פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1314)

לק"י

 

לקצר דייט לא מוצלח או לא קשור בעליל לחמש דקות..

א. קיים סיכוי[כלשהו] שהנחתך ייפגע/ייעלב, גם אם מצד האמת אין בו שום דבר לא בסדר חוץ מחוסר התאמה, הוא יכול להבין לא נכון.

ב. אפשר ללמוד מהמדוייט/ת מידות טובות.

ג. אחרי היכרות של יותר מ5 דק', אולי ייצא מזה שידוך..[חבר שלך/חברה שלה]

 

 

בעיקרון אני בעד כשאני בצד החותך..

אבל כשאני בנחתך, זה נורא לא נעים...

כאילו, השקעת.. תנו לי צ'אנס לפחות...

אבל תכלס (אני יודעת שצחקת ואני עונה ברצינות.. )

אם זה היה ככה שכ-ל דייט ראשון ח-י-י-ב להיגמר אחרי 5 דקות,

לא היתה פגיעה לשום צד, וזה היה באמת נוח...

 

 

אבלאבל (הצד החופר שלי התעורר)

אני באמת חושבת שזה בעיה.

שיש לנו בדור הזה.

הכל אינסטנט- תוך חמש דקות חורצים גורלות ומקבלים החלטות...

 

 

 

לק:י

 

לא תמיד דייט ראשון הוא כ-זה נוראי.

אחרי שיחת הטלפון הראשונה, תינתן תחנת יציאה.

 

 

הרי ממה נפשך, אם מדובר על הבנה של אחד את השני, אפשר לגמרי לראות אם יש שייכות בשיחה של עד שעה בטלפון.

 

ואם מדובר על מראה חיצוני, כאן מומלץ להמתין ולשמוע מה יש לפנימיות לומר. [חוצמזה שגם את זה יש מי שמברר קודם]

 

 

הבעיה שלא נעיםםםםםם לי 

אבל יש אנשים שפשוט לא מצליחים לתקשר כמו שצריך בטלפון

אבל בפגישה הדברים זורמים

אם רואים שאין עניין כבר בשיחה הטלפונית,

 

לספר עובדה שמראש ידוע שיהיה קשה לה עם זה, ולומר- אני רוצה לומר מראש, תחשבי אם מתאים לך.

 

זה בעצם סולם לרדת באלגנטיות..

 

בדידי הווה עובדא, שמישהי סיפרה לי בטלפון נתון עליה שהיה קצת קשה לי איתו, ולאור כל השיחה שממילא הרגשתי שזה לא זה, עניתי שאולי עדיף שלא ניפגש. היא אמרה שחסכתי לה הרבה עוגמת נפש שכרוכה בלהיפגש.

 

 

השאלה עד כמה להקצין את העובדה ביחס למציאות, כאן זה כל אחד מול האמת שלו.

אז אם תגיד נתון לא נכון, זה אולי יגרום לעוד חברות שלה, לא לצאת אתך. עדיף להיות כנה ולהגיד לה את האמת. ככה אני עשיתי פעם אחת.

לא מסוגל לעשות משו בכיוון, בלי קשר שיספרו וכו'

אני אמיתי עם אנשים ומשתדל לא להסתיר כלום.

 

בשיחה שהיתה לי, היא אמרה נתון משמעותי שמייתר את כל הקשר. כך שממילא לא היה טעם.

 

 

בכל אופן תסכים איתי שצריך לחשוב ולמצוא פתרונות איך לטייב את המערכת. לא קל לאנשים היום.

אולי כש"המליאה" של הפורום תתכנס מחר. יהיו הצעות טובות לייעל את הפגישות.

גם אם הרושם הראשוני שלי הוא שזה "לא" (ובד"כ זה לא ייקבע כל-כך מהר), ממש לא מספיקות לי חמש דקות כדי להשתכנע שזה אכן כך.

 

מלבד זאת, ייתכן רושם ראשוני טוב, אבל בשיחה מתבררים דברים, ומבינים שזה לא מתאים. אז מה? לקבוע לחמש דקות (שזה די תקוע... להתארגן והכל, לפעמים לנסוע למרחק ו --- חמש דקות??), ואז להיפרד ולהיפגש שוב, ואז לגלות שלא? עדיף פגישה נורמלית מהתחלה.

שלפעמים הלא הנחרץ מגיע אחרי שעתיים נניח, וחבל שזה יהיה בשתי פעמים עם כל ההכנות לכל פעם..

לא חשבתי על זה! מגניב!

לי היה פעם דייט שכל כולו היה סיוט אחד גדול, ורק חיכיתי שנקום ונלך, וכן, מס' דקות הספיקו לי כדי להבין שאין בכלל על מה לדבר..

מה גרם לך להבין מהר כל-כך שזה לא מתאים?

ואני לא ממש מעוניין לפרט..

של היכרות בסיסית, ולתת אפשרות כבר לחתוך אחרי שיחת הטלפון.
אם יוצאים אחרי ראיית התמונה, ושיחת טלפון ארוכה. לא נראה לי, שיש מצב שאדם ירצה לחתוך בחמש דקות הראשונות.

אני בקושי יצאתי, ואתן מבינות בזה יותר ממני.

יש לי חבר שחתך אחרי רבע שעה.

בפגישות שראיתי אי התאמה, מצאתי דרכים לקצר בנימוס. אבל נדמה לי שהפגישה הכי קצרה היתה 55 דקות.

היו לי כבר כמה מדוייטת שאחרי 10 דק' הבנו שזה פשוט לא זה

שיתפנו בהרגשה (כן זה קצת מביך, אבל מתגברים) וכבר אחרי 10 החלטנו שזה לא מתאים

תודה והרבה בהצלחה

 

היו לי גם מדוייטות שפתאום היה להם יומולדת של חברה ששכחו/ טלפון בהול/ מקרה חירום וכו'

האמת שהתלבטתי אם יש צורך בכלל להתקשר למחרת

היית יכול פשוט לשלוח הודעה שלא..

פעור לגמריי מה שתיארת!

כי אם היו עושים לי את זה הייתי נפגעת מאוד והיה לוקח לי *הרבה* זמן עד הדייט הבא.
נכון לפעמים מתבעסים על עוד ערב שהולך אבל עדיף שילך לו ערב אחד כפרת עוונות ולא כמה ערבים של הרגשה נוראית-
בין אם זה הבחור או הבחורה.
עוד משהו מדייטים ראשונים שחא צלחו זה שלמדתי יוצר ויותר מה אני *לא* רוצה שיהיה בבעלי ועל מה כן להתעקש.

