פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1192)

הבנתי מה הקשר לתורניות...

 

את חוששת ששיפור מראך החיצוני, מעיד על התחשבות יתרה בגוף ולא ברוח רחמנא ליצלן.

אז אני אגיד לך.

אם זה יפריע לבחור פוטנציאלי - זה מעיד בעיקר עליו, שהוא מתמקד בתפל (גוף) ולא בעיקר (עולמך הרוחני הפנימי).

 

אם זה עושה לך טוב - תהני! 

אז אולי גם יהיה אסור להסיר שיער?

 

אם היה קשה לה להשלים עם המראה שלה לפני (ויכול להיות שבצדק)

טוב שעשתה כך, גם תראה נאה יותר וגם שמחה יותר

אשה שאיכפת לה מהמראה שלה, זה לא חיצוניות לענ"ד.
אדרבה, זה בעיניי דבר חיובי..

(אם נניח המראה בכלל לא היה יפה, זה מראה שאיכפת לה מאיך שהיא נראית. כמובן שלפעמים זה מוגזם, אבל זה למקום אחר..)

מברר בבירורים שלפני ונראה לי שכמוני רוב האנשים...

 

כלומר, לסיכום - אין בעיה. שתעשה מה שהיא מרגישה בנוח איתו

הגזמה..  (מן הסתם לא נכנסה לסיכון בשביל חצי מ"מ, והיתה לה סיבה טובה).

 

שתהיה בריאה, ותמצא בקרוב ממש, מישהו תורני שמלא ב"הֲריחוֹ ביראת ה'"...

אני לא חושב שזה משהו שצריך להזכיר אותו בבירורים, זה ממש לא חשוב.

חולם על בית בלי כעס כלל, "ולא תהא כעסנית ורגזנית רק בעלת ענווה ונמיכות רוח"!

בדיוק בקטע הזה הם גרועים!

לטובתך

למרות שכדאי לתת לזה עוד צ'אנס אם נראלך שייך,

 

לפעמים זו מבוכה של דייט ראשון....

 

(בבירורים אומרים לפעמים דברים לא מדוייקים, לכל הכיוונים)

תתני לו צ'אנס. (אם זה תלוי בך)
כי אולי זה מהתרגשות ואולי סתם לא היה לו מצב רוח.
אולי כשירגיש יותר חופשי איתך, משהו ישתחרר

מכל מיני סיבות...

גם לי זה קרה פעם בפגישה ראשונה, שהגעתי אחרי שבוע מאוד מבאס, וזה אכן נגמר שם

אבל אם זה משהו משתנה כמו מצב רוח, שיכול להיות מושפע מהמון גורמים, אז כדאי לתת צ'אנס לדייט נוסף. (אלא אם כן ממש סבלת בדייט)

שבברורים הנקודה הזאת ממש חזרה על עצמה, כולם הדגישו כמה הוא בנאדם מלא שמחה ואור וכשהגעתי לא ממש הצלחתי להבין מה הקשר בין המצולם לכתבה,

ולא הצלחתי אפילו לדמיין שזה אותו בנאדם...

אמנם הוא לא היה נראה ככה -

אבל הוא פשוט היה חייזר מארץ החייזרים!!
כבר פגשתי חייזרים בחיי, אבל הוא היה משהו אחר לחלוטין..

חתכתי אחרי דייט שני בכח..




מה שאני ממליצה לך -
תני לו צ'אנס לעוד דייט ואז תחליטי אם שייך להמשיך או לא..
כי בדר"כ דייט ראשון לא אומר הרבה, אז חבל לפספס הזדמנות..



ב"הצלחות!!

יש אנשים שקשה להם להפתח ברגע הראשון, ויש אנשים שנבוכים במפגש עם המין השני, ויכול להיות סתם יום שכלום לא הצליח בו ולכן יש מצב רוח רע שלא משקף (או אפילו בשורה עצובה שהוא קיבל).

 

את מסוגלת לצאת לעוד פגישה, או שזה עושה לך רתיעה?

כי אם כן כדאי לנסות עוד פגישה ולראות אם יש שיפור\ שינוי.

 

רוב היועצים בתחום מייעצים להמשיך תמיד אחרי פגישה ראשונה (יש כאלה שאפילו מרחיבים לשלוש פגישות), אלא אם כן יש משהו ששולל בטוח. כי פגישה ראשונה לא משקפת את המציאות וחבל לפספס.

ישנם הרבה סיפורים על זוגות שהתחתנו רק כי הם נהגו לא לפסול אחרי פגישה ראשונה גם אם זה לא ממש נראה..

(כי בפגישה הראשונה לא היה משהו ואחר כך התברר שזה לא שיקף כלום)

 

בהצלחה!

תמשיכי עוד פגישה ותבדקי מה עם זה...

ויכול להיות שהוא במצב רוח כזה, או שהוא בלחץ מהפגישה

שהבאנדם פשוט חווה תקופה לא קלה בחייו. זה קורה. לכולנו.

השאלה היא האם זה לא מעיד על איזשהו סדק בחוסן הנפשי של הבאדם,

כי אנשים חזקים בד"כ "משחקים אותה" גם כשקשה להם.

לא שאני בעד העמדת פנים אבל דייט ראשון, תהיה גבר!,

אני חושבת שהאנשים החזקים באמת, הם אלו שחיים את עצמם באמת. בלי משחקים, גם אם הם שונים מהנורמה. מה יותר חוסן נפשי מזה?

 

לשחק אותה זה ערימת הגנות ומחסומים ותכתיבים חברתיים.

להתעלם מהבירורים ששמעת עליו ולהתעלם מהפגישה הראשונה, לנסות עד כמה שניתן לדונו לכף זכות, לנסות להיפגש פעם נוספת ו"לתהות על קנקנו".

בהצלחה

 

לשחק אותה זה הכי חלש שיש.
אדם חזק זה אדם שמעיז לגלות את החולשות שלו.

שאלת אם הוא שמח וענו לך שכן?

