פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1200)

בנוסף לזה שהכתיבה ממש יפה!

בשורות טובות בקרוב!!

טעון
כתוב ממש יפה... כיף לקרוא את זה מהבחינה הזאת...
וכואב לקרוא את זה מבחינת התוכן...

פאנצ' ליין

תוכן כואב,

 

והצורת כתיבה מחדדת את הרגש שבתוכן.

תודה. אני צריכה לקרוא עכשיו משהו כזה...

וואו!!

השורה האחרונה..אין לי מילים..

ב"הצלחות!!

כל שירשור שלך מחדש אני נדהם ונפעם לנוכח כישרונך

ניכר שהיכל הניגון פתוח ופרוש לפניך

ואתה מכירו כאת כף ידך

אתה והשירה שזורים זה בזו כחלק מאותה הויה ממש!

כל שנותר לי להגיד הוא

שלוואי ואזכה להגיע לדרגתך!

 

 

 

 

"חייך גם כשאין סיבה לחיוך

וסמוך על הקב"ה

שכבר יתן לך

סיבה"

 

(הרב יונגרייז זצ"ל*

אבל מצד שני, במוקמך, הייתי עושה חושבים לפני הייתי ממהר כ''כ לשפוט אנשים.

חשבי על כך.

אבל אין לי רעיונות.... אני חושבת על זה מאתמול

(כי התחתנו בהפרשי גילאים גדולים, ויש דעה שאשתו של אהרון הכהן היתה גדולה ממנו)
סליחה על הציניות.
זה שהתרגלנו לדבר מסויים, או שהחברה מתנהלת באופן מסויים, לא אומר שאחרת זה לא טוב או לא נכון (אולי זה לא נורמלי, כלומר זו לא הנורמה, אבל מי אמר שהנורמה היא הנכונה?!)
את לא חייבת להסכים להצעה, אבל ישר כח לבחור (ואולי לסבא...? ) שזה מספיק חשוב לו בשביל לפרוץ את גבולות המוסכמות החברתיות. אולי זה מוזר לך אבל זה לא דווקא שלילי. (אני כותב בעיקר בשביל שלא תסתכלי עליו בעין לא טובה, עובדה שקראת לו חייזר. בסופו של דבר כן צריך להיות קשובים לנורמות ולא להיות מוזרים או בולטים מדי, כדברי חז"ל במסכת דרך ארץ המובאים בשו"ע "לא ישב בין העומדים ולא יעמוד בין היושבים וכו' כללו של דבר לא ישנה אדם מן הבריות". אני בטנק אז אני לא יכול לכתוב מקור או לצטט במדיוק)

אני לא מצליחה.
ובאמת שמנסה...

ונגיד שאם זו היתה הבעיה היחידה-לא הייתי אומרת עליו חייזר

מהדברים שלך היה מובן שזו ה"בעיה" היחידה.
בכ"א, לא יפה לדבר כך על אנשים. בין אם אלו חסרונות בחיריים (כמאמר חז"ל באבות "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", והסביר הרב אליהו דסלר ז"ל במכתב מאליהו, מקומו כלומר נפשו ושכלו מצבו וסביבתו, אז לעולם לא תגיע למקומו לכן אל תדון אותו) ובין אם אלו חסרונות שאינם בחיריים (ואז ודאי שזה לא יפה ולא שייך, כמאמר אותו אדם מכוער, בתענית כ, "לך לאומן שעשאני ואמור לו").
אני מבין את הצורך לשתף ולפרוק אבל אפשר לעשות את זה גם באופן אחר.

של כל הפושעים למיניהם.
יש רמה של דברים שלא עושים. נקודה.

מה הקשר בין מה שאנשים עושים ליכולת שלי לדון אותם?
אני כתבתי שלא יפה לדבר על חסרונות (ולא פשעים) של אחרים. כנראה שמהדברים של הרב דסלר ז"ל הבנת שיש לגיטימציה לפשוע. לא זו הכוונה. אדם מצווה לעשות טוב ולא לעשות רע, ויש לו אחריות על המעשים שלו. לנו יש מצווה של תורה לדון לזכות (בצדק תשפוט עמיתך) את מי שראוי לכך, ומי שידוע לנו שמעשיו מקולקלים עליו לא דיבר הכתוב, להיפך, צריך להרחיק ממנו.
נראה לי שהבחור המדובר לא עונה על הקריטריונים האלה. נקודה.
(סליחה על הציניות בסוף, אבל סגנון הכתיבה שלך דרש את זה)

כמובן שזה דבר חשוב.אבל לא טובה הלכתית (ככל הידוע לי,אם יש לך מקורות שחולקים אשמז שתביא

זכורים לי רק דברי הרמב"ם ור' עובדיה ברטנורא על מסכת אבות פרק א משנה ו. אני בצבא כרגע בלי ספרים לפני. אשתדל בהזדמנות בעזה"י.
בכ"א, זה לא פוגע בטיב הדברים שכתבתי ובנכונותם (ביחס למה שהואשמתי בו)

אז גם אם כתב משהו כזה בפה"מ זה לא הוכחה כי זה מוקדם יותר למשנה תורה.

 

ומסכת אבות היא לא מסכת הלכתית.

למה אתה מתעקש שהרמב"ם יכתוב את זה?

יש עוד ראשונים בעולם

טוב, חידשתם לי צריך לבדוק את זה.

בהודעה תחת הכותרת "מהחפץ חיים". שם תמצא תשובה לשלושת טענותייך (שזו לא מצווה של תורה, שהרמב"ם לא מנה אותה בספר המצוות, שפחות מתחשבים בדבריו בפיה"מ).
לא הבנתי למה התעלמת מההודעה הזו.
לא ראיתי אינה ראיה. ולא שמתי לב הרבה פחות (ביחס לדברי הרמב"ם).
בכ"א, זה סטה מהנושא המקורי שלשמו הובא העניין, וכיון שזה לא המקום מבחינתי זה נעצר כאן.

"טוב, חידשתם לי צריך לבדוק את זה."

 

זה התייחס גם למה שכתבת בהודעה השנייה.

ולא הבנתי למה זה בא על גבי ההודעה הראשונה שלי כשההודעה השניה יותר ברורה.

ועל הדרך גם לך.

פתיחה, עשין סעיף ג: "ולפעמים עובר נמי במצות עשה ד'בצדק תשפוט עמיתך' וכו' נתחייבנו מן התורה במצות עשה הזו לדון אותו לכף זכות". עיי"ש בדבריו.
ובבאר מים חיים (מקורות) כתב: "והיא (המצוה הזו) נמנית בספר המצוות (עשה קעז) וכו' והיא נזכרת בסמ"ג גם כן ובסמ"ק שדבר זה נכלל במצות עשה דבצדק תשפוט עמיתך". עיי"ש בדבריו שהביא גם את הרמב"ם שהזכרתי באבות.
ותודה לחבר שלי בישיבה שעזר לי במציאת המקור.

יצחק ורבקה

יעקב ורחל/לאה

עמרם ויוכבד

...

?