לק"י

 

אם בהתחלה פחות ידעתי מה חשוב לי ומתאים לי.

הדייטים לימדו אותי, כל בחור עוזר לי להבין מה באמת אני מחפשת.

יש משנה מפורשת באבות "איזהו חכם הלומד מכל אדם". אבל כאן, אתה לא סתם יושב ולומד, מה אתה מחפש. אתה גם נקשר נפשית לבחורה, ונותן לה להתקשר אליך נפשית.
אני לא רוצה, קשר נפשי עם בחורה, חוץ מאשתי.
אז למה אם מאה אחוז, יודעים שזה לא זה, לא כדאי לחתוך בצורה נימוסית באמצע הפגישה. למה הקשר הנפשי הזה המיותר?
נכון, שצריך להתאמץ מאוד מאוד לעשות בירורים לפני כן, כדי לא להגיע למצב, שזה לא יהיה קשור אחרי חמש דקות. וכן אדם צריך לשקול היטב היטב, שזה לא זה במאה אחוז, לפני שחותך באמצע.
אבל אם האדם הגיע למצב כזה, אני חושב שהוא חייב לחתוך, וזה רמאות לעצמו ולבחורה, אם הוא לא חותך.

ואז הרגש ירגע וחא ישתולל...
אבל לקום באמצע ושלום?!
כמו שלא הייתי רוצה שיקרה לי לא הייצי עושה לבחור

אבל רק לטובת ה"נתקף" אכתוב:
אם באמת בחור או בחורה, עוזבים באמצע בפרעות, או בכלל מתנהגים בצורה פעורה, ה"נתקף" צריך לדעת ללבוש "שריון קשקשים" כדי להתגונן רגשית.

לי לא היה מקרה, שהבחורה התנהגה לא בסדר בפגישות, (נפגשתי רק מעט, כולם עם בחורות טובות). אבל היו לי מקרים בודדים בחיים, שאנשים פגעו בי.

העצה הכי טובה, שמגונן עלי רגשית. הוא היחס של אהבתי לה' והאהבה שלו אלי. גם אם אדם פוגע בי, אני יודע שיש לי אבא בשמיים שאוהב אותי ומחשיב אותי ומגונן עלי ועוזר לי. אז למה, שאני אפגע מאדם שמתנהג בצורה פעורה, אני בכלל לא צריך את האדם הזה. יש לי אבא בשמיים שיסדר את הכל לטובה.

וזה בעצם פסוק בישעיהו: "אנכי אנכי הוא מנחמנכם, מי את ותראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן"

אבל זה עדיין מצריך כוחות נפשיים...
שבע"ה לא נחווה את זה

למרות שיש לי חבר שעשה דייט יותר קצר מזה.

בלשונו:

הפגישה התחילה ב8:40

ונגמרה בעשרים לתשע...

בא, ראה שהיא בכלל בכלל לא בכיוון של בחור ישיבה כלשהו(כך לטענתו),

ופשוט אמר לה שלדעתו היתה טעות והוא ישר יודע שזה לא שייך.

 

(לא חושב שהייתי עושה דבר כזה,

אבל לו רק ה' היה עושה שעם הנשים לא היה כזה רגיש, היינו חוסכים הרבה בעיות.

אישית בעקבות שחנשים עם אחותי

כשהבנתי עד כמה בנות נפגעות מזה שהבן מסיים אחרי פגישה אחת

(ולא משנה זה שהם עשו את זה לעוד עשר בחורים)

אני תמיד מחכה לאחרי פגישה שניה

גם כי אני לא סומך על עצמי שאני באמת יודע אחרי פגישה אחת.)

אגב,הרבה אי נעימויות כאלו אפשר למנוע ע"י הבירורים.. אם בודקים קצת יותר לעומק.

שיהיה בהצלחה!

זה הניסיון שלי.

אם אין דברים ממש קיצוניים, התיאור הוא בערך אותו הדבר, אין אפשרות באמת לדעת ניואנסים. כל אחד רואה את האישיות מזוית אחרת והאמירות הן כלליות: 'אסרטיבית? אם כוונתך לשברירית אז היא לא. מצד שני היא לא אגרסיבית..' או 'מחפשת בחור עובד ולומד' לך תבין..

חוצמזה שבסופו של דבר מדובר בסך הכולל של כל תכונות האישיות, יר"ש וכו

והכי חשוב, אין אדם מושלם שמתאים לכל הצ'ק ליסט שיצרנו.

איך שלא נסתכל על הדברים, יש משקל רב לסיעתא דשמיא..

לכתחילה. צריך לייסד הזדמנויות למפגשים ישירים. אולי אני כותב מתוך נקודת המבט שלי, ואחרים כן יותר טוב להם שדכנים.
ברור, שבמקרים מסוימים, כן יצטרכו שדכנים, אבל לא כדבר של לכתחילה.

 

גם אם זה הדייט הכי גרוע בעולם, נסה לחשוב על זה כעל שכר לימוד...

 

אנשים לומדים שנים מקצוע מסויים, אז ללמוד פעם בכמה זמן על בשרך בערב כזה, שיעור חשוב על סבלנות, על הסתכלות על האחר ג-ם אם ברור לך עכשיו שהוא לא יהיה בעלך, שיעור חשוב ביכולת למצוא דברים טובים במישהו שאתה כבר יודע שלא תתחתן איתו - אולי כדי להציע לאחרים - זה שווה את זה

ואם כבר את/ה שם לעוד שעתיים וברור לך שחתונה לא תצא משניכם - או לחשוב על חבר/ה, או לנסות להפיק תועלת אחרת מהשיחה. מקסימום, זה הרי לא משנה מה תעשו, לא תהיה עוד פגישה, אז תשתחררו ותהנו מהשיחה, הרי אין מה להילחץ.. (קרה לחבר שלי לאחרונה, שמהרגע שראה אותה פוסעת לכיוונו הוא הבין שזאת לא אשתו בגלל הסגנון..)

ו... ברור שלא לחתוך על מראה כ"כ מהר, מניסיון שאין לי וב"ה לאחרים יש..

עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך י"ד בתשרי תשע"ד 17:05
הבחורה לא מיד תפסול. יש מראה, שאתה 100%, לא הסגנון שלך. דוגמאות בלבוש: בחורה- חצאית קצרה מאוד, מכנסיים בחור- חולצת גופייה. דוגמאות במראה הגוף- כתם על כל הפנים, לא מקנח את האף וכו'. על מראה אפשר לפסול ומיד.

יש דברים שאני מניח שהשדכן כבר יגיד לי.