או שאמרו מעצמם?

 

לק"י

אולי סתם היה לו יום רע או משהו..

הוא היה מודאג, אבל בדרך כלל הוא בחור שמח

בטוחה שאף אחד לא אמר הפך האמת.. אלא שלפעמים נראה לאדם מסוים משהו אחד, והאדם הספציפי בכלל משהו אחר..

ובכלל- כשנפגשים, זו תחילתה של החשיפה האמיתית של אישיות האדם. כך אני מאמינה. כלומר אדם ניכר הכי בזמן שמתחתן, וזמן הפגישות הוא הזמן המקדים לכך.

אנשים אחרים מכירים אותו, אבל לא באמת.

 

נסי עוד פגישה  

 

 

אבל מלחיצה במקצת..

או אפילו שנייה לא ממש אומרות משהו...

אני לא מדבר עם נשים באופן כללי,ולכן פגישה ראשונה מלחיצה אותי. אבל זה לא אומר שאני אדם לחוץ...

בהצלחה!!

 קראה אבל יותר קיצוני בקיצור המפגש אומר המון הבירורים לא תמיד נכונים

זה לא יקרה גם עוד 100 פגישות..

זה נשמע כאילו את בכח מנסה לאהוב מה שאת בעצם לא אוהבת

 

בהחלט יש פעמים שבהם אין "התחברות" מלאה כבר בפגישה הראשונה, ועם התקדמות של כמה וכמה פגישות כשמכירים את האדם קצת יותר לעומק, ולא רק את הצד החיצוני - לאט לאט מקבלים פרופורציות והמראה החיצוני ג-ם תופסאת הפרופורציות הנכונות שלו, וג-ם יכול לעבור שינוי תפיסתי במוח של המדוייט/ת - כאשר לפתע הם רואים בו חן וכל מיני דברים שהיה קשה לזהות כאשר לא הכירו אותו מעבר למראה החיצוני ופרטים יבשים נטו.

 

קוראים לזה אמת (מפגש שלם).
להפגש עם צד אחד באישיות זה שטוח ושקרי.
לא הכל מסתכם בחוץ.

אם על כל דבר שנוגד את תפיסת עולמך תענה אך ורק בקביעה האבסולוטית "התפשרות"- אין שום מקום לדיון איתך, מצטער.

 

ולעניין - לא, זה לא התפשרות. זה הבנה עמוקה יותר של המציאות. לא צריך "התאהבות ממבט ראשון" כמו שאתה מאמין - זוהי תפיסת עולמי שאני רואה מתגשמת אצל הרבה זוגות שבנתיים, להם יש בני ובנות זוג - ולך לא...

 

 

מהסיבה הפשוטה : איני יכול להתחתן עם עצמי וגם לא רוצה בכך

 

הבנה עמוקה של המציאות? מהי ההבנה העמוקה שלך?

אני מדבר איתך על נטו שידוך שרוצים שיצא ממנו משהו הלאה

להתחיל שידוך כשהמראה של בת או בן הזוג שלך לא מתאימים לך אין צורך להתקע על זה

יש מספיק בנות ועוד יציעו לך הרבה , שיהיה חיבור לך על זה

 

עזוב התפשרות או לא , שורה תחתונה היא לא מתחברת אחרי 5 פגישות

זהו סגרי עניין תמשיכי הלאה , מי צריך את הכאב ראש הזה

 

לא חייבים להתחבר מייד, קורה לא פעם שהפנימיות מצליחה להאיר לך גם את החיצוניות.

 

אבל נראה לי ששלוש פגישות זה כבר די והותר, כדי להחליט אם מתחברים למראה..

 

אם עד פגישה חמישית עדיין לא התחברת למראה, אז לדעתי וודאי אין טעם להמשיך..

וגם כדאי לעשות זאת כמה שיותר מהר, כי הוא יכול בינתיים לפתח ציפיות וזה לא הוגן למרוח אותו על סיבה שהיא יחסית טכנית.

הרבה פעמים והרבה אנשים יעידו, שגם מראה חיצוני שבפגישה ראשונה לא התאים, עם המשך ההיכרות הפך למתאים מאוד.

אם יש תחושת דחייה ממש, זו בעיה שכנראה לא תיפתר בהמשך.

 

אני לא יודע כמה פגישות צריך, אין מספר קסם.

אבל אם קשה לך לפתח רגש בגלל המראה החיצוני אז זו בעיה שלא תיפתר מעצמה, עד כמה שאני מבין.

 

זה לא מפריע לי ממש (כי יש דברים שאני לא יכול, ואולי לא רוצה, להתגבר עליהם) ואני יודע שיש סיכוי שהקסם שלה יעזור לי לעבור את זה אז מנסה (אני חוזר ואומר, מספר פגישות הוא לא בהכרח אינדיקטור לטיב הקשר. לעניינו, אם את מרגישה שמיצית את ההכרות הבסיסית איתו, כלומר פגשת את האישיות, והיא לא הקסימה אותך, נראה לי שהסיכויים לא גדולים שהאישיות "תכפר" על המראה).
אם זה מעסיק אותך יותר מדי ואת מרגישה שזה מפריע להתקדמות הייתי חותך. קשה להתגבר על דברים כאלה (ואולי גם לא צריך. למה צריך להכריח את עצמנו להתחתן עם אדם מסויים שמראש קשה לנו איתו, כשיש עוד אופציות?).

התארסתי פעם עם מישהי וביטלתי את האירוסין שבועיים לפני החתונה, כי היא לא הייתה שמחה איתי ואחד הסיבות העיקריות שלה לכך, היה שהמראה שלי לא הכי מצא חן בעינייה, אבל היא אמרה "בחור טוב, מידות טובות, הכל זורם, אז למה לא להתחתן". היא חשבה שהיא תתרגל למראה שלי, אבל זה לא קרה.

אם המראה עדיין מפריע לך אחרי הפגישה הראשונה, גג אחרי השלישית, אז חותכים. חבל להמרח עם זה.

