פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1139)

ויש כאלה שקובעות פגישה להתרשמות אישית.

אבל אין לי תשובה...

פתיחות כנות ופשוט להתגבר על הפחד של לפתוח תלב...
באים להכיר אחד את השני, ואם אתה כנה באמת זורם ולא שופט זה אוטמטית מקרב את הצד השני

בעיקר תשומת לב לשני.

לחשוב על הדברים מנקודת מבטו, מה עושה לו טוב? מה הוא רוצה עכשיו?

זה יכול לנקות את כל הדיבורים הסתמיים ולגרום לקשר לצלול פנימה

ולהתחיל לחפש להיות חברים אחד של השני.

לשתף בהתלבטויות (אפילו סתם התלבטות פשוטה..)

לשתף בחוויות

לא להיות שיפוטי,ככל שנהיה פחות שיפוטיים-כך נצליח להכיר טוב יותר!

לנסות לשמח את השני

 

הראשונה, להביע עניין וסקרנות. ממש להתעניין בעולם שלו.
השנייה, לשאול מה היו התחושות/רגשות בזמן האירוע שהוא מספר לך עליו.
לחתור לדיבור על תכנים רגשיים.
והשלישית, לשתף גם בדברים עם תכנים רגשיים. כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם..

תודה לכולם

@יהל

@עוד תגובות

 

 

 

 

 

השיטות ה"קלאסיות". ולא צריך להירתע מהן...

 

אגב, בנוסף, אם את בסביבה עם בני המין השני ואחד מסוים מוצא חן בעיניך ואת חושבת שיש פוטנציאל - את בכיף יכולה לשלוח איזו חברה או קרוב משפחה שישאל אותו מה דעתו...לא לפחד מזה

מנסיון של שנים, אתרי הכרויות לא עובדים בשבילי. יש לי פחות נסיון עם שדכנים, אבל ממה שראיתי הם תקועים בסטריאוטיפים לפי הפרטים הבסיסיים ומנסים לשדך אנשים שבכלל לא מתאימים, או לא שולחים הצעות כי הם חושבים שהם חייבים להציע מישהו מסוג מסוים ואין להם מישהו כזה להציע. 

אני חושבת שהטקטיקה הכי טובה היא שמישהו שמכיר את האיש והאישה יכיר בינהם- ככה יש פחות סיכוי לבזבז זמן עם מישהו שבכלל לא מתאים. רק חבל שאני לא מכירה אנשים שמכירים בחורים באזור שאני גרה בו.

 

בגלל שרק פעם בשנה איזה מישהו/י שאת מכירה מציעים לך מישהו לצאת איתו?

 

אין מה לעשות - במקוםשאין אנשים, תהיי את איש(ה) - או שתתחילי בעצמך עם בחורים, או שכן תלכי לשדכנים אבל תנסי למצוא את השדכנים הכי טובים. בסופו של יום הם הרי כן מצליחים לשדך אנשים...

 

תזכרי - עדיף לך לצאת כמה דייטים לא קשורים ולהתחתן יותר מהר, מאשר לצאת פעם בהמון זמן ואולי להתחתן אחרי פחות בחורים לא קשורים שיצאת איתם, אבל הרבה הרבה יותר מאוחר...

הזמן שלי יקר ולא רוצה לבזבז על דייטים עם בחורים שלא מתאימים לי/שאני לא מתאימה להם. אני מעדיפה גישה יותר ממוקדת ויעילה (ולא ליצור קשר רגשי לבחורים ואז לגלות שהם שיקרו לי- וזאת אפשרות יותר סבירה כשיוצאים עם מישהו מאתר היכרות.)

כאלה שבאמת יודעים להעריך אנשים ולא סתם לנסות לשדך, בשביל הקטע או הכסף.

אפשר גם לפנות לבניין אריאל בפייסבוק, הם גם משדכים וגם מארגנים מפגשים ושבתות למטרת היכרויות.

אפשר ליצור קשרים, או עם סתם אנשים בשביל שיכירו לך או במקומות שמיועדים לרווקים ורווקות.

 

יש הרבה שמכירים במקומות שגם ליותר דוסים נוח בחברה מעורבת (פורומים/התנדבויות וכדומה)

אבל אני חושב שאני לא בדיוק אינדיקציה...
החיים שלי בעצמם לא היו רגילים

מן הסתם שכולם היו רוצים לכתחילה משפחה "רגילה".. משפחה נורמטיבית בלי סיפורי רקע וכו'. אבל אם רק זה מה שמפריע, ובשאר הדברים ניראה שזה ממש יכול ללכת הייתי בודק... יכול להיות שהשד לא כזה מפחיד, ואחרי בדיקה זה יראה כדבר שולי לגמרי.

כל אחת/ד צריך לבדוק כאדם נפרד

בכללי אני נגד פסילות מראש

למה לפסול על דבר כזה??

לברר את הרקע. מי היו ההורים וכו'.

