פשוט לא מגיע
ואז צריך לדעת להרפות,עם כל הקושי,הצער והכאב

אבל אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו

מה הכוונה לא נפתח לה הלב ?

אם הכוונה לרגש וכו' זה מגיע עם הזמן לא על ההתחלה.. ופגישה 4 זה די בהתחלה.

לדעתי, לא צריך לפסול כל כך מהר.

 

בע"ה שיהיה בהצלחה

תצרו חוויות יחד,תעשו דברים שהם טיפה מעבר ללשבת על ספסל או על הדשא ולדבר...

לדעתי זה יכול לעזור...

צריך לזרום. לא להיות בלחץ להיפתח.. לתת צ'אנס להרגיע ולעשות דברים כיפיים ומהנים. בוודאי שיש סיכוי לשינוי. לפעמים לוקח לזה קצת זמן אבל זה שווה. גם השאלה מאיפה זה נובע.. מה היא מרגישה והאם זה היה כך מהפגישה הראשונה או השתנה בהמשך וכדו'.

שיהיה המון הצלחה!

רק פגישה רביעית...

רגש זה לא דבר צפוי ולכן אסור לחכות לו...

 

תכין לה אוכל, תשחקו משחקים, תצחקו ביחד, תפתחו דברים אישיים יותר.

תתן לה הרגשה נוחה, אל תשפוט אותה וזה יבוא...

אל תמהרו לשום מקום

זה תהליך ארוך שתלוי בעוד המון דברים, אין לזה חוקים

מניסיון רק אציין משהו (גם לאחרים/ות) בהקשר הזה -
לא למהר בשום אופן לפלוט "אני אוהב/ת אותך", במיוחד אם לא בטוחים במצב הצד השני ובהרגשה שלו. עלול להיות מסוכן לקשר.
דרך אגב, היו כאלו שכתבו כאן פעם שהביעו זאת רק לאחר הנישואים.

דבר ראשון, אתה חייב להתכוון לכך באמת. כי "דברי אמת ניכרים".
בנוסף, צריך שתהיה סיבה מספיק טובה. לדוגמא- מי שיפלוט זאת אחר הכרות קצרה בלבד - יכול לשדר כאילו נמשך לחיצוניות בעצם.
ומה שתכל'ס שאלת...
כשצד אחד מביע זאת, הוא מצפה לתגובה דומה מהצד השני.. ואם זה לא קורה... יכול להיות שנוצרה רתיעה מהצד השני.
מה שכתבתי מבוסס ברובו על מאמר שקראתי פעם ב-ynet (מאת הראלה ישי). מוכן לתת קישור, אבל לדעתי הוא לא הכי מתאים לדתיים.

אבל די קר שם. אז תתכוננו..

חוצמזה זה לא נראלי מתאים לדייט. יותר לקבוצה.
אבל תודה!!

סתם.

קולנוע, תיאטרון, באולינג, סנוקר, מוזיאון, שוק מחנה יהודה.

הבעיה היא שקשה לדעת מראש מה תהיה הצניעות.
(תיאטרון דתי יש רק פעם בהמון זמן).
מוזיאון גם נשמע נחמד.
תודה!!

הדייט בערך בתשע בערב..
אז משו אחר. או מוזיאונים שפתוחים מאוחר.

בבקשה אנשים, רעיונות!

 

בית קפה..יש כאלה בכל רחבי העיר,

 

יש גם וופל בר במס' מקומות..

 

ואם את רוצה מקום ממש מקורי, אז יש את קופיקס 

הדייט השני באלונית

בטירוף, ואני בד"כ לא מתבטאת כך.

http://www.escaperoom.co.il/

 

יש עוד משהו בי-ם:

http://secretroom.co.il/

 

ואולי עוד שלא שמעתי עליהם.

 

הערות: 

(א) יש אולי מצב שיהיו חידות שדורשות לגעת זה בזו? באסקייפ רום הייתי, אמנם בת"א, אבל זה אותו חדר. לשם אני יכולה לספלייר שאין חידות שדורשות לגעת זה בזה. בסיקרט רום לא הייתי.