כתבתם שהמראה יכול להתאים לאחר כמה פגישות

ולאחר מכן קבעתם שה-5 פגישות זה די והותר

 

זה מה שכתבתי לה , 5 פגישות זה מספיק זמן למצוא חיבור למראה של בן הזוג

מסכים שלפעמיים זה לא בא ישר..והמראה יכול להתאים אבל גם זה מבחינתי סוג של התפשרות
 

סתרו את מה שאמרת "בפעם הראשונה" קרי- פגישה ראשונה.

 

ואמרו שצריך לתת לזה יותר זמן, אבל יש גבול.

 

זו לא סתירה.

הוא סוג של התפשרות ..ולא צריכים להתפשר בקטע כזה

במיוחד שהולכים לחיות עם בן הזוג לנצח

 

אם לא התחברת למראה חיצוני בפעם הראשונה זה לא יקרה גם עוד 100 פגישות..

זה נשמע כאילו את בכח מנסה לאהוב מה שאת בעצם לא אוהבת

 

ציטוט מדוייק שלך.

כלומר- אם בפגישה הראשונה לא אהבת את המראה, זה לא ישנה כלום ואת מנסה בכוח לאהוב משהו שאת לא אוהבת.

קח אחריות על מה שכתבת.

שאמרתי שזה לא יקרה עוד 100 פגישות

התכוונתי להגיד שזה לא יקרה בפן הבריא של העניין , כשמישהי רואה מישהו והיא אומרת אוקי אני מתחברת זה בריא

בהמשך אפשר לדעתי להתחבר למראה אבל זה אפשרי רק בפן של התפשרות מסויימת

וזו רק דעתי 
 

ואני אומר את זה מניסיון- 

יש פעמים שבהם המראה החיצוני לא מתאים כל-כך בהתחלה ובפגישה שנייה\שלישית - זה משתנה לגמרי והמראה

הוא יותר מבסדר.

 

ואפילו אם יש התפשרות בנושא הזה - יש כל-כך הרבה התפשרויות בזוגיות שזה בלתי אפשרי להתחתן בלי להתפשר,

אתה תהיה חייב להתפשר על משהו, השאלה על מה אתה מוכן להתפשר ומה לא.

לדוגמא- אם אתה  לא מוכן להתפשר על צבע שיער מסויים, אין לך טעם לצאת עם מישהי שאין לה את הצבע שיער הזה,

אבל אם זה לא מפריע לך, אז אין לך בעיה, גם אם צבע שיער אחר יותר "נראה לך" באופן ראשוני... 

וסתם לקחתי דוגמא מטופשת(או שלא, יש אנשים שזה יפריע להם מאוד)

ואתה יכול להגיד גם שאתה לא מוותר על עניינים אחרים- תרומה לקהילה\משפחה מיוחסת -כל קו שתבחר, המטרה

היא שיהיו כמה שפחות קווים אדומים, ככה יהיה לך יותר סיכוי למצוא מישהי שתתאים לך.

אבל ברור שאם יש מישהי שמחוץ לקו האדם שלך- אין לך טעם לצאת\להמשיך 

אולי עדיף באמת להתפשר(אם זה אפשרי באמת) על מראה חיצוני מסויים בשביל מידות טובות.

 

מה שאתה כתבת אני גם אומר חוץ מדבר אחד

שורה תחתונה שלך ,ציטוט מדוייק יש לציין:

 

"אולי עדיף באמת להתפשר(אם זה אפשרי באמת) על מראה חיצוני מסויים בשביל מידות טובות."

 

עם זה. אני לא מסכים.

להתפשר ואז מה? אחרי חודש להתגרש? אחלה החלטה

לא מתאימה לך? יש הרבה דגים בים , אין צורך להתפשר זה הכל
 

ממנה מה שאתה רוצה!!!

איך הגעת למסקנה הזו מתוך הדברים??

כשהוא אומר שיש מקום להתפשר על משהו שלא מוצא חן בעינייך

אתה מביא את עצמך למצב של גירושין בסופו של דבר , אם אחרי 5 פגישות היא לא מצליחה להתחבר

אז שתפסיק פה כי גם ככה קשה מאוד להתאהב במישהו שלא התחברת אליו , ואהבה זה הדבר הבסיסי שצריך לבנות איתו בית
 

אני לא מסכים איתך שזו דווקא התפשרות,

ואפילו אם יש התפשרות, הרבה פעמים היא מתמוססת מהר מאוד.

 

לא זוכר על מי מסופר שבאו אליו זוג שהבחור והבחורה רצו להתחתן אבל הבחור רצה שהיא תעשה ניתוח אף,

אז הרב אמר להם שיתחתנו ואם אחרי חצי שנה הבחור עדיין יתעקש שתעשה.

אחרי חצי שנה הרב חזר אליהם והבחור כבר לא זכר שזה הפריע לו.

קיצר - הרבה פעמים אנחנו עושים מעכבר הר, במיוחד בנושא הזה.

אם יש בעיה בקשר הרגשי בגלל זה- אני מסכים שזה לא טוב,

אם זה דוחה - אני מסכים שזה לא טוב,

אבל אם זה רק "בסדר" - הרבה  פעמים הבסדר הזה הופך להיות הדבר הכי יפה שפגשת,

כשאתה מכיר את הבן אדם ולא רק מתרשם ומשווה את החיצוניות שלו למושגי היופי שאתה מכיר

וחונכת עליהם.

הייתי נמשך יותר לבחורה מהעבר, הייתי חותך ויוצא אתה. זה גם עדיף לבחורה שכעת אתה יוצא אתה, למה שהיא תצטרך לצאת עם אחד שיש לו אחרת בראש?

בחורה מעולה והדייט היה מצויין, אבל יש סיבוך מצדך.

לדעתי אתה לא תצליח..
זה ישב עליך, במיוחד בזמן הפגישה.
אמרת לה שאתה יוצא עם מישהי?

