פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1139)

מתכון של קרין גורן, נכון?

למשל- יכול להיות שהילד מעולם לא ראה או חווה זוגיות נורמלית

יכול להיות שהמון כאב הצטבר אצל הילד בעקבות המריבות והגירושין

ועוד כל מיני דברים.

לא אומרת לפסול, בכלל לא.

אבל כן להיות מודעים, ולדבר על זה.

ילד כזה שמודע לענין יוכל להיות הורה מדהים מעל הממוצע בגלל המודעות שלו והעבודה שלו

וילד כזה שממש לא מודע- יוכל לחקות את מה שראה בבית בלי לדעת מה הבעיה בזה.

בקיצור- כל מקרה לגופו, בלי לפסול רק בגלל זה. ולברר, ולדבר.

כמו שד. אמר, צריך לבדוק לגופו של עניין. יש משפחות גרושים שהמריבות מגיעות עד שמיים ויש משפחות שמסתדרות מאוד יפה והכל סבבה. פשוט תבדוק איך זה אצלה.

יש הרבה מאד הורים גרושים שהמשיכו לשלב ב', התחתנו ויש להם עכשיו משפחה מתוקנת עם דוגמא אישית טובה לבת

השאלה היא גם איך היו הגירושין ואם הם השפיעו על הבת ועל המשפחה

בקיצור, לסרב בגדול זה לא חכם, צריך לבדוק כל מקרה בפני עצמו

אם היא מתאימה לך שום דבר לא צריך להפריע אתם מקימים בית שיהיה רק שלכם בהצלחה

כדאי ללמוד לעומק על מידת הקנאה.

של קנאה בעולם.
ניתן לחלק אותם לשניים מרכזיים: הסוג שמרבה חכמה והסוג שמוציא את האדם מן העולם.
באחד יש להרבות, מהשני להתרחק כמאש.

הקנאה מהסוג שאתה מתאר נועדה להרחיק אותנו ממפסידי השגת הטוב (מצא אישה מצא טוב). 
לעיתים נדמה שלא באמת זהו רצוננו ואנחנו בוחרים לברוח מזה, אז באה הקנאה הזו, שמעוררת בקרבנו את הרצון האמיתי,
להקים בית.

אשרייך שיש לך קנאה בריאה כזו.

קח אותה זה למקום הנכון.

משפט אחרון: הכל בחיים שלנו מדויק עד הפרט הכי קטן, גם זה שנדמה בעינינו ככזה שההשגחה לא נוגעת בו כי הוא פעוט.
 

שתזכה לראות את ה"יש" שבחסרון, ומהרה ימלא בורא עולם את חסרונך בשפע ברכתו.

למושג קנאה יש התייחסות רבה בחז"ל...

אחד הדברים שקשורים ישירות לדברים הנ"ל, זוהי גמרא במסכת בבא בתרא, עה עמוד א: "אמר רבי חנינא: מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו". 

מסביר את הגמרא הרמח"ל במסל"ש, בפרק ד:

"ועל זה אמרו ז"ל: על דרך המשל, מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו. כי אין זה מטעם הקנאה אשר תפול רק בחסירי הדעת כמו שאכתוב עוד בסיעתא דשמיא, אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלימות מדריגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חבירו. והנה על פי ההתבוננות הזה ודאי שלא ימנע השלם בדעתו להיות זהיר במעשיו".

לפי הסבר זה- לא מדובר על קנאה רדודה, שאתה גם רוצה להיות כמו חברך וכד', אלא מדובר על כך שאדם באמת רוצה להגיע לשלימות, הוא כ"כ רוצה להגיע לשלימות (בהקשר הזה- חתונה), שאם הוא רואה מישהו אחר שעושה את זה (ובמיוחד חבר קרוב)- זה עושה לו כוויה!! שורף...

כך זה היה אז, וכך זה היום... אנחנו כ"כ רוצים להגיע כבר למקום הזה, שפתאום כשזה קורה לחבר\חברה קרוב- זה פשוט מכאיב...

עד כאן זה תיאור מה עובר עלינו... השאלה- מה עושים עם זה??

קודם כל, להכיר בזה שזה טבעי, ואנחנו לא רדודים, אלא באמת רוצים להתקדם ולעשות רצון ה' בשלימות...

בשלב הבא- לחשוב איך אנחנו בעצמינו מתאמצים ועובדים נכון כדי להגיע לאותה השלימות...

