בחור שישב כמה שנים בישיבה ועכשיו יצא לעבוד וללמוד באקדמיה
עד כמה זה דבר שיוריד את ערכו / תפסלו על זה ?
בחור שישב כמה שנים בישיבה ועכשיו יצא לעבוד וללמוד באקדמיה
עד כמה זה דבר שיוריד את ערכו / תפסלו על זה ?
וגם אצלם - יש כמה סנוניות - שלא היו פוסלות על הסף בחורים שלומדים לפרנסת הבית, ואפילו מעודדות את בעליהם לצאת לרכוש השכלה ולעבוד לפרנסת הבית. [מתוך שיחה והכרות אישית עם זוגות חרדים].

ההפך, רצוי שילמד גם תואר.
צריך גם ללמוד תורה אך עם זאת גם לשלב מקצוע שיהיה כדי לפרנס את המשפחה.
אני לא שואל על מישו שבעתיד יצא לעבוד אלא כבר עובד
בס"ד
בכנות-
כן חשוב לי שבעלי ילמד ויצא לעבוד- אבל אני מאמינה שזה מאוד חשוב ומאוד תורם לבניין הבית שמתחתנים כשהבעל עדיין בישיבה... כן יצאתי עם מישהו שהתורה מאוד חשובה לו ועם זאת הוא הבין שיש גם חשיבות לצאת וללמוד- אז הוא למד בישיבה ושילב יום או יומיים בשבוע של לימודים אקדמיים- זה לא הפריע לי...
שאלת, ואני כותבת פה את דעתי האישית.. חייבת לומר לך שיש לי חברות שחושבות כמוני אבל יש לי גם הרבה חברות שדווקא רוצות בחור שלמד כמה שנים בישיבה ועכשיו כבר יצא ללמוד לימודים אקדמאיים..
בעיניי זה המסלול הנכון.
כמובן, אני אבדוק אם הרמה הדתית שלו לא ירודה בגלל זה, אבל אם לא - יאללה לשידוך! ![]()
צה"ל מכיר?
![]()
י. נחמיה[ע"פ מידע שע"פ הזכור לי מופיע בדברים שאנשים כתבו בפורומים, או בשמות ניקים, לא מידע מודיעיני חסוי..]
נצפו בפורומים ממרכז, תורת החיים והגוש.
לא מתחייב שכולם שייכים לפורום הזה בדווקא.
מן הסתם, יש מעוד כמה וכמה ישיבות.
מחפשת מקום ספציפי?
ואכן מופיע שם הביטוי, בהקשר לחובתו של האדם למלא את ציוויי הבורא. כמובן שקשור לזה החובה לייחד את מעשינו לשם שמים. על העובדה שזו חובתו של האדם בגלל שהוא נברא כפי שנברא, עם נפש הוגה ומשכילה, לא מקשים מדוע נברא כך ולא אחרת. אבל תסכים אתי שאין כוונה לייחס לה' צורך עצמי כלשהו שבגללו הוא ברא את העולם.
בקשר לעניין הקודם שדיברנו: לדידי, עצם היות העולם מוגבל זה לא סיבה שבפנייה אל הבורא אנו נדמה איזושהי מוגבלות.

אביה_א
די"מאחרונה
ותן טל
![]()
זה באמת לא קל בכלל.
כואב את כאבך.
באהבת ישראל, אהבת אחים.
אין אף פעם דרך נעימה לעשות את זה!
אוף אוף אוף!
ריבונו של עולם, בחורי ישראל מתוקים וטובים הם, בבקשה שלא פגעתי אף פעם באף אחד!...
*סוף פריקה*

אתם ממש מקסימים (מי בפרטי ומי ע"ג הפורום) 
הייתם יוצאים עם בת שעשתה שירות לאומי בחו"ל כשליחות?
מה זה היה אומר לכם עליה?
במידה ושוללים-
ישר על ההתחלה?
זה גם חתיכת פלוס גדול יותר היא רכשה שפה
בס"ד
שליחות, וגמישות, תכונות חשובות.