לא בוחנים קשר לפני מקרי העבר, זה השאיר בה משקעים? הם רלוונטיים לקשר זוגי?

.

בלי להתחתן אתה.

רואים את זה מהמאמר במסכת מגילה: "כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו כאילו ילדו", ומביאים ראיה ממרדכי שגידל את אסתר, ומדעת חז"ל, שאביה ואמה נפטרו מיד בלידתה.

אסתר היתה בת מאומצת, ונראה לי שאם מרדכי לא היה מתחתן אתה, והיא לא היתה נלקחת לאחשוורוש, כל אחד היה רוצה להתחתן אתה.

לא הייתי חושבת לרגע לפסול.
לא רואה בזה משהו שמצביע על בעיה אצל האדם...

אבל מהכרות אישית עם לא מעט חבר'ה מאומצים (גם משפחה, גם במעגל החברתי)-

כדאי לבדוק אם אין השפעות לא טובות מהאימוץ. זאת יכולה להיות המשפחה הכי נהדרת שאימצה אותה.. ואני אומרת את זה בתור בדודה של מאומצים (דודים שלי אימצו...משפחה נהדרת ומהממת ומלאת חום ואהבה!!!)--

אבל בנסיבות של בנידודים שלי, הם נדפקו רציני במוח מהאימוץ וממה שהם עברו שגרם להם להיות קצת הרבה דפוקים במוח מבחינה רגשית... אני מתה על בנידודים שלי, אבל יהיה לי קשה למצוא להם שידוך גם כי אני אפחד להכניס מישי לחיים שלהם וגם כי לא בטוח ירצו אותם... הם מהממים ומתוקים ונשמות טהורות. אבל עם בעיות נפשיות מכאן ועד אמריקה, כל ילד והסיפור שלו.

 

אז זה רק דבר קטן שכדאי לשים לב אליו ולברר. יכולים להיות ילדים מאומצים שגדלו באמת בצורה נהדרת ולתפארת מדינת ישראל בלי שום בעיה רגשית כזו או אחרת, בהחלט. אבל בגלל ההכרות הקרובה שלי עם 5 ילדים מאומצים עם בעיות רגשיות קשות- אני מזהירה וממליצה לבדוק טוב טוב מהבחינה הזאת... 

אני מקווה שלא הייתי פוסל.

וב"ה יש להן הרב ילדים. כמו"כ מכירה גם כמה נשים צעירות בלי קושי.

החיסונים הם חיסונים רגילים לחלוטין שאת רובם כנראה גם את קיבלת כתינוקת. אם מאד מטריד אותך- את יכולה לבדוק כמה אחיות יש מסביבך, אולי יש כ"כ הרבה, שסטטיסטית זה מסתדר.
המלצה יותר גדולה (לענ"ד)- לא להטריד את עצמך יותר מדי בנושאים האלה. אין לנו הבנה וגם לא ידיעה במה עובר על הזוגות האלה (או בגיליון הרפואי שלהם).
כמובן,תמיד אפשר להתפלל

סיעוד ונפקדה סוף סוף!
וסיימה את הלימודים עם 2 ילדים בשנתיים ב''ה.

בס"ד

לקנות מחברת יפה. ועט מיוחד ויפה.
לכתוב כל יום רשימה של לפחות 5 דברים טובים ש קרו לך היום. מהדבר הכי פשוט, כביכול, כמו: קמתי בריאה ושלמה, עד לדברים יוצאי דופן ופחות שגרתיים.
בנוסף, כל יום, לכתוב כמה דברים טובים שאת רואה בעצמך, שקיימים בך.
זה מאמן לראות ולהתקד בטוב. ונותן כוח ושמחה
בהצלחה, המון שמחה בעז"ה ולילה מבורך!

אל תתני לעצמך לשקוע בעצבות.

לא אתנגד לעוד תגובות ;)
לשמוע עוד ולהחכים בנושא, זה תמיד טוב

כמו "למען אחי ורעי" או אם יש לב השמים של פורים

אולי תשבי איתו, תנסי להקשיב למה שהוא אומר. הוא לא בא סתם...

בכלל לעבוד בעדינות עם עצמנו נשמע לי יותר יעיל...

אם מפריע לי לצאת עם מישהו פוזל?
עם מישהו שקשה לו לקום בבוקר?
מישהו רזה מדי?
שמן מדי?
וכו'...

 

 

זוכרת שהמורה שלי סיפרה לנו שהיא יצאה עם בעלה אמרו לה שהוא מגמגם וזה בכלל לא הפריע לה. להפך, היא בקושי שמה לב...

מלבד הגמגום - בטוחה שיש עוד המון דברים! ושזה לא מה ש"הוא".

ולכן - כל עוד שאר הפרטים נשמעים לי מתאימים - הייתי יוצאת.

מאמינה שהייתי (=אני. זה לא אומר מה אנשים אחרים...) צריכה סבלנות וזמן ל"התרגל" לדיבור, אבל מלבד זה - למה לא?
 

בהצלחה!