מה שהיה טוב אז-לא בהכרח טוב עכשיו.

אבל גם אם איזה מישהו עשה משהו שלא מוצא חן בעינייך - זה לא הופך אותו (או את בני-מינו) ישר ל-.

 

את יודעת כמה דברים מוזרים ראיתי שבנות עושות?

בסדר... ממשיכים הלאה!

החרשתי

טויב נו

תכלס

את צודקת...

 

|חייזר גאה!|

וואוו כל כך יפה!!!

מממש מהמם אתה כותב

במקום להתמקד בשיר,

הייתן מתמקדות בתוכן.

אז מה שבאמת יפה (ונכון!!) פה זה ההסתכלות גם מהכיוון שלה

בנוסף לזה שכתבת יפה מאד!

 

אם תרשה לי לשאול וזה לא חופר מידי, אז מעניין אותי אם ההסתכלות הזאת עוזרת באמת להתמודד?

לאיודע,

אולי אפילו להפך,
זה מכאיב יותר.

המון הצלחה! 

גמלך

זה חמוד.. (בתנאי שהוא כותב יפה, כע?!)

 

 

שירי אהבה?? מממ..שישמור לאחרי חתונה...

ועוד הרבה גדולים וחשובים. זה מקסים שיש אנשים שיכולים לבטא את רחשי לבם וההויה בצורה כזו. ברור שיש בזה מדרגות (ביכולת הביטוי והעברת התכנים לכתב), אבל גם זה יפה.
בלי קשר, כלל ידוע, לא כל מה שחושבים אומרים, לא כל מה שאומרים כותבים, ולא כל מה שכותבים מפרסמים. כמו בכל דבר, צריך רגישות ומודעות לעצמך ולסביבה. וצניעות היא מידה טובה שהשתבחו בה גדולים. נראה לי ששירי אהבה זה רציני מדי לפני החתונה (אבל אולי זה תלוי בסגנון ובתוכן. לא כל שיר אהבה חייב להיות כתוב בצורה ברורה, ונראה לי שדווקא היכולת להמשיל ולכתוב לא בצורה ישירה מעצימה את הערך של השירה).
זכית.

נוכל לדבר בשירים



(החלום שלי אבל שארוסי/בעלי ילחין את השירים שלי. נפלתי טוב. מקווה שיצא מזה משו )

זכית בכשרון נדיר, ואני מניחה שזה מגיע עם עוד כל מיני דברים בחבילה..

אישית, שיר מבעלי משמח אותי כל פעם מחדש, ואין דבר מתוק מזה!

 

ושירי אהבה?

תלוי בכם ובקשר שלכם. מניחה שתדע להרגיש את הקרקע לפני..

בכ"א, שירי אהבה מפורשים לפני האירוסין נראה לי קצת בעייתי, ועדיין, תלוי בכם.

 

בהצלחה!

 

תלוי מאיזה מקום זה מגיע.

 

אם זה מעיד על אדם רגשן (לא רגיש!!) אז יפריע לי,

 

אבל אם זה אדם חזק בנפשו וזה כשרון ותחביב- אז אחלה:

 

(לשירי אהבה הייתי מוכנה רק אחרי שהקשר מקבל תוקף כלשהו...)

הייתי מתרגשת

(ומקנאה על הכישרון והיכולת אבל זה בקטנה)

נראלי עדיף לי מישהו מנגן

שילחין את השירים שלי

למרות שזה יכול גם להיות נחמד

וברור שלא אפסול על כך

לא בוחרים חתן לפי תחביבים

 

 

 

 

כן,

יש בזה הרבה יתרונות

אך אין לכן מושג

איזה מחיר נפשי וחברתי

זה דורש להקריב.

 

אל תקנאו בדבר שלא נועד לכן

תהיו שמחות בחבילה שלכן.

וזה...
נראה לי רומנטי בטירוף!!!

נראלי רגשני וקיצ'י מידי בשבילי...

אבל יש בנות שאוהבות..^^

יש שירגשו ואוהב, ויש שיורידו בעיני.
תלוי אדם, זמן, מקום, צורת ותוכן הכתיבה.

עברית שפה יפה

אתה יכול אולי לכתוב את השיר הראשון להצעת נישואין, זה יהיה⭪ממש חמוד והיא תראה שהקדשת מחשבה ותתלהב מזה הרבה יותר ממשהו מפוצץ שעולה הרבה כסף..


לפני זה, זה נראה לי לא שייך בכלל..





* הערה קטנה -
יש הרבה זמרים שכותבים את השירים שלהם לבד, אז אני לא רואה סיבה לזלזל בבנים שכותבים שירים, להפך, זה מגניב לדעתי..



אז ב"הצלחות עם השיר הראשון

נראה לי כי אני קצת יותר עדין (ברגש כן?) מבני גילי.
אני לא חושב שזה לגמרי רגיל, אבל אני אוהב את זה, נשמע לי אפילו יתרון. אבל איך אומרים: "אין נחתום מעיד על עריסתו"...

(מה שכן, וזה חשוב: אני רואה על עצמי שכתיבת שירים הרבה פעמים מדכאת אותי, כי אדם כותב בדרך כלל כשיש משהו שמעמיס עליו, והשיר גורם להפוך את זה לעוצמתי, לכן מומלץ להיזהר בכתיבת שירים לא להגזים)

בעיני זה הפוך,הכתיבה משחררת,מרגיעה

כאשר הכתיבה היא כדי לעשות סדר במחשבות- את צודקת, היא מרגיעה ונותנת ממש כוחות.
אבל כאשר הכתיבה היא פריקה-היא עלולה לדכא.
וצריך להבחין בהבדל טוב.

את צודקת שלא הבהרתי את הדברים כראוי, סליחה

אולפנה בשירות לאומי או אחיות שהלכו עם ערבים!

שמעתי סיפור על בת שהיתה נראית צנועה, והיא עבדה בשירות בבית-חולים. פעם אחת היא שכחה את התיק שלה. השומר (שהיה מסורתי) לא ידע של מי התיק. הוא בדק את התכולה של התיק מטעמי בטיחות, והוא פשוט הזדעזע ממה שמצא שם. הוא אמר שגם חילוניות לא הולכות עם התכולה שהיתה שם.

[גם בנות חזקות, לפעמים יש להם זמני שבירה, ואז הן הולכות עם ערבים. ה' ירחם. ברור שלא רק הבת אשמה, ויש עוד אנשים שהקולר תלוי בצווארם.]

ותעשי להן טובה! תדברי איתן!

אחת הבנות פתאום יושבת עם ערבי בשולחן (הם באו ביחד) אם אתן נוהגות לאכול ביחד תרמזי לה,'את לא באה לאכול איתנו? אנחנו מחכות לך.. סתם חבל לשבת עם מישהו שאת לא מכירה'

או להזמין אותה לשבת איתך ועם עוד חברה בשולחן אחר.

