פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1242)

רק צריך לחפש

מה שכן לא נראה לי שהן יקפצו להצהיר על זה פה כ"כ מהר

עד גיל 25? מאיזה גיל? 15?

הולכת בדרכו של הגר"א,

אבל לא שוללת את דרכו של הבעש"ט.

למה לעשות חיים קשים

הרי אפאחת לא תצהיר את זה פה

אלא אם כן היא ממש בלח"ית

תחפש איפה שכולם מחפשים ומוצאים

שמעת על אנשים העונים לשם "שדכנים"?

תורנית? שמחה? נראית טוב?

עד ועד בכלל?

נראה לי שיש הרבה שיגדירו את עצמן כאלה,

ובעיניך זה לא כמו שאתה מחפש..

כל אלה הם מושגים שנויים במחלוקת...

בס"ד

זה לא תלוי טעם?

לא נראה לי שיש פה מישהי שחושבת שהיא נראית כמו מכשפה...

אני לפחות מאוד מקווה שאין פה מישהי כזאת

בס"ד

אני יכולה לא לחשוב שאני מכוערת כמו החושך ובכל זאת להיות בעלת דימוי עצמי נמוך...

בס"ד

בפעם האחרונה שבדקתי אנחנו בני אדם ..

אבל יש מצב שאצל בנות זה שונה..

אני לא רואה את זה על עצמי.

אצלי זה לא קשור אחד בשני .

תחכו בסבלנות לתוצאות המחקר

של רמה דתית ודימוי מראה?

מתי יהיו תוצאות ממש סקרנת אותי 

כשנדע לתפעל את תוכנת קוולטריקס הזאת!

אשתדל לזכור לעדכנך.

(אגב, הנושא הוא: ההבדל בין נשים רווקות דתיות לבין נשים נשואות דתיות בהערכה עצמית ובדימוי גוף שלהן.

ז"א- לא בול הנושא המדובר^^)

עכשיו גם אני סקרנית לשמוע

בס"ד

חבל שלא מילאתי, נשמע מעניין

פשוט...

הפותחת, בלי לנצל"ש את זה לשרשור סבבה והכל...

בתודה מראש

גם כאלה שהבעל מת על בישול ולא מרשה לאשתו להיכנס למטבח.

השאלה מה מתאים לך...

וכן, יש כאלה שאין להם זמן לדברים שכביכול בסיסים לאחרים...

רק השאלה היא אם בן היה מעוניי במצב כזה לכתחילה (נניח שהאישה עובדת בעבודה שהיא פי חמש יותר תובענית מהעבודה שלו, ולה יש הרבה פחות זמן וכוח ממנו לדברים האלו...)

בד"כ לא שואלים שאלות, אלא ממשיכים בצורה טבעית.

אולי אני טועה.

אני אשאל את זה גם כשאני מתלבט,

כדי לדעת אם יש מקום לתת צ'אנס או לא.

ואני אשאל את זה גם כשאני רוצה להמשיך,

כדי לפתח את הציפיות שלי בהתאם.

ושמעתי על בחורים לא מוסריים,

ששואלים את זה גם כשדעתם להפסיק,

אבל אני ממש לא מבין אותם!

לדעתי, כל דבר שמפריע לבן-אדם לגיטימי להפסיק עליו,

אי-אפשר לדרוש מבן-אדם לחיות עם מישהי שלא טוב לו איתה, ולא משנה מאיזו סיבה!

הסביבה לא יכולה לדרוש מהאדם לחיות עם מישהי שלא טוב לו איתה, ולא משנה מאיזו סיבה.

ע"ז חשוב שהאדם לא יסיר מעצמו אחריות, ויבדוק מה *באמת* מהותי לו,

ומה סתם פחד מתגובות הסביבה.

אני כרגע עייף בשביל לכתוב בפירוט..

נתתי רק כיוון של תשובה לשאלתה, לגבי מה לגיטימי ומה לא..

