פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1152)

אז תגלי לפתע מה הסוג שהכי נוח לך..
לונג, סינר, ריבוע משולש וכו...

לא כדאי לדחות לאחרי החתונה את הרוב!
אחרי החתונה כבר לא קונים....יש כבר חישובים כלכליים...

תמדדי בבית מטפחות מכל סוג ותלמדי למה את מתחברת.
אל תקני רק סוג אחד..
שיהיה אופציות גם ללונגים גם למרובעות..לפעמים כיף לגוון.

אם את לגמרי לא יודעת מה את אוהבת אז אולי תדחי...

מנסיוני- אח''כ בקושי קונים...

רוב המטפחות שלי הן מלפני החתונה. ואני נשואה יותר משנתיים...עכשיו לקנות מטפחת זה מותרות...
גם לא תמיד הבעל יבין את נצורך כי זה נראה שיש מספיק....

וגם יש שם פחות מחר.

צריך לפחד מאיביי כי הבנתי שעוד כמה חודשים פייפאל עוזבים אותם.

ואין שום בעיה עם האבטחה שלהם..

תקני איזה 6 מטפחות לפי רוב הצבעים של הבגדים..

ובהמשך תקני לאט לאט עוד עד שיהיה לך הרבה..

פשמינות זה זול ומהמם.

יש דוכנים בקניון שיש שם דברים מהממים.. אני מכירה בקניון מודיעין.

סינרים זה יקר 80 זה המחירים

יש מטפחות רגילות שיכולות להיות גם בין 30 ל40 שזה לא כ"כ נורא.

תשקיעי בעצמך מותר.

גם ככה החתונה עולה הרבה. אז עוד 400 שקל לא יעשו את ההבדל.

בכללי אחרי החתונה את יכולה לפנק את עצמך כל חודש במטפחת ואז זה מצטבר.

לי יש מלנטה מטפחות וקניתי אותם לאט לאט.

אל תדאגי. יהיה טוב בעז"ה.

בבנדנה בעיר (ירושלים) יש. ובאוטנטי.

בהצלוחה.. והמון מזל טוב

סביר שגם מעוצבות.

אבל לא ממליצה לך לקנות הרבה מטפחות מעוצבות, הן מתחילות לצאת מהמודה ולובשים אותם פחות ופחות,

ובנוסף הרבה פעמים אחרי החתונה מחליטים לשנות סגנון,כי סגנון מסויים לא כל כך נוח או כי את אוהבת עליך משהו אחר (למשל אני חשבתי שאני אוהב מטפחות מעוצבות, ובסוף הן שוכבות לי בארון ונלבשות פעם ב..)

לכן מומלץ לקנות קצת מכל סוג ולהשלים אחרי החתונה

עד שלא תלכי עם הכיסוי כל הום על הראש לא תדעי מה באמת נוח לך, יפה בעיניך ונעים לך,

 

ואז ייצא שהרבה ממה שקנית לא יהיה שימושי, תקני בקטנה,

 

ואז פחות נורא כמה עולה כל מטפחת. ו80 ש"ח למטפחת מעוצבת זה לא יקר.

 

יש את כובעי הלן , יש בפ"ת אולי גם בירושלים, יש שם מגוון רחב של סוגים ומחירים.

 

המון מזל טוב בהצלחה רבה.

בשם קמיליון (והם לא משלמים לי על פרסומת... )

יש להם ב-30 ש"ח מטפחות ממש יפות...

ואני מצטרפת להמלצות שכתבו לקנות רק קצת לפני החתונה ואח"כ לראות לאיזה סגנון את מתחברת...

יכול להיות שתגלי שלא נוח ללכת כל היום עם מה שחשבת שהכי יפה לפני החתונה

לק"י

יכול להיות שיש שם בזול.
חושבני שקניתי שם במבצע 2 מטפחות ב-120.

ומצטרפת להצעה לא לקנות מלא מטפחות..אחרי החתונה תגלי מה הכי נוח לך.

מזל טוב

וזו מצווה אדירה לפרנס אותה

בחנות מפעל של עימגה בירושלים,מרחק הליכה קצר מקניון הדר.

קניתי שם מטפחות ב20 שח.

בחנות הזאת שלפניי השווארמה ודודאלפיצה... ישם מטפחות ממש יפות וגם מטפחות בסיס וכל מיני סוגים במחירים ממש טובים ואפילו עגילים מגוונים בעשר שקל... 
 

שנאמרו כבר ואגיד שוב כי אני גם ממליצה-

קמיליון, בנדנה, natany//

הם ממש ברצף ויש שם מטפחות יפות מאוד

ובמחירים שפויים.

מזל"ט..

אבל אם את רוצה את הפשוטות יותר יש בבני ברק מול "מכון מור" על ז'בוטינסקי חנות  בגדים ועוד כל מיני דברים

ויש להם גם מטפחות וצעיפים זולים (אני קניתי פשמינות ב20 ש"ח כל אחת ומהסוג הטוב)

ויש גם חנויות בירושלים במדרחוב וברחוב יפו במחירים יחסית זולים (שראיתי במקומות אחרים את אותם המטפחות במחירים יותר יקרים)

בהצלחהה!!!

 

ללכת לשוק בתלאביב.
להוריד משם דוכנים של מטפחות מרובעות קטנות.
להפוך אותן לסרטים.
לקשור מעל פשמינה חלקה.