חחח מצטער לא יכלתי להתאפק (תרתי משמע???!) ![]()
מראה על אישיות פעלתנית אבל יש הרבה בנים שזה לא מתאים להם
זה כשלעצמו לא אמור להיות משהו שגורע ההפך זה מוסיף
צריך להפסיק לאכול סרטים על זה
יאיר26
ותן טלאחרונהתחת שרביט מכחולי
נסיתי לצייר שמך
את עושר שפתותיך
ואת עומק תומך
שעון על גזע עץ תמר
דמיתי דמותך למולי
עולה מן המדבר
חודרת לליבי
כי אוכל כלל לדמות
מלאך לבת תמותה
ואיך אוכל כלל להגות
את נופך זיו דמותה
בין צלילי השקיעה
נשאתי את שמך
בוכה ללא מילה
זועק אל תוך ליבך
ובעת עלה השחר
את פרחת הלכת
ובעת נסתרת ממני
נמוגו אף חיי
את צריכה שתהיה לכם השקפת עולם שאתם יכולים לצעוד בה ביחד.
את צריכה להרגיש שיש ביניכם כימיה והבנה הדדית.
את צריכה להרגיש שיש לכם הערכה הדדית אחד כלפי השני.
ואת צריכה להרגיש שכיף וטוב לכם ביחד.
בהצלחה!
א. מה זה התאמה בסגנון- לא משנה חיצוני או פנימי? אם הוא עם זקן ופאות אז היא צריכה להיות עם חצאיות ארוכות מתנפנפות? ממש לא. התאמה לא אומר ששני בני הזוג הם אותו דבר. התאמה זאת אומרת ששני בני הזוג מסתדרים טוב אחד עם השני- שיש מציאת חן הדדית ושיש לימוד הדדי.
ומה זה סגנון פנימי? את מתכוונת להשקפת עולם?
ב. כנ"ל א. יכול להיות שבחור ובחורה שנראים כלפי חוץ סופר מתאימים הם בכלל לא באותו ראש ואין ביניהם שם קשר. ולהפך- יכול להיות שבני זוג שמגיעים מעולמות מאוד שונים ימצאו שפה משותפת.
ג. קשה מאוד לקבל החלטה על נישואין אם אין שום רגש מעורב בסיפור. לא חייב להיות רגש של מאוהבות קיצונית ולבבות פורחים באוויר, אבל בהחלט רצוי שיהיה רגש של שמחה, של "הגעתי למקום הנכון", של רצון אמיתי לחיות ביחד.
ד. בהמשך לזה- יש פער מאוד גדול בין מה שרואים ומכירים בפגישות למה שחווים אח"כ בנישואין. בחורה שמגדירה את עצמי בצורה מסוימת מתארסת עם בחור שמגדיר את עצמו באופן מאוד דומה ואחרי החתונה, כשמתחילים להכיר לעומק מגלים שבעצם כל אחד הוא משהו אחר לגמרי.
וכן, בוודאי שאנשים משתנים. אבל לא משתנים ע"פ הזמנה מראש וע"פ רצון בן הזוג. משתנים מתוך צמיחה זוגית משותפת.
ה.מאמינה שהרוב המוחלט מגיעים לחתונה עם תחושה ש"זה זה". זה חלק מהרגש. יותר נכון- זו המסקנה שמשלבת בין השכל לרגש. אני לא רואה איך זוג יכול להגיע לחופה אם לא ברור להם שזה זה. מה, בחור יכול לקדש בחורה אם הוא עוד חושב "אולי מישהי אחרת יותר מתאימה?" ????
מה שכן- יש הרבה בלבולים ומניעות ודמיונות בענין הזה.
חייבת לציין משהו לגבי הנושא של "בחירת בן זוג". לפעמים נדמה לי שנורא נחמד לתאר את זה כאילו לפני עומדים 30 בחורים, ואני רק צריכה לבחור! כמה פשוט! אז זהו שלא. הענין הרבה יותר מורכב מזה. וודאי שעושים בחירות מסוימות במהלך התהליך ואני בעצמי עשיתי כמה בחירות מודעות מאוד. אבל יש פה גם הרבה סיעתא דשמיא- הרי לא מספיק שאני אבחר- גם הוא צריך לבחור בי...