זה מתחיל כך! אחר כך בדירה/ מתי שתהיו בלי 'מאזינים לא רצויים' תזרקי כזה שהרבה ערבים מתחילים עם בנות יהודיות וממש נחמדים כשהם מתחילים איתם וזה נראה לאותם בנות שהם רק נחמדים אבל הן לא יודעות שהם עושים את זה בכוונה' תנסי לפתח את השיחה איתה.

אפילו בדירה למצוא זמן ולפתוח את הנושא, ולעשות דיון.

הרבה יותר קל להראות את המציאות לפני שזה קורה- הקשר עם הערבים. וגם כשבאים עם הבנה ואחרי שפתחו את הנושא ויודעים מה עומד מאחורי הבוקר טוב, מה שלומך, אכילה משותפת בחדר אוכל, צחוקים, אפשר גם להימנע מזה

אבל אם פותחים את הנושא אחרי שהיא מתחילה לחבב ולהיות בקשרים עם הערבים הרבה יותר קשה! לעלות את זה בצורה אובייקטיבית והגיונית. הרגש מדבר ויכול להיות שאותה בת תרגיש מותקפת ולא תקשיב.


בקיצור! תפעלי ומהר.
דבר שני, אל תסמכי על הרכזת, תגידי לה והכול
אבל אם את רוצה לדבר ולפתוח את הנושא הזה בצורה אמיתית ולא פוליטי קורקט תזמי את זה.

אצלנו דיברו על זה בעירפול וגם הצוות שהדריך אותנו לא העז להגיד 'תתרחקו מהערבים' אלא אמר שזה לא מתאים שיהיה קשר בישבילנו, בינינו לבין העובדים הצעירים, המטופלים הצעירים והאורחים דלהם (הערבים) לא הנוסח המדוייק אבל זה מה שהשתמע בין השורות.

וזה לא קשור לבת דוסית או לא ממשפחת מצוקה או לא.
זה קשור למודעות! ברגע שאת מבינה שמשלום שלום יכול להיות קשר משמעותי ושהערבי הזה גם מתכוון שיהיה קשר משמעותי מהשלום הראשון, את נזהרת.

וכן, תמיד יש את הבגיקה הזאת 'אני עושה נכון או לא'? הגזמתי? אולי הייתי גסה מדי?
תשמרי מרחק, תזכרי מה עומד מאחורי האדם שאת כרגע עובדת/ מטפלת בו, תהיי מנומסת,
וקרירה.

כבדהו וחשדהו

לשירות לאומי לבנות.
אולי הם צדקו?!

מסגרת מעורפלת ולרוב העלות שלה גדולה מהתועלת.

תתגייסו.

אם ההודעה שלך צינית או לא.

ויהס כלב את העם אל משה

אני לא מתנגד לכל שירות לאומי אבל רוב התקנים שהכרתי לא הצדיקו את עצמם.

התכוונתי לחלק של הגיוס...

שוב, לא בצורה גורפת ולא לכל מקום אבל כן.

מהמשפט שלך משמע שרב שתומך הוא לא גדול

יש ימים כאלה.

 

לדעתי מותר לשהות בהם,

 

ויחד עם זה להחדיר את הידיעה הזו,

 

יבואו ימים שיהיה לך גם יותר קל רגשית להאמין בזה

תדעי - שכשיהיה, תביני לגמרי למה..

 

בעז"ה בקרוב, בהצלחה רבה.

 

תשתדלי להיות שמחה. לבטוח בה', להתפלל - ולהשתדל בגבולות הסביר.

 

בהצלחה.

תתפללי! 

עלייך- שהקב"ה ייתן לך כוחות להתמודד עם המצב, והבדידות, וייתן לך שמחה ומאור פנים! 

ועליו- שימצא אותך כבר, שתמצאו אחד את השני, שיהיה חזק עם ההתמודדויות והטלטלות, גם לו זה קשה עכשיו בלעדייך... 

 

ועוד טיפ ממני לרגעי משבר כאלה- 

צאי למקום שעושה לך טוב, הליכה באוויר הפתוח עם מוזיקה טובה, תהיי עם עצמך, ודברי אליו! אל הקב"ה, ישירות, 

תודי לו על כל הטוב השפע האור והבריאות בחיים שלך, אין דבר יותר משמח ומאוורר את הנשמה

 

בהצלחה יקרה, ושוב- את לא לבד  

כיף לקרוא מה שכתבתם.. זה באמת מחזק!

מקווה שאיישם את כל העצות..

מזל-טוב!

 

 

אחרי פגישה אחת - ממשיכים...

אבל זאת שאלה קשה (כי לא אמרת פרטים).

להמשיך? ממשיכים. לא? לא נורא..

היה לי לאחרונה קשר שהייתי ממש מבולבל לגביו והייתי בטוח שאני גם אשם בזה שהוא כ"כ צולע. כל הזמן הזה התייעצתי עם חבר קרוב ואחרי הפגישה האחרונה שהייתה אמרתי לו איזה משהו ופתאום הוא שינה לי בבת אחת את כל זווית ההסתכלות והראה לי בעצם מה הייתה הבעיה. ואכן הוא צדק ואני חתכתי. לכן אני ממליץ בכל מקרה תמיד להתייעץ עם אדם קרוב שסומכים עליו וכך הוא יכול לכוון, לייעץ ולעזור תמיד. בהצלחה.

 

(ניק מוכר מפצל"ש על מנת של להזדהות)

בחיים לא קרה... <צ>

נסתרים יותר (סה"כ הוא אדם ולא מלאך, והוא עדין בעולם הזה. סימן שיש לו משהו לתקן)

השאלה היא מה עם המידות שלו- יש לו מידות טובות? הוא מעריך אותך? כי לחיות ליד אדם שקרוב למושלם זה לא קל.

במיוחד אם את לא מרגישה כזו (אם זה נכון לגביך), אבל אם יש לו מידות טובות- במיוחד הרבה ענווה, והוא מעריך אותך אז זה מכסה על הקושי (ומבחינות אחרות יש לזה גם יתרון לפעמים)

חשוב גם לבדוק אם יש לו אמפתיה לזולת, גם לנסיונות וקשיים שבשבילו זה לא נסיון או קושי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אגב, בעלי כזה ואנחנו חיים באושר 

 

אל תדאגי, היא כבר מצאה את החסרונות שלי מזמן!

 

 

אז נסי בכוח למצוא אצלו כמה חסרונות בשביל ההרגשה הטובה שלך, כמה שזה נשמע אבסורדי.

הם פשוט טובים ומצליחים ממש..

ולא חייבים לנסות למצוא חסרונות בכל דבר. זה לא כל כך בריא

 

כמובן שיש חסרונות לכולם, אבל כמו שמופים אמר יש דברים שרק אחרי שגרים עם מישהו מגלים אותם (ואפילו הוא לא יודע אותם לפני)

וברגע שאתה חושב שהוא מושלם - משהו בראייה שלך פגום, ככל הנראה. גם האדם הכי מצליח והכי מתוק וכו' וכו' - יש לו חסרונות. לא מצאת? תחפור אצל חברים/חברות שלו/ה. בטוח יש משהו. לא ייתכן אדם שאין לו ש-ו-ם בעיה - או שהוא שחקן ממש טוב, או שאתה לא רואה טוב. אחד מהשניים.