או-
לקנות מטר וחצי-שניים שרוך-צמה ולקשור על פשמינה חלקה.
להוסיף סיכות/לגוון בשרוכים/כמה סוגי שרוכים משדרג ממש בשקלים בודדים.

נוח ממש. יותר ממעוצבות, לדעתי.

תרשי לעצמך! קני כמה בודדות, שיהיה לשבת חתן וקצת אחרי ולאחר מכן כבר פלוס מינוס תביני מה מוצא חן בעינייך יותר ומה מתאים לך יותר..
אפשר גם לקנות פשוטות, ולהוסיף סרט או סיכה
נסי כמה אופציות, אבל לא להגזים בקנייה.. מנסיון, הנוחות היומיומית מתעלה על הכל בסופו של דבר
חבל שתקני הרבה, ובסוף הן ישבו בארון
שיהיה בשעה טובה

אבל זה תלוי באדם אם חשוב לו או לא. לדוג' אני אישית ביקשתי תמונה רק אחרי שהסכמנו להיפגש(כדי שאני אזהה אותה ולא שנלך לאדם הלא נכון). לא משנה לי המראה(וכן, אני יודע שלא יצאתי עם היפות ביותר) וזה כן חשוב(או שלא).

אבל מי שמבקש גם הגיוני, אם הם יודעים שזה חשוב אז אין סיבה לבזבז ערב עם מהרגע הראשון ידעו שזה לא זה בגלל המראה שאפשר לגלות לפני.

גם היום אני לא אוהבת את העניין, כי אני חושבת שהנוכחות של הבנאדם יותר חזקה ומשקפת לטוב ולרע מתמונה.
אבל היום אני יותר מבינה את הצורך של אנשים לחסוך לעצמם דייטים מיותרים

עדיף לחסוך תסכולים מראש ככל האפשר.

תמונה, ואפילו שתייים!

אין לי כח לפרט למרות שיש לי מה להגיד לכאן ולכאן

לי אישית אין בעיה לתת, בקשה לגיטימית

פרטי!!

אופי משפיע על היופי מאוד.

תבוא בחורה מלאת שמחת חיים ותבדר אותך היופי ייראה אחרת לחלוטין מסתם תמונה.

תמונה להתרשמות ראשונית לדעתי גורמת להפסד להראות את החיובי והיפה שבנו.

נכון שהיופי החיצוני חשוב ומשפיע אבל כדאי לתת לו פחות במה ולא יותר.
חשוב לזכור:
אנחנו מתחתנים עם הבן אדם ויופיו החיצוני משתנה עם הזמן והשנים.

הסיבות שלך מוצדקות ואפילו מוצדקות מאד!

ואני יכול אפילו להוסיף עוד כמה תירוצים אפילו יותר טובים,

כמו לזהות את הרמה הדתית, ואפילו הרבה פעמים אפשר לזהות מהתמונה את האופי של הבחורה.

 

אבל אבל אבל..

בגלל שמבחינתי פסילה על מראה חיצוני היא חולשה שנגרמת מיצר הרע,

שכן, אני מודה, גם לי קשה להתמודד עם היצר הרע הזה, וחלק ניכר מהבנות שפסלתי זה היה לצערי על מראה חיצוני.

אבל אני אעשה הכל הכל על-מנת לא לחלק ליצר הרע הזה סוכריות, וגם לא להיכנע אליו בשום צורה!

 

ברגע שאני מבין שזה מהלך שיצר הרע שלי הוא זה שמוביל אותו - אז אני מנהל נגדו מלחמת חורמה,

גם אם אני יודע שבעצם הכרזת המלחמה עליו אני נכנס לסיכון גבוה שאני אכשל בחלק מהמערכות נגדו!

 

כמובן, שמי שבכ"ז מבקש תמונה, אני חושב שזו בקשה לגיטימית.

אבל זאת דרך ההתמודדות שלי עם העניין.

 

 

ומצד שני גם אני לא אוהב את התירוצים הצדקניים של הבנות שמתעקשות לא להביא תמונה מטעמי צניעות,

אם לראות תמונה זה לא צנוע, אז לראות אותן פנים אל פנים זה פי 10 לא צנוע - תגיעי עם רעלה לפגישות???

 

ועם כל הכבוד, מכיוון שלא מדובר כאן על עבירה מדרבנן ובוודאי שלא מדאורייתא, אז בבקשה אל תעשי את ההתחסדויות שלך על חשבון אחרים.

תני לו להתמודד בדרכים שלו!

אחרי שתכירו, אז אולי תוכלי להציע לו דרכים אחרות להתמודדות (וגם את זה לעשות בסופר זהירות)..

הייתה לי היום שיחה על הנושא עם כמה חברים מהישיבה.

 

 

אתן כמה נקודות למחשבה..

 

1.מה מקום היופי בבחירת בן הזוג?

2. מה מקום היופי בקשר הנישואין?

 

מה העמדה הנפשית של הבן אדם ביחס ליופי החיצוני של האשה.

 

הנחת יסוד - היופי הוא פנימי. ראיה: אמא תמיד תחשוב שהילדים שלה יפים, גם אם לך נראה בבירור שהם מעוותים.

יופי נובע מתוך קשר פנימי לבן האדם מולך.

 

הנחת יסוד - יופי הוא דבר סובייקטיבי. כל אחד לפי הטעם שלו. וכן, האדם מושפע מהחברה סביבו(למשל - מדד ליופי הוא מבנה גוף רזה\שמן.) היום אדם רזה נחשב ליפה, לעומת פעם בשביל להקבל למקום עבודה חשוב אתה זקוק לכרס מכובדת.