אני פשוט עם הפלא, אז לא יכולה להביא לך קישור

אם את שואלת כי הציעו לך או שאת יוצאת עם מישהו מגמגם - אז מה כ"כ מעניין אותך מה אחרים חושבים בנידון?

 

אם את שואלת כי את קצת מגמגמת בעצמך - אז יש כאלה שזה מפריע להם ויש כאלה שלא, ואת תמצאי בע"ה אחד שזה לא יפריע לו.

הציעו לי מישהו שהוא מגמגם ואני קצת חושבת איך זה  ילך תודה בכל אופן ועוד בעיה שהוא דתי לייט ואני דתייה לאומית קצת מבולבלת ולא יודעת מה להחליט

אין טעם לשאול אחרים אם גם להם זה מפריע.

 

לגביי הפער הדתי - זה כבר חשבון שלך..

ולשים לב למשהו שאולי לא חשבנו עליו.

בד"כ זה אפילו יזיק, כי אנשים לא חושבים בעצמם מה מתאים להם, אלא כל הזמן פוזלים לראות מה אחרים אומרים.

וגם קשה לי להאמין שהיא תקבל איזו חוות דעת שתועיל לה בנידון.

 

ואם נגיד לי זה מפריע מאד לפגוש מישהו מגמגם - אז זה אומר שגם לה זה אמור להפריע?

ואם נגיד לי זה בכלל לא מפריע לפגוש מישהו מגמגם - אז זה אומר שגם לה זה לא אמור להפריע?

אבל שאלות כמו תרימת כליה או ריטלין, בהחלט יכולות להאיר נקודות שלא חשבו עליהן.

סך הכל זה עניין רק שלי, אבל אולי יאירו לי נקודות שלא חשבתי עליהן? שואלים כדי לדעת. זה לא עולה כסף

אולי יהיה לך לעזר כלשהו:

 

האם הייתם מסוגלים לצאת עם מגמגם/ת? - לקראת נישואין וזוגיות

במקום המנהג של בנות ישראל החולות בכרמים,

אפשר לעשות את זה שם בבית-הקברות.

הן מתפללות ואנחנו נחטוף אותן

 

נ.ב.

מה זה ה-30.4 שכתבת שם? מחיר?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סתם סתם, אני יודע שמדובר בתאריך לועזי.

במקומותינו לא נהוג לכתוב אותו, בייחוד לא בדברים שבקדושה!

הוכחת שאתה צדיק, הוכחת שיש לך חוש הומור...

 

עומדת בראש המיזם המבורך הזה..הסיפור שלך מחזק ומעורר השראה..תבורכי

 

 

 את מירב אישית

בעז"ה מצפה להכיר ובלנ"ד נתפלל כולנו יחד אחת על השניה!!!(אמרתי גם להרבה חברות שיבואו)

מירב אשריך על הארגון והעבודת קודש שאת עושה תבורכי!

ורשמת לי במייל כמה בנות מהחברות שפרסמת להן אכן מתכוונות להגיע?

מתרגשת!

וכן מירב רשמתי לך 

לפי מה שאני יודעת נשים לא הולכות לבית קברות..אני חושבת שזו גם דעתו של הרב אליהו..

ביררתן לגבי זה?

 

מצאתי תשובה לגבי זה באתר כיפה שמזכירה את הפסק של הרב אליהו:

 

http://www.kipa.co.il/ask/show/98372-%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA

גמרא ברכות(לא זוכר מדויק)
איגרת הגרא
ע"פ הסוד זה בלאגן

הכניסה מלמעלה היא לא דקך קברים
ולאורך הדרך יש גדרות ככה שזה לא נחשבת ככניסה לבתי עלמין.
עם כניסה לקברי צדיקים בלבד אין בעיה ובאוהל של הרב אליהו יש את החיד''א ולכן זה בסדר...

מסיבות שלא תלויות בי, אני נאלצת להזיז את התפילה שתוכננה מחר ב17:00 בציונו של הרב אליהו זצ"ל והרב החיד"א..
זה כנראה ידחה לחמישי הבא באותו שעה ובאותו מקום- אבל יהיה על זה פרסום נוסף בפורום ובמייל בעז"ה (למי שחברה בקבוצה במייל של nashimodot@walla.com
בברכת כל עכבא לטובה

העיקר שהמסר ברור שזה גמור

לאחר פגישה שתיים לא כל כך חשוב אבל אם זה אחרי קשר רציני לדעתי חשוב להסביר לצד השני בעיקר אם זה משהו שהוא יכול ויעזור לו להשתפר

זה שלא טוב לך איתו/ה.

מעבר לזה לא צריך שום הסברים!

 

אפשרות אחרת זה שיש בינכם מחלוקת על דברים עקרוניים,

אבל אז את/ה תוכל/י להסביר (לפחות לעצמך) מדוע.