ואם לא....

פעם נפגשתי עם בחורה שאמרו לי שהיא חרדית מודרנית. הייתי במשבר באותו זמן, אז הסכמתי לצאת אתה, על אף שלא התאים לי.
מה אני יגיד לך. היא הגיעה עם חצאית קצרה כזאת, שחשבתי לרגע שאנחנו אמורים בכלל, ללכת ולרקוד במועדון "האומן 17", ואח"כ לשתות כמה "פינדלנדיות" בבר סמוך!
השדכן לא תמיד אומר את הכל!

ואה"נ. באמת תפוס ת'שדכן הזה ו- 

לק"י

 

נראה לי בדייט קצת יותר מתקדם- זה שייך.

אבל ממש תלוי באדם ובזרימה של הדייטים.

 

 

ואם לא זורם למה צריך לספר???(אם הולך לכיוון חתונה נראה לענ"ד שחייב לשתף...)

כי זה לא משהו מהותי שמשנה גורלות,

אבל זה עולה מתישהו אוטומטית, כי זה חלק ממני (לטוב ולמוטב ).

ולגופו של עניין:

אני חושב שלכולנו היה חשוב לדעת על השני דבר שכזה.

 

נגזר מזה גם האופי החברתי של האדם,

וגם הגישה שלו כלפי הסוגיא של חברה מעורבת (ברמה מסויימת).

 

 

לדעתי להעלות מוקדם יחסית,

תלוי בעד כמה הנתון הזה רגיש אצלך,

ובכלל - מה תדירות הכתיבה שלך בפורום.

זה לא אומר כלום על הגישה לחברה מעורבת.

 

מה הופך את הנתון הזה להיות רגיש בעצם?

אא"כ זה מתקשר לשרשור שפעם פתחתי בצמ"ע והתכחשו לו..

אבל הוא בפועל כן נותן לה מקום מסויים בחייו.

 

ועוד 5 תגובות אני אגיע ל-6,000 אז אני נאלץ לא להרחיב עוד

כמעט בכל מקום (חוץ מבישיבה) תמצא "חברה מעורבת"- בנים ובנות.

השאלה היא מהו היחס שלך למצב: האם אתה "זורם" או עונה עניינית.

כנראה רק אם יתקדם מאוד...

לא הזעתי מלחץ ומאימה מהדבר....

(ואם ממש מעניין אתכם, זה עלה בדייט רביעי כשרציתי לספר לו על משו שקרה לחברה מהפורום, אז חוייבתי להקדים ולספר שיש דבר כזה פורומים בערוץ 7..)

דיברתי על פורום פרוזה, והזכרתי את זה כבדרך אגב- "אז פרסמתי בפורום פרוזה.." והוא ממש התעניין אם זה פורום על רמה ואם שווה לו להצטרף ולא נרתע מזה שאני משוטטת לי בפורומים

אני כבר כמעט לא פה.. אז זה לא כזה משנה..

וגם כשהייתי כמעט וזה היה נכנס בשיחה אז.. לא היה בזה כזה עניין 

 

והוא לא מדוייט |נחוש|

בסוף תגלה שהיא כותבת בפורום גם כן ואז כבר לא תוכל לשתף בצרות שלך!

וברצינות, למה לא? זה לא מביך או משהו..

בס"ד

 

גם אם זה יהיה בדייט הראשון בחמש דקות הראשונות של השיחה...

 

למה לי להתבייש בזה?

 

אא"כ אני חושבת שזה דבר רע ואז אני באמת צריכה לבדוק את עצמי...

 

אה ואם הוא יכיר או יהיה מפה או קשור לפה אז סביר שבדייט הראשון הוא כבר ידע

אולי אכיר אותה כאן

 

אבל במקרה שלא - אני אזרום, אם זה יעלה מתישהו בגלל דבר כלשהו אז זה יעלה... לא איצור שיחה מיוחדת על זה... זה לא דבר כזה קריטי לכאן או לכאן, לדעתי...

 

אבל סביר שאם הקשר יתקדם בלאו הכי היא כבר תגלה את זה בצורה כלשהי, ממני עצמי או מסביב - ואין בעיה עם זה בכלל ההיפך, היא מוזמנת להצטרף!

לא כי אני בטוח שדחוף לומר את זה, אלא כי הרבה חוויות ואנקדוטות שמהן אני מתחיל את השיחה התחילו / עברו בפורומים.

(אני צריך לעשות עם עצמי בירור וחשבון נפש עד כמה זה מעיד עלי ספציפית, או חלק ממני, כדי שאספר מוקדם יותר באופן מכוון; לחלופין, גם לקבל רושם, אם זה דבר שנתפס כסטיגמתי ומרתיע מדי שכדאי לחכות איתו.)

ממתי זה משנה לה מה החיים החברתיים שלו?
אני אפילו הייתי מספר בפגישה הראשונה. שתעקוב אחריי ושהיא תדע מי אני באמת ושתעשה מה שתרצה עם זה (והיא תראה שהפורום הוא מקום איכותי אפילו). אמנם את הניק לא הייתי אומר ישר..

(אני לא מדבר על חיים ווירטואלים מעוותים בבלוגים "לא הולמים")

לא צריך לנדב מידע בחינם ‎‎

אם היא הייתה שואלת איך אני מבלה, הייתי מספר שאני גולש כאן. גם ככה היא הייתה מגלה מתישהו

התכוונתי לומר שאם היא תשאל בפגישה הראשונה, אספר לה ברור! אבל גם ככה הייתי מספר מתישהו בלי קרר, כדי שהיא תדע. בקשר נפתחים מתישהו כן?

ולא מה שכתבתי. אין לי מושג איך יצא לי "בלי קרר" ‎‎

נראה לי כדאי דחוף שתיידע אותה...

על הפצל"שים.‎‎

בס"ד

 

ראויה להערצה הבחורה! 

 

מתי שנזכרים בזה, מן הסתם.

 

אף פעם לא חשבתי על זה. וואלה...

אלא אם כן בא לך זמן לעכל

השאלה היא עד כמה אפשר למרוח את זה??

אלא אם יש נסיבות מיוחדות:

-לא הצלחת לתפוס אף אחד מהחברים לברר

-יש חג שבת חג..

-היית בעומס מטורף/חולה (ואז ראוי להודיע לשדכן שזה מתעכב..)

וכד'...

 

למרוח זה בכלל לא טוב,

לחשוב ולקחת את הזמן בנחת- לדעתי מספיק יומיים.