 

הנחת יסוד - יופי, זה דבר חולף. אשתך לא תשאר צעירה ורעננה כמו שהכרת אותה. ואני לא מדבר על גיל הזקנה, אלא על הלידה הראשונה. שמשם העניינים תמיד מקבלים עוד משקל תרתי משמע.

 

מקווה שהוספתי משהו לדיון.

 

(לא קראתי את התגובות. סליחה אם חזרתי)

 

א. בתמונה רואים את המראה הכללי ובמיוחד הפנים, העיניים, ההבעות.. לא מודדיםהיקפים.. את זה ניתן להסיק מפירוט קודם האם ההבחורה רזה או לא כך שזה לא משנה לפני או אחרי לידה.
ואת הזיקנה תשאירו לעתיד. בינתיים אנחנו צעירים.
ב. גם אחרי לידה, בחורה שאיכפת לה מעצמה תחזור למשקל שלה פחות או יותר.

ולגבי החלפת תמונות- אני מבקש תמונה במידה וזו היכרות אינטרנטית או דרך מישהו שלא ככ מכיר אותי ואני לא יכול לסמוך עליו.
חוסך אי נעימות...

אתה לדעתי קצת מגזים. אין בחורה שלא אכפת לה איך נראית. ואם לא אכפת לה. בעיה. (בעיני בעלה קל וחומר).
איזה אשה היום רוצה להיות לא יפה?!
זה לא קל להוריד במשקל שאתה כל היום צריך לדאןג לילדים ומטלות הבית ואוכל לילד בלי לאכול.

נכון. אם אכפת לה היא תשמןר. זה לא קלת ולא בונים על זה, ואם בחרתה בה כי היא רזה אז לא תמיד היא תשאר ככה אחרי הלידה.

כתבתי בכותרת. יחס נפשי. לא משנה איך האשה נראית. משנה מה הבעך מרגיש אליה. ואם תשים את הדגש על היופי בבחירה אם לא תשנה את העמדה הנפשית שלך אתה עלןל למצוא את עתמך מהר מאוד נגעל מאשתך.

ולא דברתי על התרגלות למראה שלה.

בקשת התמונה מבחינתי - היא כדי להתכונן לבן אדם שאראה מולי, בין אם הוא יפה יותר ובין אם פחות.

מאוד נכון העיקרון של ראיית תמונה, ראשית כדי לזהות לפגישה, שנית כמבט התאמה, לדעתי הבעיתיות המתבקשת היא אחרי ראיית התמונה והיה כי זה לא מתאים.. אדם נורמלי לא יפסול ויאמר שהוא פסל על כך..
מצד שני תמיד יש קש ששובר את גב הדייט, ובדרך כלל בפסילת דייטים, לא פוסלים על תחום מסויים, אלא על מכלול של סיטוציות לא נכונות, ותהליך זה יכול להוסיף משקל ולקצר הליכים, במקום לשבור את שני הצדדים בהמשך.
אני מזדהה עם הצד האחרון של הההתלבטות

היום לא הייתי פוסל על עצם הבקשה , והייתי נותן תמונה אבל מראש היה לזה פחות סיכוי...

לפעמים התמונה לא באמת משקפת ואז מפסידים הכרות עם יופי של אופי ;)
לפעמים התמונה גורמת לנו להגיע עם מחסום רגשי לפגישה, בעוד שבפוטנציאל זה כן היה יכול להתפתח וחבל.
ובנוסף לזה תמונה אינה מביעה והכרות נוגעת למכלול האישיות של האדם

הסגנון של הבנאדם. שלא תבוא ותופתע פתאום כי חשבת משהו אחד ופתאום זה משהו אחר...

פחות בקטע של יופי או לא.

וגם אפשר ללמוד דברים על אופי מתמונות. באמת. חברה שלי אלופה בזה

רק כדאי לזכור לא לעשות פונדקאית כוהנת

נכנסתי במקרה לדיון מהדף הראשי.

 

הנושא כואב לי מאוד כל פעם שאני נפגשת בו.

 

תשמעו, אם הייתי צריכה להחליט אם להיפגש עם בעלי על סמך פרטים ראשונים+תמונה , אז לא היינו נשואים היום כנראה.

חשוב להבין שתמונה לא משקפת בד"כ את הנפש של האדם. יש כל כך הרבה מעבר לתווי פנים, כשאתה נפגש לדייט אתה רואה את המכלול ונותן צ'אנס לחיבור בין הנשמות. 

אז אתה רואה את החיוך, ואת שפת הגוף. אתה מתבונן בעיניים ורואה פנימה לתוך הבנאדם.

ולא, זה לא יכול לקרות בתמונה. וזה לא יכול לנבא משיכה. משיכה היא לא פועל יוצא של אסתטיקה אלא של מכלול האדם. כל מה שהוא משדר, בנוסף למראה חיצוני.

 

כשניסיתי לשדך ואחרי שיחות טלפון מייגעות ההצעה נפלה בגלל תמונה, זה היה כל כך מתסכל!  וכל כך טיפשי...וחבל.

חבר'ה, אולי אני מדור אחר, אצלנו זה לא היה מובן מאליו שמבקשים תמונה, (תקופת הדייטים שלי היתה לפני 8 שנים) אבל באמת תחשבו קצת קדימה. היופי הוא בעיני המתבונן ובתמונה אנחנו הרבה יותר שיפוטיים.  היופי גם נעלם עם השנים.