לדוג'- לקפוץ למים ולהתחיל להפגש (אולי טוב שהחתונה של החבר תעזור לך להתקדם...), לנסות לברר על חברים (אברכים) שיכולים להציע וכד', וכך- במקום שהחתונה תפיל אותך למטה, תנסה בעזרתה- לעלות מעלה מעלה.. (עלה למעלה עלה וכו'..)

בהצלחה!!

לכל אחד יש צינור אחר ודרך אחרת לקבל שפע מלמעלה.

אז השפע שלו הגיע כעת, נו שויין.

ואם שלך לא ייחשב לך כשפע עכשיו אלא חלילה כקללה?!

בשביל להכיל את  הטוב והשפע והאור והגודל שבחיי נישואין צריך כלים נכונים, שזה הזמן בדיוק לבנות אותם....

ומילה אחת לגבי "אומץ"-

אישה חכמה פעם אמרה לי שבצורה רציונלית, לא היינו מתחתנים לעולם.

זה הזמן והשלב לפעולת "השלך על ה' יהבך"..

פשוט לקפוץ למים ובעז"ה הים ייבקע!

בשו"ט, ברכה והצלחה בכל

שמקדמים אותנו בחיים (בגבול הטעם הטוב )כמו שרב אחד אמר אצלינו היצר הטוב הוא טוב והיצר הרע הוא טוב מאוד 

אז הכי נכן שאין אדם נוגע במוכן לחברו, 

אבל כדי לעזור ללב להתגבר, חפש לשמח את עצמך בדברים אחרים.

ולגבי חוסר הצעות אז יש מלאי אפשרויות ששווה לך לנסות, אתרי היכרויות שדכנים , להזכיר את עצמך לחברים.....

ישנם ימים ללא מרגוע....

רק תפילה....

הייתי השבוע בחתונה של חבר, ובאמת היתה חתונה נפלאה וזוג נפלא. את ההתרגשות ניסיתי לנתב, מקנאה - לברכה... עוצמות רגשיות, הדרך הכי טובה למנוע מהן להתפוצץ, היא להפנות אותן לבצע עבודה אחרת.

אבל להרגיש נורא מזה כנראה חבל. נכון שיש על מה לעבוד, אבל תשתדל לעשות את זה מתוך רוגע ודעת שקולה - אפילו טכנית, זה עובד יותר טוב.

לגבי אומץ להתחיל - אפשר לעבוד על זה. ואולי הביישנות בעצמה עוד תגרום למישהי להתחיל איתך, מי יודע.

תמשיך בהשתדלות שלך לקבל הצעות במה שאפשר.

בהצלחה רבה בעז"ה!

זה גם תלוי בטיב הקשר, בד"כ בקשר שהולך טוב, עם הזמן רוצים להיות יותר ויותר יחד.

בקשר שלא הולך כ"כ טוב, אחד הצדדים או שניהם רוצים עדיין את הספייס שלהם.

מילה אחת.

מאודה פשוטה.

ת ק ש ו ר ת (ועדיף נכונה...)

תדברי איתו ותשאלי אותו מה הוא מעדיף.

כי לדעתי מי שיתקשר אלי כל יום אני עושה "חסום מספר" ולא חוזרת אליו יותר. חלאס- צריכה פרטיות.

אבל חברה שלי היא בידיוק ההפך...

אז זה מאוד אינדוודואלי.

ועדיף לך לסכם איתו מהי העדיפות שלו (ושלך) לגבי מספר השיחות.

בהצלחה!

השיחות ממש לא מעיקות , ולהפך מחכה להן...

מה שכן - אני משתדלת לתת לו להתקשר, 

משום מה אני מפחדת להפריע לו, להעיק עליו,

מפחדת להרוס.   

וגם השיחות לא מאוד ארוכות שעה הכי הרבה...

רק שאני רוצה שהקשר יתנהל בצורה בריאה ונכונה

כמובן אתה צודק שצריך לשים לב לשאול את השאלות הנכונות ולברר את הדברים המהותיים

כדי להכיר ... שאת זה עושים גם בפגישות כמובן

X*Y:2=Z
כשX זה מס' הפגישות

וY זה הגימטריה של השמות שלכם

וZ אלו דק' השיחה הכוללות ביום.

(זה ציני, כן, אני צינית..)

כמה פעמים בשבוע מומלץ להפגש? כמה שעושה לכם טוב בלי להעיק. כשהיו לי קשרים טובים- מהר מאד הגענו ללהפגש מתי שרק אפשר.

