פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1113)

חבל שאין אפשרות שהוא ישאר כאן בקישור קבוע במקום בולט.

יש כאן המון דיונים והתלבטויות שהוא פשוט עונה עליהם בצורה ממצה.

 

חוברת בנושא הכנה לפגישות - להפצה בחינם! - לקראת נישואין וזוגיות

http://hebrewbooks.org/52190

כתוב כ''כ יפה והרעיון מושלם!

רב הצלחה וס''ד

שבדיוק בזכות התובנה הזאת התחתנתי, אי שם לפני שמונה שנים.

חשבונפש מעורר חיוך.
מציאת האחד במהרה. 

בעז"ה.

וממש מעורר השראה

טוב שנתת רעיון על חשבון נפש בנושא הזה.

והתחברתי
כתבת יפה ושנון
תודה

ממש מקסים. תודה על השיתוף ו... בשורות טובות בקרוב!

ותןדה לכולם על הפידבק

כיף לדעת שהמחשבות שלי מועילות למישהו

אמיתי כ"כ.. מזדהה..

אולי תעשי החלקה?

(עדיין לא סגור על עצמי בקטע של צ' או ר').

התלתלים יפים והשירים לא פחות יפים. הציורים הקטנים על יד השורות המתאימות ממש מקסימים. גברים רווקים שלא יפנו -- הם ממש עצים יבשים. כל המוצלחים בוודאי יפנו אליך, בע"ה.

ב"ה

 

לייק.

תנסי דרך צד שלישי, כלומר, אדם שאת יכולה להעביר דרכו את המסר הזה שרשמת פה לאותו בן זוג לשעבר ותבקשי שישלח לך דרכו גם אישור שהוא קיבל את המסר ומה תגובתו.
הייתי אומר להתקשר ישירות אבל בגלל שאין לדעת לאן זה יגיע מבחינת זה שלא ראוי לגבר ואישה לשוחח אחד עם השני כאשר אין ביניהם קשר. נראה שדרך אדם נוסף זה יכול תעבוד טוב.

בע"ה בהצלחה

זה לא בידך את לא יכולה להשפיע על מישהו שלא רוצה
תני לא זמן שהכעס יעלם

קודם כל תמצאי בתוכך ותגלי את התחושה העדינה שלך והחפץ שלך באמת בטוב, לא שאת כבר מושלמת בזה אבל עצם התכונה והרצון להיות כזאת חייב להיות נקודת פתיחה כדי שיתאפשר לתקן באמת משהוא בחיים.
תנסי שוב לדבר איתו על זה אבל לא מיד.אין מרצים לאדם בשעת כעסו כי הוא רק מתעצבן יותר, אלא חכי קצת זמן ותדברי איתו שוב-אולי ירגע והחשק שלו לטוב גם יתעורר. קודם כל חייבים לנסות להשלים אחרת יתאסף לך בצקת של שנאה כלפיו וזה לא רצוי "לא תשנא את אחיך בלבבך"
אם הוא לא סלח, ממילא, כמו שהתחלתי -בגלל שכל זה נסיון לבטא את הטוב שבך שאת צריכה לחוש אותו ממש בעוצמה- אז תקבלי בלב שלם שאת מוחלת לו ושזה שהוא לא משלים איתך, לא ימנע ממך להרגיש כלפיו מחילה אחווה ושלום.
העיקר שתתרכזי בלהקשיב לתוכך פנימה, עמוק, לתחושה הזאת שבאמת רק רוצה טוב, אל עצמך שאת רק טוב, ואם אחרי כל הנסיונות האמתיים לסחוף אחרים איתך, כל חוסר הצלחה היא כבר לא תלויה בך ועשית את מה שיש עלייך לעשות

אתן לך עצה שניסית עליי וזה עובד, בהתחלה לא קל מנטאלית אך אפשרי בע"ה. תעשי לך רשימה של כל הדברים הטובים שקיבלת ממנו , נקודות זכות, דברים שלמדת ממנו ובזכותו, תבחרי לראות את הטוב שבו. תרשמי סניגוריה עליו. תקראי את הרשימה הזאת ותאחלי לו טוב. עד שתרגישי שזה בא מהלב.
כשאת קוראת קריאת שמע שעל המיטה תכווני עליו שאת מוחלת וסולחת לו. תעשי את העבודה הזאת ותרגישי טוהר וניקיון כי ניצלת מאיסור דאורייתא " לא תיטור".
אני במקומך לא הייתי יוצרת קשר באופן אישיבמיוחד שהראה שאינו מעוניין, אלא מעבירה מסר דרך צד שלישי.
אשרייך על הרצון הטוב. בהצלחה.

לכוון עליו בהריני מוחל וסולח לפני השינה
ולשחרר אותו
 

עזבי אותו.
נראה שזה עושה רע לשניכם.

כבר ניסיתי דרך צד שלישי לפנות אליו,הצד השלישי,לצערי,לא כל כך שש להיות שותף ומעורב בעניין,מסיבותיו שלו.

 

בעניין של ליצור איתו קשר באופן ישיר-ניסיתי גם.הוא פשוט לא עונה לי.

או במלים אחרות-מסנן.

 

אני יודעת שדרושה ממני כאן עבודת המידות גדולה מאוד,

אך אני חוששת שזה גדול עליי ממש,

כי היה בינינו קשר מאוד עמוק,חזק וטוב.

וככל שהקשר היה כזה,הפרידה היתה כואבת,קשה ומצערת.(מבחינתי בכל אופן)

ומה שעוד יותר מחזק אצלי את תחושת ההקפדה עליו זה-

שאני מנסה וניסיתי באמת ליצור איתו את הקשר הזה כדי להתפייס יפה

והוא בשלו-לא מעוניין.שזה עוד יותר מכעיס,כואב ופוגע...

