פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1196)

מצאתי את עצמי קוראת את זה 3 פעמים

יש מצב שהבנתי

לא בטוח

אלה שהם הכל, הכל, מהכל. 

 

 

אבל לאמשנה.... 

תודה למי שבחר להתעמק...

לא יפה לגנוב לי את השרשור 

 

עציץ שכמעט מת לנו מראה סימני חיים

 

חלק מנרות השבת עדיין דולקים בביתנו 

 

הילדים חזרו ב"ה לבית הספר והחופש שלנו התחיל

 

מלאו 3 שנים למסורת של השרשור הזה

 

גילינו השבת שבשיחת השבוע של שבת שעברה יש תמונה של שובאל

 

בס"ד

ב"ה הייתה שבת מצויינת
ב"ה אני על הדרך הטובה

אחרת למה שלא נכיר אותו בגיל 16 ונתבגר ביחד?
אלא שזה פשוט לא הזמן המתאים מבחחנת גיל, בגרות נפשית, הכנה לנישואין, מוכנות לקשר ספציפית עם הבנאדם הזה וכו'...
ובעז'ה כשהזמן המתאים יגיע תבין כמה זה היה מדוייק ונכון לזמן הזה..

 שלכל דבר יש את הזמן שלו ויש דברים שלעולם לא נבין ויש דברים שאחר כך מבינים כמו שאני מבינה היום שאם ההיתי מכירה את בעלי לפני הזמן שהכרנו לא בטוח שההינו מתחתנים...

לפעמים זה קשה אבל תזכרי תמיד שיש משהו מלמעלה שמסדר את העיניינים

ומה זה אומר?שכשנמצאים במצב רוחני- רגשי בירידה לא כדאי לצאת כדי שלא מהרוס את הקשר בטעות?

שהיא התכוונה (ואם לא, אז אני אומר לך) שאת תעשי את החשבונות וההשתדלות שלך, ואם את לא במצב נפשי להפגש אז אל תפגשי. ורבש"ע דואג למעטפת. כל הקורה אותנו, בהשגחה. בכ"א, תשתדלי לעשות טוב ויהיה לך טוב (כדבריו של ספר החינוך).
(ונזכיר את דברי הגמ' בברכות י על חזקיהו המלך שלא רצה לשאת אשה כי ראה ברוה"ק שהצאצאים שלו יהיו רשעים. דבר ה אליו היה, "מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומאי דניחא קמיה קוב"ה ליעביד ובהדיה כבשיה דרחמנא למה לך". תרגום: מה שמוטל עליך לעשות, כי ציוו אותך, תעשה. ותדע שיש חשבונות יותר רחבים מהעולם הפרטי שלך. אז אל תתעסק בנסתרות כי אתה לא רואה את כל החשבון ואם אתה חושב שאתה מתקן אז לא. בערך)

ויכול להיות שלא,

אנחנו לא יודעים את הסיבות של העיקובים

ממש חשבתי על זה השבוע!

לא שהיא לא זיווגו הנכון, אלא היא לא זיווגו המקורי, הפשוט יותר. ועל זה (זיווג שני) אומרת הגמ' בסנהדרין (כב.) שקשה זיווגם כקריעת ים סוף. קשה כי הוא מחפש התאמה. ברור שהם מתאימים.
והיא גם לא "עמדת המתנה" (סליחה על הביטוי) למשהו אחר, כאילו יותר טוב. אלא היא המיועדת לו, ואיתה יהיה לו טוב.
(נראה לי שזה ברור אבל אומר זאת בכ"א, זיווג כלומר האחת שיתחתן איתה. ולא עוד אחת מפגישות בדרך אל)

1) אפשר להסיק מזה שהיא או הוא בכיוון של בוא/י נמשיך את הקשר

 

2) יצא/ה פאדחן , יוצא שהוא או היא מפחד/ת ממה יחשבו  - כלומר לא מחשיב את עצמו כראוי לאותה אחת

 

3) ראה 2



 

ובטח שלא מייחסת לזה משמעות מסוימת.

 

 

 

|לפחות הקפצתי|

 

לרוב הן תהיינה שגויות.

כ"כ הרבה פעמים היו לי את כל ההוכחות שבעולם לכך שהבחור רוצה/ לא רוצה בקשר מתוך דבריו,

כאלו הוכחות שיותר שקוף מהן לא קיים.

ו...לא! הוא בכלל לא התכוון לזה/ אין זה סותר שהוא חושב בכלל ש../ אחר [כיד הדמיון].

 

כל בחור/ה זה משהו שונה.

ובקשר למשפט 2, היה נשמע לי מגוחך

 

א. אדם לא רוצה לצאת דפוק בעיני מישהו, גם אם הוא לא יתחתן איתו

ב. לפעמים אדם מציג בשביל הנימוס, ובתוך המשחק הוא יכול לומר משפט שהוא לא התכוין אליו עד הסוף

לא

לא

לא

קידום מכירות ל"גברים ממאדים ונשים מנוגה"?

 

אי אפשר להתבדח קצת על חשבון 'נוגה'?

השכנה תערבב את הסיר כל חצי שעה

לא ישרף בצורה הזאת...כאילו היא לא מכירה את בעלה.

היא הטילה את האחריות על השכנה ולא עליו 

בשרשור הנזכר למטה,

 

מצא את ההבדלים חביבי...

 

ואח"כ תגידו שגל הפמיניזם לא שולט בעולם

אמנם לא הייתי פונה מעצמי,

ומובן שלא אענה להצעות כל עוד הקשר חי.

זה אפילו לא פגם באמונה. זה דרך מילוט "אני אשאיר אופציות פתוחות" אני חושבת שזה גורם לפחות התעניינות בקשר הנוכחי.

אז הוא רוצה עוד אופציות מה רע

הוא לא נשוי לאף אחת ולא מחוייב לשום קשר 
 

אכן חשוב להשאיר אופציות פתוחות.בדרך כלל מרוב הקשרים לא יוצא משהו.

זה גורם לפחות התעניינות בקשר הנוכחי. 

אני מדברת אחרי שחוויתי את שתי הצדדים. יכול להיות שאני מתנהלת יותר מהרגש אבל זו דעתי וככה אני נוהגת.

וכמו שיעלי רשמה אפשר לחזור לאותה שדכנית אחרי שהקשר מסתיים.

 

ואני לא אומר שחייבים.וגם מישהו מרגיש שזה לא יהיה לו טוב שלא יעשה את זה.
אבל אני לא רואה עם זה שום בעייה.

כשאתה בקשר קיים, אז צריכים להתעסק רק בו, אם לא, אז אתה פחות נותן לו סיכוי להצליח וזה עוול לצד השני, זה כמעט כמו לצאת עם מישהי/מישהו ולחשוב תוך כדי על אדם אחר. אם הקשר לא הלך, אז אחרי הקשר פונים לשדכנית ופותחים עוד אופציות.

אם אתם לא מאמינים לי, אז אתם מוזמנים לנסות ולראות בעצמכם.

