אבל משום מה במחשבה על "מה אם הוא יבוא וירצה אותי חזרה עכשיו" אני לא אחזור אליו כי טוב לי ואני אוהבת והמקום שבו אני נמצאת עכשיו שונה.
אבל כן, פיספסנו.
הכי טוב זה עם הבעל.
א. קל ובלתי מחייב לומר "פספסנו" - אבל אם היתה אופציה להתחתן איתו, לא הייתי עושָה את זה, כלומר, כבר לא מתאים.. אז זה לא "פספסנו", אלא שעם הזמן מתברר שלא זה מה שמתאים לך. גם על ילד מהגן, להבדיל, אפשר לומר שהיה פספוס.. אבל אז זה לא שלב של קשר בשל לנישואין.
ב. אין כל השוואה בין היחס בנישואין למישהו שהכירו פעם. צריך להשתחרר מהאופציות ה"תיאורטיות" שלא הגיעו לכלל נישואין.
ג. באמת מסופקני, אם יש דבר כזה בראש, אם אפשר להתחתן כך. זה לא נראה הוגן כלפי מי שמכירים. למה הוא צריך שלאשתו יהיה בראש שיש מישהו שהיא "אהבה יותר", ושבעצם פספסה אותו?...
ד. אפשר לראות מזה, שוב, כמה גדול הנזק של "קשרים" שאינם ממש ממוקדי בירור-נישואין.
אני מבין את פותחת השרשור. זה יכול להיות מישהי שהיתה איתי בסניף או משהי מהעבודה. אז מה לעשות, לא לצאת עכשיו עד שזה יעבור? עד שאשנא את אותה אחת? א'-ב' נכונים בשכל מסכים. אבל ההרגשה לא תמיד מתיישרת עם השכל בין רגע. מה אתה מציע?
אתה מן הסתם מבין שאת "ד", לא כתבתי בשבילה - אלא לטובת אחרים. הרי אין ענין לזרות מלח על הפצעים..
אבל באמת צריך ללמוד מזה גם לגבי מישהו ש"פוגשים בסניף". כי לא מדובר כאן רק על "התאהבות" חד כיוונית במישהו שראתה, אלא שהיה ביניהם קשר. ועל זה אמרתי, שעל אף שלצורך בירור-התאמה בשלב של גיל-נישואין, צריך להכיר אדם, אבל כדאי מאד להיזהר לזכור שזה "ממוקד מטרה", לא סתם "קשרים", וגם לא לסחוב אם אין צורך.
לגבי "ג", זה באמת כאוב ובעייתי. אבל יש גם הצד השני - איך אפשר להתחתן עם מישהו כשבראש יש "החלטה" כזו שתמיד ההוא יהיה יותר.. ח"ו. אז אפשר לעבוד על הענין, להתבונן. וזה קשור למה שכתבתי לפני כן, שבאמת יש בכך אשליה. הרי אינה רוצה בו כיום, לא הית הנשואה לו מעולם - זה לא "ממשי" (ולכן לפעמים גם יותר קל "להזות" על זה..). אני לא אומר שבהכרח היא לא תנסה. יתכן שאם תכיר מישהו מתאים כיום, היא תראה שבעצם זה לא כמו שחשבה.. אבל צריכה לדעת שהמגמה היא, שלא תישאר תודעה/תחושה כזו. לעבוד גם על פתיחת-התודעה, לא כאילו זו "גזירה", וגם על פתיחת הלב להיכרות חדשה בנתינת סיכוי שהיא טובה יותר ודווקא היא המתאימה.
לגבי א-ב, נכון. אני חושב שאם מתבוננים, גם בנקודות "אי ההתאמה", כלומר - שזה באמת משהו ילדותי יותר, בוסרי יותר, ולא באמת מתאים למכלול האישיות כיום - וגם במשמעות של קשר נישואין - שאז אפשר לחוש שבאמת לא היה ממש "קשר" אז, בכל העומק של האישיות - אז קל יותר גם להרגיש ולצאת מזה.