 

 

את עשית את שלך.
עכשיו העבודה שלך היא מול הקב"ה. ואת יכולה לסלוח.
רק תוודאי עם עצמך שהשלמת עם העובדה שלא תחזרו כי אם מכוננת בתוכך תקווה כזו יהיה לך עוד יותר קשה להשלים ולהמשיך הלאה.

בקושי השלמתי ועיכלתי את העובדה שניפרדנו,

ככה שקשה לי בכלל להבין לגבי חזרה או לא חזרה.

(מה שלא נראה לי שיקרה..אי פעם...)

אולי עדיף לחכות קצת, תחכי שהרוחות ירגעו, תרגעי גם את כדי שתצליחי לחשוב ולדבר בצורה צלולה יותר..
רעיון המכתב נשמע טוב..
אל תוותרי בקלות על רעיון הצד השלישי..
לדעתי מעבר לזה אין צורך לעשות עוד כי נראה שעשית די..
אחרי שעשית כל אלה- תורו. תני לו להתקדם לכיוונך , אם ירצה .אם לא- להרפות..
נראה שאת עוד לא בשלב של לסלוח לו כי זה עוד טרי וחדש, יבוא בע"ה. תהיי חזקה!!

אם זה נגמר- אז נגמר, לא?

תחשבי רגע עם עצמך בכנות. לי זה נשמע שאת מקווה שאולי אולי אם תדברו עוד פעם יפה יש סיכוי שהוא יחזור אלייך. ולכן את כ"כ רוצה ומנסה "לנקות" את המשקעים. תכל'ס, הגיוני מצידך.

אבל אם הניתוח הזה נכון, מן הסתם גם הוא מבין שדיבור נוסף איתך יכול להביא למצב שתחזרו, והוא ממש לא מעוניין בזה (לא הסברת למה) אז תכל'ס מאוד הגיוני מצידו שהוא לא מוכן לדבר איתך בשום אופן. אולי הוא חושש להגיע למצב שבו הוא יעשה דבר שהוא לא באמת רוצה.

 

קיצור עצתי היא להרפות ממנו, באמת. להבין שהוא לגמרי לא רוצה אותך וזהו. לא לנסות דרך כל מיני צדדים.

בינינו- נראה לי שזה יותר מזיק לך מאשר מועיל. 

ואולי אולי אחרי שתוותרי עליו לגמרי, ותפסיקי לרדוף אחריו, אולי הוא יבין מה היה לו ביד ויתחיל לרדוף אחריך בעצמו... אין לדעת.

אל תנסי ליצור קשר.
תחליטי שנגמר וזהו.
לסלוח את יכולה גם בלעדיו. וזה יכול לקחת כמה חודשים או אפילו שנה שנתיים, אבל בסוף מתגברים ועוברים הלאה ובדרך כלל גם מבינים למה זה לא היה צריך להצליח. או שכבר לא אכפת.
תתפללי לקב"ה שישלח לך מהר את הנחמה וההשלמה.

לכתוב על הפגיעה שחוית ממנו בניתוק הקשר לסלוח ולבקש סליחה אם פגעת..

 

מחילה לא שמתי לב.
אם ככה אז צריך לתת לזה זמן להרגע ולשקוע לדעתי.
אם כי מצידו הוא יכול היה לענות או לשמוע...
בכל אופן, תני לזה קצת זמן. זה עושה טוב ככה חושבים בצורה בהירה יותר, כרגע זה טרי אז לא קל.

בע"ה בהצלחה

 

בס"ד

 

יש בנו מקום שכועס על עצמינו.

מקום שלא סולח לעצמי, על שקרה משהו.

אם זה על כך שהרשתי לעצמי להתאהב באדם הלא נכון,

אם זה על זה שלא הצלחתי לשמור על הקשר,

ואם זה על  זה שלא מצליחה לשכוח אותו...

 

כדי להרגיש טוב ולמחול באמת את כלל לא צריכה אותו,

כי בניכם כבר אין שום דבר.

 

את צריכה ראשית כל להתבונן פנימה, ולומר לעצמך שאת סולחת,

על כל הטעויות שאולי עשית בקשר הזה,

ובכוח זה תוכלי לסלוח גם לו על הטעויות שלו באופן בו הוא סיים את זה.

 

ו...

כשאת סולחת ליהודי שפגע בך,

 את עושה לקב"ה כזאת נחת שקשה לדמיין!

ובמיוחד בחודש אלול, ובמיוחד לפני ראש השנה, יום הדין...

כי במידה שאדם מודד- מודדים לו משמיים.

ולהפך, אדם שמקפיד על אחרים, מקפידים איתו בשמיים...

 

את בת מלך, והוא בן מלך.

תחשבי כמה נחת את עושה לאבא שבשמיים,

כאשר במקום לכעוס ולנטור את מוחלת, ועוד מבלי שהוא ביקש מחילה!!

כשאת עושה דבר כזה, גם הקב"ה לא יחכה שתבקשי מחילה לפני שהוא מוחל לך,

כי - כאמור- במידה שאדם מודד מודדים לו,

אך גם מעבר לזה.

כאימא אני אומרת לך,כשאני רואה ילד שלי מוותר לאח שפגע בו,

בא לי לתת לו נשיקה הכי גדולה!

לתת לו כל מה שרק אפשר...

(ואת אח שלו אני אחנך בכל מיקרה, רק שזה יהיה בהזדמנות המתאימה ביותר וכ')

 

אם תכניסי את הקב"ה לעניין, תראי עד כמה את באמת רוצה לסלוח,

ולו כדי לעשות נחת לאבא שבשמיים.