את יכולה להגיד למי שמנסה להכיר בינכם שאת מעדיפה לברר עוד כמה ימים שתהיי פנויה יותר..

אבל אל תמרחי מידי. תקפצי למים יאללה.. מלחיץ זה תמיד...

בס"ד

 

למשל אם יש שבת\חג\משהו כזה

או למשל אם זה בדיוק יום שאת לומדת מהבוקר עד הלילה וגם ככה לא נושמת בו ולא מספיקה כמעט אפילו לאכול

או למשל אם אי אפשר לתפוס את החברים או (בעיקר) רבנים שמבררים איתם...

כדי לא למרוח ולצור תחושה של אי נוחות...

בהצלחה!

ואם את צריכה יותר - תגידי, ותבקשי שיעבירו לבחור. יש כאלה שמאוד נלחצים מזה שזה לוקח יותר זמן..

צריך לשאול האם קיימים בו את הדברים החשובים לך

ולבדוק שלא קיימים בו דברים שמפריעים לך

 

זה מה שחשוב באמת

כל שאר הפרטים זה משהו שניתן להתרגל אליו בלי בעיות בד"כ

כל מ שנראה רלוונטי ושעל פיו את מחליטה לפחות בהתחלה אם לצאת בכלל עם אותו בחור.
למשל אצלי מאוד חשוב מעורבות משפחתית- יחס למשפחה וכד' אז אנסה לברר על זה שזה בכלל קיים ועד כמה...
גם אצלך תבררי מה מאוד חשוב ולפי זה תבני לך קריטריונים לבירור.

(החלטתי לענות לך למרות שאני מה"קוראים", כי השאלה הזאת העסיקה אותי לא מזמן.. אגב, שלום לחברי הפורום)
כמו שאמרו אלה שמעליי, את חייבת לדעת מה מבחינתך(!) חשוב לך, ולכן אנשים אחרים לא יכולים לענות... אני אסביר..
לדוגמא אני מכירה מישהי שהיה לה ממש חשוב שבעלה יאהב לטייל בארץ (והיא מצאה אותו;) ולי זה בכלל לא קריטי.
או אחת שחשוב לה שהוא יהיה כריזמטי ואחרת רוצה אחד עם שמחת חיים.
בקיצור, אפשר לפרט לך פה המון דברים אבל אלו יהיו דברים שמתאימים לנו, ולא לך. לכן את צריכה לחשוב עם עצמך מה את רוצה ולא תתפשרי על זה, ולהיפך מה את לא רוצה שיהיה (אחד שכועס לדוג') .

מקווה שעזרתי שיהיה ב"הצלחה! ובשורות טובות בקרוב
ו.. חג שמח!!

קשה לי להאמין שיש עוד בחור כזה שלא נחשף לפחות למעט מהרוע שיש באינטרנט..

האחוזים הם לפחות 95% מכלל הבחורים ואחוזים נכבדים גם בקרב הבנות..

הם בהחלט גורם עוין לבית היהודי..ברם, כל אדם נמדד

ע"פ מעשיו ולא ע"פ מעשי משפחתו. ע"כ יש לבחון את העלם חמד

כמו שהוא, יש לדון כל אדם לכף זכות..!

 

אבל גם אנשים עם רימון יכולים גם להכשל כשפורצים אותו. אנשים יכולים ללכת לחברים שלהם ולהכשל גם שמה. אולי הסיכוי הוא יותר גבוה, אבל על דבר כזה צריך לברר כל מקרה לגופו.

יש כאן שרשור דומה עם סמארטפונים. תקראי שמה ואולי זה יענה לך על השאלות יותר לעומק.

איך אפשר?

רק האדם עצמו והקב"ה יודעים מה עבר עליו

 

תוכלי לברר רק אחרי שתקשרי איתו קשר נפש אמיתי 

שירגיש בנוח לספר לך

 

וגם אז אני לא ממליץ לפתוח את הנושא

סתם יגרום לך לתחושת הוזלה של הבחור

 

התכוונתי לברר על הבחור על הרמה הרוחנית שהוא נמצא עכשיו וע"פ זה לקבוע.

על פי זה לקבוע אם לצאת איתו או על פי זה לקבוע מה הוא עשה או לא עשה.

רק שיהיה ברור הנק' הזו, כי זה לא נשמע טוב במיוחד.

ובכל זאת בנוגע לשאלתך,יש בחורים שלא גלשו בתכנים פורנורגפים (מחילה על הישירות),.והרבה.

גם כאלו שיש להם אינטרנט פתוח בבית. אמנם באחוזים כמו שאמר הרב שפירא רוב גדול נופלים,

אבל זה לא אומר שאין כאלה שלא.

 

(אין מה לעשות-בימינו גם מי שמצליח לשמור על עצמו נחשף,(אם בפרסומת שראה בלי שהתכוון,

או ברחוב) לתרבות שונה משלנו בכל הקשור לזוגיות,אבל לא כולם נפלו לתהומות עליהם דיברת.)

 

אבל מעבר לזה-

כ ל הבחורים רוצים בדיוק כמוך,קשר טהור וקדוש,"נקי מכל זה".כולם.

זו השאיפה שלהם,כך הם רוצים לבנות את ביתם.

 

לכן לדעתי את יכולה להוריד את מפלס החששות.תהיי בטוחה שכל בחור שתפגשי איתו יבוא לבנות הבית שלו

בדיוק בגישה שבה את באה.

וכך,גם אם נפל בעברו וגם אם לא,מתוך אותו רצון אמיתי של לבנות קשר טהור וקדוש,

ייבנה ביינכם בעז"ה קשר של קדושה.

 

בהצלחה.

הגישה כאילו מי שנפל בעבירות, חמורות ככל שיהיו, הוא במעמד פחות קדוש וטהור מאשר אדם שחזר בתשובה, או שנלחם ביצרו ולפעמים נופל, היא גישה שקרובה יותר לנצרות מליהדות. ככל הידוע לי, בעל התשובה ביהדות נהנה ממעמד רוחני גבוה משל הקדוש והטהור מלידה. המעמד הזה נוצר דווקא בגלל חובות העבר שלו, ש"נעשים לו כזכויות".

 

אל תפשפשי בחטאים של בחורים שמציעים לך. אני מבטיח לך שגם מי שנקי וקדוש בתחום הזה נושא על גבו שק של שרצים בנושא אחר. וגם אם לא, המגמה שלו היא החשובה. אם הוא ירא שמים - זה לא צריך לעניין אותך. ואם לא, גם אם הוא קדוש וטהור - תברחי ממנו כמו מאש.