אין דבר כזה בלי סיבה. את חייבת לשבת עם עצמך ולחשוב למה. אחרי פגישה ראשונה - רק אם יש חוסר התאמה מובהק, או דחייה ממשית. אחרי פגישה שניה - יש כבר יותר מקום להתלבטות.

 

את "ההרגשה שזה לא זה" תשאירי לפגישה החמישית או השישית. אם צריך להגיד לצד השני - ברור שלא. אבל לעצמך את חייבת להגיד.

 

 

ומעשה בחבר שלי שהבחורה שנפגש איתה בפגישה ראשונה לא כל כך רצתה להמשיך, אבל הוא, (בחוסר טקט רציני, יש לומר) שאל אותה בסוף הפגישה מתי יפגשו שוב, והיא התפדחה לומר שאינה מעוניינת, וכך יצא שנפגשו שוב. היום הם נשואים באושר.

וזאת רק מכיוון שאני לא מצליח להגדיר לעצמי בדיוק למה לא טוב לי איתה?!

 

זה עוול גם כלפיי וגם כלפיה!!

אלא לעשות שיעורי בית, ולהגדיר לעצמך למה לא טוב לך. אם ניסית וניסית והגעת למבוי סתום - זה הזמן ללכת להתייעץ עם חבר טוב, השדכן, החברותא הבוגר, הר"מ בישיבה או כל אחר אחר שאתה סומך עליו.

 

ואם אדם לא עושה זאת - זה בכל מקרה עוול כלפי הבחורה, בין אם הוא מורח אותה, ובין אם הוא זורק אותה בלי סיבה מספיק מוצדקת.

 

בכל מקרה, אני מזכיר שאני התייחסתי ל"הרגשה שזה לא זה". "לא טוב לי איתה" זה ביטוי קצת יותר קיצוני, ואם באמת ממש לא טוב לך איתה - זה כבר נכנס לגדר "דחייה ממשית" שדיברתי עליו.

אדם לא חייב דין וחשבון לאף אחד - בעניינים האלה - מלבד לעצמו ולבוראו. גם אם אין סיבה נראית לעין, ואפילו אם אין התלבטות, ואפילו אפילו אם אני מאוד מעוניין להמשיך - מותר לי לחתוך. (נכון, גם רציונליות היא לא מהתורה..!)

זה לא גרוע (זה אולי קצת הרבה מוזר במקרה השלישי), ובטח שיש דבר כזה "בלי סיבה", ואין שום חובה שמוטלת על הבחורה לחשוב. אתה יכול להמליץ, לייעץ, אבל מאיפה הסמכות לקבוע שהיא "חייבת לשבת עם עצמה ולחשוב למה"? איפה זה כתוב?

לפעמים ההורים/שדכן לוחץ לדעת למה לא, ולפעמים קשה להסביר/להצביע על הנקודות שהפריעו.. ניסינו פעמיים שלוש וזה הרגיש שזה לא מתאים. למה תמיד צריך הסבר? !

כמה פעמים את/ה חותך ללא סיבה ניכרת לעין על סמך הרגשה ראשונית??

 

כי כדי להצליח להתחבר לאדם זר צריך לתת הזדמנות לקשר איתו,

 

בפגישה ראשונה יש הרבה חששות לשני הצדדים והרבה לא במיטבם בגלל ההתרגשות המתח וכו'

 

אם את/ה מעוניין לפתח קשר רציני אז צריך לתת הזדמנות לתקשורת ולבניית הקשר.

 

מי שמפסיד בעיקר זה לא זה שחתכו אותו, זזה שחותך כ"כ מהר.

כי לפעמים אותה "סיבה נעלמה" לא קשורה לבחורה, אלא דווקא לבחור, שבעצם, בתת מודע, לא מרגיש מוכנות להתחייב לקשר זוגי של נישואין, ובכל פעם זה בא לידי ביטוי בתחושה ש"זה לא זה". זה מקרה קיצוני, אבל יכולים להיות עוד הרבה מקרי ביניים שכאלו. לפעמים באמת יש סיבה לא ידועה מוצדקת, אבל הסיבה הזאת תהיה נכונה גם ל-5 בנות הבאות שהוא יצא איתן, אם הוא לא יעלה על זה עכשיו, ויבהיר לשדכנים שבעצם הוא מחפש סגנון אחר.

 

מי מחייב אותך לעשות זאת? אף אחד. אתה גם יכול ללכת דרך קוצים במקום בדרך סלולה. זוהי רק הדרכה נכונה שאמורה להוביל את האדם למטרה בצורה המיטבית והמהירה ביותר.

אדם שיחתוך באופן עקבי בלי לחשוב למה- זה גרוע. בלי קשר בכלל לשאלה אם יתחתן בסוף או לא. להתייחס לדברים ולבחירות בחיים בלי מחשבה בינך לבין עצמך- זה גרוע.

ברור שאם מדובר בבחור (או בחורה) שבד"כ חושבים לפני על העניין, אז פעם אחת או פעמיים של הליכה לפי אינטואיציות היא הגיונית (ו"מותרת"). אבל ככלל- חשוב למצוא סיבה להרגשה הפנימית ולרצון לחתוך.