אבל באופן כללי- באמת כדאי לא להסתבך יותר מדי. לזרום יותר. נפגשת עם בחור? נחמד? ממשיכים. מעצבן, לא כיף, מעיק? לא ממשיכים. לא לנסות בכוח ומצד שני גם להפעיל את המוח... וה' יעשה הטוב בעיניו.
עד כאן...בהצלחה!
קצר וקולע. ממש כך.
אז ככה
עד כמה לדעתכם דתיים מוכנים לקבל ולהכיל
ביחס לחילונים/מסורתיים?
(ובוודאי שיותר מאשר מוכנים לקבל ולהכיל חרדים)
אם נגיד שזה חלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך- סבבה. אז צריך לכבד ולקבל את החילוניים והחרדים באותה מידה.
אם זה קשור לשמירת מצוות- אז אדרבה. החרדים רוצים לקיים, מה שאין כן אצל החילונים (ויש גם חלק- אם לא הרוב- שהוא אנטי קיום מצוות וכו').
ברמה של להתחתן עם חילוני? לא.
ברמה של לקשור קשר חברות טוב עם חילוני- נראה לי שהרוב כן

יצא לי לחשוב ככה, מתוך כמה שאלות ודיונים פה בין החבר'ה...
אני מוצא את עצמי המון פעמים בהתלבטות עם עצמי..
האם אני יוצא עם בחורה לשם מילוי חיסרון בחיים שלי? [אני צריך קשר, כי, קשה לי לחיות לבד, ואני כבר רוצה להתחתן...]
או - האם אני מוכן למסד את עצמי לקשר רציני לאורך זמן, של עבודה קשה ולקיחת-אחריות על החיים שלי - וכמובן להתחתן מתוך מקום של שלימות-פנימית?
אז - לסיכום השאלה: האם אנחנו רואים את הצורך של הזולת לנגד עינינו או את עצמנו ואת מילוי הצרכים שלנו?
---------
בבקשה ממכם - אנא - כבדו את דעתו / תגובתו של כל אחד...
בלי להיכנס לביזוי, וחילול ה'.
תודה רבה!
"רגישות"?
אני אשמח למשחק- פורום
(אני מקוה שזה לא נוגד את הכללים או משו)
אם זה כן נוגד אז אני אעשה סקר/שאלה
מה הקטע של משחקים בדייטים??
אפעם לא הבנתי אתזה וזה מרגיש לי גם די מביך...
יש מליון דרכים לחזק/לשמר את הקשר
לא עדיף להשאיר "משחקים" לאחרי החתונה...?
ואם אתה מאלה שמחקים בדייטים
מה אתם משחקים ואיך זה הפשיע על הדייט שלכם?
שוטו!!!
(מה מקור המילה??
הללישחששנו לפני כן שזה יהיה תחרותי מדי, ואני לא אומר לך שזה התברר כמופרך.
אבל היה סה"כ נחמד. באופן כללי משחקים זה רעיון נחמד ומגוון לדעתי.
("שוטו" זה עברות חביב של shoot)
הוא מרוכז במשחק
לו לים היו הופכים
שתי עינייך, אהבת יונים
אז לבטח הייתה מתבטלת
לנוכח הודך בין גלי התכלת
ולו אוכל גם להביע
את נפשי שנכספה
לשמוע שירך אי שם בלילה
בינות למשברי החשיכה
בין ידיך חיפשתי לי מקלט
בעת רודפי כמעט והשיגוני
אך את חמקת, הלכת
בעת נשאתי קולך, תעזביני
ואיך אוכל ואיך אומר
את שאהבה נפשי כספתי
אך שוב ליבך האכזר
נסגר וכמעט שהרגני
כזריחה העולה מן המזרח
דמותך מבעד חלוני
ומיסתורי ומנעולי ליבך
מוללו שפתי ונשאוני
כמלאך לבן עטור תכלת
כשושנה צחורה בגן הורד
כיהלום מבהיק בטבעת המלך
וכנשמת אדם בגוף שלהבת
הרכנתי ראשי בחרש, בלאט
ונשאתי שמך בדומיה
אך את עברת אט אט
ולנצח נפשי בוכיה
פלא
דווקא אחד השירים
הפחות מוצלחים שלי...