הדבר "הכי מצוין" שיש בין איש לאשתו, הוא קודם כל היחס שיש להם כאדם לאדם, כאיש לאשתו. מתוך כך גם ביטוייו.

 

ב. דווקא מתוך ראיה שמדובר בכח שיכול להיות בונה ויכול לרדת לשאול - יש השלכה גדולה מניין אדם לוקח את מושגיו.

 

ג. אין צורך לבוא "בפשיטות ובתמימות". כשמשתמשים בביטוי הזה לעניינים לא-נכונים, זה יכול להיות בעייתי. תמים תהיה - עם ה' אלוקיך. כשניגשים לברר עם בני אדם דברים מכריעים - לא צריך לאבד חלילה את תכונת התמימות, אבל צריך לברר מה שנראה שיש צורך.

 

הבחורה לא אמרה שהיא יודעת שהוא "מונח" בכך שהוא שומר את עצמו וכו'. היא שומעת עליו "נתונים" טובים, וכנראה לא יודעת לגבי הנקודה הזאת. היא לא שופטת לפי העבר, וגם לא לפי הוריו. היא יודעת שיש משהו כזה בביתו - ובצדק גמור מעלה את השאלה האם זה אומר לגביו. וזה תלוי בנקודה פשוטה: יש בבית הוריו - אבל הוא לא מסתכל במה שלא ראוי. או אולי בעבר, אבל התנקה מזה לגמרי - זו בדיוק השאלה, כפי שכתבת גם את. את זה איננה יודעת.

ולצערנו, אנו רואים שאכן יש כאלה שנראה כאילו "בסדר", והרשמים מדברים כאלה גורמים אצל לעניינים רעים לגמרי לנישואין. בחורה אינה אמורה להיות "דגם" בשביל מושגים מעוותים ממקורות טמאים. ואת זה לגיטימי לברר בצורה בהירה וטאקט. בפרט שהיא מעידה שזה נושא מהותי לה, דבר יפה ביותר.

היכן הוא, כיום, בענין הזה והשפעותיו. היא לא הזכירה "עבָר" מצד עצמו.

 

בירור לגיטימי.

לברר האם הוא צופה גם או לא.

 

מה שחשוב לך הוא דבר יפה ואמיתי.

 

ובוודאי שבחור שבבית שלו יש חסימה, ואין טלוויזיה - יכול לא "להיחשף" לזה. בוודאי לא כמו מי שצופה בתדירות חלילה.

 

לגיטימי לשאול. יש כאלה, שזה באמת מביא אותם עם סיבוכים לשלב השידוכים. למה שבירור כזה יהיה לגיטימי פחות מאשר אם הוא עצבני וכד'. ההשלכה אינה פחותה.

 

כמובן, כמו שכתבת יתכן שמאז ש"עמד על דעתו", לא התעסק עם זה למרות מה שבבית הוריו.

 

זו ענ"ד.

קצת חריף מקווה שתקחי את זה בהסתכלות נכונה- אין פשוט אין דבר כזה שגבר לא נפל!!!!!!!!!! 99.9 שבנים נופלים! (לא בקטע רע אבל זה לצערנו המציאות ואני לא ממציאה חלילה!!!)

מה זה "נפל"?..להגיד ש99% מבנים מהסוג שהיא מחפשת, מתעסקים עם דברים כאלה באינטרנט וכו' - זו הוצאת שם רע בעלמא.

 

מאיפה ה"סקרים" האלה.. והידיעה ש"זו המציאות".

החטאים הם חיצוניים לנו, אבל העצמיות "כולך יפה רעייתי ומום אין בך".

 

האדם נמצא היכן שהשאיפות שלו נמצאים, ולא, זה לא קוריוז.

 

מכיר חברים צדיקים שנלחמים מול זה בחירוף נפש אבל לפעמים נופלים, ושוב אוספים כוחות וקמים להילחם מלחמתה של אמונה, של חיים. ובונים בתים של קדושה וטהרה.

 

הנה לך שיטה פרקטית לדעת היכן מהותו, אם יאמרו לך בבירורים את המילה "צדיק" או משו בסגנון, תביני שמה שמעניין אותו זה לעבוד את השי"ת. ובע"ה עם עבודה אמיתית גם עכשיו וגם לאחר החתונה- יבנה בית יהודי.

אבל השאלה, למיטב הבנתי, לא היתה האם מדובר באדם שלא נכשל מעולם בכל חטא שהוא.. (ולכן גם לא כ"כ רלוונטי הנושא האם "נפל" במשהו מקומי, לא פורץ-גבולות ממש);

 

אלא חשש פשוט, האם מדובר באדם שצופה בטלויזיה/אינטרנט ללא סינון בדברים לא ראויים בעליל; או שנשארו לו השפעות חזקות מדברים כאלה.

 

ואכן, יש "נלחמים ובונים", אבל אי אפשר להכחיש שראינו גם כאלה שלפחות בטווח  מסויים מדברים כאלו, הם לא במצב של "מתחתנים בקדושה ובטהרה". כמובן, יכולים עוד קצת לעבוד.

 

אשר על כן, אפשר לברר בנינוחות מה יחסו של הבחור לנושא (לפעמים בפגישה עצמה), ולפי זה לנסות להבין אם זה מפריע או לא.

 

נכון היצר שלהם יותר מגורה משלנו אבל עד כדי כך להגיד שכמעט כולם נופלים???!
את רוצה להגעד חי שכל בחור מן המניין נחשף לדברי שקץ ותועבה?!
לא נראה לי בכלל..

בס"ד

 

ונדירים הבחורים שלא היו להם מחשבות...

אפילו אם זה לא בא בצורת סרטים דווקא.

 

מכירה גם סיפורים על כאלה שבעיתונים רגילים מצאו ובכל מיני דברים כאלה.

 

אין כמעט בחור שלא נפל בהרהור...

יש לי הרבה מה להגיד אבל זה לא מתאים לכאן אז אשמור את זה לעצמי...

מחשבה שעוברת שנייה בראש? אז כן.

אין אדם ניצול מהרהור עבירה בכל יום

וזה לא קשור לאינטרנט

ולא הייתי קורה לזה נפילה

אני מכיר כמה כאלה,

רק אל תשכחי שגם את צריכה להיות כזאת.

אם זה לא היה מובן זה בציניות.

יוסף בנו של יעקב הוא היחיד שעליו נוסף התואר צדיק מהסיבה שמעולם לא ראה קרי, מפה משמע שכל אדם אחר מאז ומעולם ראה, ונפל מי יותר מי פחות, וזה ממש לא קשור לדוסיות.