מציאת חן, ומשיכה הם באמת חשובים מאוד מאוד בקשר הזוגי, אבל תמונה זאת לא הדרך. תחשבו על זה.

אבל היום זה לא כמו לפני 8 שנים,אני מוכן להתערב על מה שתירצי שאם היום היית בתקופת פגישות כן היית רוצה לראות איך בעלך נראה וכן אליו,זה לא בעיה וכל רשת חברתית תשיג לך את זה כמו שכבר כתבתי,וזה לא משנה כמה דוסית את

נכון שיש התלבטות האם זה בסדר לפסול על פי מראה.

אבל למה אנחנו מתכוונים במראה?

 

 

כשאני שולח תמונה (ויצא לי לא מעט..) כמעט מיד הבנות פוסלות אותי. (כמובן שהם אומרות שזה לא בגלל התמונה..)

 

בתמונה אני נראה "דוס" לגמרי, ואני פונה אל בנות שהם לא 100% בכיוון.

 

 

 

חשבתם על זה?

האם זה בסדר לבקש תמונה כדי להבין את הכיוון הכללי של האדם שלפניך? את הסגנון?

 

למרות מה שכתבתי, אני לא בהכרח נגד..

שיבינו יותר..

לרפואת כל חולי עמו ישראל

זיווג הגון ולידות קלות בע"ה

שבת שלום

 

אקט "רציני לגמרי וסופי"..

 

מותר לך להגדיר כך, ולבקש שיובהר שזו המשמעות.

 

עם זאת, מסתבר שזה שייך רק כשנראה שהדברים "בכיוון". הרי לא תלכי להורים של כל אחד שאת נפגשת איתו לאיזה "דייט"..

 

ותבדקי עם עצמך - האם באמת יש לך ענין בזה, או שזה רק בגלל "לחץ" מהצד השני. שהרי עיקר ההחלטה צריכה להיות בגלל האישיות של האדם; המשפחה זה "נתון נוסף". 

זה תלוי ברמה הדתית שלכם..

אם אתם ברמה דתית חזקה אז לדעתי זה רק אם אתם יודעים שזה לכיון חתונה ורציני.

אבל אם אתם אמממ אך אסביר את הרמה הדתית...בני עקיבא כזה..אז לדעתי זה בסדר ורגיל..וההורים לא "ייבהלו" שבחורה/בחור נכנסו הביתה..כי זה ברגיל.

 

בהצלחה מותק

זה תלוי בזוגיות שאת רוצה לבנות

שום דבר עד הטבעת לא סופי.

 

לעומת זאת. ללכת להורים זה כן סוג של איתך גמרתי לברר, תראה לי באמת מאיפה באת. אני רוצה לראות יותר עמוק. 

 

עד שאתם שניכם לא מחליטים. או עד שההורים שלכם נפגשים. (אתם יותר חשוב) אין שום סגירה.

גם לאיש שלי וגם להורים שלו ובאמת התכוונתי לזה..
לא מבינה, זה באמת היה חלק מהבדיקה ושום אקט של חתונה.. זה ממש חלקחשוב בתהליך..

שברגע שאני מגיעה אליו הביתה אין לי שליטה על הדברים.
הוא נגיד היה אצלי בבית, והבהרתי לו שזה לא אומר כלום.אני רוצה שהוא יראה מאיפה באתי, את ההורים, וזה ממש לא בקטע של רציני(זה גם היה שלב די מוקדם)
אבל ברגע שזה עובר לצד שלו..הכדור יכול להתגלגל מהר מידי לא? כי אין אותי להרגיע שם את הענינים בקטע של רציני או לא. (הוא בעניין, ואני עוד מתלבטת...)

מה אומרים?

ותגידי לו גם במקביל שאת עדיין לא סגורה על העניין.

ותגידי לו מפורשות שאין עניין כרגע להתחיל לגלגל את כדור השלג!

גם הוא יכול להבין.

תסמכי עליו שאם תגידי לו אני עוד לא מוכנה הוא יבין.

פשוט תגידי לו לפני שיבהיר להוריו שלא יחשבו שזה רציני כרגע.ורץ לעניינים אחרים.

ושזו עדיין הכרות.

ואז ההורים ייראו את זה בצורה אחרת ופחות רצינית

 

בהצלחה

זה באמת אומר משהו, כי זה עוד שלב.
אבל אני לצורך העניין סתם באתי אליה הביתה לשבת, כי רצינו לעשות שבת ביחד.
ובאמת שזה לא צריך להיות התחייבות או משהו

רק שהסבלנות הזאת ממש חשובה, והיא מראה מעכשיו את הרגישות וההתחשבות אחד בשני.

פשוט לתת את המרחב והנחת. הרבה פעמים זה חלק ממה שצריך לברר - האם יש לי מרחב ונחת בקשר הזה...

 

בהצלחה!

הייתה אומרת שזוגיות מאושרת תלויה בכך שהגבר יאהב את האישה קצת יותר ממה שהיא אוהבת אותו.

אז ראשית, תהיה רגוע. אתה נשמע לי בריא בנפשך... והמצב שלכם ממש בסדר.

ברור שהכי כיף שההתקדמות הדדית; אבל אם היא קצת יותר ספונטנית ממך, או שאתה קצת יותר פטפטן ממנה, הגיוני שגם בקצב לא תהיו ממש שווים. וזה לא עניין של טוב ורע, אלא פשוט של מציאות חיים.