אם הוא שואל "מה את אומרת לגבי ההמשך?" זה כבר משו אחר...

אף אחד לא יכול לתת לך לגיטימציה לפסול או לא.

רק את.

את יכולה להתייעץ עם אדם קרוב ועל סמך המלצותיו להחליט בעצמך.

אבל רק את יודעת אם את פוסלת יותר מידי על מראה חיצוני ואולי יש בעיה בזה.. או שזה משהו שאת מחליטה שעקרוני לך, וזה לא בעייתי. 

רק את מכירה את ה'רזומה' השידוכי שלך, ואת כל ההיבטים מכל הכיוונים, ויכולה לבחון על פי זה.

תקשיבי לעצמך. תסמכי על האינטואיציה שלך.

אל תתייחסי לאלו ששלחו באישי, זה לא האמת שלך, זה נקרא להיות "משועבד"(!)

בצחוק.

לא לשכוח למכור חמץ עד אחרון של פסח (בארץ החמץ כבר שייך לך)

כי הוא ממש טוב, 
וזה מדהים ומשמח שאני רואה את זה לאחרונה,

- נולד לי אח קטן! (למשפחה המאמצת...)
- היה נקיון צוות מגלגל מצחוק (מצאנו תקליטים בסניף!)

ויצירת הבריאה לסיום...

20140412220327.jpg

שבוע טוב וחג שמח לכולם!

אבל בא לי לשאול אותך, אתה בכלל רוצה להתחתן?

או שאתה עושה טובה לחברה

כי מה לעשות, גיל 26, וזה , כבר מבוגר, אז יאללה נתחתן.

אם באמת היית רוצה להתחתן נראלי שלא היית שואל את השאלה

כי אם יש דברים מהותייים שמפריעים הייתם נפרדים בפגישוות הראשונות

זה שהמשכתם שלשה חודשים בד"כ זה אומר שאין בעיה מהותית

אא"כ שניכים צפים ברמות

לכן זה נראה כאילו אתה מחפש סיבה לחתוך. ואין לך באמת סיבה אמיתית

אא"כ אתה מרגיש אחרי 3 חודשים שלא התפתח ביניכם כלום

ואז זה כבר אומר דרשני.

בהצלחה בכ"מ

אחרי שלושה חודשים, שנשמעים די אינטנסיביים מבחינת תדירות הפגישות, מה עם הרגש?

לכל אחד יש פרמטרים אחרים שהוא מחפש בבן/בת זוג, כך שאתה צריך לחשוב עם עצמך מה חשוב לך.

העצה הקבועה שלי היא לדבר-לדבר-לדבר.

תיאום ציפיות בינכם זה הכי חשוב

(גם מבחינת הזמן המתאים לחתונה).

בהצלחה!

לא ציינת בכלל את המקום של הרגש שלך, נשמע כאילו הכל שכל,

ככה לא מתחתנים....

נסה לבחון את הרגש שלך, עד כמה אתה מתגעגע אליה,

האם אתה חושב עליה בין לבין ?

אם יש רגש של געגוע ורצון להיות ביחד זו ההתחלה של מה ששאלת (כיוון),

אם אין משהו לפחות כזה ולאחר 3 חודשים זה אומר דרשני,

וכל זאת בכלל ללא התייחסות ל"פערים" שציינת.

האם דיברתם הרבה על עצמכם, שיתפתם בחוויות ורגשות? או שהשיחות הלכו בעיקר לכיוונים אחרים.

עולה לי חשד שאין ביניכם הכרות מעמיקה וקשר רגשי, והסיבה לזה עשוייה להיות מה שכתבתי, ובמיוחד בגלל שאתה חדש בתחום.

אמרת שיש דברים שיש בהם שוני, אתה מסתדר איתם? הם מפריעים לך? אתה חושש מפניהם למרות שכרגע הם לא מפריעים? אתה מחבב אותה כפי שהיא?