חשוב לראות שזה לא מסינוור.

אבל לא במטרה לראות חסרונות! לא טוב לבוא בגישה כזו

(כן אפשר לברר על דברים ספציפיים כמו סדר ונקיון, עזרה לחברים, סבלנות וכו'- דברים שלא תמיד רואים אותם בדייט. אבל במטרה לברר ולא במטרה לחפש חסרונות)

 

 

 

ויש אנשים שבאמת לא רואים עליהם חסרונות. כי אם אדם טוב מאד ולא התנסה בנסיונות יותר מדי (שאז רואים את הדברים הפחות טובים) באמת יכול להיות שאף אחד לא יודע שיש לו חסרונות.

אבל ברגע שמקימים בית עם עוד אדם ומכירים אותו בכל המצבים, ומגיעים לחיים האמיתיים על קשייהם והנסיונות שבהם (בפרנסה, רצון לילדים, גידול ילדים, וכו') אז באמת צצים גם חסרונות.

ולכן הכי חשוב לבדוק מידות טובות. כי אם יש לבני הזוג מידות טובות, גם אם יש חסרונות שלא עלו עליהם לפני החתונה עדין אפשר לגשר על הפערים ולהתמודד עם החסרונות, גם אם הם מפריעים (חשובה גם תקשורת טובה ורצון לבוא אחד לקראת השני)

א. לפעמים (קורה יותר כשנפגשים פגישות מועטות) הצד השני מסתיר בכוונה מכוונת כל מיני דברים, הוא פשוט לא בא 'בתום לב' לפגישות!!

ולכן נמנע מויכוחים וכדומה - ועושה הרושם שהכל זורם.

 

אבל יכו חכו אחרי הנישואין או אז לאט לאט (לפעמים לוקח שנים) תגלו להיכן נפלתם..

 

והשם ירחם!

 

ולכן, תמיד תמיד צריך לשוחח ולשים לב למה שאומר, ולמה שלא אומר!!

 

לגרות אותו בויכוחים וכדמה. או בשאלות מאתגרות - כדי להגיע לאיזה ויכוח או להעלות על איזה משהו..

 

כי זה ברור שבנישואין יעלו שאלות והבדלים משמעותיים ביניכם

 

ושומה לבדוק איך הצד השני הולך לאכול את זה...

 

ב. מקרים שהבחור או הבחורה חושב את עצמו ל' מושלם' 

 

לא שבעיני הצד השני משתקף כמושלם

 

אלא שהוא אכן מחזיק מעצמו 'מושלם'

 

מקרה זה בעייתי 

 

שכן גם אם אכן יש ממש בדבריו

 

והנו אכן מושלם באופן יחסי

 

זה בעייתי

 

- ואין מה לדבר אם הוא רחוק מכך- 

 

שכן האדם המושלם

 

יתקשה מאד

 

ללמוד עוד

 

הכל הוא יודע

 

ובנישואין לומדים ולומדים כל החיים

 

והתחושה הזו

 

מנסיון

 

אצל אנשים גדולים באמת יצרה בעיות רציניות

 

שכן לא חשבו שעליהם עדיין להתקדם

 

ללמוד ולהתפתח

 

ונשארו הרבה מאחור

 

לצערי

 

 

באידיש קוראים לאחד כזה 'א פארטיגער'

 

הוא כבר גמור מושלם

 

 

ג. אפשרות נוספת

 

שאכן הבחור מושלם באופן יחסי

 

משהו נדיר

 

נגיד הרב קוק למשל

 

גם אז עלייך לבדוק 

 

אם זה לא גדול עלייך בכמה מידות

 

האם תוכלי לקדם אותו או לחילופין לשרת ולתמוך

 

האם יש קשר בי המושלמות הזו אלי?

 

מקווה שעזרתי

 

לפחות במקצת

 

 

 

 

 

זה אבסורדי ולא ייתן לך הרגשה טובה.



תמשיכי

את מרגישה שהוא לא בליגה שלך (עדיין?) זה יכול להביא לחיכוכים מיותרים אולי גם בהבדלי המנטליות אבל יכול להיות גם שלא, לכן עד שלא צצים חיכוכים כאלה אמליץ להמשיך בכל זאת.

לא לנסות לחפש חסרונות בכוח. להמשיך להכיר וללמוד.

אם זה גורם לך לחשוב שאת לא ברמה שלו ולמה מגיע לך כל הטוב הזה - לשים לב לזה.

 

בהצלחה.

 

יש לו כמה וכמה חסרונות, אבל הם פשוט זניחים ממש (מראה, טעם במוזיקה...).
אפילו אחותו לא הצליחה לחשוב על משהו יותר גרוע מ"הוא אף פעם לא כועס"

אני לא יודעת אם אני צריכה לחפש כאלה בכוח או פשוט להגיד תודה

אין דבר כזה היום אדם שלא כועס, הוא לא הלל הזקן, פשוט עוד לא מצאת את הדבר שיקפיץ לו את הפיוז.

אם מתחשק לך לשמוע מנסיון אישי..

אולי הוא טיפוס שלא יוזם דברים?

אולי הוא לא יודע להיות אסרטיבי, וכל הזמן דורכים עליו?

 

מה קורה?....

מנסיון של מישהו מושלם‎‎
תמיד יש משהו חסר, ולהראות מושלם זה קל, להיות מושלם זה קשה, מעבר להתנהגות שאף אחד לא רואה אותך, לחיות מתוך מניעים אמיתיים וישרים זה לא פשוט כלל, זה דבר שאת לא מכירה בו (עדיין לא בע"ה).
עכשיו שברור שהוא לא מושלם לגמרי, תחשבי על להיות בקשר עם מישהו כזה עמוק, שהתמודדויות שלו הם בגבהים עצומים...
בהצלחה לכם

להבהל? מלחיץ אותך משהו? אז תצאי איתו עוד כמה פגישות. אם שניכם מסתכלים רק בעין חיובית אז הכי טוב.

לא פשוט לחיות עם מלאך

ממש ככה בפשטות. האדם מכיר את עצמו הכי הכי טוב שיש.

וגם בסיטואציות שונות מדייטים רגילים. אבל לא במטרה לחפש חסרונות. תצאי מתוך נקודת הנחה שלכל אדם יש חסרונות.

 

נסי להכיר אותו יותר כדי לראות האם שניכם מסוגלים ביחד לבנות בית, לא בצורה של רשימת תכונות וסימון וי אלא האם נחמד לכם ביחד? אתם זורמים? יש לכם מטרות משותפות? האם מתפתחת חיבה? האם מתפתחת אהבה*? (אפילו רק תחילתה של אהבה...) תני זמן לקשר הזה. תוך כדי ההיכרות את כבר תכירי אותו וגם את החסרונות שלו ותראי אם הם כאלה שאת יכולה לחיות איתם או לא...

 

 

 

 

 

 

(*בבקשה לא להכניס את הדיון המייגע לכאן!)