ו.. הצלחה רבה לכל מי ש"הסתבך" - וזהירות רבה למי שלא, להבא...
ואפשר לפספס ..אבל זאת לא הנקודה..ואל תחשבי על זה
האחת או האחד שלי אין דבר כזה !!
כל החיים שלנו , ובמיוחד היהדות ששואפת לכך..שהכל נובע מהבחירה.
מה שתבחרי מבלי תחושה שפיספת , שם המקום שלך...
את בוחרת מי יהיה האחד שלך..רק את..וה' ילך איתך ויעזור לכם בהתחשב שבחרת נכון ומה שטוב לך
ותשדלי לא לעשות השוואות..את לא תצאי מיזה,זה לא עושה לנו טוב להשוות,יש הרבה שיתאימו לך ..לא אחד..
וחוצמיזה לכי תדעי מה היה קורה אם הייתם נשארים ביחד..יכול להיות שהיה יכול להיות מדהים אבל קושי בהבאת ילדים סתם לדוגמא..וזה במילא מצער..השוואות זה לא דבר טוב כי אין לך אפשרות לחיות פעמים במקביל עם 2 אנשים שונים ולהשאוות..אז משווים לעבר , אבל את במילא לא יודעת מה צופן העתיד ..
אל תחשבי על מה היה או יכול לקרות,את בחרת עכשיו תאמיני בבחירה שלך ולכי איתה..לעולם יש דרך להסתדר מעצמו אבל את את הבחירות שלך עושה לבד, תאמיני בעצמך..

זה המצב הנורמלי והבריא כשאוהבים מאוד.
ואני משתדל לשכנע את עצמי בזה.שאם מישהי יותר יפה או חכמה היא פחות טובה.
כי לא הכרת אותי.. 
שמן פשתןאחרונה
...
כנראה מרגיש לך שזה טו מאצ' להתחיל ספונטני באוטובוס
סה"כ די בסדר...
לשאול אותו שאלות על הקו שאתם נוסעים בו.
אם את/הוא לומדים תשאלי אותו איך עושים משהו מסוים (לא חייב להיות קשור ללימודים עצמם).
לפי איך שהוא עונה, תחליטי אם לנסות לגשש בשביל לבדוק.
בהצלחה
להבא..
אם זה קורה שוב..
נסי למצוא צד ג' שאולי יוכל לברר..
וכמאמר הפתגם: "ובאין ציפור שיר - גם חזרזיר הוא זמיר.."
ז"א נסי למצוא דרך צנועה ויצירתית..
למשל: לכתוב פתק קטן, ולהביא לו לפני
שאת יורדת מהאוטובוס..
תחשוב טוב-טוב למה נפרדתם. אם יש שינוי במה שגרם לך להוריד, אז יש מקום לחזור. אבל אם המצב נשאר כמו שהוא- מה יגרום לך לא לחתוך על זה גם הפעם?
ואם היא חתכה- אז תנסה להבין מדוע והאם יש מצב להתגבר על זה.
ואז מנסים לגשש אם היא בעניין.
אני ממש בעד!
זמן יכול לשנות המון דברים במחשבה,בראיה,בתחושות.
בהצלחה!

עוגת גבינה.האגרטלים על זיופים ממש כואבים![]()
נפשי תערוגכי לקבל שיחת טלפון מהבחור בכבודו ובעצמו לא נעים.מניסיון...
אני כן בעד לנסות שוב אם אתה מרגיש שכדאי
קיצור שמעי רגע
מז"א לא לאסוף אותך?
אני הייתי בא עד אליך פותח לך את הדלת ושם לך לשתות ונותן לך לאכול בתוך האוטו
ואת יכולה חופשי ללכלך
מתי לאסוף אותך ? ![]()
סתאם חחח
) שלי. נשמה אני מאוד מקווה שאת מתבדחת כי לא מספיק שהוא נוסע עד אליך,משלם עליך (גם על זה אני לא מסכימה),הוא גם צריך לאסוף אותך? מה השלב הבא?