(ב) בעיקרון אתם נעולים יחד בחדר. זה לא נראה לי בעייתי הלכתית, כי מישהו כל הזמן מסתכל עליכם ומאזין לכם דרך מצלמות ומיקרופונים. אבל חברה שלי חשבה שזו עלולה להיות בעיה, אז אולי כדאי לשאול.

(ג) מצד שני, אם יש מפעילה בת, ורק היא שם, אולי זו בעיה... אז ייתכן שכדאי לברר (אם זו בעיה ואם כן, האם תהיה שם רק מפעילה)

(ד) צריך להזמין מקום מראש!

(ה) זה קצת יקר.

(ו) אבל סופר כיף.

(ז) (לדעתי)

אבל אולי אחרי החתונה ולא בשלב מוקדם כזה..

@שמש אא ן @די"מ חלום חיי-דייט בהר הבית.

גם אשמח לרעיונות בחורף!

אתם מסתבכים איזה דייטים בחורף, אני דפוק בבחירת מקומות בדייטים כל עונות השנה...

התאריך ממש בקרוב... אם זה רלוונטי...

זוג ביטל חתונה לצערינו
תעבירו בקבוצות אולי נמצא זוג שמתאים לו התאריך
זה יוצר ביום חמישי 5.11.15 כ"ג חשון תשע"ו
באולמי ה view בתלפיות
סגרו ל450 איש (180 שקל למנה)
בעל האולם דורש את כל הכסף ואין ביכולתה לשלם..
מי שמעוניין שיצור קשר
0506331327 /053407199
תעבירו בקבוצות דחוף.. תזכו למצוות


@שירה מ.

כיום חתונה של 200-300 איש ב-40,000-50,000 שקל (כולל כל הוצאות החתונה) נחשבת לחתונה מאד חסכונית. המחיר הממוצע כיום לחתונה של 300-500 איש נע בין 70,000-120,000 שקל (כולל כל ההוצאות של החתונה).

למשל: בגדים לשבע ברכות לזוג? רהיטים לדירה? וכו..

וחוץ ממספר כיסויי ראש לאשה, לא צריך להוציא כסף על עוד בגדים לשבע ברכות, הבגדים שבדרך כלל משתמשים בהם לאירועים ושבתות אמורים להספיק.
ובדרך כלל הסעודות של השבע ברכות מכוסים על ידי אנשים אחרים שמארגנים אותם לזוג.
הריהוט כבר לא כלול במחירים שהבאתי.

שלנו היתה חתונה סבירה, בפורום השני אפילו יצאו עליי פעם שהגזמנו והשקענו יותר מדי, ולא שילמנו יותר מ60k סהכ. והיו לנו 450 מוזמנים פלוס מינוס.

ואני מעודכנת במחירים, עדיין במחירים שעשינו בהם אפשר לעשות חתונה נהדרת.

רק לא ברוב האולמות וגני האירועים במחירים של 100 שקל ומעלה למנה (שקיום נחשב יחסית זול) ל-300-500 איש.

גם אם את שוכרת אולם/גן אירועים רשמי (לא ישיבה, אולפנה, מערת המכפלה וכו') ומביאה קייטרינג יחסית זול מבחוץ, רק השכירות של המקום הוא בדרך כלל (לא תמיד) 20,000 שקל. גם בקייטרינג של 40 שקל למנה (כן, ראיתי מחירים כאלה) ל-300 איש+ 15,000-20,000 שקל לשכירות של האולם/גן אירועים, יוצא בין 27,000-32,000 שקל. ועכשיו תוסיפי עיצוב (בדרך כלל זה לא, אבל לפעמים זה נכלל במחיר של שכירות המקום), להקה/די-ג'יי, צלם/צוות צילום, שמלת כלה, טבעות, בגדים לחתן וכו' וכו' וכו'...