ולא עושה הצגות (אפשר לשאול מכרים מהיום-יום);

 

וטוב לכם זה עם זה - 

 

אז תשמחי..

 

"מחסור בחסרונות" גם נהיה חיסרון?....

ואת מתלוננת?!
שיהיה במזל טוב!

 

אנחנו עדיין דנים בסוגיא

לזה ברצינות

יש הלכה שאם אדם נידון למיתה בידי הסנהדרין וכל(!) הדיינים אמרו שהוא חייב מיתה - אז הוא פטור. אנחנו לומדים מזה שלא יכול להיות שיש משהו טוב או רע באופן מוחלט וברור בלי צדדים נוספים,
לכן - אם את חושבת שהוא מושלם - את טועה, ואת פשוט לא מודעת לחסרונות שלו. אני לא חושב שאת צריכה לחפש אותם או להיות מודאגת מזה שהוא מושלם "מדי" אבל את כן צריכה לדעת שיש בו חסרונות שאם תמשיכו את הקשר ותתחתנו בעז"ה - את תגלי אותם ותצטרכי להתמודד איתם (כמו שהוא ייצטרך להתמודד עם החסרונות שלך..)

בהצלחה!

העניין הוא מה את מרגישה כלפיו.

האם נוח לך בחברתו?

האם את נמשכת אליו?

האם מתפתחת חיבה?

 

חסרונות או לא, או אילו חסרונות תראי עם הזמן, אך לא על כך בעיקר עומד הקשר.

בהצלחה!

 

כנראה שזה היה שילוב של כמה מהתשובות שהעלו פה..
תודה, בהחלט עזרתם לי

אולי הוא פשוט מתאים לך...(?)

 

אין דבר כזה מישהו מושלם, או שלא שמת לב, או שאת יודעת להכיל, או שהוא פשוט מתאים לך. או שכל התשובות נכונות...

 

שכמעט פסלה אותי

 

ורגע של רצינות,

צריך לראות שאין סינוור - עצתי לקחת דף ועט 

לרשום מה את מחפשת בדיוק ולראות אם הוא עונה על קריטריונים ככה לפרוט את הדרישות 

רק לא הבנתי את השורות האחרונות.

אתה מדבר בכללי על פספוס של קשר בגלל רגליים קרות ["אהבה לא ממומשת"],

או שכוונתך אחרת?

יכול להיות שהוא סתם נתקע והוא לא מתקדם בגלל שלגבר אין את האומץ לגשת ולהציע..

וזה לא חייב להיות דווקא בגלל רגליים קרות או הססנות יתר, יכולות גם להיות עוד הרבה סיבות אחרות..

ואולי האהבה כן ממומשת במידה מסוימת, אך לא מעבר לקשר נחמד של חברות כיפית ותו לא...

 

 

צריך להבין שההגדרה להשקעה ויצירתיות שונה מאד בין בנים לבנות!

 

לגבי ההשקעה,

בנים אוהבים יותר אוהבים דברים גרנדיוזים פעם ב..

ובנות מעדיפות שתפמפם להן צ'ופרים קטנים כל הזמן..

 

לגבי היצירתיות,

בנים מגדירים את זה כדבר ייחודי, מקורי, דבר שמצריך חשיבה מחוץ לקופסה..

בנות מגדירות כדבר שהכנת בעצמך במיוחד בשבילה, גם אם זה דבר שכבר ראית אחרים שעושים זאת ובעינייך זה נראה מאד נדוש..

 

 

מה שאתה צריך לעשות, זה לתת לה תחושה שאתה חושב עליה כל הזמן ושאתה משקיע זמן בשבילה.

דברים שאפשר לעשות:

לתת לה פרח כל כמה פגישות

לכתוב לה הודעה עם חמשיר כל כמה זמן

לתת לה מתנה קטנה לכבוד כל חג (אפילו בעלות מאד נמוכה, אבל להראות לה שיש מחשבה מאחורי המתנה.)

לכתוב לה מכתב שמביע את רגשותיך כלפיה

לצייר ציור במיוחד בשבילה (אפילו אם זה יראה בערך כך)

לשלוח לה בדואר ממתק

...

(תתחיל לחשוב כמו קומונרית או מדריכה בתנועת-נוער)

קומנרית בבני עקיבא

 

פשוט לשלוח הודעות של סתם חושב עלייך או להקדיש איזשהו שיר נחמד ורומנטי ולשלוח לה בוואצאפ סתם דברים קטנים כאלה יכולים ממש לשמח

להחביא לה פתק בתיק,עם משפט חמוד,שמראה שחשבת עליה,כשהיא תחזור הביתה ותראה תפתק,יהיה לה חיוך מאוזן לאוזן  

לדעתי זה דווקא ההפך

לא התפשרות ? 
הרבה פעמים רק עם חיבה בסיסית והתאמה בסיסית

 

ולא זאת ממש לא התפשרות

שמתחתנים אחרי 3 פגישות.

ומי שכן נוהג כך זה בציבור שבו ממש ממש לא מתפשרים, הם פשוט חופרים על הפרטים היטב עד ל-3 פגישות..

 

מותר לשאול מאיפה ולמה כל ההכללות האלה על הדתיים?

הרצון למצוא חתן או כלה במהירות האפשרית

גורם לאנשים להתפשר אין מה לעשות ..

בנות מפחדות להגיע לגיל שזה כבר יראה מוזר שהן לא יתחתנו עד עכשיו

אז יאלה תזרימי מה שבא ונעשה את זה כמה שיותר מהר כנ"ל גם לגבי הבנים

 

לגבי בנים אין מבחינתם זמן לקבל את כלת החלומות שלהם

מה גם שהם יודעים שזה קשה להשיג מישהי כזאת שתענה על כל הדרישות ואפילו על רוב מה שהם מייחלים לו  אז יאלה היא דתיה ..וואלק נראת סבבה נזרום עם זה..

זה נקרא , להתפשר

בעולם הדתי מסתכלים מוזר על אנשים שלא התחתנו עד גיל 25 בערך..

זה מה שגורם למהירות במציאת השידוך ולרוב להתפשרות על בן או בת הזוג

 

ממציא ספקולציות ובטוח שזה נכון,

אני חולה על אנשים כאלו.

 

 

 

א. בעולם הדתי יש היום הרבה מאוד בחורים ובחורות מעל גיל 25, ולא חושבים שזה מוזר. אולי קצת דואגים להם, מנסים לשדך להם, להתפלל עליהם וכד'- אבל מוזר זה לא.

ב. כל מושג ה"התפשרות" הוא בעיני לא רלוונטי ולא נכון. יותר נכון להגדיר את זה כשינוי סדרי העדיפויות.

אם נניח, בהשראת שרשור אחר, הבחור מתעקש על עיניים כחולות אבל בסוף מתחתן עם בחורה עם עינים חומות כי הוא פשוט התרשם מהאופי שלה וחושב שהיא בכל זאת יפה- אתה יכול לקרוא לזה התפשרות. אבל זה לא באמת התפשרות.