שאפשר לבחון באמת איך הולך עם הבחורה הזו כשאתה חושב על אחרת. אולי עוד פגישה זה סתם מריחה. קשה לעצור את הרגש (אע"פ שלפעמים צריך) ואם לדעתך זה יכול להצליח יותר לעומת הקשר הנוכחי אולי כדאי ללכת על זה.
וברור שלא לדבר איתה על זה. לא רלוונטי בכלל. זה פוגע ומבייש.
[הבהרה: תדע לקחת אחריות ולהבין שאם אתה חותך עכשיו ולא ילך עם הבחורה מההודעה שלא תחשוב בטעות לנסות שוב עם הראשונה. זה לא משחק, זה לא מוסרי (אם זה היה נחתך מסיבה אחרת אז כן, אבל מהסיבה הזאת נראה לי שזה ממש לא ישר כלפיה)]

ועד היום זה מלווה אותי.

ברור שאם אתה יוצא עם מישהי והראש שלך תפוס במישהי אחרת,

זה לא ילך!!!

 

הצעתי באישי.

יש פה בחורה אחת שכבר נפגשת ו"ניסית" איתה והיה לך נעים ונחמד. אבל הראש שלך עסוק במישהי אחרת.

מצד שני, בחורה "שנראת לך" אבל עוד לא ניסית באמת ולך תדע שאתה לא סתם משליך את הבחורה הקודמת.


על כל פנים, נראה לי כל עוד אתה עסוק בבחורה אחרת- לא שייך להמשיך עם הנוכחית.


האפשרות היחידה שאני רואה, זה לעזוב את הנוכחית, לצאת עם השניה ולנסות... (כי נראה לי שזה לא יצא לך מהראש)
אם לא יתאים, לנסות לחזור לנוכחית ולקוות שהיא בכלל תהיה מוכנה לחזור. (או לוותר עליה).


אם מישהו היה משתף אותי בזה,
מצד אחד הייתי מבינה ומעריכה את הדילמה שלו ולא לוקחת את זה אישית.
אבל מצד שני, כן היה בזה משהו טיפונת פוגע ולא בטוח בכלל שהייתי רוצה (במידה ויהיה רלוונטי מבחינתו) לנסות שוב.

[אני לא בטוחה שהייתי אומרת, כי לא בטוח שהבחורה שמולך תבין.
יש מצב שהיא תתעצבן עליך.
(מעבר לזה שאין לך מושג אם היא בכיוון להמשיך)]

מכיוון שזה פלונטר, אין דרך פשוטה ליישר את כל ההדורים בצורה חלקה, זה עניין של סיכון-סיכוי.

וגם התשובה היעילה אמורה להיות בהתאם להיכרות עם האופי שלך..

 

למשל אני יודע על עצמי שאם נחמד לי עם מישהי, אז יש לי את היכולת להתרכז בה ולהתעלם מהצעות אחרות גם אם הן מפתות.

אבל אם אני כבר מתלבט אם להמשיך או לא, אז דבר מעין זה היה מכריע את הכף להפסיק את הקשר.

אבל זאת תשובה שהיא נכונה בשבילי, ואתה צריך לחשוב מה התשובה שנכונה בשבילך...

 

ובלי קשר למקרה הספציפי איתך,

בעולם האפשרויות הבלתי-מוגבלות של ימינו, זה קשה מאד לא לפזול לצדדים, ולחפש כל הזמן האם יש משהו שהוא יותר טוב..

צריך גם לדעת שאם יש משהו שהוא כבר טוב, כדאי להתרכז בו ולנסות לממש אותו.

אחרת, אנחנו לא נצא מהמעגל הזה אף-פעם!

 

רק דבר אחד, אל תשתף את הבחורה הנוכחית בעניין, אא"כ אתה כבר מגיע עם החלטה שאתה ממשיך איתה בלב-שלם.

אבל אני לא מקשיב לך..

חברות שלי כבר מזהירות אותי מספיק

 

 

שוין, אולי גם אתה החלפת שם משפחה...

 

 

אני פשוט מקווה שיהיה לי נייר חתום ע"י נשיא המכללה לפני שאהיה סבא

אני מכירה הרבה סטודנטים שאצלם זה ההיפך.

ההישגים שלהם רק השתפרו מאז שהם בזוגיות.

 

איך זה קשור ללימודים?

 

אל תגיד את זה

 

 

אז לחכות עוד 3 שנים??

בכל מקרה לא כזה נורא וגם לא בטוח שתפלי כמוני.

אתה בטח עושה תואר חשוב ותובעני..לא כמוני...

מנהל עסקים

 

בעיני המהנדסים זה תואר קליל במדעי החברה

בעיני המורים זה תואר תובעני במדעי הכסף

 

וביניהם וביניהם, אני הולך וגם חוזר...

"בעיני המהנדסים זה תואר קליל במדעי החברה

בעיני המורים זה תואר תובעני במדעי הכסף"

אחרי שגמרת לכתוב את השורות ה"גורליות" הללו - התרווחת במנוחה על הכורסה ושאלת את אשתך היקרה אם היא יכולה להביא איזה כוס קפה אחרי המאמץ...

 

אולי תעדכן את ההודעה: רווקים, קודם כל תתחתנו. אחרי שאתם יושבים שם טוב - תתנו כמה עצות-טובות לרווקים....

 

 

[ובהצלחה גם עם ה"תואר". עדיף באמת לפני שתהיה סבא. כי גם סבא וגם עוד תואר - זה עומס תארים גדול בבת-אחת..]

לק"י

אז אני לא אומרת שזה לא אפשרי להתחתן וללדת תוך כדי, אבל זה בטח מורכב יותר.
וחלילה לי מלומר לבנות ישראל הקדושות והטהורות שלא להפגש תוך כדי התואר
אבל מי שלא שפר עליה מזלה והיא סיימה את התואר בלי חתן!! שומו שמיים <צ>- שתהנה מזה..בסופו של דבר זה נראה לי הרבה יותר קל.