 

ויהי רצון שתצליחי בכך,

ותזכי לשנה הכי טובה ומתוקה,

ולבני בית נאמן בישראל,

עם האדם שבאמת הכי מתאים וטוב לך,

מתוך אהבה ואחווה ושלום וריעות.

בשורות טובות!!

שאסור להקשר רגשית לפני שמתארסים!!!! זה חוסך זמן, כוח וגם נפש.
נראה לי שאפשר לשלוח מכתב. עכשיו גם עם שנה טובה זה יהיה טוב...
בהצלחה!!!

 זאת מתגברים וסולחים  זו שעת רצון גדולה. נצלי אותה לבקש ולהתפלל עלייך ועל אחרים.

וגם כשאנו נוהגים באחר לפנים משורת הין וסולחים- ה קב"ה נוהג עמנו באותה דרך.

הידיעה הזו יכולה לעזור לך להתגבר.

בהצלחה רבה!

קודם כל, אל תצרי איתו שום קשר! לפעמים נדמה ש"רק נסגור את זה וארגיש טוב".. ולרוב זה בדיוק להפך כי זה לא נסגר... רק נפתח שוב ושוב... והפצע הפתוח כואב.,.
מה שלי עזר- הרבה הרבה דיבור עם ה', הרבה דיבור באופן כללי..לפרוק כאב עם חברה טובה..(לא אחת שתחמם אותך או לחילופין תנסה שתחזרו...) , כתיבה אם את בקטע, עבודת המידות וגם למידה על כך..על ענווה, על סליחה והתגברות על כעס ושנאה.
יהי רצון שהקב"ה יסייע לך להתגבר ולהתנקות. תגיעי לראש השנה זכה וטהורה..
ותתפללי חזק שהשנה תזכי להכתב בספר החתנים והכלות ;)
מזדהה מאוד עם כאבך..
בסוף הכל עובר ותקבלי בחור ככ מקסים שלא תביני איך יכולת לאהוב מישהו אחר..
בשורות טובות!

זה מחמם את הלב!מאוד!

ומאוד מרגש...דמעות עלו בעיניי...

אני לא יכולה לפרט את כל הסיפור כאן,מחשש לאאוטינג..

אני מנסה בכל יום ויום למחול,לסלוח,לנסות להתנתק מהסיפור הלא פשוט הזה.

ונראה כי ככל שאני מנסה ומשתדלת,זה כאילו רודף אחרי בכוח.

יודעת שאין מצב שנחזור אי פעם!זה ברור לי...אבל רק ההרגשה שזה הסתיים איך שזה הסתיים-מעיקה עליי.

מבקשת ומתפללת בכל יום ויום לקב"ה שיהיה בעזרי,שישלח לי כוחות נפש גדולים,

להתמודד,לעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת בשפיות,בחוזקה.

זה אכן טרי,זה קרה אך לפני חודש ימים.(נראה שזה קרה רק אתמול..)

ניסיתי שוב דרך צד שלישי ולא נעניתי....אז פירשתי זאת בשלילה.

מכתב-אני לא יודעת עד כמה זה יעיל או אפקטיבי.

לא יודעת אם הוא בכלל יקרא אותו...כשיראה שזה הגיע ממני.

 

ולגבי הרצון לסלוח לו ולא להקפיד עליו-אני אכן כועסת על עצמי באיזשהו מקום שנתתי

לקשר הזה לקרות(מסיבותיי עמי,ומצטערת שאיני יכולה לפרט יותר).יכולתי למנוע את זה,ובטיפשותי לא עשיתי זאת.

ועכשיו כאמור אני משלמת על כך בכאב נפשי גדול וכואב.

אצטרך לעשות עבודה גדולה כדי למחול ולסלוח לו ולא להקפיד עליו.

לא יודעת אם יצלח בידי לעשות זאת...בזמן הקרוב.

אבל אני משתדלת לא להכניס את עצמי ללחץ בעניין,כי זה יגרום לי רק לתסכול גדול ומתמשך.

שוב-תודה לכם על התגובות החמות!! אני דומעת..מכל הסיפור הזה...

ומלקרוא אותכם.

בשורות טובות לכולם! וגם לי...

אמן!

 

 

 

 

 

 

 

 

בס''ד

רק אח''כ תוכלי לסלוח לו.
כל מה שקרהק קרה בנשגחה פרטית,
ובע''ה עוד תראי מתי שהו שהכל לטובה.
סלחי לעצמך, קבלי את הטעויות שלך בהבנה,
בכף זכות, ואז בע''ה תוכלי להרשות לעצמך לסלוח לו.
בהצלחה!!!

אני כנראה קשה עם עצמי בקטע הזה,לצערי.

עצם זה שההתמודדות שלי עכשיו לא שפוטה,הסליחה שלי לעצמי גם כן קשה ולא פשוטה.

לא יודעת אם אראה ואם אבין מתישהו למה זה בכלל קרה ולמה זה לטובה,

אבל כרגע-גם לקבל את הטעות הנוראית הזאת שעשיתי,בהבנה-זו משימה לא פשוטה בשבילי.

זה כנראה יקח זמן רב...לא עד סוף החודש הזה,ואני בספק אם עד אחרי החגים.

וכפועל יוצא מזה-ההקפדה עליו והסליחה כלפיו,גם תאחר לבוא.

אבל שוב-אני לוקחת את הזמן ולא מלחיצה את עצמי,כי אני חייבת להיות שלימה עם כל צעד שיגיע.

 

 

 

בס"ד

 

וייקח זמן שייקח,

העיקר שאת בטחת בה', בכל רגע בתוך הזמן הזה.

שבסופו של דבר יתגלה שהכל טוב.

ולא צריך סטופר, אחרי החגים, לפני החגים, זה לא משנה.