קצת אמונה ודרך ארץ.

וזה גם ביחס לתגובה שלך (די"מ) להודעה שלי (כי הדברים שלנו, פיגי הלוי ואני, די דומים)

מצד אחד: את השדכנית אפשר למצא גם אח"כ.. מה כ"כ בוער לדבר איתה עכשיו?

מצד שני: עד שלא מתחתנים בפועל, שום דבר לא בטוח ולא רואה בעיה לדבר עם השדכנית במקביל,

עם הדגשה שאני בקשר.

 

 

שמחה שהועלתי.

‏"פגם באמונה" נו באמת...

 

אבל אחי, למה להשתמש במילון? זה הורס את כל הכיף...

אולי זה לא כל כך פייר כלפי מי שאתה נמצא איתה בקשר

כאילו אתה מבזבז לה את הזמן כזה...אי אפשר לרקוד על שני חתונות

אפשר אולי לשמוע הצעות בטח לא להיות בקשר עם שניהם בו זמנית
 

בתיאור הסיטואציה כתבת קשר, זה מובן כמשהו יותר מפותח משתי פגישות, לכן נראה לי קצת לא ישר לעשות את זה. זה פגם באמון בקשר הזה. אפשר להשתדל כאן, למה להשתדל בחוץ? ואם אתה לא רוצה להשתדל בקשר הזה ולהתעמק בו, אז תחתוך.
אנחנו לא בובות! לא הייתי רוצה שישחקו בי, ולא אשחק באחרים. להפגש עם זאת ועם זאת ותוך כדי לדבר על זאת. מה?! צריך להיות ישר.

לשדכנית

גם לדבר על, אבל זה שולי כי זה נכתב בגוזמה בשביל להעביר איך זה נתפס בעיני.
מה שרציתי להגיד (ואמרתי) זה שלדעתי זה לא ישר להיות בקשר אחד ולהתעסק בקשר אחר. לא משנה אם זה להפגש עם אחרת (וברור שזה חמור יותר) או לדבר על אחרת. זה מכרסם בשייכות שלך לקשר (כמו שכתבה פיגי) ואולי גם בנכונות להשקיע.

זה בסך הכל לדבר עם שדכנית זה אפילו לא לשמוע הצעה אחרת.

בס"ד

 

הייתי משקיעה בקשר הקיים ואם הוא היה נגמר הייתי מנסה לחזור אל השדכנית.

אם זה קשר רציני- אז לא הולכת.

 

אם זה כמה דייטים שלא נראים מזהירים-

 

הולכת, ורואה איך הקשר מתפתח במקביל.

אם אתה רוצה בקשר הזה - כמובן שלא.

 

אם אתה לא רוצה בו - אל תהיה שם ואח"כ תעשה מה שאתה רוצה.

 

בלי קשר לפגם באמונה כן או לא (לא כל כך מצליחה להבין איך זה שייך כאן), זה לא מסתדר לי שכלית.

 

למעשים שלנו יש משמעות.

 

(ומבחינה טכנית - עד כמה זה בלתי אפשרי לדבר עם השדכן בזמן אחר?)

 

אז ברור שכן. אם לא, אז למה כן?
וזה בכלל לא סותר. אני יכול להשקיע המון בקשר ולרצות מאד שהוא יצליח. אבל סביר שהוא לא יצליח. כי זה לא תלוי רק בי. אז למה לא להביט הלאה?

כלומר, זה סימן שאתה לא מספיק משתדל בקשר שיש לך!

א. השדכנית לא בורחת לשום מקום, מדוע זה כל כך דחוף לשוחח איתה כעת? ב. צריכים כל אחד ואחת לשקול, כל אחד לפי אופיו, האם פגישה מסוג כזה תגרום למחשבות או ציפיות למשהו חדש, משהו שאולי מוצלח יותר, או שמא ממש לא, ובהתאם לזה להחליט. לרוב העולם- גם מבלי משים, זה יגרום למחשבות וציפיות

 

 

ואם אתה לא התחלת להפגש אלא מחכה לתשובה זה משנה?

אם מישהו נמצא בקשר- או בדרך להיות שם, לטעמי חשוב שישקיע את כל כוחו שם. גם מחשבתית.. והרי כל עניינה של שדכנית זה להגדיל את מאגר ההצעות...

כששואלים אותי מה אני מחפשת-

 

אני עונה,

 

אלא אם כן אני בקשר רציני ואז אני לא מרגישה צורך...

 

לא מבינה מה הבעיה בזה.

 

(ואני מציינת שאני בתחילת קשר..)

זה בסדר. אבל אולי זה אישי. ונראה לי שהלגיטמיות של זה תלויה גם במרחק בין המגורים שלכם או מקום האיסוף. בכ"א, זה יכול להיות לא נעים אם יהיה פחות טוב ותצטרכי לחזור איתו הביתה. לכן נראה לי שכדאי שלפחות לחזור תדאגי שלא תהי תלויה בו (בין אם תפגשו קרוב לבית שלך או שתהיה לך תחבורה הביתה).
לגבי האוכל, אני נגד בפגישות הראשונות. זה לא נעים לאכול עם מישהו שאתה בקושי מכיר וזה גם פחות מאפשר היכרות או שיח. לדעתי טוב לשמור את זה לאח"כ (אלא אם זה עוגיות ושתיה קלה).
לכן פחות אוכל לעזור לך בזה.
(טיפ, עשיתי את הטעות הזאת פעם אחת וישבתי עם בחורה בבית קפה בפגישה ראשונה, והיא פשוט הסתכלה עלי רוב הזמן. לי לא היה נעים לאכול (למרות שרציתי) והיא לא קיבלה את המידע והנעימות שהיא ציפתה מהפגישה. ועשית כחכמתך)
בהצלחה!

לק"י

להביא: מצב רוח טוב, חיוכים, כוח ובגדים ונעליים שנוח איתם.

בהצלחה

וגם אם היה מציע יש מצב שהייתי מסרבת.. כדי שיהיה לי דרך מילוט למקרה ש...

רכב זמין?).

 

אני למשל, לא בדיוק הייתי יכול לאסוף מישהי גם אם היא הייתה ממש מבקשת.

ואם הוא מסכים, אז מה טוב.

ותהני..

מונית עולה לא יקר

מקסימום שיעשה קצת השלמת הכנסה

בתי קפה? יש המון. אם תוכל למקד יותר, אולי זה יעזור לתת המלצות רלוונטיות.

זה מרחק הליכה ברגל מעזריאלי - ממש כמה דקות בודדות.

וליד ראש העין יש את בריכה הנופרים - אומנם אסרו את הכניסה למים שם, אז אי אפשר לשבת ממש על הגדה,  אבל זה שטח די גדול ונחמד ממש . 

שיש ים!! - וזה לא סתם פארק...