(ויש לי חברות שהתחתנו וילדו תוך כדי התואר, אבל זה לצאת לחופשת לידה באמצע שנה, ולמצוא סידור לתינוק קטנטנן..).

מהצד הגברי- הם אומנם לא יולדים.
אבל כשאתה נשוי אתה הרבה יותר מחוייב לפרנסה מאשר לפני ברוב המקרים..
וביחד עם לימודים זה או קשה או שאתה לא תמיד מוצא הכנסה טובה בלי ניסיון קודם/ תואר/ תעודה

התואר (ולא רק בתואר במנע"ס...).
כך שזה לא המדד.

בהצלחה!

האחריות וההשקעה בזוגיות ובבית,

 

לא תמיד מתאפשרים עם הצלחה בלימודים

 

(יותר נכון לתארים שצריך ללמוד 3 חודשים למבחן, למשל)

 

זה מה שהבנתי מחברה

נדבר על זה

 

 

(מקווה שתקני צבע מהקדם)

כמו שרוב המגיבים כאן אמרת : קשה גם לימודים וגם עול פרנסה

תינוק קטן וחופשת לידה באמצע

 (יש כאל שמפסיקות ללמוד בגלל שיש ילדים קטנים  או למדות באוניברסיטה פתוחה ...) 

 

ויש כאלה (כמוני ) זה עשה להם רק טוב ושפר את מזלם .

נרשמתי ללמודים מסוימים (לא זוכרת כבר היה מזמן ...)

דרך האתר של המכללה .

וביום הראשון המזכירה אמרה לי שאני לא יכלה להתקבל ללמודים האלה ...

כי אם לי מספיק יחדות מתמטיקה ....בקיצור בחר משהו למוד .

ובאותה שנה הכרתי ונפגשתי עם בעלי (אחר כך נהיה בעלי ...) .

והחלטנו להתחתן באמצע השנה .(גם הוא היה סטודנט ).

איך שהוא השנה המעפנה הזאת נגמרה .....

(הכירות ודייטים ,חתונה , שבע ברכות , חיפוש דירה ....)

וזה סיימתי איך שהוא ולא חזרתי לשם ....

 

 

 

 

לק"י

נכון שגם שכר מינימום זה שכר.
אבל לא תמיד זה מספיק..

וזה די קשה למצוא זמן בעיקר שמגיע זמן המבחנים 

אבל עדיין אני חושבת שזה שווה את זה 

 

זה כן עלול לפגוע בתואר ולעשות בלאגן א-ב-ל נישואין שווה הכל.. לא אומרת שאין קשיים אבל שווה את המאמץ לגמרי.

 

(אני עדיין סטודנטית ונשואה)

 

שיהיה לך אחלה יום!!

|מנסה לעודד|

לק"י

נשמע מבעס משהו.

ואלו רק הבנות שיצאתי איתן, זה לא כולל את אלו שהתחלתי איתן וסרבו לי... וכל זה במשך שבע שנים...

אני אישית הפסקתי לספור, זה עוזר (אומנם אני יודע את המספר, אבל זה אחרי שאישתי שאלה אותי, אז שחזרתי בשבילה). זה סתם מורט עצבים ומייאש לספור, כמו שיש שיעור מעצבן שרוצים שיגמר, אבל זה מרגיש שהוא ימשך לנצח, בגלל שסופרים את הדקות...

צריך לקחת את כל עניין הדייטים יותר בקלות ולא להיות בל"חים, אמונה וביטחון בה'.

בהצלחה.

זכור לי שלא מזמן אמרת שאתה עדיין רווק...

למה לא עידכנת שנגיד לך מזל טוב?
מזל טוב!!

התחתנתי לפני שלושה חודשים.

כי אני ב25 אחרי שנתיים וחצי בלבד....... אני לא רוצה לדמיין לאיזה גובה המספרים עלולים ח"ו להגיע...

בס"ד

א. שולחת לך עידוד.

ב. ממליצה לך לא לספור.

ג. אל תתייאשי, רשמת שאת לא רוצה לדמיין לאיזה גובה המספרים עלולים להגיע,

אז בעז"ה הם לא יגיעו רחוק, אל תחשבי ככה!

 

בהצלחה לך!

 

יצאה-יוצאת עם כמה וכמה והם לא היו מתאימים.

מה שאני יכולה לומר זה: אם הבחור הזה לא מתאים, זה לא אומר דבר על זה שיבוא אחריו

והכל יכול להיןת הגיוני
אבל אם המצב הוא כזה, תנסי אולי קצת "להקפיא" את האהבה שלך ולחכות לראות אם מתפתח משהו מהכיוון שלו.
ואם לא עוזר, תפני אלי באישי...

הגיוני שלוקח לצד אחד, יותר זמן "להתבשל" מהצד השני, זה יכול לקחת עוד שלושה שבועות וזה יכול גם לקחת, עוד שלושה חודשים.

צריך להיעזר באמונה וסבלנות (ואני יודע שזה יכול להיות מורט עצבעים, הייתי שם, אבל בסוף זה משתלם).
לאט יותר, זה עדיף על מהר מדי. אם ממהרים מדי, או שדוחקים את הצד השני לפני שהוא מוכן, אז עלולים להחמיץ דברים טובים...

זה כמו לקטוף פרי לפני שהוא בשל, למרות שהוא נראה כבר ממש יפה וחושקים בו, הפרי עדיין לא מוכן, ולאכול פרי שהוא בוסר, יכול להיות מאד לא בריא... עדיף לחכות שיבשיל קודם ויהיה מוכן.

בהצלחה.

הרבה זוגות שלקח להם זמן זה בגלל צד אחד שלא הרגיש.