אז בבקשה, אם את באמת מעודכנת, תעשי את החישוב כולל הכל הכל הכל (שוב, לא מחירים של אולפנה, ישיבה, מערת המכפלה וכו') ותגידי לי, לאלו סכומים את מגיעה?

במקומות כמו אלפנות, ישיבות, מערת המכפלה וכו', אפשר אם רוצים, להגיע לסכומים של פחות מ-40,000, תלוי בעיקר בקייטרינג, מספר המוזמנים וכמה מוציאים על העיצוב, המוזיקה והצילום.
וכל החישובים האלה הם עוד לפני החישובים של השבת חתן/שבע ברכות, בהנחה שזה הולך להיות עוד סוג של אירוע בפני עצמו.

מישהי מאוד קרובה אלי עשתה חתונה זולה מאוד מאותה סיבה של מחסור בכסף לשני הצדדים.

פחות מ40 אלף שח לשני הצדדים ביחד. 

אשמח לפרט בפרטי.

חברים אשמח לשיתוף!! בגלל המצב הקשה בארץ! מחפשת לשמח כלה ביום חתונתה עם תסרוקת, איפור, טיפול פנים, מניקור ופדיקור- מתנה! אם אתם מכירים מישהי שלא יכולה להרשות לעצמה, אבקש שתפנו אותה אליי! תודה.
0502531747 עיצוב שיער יפעת הרברט סמואל 34 חדרה

מכירים זוג שהתארס?

חלאס עם הבזבוז המיותר הזה. תעברו לבופה ותחסכו כל כך הרבה כסף ומזון שנזרק לפח

לשכור שמלת כלה ולא לקנות

ההורים לא יכולים לשלם - שיזמינו פחות קרובי משפחה וחברים מהקהילה שלא רלטוונטים לזוג. לא משלמים - לא מזמינים!

אפשר לחסוך כמובן בעוד הרבה זה תלוי כמה זול רוצים לעשות (בלי רכב לשבע ברכות, בלי חליפה לחתן ועוד)

מחיר ולא עושים פעולות פשוטות כל כך..

האמת שזה היה קצת מוזר.

עמדנו בתור לקחת אוכל, זה הרגיש כמו בחדר אוכל באולפנה..

(במקרה הזה, שמצאתי את עצמי בין ביינישים, הרגשתי שנפלתי למקום לא לי בחדר אוכל בישיבה..)

 

אבל אם זה חיסכון משמעותי, שווה את זה בעיני.

צריך פשוט לחלק את הבופה לשלשה מוקדים קטנים ולא לאחד גדול.

תחושה זה פיקציה. בסופו של דבר האורחים גם נהנים מיותר כמות של אוכל ויותר מהר גם חוסכים טיפ מיותר.

הייתי בכמה חתונות... היתה אחת במקום ממש מעולה!

על פק"ל קפה..
בערב/ לילה (גלשנו לאחרי חצות)
היה טוב ופותח..

הסתובבנו מלא..

בירח מלא.
הכי יפה בעולם.

או בדרום בפריחת כלניות או אופניים ופיקניק בת''א או חוף בת''א בשקיעה ואז לעלות לקומה גבוהה לתצפית לילה בת''א

קצת, אבל בעיקר זה לחזור לטוב הזה שהיה לך.

ואם היה טוב ונגמר(במיוחד מצדה) אז זה גם קשה

אבל תזכור את הטוב הזה ושאף להגיע אליו שוב.

שוווווווה בטירוף
אפשר לצאת איתך?

נראה לי שהיא לא תשמח ;)

שטיפסתי ברגל עד למעלה כי המעלית שבתה בדיוק כשהגעתי!!
הגברת עלתה דקה לפני במעלית

אבל היה מדהים :~/

אצלי הדייט הכי שווה היה במקום הכי בנאלי, בנחלאות, אבל זה היה בגלל השיחה ולא בגלל המיקום. ישבנו יותר מ4 שעות על אותו הספסל בלי לזוז
המיקום הכי מיוחד ארוחת בוקר מושקעת במעיין העולה ויורד.