וכל בן אנוש!

לכל אחד יש יצר אין מושלמים..

צריך לעדן.. לא למחוק..

"אל תהיה צדיק הרבה". אבל היצר הזה, לפעמים יותר מסובך, כי צריך לעבוד על המדות בצורה קצת הפוכה משאר העולם!

אחר בחיים.

כעקרון אפשר לקדש בכל דבר ששווה פרוטה. אבל נהגו בטבעת.
ספר החינוך, כותב שהטעם שנהגו לקדש בטבעת, ושאשה תלבש את זה תמיד אח"כ, הוא כדי שהאשה תרגיש שהיא קשורה לבעלה כבתוך מעגל, שזה הצורה של הטבעת, והזרים הם מחוץ לטבעת, זאת אומרת הקשר.

תיאורטית אפשר להתקדש גם בתמרה, שאחרי זמן מסויים נאכלת\נרקבת וכו'..

העיקר שתקבלי משו שהוא שווה פרוטה.

תחפשי את הרב שיסכים לקדש אותה לא בטבעת..

הרבה יותר מעשי זה פשוט לא ללכת איתה, אני מכיר לא קצת נשים שלא הולכות עם הטבעת נישואים מכל מיני סיבות, אני לא מכיר אף אחד שקידש לא בטבעת.

הצעתי לה שתתקדש בטבעת ופשוט שלא תלך איתה.

והסברתי למה היא לא חייבת ללכת איתה- כי הגמרא מסבירה שאפשר לקדש גם במשהו מתכלה דוגמת תמר, העיקר שיהיה שווה פרוטה.

קפיש?

כשתביני את המשמעות של זה שהגבר שלך קידש אותך ״בטבעת זו״
גם אם את שונאת טבעות!
הטבעת הזו תהיה יקרה לליבך ומשמעותית בעינייך,
וממש לא סתם עוד טבעת.

בס"ד

 

אבל בכלל לא ברור לי שאלך איתה.

 

ותודה, גדלתי מספיק בשביל לשאול את השאלה הזאת לדעתי

 

ואני מבינה את המשמעות, זה לא סותר את שאלתי וזה לא אומר שאלך איתה.

 

ובעייתי לשנות אותו.

 

אבל בגדול, כן, כמו שאמרו מעליי - אפשר לקדש בשווה פרוטה.

 

למעשה, אפילו בשווה פרוטה לא חייב - אפשר לקדש בשטר, שזה פיסת נייר שכתוב עלייה כמה מילים, שהיא עצמה לא שווה פרוטה...

 

יותר מזה, עקרונית ניתן לקדש גם בביאה, רק שחז"ל היו מלקים אדם שקידש ככה, אז בפועל לא עשו את זה הרבה כנראה...

 

ולגבי לא ללכת איתה - את יכולה מצידך לזרוק אותה לים או למכור אותה. אבל לא נראה לי שתרצי לעשות את זה ככלל, הטבעת היא רכושך הפרטי ממש.

כמו שהבאתי מספר החינוך.

 

כן, אתה צודק, יש עניין ללכת איתה - אבל זהו רכושה הפרטי של האישה ומצד הדין היא יכולה לעשות איתה מה שבא לה...

ההלכות של השטר מסובכות כמו גט, וצריך הרבה ידע, כדך שעדיף לשלם פרוטה...

*רק עגילים.*

הטבעת שמורה איפושו בארון שלה.
לא חייבים ללכת.
אבל זה כן משו סמלי.. ע"ע ההודעה של חסדי..

ועוד כמה טעמים.
עכ"פ לא כדאי לשנות את המנהג לקדש עם טבעת!

היה לו קצת בעיה למצוא רב שיסכים לסדר לו קידושין

 

בסוף הוא מצא

 

 

וזה בכלל לא חובה

אבל זה המנהג

ויש לזה גם שורשים בתורת הסוד

ואני זוכרת שהוא קידש אותה בשרשרת. זה היה מאוד מרגש...

 

לשאלת השרשור- ברור שאין חובה לא לזה ולא לזה, אבל יותר מקובל לא ללכת עם הטבעת מאשר לקדש במשהו אחר, אם זה משנה לך...(ואם מעניין אותך היה שרשור לא מזמן על טבעת אירוסין בפורום נשואים טריים, לא אותו דבר אבל קצת דומה)

בס"ד

 

חשבתי שבאירוסין זה סתם מנהג יפה..

יש לו גם מקורות?

 

אשמח לשרשור

אבל אם מעניין אותך הדיון פה חשבתי שתתענייני גם בשרשור ההוא...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t576004#6361679

סבתא שלי התקדשה בשניים עשרה צמידים.
וכל בת שהתחתנה קבלה אחד

כל אחת תקבל חלק מהצמיד של אמא??

התכוונתי כל בת של סבתא שלי- אמא שלי ואחיותיה

אבל אם אמא שלך תרצה להמשיך את השרשרת היא תצטרך לחלק את הצמיד שלה למספר הבנות שלה

 

 

אחותי כבר תירש אותו כשתתחתן כי יש לה אצ השם של סבתא שלי...
אני יסתדר עם מה שיש לי מהסבתא השניה שאני נקראת על שמה ושאר האחיות יקבלו רק מבעליהן

לעשות את הטבעת- שאפשר לענוד אותה 

אבל אפשר גם לשלב אותה -כחלק מתכשיט אחר (שרשרת או צמיד למשל) - ואז נוח לענוד אותו גם למי שלא אוהבת טבעות 

אבל מאוד יתכן שהיא תהיה עסוקה.

ב"הצלחה.

בהנחה שיש לך באמת יסוד לחשוב שזה יתאים/תחושות הבטן שלך לרוב לא הכזיבו בנושאים שונים...

זה לא מבוסס על משהו יציב,או ידוע..

 

גם מציאת חן כלשהי יכולה להיות סיבה לבדיקה.

 

אחרי הכל אף אחד לא מחוייב לכלום - מקסימום תבררי עליו קצת ותראי שזה לא שייך - סלאמאת... מצד שני אם זה כן יילך ותצאו ואפילו תתחתנו בסוף - זה היה שווה את האי נעימות הקלה שהיה בהתחלה, וכמובן, יהיה לכם מה לספר לילדים

 

החלטה שלך.

אבל ככלל - כל עוד לפחות הצד השני עדיין לא יודע שאת מבררת עליו (מופנה צמר גפן מתוק) - אני לא רואה סיבה ממשית שזה יהיה ממש גרוע... מ-ק-ס-י-מ-ו-ם עוד חלום וורוד התנפץ, קורה...