אמרתי, אפשר לייעץ ולהמליץ, אבל את הקביעות הנחרצות אפשר להשאיר בצד. אם אין חשק לצאת ויוצאים בכח, למרות שבפנים כבר ברור שמהקשר הזה לא יצמח כלום (גם אם אין הסבר וסיבה ברורים לתחושה), דווקא בזה אני חושב שיש עוול כלפי הבחורה (או הבחור). אני כן מסכים שאם זה קורה באופן עקבי ודאי שכדאי לאדם לעשות חשבון נפש ובירור אישי למה זה קורה.

ששמי שם Heaven Bliss.

Ignorance is bliss...
ודרך אגב מה זה ניצלוש?

Ignorance is Bliss מThomas Grey (מקור הקדום), או כמו שמשתמשים בו כיום העם? (כי זה שתי משמעויות שונות)

אני השתמשתי בBliss בכינוי שלי, לסמל את התענוגות שיש ויהיה לנו כשאנחנו מתקשרים לדברים רוחניים שבאים משמים.

אין שכל אין דאגות...

"כִּי בְּרֹב חָכְמָה - רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב"

חייבת להיות סיבה הגיונית,רק אם אין משיכה או דחייה מובהקת 

כתוב לי המספר שלה באיזה מקום אבל אני לא לידו

אבל כבר פתחו על זה שרשור לפני כמה זמן תחפשי אותו אם את יכולה 

כתבו שם עוד...

אם לא מצאת תגידי לי אני אכתוב לך מספר.

בהצלחה!

לא מצאתי, אני מחפשת שדכניות מגוונות כי זה באמת לא משנה כבר כלום העיקר שיהיה עובד ה' אמיתי בליבו, לכן אשמח להמלצות..

יש גם רשימה עדכנית - לקראת נישואין וזוגיות

***מוזמנים להוסיף עוד שמות ומספרים של שדכנים**** - לקראת נישואין וזוגיות

שדכנים של המגזר - לקראת נישואין וזוגיות

אבל הן לא בטוח מעודכנות...

 

אז לבינתיים כמה שאני יודע עליהם:

בת אל גרינשפן - 025386218

שולמית מינקוב - 0527204698

שרית שרון - 0556692200

רחל ליבמן - 0528109881

חיים קורץ - 0506743539

 

בהצלחה!

לדעתי אין לזה כלל קבוע.אני יודעת שלי הפריע כשיצאתי עם מישהו שלדעתי ממש הגזים בדיבור וכתיבה לא נכונים (לדוג': ישאל במקום אשאל, יבקש במקום אבקש והמון "סבבה", "אחלה" וכד'...)

אני לא חושבת שתואר מצביע על פער...אז הוא למד תורה והלכה בזמן שאת למדת מקצוע...

ואם יש לו לקות למידה שלא משפיעה על אורח חייו( כמו add/adhd ברמה קלה כמו שיש לרוב האנשים בימינו...) -אני לא רואה סיבה לפסול על זה אבל שוב-זו החלטה אינדיבידואלית אם זה מפריע לך או לא...

ב"הצלחה!

1. קצת צרם לי מה שהבאת כדוגמא לפחיתות השכלתית-  'לה יש תואר ולו אין כי הוא בישיבה.'' 

את יודעת כמה רבה  ההשכלה יש לבחורי הישיבה? את יודעת כמה עצום הוא הידע האגור במח שלהם?

הלוואי והיו מכירים במדינה את לימודי הגמרא ושאר הלימודים בישיבות כלימודים אקדמאיים. 

 

2. אם הפער ההשכלתי יפריע - זה יבוא לידי ביטוי בשיחות שלכם. ואם לא הרגשת אותו - אז למה להתייחס אליו בכלל?

שגיאות כתיב ולקויות למידה לא בהכרח מראות על רמה שכלית נמוכה.

 

יש לי אח צעיר ממני, אברך בישיבה,

אני מבוגרת יותר, קוראת יותר (ויותר מהר) וכו' וכו'...

אבל בכל פעם שאנחנו משוחחים אני נדהמת מחדש מההשכלה הרחבה והעמוקה שלו,

פשוט ידע עצום שאגור שם כמו שכתבת.

כי אז כל התלמידים היו מחוייבים למערכת מסודרת של בחינות והערכה, היו צריכים להגיש עבודות חקר על הגמרא וכו'...

 

לא תודה.

 

לומדים גמרא בשביל ללמוד גמרא, בשביל להתחבר למקור החוכמה והידע התורני היהודי מזה דורות - לא כדי לקבל איזה תואר מאיזו אוניברסיטה או מכללה.

 

ומבחנים, עם כל כמה שזה חשוב - כאשר זה חובה, זה מרחיק אנשים וגורם להם בתת מודע לסלוד מדברים.

 

מבטיח לך שלימוד גמרא לצורך תואר, היה שווה הרבה הרבה פחות והיה מוצלח הרבה פחות ממה שהוא כיום בישיבות.