תשחררי, תתני לגל הזה לעבור, ובע"ה כל דבר בעיתו.

בהצלחה!

כעס , אכזבה , כאב - זה חלק מהריפוי , אל תתעסקי כרגע בהקפדה או בו תתעסקי בעצמך מותר לך להרגיש , זמן ירפא את התחושות הקשות. תרשי לעצמך....

על ההבנה/העזרה/התמיכה/ההכלה/העצות..

מחמם את הלב מאוד!

 

מי אמר שהחיים פשוטים,אה?!

ב"ה

 

פשוט תרפי.

כלומר, אם העניין העיקרי הוא באמת החשש מההקפדה שתישאר. וניסית את כל הנ"ל, באמת שההרפיה, והעזיבה של זה תהיה הרבה יותר משככת ומעודדת המשך ונחת מאשר הרצון האינטנסיבי לתקן באופן אקטיבי.

אין דרך אחת להרגיע. וצריך להקשיב למציאות, מה הדרך שצריכה להיות כאן.

 

בגלל שזה רק מילים, יכול להיות שאני מתרשם קצת לא נכון, תחליטי אם הדברים הבאים רלוונטים: האם הסיבה היחידה לניסיון לדבר איתו היא הרצון לסגור את זה יפה?

וחוץ מזה, הוא כנראה לא מה שאת חושבת, כי הוא לא חושב לפתור את זה כמוך.

 

אבל בכל מקרה בטוח למדת הרבה, חלק את רואה עכשיו, חלק בעתיד.

 

בהצלחה לכולנו.

שלום איילת . איזה? 

זה עוד יבוא בעז"ה בקרוב!!♡

כשאתה בחוץ-הכל מוצף הצעות
כשסוף סוף נכנסת פנימה-חרבה.....

גם בנושא של הצעות אפשר לעשות השתדלות! לא חסרות דרכים להשיג הצעות (בלי לפנות לבחורים ישירות)

והכי חשוב זה תפילה, ולהבין שאין דבר כזה תקופת "יובש", ה' ישלח את הבחור המתאים בזמן המתאים.

אחד

כמובן רק למי שאת סומכת עליו.

אבל תמיד אפשר לצאת זה לא בעיה,

מה הסגנון שאת מחפשת? 

נוכל לסדר לך משהו.. 

אני כאילו הולכת סתם לעוד פגישה,
לא מרגישה משהו מיוחד
לא מרגישה שמשהו מתקדם כל כך..

תעני בכנות:

נניח שהיית מנהלת משמרת באיזה חנות פשוטה,היית מקבלת אותו לעבודה?

נניח שאת מחפשת בייביסטר בן שישמור על הבנים שלך בקביעות,היית לוקחת אותו?

איך היית מרגישה להיתקע איתו על אי בודד מ1 עד 10? (כרגע זה רק דייט 4 אז בואי נניח שלא בהכרח תעני 9-10)

 

 

והשאלות הבנאליות יותר-

את מחכה לפגוש אותו? 

נעים לך איתו?

יש מכנה משותף?

יש הערכה הדדית?

יש מטרות משותפות?

אכפת לכם אחד מהשני?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל זה אינדיווידואלי.

את לא מרגישה שזה ממש לא בכיוון,

ושכן יש פוטנציאל, ואת רואה בו דברים חיוביים יותר משליליים,

אז שווה להמשיך ולנסות.

רגש זה דבר שכלכך תלוי בהרבה משתנים, שווה לראות אולי זה כן יתעורר בהמשך

אם כלום לא זז תמשיכי הלאה .

אגב , אם כבר מעכשיו משהו לא מוצא חן בעינייך וזה לא רק שעדין "הרגש לא התעורר"

אז...לדעתי האישית בזבוז זמן קליל , אם הכל מוצא חן בעינייך החל מהחיצוני ועד תכונות האופי אז תמשיכי

אבל לא יותר מחודש ומשהו ..

 

אגב זה קצת בעייתי , כי אז זה מתבסס רק על פגישות אחת ל...זה קשה שרגש יתעורר בצורה כזאת

זו אחת הבעיות בדייטים .

מתחתנים עם הרגש. אהבה היא חיים, והבדיקה השכלית בפגישות באה לתת את הבדיקה האם יש פה אדם עם תכונוצ חיים ( וכו' כל מה שבודקים ) שאיתו אפשר לפרוח באהבה, והוא שמוודא שזה אדם שמבחינה רגשית עצם הקשר רלוונטי.
קורה לא מעט פעמים שהשכל אומר שיש פה דברים טובים אבל זה לא אומר שהטוב הזה מתאים לטעם המיוחד שלך. כשמרגישים שזה חא זה אז זה לא זה, זה מעבר לשכל למילים להגדרות זה נשגב ומופלא אהבה ואת הנקודה הנעלמת והצנועה הזו מחפשים, וכשלא מרגישים יחש בין הרגשות בצורה שאת יודעת שזה יהיה אש בוערת למסירות נתינה השקעה ופריחה של זוגיות, אז צריך לחפש זוגיות כזו.

בס"ד

הכי טוב לדבר איתו על זה, אולי יש לו בעיה להביע רגש, או הוא חושב שזו בעיה בשלב ראשוני

שהרגש שלך לא קופץ לפני השכל.

כך את יכולה לדון מתוך מחשבה נקייה בלי נטיות ואינטרסים שונים.

הרגש מאוד מועיל בקשר (ונצרך)- אבל במקומו ובזמנו.

כל עוד את עדין מבררת אם יש סיבה להמשיך לענ"ד זה צריך להיות מתוך שיקול דעת ולא עפ"י מנגינת הלב (שלעיתים מכתיב לנו שטויות).

מזמן גיליתי שרוב החברים שלי הם מהעבודה..