רק תשתדלי לא ללחוץ בשום דרך שהיא, אחרת זה לא יקרה (כשאדם לחוץ הוא לא יכול לפתח רגש)

ואז גם אם תהיה החלטה חיובית היא לא תחזיק מעמד (יודעת על זוג שהתגרש אחרי שנים בגלל שהבעל לחץ את אשתו להחליט, והיא אמרה כן לא בלב שלם. אחרי ההחלטה כל הספקות עולים ולכן אם לא מחליטים בלב שלם זה עלול לרדת)

בהצלחה עם הסבלנות והכל!

מז"א אם זה הגיוני שהוא עדין לא מאוהב בך

ברור שזה הגיוני , ויש מצב שזה לא יקרה לעולם ...

 

אני מודע לזה שזה נשמע רע .

אבל את לא יכולה לשלוט לו על הלב בואי נהיה רציניים

 

נ.ב גם לאהבה אמיתית מהלב לוקח זמן להגיע

אתם צריכים להיות ביחד ולראות אחד את השניה כל יום כמעט ..

אם זה לא המצב שלך ואת חודש מכירה אותו אבל בתכלס לא נפגשתם הרבה ...אז פשוט תני לזה זמן

ואולי זה יגיע ..



 

נגיד ביצים במדגרה -
צריכות בדיוק חום של 21 מעלות
למשך בדיוק שלושה שבועת
כדי לבקוע

פעם הגיע מישהו חכם חשב לזרז את התהליך -
שם על 25 מעלות, וחשב שזה יקח שבועיים.

מה הוא מצא אחרי שבועיים?

לא צריך לזרז את התהליך בצורה מלאכותית, זה לא מוביל
למקומות בריאים..

לא לרוץ מהר מדי, ולא למרוח יותר מדי,
גם אם את כבר שם והוא עוד לא

בלי ללחוץ על הנושא

לעשות אותם במקומות מיוחדים ושונים מתמיד, להיפגש בזמנים אחרים, אולי לטייל יחד או לעשות מפגש אצל חברים\משפחה (בתנאי שזה לא ילחיץ אותו)

לפעמים צריך גיוון בשביל לא למרוח את המפגשים ולעורר את הרגש 

(אבל העיקר לא להלחיץ)

של הבחורה.
אני לא מכיר את הבחור (ולא יודע כמה הוא גמיש), אבל רגש זה דבר שדורש עבודה רבה (או נס).
מי התיר לנו לעשות ניסויים בבנ"א?! (ואע"פ שכל קשר הוא ניסוי, כאן ברור שיש לו חסם אליה. ויכול להיות שהוא "ישבה בקסמיה", אבל מי מוכן לקחת אחריות על זה? והבחורה מוכנה להשתתף בניסוי?)

אולי אפשר להתגבר על מה שכתבת ע"י העלאת המודעות של שני הצדדים

של...? (סליחה, לא הבנתי)

תצטרך להסביר לי מה התוכנית שלך (אם יש אחת כזו).

אולי הוא יגלה שהיא אהבת חייו בסוף 
 

IמתחרפןI

 

נשיאת חן. אדם יכול להצביע על מראה כללי שהוא אוהב ונמשך אליו (לא מוכר לך? לאחרים כן). ברור שזה לא מוכרח (כי אדם הוא יצור מורכב, ויש עוד רבדים שהזמן מאפשר להפגש איתם).

אם זה ממש מפריע, אז שלא יצא איתה, סתם יהיה חבל לשניהם על הזמן.

אם זה רק עניין של העדפה אבל, לא מהווה עניין קריטי, אז שיצא (לדוגמא: אני העדפתי שיער חום או שטני, אבל זה לא מנע ממני מלצאת עם בלונדיניות).

אבל אף פעם לא לקוות להתרגל, זה או כן או לא, אין "אולי אני יתרגל, אולי היא תשתנה...", או שמקבלים אחד את השניה כמו שהם או שממשיכים הלאה.

צריך להבין שנפגשים עם בן אדם ולא עם נתונים טכניים

זה לא טוב, המצב הזה שיש לפעמים איזשהי דמות בראש שמחפשים אותה ופוסלים על שטויות או שאפילו זה נמצא בתת מודע ומונע מהקשר להתפתח, מונע מכל אחד להיפתח לשני.

 

 

הבחור מתנהג כאילו הוא מינימום בראד פיט.
"לא מתחבר לצבע השיער שלה".
בוא נכנס לפרופורציות... זה צבע שיער. זה משהו שאפשר לשנות.

דבר שני, כנראה שהיא כל כך מושלמת אם הדבר שמפריע לו זה צבע השיער שלה...
תמיד אומרים שגם במושלם ביותר תמיד מוצאים מגרעות, גם אם זה כרוך בלחפור מתחת לאדמה.

אני פשוט קראתי את הכותרת וצחקתי.
זה כל כך ילדותי, תסלח לי.

ובנימה אישית,
אם זה כל כך מפריע לך שאתה ממש לא יכול לחיות עם זה - פשוט תעיר לה.

בהצלחה.......

אני יכול למצוא בקלות דברים שאת דורשת שיהיו בבן-זוג שלך שבעיני רוב החברים פה הם יראו טיפשיים וילדותיים..

לכל אחד יש את השריטות שלו (גם לי)!

 

בסופו של דבר, צריך שהיא תמצא-חן בעיניו, ואין מצב שהוא יגיד לה לצבוע את השיער בשלבים הקריטיים של בניית הקשר.

 

אם הייתי השדכן, הייתי מנסה להשיג לו תמונה שלה, והוא כבר יחליט אם היא מרתיעה אותו או לא.

א. יש אנשים, שצבע השיער משנה להם, כמו כאלה שאם הבחור/בחורה שמנים או רזים, בהירים או כהים וכו'... אז לא למהר כ"כ לשפוט, אני בטוח שגם לך יש דברים במראה הפיזי שיפריעו לך.

ב. הגישה "שאפשר לשנות אחר כך" או "אני ישנה אותה/אותו אחרי החתונה", היא מתכון לאסון (מניסיון אישי שלי וגם של אחרים).