אולי כן או לא..

 

שווה לנסות, אין חכם כבעל ניסיון..

 

ועוד נאמר: "יגעת ומצאת -תאמין"

באירוסין של חברה שלי ראינו אחד שיכול להתאים לי (מתי אנשים יבינו שמראה אומר כמה דברים על בנאדם????) ואחד שיכול להתאים לחברה שלי.
אז שאלנו את המאורסת מי הם, מה הם, חברים מהישיבה או מהעיר וכאלה.. היא סיפרה לנו על מי שהיא ידעה והבטיחה לברר עם ארוסה.
והיה לה קצת זמן אלינו.
למאורסות יש עוד קצת חיים חוץ מהחתונה.

כלומר- ממש ממש קצת חיים חוץ מזה.

לארגן חתונה זה מתיש.....

לארגן חתונה זה לא אמור להיות סיוט

זה אמור להיות משהו כיפי

 

אולי טיפה מלחיץ

 

אבל לא ברמה שיגזול את כל הזמן הפנוי וכוחות החיים

במיוחד שזה גם ככה תקופה לחצה מבחינה נפשית

 

אולי כדאי להוריד טיפה את הרגל מהגז

להגיע לחתונה שלא מתוקתקת ומדוייקת ב100%

אבל להגיע אליה בכיף ועם חיוך

חבל להרגיש ככה..
תנסי לשנות גישה.
בהצלחה

אני עובדת במשרה מלאה ועם המון נסיעות, ככה שגם ביום-יום אני על הקצה, ובדרך כלל מגיעה הביתה בלי טיפת כוח לעשות משהו.

והשילוב של ארגון חתונה, עם עבודה, עם עוד יותר נסיעות מתמיד, יחד עם החגים בין לבין- לא כל כך מאפשרת דרך אחרת.

 

(ותאמינו לי שוויתרנו על כל מה שלא היה הכרחי...)

זה באמת יכול להיות מלחיץ העיתוי והעומס...
מקווה שהחתונה בקרוב כדי שהלחץ יפסק סופסוף.
בהצלחה יקרה!

אבל עדיין יש חיים.
ואם אין-
מוצאים אותם בכוח.
חבל על התקופה הזאת שיכולה להיות נהדרת.

שווה לנסות דרך המאורסת...

נדלן זה עסק משתלם

המון מזל טוב!!כן ירבו שמחות בעז"ה!

בוודאי שיש לך.

 

תשמחי שזכית בו ביושר...

 

מזל טוב.

(אבל זה מרגיש גדול מדי )

חיפשתי ולא מצאתי 

דומני שכאן וכד'..

שכרו מרובה ויקר מאוד מאוד. הרי יש לו חלק בזכות של כל הצאצאים הכשרים שיוצאים מהזוג! אז יוצא, שזה קניית נכס נדל"ני עם הכנסה שמתרבה במשך דורות!!! כדאי מאוד מאוד להשקיע בזה, ולא הייתי מוכר או מחלק את חלקי שהשגתי, אם בתיאוריה יש אפשרות כזאת.

שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות"

 

 

אבל אני לא מתכוון להשוות למצוות אחרות.

כמדומני המהר"ל מסביר שבשכר המצוות יש 2 בחינות,

שכר על עצם המצווה- עליו מדברת המשנה שין לנו מושג מה שכרן.

שכר לפי המאמץ שנעשה- על זה נא' "לפום צערא אגרא".

 

בשידוך- על עצם המצווה,אין לנו מושג מה השכר..

על הטרחה והצער שהיו כרוכים בשידוך- משתנה ממקרה למקרה

יכול להיות שידוך שהטרחה בו הייתה להתקשר הרבה, להתייעץ הרבה עם עוד גורמים, לברר הרבה,לשכנע הרבה וכו' שעל זה הגיוני שהשכר מרובה יותר(ע"פ הסבר המהר"ל)

ויכול להיות שהטרחה בשידוך הסתכמה באסמס קטן..

 

 

בדיוק הרהרתי במהר"ל הזה.

שהמקור הוא בגמרא שיש 3 שאלות ששואלים את האדם בעוה"ב.

אחת מהם היא אם עסקת בפריה ורביה. והשאלה העיקרית כאן זה אם עזרת גם לאחרים.

א"כ יוצא שיש שליש ג"ע. אבל לא שאחרי שלשה פעמים יש ג"ע שלם.

 

(זה שמעתי מהר' חיים סולטן)

כשאתה אומר את זה, אני באמת זוכרת שהוא אמר לנו משו על זה
ככה זה כשמדברים על חתונה במסדרונות האולפנא והרב עובר

אז יוצא, שזה רק שישית גן עדן.

מישהו שעשה משהו שלא עסק בשלושת הדברים האל הלא יקבל שכר כלל

או מישהו שעסק רק באלה ולא עסק שום מצווה אחרת יקבל שכר מקסימלי

 

ועוד, גם אם מישהו יעסוק כל היום בפריה ורביה ושידוך

הרי זה רק שאלה אחת

הוא עיין צריך להצליח בעוד 2 שאלות כדי לקבל את שני השלישים האחרים

 

וורט יפה 

אבל לא מחייב כלל

או מקור הלכתי

זה סתם וורט. יש לך מקור יותר טוב?

 

1. ברור!!!!!! בלי פתיחות רגשית מה זה יעזור הקשר? יופי. שני אנשים שמכירים אחד את השני ו.....???

2. אינלי תשובה כי כל הקשרים שהיו לי סוגשל התחילו מפתיחות רגשית

3. לדבר על מה שמרגישים וחושבים. דוגרי. ובלי לפחד!

4. הידיעה שמישו מקשיב לי..

5. מממ לא..

שהדייטים נועדו קודם כל לבדוק מבחינה שכלית את יש התאמה: בהשקפות, בתכונות, בסגנון, בשאיפות וכו'.

 

הפגישות קיימות כדי שלא נחליט רק לפי "נתוני מחשב", אנחנו לא רובוטים שצריך למצוא את בחורת הבינגו. אלא יש בדייט עצמו אלמנט של רגש וחברות.

 

אבל סה"כ יש אנשים לא נפתחים מאוד רגשית למישהו שלא בטוח שיתחתנו איתו, ומכירים אותו רק חודש+- וגם לא חודשיים.

קשר חברי וחיבה - כן, אבל קשר רגשי יש אנשים שחבל להם לפתח ולהתאכזב, וגם לא תמיד מסוגלים.