זאת הבנה שהדבר שחשבתי שהוא כ"כ חשוב בשבילי- גיליתי שאולי בעצם לא...אולי יש משהו אחר יותר חשוב...

 

והענין הזה שייך גם לעוד תכונות, לא רק חיצוניות. אני למשל הייתי בטוחה שאני אתחתן עם בחור עם תכונה מסוימת.ובסוף זה לא קרה. אלא קרה הפוך.  אז התפשרתי? ממש לא. באיזשהוא שלב הבנתי שאלו הם פני הדברים והחלטתי החלטה מודעת שיותר חשוב לי בחיים לחיות עם אדם כמוהו מאשר עם אחר שיש בו אולי את התכונה שחיפשתי.

יותר מזה- הבנתי שהעובדה שאין בו את התכונה הזו מאזנת אותי ועושה לי טוב בדר"כ.

לא התחתנתי איתו כי הייתי בלחץ (גם ככה הייתי כבר 25...) ולא משום סיבה חיצונית כזו.

אז אם אתה רוצה לקרוא לזה התפשרות- אתה יכול.

אבל מבפנים- זו ממש לא התפשרות.

 

ולגבי כלת החלומות- אני לא יודעת מה החלומות שלך. אבל נראה לי שרוב האנשים, אם יחכו להתגשמות החלומות שלהם- יוותרו בודדים לעד. חלק מהחלומות הם סתם דמיונות שצריך להשתחרר מהם, וחלק מהחלומות לא קשורים למציאות יומיומית של זוג נשוי.

קראתי ואני מעריך את מה שכתבת כאן

 

כמו שכתבת מי שרוצה להגשים את כל הרצונות שלו מבת הזוג המיועדת צפוי להתאכזב כי זה פשוט לא יגיע

לא מתאים לקרוא לזה דמיונות , כי לפעמיים הוא מוכן להתפשר קצת פה וקצת שם

בסופו של דבר גם את זה לא בטוח שהוא יקבל , אז הוא מתפשר לגמרי

 

יש לחץ מכל הכיוונים ..השדכנית כבר הציעה לך מלא בחורות

אבל הוא רוצה יותר וזה זכותו

אז מה לעשות בסוף מתפשרים

 

מה זה "רוצה יותר"? יותר מה? יותר רזה? יותר חרוצה? יותר לפי החלומות שלי?

הדברים האלו טעונים בירור רציני כל אחד מול עצמו.

 

אז מה אם השדכנית הציעה מלא? זה התפקיד שלה, לא? אתה תתחתן עם בחורה רק בגלל שלא נעים לך מהשדכנית?  אני מקווה שלא...

ושוב חזרת לנושא ההתפשרות. אבל גם קצת באוויר.על מה בדיוק מתפשרים? אם בחור מאוד רצה משהו מסוים ובסוף הוא מתחתן עם מישהי ומתבאס על כלתו- זו התפשרות? זו לא התפשרות. זו טעות גדולה וכניסה למיטה חולה.

 

ואם אותו בחור שמאד רצה משהו מסוים ובסוף התחתן עם אחת שלא מתאימה לכל הרצונות שלה אבל הוא מאוהב בה ושמח בה עד השמים- זו התפשרות?  גם לא. זו החלטה נבונה שמעידה על שינוי בסדרי העדיפויות.

 

אז מה זו התפשרות? לא הבנתי....

 

גם צריך לזכור שה' הוא המזווג זיווגים. ויש הרבה דברים שבכלל לא רואים אותם בדייטים ורק אחרי החתונה פתאום מבינים, עם השנים, כמה שהזיווג טוב ומתאים.

מסכים עם כל מילה שלך את צודקת לגמרי

 

והתפשרות בישבילי לדוגמא זה שמישהו רוצה מישהי יפה ובסוף מקבל מישהי בסדר חח

והוא זורם עם זה כי אין לו ממש ברירה ..ולמה אין לו ברירה? כי היא לא מגיעה

זה לא סוד שהנושא הזה של השידוכים לוקח זמן והרבה ..

 

למה להתפשר? זאת השאלה שלי אליך

זה נכון לדעתך ?

 

הדוגמה של "היפה" מול ה"בסרד" שקיבל.  אני לא כ"כ מתחברת להגדרות האלה.

א. אף אחד לא "מקבל". מי שמתחתן עושה זאת כי הוא בחר בזה ובחר בכלה שלו. זה לא איזה משהו ש"מקבלים" בלי שיש לנו מה לעשות בנידון.

ב. מי שרצה יפה וקיבל בסדר- השאלה אם הוא חושב שה"בסדר" היא באמת יפה או שהוא מסתכל על כלתו ומתבאס. זה בדיוק מה שכתבתי לך. אם הוא חושב שהיא יפה אז אין כאן התפשרות ואם לא- אז הוא עושה טעות.

ג.  נושא השידוכים לוקח זמן מכל מיני סיבות. יש כאלה שבכלל לא לוקח להם זמן. יש כאלה שאחרי שניים שלושה ויש באמת כאלה שלוקח להם הרבה זמן למצוא. ולצערי- יש כאלה שלא מצאו.

למה ההבדל בין אלו לאלו?  זה מאוד מאוד תלוי אישיות. וגם, לא פחות, תלוי עבודת הנפש ועבודת המידות. וגם כמובן תלוי בתזמון של ה'.       יש כאלה שלוקח להם זמן כי הם צריכים לעבור תהליכים עם עצמם. יש כאלה שצריכים להתפקח מכל מיני "חלומות" ודמיונות.  יש כאלה שלא יודעים למה. כי ככה ה' מכוון.

אבל אלה שלא מצאו- זה כבר משהו אחר. גם פה כל אחד הוא עולם בפני עצמו. אבל זה לא בגלל שהם לא הסכימו להתפשר. אולי הם לא השכילו לשנות את סדרי העדיפויות, אולי הם מאוד פחדו מזה ואולי מלכתחילה בכלל לא רצו ואולי עוד אלף סיבות.

ד. אם תשאל הרבה זוגות האם הם התפשרו כדי להתחתן- מן הסתם שתקבל תשובות שליליות. מה שכן- הרבה יגידו לך שהם התחתנו עם בן או בת זוג מאוד שונה ממה שהם דמיינו. ושמחים בזה.

  ובדיוק לכן אני לא יכולה לענות לך על השאלה "למה להתפשר"? או אם זה נכון. כי אין כזה דבר התפשרות בענין הזה לדעתי.

 

עכשיו אני רואה את הדברים אחרת

מודה לך מאוד 

 

 

התיאור שלך על החיים בציבור הדתי- חרדי לא כ"כ מציאותי בחיים.

אולי טיפה מזכיר לי את צורת ההסתכלות של התוכניות שיוצרים על הדתיים...

לא ממש קרוב לחיים שם בפועל..

 

ממש סליחה אם יצא לא טוב, תגיד ואמחוק.. השתדלתי להיות עדינה כמה שיותר..

 

 

 

יתכן שאני לא קורא את המפה נכון בנוגע להתפשרות

לכן אני כאן כדי לשמוע עוד דעות 

בכללי כדאי להסתכל שוב על ההתנהגויות בציבור בכל מה שקשור לזה...