קודם כל- זה שיוצאים זמן מה לא אומר כלום.

לפעמים ממשיכים גם כשיש פערים מהותיים-

לעיתים לא עולים עליהם בתחילה,

ולעיתים הרגש "מחפה" על זה.

לגבי הרגש באמת לא כתבת- מה מקומו?

הדברים שמפריעים- הם כאלו שיפריעו גם עוד 10 שנים?

זה עניינים מהותיים לתפקוד שלכם כזוג?

זה דברים שתשמח לעבוד עליהם, ואתה רוצה לקבל אותם, או לא?

מבחינת המראה- חשוב שתשמח במראה שלה, אחרי שאתה מתרגל- אתה כן אוהב אותו?

הכי חשוב- זה שתהיה שלם עם ההחלטה שלך,

ותקבל אותה ביישוב הדעת ולא מתוך לחץ של זמן וסביבה...

בהצלחה

כשאתם ביחד, נוח לך איתה? יש שיחה משותפת ?זורמת. אם כמה ימים לא תפגשו , האם תרגיש געגוע ורצון לחדש את הקשר?

אם אחרי שלושה חודשים אין רגש, אז אתה צריך לחשוב אם אתה רוצה להמשיך...

אני חושבת (וגם לפי מה ששמעתי) שהדברים הבסיסיים הם:

-שיחה קולחת. תקשורת טובה

-כיף ביחד. ציפיה לפגישות. הרגשה שהקשר מעלה לך את השמחה. (ולא מוריד)

-משיכה גופנית

-שהדברים שחשובים לך קיימים בה. מה חשוב לך? אתה תחליט.

את שואלת בכותרת אם אתה מאוהב בה או אוהב אותה...

ואז בתוכן את כותבת את הדברים הבסיסיים ובתוכם אין פרמטר של *התאהבות או אהבה....

אז אני כבר לא מבינה....

אם יש את כל הפרמטרים הבסיסיים ואין אהבה או התאהבות....

אז???

כנראה לא ראיתי צורך להוסיף בבסיסיים...

לא חשבתי על זה

אני אומרת הרבה תהילים לעילוי נשמתו.

מהשמים תנוחמו...

בשורות טובות...

בס"ד

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד...

ולא תוסיפו לדאבה עוד.

מצער לשמוע.

עצוב ממש

ישלח ה' תנחומים לך ולכל המשפחה.

המקום ינחם אתכם,

ולא תדעו עוד צער

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון.

מצטערת לשמוע

מן השמים תנחומו.

שנשמע בשורות טובות!

מן השמיים תנוחמו בעז"ה

איש השקים, תנוחם מן השמים...

שלא תדע עוד צער.....

בלנ"ד כמובן 

יש מצב את נותנת לי כמה פרקים?לא הספקתי לקחת=\

"אהבת חינם" כבר נתנה לי,תודה רבה בכל זאת אשריך,שבת שלום!

בס"ד

אא"כ הוא בוחר בזה.

לאדם יש כמה זיווגים...

יש פה שרשור על זה, מניחה שאחד ממחפשי הפורום המקצועיים ימצא לך.

מה עם אחה שהם חילונים? או אלה שמתו לפפני שהגיעו לגיל מצוות?

ולגבי החצי-חצי - זה לא מדוייק.

40 יום קודם יציאת הוולד וכו', מסבירים חז"ל שזה לא מדבר על המציאות בעולם הזה. בעולם הזה הכל יכול להיות. ואין אנחנו יודעים מי הזיווג המוכן לנו לכאורה.

לכן, אין לכל אחד חצי שהוא צריך להגיע אליו. מי שהוא יבחר להיות איתו הוא יהיה החצי השני שלו.

אפילו בגמרא רואים שיש מציאות של נישואים שניים, לא נסיק מכאן שאדם עשוי משלושה חלקים, אלא שבעולם הזה החצי חצי לא תופס.. 