בס"ד

אני פנוי אם את רוצה?(:

אפשר גם סתם לדבר,לא תרגישי לבד

בנתיים לקחתי חופש מדייטים וחתונה...נתקדם בחיים ואז נחזור לזה

בס"ד

אם תרצי עזרה בלי שום קשר!!, דברי איתי. המון בהצלחה(:

אין לאף אחד תירוץ להתנהג בצורה שלא מכבדת אחרים, ולהתעצבן ולצעוק זה נקרה לא לכבד , באנו לפה לעבוד את ה׳ לעבוד על המידות שלנו . כל אחד יכול ומחויב!

אני לא רוצה להתקע עם מפלצת לכל החיים...

אדם יכול לגדול בתוך מודל מסוים כל חייו ועם זאת להיפגש עם מודלים אחרים, מתוקנים ובריאים ולהחליט "כך אני רוצה את הבית שלי ולא כך".

איך זה יקרה? אם יעבוד על עצמו להסיר מקרבו את הרע ולהשריש את הטוב.

מתי זה מתחיל? עכשיו.

ברגע הזה שאתה בוחן את הדברים ושואל שאלות כמו ששאלת. ב"ה אנחנו מודעים למציאות בה אנו חיים, וגם אם המציאות בביתנו פנימה לא מושלמת, הקב"ה מזכה אותנו להיפגש במהלך חיינו עם אנשים יקרים שעוזרים לנו להבין מהי הדרך הנכונה.

(דרך אגב, צריך לבחון לעומק את עניין הכעסנים והרגועים ומאיפה זה נובע בדיוק...כי כעס יכול להיות במידה הנכונה והמתאימה למצב מסוים, וחלילה לא כעס הלב, ורוגע יכול לנבוע מאדישות..כדי להגיע לאיזון נכון ומדויק צריך לעבוד).

 

לשאלותיך - אם אדם לא יעבוד על המידות שלו עכשיו הסיכוי שזה יחזור על עצמו גם בביתו גדל. אם יעבוד על כך, ויבחר לבנות את ביתו על יסודות התורה, התודה, התפילה, ההקשבה והפתיחות- הסיכוי שילדיו ישאלו את השאלה הזו יקטן. כי הם יראו מודל נכון ובריא, וכזה בדיוק ירצו. 

וכן, יש מציאות כזו. מספיק רק לומר חוזרים בתשובה. ויש עוד.

 

לגבי השאלה השניה, אין לי ידע בעניין אבל מצאתי את זה

http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=3875

 

 

והיא תעשה את העבודה שלה..
תכבד אותה תראה לה שיש מציאות אחרת .

זה שייכות לעבודת המידות, ורצון תמידי להשתפר.

 

אמנם באמת אסור לבנות על זה שהשני ישתנה, כך שברור שגם למידות הקיימות יש מקום בשיקול.

אני דומה באופי לאח של אמא שלי

רב הבנים דומין לאחי האם.. זה מדבר על הפיזי. על הגוף. וזה על פי הידע הרפואי שחז"ל יכלו לדעת.

וכן.. ההשפעה של ההורים גבוהה מאוד על האדם.. אבל אפשר לשנות ולשפר.. ראה {דוגמה קיצונית} בעלי תשובה.

 

נכון שמשתנים בקטע של מעשים... ואפילו הרגלים (שזה יותר קשה)

 

אבל יש את ההסתכלות על החיים שאדם מקבל מההורים... ואת זה מאד מאד קשה לשנות

זה ממש זורם בדם...

אולי הנתון הזה, שכרגע נראה כחיסרון בעיניך, יכול להיות יתרון בעבורך?

יש מי שגדל לתוך מציאות חיים ולתוך חברה כאשר מראש הוא יודע מה יהיה מסלול חייו, ואם יהיו לו שאלות ברור לו למי לפנות והתשובות יתאימו להשקפה אליה נולד. 

ויש מי שלא כך, שקונה לו את הדרך בקצת יותר עמל (ואין זה אומר שלראשון אין עמל). שיש לו קצת יותר דברים שמבלבלים אותו, כי אולי לא לימדו אותו את מה שמלמדים מינקות את הראשון.

היתרון של הראשון- ידוע.

היתרון של השני - היכולת להבין את הצד השני ולא לפסול אותו על הסף. היכולת להיות המקשר והמחבר בין העולמות, ולא ממקום שעלול להראות כמתנשא, אלא כמי שנולד שם ובחר אחרת. 

 

נקודה למחשבה.

 

מוסיפה עוד עניין : יש ערכים ודברים טובים במה שההורים מעבירים לנו. אם תשב עם עצמך ותנסה לחשוב על ההורים שלך והחינוך שנתנו לך במהלך השנים, אין לי ספק שתמצא הרבה דברים טובים.

ואיך לשון התפילה? "או"א! את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה", ויש לנו ללמוד ממידותיו יתברך.

החשש הוא גדול מאוד, כשמדובר במודל שברור לאדם שאסור שהבית שלו יהיה כמוהו, ובכל זאת זרעים של ההתנהגות הזאת נמצאים בו בעל כרחו. זה חשש אפשרי עוד אפילו לפני שזו מציאות אפשרית.

ויש מה לעשות, כמובן, אבל זה כבר שלב הפתרון.

ויש לו את הבחירה להחליט על מה לעבוד, מה לקחת ומה לא..

 

ולגבי הדבר השני: ציטטת נכון.

רוב בנים דומים לאחי האם.

באופיים.

כמובן שצריך לזכור שילד הוא תוצר של עוד המון דברים 

כמו התפילות שמתפללים עליו הוריו

זכויותיהם../ חלילה הפוך..

וכו'..