יש בחורות שמתפדחות שיראו אותם ליד הבית עם הבחור לפני שמגיעים לשלב רציני בקשר
אני מבין שהבחורים לא מציעים לקחת בגלל שבדר"כ הבנות לא מעונינות בטרמפ
אם הם רק היו יודעים שאת מעוניינת אז באמת למה לא?
שזה רק בגלל שלא ביקשתי, ולא מתוך עצלות או חוסר חשק.
בכל מקרה- זה באמת לא כזה נורא חחח סתם שרשור פריקה
אבל זה לא שאני אגיד לו תשמע אולי תבוא לאסוף אותי, אמרתי שאני תלויה באוטובוסים וזה לא כזה נוח כי גם האוטובוס לא ליד הבית שלי ועוד כאלה והוא לא הבין את הרמז. וכשזה באמת היה לי קשה לקחת אוטובוס אז ביקשתי ישירות, אבל זה לא היה דייט ראשון חח לא נעים על ההתחלה לבקש ככה
חחח אני לא באה להתווכח עם אף אחד פה.... מעלה נושא שכן צריך לשים לב אליו.
כן יצא לי להפגש עם בנים ששאלו אותי אם אני צריכה טרמפ, ובאו לאסוף אותי. אולי מתוך זה צמחה לי הציפייה הזאת מבחורים. וחוצמזה זה לא שלבחורים אין ציפיות מהבנות. אתם סתם פחות חופרים על זה מאיתנו.
אבל עכשיו הבנתי, בזכות כמה תגובות פה גם, שפשוט צריך לתת לכל אחד להיות הוא עצמו בלי לצפות כלום.
אבל אם כבר אפשר לכתוב פה מה שרוצים, אז שתדעו שתמיד עדיף להציע לבחורה לעבור דרכה ולתת לה את האפשרות לסרב
אבל בלי ציפיות אמרנו ![]()

זה לא נכון כי משיח סתם פלרטטן לא רציני
בכל צחוק יש קצת אמת.
אצלו הכל אמת. בפרט שאומר - סתאאאםםם!!!

אגב, יש חדש עם הידיים של אבא/אמא?

שזה לא מובן מאליו פתאום
אז תודה לכל הבחורים שם בחוץ שאוספים את הבחורה
אבל אני אישית לא חושבת שזה קשור לתרבות המערב, זה יכול להיות קשור גם לרצון הנחמד שלו.
אבל למדתי שאי אפשר לשפוט ככה מישהו חח
בקיצור, פשוט חם בחוץ, ובחורף יורד גשם.......
בס"ד
דייט אחד- נחמד.
אחרי הדייט- הודעה שעוד שבוע וחצי היא טסה ל-3 שבועות
מצד אחד להקפיא עכשיו זה לא יפה- מצד שני אם יווצר קשר
זה גם לא הכי טוב.
מצד שלישי בכל מקרה חגים עכשיו.
מצד רביעי נראה לי שזורם להפסיק גם עכשיו.

לימוד זכות- היא סגרה את זה סופית, אחרי הדייט.
ואם ילך טוב תמשיכו בקשר טלפוני.
קרה לחברה שלי שהבחור טס לשבועיים וכך עשו.
(לפני כחודשיים התחתנו.)
וד''א. מה קשור שחגים עכשיו?