טוב שהנושא עלה ביניכם. תדע שעצם זה שהוא עלה וששיתפתם זו את זה במקומות שבהם אתם נמצאים בקשר - זה מעולה, ומעיד על רמת פתיחות וביטחון (שלה בך, כן).

מה עצתי לך בת'כלס? להמשיך לדבר כמובן, עוד ועוד ועוד. ולתת לה זמן וביטחון שהיא שווה בעיניך ושאתה מוכן להמתין לה. יש משהו טיפה מבהיל בבחור ש"סגור" עלייך סופית לפני שהחלטת בעצמך, וכאן נמדדות רגישותך ועדינותך כלפיה - אתה מוכן להניח את עצמך רגע בצד בשבילה? מוכן באמת? תנסה לחשוב כמה זמן אתה מסוגל להיות נינוח ולא לחשוב בכלל על העתיד המנצנץ (שמלה לבנה, בטן...) - שלושה שבועות? חודש? חודשיים? ותעמוד בהחלטה שלך (אתה לא צריך לומר לה את זה כמובן, שהיא לא תרגיש תחת שעון מתקתק או משהו). בזמן הזה תהיו חברים, כן, חבר וחברה, ולא כאלו שצריכים בסוף כל דייט להחליט אם יוצאים לדייט נוסף. תבלו יחד, תעשו דברים כיפיים ושונים, תדברו על אלף דברים חשובים ועמוקים מני ים... כשבונים יסודות לבניין, צריך לדאוג שיהיו חזקים ויציבים, וזה לוקח זמן. זה מה שאתם עושים כאן עכשיו. אגב, אני מאמינה שהבהירות מגיעה תוך כדי תנועה.

ובקשר ללב שלך - אל תפחד להיפגע. תווסת את עצמת הרגשות (זה אפשרי, מבטיחה לך, גם אם קשה), אבל תשמור על הלב פתוח. סמוך על ה' שישמור עליך.

מה עוד יש לי לומר? הלוואי שה' יאיר לכל אחד מכם בנפרד ולשניכם יחד...

בהצלחה!

 

 

כאילו חבר וחברה.
אני לא יודע גם מה לעשות עם עצמי...הלב שלי הולך להתפוצץ!

ותתפלל, במילים פשוטות, בידיים פשוטות.
תשתף חבר חכם וטוב, אל תהיה לבד ב"לב ההולך להתפוצץ" הזה, ותאמין שעומד להיות כל כך טוב. וגם כבר עכשיו טוב. הנחת שלך מאפשרת לה להתקדם.
הלוואי שה' יפנק אותך!..

אי אפשר לשמור על סטריליות...שיהיה רגש אבל שלא יתפתח..כשיש לב פתוח יש סכוי להפגע...ויש סכוי שזה יצליח...

זה בסדר לרצות ולהרגיש. אל תחסום את עצמך.

העיקר זה לא לשדר החוצה לחץ ודריכות...
לתת לה מרחב וזמן ופשוט להיות שם- עם נלב.
אם גם אתה תהיה עם לב פושר כלום לא יתקדם.

פשוט אל תכניס את עצמך ללחץ של אני רוצה והיא לא..תהיה בקשר כמו שהוא תשקיע תקשיב תבין...
ומאמינה שאם זה זה אז בסוף תגיעו לנקודת רצון משותפת.

ואין לי אלא לחכות...אבל זה מתסכל אותי ואוכל אותי מבפנים

אתה התבייתת על הגדרה לא נכונה של המציאות.
אתה בקשר איתה. קשר חי ודינמי שקורים בו דברים.
אתה לא מחכה לה.
אתה יודע שאתה רוצה? מצויין! כיף לך. מה עדיף? ספקות?
ואם אתה באמת רוצה אותה אז תבין שכדי לקדם את הקשר אתה צריך לתת לה מרחב. לא לחכות ולהמתין.להיות פעיל וחי ומביא מעצמך. בלי להלחיץ בלי לדחוף.


אם תמחק מהראש את המילה 'מחכה' יהיה לך יותר קל.
אתם ביחד.

מרשה לעצמי לדבר...
אני ראיתי את בעלי מרחוק וידעתי שזה הוא....וחיכיתי באמת כמה שנים עד שזה יכל לצאת לפועל...
וגם כשנפגשנו ידעתי מהרגע הראשון בוודאות מוחלטת. וחייתי עם הידיעה הזאת בקשר מלא ספקות מצידו במשך קרוב לשנה.
לא הרגשתי שאני מחכה. הרגשתי שאנחנו בונים יחד משהו. ודוקא הידיעה שלי נתנה לקשר יציבות ונתנה לו את הכח לא לברוח כשקשה...

1. אם קיבלת את ההחלטה ואתה שלם איתה, אבל היא צריכה עוד זמן, אז שים את ההחלטה "על המדף" וחכה בסבלנות לכשהיא תהיה מוכנה וכשזה יקרה, אז "תשלוף את ההחלטה מהמדף" ותתקדמו יחד הלאה לשלב הבא.

2. על תגיד לה שאתה כבר רוצה להתקדם אבל שאתה לא רוצה להלחיץ אותה, כי זה רוב הסיכויים ייצור את התגובה ההפוכה.
הדרך הכי טובה היא לתת לה להרגיש בנוח, לא ללחוץ, ומדי פעם לגשש כדי להבין איפה היא עומדת, עד שהיא תתחיל להראות סימנים יחסית ברורים שהיא בשלה להתקדם לשלב הבא.
פה השכל משחק תפקיד חשוב, כדי שהרגש לא ילחיץ וירתיע אותה.