 

 

עם תובנות והדרכות לא מחוייב המציאות בכלל. אפשר להקים מודל שונה ובריא יותר ממשפחות המוצא. אבל צריך לעבוד הרבה הרבה הרבה.

אבל אני מכיר כאלו שמתעסקים המון בבעיות במשפחה - ממה שאני יודע (וזה בערבון מוגבל) יש לבית המון השפעה. ילד שגדל בבית שיש אלימות בין ההורים - גם אם לא ראו אותה - התת מודע של הילדים לא יודע לזהות זוגיות תקינה
הסטטיסטיקה מראה שאחוזים ניכרים מהבעלים המכים למשל הם בנים של כאלו (וכמובן שגם פגיעות אחרות)
אז כן זה מאוד משפיע ואני מתאר לעצמי שגם מידות זה כך

כמו שכבר כתבו לפני יש משמעות רבה מאוד לעבודת המידות - אבל לא לשכח שזה כמו מישהו שהתגבר על מחלה קשה או משבר אחר זה משאיר חותמים המחלה וההתגברות עליהם (הרמבם למשל כותב שהאדאל זה דרך האמצע ומי שרואה שהוא רחוק מזה אז שילך לצד השני כדי לתקן)

דבר שני שחשוב לדעת שמה שהוא לא רק עבודת המידות אלה כולל גם ממש פגיעה באחר כדי מאוד ללכת לטיפול מוסמך - לעיתים קרובות הוא יעיל מאוד

אדם ראה את החינוך אצלו בבית והוא מחליט שמזה הוא למד דווקא איך לא להתנהג..אין בזה כללים..
ובקשר לשאלה השניה, עם כל הכבוד והביטול כלפי חז"ל, אל תתן להם לבלבל אותך, אתה מתחתן עם אישה בגלל מה שהיא בלי שום קשר לאחים שלה.. ומה שאמרו חזל ש"לעולם ימכור אדם כל נכסיו וישיא ביתו לת"ח" זה נראה לך כיום קריטריון בשביל להחליט האם להתחתן עם מישהו?!

 

 

בס"ד

 

הסביבה בה אדם גדל ומתחנך מאד משפיעה,

אבל זה תלוי באדם כיצד.

לאיזה כיוון הוא בוחר ללכת עם זה? איך הוא התמודד עם זה בילדות?

למשל מישהי שרואה את ההורים שלה רבים כל הזמן,

על שטויות, מחליטה שהיא הגדולה בבית, כי ההורים שלה הם זוג ילדים בעצמם. 

 

אתה מתאר שבזוגיות של ההורים שניהם עצבניים,

האמת שלרוב יש אחד שהוא העצבני, והשני המרגיע.
עם מי מהם הילד יבחר להזדהות? ממי ללמוד? איך הוא תופס את ההתנהגות שלהם?

כל זה משתנה בין ילד לילד. ועוד יותר כשמתבגרים.

אין ספק שיחד עם כל העבודה העצמית יהיו הרבה דברים שהילדים יקחו מבית הוריהם.

ואין גם ספק שבכל בית יש הרבה מאד דברים טובים לקחת!!

 

כך שכדאי להכיר כמה שיותר את המדוברת, להתארח אצל משפחתה,

לראות את האינטרקציה שלה איתם, לראות במה היא דומה, ובמה היא שונה,

ולהשתדל לתת מקום לקבלה אמתית, כדי לראות אותה כמו שהיא,

וללא דיעות קדומות וחששות חיצוניים.

ואז בע"ה להחליט מה מתאים לך.

 

לגבי ב- יש לי שלושה בנים, אף אחד מהם לא דומה למי מהאחים שלי.

אפילו לא קצת. לא בחיצוניות, לא באופי.
אבל הבכור שלי קופי אחותי הקטנה, באופי ובתכונות.

 

מצד שני אחים שלי מאד דומים לאחים של אימא שלי. 

עד כאן תרומת משפחתינו לסטטיסטיקה

בהצלחה

הרבה פעמים יש עוד דמויות דומיננטיות בחיים של הילד.

מכירה בת להורים גרושים שדווקא בגלל שעברה את זה כילדה,

עשתה מאמצי על כדי לשמור על שלום בית.

 

בעיקר פעם, כשלא היו מדברים על זה. כשהמודל היחיד שקיים בראש של אדם עבור משפחתיות הוא המודל שבו הוא גדל.

היום האווירה היא הרבה יותר של לדבר - ללמד - להנחות. באווירה כזאת האפשרות לשינוי סבירה הרבה יותר.

 

אני יודע על עצמי, שהמודל שאני שואף אליו הוא ממש לא זה של ההורים שלי, אלא זה של דודה שלי ובעלה.

בשיחה שלי עם בת דודה (מאותו צד, לא מאותה משפחה) היא אמרה שעבורה, אותה דודה שגדלה באותו בית שממנו באו אביה שלה ואמי שלי, היא ההוכחה החיה לכך שאדם יכול לבחור לבנות בית שלו ורגוע, לא משנה מהיכן הגיע.

 

---

 

"רוב בנים דומים לאחי האם" - כוונתם באופן פיזיולוגי, כמו שאמרו לפני.

לכל מי שכתב שהפירוש הוא שרוב בנים דומים- בצד הפיזי.

איך זה מסתדר אם כך שבתחילה כתוב:

הרוצה לשאת אישה יבדוק באחיה..?

למה הוא צריך לבדוק באחיה, אם הבנים דומים לאחי האם רק מהצד הפיזי?