[ואני כותב אם, כי זה ממש לא פשוט שזו כוונת חז"ל], אז גם העתיד נלקח בחשבון.

ביחס למה שהוכרז מראש.

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/264

בדברים שהוא מביא מדברי האריז"ל יש התייחסות למציאות שדומה למה שכתבת, שאין לאדם את בת זוגו שהוכרזה.

שמתקשרים לברר על מישהו ככה..? דרך מכרים\חברים\רמ"ים או כל דבר כזה... נראה לי לא אובייקטיבי כ"כ

|אי שם בחלל החיצון| 

זה עוזר לבנות את ההערכה הראשונית אליה.

פעם אחת חשבתי (מסיבות מקריות באותו סיפור) שאין צורך בבירורים... אבל בנקודה הזאת נתקעתי.

אבל בגבול, לא לדחוף את האף יותר מדי, גם באמת ברוב המקרים זה לא אובייקטיבי, אז אולי בדרך אחרת לא?

מאות אלפי אנשים מתנהלים כך וחיים באושר ואהבה עד עצם היום הזה. |טאדדאם| |שורק את המנגינה של סוף הסיפור|

ומצליחים טוב מאוד בלי זה !

אבל אני לא טענתי כנגד כל אלו שכן מתנהלים כך... חיה את חייך ואל תפריע לאחרים, והכל יהיה טוב (זו סגולה למציאת זיווג!!!)

פפ

שיודעים לפרגן לאחרים ברוחב לב, (אחרת יכול להיות שרק מטון הדיבור או החוסר במחמאות אנשים יזהרו מלהשתדך, כי בדרך כלל בבירורים אנשים מפרגנים, ואם כאן זה לא כך זה ידליק נורה אדומה)

ומי שיודע שיכול להיות שיבררו אצלו על אדם אחר, צריך ללמוד טוב טוב את הלכות לשון הרע לתועלת.

כי רק במקרים מאד מאד בודדים צריך לספר על הדבר השלילי, וגם כשמספרים צריך להיזהר מאד בדרך האמירה ולא להגזים או לנפח. גם באמירת לשון הרע לתועלת יש כללים מאד ברורים, גם במקרה שמכירים את מי שמברר.

(לדוגמא, אם מישהו רומז שיש בעיה כלשהי אבל לא מפרט, זה לשון הרע גמור למרות שהוא לא פירט מה הבעיה, כי זה גרם לשומע לחשוב שיש בעיה חמורה, למרות ואולי בגלל שלא היה פירוט מה הבעיה)

לי אישית לא יצא להגיד דברים שליליים (אני מקווה גם שלא יצא) אבל זו לא חוכמה, כי רק מישהו אחד ברר אצלי על חברה..

אם אני מברר על מישהי ואני לא שומע עליה דברים שיכולים להישמע כחסרונות,

אז כל הבירור עליה ישמע לי לא אמיתי, ולכן הסיכוי שאני אסכים לצאת איתה ירדו משמעותית.

כי מה לעשות, כולנו בני-אדם, ולכן לכולנו יש חסרונות.

ולך תדע, אולי חיסרון בעינייך זה יתרון אצל אחר, או שזה לא מפריע לו.

בכ"מ, כשהם יפגשו בסוף, הם יראו את החסרונות האלו, אז מה זה משנה,

אם זה קריטי להם, אז הם יחתכו בסוף, ואז יצא שסתם נגרמה להם עוגמת נפש.

ואם זה לא קריטי להם, אז אם תספר את זה בעדינות, אז הם יצאו למרות ה"חיסרון".

מה שכן, צריך לספר עם הרבה טאקט, ועם מחשבה איך השני יתפוס את החיסרון בצורה פרופורציונאלית.

וגם לא צריך לספר את זה כחיסרון, אלא כעובדה יבשה.