 

כמה רעיונות בתל אביב:

אפשר לטייל בשוק הכרמל (שגם הוא שניה מהים) ולקנות אוכל לארוחת בוקר

אפשר לטייל בנמל וללכת בשביל ישראל שעובר שם, ויש שם קפה קפה ולחם בשר שכשרים למהדרין

אפשר לטייל בנווה צדק (סוג של נחלאות של תל אביב..) ולראות את הבית של הרב קוק, שי עגנון, נחום גוטמן ועוד (וגם ללכת לים שממש קרוב)

אפשר לטייל בנחלת בנימין שבימי שלישי ושישי יש שם יריד אומנים ממש יפה

אפשר לטייל בנמל יפו, שוק הפשפשים וכו'

 

לא יודעת אם לזו כוונתך... אבל בהצלחה!!

 

אותם בשרשור ההיכרות כדי להכיר אותם טיפה יותר. ולפעמים אני גם סתם מעיין באותם שרשורים.

 

ב. צריך להיות מאד מאד מאד וודאית ובטוחה בזה שהיא פוגעת בעצמה בקשר הזה.

 

ג. במקרה שעשית את סעיף ב לעומק, אז צריך לזהות איך הבחור גורם לה להימשך בצורה כ"כ חזקה לקשר..
   ובצורה מאד חכמה (אולי אפילו עם ייעוץ פסיכולוגי) לעשות לה שטיפת מוח הפוכה!

 

אבל צריך מה זה הרבה רגישות וזהירות בעניין!

מה היא רמת הקשר בינך לבינה ובינה לבינו.

(כשהוא היה אדם אלים ומסוכן בברור) היה בלשכנע ולארגן שיחה עם אשת מקצוע ואח"כ להתנטרל מהעניין לחלוטין... להכנס לזה אישית את- פחות מומלץ ופחות יעיל..

הרבה הצלחה!

שכנעתי את החברה שאם אני מקשרת אותה עם אשת מקצוע והיא אומרת על הקשר שהוא מסוכן (עפ"י הסימנים) היא מנתקת אותו.. כדי שזה ישמע יותר אמין וכדי שתרגיש חופשי לספר מה שהיא רוצה ולא היה לה נעים להגיד לי בתור חברה... ו-- זהו, מעבר לזה המטרה שלי היתה גם לסדר לה מישהי מקצועית ולא להגיד לה להתחיל לחפש לבד (כי זה כידוע לא יקרה)...

שוב, הייתי ממליצה לך לדבר כמה שפחות כדי לא ליצור אנטי ולתת למישהי שמנותקת מהעניין, והיא תסמוך עליה לטפל בזה..

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4567635,00.html

לק"י

לנסות להיות ראליים ושכליים.
פשוט לתת דוגמאות לבעייתיות שבבנאדם, ולהשתדל לא לדבר בצורה שיפוטית מידי.
נגיד, לא להגיד "איזה מגעיל הוא שהוא מדבר אלייך ככה", אלא "הוא אמר לך ככה וככה, לי זה נשמע לא כל כך יפה מצידו".

א. חשוב מאד

ב. חשוב אבל לא קריטי. לא צריך להיות ׳חתיך׳ אלא שתהיה מציאת חן בסיסית

ג. הכי חשוב. בלי פנימיות החיצוניות שווה לקליפת השום. וכשיש משיכה פנימית, נמשכים גם פיזית.

א. מאוד מאוד חשובה ועוד יותר חשוב בזוגיות אח"כ.

ב. לאו דווקא חשוב אבל יש לזה משקל, וזה תלוי באנשים.

ג. חשוב מאוד.

זה נוגע בעניין קצת רגיש וצנוע.
הגמ' (קידושין מא) אומרת ש"אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו". רוב העולם מתחשבים (ומחשיבים) בצד החיצוני של החיים (משמים. בזמן הכתיבה נכנס בחור לבית הכנסת בבסיס שאני נמצא בו והזכיר לי את דברי פרשת השבוע בעניין אשת יפת תואר) לכן מי שנמצא שם חייב לשים לב לזה (ע"מ למנוע עוגמת נפש מיותרת משני הצדדים). על אברהם אבינו כתוב "הנה נא ידעתי", שרק אז הבחין ביופיה, ולא הפריע לו כי היה מעל זה. זה מאוד אישי, ויודע צדיק נפש בהמתו, כל אדם מכיר את עצמו.
בלי קשר כדאי תמיד לשאוף להדבק בצד הפנימי של הדברים ולא להשאר בחוץ (מפגש חיצוני בלבד הוא לא אמיתי, כי הוא לא שלם)

א. חשוב מאוד. לא יהיה לי קשר ממש ממש רציני גם מבחינה רגשית בלי זה.

 

ב. וג.- המראה החיצוני חשוב לזה, אבל לא רק. אם אני ממש מעריכה ואוהבת תפנימיות של הבחור-

 

אז אני אמשך אליו, והוא יראה לי ממש חתיך עולם, גם אם אובייקטיבית זה לא בדיוק ככה...

ב"ה

1. חשוב

2. חשוב , אבל לזכור שזה מאוד משתנה בין אדם לאדם

3. לא קשור אחד לשני, אבל כן קריטי בפני עצמו.

 

בנוסף, לזכור שהדברים האלו מאוד אינדודואלים בין אחד לשני.

וזה דברים שתלוים אך ורק בך.

ככה, שגם אם אנשים פה עונים את דעתם זה עדין תלוי אך ורק בך.

 

ב. המראה חשוב בהחלט, אבל מראה חיצוני זה דבר מאד סובייקטיבי. יכול להיות בחור מכוער לדעת רבים, אבל אישתו מאד אוהבת את המראה שלו וחושבת שהוא יפה, ולהפך. כך שאין טעם לומר על בחור או בחורה שהם יפים או לא, כי כל אחד חושב אחרת. (ומכאן נוצר הביטוי על טעם ועל ריח אין להתווכח..)

מוסיפה- לא חייבים לחשוב שבן הזוג הוא "מלך היופי", מספיק שתהיה מציאת חן

 

ג. הפנימיות חשובה גם היא, כי אם מכירים מישהו שהפנימיות שלו מדהימה בד"כ הוא נזכר לנו כיפה (ולהפך) גם אם במצב אחר הוא לא היה כל כך יפה.. (מדובר כמובן על חשיבות למשיכה חיצונית, כן? כי כמובן שזה הכי חשוב בנישואין!)

-חייב מציאת חן ומשיכה פיזית לפי דעתי בין בני זוג

-לא הכרחי בכלל.. העיקר שימצא חן בענייך ושמבחינך הוא נראה טוב, ויופי זה בעניי המתבונן לפי דעתי..

-הפנימיות הכי חשובה, מעבר להכל.. איתה חיים בסופו של דבר.. הפנימיות זה האדם

א. משמעותית מאוד.

ב. עד רף מסוים משמעותית (לא חייב להיות מדהים אבל שיהיה טוב)

ג. יכול טוב למדהים או גרוע לבסדר ולהיפך.