הצלחות לכולנו!! 

סליחה על ההכללה 

 

 

כל עוד אתה מחפש מישהי שהמראה שלה ימצא חן בעיניך ולא דוגמנית על

זו אחת הדרכים שבה ה' מכוון אותנו למצאית בן/בת זוג (כשזה מגיע ממקום אמיתי ולא בגלל תרבות המערב או לחץ חברתי).

דבר חוכמה אמרת! באמת רואים שלכל אחד יש את היופי שלו.. מיקדת אותי בדברך

הם מה שהופכים את כל הרעיון הזה ללא פרקטי...
יש היבט של יופי שקשור לדרך שקב"ה מכוון אותנו למצוא את האישה שלנו, אבל הרוב זה פשוט תכתיב חברתי. זה ברור.
די עם אידיאולוגיה דיעבדית...

וזו לא אידאולוגיה, זו אמונה וביטחון בה'. עשיתי חשבון נפש ובחנתי עת עצמי טוב טוב, לפני שהרשתי לעצמי לומר את הדברים האלה, עוד בתקופה שהתחלתי לצאת לדייטים. אני מרשה לעצמי להגיד, שהטעם שלי נובע ממקום פנימי ולא מתכתיב חברתי, אני את החשבון נפש שלי עשיתי, לי אין מה להסתיר ועל מי לעבוד בעניין, ריבונו של עולם יודע את זה. ואני לא היחיד.

לא סתם כתוב שאסור לאדם לישוא אישה עד שיראה אותה,

חייב מציאת חן, זה אחד הדברים הבסיסיים, אז אולי לא מלכת היופי ולא משהו שזה כבר לחיות בסרט 

אבל כן, גם בנים וגם בנות צריכים מציאת חן בסיסית ולמזלנו היפי הוא דבר סובייקטיבי..

נראה לי שבן אדם מכיר את עצמו הכי טוב..

בהצלחה בע"ה

אם אפשר, אתה יודע לפרט מה הטעם שלך ואיך זה נובע ממקום פנימי? אני מתנצלת אם זה נשמע חטטני, פשוט אני מנסה להבין...

הטעם שלי באופן כללי- אישה יחסית גבוהה, רזה אבל עם נוכחות, שיער חום או שטני, צבע העיניים לא משנה ושהפנים ימצאו חן בעיניי . זה נובע ממקום פנימי שלי ולא מהשפעה תרבותית או חברתית.

לדוגמה: אצלי יש שני הגדרות של יופי, האחת שהיא יפה בעיניי והשנייה, שהיא יפה בסטנדרטים חברתיים. יפה בעיניי- זה שהיא מושכת אותי ולא אכפת לי מדעתם של אחרים בעניין, לפה או לשם . יפה חברתית- שהיא נחשבת ליפה, אבל אני לא נמשך אליה, לא משנה כמה ינסו לשכנע אותי שהיא יפה גם בעיניי.

זה נראה שהטעם שלך תואם באופן מדוייק להפליא למה שסוכני הדוגמנות מחפשים..

או שלא קראת או שלא הבנתה את הדוגמא שנתנתי. בא אני יסביר לך את זה בצורה אחרת. דוגמניות- רובן ממש לא הטעם שלי, כוכבות קולנוע- רובן לא הטעם שלי, כוכבות טלוויזיה- רובן לא הטעם שלי, סלברטיז- כמעט כולן לא הטעם שלי. אומרים שכל אלה יפות (סורי, אבל לא הדתכנעתי)

כשאחד מחבריי יצא עם מישהי, כולם אמרו שהיא יפה, חוץ ממני, כדי לא להעליב את החבר שלי, אז אמרתי לו שהיא יפה, אבל לא הטעם שלי, במקום להגיד שאני חושב שהיא לא יפה. חבר אחר יצא עם מישהי שבקלות יכלה להיות דוגמנית, שוב כולם אמרו שגם היא יפה, ואני שוב אמרתי- לא הטעם שלי.

למה רזה- כי אני לא אוהב את המגע של השומן.
למה עם נוכחות- כי זה פשוט מסתדר לי טוב בעין.
למה גבוהה- כי אני גבוה ורוצה קשר עין נוח.
למה שיער חום או שטני- כי זה נראה לי יפה ומסתדר לי טוב בעין.
הפנים- לא אמרתי יפות או מכוערות או של דוגמנית, אמרתי שימצאו חן בעיניי, בלי קשר למה שאחרים חושבים, כי דעתם לא מעניינת אותי.

ובכ"ז, זה נראה שהטעם שלך תואם באופן מדוייק להפליא למה שסוכני הדוגמנות מחפשים..

ועכשיו אפילו הסיבות שהבאת גם מאד תואמות לסיבות שלהם..

אל תמהר כ''כ לשפוט. ניסיתי להסביר, אבל נראה שמבחינתך יש רק אמת אחת בעניין. אני לא צריך לתת לך דין וחשבון, ה' יודע מה אצלי בלב ובמחשבה, הוא יודע את האמת ושאין לי סיבה לשקר בעניין הזה, ושאין לי עניין להיראות טוב בעיניי אנשי הפורום.

לא באמת אכפת לי מה אתה מחפש,

רק ציפיתי שאם אתה מצהיר שאתה לא מקובע לסטנדרטים החברתיים,

אז לפחות תראה שבפרמטר אחד לפחות אתה לא מקובע לסטנדרט החברתי.

אבל זה רק ציפיות...

 

בסופו של דבר אתה צריך להתחתן עם מישהי שתמצא חן בעינייך,

גם אם פירוש הדבר שזה אומר שאתה צריך להתחתן עם דוגמנית.

 

גם אצלי, לא משנה כמה אני אנסה להתכחש לזה..

כנראה שאני מושפע ברמה כזאת או אחרת מהסטנדרטים החברתיים.

(אבל אני יודע שיש פרמטרים שאני פחות מקובע בהם לסטנדרט החברתי)

 

אמת אחת או לא אמת אחת, אני לא מבין למה זה קשור לכאן?

אולי אתה מתכוון ל-"שקר החן והבל היופי"?

שיררר שאלה, אז עניתי לה.

מעשיך אינם רצויים.

הפירוט הזה שפירטת דיי מעליב כאילו מדובר פה באיזה מוצר.

זכותך לרצות ולחשוק במה שאתה רוצה, אם כי אני חושבת שלא היה כדאי לפרט פה את דרישותיך.

הבחור מנסה להציג את דבריי באור מוטעה, אז עניתי בצורה יותר מפורטת כדי שהוא יבין (מסתבר שזה גם לא עזר).

ועכשיו, אם מישהי תגיד שהיא לא לא אוהבת גברים שמאד רזים בגלל שהמגע של העצם מעביר בה צמרמורת, אז אני אמור להיעלב? זכותה ואני מבין אותה, אם הייתי נעלב מזה, אז הבעיה היית אצלי, לא אצלה.