לא דברים רעים, אלא להראות דברים כעובדות יבשות.

יכול להיות שהצד השני יאהב.

יש דברים שלא אגיד. הוא יגלה לבד, או שהיא תגיד לו תוך כדי הקשר.

אומרת קצת, בשביל הרושם הראשוני הכללי.

אם אומרים רק "איזה מדהימה" וכו'- לא לוקחים לגמרי ברצינות.

ואני רוצה שיקחו ברצינות את כל הטוב שאני אומרת...

פשוט ביושר.

באמת אני לא אגיד דברים רעים. במיוחד שזה מישהי שאני חברה שלה וגם את הפגמים שלה אני רואה בעין טובה

(עובדה שאני חברה שלה..)

אני חושבת שצריך להסביר מה הקשר שלך לאדם, פרטים דמוגרפיים שלו, לספר על האופי באופן כללי ואולי גם סיפור או שניים שמאפיינים את האדם ועל שאיפות לעתיד באופן כללי (אם יודעים אותם)

אבל חסרונות? לא הייתי מספרת.

אלא אם כן מדובר במשהו קריטי שא"א להסתדר איתו.

לא רואה מקום לשאלה. דברים שלילים יכולים להתפתח גם לאחר הנישואין. ואז מה יהיה? יתגרשו? אין אף אחד מושלם, ושיגלה את אותם דברים בעצמו, הוא די גדול.

האחר יש פתרון פשוט- לתאר אותו בצורה ניטרלית, בלי להביע את דעתך ונקודת מבטך.

אבל מאוד לא פשוט להחליט מה ואיך לספר, מהרבה סיבות.

את סוגרת וורט מחר.

התלבטויות זה תמיד קיים וטבעי

לא צריך כל הזמן להזכיר את זה

כמובן גם לא לומר:כן,מטורף, מעולה. כשזה לא

אני חושב שבפגישות הראשונות בכלל לא צריך לדבר על הקשר עצמו

רק בשלב קצת יותר מתקדם שואלים לא נושבת הרוח

למרות שיכול להיות מאוד שאגמגם קצת לפני ה'טוב'

זו כנות, לא היה גרוע- כי אם כן הייתי אומרת, אם אין התלבטויות בשלב הזה- לדעתי צריך לומר, כי ברור שהטוב הוא- היה לי טוב אני מתלבטת

ברור שאחרי הפגישות הראשונות הרבה דברים לא ברורים, אא"כ הזוג חי בסרט.

ולהגיד אחרי פגישה או שתיים, שאת לא בטוחה, זה לתקוע יתד על הקשר במקום.

מהרגע שמתחילה להתפתח כימיה, אז יש עניין שתהיה כנות.

אם הבחור/ה מתלבט/ת על ההתחלה של הקשר,

אז איך תיווצר כימיה שתאפשר ישירות וכנות??

במידה ויש כימיה ורושם ראשוני חיובי.

לשתף בהתלבטות או להחליט כן/לא, ביני לבין עצמי ולשתף רק בתוצאה (רוצה להמשיך או לא)?

{השאלה היפוטתית, אם כי קרה לי מקרה דומה בעבר}.

תיווצר כזאת תחושה של כימיה ואמון, שאם תשתפי אותו בהתלבטות,

זה לא יתקע יתד על הקשר.

בשביל כימיה חייב להיות גם אמון מינימלי,

וא"א ליצור אמון מינימלי, לאחר פגישה אחת או שתיים.

הכנות המתפרצת שלי, לפחות בהתחלה.

תודה.

יש לכם מה להוסיף?

(לא אני פתחתי את השרשור, אבל זה מעסיק אותי).

ולא לשקר, כמובן..

היא זו שתמשיך להנחות את המשך הקשר. שאר הפרטים הקטנים עשויים להשתנות ללא הרף וחבל. היום הם כך ומחר הם שונים. הניחי להם כרגע בצד וספרי לו על תחושתך הכללית.