אתם כותבים " הפנימיות תוכל להשפיע מאוד" - בבקשה, אם אתם יכולים שנייה לעצור ולחשוב על מציאות כמו שהיא - שמראה חיצוני רואים תוך, בערך, 20 שניות או פחות מכך, ולפנימיות לוקח ה-מ-ו-ן זמן להגיע, נדיר שמישהו כבר על הדייט הראשון יגיעו לרמת פנימיות שאשכרה "תנצח" מראה שהוא לא הכי ש"בעולם" - אז לאיזה מצב הפנימיות כ-ן תהיה חשובה לכם/ן וכן תהווה גורם שיטה את הכף למרות שחיצונית הבחור לא הכי נאה? הרי אם הבחור נאה ומוצא חן בעיניכן - אז לא הפנימיות היא שתטה את הכף לטובה - אולי לרעה. ואם הבחור לא מוצא חן בעיניכן (או הבחורה, אני פשוט כותב כאילו לבנות...) - האם תוך מפגש אחד בלבד כבר תצליחו "להניעל" על הפנימיות שלו ולאהוב אותה מספיק כדי להחליט להמשיך בכל זאת?

 

אני רק תמה לאור כל השרשורים שהיו בעבר על מראה ועל בנות או בנים שלא הכי "דקי משקל" - שאנשים ונשים פשוט הזדעקו כאן ש"חלילה - זה בסדר גמור, ומי שלא יצא איתך לא שווה אותך, וכו' וכו' וכו'" - כשבתכל'ס, בואו לא נעבוד על עצמנו, מראה שמן הוא מראה הרבה פחות מושך מכל בחינה שהיא ואל תנסו להגיד "סובייקטיבי" או "מציאת חן" - באופן מוכח גם מחקרית מדעית, רמת שומן משפיעה גם על מציאת חן ראשונית שהיא בהכרח מגיעה על פי מראה (ואני מדגיש כדי שלא יחשבו שאני נוהג כאן לא יפה, לי יש "היתר" לדבר ככה בגלוי לב כאשר אני בעצמי לא דק גזרה במיוחד. אני לא מדבר על דבר שרחוק ממני). - זהו, זה מה שמתמיה אותי, שמזדעקים, אבל בתכל'ס, יודעים שחשוב מאוד המראה החיצוני והוא תופס הרבה משקל לפחות ברגעים הראשונים, והרבה פעמים גם ברגעי ההחלטה - ובכל זאת, אולי מאי נעימות ואולי מחשש של "מה, אני כזה רדוד" - כאשר עולים שירשורים כאלו כאן כולם יודעים יפה מאוד "להגן על השמנים".

 

סתם תמיהה שלי, לא מאשים אף אחד/ת אישית - ומוזמנים להעיר ולנצל"ש הערה זאת כרצונכם לפיתוח הדיון (מקווה שזה לא יפריע להלוי...)

אם יתפתח דיון בעניין ולאן הוא יתפתח, זה כבר תלוי בכם...

השני. גם אם המראה לא הכי מוצא חן בעייננו המינימום שנותנים זה שעה שבה אתם מדברים ומכירים. זו שעה שיכול לקרות בה ככ הרבה! הכימיה יכולה להיות ככ טובה שאפילו אם כשהגעת אמרת "אין מצב שאני ממשיך אשאר שעה בשביל הנימוס" אתה תרצה עוד פגישה כי היה טוב. וככה נותנים מקום לאישיות להכנס!
אנחנו "משווקים" (שונאת את המילה הזו אבל לצערי היא מתאימה לפה) את עצמנו מהאישיות לא מהיופי. אם מישהו מתבסס על היופי שלו זה עצוב. כשאתה לא תסתכל על זה כגורם מפריע הצד השני פחות יתן לזה משקל (עדיין יתן אבל פחות) אנשים סביבך מקבלים מה שאתה משדר. וזה תקף לגבי כל דבר וכל אחד.
משיכה זה חשוב מאוד במערכת יחסים ככל שאתה יותר אוהב את הפנימיות של השני הוא נהפך ליותר יפה בעינייך וזה מעגל שרק מתרחב וגדל.
אסתר המלכה הייתה ירקרוקת אבל חן וחסד היה משוך על פניה וזה הקרין לכולם עוד לפני שאמרה מילה.

למה שמישהו יבוא לדייט אם המראה שלו או שלה לא מוצא חן בעייניו ?

לא צריך להתפשר ..או שיש מחסור אני לא יודע

 

צריך גם אישיות וגם שימצא חן , לא צריך להתפשר ולבחור דווקא אחד מהשניים

ד"א את העברת את המסר שלך בצורה יפה , מסכים איתך לגמרי !

 

אולי הוא לא דוגמן אבל יש פוטנציאל, אולי זה בליינד דייט, אולי המראה לא הכי קורץ לך אבל הפרטים ככ מתאימים שחבל לא לנסות. וכו
זה בדיוק העיניין של להסתכל על הפנימיות ולא לפסול על מראה אחרי שניה.

תמונה לרוב לא משקפת.

צריך שגם המראה וגם האישיות ימצאו חן, בהחלט, אבל לא חייב שזה יקרה על ההתחלה.

יצא לי לשמוע על זוגות שבהתחלה הפריע להם משהו בבן הזוג ואחרי כמה פגישות הם שכחו בכלל שהדבר הזה הפריע אי פעם.

זה לא נקרא להתפשר, אלא רק לתת צ'אנס. וזה משהו אחר לגמרי (ורוב מי שמאשים בבררנות מתכוון לזה. אין ציפיה שתתחתן בלי מציאת חן)

אחרי זה אפשר להתקדם לפגישה הראשונה ..במציאות זה כבר שונה לגמרי ..

 

יכולה להיות מישהי שהמראה שלה לא משהו, אבל יש לה המון חן ולכן במציאות לא רואים את זה בכלל, אבל התמונות לא משקפות את זה, ושם היא נראית באמת לא משהו.

יש הרבה בנות (ובנים) כאלה, וחבל לפספס בגלל דבר כזה.

חשבתי על זה ואז נזכרתי שדווקא אני חשבתי ככה

שיש בנות לא אצל כולם ..כל תמונה הן נראות אחרת !!!

ואני הכרתי את הבנות האלה במציאות ובתמונות עולם אחר...במציאות יפות בתמונות לא

 

אחרי דייט ראשון לא מתאהבת בפנימיות הנהדרת, אלא חושבת אם יש סיכוי להתאמה.
נכון שחיצוניות רואים מהר יותר, אבל היא הרבה פחות משחקת אצלי (לצורך העניין- יצאתי עם אנשים שהיו בהתחלה מכוערים בעיני, וכשעשיתי חושבים אם להמשיך או לא זהבכלל לא עלה בקריטריונים)
ולסקר הראשון- זה חשוב, ואצלי הרבה מהמשיכה נוצרת ממשיכה לאופי.