אבל בכל מקרה אני לא מתיימר להיות יודע-כל בנוגע לניקים פה
למה כל הבנות מחפשות היום :"דוס, אבל פתוח". "דתי, אבל זורם"
"למה מפחיד אותם שאני מדבר על חיי תורה. למה כשזה מגיע לתורה מול משהו חומר, החומר מנצח. וכמובן, היא מתפללת פעם ביום. וצנועה והכל, וחלילה לא מכנסיים או משהו, ולא מעל הברך, אבל לא ללכת לקולנוע? התשגעתם? איך אפשר לחיות ככה?
וכמובן, אם הוא לא יוצא לקולנוע משהו בו מציג איזה שהיא אטימות לחיים ולסביבה של היום שהיא יותר פתוחה וזורמת.. (הדברים נאמרו בשיחת בירור. לא כוללים ולא מכלילים)..
מנקודת מבט שלו,
הבנים משיקיעים שנים מהחיים שלנם על מנת לבסס את חייהם על פי ערכי התורה וההלכה. בישיבה וכו'
ואז, כשזה מגיע לשידוך, זה יפסל כי הוא לא יוצא לקולנוע, כי הוא "דוס" מדי, הוא מתנועע יותר מדי.
לא מכריח שזאת המציאות.
ולא מכליל.
ולא תוקף.
מבקש,
הזדהות כזאת או אחרת אם יש.
ואם לא, להראות את הצד של הבנות שמוכנות להיות קרביות, לא פחות מאשה של קצין, להיות אשת אברך.
אני בטוח שיש הרבה בחורים שלא פוסחים. כל העניין זה להציג את דרישות המינימום החשובות עוד לפני הפגישה. הרמה הדתית היא הדבר החשוב ביותר. לצערי, כבר ראיתי הרבה שלא מבינים את זה, וחבל.
ב"ה
ברוכים הבאים וברוכים הנמצאים וברוכים השבים ל***תהילים לשבת***!![]()
מספר כללים לתזכורת:
1, כולן/כולם מוזמנות/מוזמנים להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים '<מנחות, קי, ע"א> (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת, ומומלץ גם להוסיף קישור לשרשור זה בפורום המקביל.
5, מי שמתחיל/ה סבב חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך סבב קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הסבב, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס)
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.
7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.
חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו (מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
*מצורפת חלוקת פרקי התהילים לפי חמשת ספרי התהילים:
1, א-מ"א. 2, מ"ב-ע"ב. 3, ע"ג-פ"ט. 4, צ'-ק"ו. 5, ק"ז-ק"נ.
*חלוקת פרקי התהילים לפי ימות השבוע:
יום ראשון: א-כ"ט, יום שני: ל-נ, יום שלישי: נ"א-ע"ב, יום רביעי: ע"ג-פ"ט, יום חמישי: צ-ק"ו, יום ששי: ק"ז-קי"ט. יום שבת: ק"כ-ק"נ.
שבת שלום ומבורכת
אנונימוסאני ק"כ-קל"ט
עריכה: נא לכתוב בצורה שמכבדת ולא עלולה לפגוע במי שפונים אליו!!
הכל אבל הכל , דמיונות. כל מה שכתבת.
בשום פנים ואופן, אין לי קשר מקצועי עסקי לפורום הזה. ולא לאחר.
מה שכתבת אינו אמת. ואינו קרוב לאמת. אין מטרה עסקית. ח'ו.
אנחנו בכלל בתחום עסקי תעשייתי טכנולוגי. ייבוא ייעוץ פרויקטים.
ומטפלים ללא נגיעה כספית. ובה' מצליחים.
עוד מעט שבת, אין לי עניין להתייחס לכתיבה ולסגנון שלך. שתהיי בריאה. כמה טוב שאלה שקרובים אליי, מתבטאים כל כך שונה ממך.
לכותבת המקורית.
יקרה,
לדעתי אין אפשרות לצאת ממצב כזה, ללא ריסט. ללא הכנעה. ללא איבחון
כדאי שתמצאי לך מאמנת אישית. רצוי דתיה, ורצוי אחת שמכבדת את הכסוי שלראשה. בהצלחה.