מינימום זה כהן גדול חחח

ממה שראיתי אצל אחרים- לא זוכרים הרבה מהחתונה!!

בשביל זה יש את הצלם המעצבן הזה 

ראיתי שלשום את אחותי צופה בזה. למה זה משנה?

רק שאז זה לא היה רלוונטי !! היום זה יותר מדבר

שיר ילדים נראה לי

מה נראה לך, אני רציני או צוחק? |פרצוף זועף| זאת שאלה רטורית.

זאת בדיחה שאמורה להעביר מסר רציני.

זה אומר שהחגיגה ושמלה והבלה בלה בלה סיפקו אותך ואת בעצם בחורה לחוצת חתונה ואם למרות החגיגה והשמלה והמשפחה והבלה בלה בלה הייתה לך צביטה קטנה כשחיפשת מישהו שישתה את הארבע כוסות שלך בלי שאף אחד ישים לב ואמרת לעצמך שאם היית נשואה אז היה מי ולא היית צריכה לשפוך לתוך הסלט סלק, אז את באמת בחורה לחוצת חיי נישואים. 

מחווה כזאת רומנטית

מי עירב אותי כאן

לא זכור לי שהתווכחתי איתה ישירות על זה

נשמע משעשע

בא לי להיות נשואה ולא בא לי את כל הבלגאן של האירוסין והחתונה ולמצוא דירה וכו'

וחוץ מזה אני לא צריכה תירוץ של פסח כדי לקנות לעצמי שמלה יפה.

תקרא לזה לספר על עצמך וזה יהיה קל יותר

המטרה כמו שהבנתי אותה זה לא לנסות  להישמע טוב באוזני אחרים אלא לפגוש אישיות ולהביא את האישיות שלך לפגישה.

ואני בעד להיות אמיתיים מההתחלה אבל לא צריך להנחית מיד חסרונות, לוקח קצת זמן להיפתח (כל אחד והזמן שלו...)

יש בך הרבה טוב. אתה לא עושה הצגות כשאתה בא עם הרגשה טובה עם עצמך...

.

מחפש מישהי שתהיה מוכנה להתחתן איתך, אתה צודק לחלוטין!

אבל אם אתה מחפש מישהי שתאהב אותך כמו שאתה, ושתתחבר למי שאתה באמת,

אז אין שום צורך להרשים אותה, ואתה תרגיש בעצמך שהקשר הוא הכי אמיתי שיש, כי הוא באמת יהיה כזה.

אז:

או שאתה צודק, ואז במילא אתה תרצה להשתנות, ככל הנראה, ואם זה שינויים ממש גדולים, אולי עדיף לא לצאת באותו זמן

או שאתה טועה ואתה מפריז בערך דברים שהם לא באמת חסרונות.

ואם אתה לא חושב שמי שאתה באמת זה חיסרון - אז אין שום סיבה הגיונית לא להיות בדיוק מי שאתה כבר בדייט הראשון, כמובן בטקט - אבל להיות מי שאתה. 

אם אתה מתבייש בה זה אחד הסימנים שלא...

לא..? 

אף פעם לא קרה לי שהתביישתי במישהו

לא נורא

ואם אשאל את הבת ששלחה לי את זה מי זה "הרב" היא תענה לי רבי שלמה קרליבך...

ואם תשאלי אותי מי זה הרב ...

נכון לא רק לגבי שידוכים...

בכל תחום בחיים, הלוואי שנזכה לצאת מעבדות ל"מה יגידו?" לחירות אמיתית!

כשהיו באים אליו זוגות שרצו להתחתן,

הוא היה שואל אותם:

אתם מרגישים שאתם לא יכולים אחד בלי השני?

אם זה באמת היה ככה- אז סבבה.

אם לא, אז שלא יתחתנו בכלל.

לקחתי בערבון מוגבל.