זה לא סיבה להפסיק

את פניך אבקשתמיד ידעתי שיש סטיגמה שבקיבוץ הדתי יש פחות הקפדה וחפיפיניקיות בגלל הסוציאליזם, אבל לא מזמן התחלתי לצאת עם מישהי שהכרתי(היא בשוטף גרה בירושלים ולומדת במדרשה), ביקרתי בקיבוץ שלה (שאת שמו אני לא אזכיר כאן) ונשארתי לישון אצל חבר מהצבא , בכל אופן הזדעזעתי , הרבה מאוד נשים נשואות ללא כיסויי ראש ועם מכנסיים...וגם בארוחת שבת אצל החבר, אפילו לאמא שלו אין כיסוי ראש, לא ראיתי כמעט גברים עם ציציות ...אפילו בשבת מכנסיים קצרים וכיפת גרוש ואני לא מדבר על הנשים...בקיצור קיבלתי שוק תרבות...הרבה פחות הקפדה חיצונית, חבר שלי אמר שככה זה ושחשובה יותר הפנימיות ...אבל יש דברים שהם הלכות ברורות מאוד! ולא ידעתי שזה מגיע עד כדי כך...בכל אופן למזלי הבחורה שאני יוצא איתה נחשבת מעין "דוסה משוגעת" אצלהם...אבל עדיין זה גורם לי לתהיות האם אם זה ילך לכיוון רציני פתאום היא תחליט להיות יותר כמו הסובבים אותה שם ותתחיל לחפף במיוחד בדברים חיצוניים שזה סופר חשוב ...האם נתקלתם במקרים דומים? זה נורמה של ממש בקיבוצים ?
אם הוא בעניין של חוזרת בתשובה או לא.
לכל דבר - מבחינת המבט על החברה בה היא גדלה, ומבחינת השינוי שעברה.
שגר במושב ליד יבנה שאת שמו אני לא אזכיר והייתי בהתחלה בהלם מזה שיש שם המון נשים בלי כיסוי ראש,חצאיות מיני,מכנסיים,חולצות בלי שרוולים אצל נשים וכו', אין ספק שבמקום שאדם גר זה משפיע גם אם אתה חריג אבל אני מניחה שאדם בוגר לא משנה פתאום את אורח חייו,אז אין לך מה לדאוג.
עדיף לבדוק איך העניינים אצלה כרגע, כי אי אפשר לדעת על אף אחד מה באמת יהיה.
ומה אם מגיעים למשבר גיל הארבעים ומחליטים שהרבנים מקשקשים שטויות, ואתה צריך לחפש את עצמך? יש כאלה, גם אם הגיעו ממשפחות נורא תורניות, והיו יראי שמים. אף פעם אי אפשר לדעת, והכיוון לאו דווקא יהיה אותו כיוון שהיה בבית.
הכרתי מישהי שהתחתנה כמסורתיה מינוס, שבעלה פתאום החליט יום בהיר אחד שהוא יהודי למען ישו. היא התגרשה ממנו בעקבות זה, ואז הבנאדם (המאוד יציב....
) חזר בתשובה והתחתן בשנית.
מה שאני מנסה להגיד זה שאי אפשר לדעת לאיזה כיוון הבחורה תשתנה, אם היא בכלל תשתנה, אז עדיף לשאול אותה מה דעתה עכשיו בנוגע למה שמפריע לך.

בתור אישה בוגרת חינוך קיבוצי מהפעוטון ועד סוף היסודי, מבינה מאד את ה"שוק" שלך ואת חששותיך.
אבל, מהיכרות הנושא וכמי שעברה את ילדותה בחינוך הקיבוצי, ותמיד שונה וחריגה בנוף - תדע שאם הבחורה מתנהגת בדרך שונה, בחרה בנתיב של התעלות והתחזקות - יש לכם כבר בסיס נפלא לעבודה לקשר יחד.
לעיתים יותר ממי שצעדה כמו כולם, ובתוך תוכה הדברים לא בנויים וברורים.
כמובן, כדאי להתמקד בפגישות איתה בעניין, לשוחח על כך ולראות לאן היא ואתה חותרים.
כיום, אני הדוסה לשעבר, נפגשת עם חברה מהקיבוץ ומקבלת רק הערכה ופרגון מהם.
סה"כ לצערנו המצומצמות הקיבוצית צימצמה גם את המרחב שלהם להתפתח תורנית ואישית, ואפילו אין לקרוא לזה חפיפניקות.
ביחד - תצעדו למטרה הנכונה. בהצלחה!