שאם אצא עם מישהו שהכל בו מתאים לי, ורק עם המראה החיצוני קשה לי - אתן לזה הזדמנות במשך חודש (כלומר, המראה החיצוני יהווה שיקול רק אחרי חודש).

פליזזזז, אל תעשי את העוולה הזאת!

למה את מורחת את הבן-אדם???

הוא בינתיים מפתח רגשות, ואז לאחר חודש את פתאום תחתכי על משהו די טכני שיכלת לדעת אותו בהתחלה?!?!

עזבי, זה לא יעזור לנסות יותר מ2-3 פעמים, אם הוא לא מוצא-חן בעינייך לאחר 2-3 פגישות - תחתכי מייד!!!!

את הצדיקות שלך ואת ההתמודדויות שלך עם יצר הרע, תשמרי למקומות אחרים - כשזה לא בא על חשבון אדם אחר!

 

(כמובן שצריך להעריך מאד מאד את הרצון להתמודד עם יצר הרע, אבל צריך להיזהר מאד לא לפגוע באחרים בדרך.)

שמעטים האנשים שהמראה החיצוני שלהם ירתיע אותי אחרי שאכיר אותם,
אני בכוונה משתמשת בצד השלילי של העניין - כתבתי "ירתיע" ולא איך אני עשויה להרגיש במקרה בו המראה החיצוני כן מוצא חן בעיניי, וזה מתחבר לזה שאני חושבת שלמציאת חן חיצונית יכול לקחת זמן והיא מושפעת גם מדברים פנימיים.

לא נעים לי שאתה מחלק לי הוראות מדוייקות עם ארבעה סימני קריאה אחריהן, וגם לא סימני השאלה והתמיהה המרובים. (זוהי לא דרך מקובלת להגיב, סימני קריאה ושאלה מרובים מסמלים צעקה וזעזוע).

אם מראה חיצוני זה בכלל לא שיקול מבחינתך (או כי בסוף זה יסתדר, או כי זה מראש לא משנה לך איך בעלך יראה.),

אז גם לאחר חודש אין טעם להכניס את המראה החיצוני למערך השיקולים...

 

ואם את יודעת שמראה חיצוני זה כן שיקול מבחינתך (ולא משנה מתי ובאיזה שלב), אז זה בהחלט מזעזע!!!

א. אם רוצים זוגיות נורמלית - אז הכרחי שתהיה משיכה פיזית ורוחנית בין בני-הזוג!

 

לגבי ב ו- ג, השאלות קצת בעייתיות, כי משיכה פיזית זה משהו שאין לנו כ"כ שליטה עליו, כך שא"א לשאול אם יש משהו שהוא חשוב למשיכה.

אפשר לשאול "עד כמה לדעתכם (פלוני) משפיע על המשיכה?" או "עד כמה לדעתכם (אלמוני) חשוב לזוגיות?".

(עד לכאן חפירה)

 

ב. בד"כ זה כורח המציאות, אבל לדעתי אין בזה אידיאל.

    (ובדידי הוה עובדא - שמישהי לא מצאה-חן בעיניי בהתחלה, אבל כבר תוך כדי הפגישה הראשונה הרושם שלי השתנה)

 

ג. (ההיפך מהשאלה הקודמת) יש בזה אידיאל, אבל במציאות - בטווח הקצר בד"כ זה פחות משפיע, ובטווח הארוך בד"כ זה כבר הרבה יותר משפיע.

עם הנ"ל.

 

משיכה היא הכרחית ולא תמיד אפשר לדעת מה הם הגורמים.

יש הפתעות. לפעמים בהתחלה זה נראה לא הכי מתאים ותו"כ הרושם והרצון להמשיך -- משתנים.

זה תלוי בהמון דברים.

 

 

 

זו הסיבה מדוע שדכנות היא לא תמיד הפתרון הנכון לכל אדם. זה עניין שאני מעלה כי הרבה פעמים זו כאן התימה (theme) ויש הרגשה שמנסים לטעון לעליונות של הדרך הזו על אחרות. אז אולי סטטיסטית זה יכול יותר להצליח, אבל ממש רחוק מלהיות כלל חד-משמעי, וזה מתבטא בייחוד בשאלת המראה. למשודכים יש באופן טבעי יותר ציפיות ורצונות מאשר בפגישה יותר אקראית.
 

כשפעם שידכו לי מישהי שנראית מאוד לא טוב (ואני נאלץ לספר זאת במילים קצרות ולא נעימות ולו לצורך הסיפור), לא רציתי כי הרגשתי שזה נכפה עליי. ודווקא אחר כך פגשתי ללא שידוך במישהי שאני מניח שאולי אחרים לא ממש היו מסובבים אחריה את ראשם, אבל אופיה היה נפלא ולרגע לא התחשבתי במראה. אז איכשהוא גם אז זה הסתיים ולא המשיך, אבל בטח לא בגלל שהייתי נחרץ אחרי דייט אחד (או יותר נכון אחרי דקה) בקשר למראה.

 

הנקודה הכי חשובה אולי בסיפור היא שמרוב שניסיתי להיזהר בכך שסיבת ה"לא" במקרה הראשון היתה מראה, ואני נמנעתי לומר זאת בכלל, אז אחר כך חזרו אליי בקשר אליה ו"שמחו להודיע" שהיא עדיין מוכנה. ואז נאלצתי לומר שמבחינתי העניין פשוט לא רלוונטי, תוך שאני מתפתל בהתפתלויות רבות ובלבד שלא לומר מה הסיבה האמיתית. אבל אילו הייתי פחות רגיש, אולי הייתי עלול לומר בפנים לאותו משדך משהו בסגנון "תקשיב חבר, הבאת לי מישהי שאני לא יכול להסתכל עליה אוקיי?!". הלחץ עליי באותו מקרה היה חזק מאוד (כולל משפחתי) עד שהייתי קרוב לומר מילים ממש מכוערות. שדכנים ושדכניות צריכים לדעת שלעתים עניין זה מבחינת אחד מהצדדים הוא קריטי וחד-משמעי, בייחוד כשמדובר בהצעות יזומות, ושאם נאמר שאין התאמה אז לא להתעקש בכוח עד שעלולים להוציא אמיתות מלבינות-פנים כאלו.

כנות
אמונה
הקשבה
רגישות

לא צריך תיחכומים.
אמת פוגשת אמת.

תשקיעו בביחד.
תהיו קשובים זה לזה.
והמון תפילות.
אל תנסי לנהל את הקשר או לשלוט בו.
סבלנות.
אם זה שלך זה יקרה.בזמן הנכון.

פשוט, ישר.
(לא מסוג התגובות שלי, בד"כ אם אין לי מה להוסיף אני לא כותב, אבל כתבת מקסים)

מעולה שאת מרגישה שמתחיל להתפתח משו מבחינה שכלית ורגשית.

 

אין מה לפחד מלעשות טעיות,זה יכול לקרות וזה ממש לא סוף העולם. מקסימום טועים אז מתקנים ולומדים לפעם הבאה.