אחרי חודש- אם הכל טוב ויפה זה כבר לא דייטים עם כללים, אלא אתם כבר "חברים" במובן מסויים, יש לך כללים כמה פעמים להפגש עם חברה? לא. מתי שנוח לשתיכן ובא לכן- אתן נפגשות.

ומותר גם לך להתקשר\לסמס. רוב הבנים יעריכו את זה ויראו את זה כהשקעה שלך בקשר. (לא 30 פעם ביום, כן?)

אין בזה כללים, אולי בפגישות הראשונות כדאי לא להיות כל היום ביחד כדי לתת גם לשכל לחשוב ולעכל.

אבל מעבר לזה? תזרמו, תהנו, תעשו מה שטוב לשניכם. בא לכם לדבר? דברו. כל עוד זה הדדי ולא מעיק על אחד הצדדים.

כדי שהקשר יצליח בעז"ה הוא חייב לזרום. וצריכה להיות לכם תקשורת ויכולת תיאום ציפיות ושיח פתוח על דברים.

יש סברא חזקה לא להרבות בפגישות מידי בעקר אחרי הארסן שלא לפל בחטא........

למשל חבד לא נפגשים מידי תקחי בתר שקל ...........

אני חושבת שלדבר פעם ביומיים-3 זה מצויין

<צ>

אני התכוונתי לבנים 

וזה דווקא רעיון נחמד.

סליחה אבל לא נראה לי ראוי שבן ובת ילמדו יחד. ובמיוחד לא גמרא. שלא נדבר על כך שזה איסור של "כל המלמד את ביתו גמרא כאילו לימדה תיפלות". חזל חלוקים לגבי המילה "תיפלות"- האם זה ע"ז או שקרים. בכל מקרה- שניהם אסורים.

אבל יש את הפס' שאומר: "כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו". (כמדומני על בני אהרון).

כל מי שמלמד בת נקרא "אביה".

ולאב אסור ללמד את ביתו תורה.

מכאן שלכל בן אסור ללמד בת תורה.

/News/News.aspx/261008

http://jewish-education.info/rav-ginzburg/5775-04-24/ תקראוווווווו

לא שלי

חברותא של איזה 60 שנה? זה אדיר!

על כל זוג הקשר או החוסר קשר עם המשפחה משפיע אחרת,

יש זוגות שיודעים להתמודד עם זה יפה מאד לבד,

ויש זוגות שנכנסים מזה לסיבוכים ואני מכיר אפילו זוג אחד שהתגרש מזה.

ויש גם כמובן זוגות באמצע היכנשהו.

כך שאני לא יודע כמה הניסיון האישי שלך יעזור כאן לאחרים,

כמובן שכדאי לשמוע, אבל צריך לדעת שכל זוג נמצא בסיטואציה שונה וא"א להשליך מכאן לשם.

כך שאני לא חושב שאפשר לענות לך על זה.

אבל באופן כללי מכובד וזול זה לא כ"כ הולך ביחד, וזה כמעט תמיד יבוא אחד על חשבון השני.

אז תחליטו על תקציב לחתונה ומשם תדעו לאן פניכם מועדות.

אתה ודאי שואל איך יהיה זול מאוד...

ועדיין לא אוהב

ואני נשוי באושר

אישתי ממש אוהבת

ולכן אנחנו מתפשרים ומדי פעם (בכלל לא הרבה) הולכים.

לא חייב להגיע לשם בדייטים

אם לא עושה לך טוב,

פשוט אל תלך!

לדעתי זה משרה אווירה סגורה. יותר נח לטייל בחוץ ולדבר, ככה האווירה יותר פתוחה..

וחוץ מזה אפשר להזמין קפה to go..

וגם אני אחד כזה.

אבל לא חייבים לזרוק כל הצעה של אחת שאוהבת בתי-קפה,

אם יש רצון טוב מצליחים להתפשר ולמצוא דרך שתתאים לשניכם.

כשלי זה היה, אז נפגשנו לפעמים בחוץ ולפעמים בפנים, ואני השתדלתי למצוא בתי-קפה שקטים (שאין בהם הרבה אנשים ושהמוזיקה שקטה).

אני תמיד מבקשת בדייטים לא ללכת לבתי קפה ואנשים מתחשבים בזה. אם אני אצא עם בחור שזה ממש יפריע לו שאני מעדיפה להיות בטבע או במצפים- זה דבר מהותי בי ולכן אנחנו לא מתאימים...