נניח שתתחתנו ולאחר מכן בעזרת השם יהיו לכם מספר ילדים, האם תוותרו על ביקורים אצל הוריה בשבתות (אפשר להזמין אותם אליכם אבל זה תלוי גם במידת הניידות שלהם), או שתקחו את הילדים לשבתות שבהם כל הסביבה חפיפניקית?
כדאי לבדוק גם את המראה החיצוני של הוריה , אחיה , אחיותיה והגיסים/גיסות אם כבר יש, האם גם אצלם ניכרת החפיפניקיות שאתה מתאר או שהם דומים יותר לבחורה שאתה יוצא איתה.
עוד נקודה שצריך לבדוק זה האם רמת הכשרות ביית הוריה מתאימה לרמת הכשרות שאתה מקפיד עליה. אם בקיבוץ הנ"ל מקובל עדיין לאכול את ארוחות השבת בחדר האוכל הקיבוצי, אז צריך לבדוק גם את רמת הכשרות בחדר האוכל.
יכול להיות שהיא לא שמחה מאיך שמתלבשים סביבה והיא לא רוצה בית כזה ולכן היא בוחרת לצאת עם דוס כמוך ולא עם מישהו בסגנון של הסובבים אותה. אולי היא רוצה לצאת מהמעגל הזה ויחד איתך תבנו בית כמו ששניכם רוצים.
כמו שרבים כאן כתבו, פשוט תפתח את הנושא לשיחה, בעדינות כמובן.
ולדעתי זה באמת מעיד על אופי חזק. אני מכירה מישהי שגדלה בקיבוץ והרוב סביבה היו חפיפניקים והיא נשארה דוסית, התחתנה עם דוס ועכשיו הם גרים בקיבוץ שבו היא גדלה. היא סיפרה לי שאצלה בשכבה הבנים היו בעיקר החפיפניקים והיום חצי מהם נהיו דוסים מאוד, ברמה שהם לא מוכנים לחשוב על לגור בקיבוץ.
אז לא כדאי להכליל.
אם יש ביניכם קשר טוב ושפה משותפת, והבנה ושאיפות דומות, אל תתן לדמיונות לקלקל.
אגב, הלם תרבות יכול להיות גם בין עדות וכד'.
עוברים את ההלם ולומדים לקבל את הסביבה החדשה.
זה גם לא נראה לי נכון לא לבוא להורים כמו שמישהו כתב. להיפך, הילדים צריכים להכיר עוד סוגים של אנשים ויחד עם זה לדעת מה הדרך שאתם ההורים מתווים להם.
למשל, אמא שלי לא הולכת עם כיסוי ראש, ועד שהתחתנתי היא הלכה עם מכנסים.
אז היום הבן שלי שואל אותי למה סבתא לא הולכת עם כיסוי ואני מסבירה לו שהיא הולכת עם כיסוי רק בשבת, וככה סבתא בוחרת לעשות. לא נכנסת איתו לדיונים אם זה בסדר או לא. זו המציאות. כנ"ל כשהוא רואה באזור שלי הוריי שנוסעים בשבת ואצלנו באזור אין מכוניות בשבת.
אי אפשר לוגם לא נכון לגדל ילד הואקום, כי יש הרבה סוגי אנשים בתוך המגזר.
סליחה על האריכות... שיהיה בהצלחה!
גם כשיש פערים מול המשפחה לומדים להסתדר. אחים אנחנו!!
מכבדים אותם ולא בודקים בציציותיהם.אם הם דתיים והאוכל כשר כמובן. די להתנשא!
-הערה- הכותבת ובעלה מקפידים בביתם על מהדרין אך אצל ההורים מספיק כשרות רגילה. חוץ מירקות החשודים בתולעים.
ומה- לא לתת לסבא סבתא לבקר?? מה נסגר איתכם?? מרוב דוסיות איבדתם את המשפחתיות הטבעית, שגם היא רצון ה'!!
הערה נוספת- הכותבת ובעלה "דוסים" והוריהם- חלקם ללא כיסוי ראש, טלויזיה לא עלינו, וכו', אז מה??? אז סבא סבתא יודעים שככה הנכדים מתלבשים ואף קונים להם בגדים צנועים מספיק, לא יקחו אותם לעולם לבריכה מעורבת, וכו'.