מי שלא מנסה -אף פעם לא טועה. אבל הוא גם אף פעם לא מצליח.

 

תנסי לפתוח את הלב שלך,לספר דברים אישיים,להשקיע בפגישות[אולי להכין משו ממך-למשל עוגיות].

 

ובעז"ה יהיה טוב וגם אם זה לא יהיה הבחור שאיתו תתחתני זה ילמד אותך דברים על עצמך ועל החיפוש.

 

בהצלחה!! 

אם זה לא ירגיש לו מוקדם יותר מידי אז זה יכול מאוד לשמח!

 

תנסי לחשוב-אם הוא היה מביא לך שוקולד היית מתפדחת או שמחה? יש הרבה סיכויים שהוא אותו דבר אם הקשר שלכם הוא הדדי.

 

בהצלחה !

לדעתי הכי חשוב לבוא עם מלאאא אמונה בה׳, זה  הדבר הכי מרגיע וטבעי לפגישה.

כשמאמינים שהוא מנהל ומושך בחוטים אז פחות פוחדים ׳לטעות׳ הרי הכול מדוייק! כל מילה שאת אומרת כל סיצואציה, מה׳ יתברך בדיוק בשבילך, בשביל הקשר שלכם.

ומחילה שאין לי כוח לפרט.

אין עניין שתפרטי

זה כל העניין ועל זה מתפרקות משפחות

זה לא כזה בעיה להבין את זה

 

אישה צריכה להיות מסורה לבעלה במאה אחוז

יש לה את הצניעות שלה ולא שייך שהיא תצחקק עם גברים אחרים

אם את רוצה לקחת את הסיכון הזה אחרי שתתחני ולהכנס למקום הזה , אין לנו מה לעשות עם זה

בחירה שלך , ברור לכל בר דעת שיש פה סכנה לקיום הקשר בין אישה לבעלה

 

ואל תראי את זה בפן של "מה עשיתי רק דיברתי" כי זה לעטוף את הגנאי בנייר יפה

יכול ליצור הרבה בעיות , קנאה , התרחקות וצינון ההאהבה בניהם ועוד דברים רעים

 

 

"אישה צריכה להיות מסורה לבעלה במאה אחוז

יש לה את הצניעות שלה ולא שייך שהיא תצחקק עם גברים אחרים"- גבר לא צריך?? (נראה לי אני מתחילה לקלוט את הגישה )

לא התייחסתי לזה כי חשבתי שזה ברור

אם אני מדבר על פגיעה בקשר שלהם אז מן הסתם אני מתכוון באותה מידה גם שהגבר ישמור על עצמו
 

ברגע שהגבולות שלנו ברורים- על מה מדברים ועל מה לא מדברים, כמה אפשר לצחוק וכמה לדבר על דברים אישיים- זה לא בעייתי לדעתי..
כשהגבולות לא ברורים זה נהיה בעייתי...
אבל פגשתי את חבר של ארוסי בחתונה השבוע ועמדנו ודיברנו (הוא נשוי, באיזשו שלב אשתו הגיעה) והיה בסדר גמור.. לא קרה שומדבר וגם לא יקרה למה שיקרה? ברור לנו שלא. אז פשוט לא...

נכון שבדר"כ, משיחה חד פעמית של כמה דקות לא יקרה כלום.

אבל המציאות היא שאצל אנשים שחושבים שהכל בסדר, ומה הבעיה שהחברה הרווקה תשב ותדבר מלא עם הבעל, הוא הרי נשוי....

או: מה הבעיה- שני זוגות נשואים שהם החברים הכי טובים ומבלים סעודות וזמן ביחד.

 

אז זהו שיש בעיה. חסרים סיפורים מזעזעים? חברה שלי התגרשה על רקע כזה דבר- בעלה התאהב בחברה שלה שבסה"כ היתה באה לבקר די הרבה. ויש גם "חילופי זוגות" שקרו לא במקום אחד. נורא ואיום.

אז כדי לא להגיע בכלל למצבים האלה- שמים גדר ועוד גדר כדי לשמור על שלמות הזוגיות והמשפחה.

ואם יש משהו שראוי לשים עבורו גדר- זה זה.

ולכן יש תחושה של סינוור ואופוריה, שאתם שייכים אחד לשני לעולם וזהו!!

 

לפעמים לאחר זמן מה, יש שחיקה בזוגיות ואז יכול לצאת משיחה סתמית דברים רעים (גם ובעיקר כשיש גבולות ברורים - "מים גנובים ימתקו")

אז לדעתי צריך להיזהר מזה!

(וכמו שכתבתי מקודם, שמצד שני גם צריך להיזהר לא לחנוק את הבן-זוג!)

מצד אחד, צריך להיזהר מאד שמרוב קנאות לא "תחנקו" אחד את השניה!

ומצד שני, זה ממש לא מומלץ!

 

הכי טוב זה לשבת בנחת וללבן ביחד את הדברים,

אבל צריך לקבל את הטענות של השני גם אם אתם לא מסכימים איתו. (-אמון!)

לא מדובר על כך שאני לא מאפשרת לבעלי לדבר עם מישהי אחרת או להפך. אני לא מנסה לחנוק אותו.

מדובר שאני מעצמי נזהרת בזה, והוא מעצמו נזהר בזה. כי שנינו מבינים כמה חשיבות יש בזה.

 

 

בעלי משתדל לא להסתכל ולדבר עם בנות, גם בתמונות וכו' כמובן כשיש צורך ספציפי הוא עושה את זה בענייניות (ולא תוקע את העיניים ברצפה).

הוא תמיד אומר לי- אני מסתכל רק על אשתי, הוא תמיד זוכר לומר לי שאני הכי יפה בעולם וכולן לא משתוות אלי, וכו' וכו'...
והאמת- זה כל כך כיף! אני מרגישה שטוב לי עם זה, בעלי הוא רק שלי, לא מכניס את עצמו למקום של השוואות עם אחרות. בשבילו אני היחידה.
''כשמחך יצירך בגן עדן מקדם''
בגן עדן שניהם היו לבד, נתנו מעצמם רק אחד לשני ולא היה אחר מלבדם!
אני מרגישה שהדבר הזה מאוד מחזק את הקשר והנאמנות שלנו זה לזה

משהו קצת השתבש לנו במערך הזוגיות (הנה כבר השם הזה. אנחנו נשואים!! נשואים!!)

זו זליגה של מושגים ממקומות חיצוניים כאלו ואחרים, וזו תוצאה של הכרות שטחית או מעמיקה שלנו עם אותם מקומות.

 

יותר מזה מרב את אומרת שדיברת שיחה קלילה כמה דקות... אנחנו נשים, ולעולם לא נצליח להבין לעומק מה עובר בראש של גבר שמשוחח עם אשה יפה ויותר. לפעמים זה לא גורם נזק פיזי נראה לעין, אבל גם אם לא הצלחנו להצביע עליו- קרה משהו.

חבל!!