תעודות לא אומרות כלום, השאלה מה מנת המשכל של הזוג. אני חושב שאם יש פערים גדולים מדי הקשר פשוט לא יצליח, עוד בשלב די ראשוני זה יתפרק..
לקויות למידה ומנת משכל זה שני דברים שונים לגמרי, יש לי חבר דיסגרף שהוא גאון שחמט.

אולי הרב חיים דרוקמן 

שהגיוני מאוד שאת תיהי המפרנסת העיקרית בבית בשלבים התחלתיים..

אבל חוץ מהפרמטר הזה, מה נראה לך? שה' בורא נסיכים מושלמים במיוחד בשבילך?
ברור שלבעלך העתידי יהיה נקודות שהוא לא מושלם, ואם 'תואר' או בעיות איות זה החסרונות שלו אז ברור שללכת על זה..

אם זה מצב נתון ולא בר שינוי
אם יש מטרה עתידית לשאוף לשם.


לי אישית היה קשה אם זאת היתה האופציה הראשונה כי זה היה מרגיש לי פער עצום מידי

אם יש פער ברמת ההשכלה אבל לא ברמה השכלית וגם, האופי והשקפת החיים תואמים, אז זה לא צריך להוות בעיה מבחינתך.
אבל אם התפיסה שלך היא שהשכלה קובעת את הרמה השכלית של האדם, או שזה עלול להפריע לך מה החברה/אנשים יגידו, אז תרחמי על הבחור ותמצאי לך אחר.

בתכלס, השכלה/תואר כיום הם סה"כ כלים לרכישת מקצוע/עבודה או מעמד חברתי, אבל הם לא משקפים אם אדם הוא חכם או לא ואת היכולת של בני זוג להסתדר.

וגם העניין של לקויות למידה ושגיאות כתיב, לא מעיד על רמה שכלית או יכולת להסתדר בזוגיות.

אם הפער הוא ברמה השכלית (אחד חכם ואחד תם ופשוט) לא נראה לי מומלץ כי אחד עלול להתנשא על השני ולהתבייש בו

אם הפער הוא בסטטוס (תואר ולא תואר) אז זה תלוי כמה הם מייחסים לזה חשיבות ורואים את זה חלק מהאישיות שלהם (קוראים לי רינה ויש לי תואר שני) כדי שזה יפריע להם אם בן הזוג לא יהיה כמוהם

יש אנשים עם מנת משכל נמוכה והם בעלי יותר מתואר אחד,

 

ויש גאונים בלי תואר.

 

בייחוד אם הוא לומד בישיבה-

 

יש סיכויי סביר והגיוני שהוא מנצל את רמת האינטלגנציה שלו ללימוד שלא נושא תואר.

 

בעל לקות למידה ושגיאות כתיב- גם לאו דווקא מראה על זה.

 

לדעתי, פער השכלתי יכול לבא לידי ביטוי בשיחות וזה קורה לרוב מאוד מהר. 

 

אם את מחפשת דווקא אקדמאי- זה עניין לחוד,

 

אבל זה לא מראה על רמת אינטלגנציה... 

יש "משכיל" נאור וכו' עם תואר שיכול להיות שנורא תשתעמם ממנו. וכל ראשו ומעייניו נתונים למחקרים.
ויש חכמה. שלא נמדדת בתואר או לקות למידה.
יש אנשים כישרוניים לדוגמא. לא בהכרח ממוצע של 116 בבגרות אבל בהחלט מרתקים בעלי חכמת חיים.
השאלה מה מחפשים.
ועל זה את יכולה לענות.
ב"הצלחה!

והרבה פחות אוהב ללמוד כמוני אני אוהבת להעשיר ידע והוא לא וגם ברמת משכל אני חכמה יותר מבינה מהר ממנו וכו אני אוהבת לקרוא והוא ממש לא. אבל!!הוא בחור עם לב זהב מידות נעלות אין בעולם כזה בנאדם מכבד ואוהב.בהתחלה היה קשה מאוד ככל שמכירים את הצדדים הטובים זה מתכהה. לכן צריך לראות מה יש במקום המנת משכל.בהצלחה.מה' אישה לאיש

לדעתי, הבעיה הרצינית היא כשיש פער אינטלקטואלי גדול ביניהם.

 

הבנות מתחילות את הלימודים שלהן בממוצע לפחות כמה שנים לפני הבנים, אז הבנים מקסימום משלימים את הפער הזה.

אבל כשיש פער אינטלקטואלי רציני (היא חכמה מאד והוא יחסית אליה לא, וכן גם להיפך.), אז בד"כ התחושה ביניהם בעיקר בהחלטות היא שהם לא שווים, וזה יוצר לענ"ד זוגיות לא בריאה.