באיזה מצבים זה קורה? למה..?

ואיך היה הקשר עצמו? כמה זמן, מה הפך אותו למשמעותי..?

זה יכול להיות באמצע חברותא, כשחוזרים הביתה, כשמטיילים ונזכרים בחוויות משותפות...

הקשר היה ארוך (מעבר לשנה). זה היה פשוט משמעותי, לא סתם בשביל להעביר את הזמן.

בכל מקרה, זה לא ממש העניין כי אני יודע שזה לא נכון לחזור לזה.

רגשית
זה כול לעזור.
בהצלחה רבה!

והרבה תפילות לה' יתברך.

 

הפוך, יש להשקיע בעניין הרגשי, לראות מה היה, מה לקחנו, מה היה משמעותי בפן הרגשי והלא רגשי,

חס וחלילה להתעלם מהפן הרגשי שבסיפור.

 

נ.ב

גם לפנות לעזרה.

הכוונה היא להתבונן ולהשקיע בפן הרגשי על מנת להתקדם,

להתעלם ממנו ולהסתכל רק עניינית רק דוחק את הרגש לפינה, לא מעלים אותו ולא מקל עליו,

דחיקה והדחקה זה לא בריא לא לנפש ולא לגוף במיוחד לא לקשר שיבוא.

 

אני יכולה להסכים יותר עם התגובה של בלה בהמשך האשכול.

תודה רבה ! 
אשמח לשמוע עוד דרכים... 

אני ממש מבינה את המקום שאתה חושב וניזכר ברגעים יפים.

אם זה לא היה קורה לך זה היה אומר שיש לך בעיה.

קשר זה לא דבר שבא והולך כאילו כלום לא היה כאן.. ועוד קשר זוגי בכלל.. וקשר של שנה.

שנה זה מאוד משמעותי..

אני חושבת שזה טבעי. ושאתה יכול לקבל את המחשבות האלה ולא להתנגד להם

כי ההתנגדות גורמת לעוד יותר מחשבות ואובססיביות.

לקבל, להכיל, לתת מקום לרגשות.

לפני כמה זמן ניפרדתם? ומה היתה הסיבה?

לדעתי אם זה לא עובר וזה ממש מציק לא צריך להתבייש ואפשר לפנות לפסיכולוג טוב.

תמיד כיף שיש למי לפרוק. ושרואה את הדברים מזווית אחרת ויכול לתת לך כיוון במחשבה.

בהצלחה.

להתחיל קשר חדש...

הרבה בהצלחה ובשורות טובות

קשר של שנה הוא לא דבר של מה בכך ובנוסף כאשר הוא היה משמעותי עבורך.

מכיון שהוא היה כך קשה לך להתעלם ממנו וקרוב לבדי שזה ישאר כך תמיד - כי הוא היווה חלק משמעותי מחייך ואתה לא יכול סתם להתעלם ממנו (אתה יכול להדחיק אבל זה לא פתרון טוב לשום בעיה) . הקשר השפיע עליך בצורה כזו ואחרת ,והוא גם ישפיע עליך בקשר הבא שתיצור בעז"ה (תשווה , תחשוב על מה היה קורה אילו הייתי נשאר עם הקודמת וכו') .

אבל, כאן מגיעה הבחירה שלך! אל תתן לקשר הקודם הזה לנהל לך את החיים, תיקח אותו כקשר שממנו אתה לומד ומתעלה- מצד אחד אתה מכיר בקשר הזה, ולא  מנסה להתעלם ולהסתיר אותו ומצד שני אתה לומד את הלקחים שלך : מה היה טוב או לא טוב בקשר? ,מה גרם לזה להתמוסס? , מה אני יעשה אחרת בפעם הבאה? וכדו'. ברגע שתעשה לך סדר בראש ותקבל את הקשר הזה לא כנטע זר , אלא כחלק אינטגרלי מחייך , ותשכיל להבין את המשמעויות הנגזרות מכך - אני חושבת שיהיה לך יותר קל להתמודד עם הזיכרונות והגעגועים ובנוסף תבוא יותר מוכן לקשר הבא ,שבעז"ה יהיה האחרון , למוד ניסיון ומשופשף מה שנקרא. 

את הדברים שכתבתי כאן, לא כתבתי מניסיון ולא מחכמתי אלא משיחה ששמעתי פעם מפי רב שאת שמו אני לא זוכרת.

מקווה מאוד שדברי יעזרו לך, בהצלחה!. 

עורכת כי עכשיו קראתי את כל התגובות ואני רואה שאתה בן ולא בת.

לפעמים עד שמוצאים את הדרך..
יוצא כבר המיץ.

נקווה שאצלך זה יהיה מהר ככל האפשר.
לחלק עוזר להדחיק,
לחלק עוזר להתבונן.
לחלק עוזר לדאוג ללוז מפוצץ
לחלק עושה יותר טוב להתנהל בנחת, לעכל.

זה באמת מאוד קשה..
מאוד מאוד !
וקשר של שנה..וואו..בכלל.

הרבה תפילות..
גם כדי לפרוק, וגם 'ישועת ה' כהרף עין' .

כשמרגישים שלפחות חצי מאחורינו (למרות שקשה לכמת..)
לפעמים כדאי לנצל את זה לקשר חדש.
אבל תלוי ממש..

האמת שיש כל כך הרבה מה לומר, לייעץ, לחזק ולעודד
אבל קצרה בזמן (ובכח..מחילה..) .