 

ברור שהכי כייף להיות אחד של השני בלי אף אחד ברקע. זה מיותר, זה הורס, פוגע ולא לעניין.

 

בשורות טובות!!

לאיזה כיוון את רוצה להעמיק, פילוסופיה וחוכמות או התעמקות בזוגיות (חינוך וכו')?
(כל שיחה מעמיקה את החיבור, גם אם התוכן שלה לא בהכרח תורם להתקדמות טכנית (למשל בידיעות על בן הזוג). עצם החוויה המשותפת שלכם יחד (במקרה הזה השיחה) תורמת להכרה של הבן זוג ולטיב החיבור ביניכם. (בגלל זה טוב ליצור חוויות משותפות, מלבד שיחה, כדי שתוכלי להכיר את הצד השני בהתנהלות הפשוטה שלו, ולא דווקא בדיבורים.
ואני חושב שזה קודם לשיחות אחרות, שיכולות להעצים את הפער ולא דווקא לחבר (כי מתברר שאתם לא חושבים אותו דבר בנושאים מסויימים, ואולי חשובים, ויכול להיות שזה יגרום לכם לאבד קשר טוב וכנה עם אדם טוב, כי לא רוצים להסתבך עם שוני))

את יכולה להגיד ממה את מפחדת?
עצם הפתיחות מלחיצה אותך כי את סגורה וביישנית, או שאת פוחדת שאם תפתחי, תקשרי יותר, ואז תגלו שזה לא זה אז יהיה לך קשה יותר? מצד אחד רוצים לקדם את הקשר, וזה מכריח פתיחות של הצדדים, כניסה של כל צד לחיים של הצד השני בצורה יותר משמעותית. מצד שני יש את הפחד של אם לא ילך.
זה תלוי בשיקול דעתך.
אם את מאמינה בקשר וחושבת שזה הולך לכיוון טוב אז למרות החשש את צריכה להרשות לעצמך להפתח (ברמה מסויימת, את לא חייבת לקחת אותו הביתה ולהציג אותו בפני כל הדודים), כמו שאת היית רוצה שהוא ישתף אותך בחיים שלו וירצה אותך להיות חלק מהם, גם את צריכה להראות לו את זה. זה ממש עניין אישי, איך את מסתדרת בקשר ומתקדמת בו. אל תלחצי להתקדם אם את לא מוכנה (או אם הצד השני מאחור ולא מוכן לזה). אבל נשמע שאת רוצה בזה.
לפעמים צריך לקחת סיכון בשביל להתקדם.
בהצלחה.

מה איתך, מה עובר עליך, תקופות קשות שהיו

 

נכון שמפחיד אבל זה מה שהופך את הזוגיות לטובה ועמוקה

החיים הם ממש לא דייט. האדם שאת הולכת לשתף אותו בחייך, במובן הכי עמוק שלהם, לא יכול להכיר אותך רק משיחות אל תוך הלילה. יש כאלה שאצלם תוך כדי הדייטים מתפתח משהו קצת מעבר... - וזה יספק אותם כדי להיפתח עוד ועוד, דרך דיבור עמוק יותר ויותר, עד השתיקה שעמוקה עוד יותר, ומזלטוב.

אבל אצל רוב הזוגות זה לא מספיק, ובשלבים מתקדמים ממש מומלץ לצאת ולעשות דברים אחרים. אני יכול לתת רשימה של דברים שכל אחד מתאים לסוג אחר מאוד של אנשים - 

לצאת לטיול/סיור יחד (שימו לב להלכות ייחוד)

לעשות שבת יחד (להרבה זה לא מתאים)

להיפגש עם חברים נוספים (הרבה מאוד פעמים היציאה לפומבי של הקשר גורמת ליכולת בנפש להיפתח משמעותית. אולם לא לכולם מתאים לחשוף את הקשר לפני אירוסין, בקיצור - לא מתאים לכולם כנ"ל)

לעשות קניות להורים לשבת

לקרוא ספר חדש שניכם, לדבר עליו. 

להכין את הפגישה במכתב/סמס ארוך ובו לחשוף רגשות יותר ויותר. הכתיבה משחררת משהו שאין בדייטים, וזה משפיע על הפגישות אחר כך

מי שיש לו את זה - לצייר בדייט, לנגן, לכתוב. 

לשתוק יחד - אפשר עם מוזיקה

 

את הבחור שלך

 

קיים אצל שניכם והוא לגיטימי, הוא גם תוקע את הקשר ולא מאפשר לקדם אותו,

לכן כדאי שתאזרי אומץ ותתחילי לחשוף מעט משלך, מעולמך הפנימי, ולקוות שיהיה שיתוף פעולה והדדיות.

 

גם אם אין הדדיות זה לא אומר שהוא לא רוצה כי יש גם מופנמים שקשה להם יותר לחשוף ולבטא ובדר"כ שצד אחד פתוח הוא גורם לשני להיפתח.

 

בהצלחה רבה. 

 

תעשו דברים שונים קצת מהתבנית הרגילה של הדייטים. אל תלכו שוב לבית קפה או לפארק, אלא משהו שיהיה לכם יותר מעניין וחוויתי.תלכו נגיד לגן חיות/לסרט/לסיור מודרך/טיול ממש בחיק הטבע עם פיקניק/קומזיץ. זה יוצר משהו חיצוני שאפשר לדבר עליו, לא רק על עצמכם ועל הנושאים הרגילים של הדייטים, וזה עוזר קצת יותר להשתחרר וככה גם עוזר להיפתח. (כמובן משהו ששניכם תתחברו אליו)

אנחנו כמעט נפרדנו, החלטנו לנסות דברים שונים, והיום ב"ה מאוד מתקדמים!

ב"ה

אני חושבת שאת הקשר בטוב בפגישות אפשר לבסס גם על דברים שקראתם בספרים של  הבית היהודי כמו הספר של הרב שמחה כהן , הצהוב הוא ספר מדהיםםם !!!! ומתאים לכולם , הוא אדם צדיק בעל חוכמת חיים וחוצמזה ששיש עוד הרבה ספרים בנושא אפשר להציג סיטואציה ולראות מה הוא אומר על זה ואיך לנתח את זה .

סרטים זה לא דבר חיוב'י זה ס"ה "" סרט :"" זה לא מבטא חיים אמיתיים כללל וכלללל, ומביא הרס לזוגית

התסריטים לסרטים נכתבים ע"י אנשים שלמדו את זה, הם לרוב טובים בלהציג דילמות ומצבים שיגרמו לצופים להרגיש דברים.
מעבר לזה שקריאה משותפת של ספר בשביל להעלות דילמות קצת מאולצת בעיני וגורמת לדייט להיות מוזר..

לא מדובר על קריאה משותפת של ספר , לא הבנת , מדובר על דיון אודות מצבים ומקרים שקראת .. ןלא חסר ספרים..

סרטיןם זה עבודה בעינים וכי באצמת ככה הזוגיות שלהם ???

(לא אשקר שלא היו לי מחשבות דומות בעבר בכל מיני סיטואציות...)