ג. זה מעליב וחוסר טקט נוראי עד כדי טימטום, להעיר למדוייט או מדוייטת בנוגע למראה הפיזי שלהם (לא מדבר על לבוש/אופנה), אם לא טוב לך עם המראה הפיזי, אז תחתכי. או שמקבלים אחד את השנייה כמו שהם או שממשיכים הלאה, לא מנסים לשנות את הבן/בת זוג, אם יהיה שינוי, אז זה צריך להגיע מהאדם עצמו.

את יכולה להגיד שאותו בחור צריך להפתח יותר נפשית בטווח הארוך. אבל עכשיו יש לו מצב נתון לפניו, הוא לא יכול לרמות את עצמו שהוא לא מרגיש כך.

לפסול!??

וחוץ מזה אם יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בדתיים אז היא תכסה את השיער בין כך..יהיה לה סיבה טובה לכסות את השיער לגמרי בלי הקלות

אתה מנסה להכיר לו מישהי? אם כן, אפשר לנסות לשווק לו את זה בדרכים אחרות

 

אם לא - הכל לגיטימי. יש לו את האישור שלי, אם יש צורך בו |אישור|.

העיקר שיהיה כן ואמיתי ולא ישלה את הבחורה.

 

(סתם ככה - מעניין אותי עד כמה קריטי צבע השיער. נדמה לי שאף פעם לא שמתי לב לזה במיוחד...).

 

 

אל תשכחי לצבוע גם תגבות והריסים,

 

שהסגול יראה טבעי

(עם מסיכה על האף של חמאסניקים, שלא יהיה לך אאוטינג)

נפלו גיבורים...

גם רעולה אתה אוסר?

עדיף שתקפצי לארוחת ערב

בינהם יצא לא רע

 

מסתכלים על מידות של בן אדם ולא על דברים כ"כ זניחים ..

תזכי למצוות!!!

02-6520906

לוקחת 100 ש"ח לשעה

אז הבנת הכל

שיש יובש ואז פתאום באותה דקה מציעים לך 2 הצעות ביחד

וחשבתי אולי זה בשביל לחזק לך את הבטחון עצמי, שזה לא השידוך היחיד שיש לך..

שתבוא לדייט עם הרגשה שעשית בחירה בשביל זה.

ולא שהלכת על זה רק כי לא היתה שום אופציה אחרת..

אתה משפיע עליי לעתים
עד שתבלינה שפתותי
מלומר די
די
די

בס"ד

 

ב"ה חבר טוב התארס

בס"ד

אין כמו שבת בבית!

אחרי שבת נפלאה אצל אחי עם האחיין הנסיך! הייתה שבת ממש טובה ב"ה!

הייתי השבוע בירושלים עיר הקודש!

התחלתי מדרשת אלול ואני ממש נהנית ב"ה

קשר חדש שבלי עין הרע נראה מושלם וגם חודש אלול שנותן הכי הרגשה של רוגע נפשי

שיחת טלפון מחברה שעזרה להתעורר
לקחו את כל התהילים שלוש פעמים
...

היה שבוע מלא עבודה, סופסוף...

 

ושיחה טובה עם אנשים חשובים.

ספרי מעט

באמת נשמע מיוחד..הצלחת לשכנע 

 

והזמן יעשה את העבודה 

הצלחות (דתיים נו..)

סבבה אני אעשה את זה 

בנות לא עומדות בקסם שלי  חחח סתאאם

 

הרשי לי לראות את הצעתך באופן רציני למדי 

הצלחות 
 

רגע אז למה התכוונת ?
 

טוב ..רק תזהרי לא להשאר רווקה לנצח חס וחלילה חח בקצב הזה....................

 

האמת שיש לי כמה חברים ממש איכותיים ופשוט בגלל שאנחנו בצבא וחלק בישיבה ולא במסגרות אחרות אז פשוט אין לנו ממש כלכך.. אם הייתי מכיר יותר בנות אני מניח שהייתי יכול לעשות יותר

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t669217#7419412

וגם מי שרוצה- כדאי לפנות באישי ולא לתת כאן פרטים,

 

בהצלחה

לא מאמינה שהיא הכרחית כדי להחליט על נישואין?

היא לא מאמינה בקיומם של ההורמונים האלו?

היא מגדירה אהבה בצורה אחרת ואז אומרת שיש משהו אבל הוא לא מוגדר אהבה?

היא חושבת שזה מיותר להחלטה?

שאמנם היא אמרה זאת, אבל האהבה בינה ובין בעלה היו בשמים...

שהיא לא תזכה להקביל את פני משיח בן דוד.

בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם - מותר (סי' שא ס"ב).

מדורות קודמים שהציפייה שלהם מזוגיות היא בעיקר טכנית,כבוד הדדי, עזרה בבית וכו, אבל ב"ה השאיפה היום היא לא רק לטכני אלא להיות חברים לחיים ממלאים צרכים הדדיים גם נפשיים ושיח עמוק משותף, זאת לא ניתן לקבל ללא אהבה והתמסרות עצומה.

אבל איך אפשר להכליל על "דורות קודמים"...

 

וכי את הברכה תחת החופה "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה..אהבה ואחוה ושלום ורעות", המציאו היום?...

 

וכי כל גדולי ישראל שהיו מלאי אהבת ישראל, היו חסרים את זה רק לבנות זוגן, חלילה?... "אוהבה כגופו".

 

[אולי הם פשוט דיברו פחות על "אהבה" ופשוט התייחסו באהבה איש לרעותו?.. כדאי לעייין בדבריו הנפלאים של רבי עקיבא אייגר על אשתו אחרי שנפטרה, והציעו לו מיד שידוך אחר: "וכי תחשבוני לחסר לב"?.. ומתאר שם קצת מעומק היחס, "ופעמים רבות היה לי  מו"מ עימה ביראת שמיים ("שיח עמוק משותף"..) עד חצי הלילה". שלא לדבר על דבריו של המקובל רבי נפתלי כץ שחי עוד לפני כן על אשתו, שהם ממש שיר-אהבה, ושגמרו ביניהם שלא יינשאו למישהו אחר אם מי מהם ייפטר לפני השני - ואח"כ נמלך והתיר לה, כדי שלא תסבול..]