עם הזמן אני מתפשרת אם מישהו ממש מעדיף או שקר אבל גם זה רק בשלבים יותר מתקדמים...

וממש כמוך זה גרם לתפקוד לקוי,

היום אני אפילו נהינת.

כך שלא להיפגש בבית קפה זה לגיטמי לגמרי,

לסרב לצאת עם מבחורה שכן אוהבת זה חבל,

היא תוכל לצאת לבית קפה עם חברות, 

ואולי אולי ישתנה לך, 

בכל אופן לא נראה לי סיבה מספיק טובה לפסול.

בהצלחה.

פעם לא אהבתי, וגם... לא ידעתי מה דיוק אמורים לעשות שם... זאת אומרת- "איך זה עובד"...

הדייט הראשון בבית קפה היה עם אחותי, אז זה היה נחמד להכיר את המציאות המוזרה הזו...

בפועל- לא אוהב את הסגנון, לכן כמעט ולא עושה את זה...

לפעמים יש צורך, או כי היא אוהבת, או כי יורד גשם וממש נתקעתם וכד'...

אז במהלך הפגישות, למדתי לראות שזה לא כזה נורא, ואפילו יש יתרונות בבית קפה...

צריך פשוט ללמוד לאהוב את זה (אם היא רוצה... אם היא לא- אז ממש לא...)

נגד?..

בין אם אתה עובד לשנות את עצמך ובין אם לא.

אם החלטת באופן סופי שלא מתאים לך בתי קפה, זה לא אומר שלא מתאימה לך מישהי שאוהבת לשבת בבתי קפה.

 תגיד לה שאתה לא אוהב בתי קפה, ותפגש איתה במקומות אחרים.

אני לא אוהב בתי קפה

ואישתי מאוד אוהבת

כל אחד שפעיל בו (ואמורים להיות פעילים, ניצן מקפידה על זה...או לפחות הקפידה בעבר ) מעלה בקצב שנוח לו, תיאור של חברים/חברות שונים/ות שלו, ומה הםבערך בכללי מחפשים, ואז אחרים מהפורום חושבים אם יש מישהו/י שהם מכירים, ואז מנסים לשדך...

חשוב להדגיש - לא מדובר על ניסיונות לשדך זוגות מתוך הפורום עצמו, של ניקים, אלא של "חברים של...".

אבל הוא יכול לחזור לפעילות אם יהיו שם מספיק אנשים עם כוח מניע לפעולה. 

מי שמעוניין לשמוע פרטים יכול לפנות אליי 

עמוס ג', ג.

זה רק תלוי במידות וכמות הסבלנות ההדדית.

אני בלאגניסטית אימים, הוא גם אבל פחות ממני. וב"ה שמצאנו אחד את השני, בחיים לא הייתי מסתדרת עם אחד מסודר וחולה ניקיון.

אחותי וגיסי נשואים יותר מארבעים שנה. להגיד שהיא חולת ניקיון זו לשון המעטה, ולהגיד שהוא בלגניסט גם זו לשון המעטה.

אני מכירה גם זוג הפוך - הבעל מסודר מאוד והאשה פחות. זה יותר קשה, אבל ב"ה האהבה הרבה עושה נפלאות. בהצלחה.

ורק אחר כך לנעוץ.

זנעיצה המוקדמת גורמת לכך שבקושי ישמו לב אליו.

מציעים לעשות שרשור הכירות ולא כותבים על עצמכם כלום...מי רציתם שיתחיל לכתוב?

שרשור היכרות חדש מאוד! - לקראת נישואין וזוגיות

לא צריך כל הזמן אחד חדש.

פעם בשנה עושים חדש.

בגלל זה זה נעוץ.

זה לא לגמרי שיטחי כי בדקת וראית שגם תחומי העניין שלה מתאימים למה שאתה מחפש..

שווה לנסות,תגיד לאחותך שתפנה אליה ותראה אם הבחורה בעניין או שתפנה בעצמך 

אבל עדיף שאחותך תפנה.

יש לי חברה שפנתה ככה למישהו בפייסבוק שהיה נראה לה מתאים והיום ב"ה הם נשואים .

בהצלחה

(גם לי לא נעים שפסלתי מישו על חיצוניות.. אבל מה לעשות לא הצלחתי להיקשר אליו)