לק"י

לכל הדברים האלה?..

תסתכל על זה אחרת- יכולת ללמוד בשקט בלי לדאוג לכל זה.

ותתקן אותי אם אני טועה, שאז לא היו המון דאגות, מין נחת רוח כזאת, והרבה יותר נכון לבנות את הבית מתוך זה...

פשוט אמת. אמת ויציב.

ובמצב כזה החיים נבנים נכון ומכוונים מטרה.

פחות יישוב הדעת ללמוד....

 

כל תקופה בחיים עם היתרונות והחסרונות שלה.

 

אם לא רצית לצאת לדייטים בישיבה כנראה שעדיין לא היית מוכן לזה. אין מה לבכות על חלב שנשפך, ה' מוביל כל אחד במסלול חיים שמתאים לו וכנראה זה המסלול שמתאים לך.

 

מבחינה עצה מעשית- נסה לתכנן את השבוע שלך כך שיישאר לך זמן פנוי- לעצמך, למחשבות, לתחביב אהוב ולדייטים.

 

ולא רק מהקטע שאז האדם נטול דאגות.. אני חושב שמי שמתחתן בזמן הישיבה ההסתכלות שלו היא אחרת על החיים. אדם שבונה את החיים שלו מתוך תורה, כל החשיבה ודרך- החיים שלו מקבלים יותר משמעות. מעבר לזה שלכל ישיבה יש עניין באברכים שיבנו את הישיבה והקהילה. 

לא לכל אחד מתאים להתחתן בזמן שהוא בישיבה.

 

אפשר לבנות את החיים מתוך תורה גם כשלא לומדים תורה מרבית היום.

התורה היא תורת חיים- גם במעשים בחיי היומיום יכולה להיות תורה- מישהו שלומד מקצוע עם חשיבות ושליחות, הולך לגור או לעבוד במקום שיש אידיאל וערך בעבודה או במגורים שם וכדומה.

 

אולי (לא יצא לי עדיין) אפשר להגיע בחיים למצב דומה למצב בישיבה, כמו שציינת- ע"י עיסוק במקצוע אידיאלי, או ע"י חיים ערכיים מאוד, ובניית בית מתוך זה היא ממש מעולה.
אבל מה החסרונות לבניית בית בזמן הישיבה??
זה נראלי כ"כ מושלם, עד כדי כך שאני בטוח שאני מפספס פה משו...

אם צריך לחיות על חשבון ההורים או צדקה - זה דבר מאד לא בריא! (גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה זוגית)

 

יש לא מעט אנשים שעוברים טלטלה רוחנית כשהם עוזבים את הישיבה,

כך שלפעמים עדיף להתחתן עם מישהו, רק כשאני רואה איך הוא כשהוא מחוץ לבועה הישיבתית!

 

יש עוד דוגמאות...

 

כמובן שיש גם הרבה מאד יתרונות,

אבל כתבתי את החסרונות, רק כדי להראות שגם יכולים להיות חסרונות.

אבל הם חסרונות כ"כ לא מוחלטים.
חיים על חשבון ההורים - זה יכול לקרות, זה קורה גם לזוגות נשואים בגיל צעיר שהבעל לא אברך, ולא נראלי שהאחוזים גדלים אצל אברכים.
חשש מזעזוע רוחני אני יכול להבין חלקית, אבל זה בדיוק מה שלפעמים ההתמסדות בבית תמנע, ושוב - זה רק חשש...

כדי שדבר לא יהיה מוחלט, מספיק שיהיה 01%...0.00 שבו הדבר הוא לא נכון.

כך, שלהגיד שמשהו הוא לא כ"כ מוחלט, זה ממש לא סיבה מספיק טובה כדי להתעלם ממנו.

 

עכשיו לענייננו:

 

א. ברור שאחוז האברכים שחי על חשבון ההורים הוא הרבה הרבה יותר גדול, מהאחוז של אלו שאינם אברכים..

 

ב. 99% מאלו שעוזבים את הבועה הישיבתית, עוברים זעזוע רוחני ברמה כזאת או אחרת.

    נכון שאם הוא עושה זאת שהוא כבר נשוי, אז זה מגדיל את הסיכוי שהוא יעבור בשלום את הזעזוע.. אבל זה עדיין לא מבטיח כלום!

העולם שבחוץ הוא פשוט משוגע!!!!!! , ומפה להתחיל לבנות בית זה לא הכי פשוט בעולם... איי.. הגעגוע..

 

דווקא ארוכים!

התבדחתי

 

|אף אחד לא מבין אותי|

|מרגיע|

|מודה|

שאולי כדאי להעביר במפגש פורום סדנת הקשבה פעילה, לא יודע אם זה יעזור לאנשים בזוגיות המתעתדת אבל אולי זה ישפר את המצב פה.

יש מצב שגם לי יש מה לעבוד בנושא

ב"ה מתעסק באימון אישי.

חוץ מהקטע של הגלידה...

אז אתה מעביר סדנה?

אם הוא לא אוהב גלידה

אבל זה שווה את זה בד"כ,

 

כי ככה ההחלטות יותר שלמות!!

זה נכון

ואולי אנחנו כן עושים מספיק,

 

אבל יש עוד חלק, שלא שייך רק לנו.

 

לענ"ד-

 

כשאדם עושה את כל המאמצים כאילו שזה תלוי רק בו-

 

אז התוצאות שייכות לרצונו של הקב"ה.

 

ומזה לקפוץ לים סוף- בפועל?

 

מה הנמשל, איך זה מתבטא אצלו ע"י מעשים שגורמים להתקדמות בעניין זה,

 

לא האם לקפוץ לים עצמו...

 

 

חח קראתי לא נכון את מה שכתבת

 

שכתבת "בפועל" חשבתי כאילו לקפוץ לים כמו שכתב פותח השרשור...
 

לנו כדי להגיע למטרה של נשואין 

 

ע"י הכרת האני בצורה המירבית ומתוך כך הכרת מה אני מחפש 

 

בצורה המירבית, והכרת המציאות בצורה המרבית, והבנה של דבר ה'

 

בצורה המירבית מה הוא רוצה ממני, ומתוך חתירה זו למגע של המטרה להתחתן בצורה המירבית ביותר

 

גם הקב"ה יפתח לנו שערי זיווגים בצורה המירבית...

אם החשיבה שזה בידי ה' גורמת לאדם להימנע מפעולה בכל הדרכים האפשריות לו-

 

אז אתה צודק, לגמרי צריך לקפוץ למים

 

על השורה האחרונה- אמן!!!!

בס"ד

 

(מהדק גדול - אליעזר שמידוב)

 

מצטער, הייתי חייב

בס"ד

ובאמת חבל שהדיסקים שלו לא מוכרים, למרות שהשבת הייתה עליו כתבה בעלון ישראלי.

[לנו ספציפית יש דיסק של אחיו אבל לא נתקלתי במקומות אחרים בדיסקים שלו]