הכל מתוך כבוד להורינו, ושימת גבולות איפה שממש מוכרחים.
שהן במקור מקיבוצים, ולמדו במדרשת הרובע, במכללה בירושלים ונישאו לבחורי ישיבות, אז תתבגר קצת, היא עכשיו דוסית והיא בנתה את עצמה. למה שפתאום היא תרצה להיות כמוהם?? תשמח על מה שיד, אל תתנשא על אנשי הקיבוץ אלא דאג ליראת השמיים שלך ולהקמת בית של תורה שלך.
גם רבקה אמנו לא באה ממשפחה דוסית..
יש לך את ה...שרשור הכרות למעלה ..שם כולם נכנסים ורואים אם יש מישהו שמתאים להם ..
ויש אפשרות לכל אחד גם להעלות שרשור בנפרד עם הצעה משל עצמו ו..לא מוחקים לו בעיקרון...
זה יענו מותר...ואז אם יש מישהי זורמת ...אז זה מתגלגל עד החופה ![]()
לפי מה שהבנתי יש מלא זוגות מהפורום שהתחתנו מהכרות כאן...
שווה לנסות מי יודע?? אולי תמצא פה אחת חסודה עם חולצת כפתורים ומשקפיים ...הכל יכול להיות אחי
בעיקרון צד שלישי
אתה נגיד חושב על מישהי שמתאימה לך
אתה מדבר פה נדמה לי עם אחד המנהלים והם מנסים לגשר בניכם או שאפשר פשוט לשלוח הודעה צנועה
שאומרת שאתה בכיוון ולשאול אם היא גם בכיוון וזהו....

לא נוסד למטרה הזאת? יתכן
אבל בהחלט אפשרי..
אני בטוחה שהמנהלים יעזרו לקשר בשמחה (יש פה מנהלים מצויינים ששמחים לעזור)
ותן טל
הגיע הזמן...
משיח בן דודניצל"שת סופית...
שירוש16
משיח בן דוד
.
אחרי פרידה כואבת, מוצאת את עצמי תוהה אם זאת הייתה אהבה או שמא רק התאהבות?
זה כואב בכל מקרה, אבל יש בי תחושה שאם אגיע למסקנה שזאת הייתה "התאהבות" עם המון המון הערכה כלפי אותו בחור אז ארשה לעצמי לצאת לחפש את ה"אהבה" האמיתית יותר בקלות מאשר לגלות שהייתה בי אהבה אמיתית כלפיו, ועכשיו צריך לחפש אותה שוב באדם אחר..
מקווה שהובנתי.. אבל בקיצור, מה לדעתכם שונה בתחושה? איך אדע מה זה היה?
משיח בן דודהוא אחד שיאסוף אותה מהבית עם הרכב
אבל יקבל דו"ח על נסיעה במהירות מופרזת...
קדימה שרשרו!
זה דווקא מראה על פוזאיסטיות!!!
יפה זה לא סיבהחשבתי זה ברמת המכשיר.
ברמת האתר, שרתים,
אין לי כל קשר.
(:

מישהו שידע לאהוב שידע להעניק לתת מעצמו בכל מקום שאפשר , שידע להקשיב גם כשקשה לו וממש לא בא לו , שידע לשתוק כשצריך ולהעביר על מידותיו , לדעת שאישתו קודמת לכל דבר והוא עצמו כאין , להכיר טובה , לדעת להחמיא לאישתו גם אם המרק ממש יצא מלוח
, ועוד כהנה וכהנה
lo etcavanti shehu mamsh clom rk shishtu kodemet
lo evanti cimat clum.יפה זה לא סיבה
תפוח יונתן
שירוש16אבל אם כל השאר מסכימה בהחלט.