ציינתי שזו חשיבה שבעיקר היתה קיימת בדורות קודמים ולא שכל הדורות הקודמים היו בעלי חשיבה כזו וחוץ מזה לא התכוונתי לתלמידי חכמים אלא  לשדכנים/ אבות /אמהות/ דודים / דודות וכו' כפי שהועלה בשאלה שמתייחסת לשדכנית.

בכל מקרה ישר כוח על החידוד ואני שמח גם על המקורות שהבאת מגדולי ישראל, באמת חשוב לחזק את כולם שלא לוותר על האהבה הפשוטה ועל החבר לחיים.

ונראהלי יש בזה בחינת קידוש השם..

לק"י

אני מקווה לפחות שהזוגות שהיא משדכת לא הולכים בדרכה..
ויש מצב שגם היא אהבה את בעלה, אבל אולי לא קרה לזה ככה או לא האמינה בזה מלכתחילה.

"אין כזה דבר אהבה. יש דבר כזה 'ויתור'"
בשביל לוותר למישו צריך לאהוב אותו! אני לא מוותרת אקראית לבנאדם שאני יוצאת איתו. אחרי שאני אוהבת מישו- אני מוכנה לוותר בשבילו על דברים. לא לפני. למה שאני אוותר לבנאדם שאנלא אוהבת? לא רוצה לוותר רק בשביל להגיד 'אני נשואה'.

ולפי היהדות בטח שיש אהבה! וזאת הרגשה כ'כ עמוקה. כ'כ.
לודעת מה הסיפור המדוייק שלה, וגם לא רוצה לדעת. אבל נשמע שהאהבה שהיא חוותה לא התפרשה אצלה כאהבה וחבל. אבל יש אהבה.

אז אול היא מתכוונת לאהבה עמוקה-

 

ולא למושג האהבה איך שהוא מתפרש באופן ההוליבודי?

 

אולי היא מנסה לומר שמה שצריך בשביל לקיים נישואין זה וויתור הדדי (וברור שזה מתוך ומייצר אהבה חדשה ועמוקה יותר)

 

ולא איזו מין תחושת לבבות באויר בלי כלום שתשרוד במשך שנים (כפי שהרבה חושבים ומצפים בגלל תרבות מסויימת?)

זה משפט שהומצאה ע"י אנשים שהמילה אהבה בשבילהם זה עוד קשר שנבנה היטב במשך שנים על ידי נתינה ותחושת אהבה היא תחושה שזזרה להם והרבה פעמים נוגעת אצלהם בנקודה רגישה

אהבה לפני החתונה זה המתכון לחיים בריאים ולשמירה על התא המשפחתי

שהומצא*

שזרה להם*
 

אבל כל מילה שניה שם זה 'אין כזה דבר אהבה'. תגידי שיש אהבה, אבל זה לא כמו בסרטים. עם זה אני מסכימה לגמרי.
אבל להגיד בכזאת נחרצות "אין אהבה. יש רק ויתור" זה נשמע לי קצת... חסר אהבה

"נתינה מולידה אהבה". הגיוני, אין אהבה ללא נתינה. (אפילו טכנית) ויש כאלה שטוענים שזה מעגל שלא נגמר- אין נתינה ללא אהבה וכו וכו

 

יש לה גישה מיוחדת 

הגישה שלה בכלל לא מוסברת בכתבה.

הכתבה היא על טובה- חייה, עבודתה, ובכלל.

מה שכן- היא לא מאמינה באהבה, אלא בויתור.

כל אחד מגדיר אהבה אחרת.

אפשר להבין מנסיבות חייה וצורת חייה שהיא ובעלה לא היו זוג מאוהב עד השמים.

השאלה היא- מהי אהבה?
ובאיזו אהבה היא לא מאמינה?

וזה כלל לא מוסבר בכתבה.

כתבו פה באחת התגובות שהבת שלה העידה שהאהבה בינה ובין בעלה היתה בשמים- לא מדויק.

אצטט:"כל הזמן הם דיברו על זה שאין אהבה, ומה שהם הקריבו הוכיח שיש אהבה".

טובה מדברת על ויתור לבן הזוג, שזה הסוד לזוגיות מוצלחת.
ואכן- לפי הכתבה- נשמע שחיי הזוג שמסיאן לווה בויתורים ענקיים.

וגם הזוגות שהיא משדכת - חיים בויתור גדול.

וזה לימוד חשוב מאוד- הצורך והחובה לוותר, ולקבל את הדעה של בן הזוג.

זאת רק דרישה שהיא הכרחית בשבילי כדי להחליט שאני רוצה להתחתן עם מישהי.

 

וגם שאול מופז טוען שההתנתקות הייתה טובה.. אז מה!

לא צריך להתרגש מדעות של אנשים.. בייחוד שזה ממש לא מבוסס על דעת תורה.

התורה דורשת שתהיה אהבה בין בני זוג?

אני אמרתי שזו דרישה שהיא הכרחית בשבילי, לא אמרתי שזה הכרחי לכולם.

אני לא ראיתי דרישה בתורה שתהיה אהבה בין בני-זוג, וגם לא אמרתי זאת.

(אבל אפשר להבין מהתורה שזה חשוב מאד שתהיה מציאת-חן (דברים פרק כ"ד פסוק א'))

 

רק אמרתי שהדעה של השדכנית טובה שמסיאן וגם הדעה של שאול מופז - שניהם לא מבוססות על דעת תורה.

ולכן, אם מישהו לא מסכים עם מה שהם אומרים אז אין לו שום סיבה להתרגש מהדעות שלהם!

אין זה מחייב אותך. "שבעים פנים וכו'.."

זו לא מצווה. זו דעה.

אבל הייתי מתייחס ביראת כבוד למה שהם אומרים.