להבדיל מהעבר, שאדם היה גדל בכפר וזה מה שהכיר לאורך כל שנות חייו, היום-
מכיון שאנחנו גדלים במגוון מסגרות, החל מגני ילדים, ובתי ספר ייסודיים, וכלה בישיבות ואקדמיה..
ומי שגדל גם על טלויזיה ואינטרנט (מיקרוקוסמוס של העולם המערבי)
לכן כולנו מושפעים מצורות חינוך מגוונות. והחלק שמופיע בבית ההורים הפך לפחות דומיננטי.

לדו':
אצלי ההורים גדלו בחו"ל, אני גדלתי בארץ.
התרבות שלהם נורא גלותית. ואצלי היא ישראלית במובנים מגוונים רבים. (זה קשור ללחץ שהוזכר כאן, ושלווה מול כעסים) 
אין לי שמץ של רצון וזיקה לתרבות הנ"ל, ותקופה ארוכה שלא רציתי להכיר בנות מהמגזר שלי.(במחשבה שזה "מדבק")

היום, אני מבין יותר כמה אנחנו בוחרים את המידות שלנו. ולא הסטטיסטיקה.

בנאדם שיודע לעבוד על המידות שלו,
רואה את הדברים ה שליליים בבית.
והופך אותם לחיובי, אחלוק בבית.
(:

ים של חלומות.. לרוץ איתך כמו ילד בשדות כמו ילד בשדווות... אינלי שמץ מה ההקשר סתאאם זורם חחח

להבדיל לרפואת כל חולי עמו ישראל, לשחרורו המהיר של יהונתן בן מלכה ושאר החטופים, ולבשורות טובות לפרט ולכלל, במהרה בימינו אמן.

יש אפשרות לשאול רבנים באתר ישיבה, ובעוד אתרים.

 

אפשר גם להתקשר טפולנית לרב, ולא להזדהות.

חפש/י בגוגל..

ממליץ על אתר ישיבה.

לרוב הרבנים יש.

יש לי את האימייל של הרב שמואל אליהו אם אתה רוצה

בס"ד

אולי ייעוץ עם מישהי שמבינה בתחום?
לפעמים מישהו חיצוני עוזר לנו להבין את הרגשות והמחשבות שלנו..
הרבה תפילות....
ואולי לנסות להיזכר למה החלטת שהקשר הזה לא טוב לך-מבחינה שכלית.
ואם הוא זה שהחליט לחתוך-לחזק את המקום שברור שלא טוב לך מישהו שלא רוצה את הקשר איתך..
אני ממש מבינה מה את מרגישה... זה לא פשוט, כשהרגש מעורב..
בעז"ה שהמיועד יגיע וימלא את החלל-והרבה יותר מכך!!!

אם עבר כל כך הרבה זמן אולי באמת היה שם משהו חריג.. ברגע שתגיעי להבנה מלאה אולי יהיה יותר קל לשחרר

שנשאר סיכוי לקשר ההוא

אני חושבת שזה בגלל שהוא הבחור היחיד שהצלחתי להרגיש אליו משהו..אבל שוב גם כשמעורב רגש הזמן אמור להשכיח ופה זה פשוט לא קורה זה מה שמתסכל אותי.

 

החלטנו ביחד להפסיק את הקשר כי זה לא היה זמן מתאים לשנינו. אני מפחדת שאולי אני פוסלת הרבה בגלל שאני לא רוצה לפספס אותו..אבל מצד שני אני חושבת לעצמי שעברה כבר שנה מה בדיוק יש לפספס? אני חייבת לשכוח מזה ולהתקדם אבל זה משהו שקשה לשלוט עליו, בע"ה כשאפגוש את הבחור הנכון אוכל לשים את זה מאחוריי..

 

שוב תודה רבה על העצות

אלא כי הזמן לא היה מתאים ..
אז מבחינתך את מרגישה שיש סיכוי
כשמרגישים שיש סיכוי קשה לשכוח

או שזה סתם בדמיון שלי, ואני מעדיפה לא לפנות אליו ולבדוק אם הוא מעוניין..אני ארגיש מאוד לא נוח בסיטואציה הזאת ודרך צד שלישי לא כ"כ מתאפשר..:/

ולפנות אליה בנושא הזה (במיוחד שאני לא יודעת אם יש לו מישהי/אם הוא מעוניין) לא נראה לי שייך

 

בע"ה יהיה טוב

בס"ד
לברר עם החברה ההיא, למרות שזה לא כל כך נעים לך..
מניסיון כאוב, אחרי קשר משמעותי שהיה , ונגמר מצד הבחור-המון זמן הסתובבתי עם מקום ש'אולי יש סיכוי לחזור', וכשיצאתי עם בחורים אחרים הייתה לי השוואה שלהם אליו וכו', ולאחרונה וידאתי אחת ולתמיד (כנראה..) שהעניין סגור מבחינתו. וזה עזר לי לסגור את זה גם מבחינתי. זה עוד בתהליכים.. וזה לא קל-אבל בעז"ה... בהצלחה רבה לך!

מבחינת הבחור-המקום הזה לא סגור, ואולי תחליטו לחזור להיפגש, לנסות שוב.
פשוט, מה שקשה ולא בריא, לדעתי-שממשיכים כאילו הלאה-אבל הלב עדיין לא משוחרר מהקשר. כי ככה קשה להתקדם הלאה באמת..
לכן כדאי לעשות מה שאפשר כדי שהספק יפתר-לכאן או לכאן...
בהצלחה רבה

אפילו שזה כנראה הפיתרון אבל אני לא רוצה להיפגע מסירוב ובכלל הסיטואציה עצמה לא תהיה נעימה בכלל..

כל הכבוד לך על האומץ לפנות אליו, תודה רבה רבה על העצה ושיהיה בהצלחה גם לך בעזרת ה' שתתגברי לגמרי בקרוב!