היו נשואים שעדיין היה רועה צאן

הוא לימד אותי איך יוצאים עם עדר

הריח

הרבה יותר טוב מבעיר..

היה ממש כיף

מקווה שיצרבו לי הדייטים רק עם זה שאתחתן איתו בע"ה..

בעיקר כי עשינו שטויות שם

 

וגם בחוות גלעד 

אבל בגדול אין על מעיינות

או מסעדות רומנטיות

גם תצפיות בירושלים ארמון הנציב וכאלה...

לדייט למסעדה רומנטית.

לפחות לא בדייט ראשון... גם עכשיו...
אבל אחר כך זה ממש אחלה

כמעט כל יום אני במסעדה... אם כבר עדיף ארוחת איכות שאני או הוא הכנו... הכי רומנטי

זה לא תלוי במקום, זה תלוי באיכות הקשר

 

לא זוכרת... כשזה עובר מ"דייטים" לחברות כבר מפסיקים להסתכל על זה כ"דייטים"... אבל הכי כיף היה איתו...

תמיד

אישית אני אוהבת מים, אז מעיינות וחופים עשו לי טוב

זה מסוכן מבחינת ייחוד, וזה גם רומנטי מידי, במיוחד בחושך לאור נרות, אז...

עם כל הקושי הכרוך בפרידה, אני כל כך מבין את ההגיון של ניתוק שעומד מאחורי זה שאני שלם עם העניין. על אף שאכן יש בזה אלמנט של קושי גדול...

וצריך לזכור - אם היית בן... לא בטוח שהייתם מכירים...

"וואי, לו היית בת, הייתי חברה שלך... הייתי נהנית להיות חברה של מישהי חכמה ורגישה וחמודה כמוך. אבל אתה בן. ואני לא מחפשת חברה ממין זכר, אלא חבר, חבר לחיים. אז שנינו נתקדם לנו הלאה..."

חיבוק, מותק. הוא יגיע. הוא חייב להגיע בסוף...

כל בחור שתתחתני איתו יצטרך להיות גם בבחינה מסויימת קצת חברה שלך.. לא? ברור שזה שונה.. אבל יש משהו בקשר ארוך שיוצר חברות - כפשוטה... על אף שזה לא סותר את היות הקשר כקשר זוגי בין בחור לבחורה והוא גם יכול להיות מאוד מוצלח ככזה... מסכימה?

בעיניי ההכנה הכי טובה לזוגיות היא קשר עם חברה טובה, אבל זה משהו שיש לו תכלית וערך גם בפני עצמו, ואי אפשר לוותר עליו, גם אחרי החתונה, כשהצדיק המקסים שלי יהיה המרכז והעוגן שלי. כי יש הבדל בין קשר עם חברה טובה לקשר עם בן זוג. זה עונה על מקומות שונים בנפש, אף אם הם קרובים...
[וכמו שחברה שלי נהגה לומר: "בשביל להיות מאושרת אני צריכה דברים פשוטים: שלוש שמלות מהממות, בית קטן שנחל זורם מחוצה לו ויסמין פורח בחזיתו, שתי חברות טובות וגבר". ("נהגה" - כי ב"ה היא כבר נשואה פלוס ילדונת מתוקה...)]

כשסיימתי את הקשר הרציני הראשון שהיה לי, הרגשתי בדיוק כמו _T_ (כמובן הפוך...).

מילא לא להתחתן איתה, אבל פתאום אדם שנהיה חבר שלך - כ"כ רחוק...

הבנתי בשכל שזה טוב, וכך ראוי ונכון הלכתית ונפשית,

אבל עדיין היה מאוד מאוד קשה.

אח"כ התרגלתי...

 

בהצלחה ובשורות טובות!!!

גם לי קשר ארוך שהיה לי כשנפרדנו זה היה כמו להפרד מחברה טובה חוץ מאשר מבן זוג...

בעיניי זה לא הפוך..

 

ותודה

כמו להוריד פלסטר

כל כך אחר

(שכנראה לא יכול להיווצר בין שניים מאותו המין)