רק צריך למצוא מישהו כזה...![]()
משיח בן דודרק תזהר לא להיתקע בתקרה..![]()
בסוף אתה עף עם בעיטה ממישהי ![]()
אליפלא

הוא אחד שיש לו כרומוזום Y.
זה אחד שיכבוש אישה אמיתית בשרשור אמיתי של גבר אמיתי.
אני משקיעה בכם זמן,מבררת,חושבת עליכם,מתייעצת,בוחנת את הקריטריונים שלכם שוב ושוב (אני לא מאלה שעושים הנה דתי ודתיה בואו נשדך ביניהם יש עוד בחינות),בודקת,מביאה לבחור את המספר,צריכה להיות הכתף התומכת של הבחורה אבל-
להודיע לי שנפרדתם אתם לא יכולים? זה פשוט זלזול משווע שאני צריכה לשמוע מאיזה מישהו לא קשור בעליל שנפרדתם? מה כואב לכם למען ה' מה? לשלוח לי הודעה מסכנה תודה רבה אבל זה לא הצליח? למה כל פעם אני צריכה להרגיש "ממודרת" בגלל כל מיני שטויות אז "שכחתם" לא ליידע אותי? למה אני צריכה להרגיש ככה? מי ישמע מדובר על כסף (אני לא נכנסת לנושא האם צריך לשלם לשדכן) או כל דבר אחר מדובר על בסה"כ ליידע אותי.
אני לא מצדיקה חוסר נימוס, ומבינה שאולי את קצת נעלבת, אבל כדאי לדעת באופן כללי שזה מקום שבו ממש צריך להניח את האגו בצד. אנשים עוברים כל מיני דברים, והדבר האחרון שהם רוצים זה להעליב מישהו, בטח כזה שהתכוון להיטיב אתם.
(בקשר הכי רציני וארוך שהיה לי, השדכנים היו חברה שלי מהלימודים ובעלה, מה שאומר שראיתי אותה מדי יום. היא הייתה מקסימה ועדינה, ובכל זאת זה קצת העיק עליי. אז תפסתי אותה לשיחה ופשוט הסברתי שהמרחב שלי חשוב לי, ושאני ממש מבקשת שלא תצפה לעדכונים מהשטח וגם שלא תיעלב בבקשה, ככה נכון לי להתנהל. הוספתי כמובן שלא תדאג, אני אספר לה לפני שנתארס או אחרי שניפרד, אבל בינתיים זה מה שאני צריכה. היא הגיבה מעולה - כאמור מראש היא הייתה מקסימה - ויכולנו להמשיך לתרגם מאמרים חצי-חצי יחד בנחת בחודשים הבאים. וכמובן שרק הערכתי אותה עוד יותר...)
אל תשפטי .. לפעמים אנחנו לא מודיעים ישר כי אחרי פרידה רוצים רגע חופש ואז ליצור שוב קשר עם שדכן זה אומר להתקדם הלאה..
וכל הכבוד לך על ההשקעה!
אנונימית1111
הודו לה'.,מחזק לשמוע את זה ממשהו שעובר את זה.
אני לא ממש מסכימה עם כל מה שכתבת.
זה נכון שברגע של משבר,פרידה וכאב אנחנו לא רואים את הטוב שבדבר הזה.
כי רע לנו,כי כואב לנו,כי שבור לנו בנפש...
אבל לא תמיד מצליחים לראות גם אחר כך,גם אחרי שעובר מספיק זמן,את הטוב שבפרידה הזאת.
אני אישית,בפרידות שהיו לי בעבר,לא תמיד הצלחתי לראות ממרחק רב למה זה היה טוב..
בשביל מה זה היה נחוץ?
או בקיצור-למה נפרדנו?
פשוט לא מצליחה!
נכון,יש דברים שנסתרים מאיתנו..וחבל שאני לא יודעת אותם.
היה לי הרבה יותר קל אם הייתי יודעת.
הייתי יותר משלימה עם זה בקלות,אם היה לזה הסבר הגיוני ורציונלי..

שמן פשתן
שמן פשתן
רנדומליאם היו מציעים לכם מישהי/ מישהו שיש לו אח / אחות גרושים, הייתם פוסלים?