יכול להיות שאת צרכה עוד קצת זמן כדי לעשות את הצעד הזה...
אני מבינה מאוד את הפחד לשמוע 'לא'....
וגם את חוסר הנעימות שבצעד כזה...
אבל בעיני כדאי שלא ישאר מקום שמשאר מקום לקשר שכרגע לא מתקיים במציאות... זה להיות לא פה ולא פה, וזה קשה...
בהצלחה רבה

מזה שאת לא רוצה לפנות אליו.

אם תיפני או תבררי בדרך כל שהיא אולי זה לא הכי נעים אבל או שהוא ירצה לחזור לקשר והנה מצאת לך בעל (ויכול להיות שגם הוא עוד חושב עלייך)   או שהוא תפוס או לא בעניין לחזור ,גם זה לטובה וזה יעזור לך בתהליך של להשתחרר מלחשוב עליו ותוכלי להמשיך לחפש את האחד בראש קצת נקי יותר.

 אז אין לך מה להפסיד עם תיפני אליו לדעתי זה יכול לעשות רק טוב. שיהיה הרבה בהצלחה.

את לא רוצה להיפגע מסירוב - ולכן את נותנת לעצמך להיפגע בצורה קשה וכואבת הרבה יותר?
"אין שמחה כהתרת ספקות".

אז הפגיעה תהיה יותר גדולה, היא אולי תהיה לטווח קצר יותר אבל אני לא רוצה להתחרט על זה אחר כך.. 

לפחות עכשיו אני מתמודדת עם זה ביני לבין עצמי ולא מולו שאז זה יהיה יותר כואב...לא כ"כ יודעת איך להסביר את זה ברור יותר..מקווה שהובנתי

בגלל זה כולנו ככה מנסים לדחוף אותך להתיר אחת ולתמיד את הספק. אני מבינה שהדרך הישירה לא רלוונטית מבחינתך, אז אולי תנסי למצוא דרך עקיפה?.. (חברה טובה שתתקשר אליו ללא-ידיעתך-כביכול, ותאמר שחשבה על זה ותציע לו לנסות שוב? בעל של חברה שלמד אתו בתיכונית ויספר לו עלייך וישאל לדעתו כאילו-בלי-לדעת-שפעם-יצאתם וכו'...)
באמת באמת שאין שמחה כהתרת הספקות.
חיבוק אמיץ, נשמה יקרה. נועם ה' עלייך.

שונים ואני לא יכולה לחשוב על אופציות נוספות חוץ מלפנות ישירות או דרך החברה מפעם..

 

אבל שוב אני לא מרגישה שאני מספיק מוכנה לעשות את זה..מקווה שבעזרת ה' הזמן והתפילות יעשו את שלהם וגם הבחור הנכון שיגיע

 

תודה רבה על התמיכה והעצות מעריכה את זה מאוד ובעזרת ה' שכל אחד ואחת מכם יזכו למצוא את זיווגם ההגון בעתו ובזמנו, בשמחה רבה ובנחת  

אולי תירשמי מאיפה הוא ואולי יהיה פה מישהוא שיוכל לעזור לך ולברר איתו. חוק הדתיים השלובים!

 

אז אני לא רואה את הבעיה בזה שתעדכני אותו שעכשיו הזמן הוא כן מתאים לך
ואם הזמן מתאים גם לו אז שיעשה עם זה משהו.. שידע..


רק תעשי את זה בדרך אגבית, אם מתאים הזמן אז סבבה אם לא אז לא- זה יחסוך לך את ה'לא שייך' וגם יחסוך ממנו להיכנס לסרטים על זה שכאילו חשבת על זה יותר מידי..

לשכוח אהוב שהלך.
אין לי הרבה עצות בשבילך,רק לומר לך שאני מאוד מזדהה עם הרגשתך ויודעת עד כמה זה לא פשוט וכואב..

נפרדנו כי הוא לא הרגיש אני האחת שלו למרות האהבה..ולי כבר לא היה טוב להיות עם גבר שחושב ככה..אז נפרדנו ועבר חודש וניסיתי שוב ועבר חצי שנה וניסיתי שוב ועבר שנה וניסיתי שוב וכל פעם שמעתי לא נוסף..וזהו אחרי שנה סיימתי כי הבנתי שזה לא יקאה..הייתי צריכה לדמוע את הלא הזה שוב כדי להרגיש שזה מוחשי וזה עזר לי להמשיך הלאה..אם לא עד היום הייתי במחשבות שאאולי נחזור הוא רק היה מבולבל
שנה

האם באמת יש התאמה או משיכה חיצונית - את זה מניחים שאת יודעת. רוצה להאמין שיש התאמה, ואז:

לא לחלום! במובן של לא להתמהמה.

מי יודע? לא רוצים לראות כאן חס וחלילה עוד מישהי כותבת על פספוס (מישהי כבר כתבה על מישהו שהתחתן ורצתה אותו, לא נעים לקרוא).

 

הייתי מתחיל בלשלוח הודעה, יותר קל.. (רק עלייך לוודא שעדיין הוא עם אותו המספר, ע"י הווטסאפ למשל).. אני אישית לא הייתי מערב מישהו מתווך.

אבל חשוב להתנהל בחוכמה. מורכב.. לעיתים מצב שבו מראים רצון גדול מדיי יכול ליצור הרתעה (כמו למשל ההצהרה המסוכנת "אני אוהב/ת אותך" בעיתוי מוקדם מדיי, שיכול לגרום לרתיעה).

 

אבל תתנחמי שגם אם לא ילך, זה יעבור ממך באיזשהו שלב (גם אני לא האמנתי שהאהבה הראשונה שלי מגיל 18 תצא לי מהראש, והיום אני יכול לצחוק על זה).

נראה לי

וכמובן שמייל עובד בחו"ל

 

avironzki@gmail.com