מאחלת מכל הלב שיעבור כמה שיותר מהר..
בהצלחה רבה רבה
ובשורות טובות !

להמשיך הלאה, לצאת וגם להתאהב מחדש.

ואז להמשיך 

יש אנשים שפשוט לא זורם להם לדבר בטלפון עם מישהי (וגם מישהו) שהם לא פגשו בכלל. אם זה נובע מהסיבה הזו, זה ממש נחמד- הבן אדם מודע לעצמו, ולא רוצה להביך לא אותו ולא אותך- וסה"כ רוצה להכיר אותך באמת, ולא בשיחה טלפונית שבד"כ לא יכולה לייצג הרבה

למה צריך לפתח יותר מידי שיחה?
אחלה הוא, ישר ולעניין.

יש כאלו שיותר נוח להם לא להסתובב סביב ואיכשהו להגיע לזה, ויש כאלו שלהפך.

פשוט לא אוהב טלפונים, בכללי. אני שומע בהם פחות טוב, ובכללי השיחה פחות נעימה ונוחה לי.
אני חושב שאני כן מחליף משפט או שניים כדי לא ליפול עליה כבד, אבל לא יותר מזה...
זה גם הגיוני, העיקר הוא הפגישה, לא שיחת הטלפון.

קודם עדיף להפגש ראשונית ואח"כ אפשרי גם להתחיל בחפירות הטלפוניות..

לי אישית היה נעים יותר בצורה הזאת. 

אבל אני באופן אישי לא הייתי מנסה לכחילה לפתוח כך את הקשר הזוגי.

הייתי מנסה לזרום ואם מרגישים שזה נתקע, אז לאחר כמה שניות הייתי מציע לקבוע פגישה ומסיים את השיחה.

ואנחנו לא יכולים לדעת מי ומתי...
תהיי חזקה!!!

מה לדעתך לא נכון בעשיה שלך?

 

זה זמן טוב לתת תפילה מעומק הלב, כפי שבדיוק את ועשה פונה לאבאאאאאאאאאאא שיעזור.

 

אין עוד מלבדו.

ומאחלת שתבוא הישועה בקרוב .

ושלא הכל תלוי בך ובמעשייך.

זה טוב להשתדל.
זה נכון.

אבל את חייבת להפנים שזה לא הכל.
ושבסופו של דבר- הבחור ינחת מהשמיים, בצורה זאת או אחרת.
ויתכן שבעקבות השתדלות מצידך. אבל לאו דוקא.

8 שנים חיכיתי להתחתן ונפגשתי שוב ושוב עשרות ומאותפעמים..וכל הזמן ניסיתי למצוא מה עלי עוד לעשות..מה ה' רוצה ממני...מה מונע ממנו להגיע..מה אני עושה לא נכון.....

ובסוף?
הוא בא.
ואני עד היום לא יודעת להסביר אם עשיתי לפני השתדלות מיוחדת.
לא יודעת למה הוא לא הגיע שנה קודם..

המסקנה?
יש דברים שהם לא רק בידיים שלנו.
והעיקר לא להכנס למתחים של לנסות כל הזמן לשנות בעצמך דברים לדרוש מעצמך ולחפש במה את לא בסדר...

לעשות השתדלות, לנסות לגדול מכל דבר,להיות טובים יותר.
אבל להאמין שזה באמת רק מה' וכשיגיע הזמן הנכון הוא יבוא.

והוא יבוא. בעז''ה.
אני יודעת כמה קשה להאמין בזה......לא התחנתי צעירה ממש...
אבל הוא יבוא.

 

אני התחלתי לקרוא בגן האמונה ,(:

כמה אכלתי ממנה סרטים...אתה כ''כ משתדל ומנסה ומתגבר על אכזבות ומתפלל מעומק הלב ומה לא?!?
ובא מישהו ובהינף יד אומר לך- שאת לא בסדר ולא עושה מספיק ובררנית ....
והכי גרוע זה כשאנו אומרים את זה לעצמינו....זה אמירה מצד היצר הרע.
מה שה' רוצה לומר לנו אמור רק לחזק אותנו לא להחליש אותנו.

 

אז איך מתחזקים באמונה ?

 

 

כל אחד צריך לבקש בלב אמונה ומתוך הבקשה למצוא את הדרך שלו לחזק אותה ולהחדיר אותה ללב...

אמונה נובעת מזה שבוחרים להיות עם ה', שהוא יהיה נוכח וחי ושותף בחיי ובכל מה שעובר עלי.
וזה אומר לנסות להרגיש שהוא פה איתי כאן ועכשיו...לדבר איתו, לשתף אותו בכל מה שעובר עלי. לפעמים בשיתוף הוא לא בתפילה בפה אלא רק בלב.
להיות מולו בכנות- מותר להרגיש הכל..לא צריך להדחיק.

מחזקים אמונה ע''י דמיון חיובי..כל הזמן לדמיין את הטוב קורה. להאמין בדמיון הזה...לדבר אותו לעצמך...

סתם ככה בלי קשר לחתונה.

לא כאמצעי להתחתן מהר,

אלא כי זה עניין מהותי בחיים

(שמא הכי מהותי בחיים).

 

קודם כל בשכל. מה שמתאים לך -

ספר לבד או בחברותא, שיעורים ממשיים או באינטרנט, דיבור עם דמות שאת מעריכה...

 

ומתוך העמקת השכל - להביא את זה גם לחיים.