שלום לכל המגינות על תלמידי החכמים אבל השאלה היא שאלה מהותי צריך לשוחח על כך מה התוכניות שלו לעתיד. אם את מאוד משכילה והוא לא יכול להיות שזה מפריע לך  יש לי חברה שהתחתנה עם משהו שלא משכיל והיא סופר חכמה וזה מאוד מפריע לה בנישואין. יש לה מקצוע חשוב מאוד והיא רואה ראיה רחבה בכל מיני דברים והוא איש פשוט מאוד ולפעמים הם לא מבינים אחד את השני. לכן לדעתי צריך איזה התאמה בדבר הזה וכמובן שגם מידות טובות.

דומה של יכולת שכלית בין בני זוג

הגיוני. 

 

בהצלחה!

 

לקות למידה זה משהו שאפשר לחיות איתו חיים אחרים מהחיים המרוכזים של החברה היום.

 

כיום, יותר יותר פתרונות מוצעים "ללקויות למידה". עוד מילה שמשרד החינוך המציא כדי להרויח כסף.

 

אדם שלא מצליח לכתוב כי יש לו מגבלה קוגנטיבית זה לא סיבה לפסול אותו.

 

אדם שיש לו כתם לידה זה לא סיבה לפסול אותו.

 

אדם שחסרה לו אצבע, זה לא סיבה לפסו אותו.

 

לכל אחד יש את המגבלה שלו, ויש את היתרונות שלו.

 

כל אחד יבחר לו איך להסתכל על החיים.

 

ועם מה הוא מוכן להתמודד.

ראיתי שיש כאן הרבה שלא הסכימו איתך על עצם השאלה, אבל אני דוקא מבינה אותך.

 

נכון שלימוד גמרא מחדד את החשיבה, אבל לימודים אקדמיים הם סוג אחר של ידע, ואני מניחה שאת חוששת מהפער הזה, בין השאר.

 

לי לא מפריע היעדר התואר, אלא קיומו של פער ביכולות החשיבה (לטובתי, כמובן. אם הוא הגאון - אדרבא). לכן, הכלל שלפיו אני הולכת הוא כזה: אם הבחור נראה לי מספיק חכם בשביל להיות מסוגל לעשות תואר ברמה שחשובה לי, אין לי בעיה אם אין לו אותו. ואם נראה לי שהוא לא כ"כ חכם, גם אם יהיה לו תואר זה לא ישנה לי.

 

כמו שאמר פה מישהו, קחי בחשבון שבעלת התואר היא המפרנסת.

 

הרבה הצלחה.

יש הרבה אנשים בלי תואר והם חכמים מאוד!

אז אני שנה ב' בלימודים אקדמאיים, הוא עוד בישיבה.

הוא מאובחן עם ADHD, אני סתם מופרעת.

 

חיים באושר ועושר (עלק) כבר כמעט חצי שנה ^_^

יש שני סוגי פערים.

 

פער קוגנטיבי, אנשים עם תפיסה איטית יותר או עם בעיות כאלו ואחרות.

פער השכלתי, אנשים שלמדו תחום שונה ממך (ישיבה לדוגמה) או שלא למדו בכלל.

 

שני סוגי הפערים יכולים להפריע לנהל קשר זוגי טוב, וזה לגיטימי אם כי הסוג השני הוא דבר שיכול להשתנות ולכן אם יש צפי שזה יקרה אהוא פחות משנה.

אחד מחפשת כיפה גדולה, השנייה מחפשת שיער ג'ינג'י ואחרת תחפש מישהו שהיא תוכל לדבר איתו על מאמר מגניב שהיא קראה או משהו כזה.

כל אחד ומה שעושה לו טרן אוף.

 

אל תכנסי לקשר עם אדם שאת תאבקי בעצמך כל החיים להעריך, חבל להתחיל קשר עם פער שכזה.

אבל אלו עדיין כלים שבהחלט יכולים לעזור מאד לקשר.

ומתי "צריך" להפסיק עם זה? מה זה אומר אם אחרי חודש עדיין מרגישים צורך בזה?

תודה (:

וזה גם יוצר הרבה פעמים חוויות משותפות - שזה אחד הדברים שהכי בונים רגש בקשר.

 

מתי צריך להפסיק עם זה?

לכאורה, כשמרגישים שזה לא עוזר לקדם את הקשר.

אולי עמוק יותר ולא מצליחה להצביע על מה...

זה לא טוב או לטוב, צריך להשתמש בכלים הנכונים כדי לקדם את הקשר שלך.

ואת זה את ובן-זוגך היחידים שיכולים לדעת מה נכון לקשר שלכם.

אתה חכם אחי!

 

מה???

זה ממש מתסכל שפתאום מרגישים כאילו כל החברות לא היתה אלא זמנית ועל אחריותי לתחזק אותה...

מדי פעם יוצא לי לחשוב כמה אני לא רוצה לעשות את זה לחברות שלי כשאני אתחתן בעז"ה אז אני מבקשת מהן שיזכירו לי כמה זה קשה (;

כל החברות שלי שהיתחתנו אין לי איתם קשר חוץ מהודעות מדי פעם.. זה ממש מבאס למה ברגע שחברה מתחתנת מתנתק הקשר.