אם בנוסף לכך המישהי/מישהו האלה הוא/היא גם ממזר/ ממזרת.
אבל אם לא אני פשוט אלך לחפש פסולי חיתון אמיתיים.
אבל שמעתי סיפורים הזויים, ואנשים שפסלו על שטויות או דברים כאלה..
אתה יכול לשמוע גם על שטויות יותר גדולות..
אבדוק את הסיבה אך לא מעבר לכך.
יש פה גם גרושים ופרק ב שמסתובבים בפורום וגם אחים של גרושים.
ולמרות שאני מאמין שלכל אחד יש זכות לפסול על מה שבא לו, אני חושב שלפסול מראש רק על סמך זה זה די משוגע.
ואני לא מדבר על צורת המחשבה, אלא על חוסר ההקפדה בכללי הדקדוק.
#סליחה
דע לך, שמי שאחראי שם על הדקדוק הוא הרב מאזוז 
אבל ב"ה אני רואה יותר סידורים וכדו' אשכנזים שמקפידים יותר על דקדוק.
אני, למשל, התחלתי להתפלל בסידור "סימנים" בהוצאת פלדהיים.
היה קרוב יותר לליבם של הספרדים מזה של האשכנזים.
האשכנזים שמו דגש יותר על התוכן ופחות על הופעתו החיצונית.
כך לפחות עולה מניתוח גס (ובמילה זו אני פוטר את עצמי מהזכרת
שמות מדקדקים אשכנזיים דוגמת הרוו"ה ועוד) של הספרות הרבנית
של אלו ואלו.
היא תגובה לסידורים הספרדיים
(וכמו שציין צריך עיון, גם הם נעזרו במדקדקים הספרדיים)
(ובאמת לא תראה מפעל דקדוקי אשכנזי מקביל למה שעשו בישיבת "כיסא רחמים"
או בתיקון קוראים "סימנים")
בע"ה קבענו דייט בבית קפה ולא נעים לי שהבחור ישלם עליי.
תמיד כשאני מתנגדת הוא מצליח בסוף לשלם וכך יצא שבכל הפעמים הוא זה ששילם ![]()
ממש לא נעים לי כשהוא משלם עליי אבל מצד שני אני מרגישה ב"ויכוח" הזה שהוא כאילו נעלב.
איך אני יוצאת מזה יפה בפעם הבאה? (לא שייך להחליף מקום.. כבר דיסקסנו על זה)
אני כבר ידאג שהוא ישלם על זה ![]()
אוהבת את מלכנו
ישבנו ודיברנו והכול היה טוב ויפה
עד ששאלתי אותה:
רגע אמרת שאת מהמושב רקפים?
אז היא עונה לי כן
אני שוב אומר-יואו החבר הכי טוב שלי משם מכירה את*****(השם שמור במערכת)
והיא עונה כן...בדיוק זרק אותי לפני חודש
אההה אני אומר ומסכם לעצמי, ושואל:אז את הריבאונד?
מה זה ריבאונד היא שואלת
אז הסברתי לה שזה מונח בכדורסל שמבטא כדור חוזר
מה??היא מזדעקת
אתה רוצה לומר לי שאני נראית כמו כדור?
#הגיון נשי לך תבין
<צ>
אגב עם נמאס לכם מהשטויות הלא אמיתיות שלי
ורוצים להשאר עם הפורום פריקות וכו' בקשר לנישואין
מוזמנים להכנס בי באישי

נאוה תהילהלא אל תפסיק זה כיף להיתקל בפורום גם בשירשורים משעשעים ולא רק "בדיכאון שהיא חתכה" ו"לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו"...
(מהדיסק המצויין צמאה2)
האסוסיציה הראשונה-חופה.
שנזכה בעז"ה בעתו ובזמנו-בקרוב.
[סוף פריקה]
אושר תמידיאו שתתחתן מהר.
ציון חמדתי
ציון חמדתיאחרונה