לכוון כל פגישה, מעשה ומילה

להתפלל כל הזמן מתוך הבנה שהוא זה שנותן את הכוחות

להתייעץ כשצריך - עם דמות חזקה אמונית שתחדד לך את זה

לראות איך כל סיבוב שהוא עושה לך מקדם אותך עוד צעד בדרך

ואיך את מוכנה להאמין בזה גם כשנראה שאת רק מתרחקת...

 

תהליך של חיפוש בן זוג זאת הזדמנות פז נדירה להעמיק ולהפנים את האמונה. נצלי אותה!

לא הייתי אבל שמעתי שזה מקום נחמד.

נורדיה רחוק לנו וכפר המכביה יקר בטירוף. 

אבל היינו שם בפסח לפני כמה שנים והיה מהמם.

אז בהצלחה!

זה לצורך חשוב מאוד!

אגב, גם נשואים יכולים לענות על השימוש שהיה להם באתרי היכרויות!

תודה!

זה נובע בטוח מסנוביות / בושה.

..

ובשני המקרים לא הלך.

אז החלטתי לרדת מהענין. ולא להכיר דרך שם..

א. נקבה

ב. 25

ג. גרושה

ד. אשכנזיה

 

1. רשומה לאחד.

2.לא

3. 2

4. כן יש לי תמונה וכן אני יעדיף מישהו עם תמונה גם.

5. 20%

זכר
21
רווק
דתל''ת

כמה וכמה
כן
פעם בשבוע
יש תמונה. באופן טבעי מחפש תמונה
אבל לא קריטי
0 אחוז

א. זכר..
ב. 24..
ג. רווק..
ד. לא חייב אמרת..

--

1. 0
בחיים לא היה מעניין אותי, אז שאר השאלות, נופלות.

א. זכר

ב. 23

ג. רווק

ד. דתי

 

1. אתר אחד (שניים?) אתר פנימי של הישיבה שלמדתי בה

2. לא

3. 5

4. אין לי תמונה. מעדיף לא לראות תמונה לפני (גם בהצעות שלא דרך אתר הכרויות)

5. לא יודע

נקבה

20

רווקה

 

1. הייתי רשומה לשניים ויצאתי משניהם (אז שאלות 2 ו3 אינן רלוונטיות) כי היו יותר מדי פניות מטרידות ולא רלוונטיות...

4. לא הייתה תמונה, אך למי שפנה באופן אישי וקיבלתי רושם טוב שלחתי לאחר מכן. וגם אני אף פעם לא חיפשתי רק עם תמונה אבל היה מאוד חשוב לי שבכרטיס יהיה מידע מפורט ולא סתם כרטיס אישי ריק שכותב "מחפש את האחת" ו"אין הנחתום מעיד על עיסתו-תפגשי תכירי..."

5. חושבת שיש פוטנציאל אדיר לאתרים האלו רק צריך לדעת לסנן ולא לבזבז זמן על כל אחד. למרות שאני באופן אישי יצאתי עם שלושה שמתוכם שניים היו ממש לא קשורים.

 

נקבה,
32
נשואה +
לא רלוונטי
הייתי רשומה לאחד (שניים שהם אחד)
לא השתמשתי באפליקציה
אני חושבת שאחד, אבל לתקופה קצרה ממש
לא שמתי תמונה למרות שהעדפתי כאלה שכן שמו
מאה אחוז הצלחה, התחתנתי משם.

בס"ד

 

[מתנצלת, היה דורש ]

עכשיו אני רק רואה
תתחדשי!

תגידי להרים שאת מרגישה שהלחץ גורם לך ההיפך, כי את לא יכולה לעשות כלום בלי שאתרואה קודם איך את מרגישה ביחס לזה. אז לטובת הענין - שקצת ירפו בבקשה.  יש להניח שיבינו.

 

אחר כך, תשבי בינך לבינך בישוב הדעת. תראי אם את אכן כבר רוצה.  

 

אם תחשבי שכן - אז תנסי לחשוב איך היית רוצה שיהיה האדם שאיתו תקימי בית. מה חשוב לך. לך.

 

ואז תראי אם שייך.

אם את לא בטוחה אם את מוכנה או לא, אז פשוט תגידי להורין שלך שאת לא מוכנה ותחסכי שברון לב.
נ.ב תשבי עם עצמך ותחשבי אם את מוכנה לכזה דבר עם כל המשמעויות הכרוכות בכך

שתוכל לעזור לך להגיע בעצמך למסקנה הכי טובה בשבילך כרגע. וכמובן עם תפילה לה׳ שיכוון אותך.
בהצלחה רבה, ברב שמחה ונחת

עוד לא החלטתי מה לחשוב על האהבה.

אני מאמינה שמתישהו אני ידע את התשובה.

אני לא מתווכחת עם הרבי.

אבל לא יודעת להגיד שאהבה באה מנתינה ודאגה.

יש אהבה עוד לפני זה, אני מכירה אנשים שמספרים על עצמם שיש אהבה והתרגשות.

אני לא חושבת שזה כמו בסרטים/ ספרים.. אבל בכל זאת יש..

עוד לא החלטתי מה לחשוב על האהבה.

אני מאמינה שמתישהו אני ידע את התשובה.

אני לא מתווכחת עם הרבי.

אבל לא יודעת להגיד שאהבה באה מנתינה ודאגה.

יש אהבה עוד לפני זה, אני מכירה אנשים שמספרים על עצמם שיש אהבה והתרגשות.

אני לא חושבת שזה כמו בסרטים/ ספרים.. אבל בכל זאת יש..

 

חברותא ^^^