אבל כאילו גם כשמדברים אז יש פחות תחומי עניין. גם מובן.

רווקות לנשואות.

*יש מחקרים וגם רואים במציאות, שאשה חושבת ומדברת הרבה על היחסים שלה עם אנשים. במילא נשואות ידברו על הבעל והילדים שלהן הרבה ובצורה מסויימת שמתאימה לזה, ורווקות ידברו על הדייטים שלהן ויותר על היחסים שלהן עם חברות וקולגות, שמודגש יותר כשאין משפחה.

*גם המצב הנפשי שונה. אשה נשואה בד"כ יותר רגועה ומיושבת, ורווקות מחפשות הרפתקאות ודברים שיעוררו את רגשן.

[מה שכתבתי גם נוגע לבנים, רק אצל נשים זה יותר שייך.]

התחתני לפני יותר משנה, ב"ה כרגע כבר עם ילד. אני דואגת מדי יום (!!!) להזכיר לפחות לחברה אחת שאני עוד חברה שלה.. ולרוב זו אני שמתחזקת א הקשר.
מסכימה עם כל אלו שיגידו שפתאןפום יש יותר עיסוקים, במיוחד עם עוד ילד, אבל הכל זה עניין של סדר עדיפויות! לפעמים אני יעדיף שיחה עם חברה או התכתבות וואצפ במקום להכניס עוד מכונה או לשטוף עוד כיור.. לא תמיד זה תלוי ברווקה.
רווקות- לתשומת ליבכן! קחו אחריות על זה, תמשיכו ותטפחו קשרים עם חברות טובות, זה שווה וחשוב. בסופו של דבר הבעל לא מספק את כל הצרכים החברתיים של האישה..
בהצלחה!!

אשתדל לעזור. חיבוק!

פנו אליי כ"כ הרבה בנות מקסימות.. (האמת שגם כמה בנים..)

אז רק רציתי להגיד תודה ענקית!

לשוחח איתה, אתה רואה אותה בתור אמא לילדיך, נוח לך בחברתה, אז זה שאתה נמשך לקשר גם בגלל המראה החיצוני זה פלוס גדול ותלך על זה...

אבל אם הסיבה שאתה בוחר להמשיך זה רק זה, אז תחשוב, זה הדבר היחיד שאתה מחפש באישה שאתה רוצה לחיות איתה כל חייך?

אלו שאלות למחשבה, התשובות שתענה עליהן יעזרו לך בהחלטה

בהצלחה רבה!

התלבטות לא קלה.מסוגלת לדרוש רמות כינות חדשות לגמרי.
הכיוון של על הדרך נשמע טוב, תבדוק אם יש לך עוד פרמטרים.
אולי שתף אותה בשלב מסוים.

בהצלחה ממש!!!

אם המשיכה אליה היא בעיקר חיצונית,

 

כך בחשבון שהחיצוניות משתנה, עם הגיל , אחרי לידות,

 

כשהיא תהיה פחות יפה, מה יתמוך בקשר??

 

כך שמשיכה חיצונית בהחלט אינה מספקת לחיי נישואין..

אם אתה בספק, תן צאנס.

בעיקרון חבל לחתוך אחרי פגישה אחת ולא לתת סיכוי. 

אבל למשוך - ממש לא.

 

 

 

לתת צאנס שלוש פעמים - אחת בשבילך, אחת בשבילו, ואחת בשביל ה' יתברך!

 

לא אגיד שבכל הדיטים הלכתי ע"פ הכלל הזה, אבל פגישה ראשונה באמת לא מחייבת...
אולי היה יום מעפן? הוא היה לחוץ? היא עיפה? וכו'...

לתת עוד פעם/פעמיים.

וכשאת בטוחה באחד מאלה שזה לא זה - אז לחתוך.

 

ולבוא בראש פתוח - שאולי תראי בפגישה הבאה משהו חדש? משהו שלא הכרת?
בהצלחה!

לדעתי, ככל שחותכים מוקדם יותר - פחות לא נעים.

אפשר לפספס משהו הרבה יותר נעים. זה שיותר נעים לחתוך מוקדם כשעוד אין כלום, זה לא שיקול להאם לחתוך. אבל אם בטוחים שזה לא זה אז חבל למרוח.

שוב בפעם הראשונה לא תמיד כל אחד מצליח להיות במיטבו,

 

אם היא לא דוחה אותך  תן הזדמנות ליצירת קשר ומציאת חן.

 

עם החברים הקרובים שלך תמיד אתה בהבנה וחיבור? גם עם חברים קרובים שכיף לנו איתם ואנחנו שנים בקשר,

 

יש זמנים של הבנה מעולה ושיתוף ויש זמנים של הרבה פחות,

 

חבל לשפוט בן אדם על סמך שעות בודדות של היכרות.

 

כדאי לדון לכף זכות ולנסות למצוא את הטוב.