אני חולק את דבריי כי אני לא חושב שצריך להיות טאבו על הנושאים האלה, כי בגלל הטאבו הזה, אנשים מעדיפים למשיך בקשרים לרות שדברים מהסוג הזה מפריע להם, בגלל החשש ממה יגידו ומה יחשבו עליי, ואז סתם חבל לשניהם.

אבל את צודקת, כנראה שהייתי צריך לענות בפרטי.

לא התכוונתי שעשית אידיאולוגיה מדיעבד בכוונה, אלא שלפעמים היצר מושך אותנו לתת הסברים אידיאולוגיים לדחפים מסויימים שלנו, וגם אם הדחפים האלו ממש לא נכונים.

ולכן חשבון נפש לא תמיד עוזר.(זה ה"חולי נפשי", שמובא בשמונה פרקים הגורם לאדם חולה להרגיש בריא. לא תמיד הייתי סומך על התחושה בעניין הזה...).

אני מבין שאתה מאמין לעצמך, אבל לא תמיד זה הקריטריון ל"האם דבר אמיתי"... במיוחד שאנחנו עוסקים ביצר חזק מאוד באדם...

והערה לסדר: אני אפסול, אתה תפסול, אבל רק הוא יפסול.

 

בהצלחה ידידי.

לא סתם חז"ל אמרו שלא לקדש אישה בלי לראות אותה, ויש גם הלכות שנועדו כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.

השאלה היא אם אתה פתוח לבדוק סגנונות שונים ולא סגור על מראה מסויים (שלרוב מושפע מתרבות המערב- בלונדינית, עינים כחולות\ בהירות, בהירה, רזה..) ולא מוכן להיפתח לראות בנות אחרות. וגם אם אתה מבקש שיציעו לך רק בחורות יפות. ועל העניינים האלה דיברו פה.

 

כי הרבה פעמים העדפה של מראה מסויים נובעת מתרבות המערב ובכלל לא משקפת את מה שבעומק אתה חושב על יופי.

וככה יכול להיות שתפספס בגלל זה את הזיווג שלך, בגלל שהיא כהה\ לא רזה וכו' למרות שהמראה שלה ספציפי כן היה מוצא חן בעיניך (וזה למרות שבנות אחרות בגוונים האלה לא חשבת שהן יפות, אבל זה רק כי הן לא הזיווג שלך)

 

והכי גרוע זה לבקש לצאת רק עם בחורות יפות. כי יופי הוא עניין סובייקטיבי לחלוטין- כל אחד רואה משהו אחר כיפה. וככה תמנע להיפגש עם בחורות שהיו יכולות להיות יפות בעיניך, רק שבעיני המציע הן לא נחשבות יפות.  

 

 

מסייגת רק במשהו אחד- אם נפגשת עם בנות עם מאפיין חיצוני מסויים לפחות שלוש פעמים ויותר וראית שאתה ממש לא מסוגל לצאת עם בנות עם המאפיין הזה וזה מרתיע אותך, לגיטימי לבקש לא להציע לך בנות אם אותו מאפיין. 

אבל רק אם זה באמת מרתיע וראית את זה כמה פעמים, ובתנאי שהוא דבר אובייקטיבי (למשל עינים ירוקות, אבל ממש לא בהירה\ רזה- כי זה סובייקטיבי. אפשר לשלול את מה שמפריע לך במקרה הזה)

ממש מוערץ בעיני, בהצלחה!!

 

כנראה שאסור להעיר למשיח בן דוד, כמו שהרבה פעמים מעירים בעדינות למשתמשים כאן על גבי הפורום...

אני לא מנהל.

אני יותר מאשמח לקבל הערות לפרטי כשאני עושה טעויות ואשתדל לתקן אותם

 

למען הסר ספק לגבי אם צחקתי או לא

הינה מה שכתבתי אתמול דקות לאחר ההודעה כאן לפותחת השרשור:

(כתוב היום כי זה נכתב ב-2:35 לאחר חצות)

 

היום 02:35 
משיח בן דוד
שלום

ההודעה שכתבת בפורום הייתה באמת חמודה

מקווה שתמצאי את אותו אחד חח קרה לי גם כמה פעמים עם בנות קטעים כאלה

---------

אז להגיד שאני התכוונתי לצחוק זה מגוחך

ויותר מכובד להעיר למישהו בצורה אישית בלי לגרור דיונים מיותרים מעל גבי הפורום

 שבת שלום לכולם

"תמסרי לה כל הכבוד! ממש " 

 

 

 

 

 

אם את בחורה שנסעת ביום חמישי באיזור צומת רעננה באוטובוס, בתחנה שאלת בייניש על משנה כלשהיא... 

בבקשה תצרי איתי קשר

מיילא הוא מחפש אותך, אני מחפשת אותך 

זה קרה לי אבל לא בחזו"א ברבי עקיבא. ו....!!!

הרבה יותר קל להביא פתק מאשר לפתוח בשיחה... ;) ;) ;)

שאני לא מכירה את מס' הטלפון שלי רק על סמך זה שהוא נראה נחמד כשהוא נוסע באוטובוס...

 

עכשיו למדתם איך עושים את זה בצורה יפה ומקצועית 

 

 

לק"י

ואני חושבת שתוכלי להיות אמא ואשה אטובה למרות המשפחה שלך..
ואם יהיה לך קשה לדעת איך לעשות את זה- תמיד אפשר להתייעץ..

הבטיחו משפחה טובה וההתעללות הייתה מודעת ועל ידי אדם בוגר, כן.
קראתי פעם את הסיפור שלך, אני מעריך את המלחמה שלך. הלוואי ותצליחי כבר גם בתחום הזה.
בהצלחה

 

 

אני לא חושבת שהעיקר זה המשפחה, אלא האדם שמולי. אם הוא נושא איתו כאבים ובעיות כתוצאה מילדות בעייתית או כתוצאה מדבר אחר- הענין הוא לטפל בעצמו, לא להאשים את המשפחה.

ולמרות שהתיאור שלך את ילדותך הוא באמת איום ונורא, הרי כמעט לכל אחד יש עניינים עמוק בפנים שהוא נושא מילדותו, גם אם לא ברמה קיצונית של התעללות ח"ו.

ובהמשך לזה- נקודות הכאב והקושי של האדם הן הן אלה שטומנות בחובן את הכוחות הגדולים שלו. כך למדתי וכך גם ראיתי בפועל. כך שלפסול על זה- זה לא נכון בעיני. 

את תהיי בעז"ה אמא טובה.

 

ב. "מדרגות" בהתעללות. לא כל דבר הוא כך. גם כאשר יש לו תוצאות גרועות..

 

ג. אין שום ענין שתכריזי שאת "ממשפחה לא טובה".. לא קשור. יש דברים יותר טובים - ויש דברים פחות טובים. ויש פה כל מיני חבר'ה שמן הסתם יש להם "טענות" על צדדים שונים במשפחתיהם. אז כולם "יכריזו"?..  המציאות היא מורכבת. כמובן, צריך להשתדל לבנות משפחות טובות וסבלניות לילדיהן.