 

אני יכולה לספר לך שבעלי כמעט הפסיק את הקשר שלנו, אחרי מס' פגישות, בגלל הנקודה הזו.

ואז האירו את עיניו למה שכתבתי לעייל.

והנה- אין קשורים יותר מאיתנו!  

 

ניצוצות ולבבות לפעמים מגיעים רק אחרי האירוסין ואפילו אחרי החתונה (במקרים קשים במיוחד... )

1. ברור שכן.

2. אם אפשר - מההתחלה.

3. פתיחות זה להיות שקוף בהכל, לדבר על כל נושא, לשתף בדברים המרגשים והפחות מרגשים שהתרחשו, הלבטים, להתייעץ... בקיצור - להרגיש ממש שותף מלא.

4. מה גורם להיפתח? בד"כ כימיה טובה, מציאת חן, רצון שהקשר הזה יצליח ויהיה רציני...

5. כן, קרה פעם אחת...

1.בוודאי שכן!

2.שלב מתקדם יחסית פגישה 4-5 והלאה תלוי גם באיכות הקשר...

3.לשתף בכל מה שעובר  ולהיות אמיתיים וכנים...

4.הכרות ורצון לעתיד משותף

5.ברוך ה' לא ושלא יקרה!!

לא מרגישה בנוח להתקשר אליה.. אבל, אכן אני רוצה בעז"ה להשיג ולקרוא את הספר שלה..

לק"י

 

1. את באמת צעירה.

אולי אנשים בכלל לא חושבים שאת מעוניינת להפגש כרגע, וכדאי שתפרסמי את זה בציבור..

וחוץ מזה, אל לחץ! 4 חודשים לא להפגש בגילך נראה לי בסדר.

 

2. את חושבת ומרגישה שזה המקצוע שמתאים לך- לכי על זה.

והקב"ה יביא לך את האחד שלך שזה יתאים לו.

לא חושבת שאם תוותרי על מקצוע שטוב לך, תרגישי טוב עם זה אח"כ (את עלולה להשאר עם אכזבה אח"כ להמשך החיים).

חוץ מזה, שיש רופאים שעובדים בקופ"ח ושם השעות יותר שפויות מבבי"ח.

(והנה, אני מורה- מקצוע שנחשב מתאים לנשים. ואני עובדת עד שעות אחה"צ, כי זה בי"ס של חנ"מ).

 

בהצלחה רבה!

נכון שאני רק בת 19 עוד מעט,
אבל עדיין בתור אחת שתמיד חלמה להתחתן מוקדם ומרגישה כבר מוכנה וכו',

זה מרגיש מעט מידי... הייתי מאוד רוצה לקבל כבר הצעות.
ואמרתי לאנשים שאני מכירה וסומכת עליהם שאני כבר מחפשת, אבל כמובן שאני לא אשים על עצמי שלט...

 

השאיפה היא כמובן למצוא מישהו שיכיל את זה, אך לצערי יש מעט מאוד כאלה. יצא לי להפגש עם חבר'ה תורניים שישר פוסלים על זה. הרבה אנשים מאמינים כי האישה לא צריכה לעבוד בחוץ במשך שעות רבות. וזה דיי מייאש.

אגב, זה שונה מאוד מחנ"מ בגלל ריבוי התורנויות והשעות "המשוגעות".

ולא, אני לא רוצה לעבוד בקופת חולים. השאיפה היא לעבוד דווקא בבית חולים בעז"ה.

לק"י

 

ולא סיפרתי לך על העבודה שלי כדי להמליץ לך עליה.

רק רציתי להראות, שיש עבודות שנחשבות יותר מתאימות לנשים וזה לא נכון בהכרח.

 

רק תחשבי אם לך באמת מתאימה עבודה כזאת.

עכשיו את רווקה ואין לך בית על הראש.

יכול להיות שכאשה ואמא- תראי את זה אחרת.

לכן המלצתי היא- לכי עם הלב שלך, תלמדי מה שטוב לך.

וכשתגיעי לשלב של חיפוש עבודה- תעשי את השיקולים שלך ושל הבית שלך (שיגיע בעז"ה בעיתו ובזמנו), ותלכי לעבוד במקום המתאים.

אני מכיר המון (יחסית) בנות דתיות שלומדות רפואה ולפי מה שידוע לי לא בדיוק חסר להן הצעות..

 

 

מובן למה אפשר לפסול על רפואה, אבל זה לא אומר שבגלל זה לא לומדים. בע"ה תמצאי בנאדם שיוכל להכיל את זה. אני גם לא הבנתי איך זה קשור לתורני...

ויש לי המון מה להגיד לך.
אבל אני בעבודה עכשיו, אז תחכי, טוב?
|מתחנן|

אין בעיה.. מחכה ומצפה

נראה לי שעוד לפני שהתחילה את לימודי הרפואה.

לא נראה לי שדווקא הנקודה הזו תרתיע בחור תורני. כלומר- זה עלול להרתיע בחור תורני באותה מידה שזה יכול להרתיע בחור לא תורני.

אם זה חשוב לך מאוד ואת מרגישה שזה נכון לך, אז תעשי את זה , את מאוד צעירה עדיין, ב"ה.

מה שכן, הייתי ממליצה לך לדבר עם אמהות צעירות שלומדות לימודים תובעניים כאלה כדי להבין מראש בדיוק מהם הויתורים שתידרשי להם. כשיש פתאום תינוק אחד, ואז עוד אחד, הדברים נראים קצת אחרת לפעמים

ואל תחששי.. כי האחד שלך לא יחשוש מיזה בעזרת ה ..

כמובן, בזהירות המתבקשת... (מבררים טוב לפני שנפגשים ובמיוחד מחפשים מכרים משותפים).
אני ממליץ על שדכנט: s-net.co.il
וגם דוסידייט זה טוב.
כשהייתי נפגש, שני האתרים האלו סיפקו לי הצעות טובות יותר מאשר החברים הכי טובים שלי.
מסתבר שמה שאתה מספר על עצמך, ומי שאתה בוחר לפנות אליה, באופן בלתי אמצעי, קולע הכי טוב.
אגב, גם ראש הישיבה שלי תמך בשיטה.

כמובן שיש את אתר שליש הגדול..

בהצליה מותק!
שתזכי לבשר לנו על ישועות בקרוב מאוד!

לק"י

 

בהצלחה ובשמחה בעז"ה!

מדרש רבה בראשית על יעקב אבינו שהתחתן בגיל 83. אבל את בעז"ה עוד השנה!!!

מהרה אמן!!

וכל הכבוד על ההשתדלות!!

מתחרדת שהתנחלה