פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1357)

בטוח יש מישהי שחפצה באחד כמוך!! 

זו מסירות נפש וזה מדהים וצריך אנשים כמוך..

 

עשה מצווה, בלי אמירות יאוש..

 

[אני מבינה את מקומך ממש.. בתור אחת שיש לה אח שנושק לשלושים

ועוד לא נשוי וכן גם חבר טוב שלו שהוא כמו אחי גם.. והרצון הבועט.. :/]

 

בת 24, ורווקה. ואני בת 24, לא בן, זה נקרא יותר מבוגר. אז מה? אני אמצא. בתנאי שאמשיך לחפש.

כתבת:

"הרבה פסלו אותי, גם בגלל שאני שומע המון לועזית, גם כי אני בכללי אדם די מוזר למי
שלא מכיר אותי לעומק, וגם בגלל העול הזה של להיות נשואה לאיש צבא"

נכון, העול של איש צבא -זה באמת עול. והגיוני שהרבה פסלו בגלל זה.

לגבי שתי הסיבות הקודמות? אתה יודע את זה? אתה מנחש? אל תנסה לנחש למה פוסלים אותך. הסיבה לזה שאתה עוד לא נשוי היא שעדיין לא מצאת את בת-זוגך. נכון שיש דברים שמקשים עליך לכאורה יותר מהרגיל, אבל גם הרבה מאוד בנים ובנות בגילך, ומבוגרים יותר, שלא משרתים בצבא קבע עדיין לא מצאו.

 

אני חושב שגם אם נסכים לדבריך וגם אם לא...הוצאת את מה שהיה לך להגיד ישר מהלב בלי שום סטיות לצד..

 

כל הכבוד על האומץ והכנות...

 

נקודה סופר רגישה....לדעתי אתה אדם ערכי...וכנראה שיש הרבה בנות שלא הספיקו להכיר אותך לעומק או מסטיגמות 

 

שהאכילו אותם

 

לגבי הקטע הזה של קבע...זה נכון שיש הרבה בנות שפוסלות ומצד שני קבוצה שכן נשואות לאנשי קבע{לפי מה שאני מבין אתה לוחם בקבע ולא גובניק..ויש בהחלט הבדל}

 

אני רק רוצה להבין...אתה בעצם אומר שהרמת ידים מהחיפוש כי אתה לא רוצה להתחתן? או שהרמת ידים זמנית?

אך אני חושב שהרמתי ידים בעיקר כדי לא להתאכזב שוב,

לגבי הסיבות הקודמות אמרו לי את זה בפנים,

אני חולה מוזיקה, במיוחד רוק טוב, אני רוב הנסיעות שלי מלוות במוזיקה טובה,

יצאתי בעבר עם מישהי שפשוט איך שהיא נכנסה לרכב, ושמעה את המוזיקה

הבוקעת מהרמקולים, היא ישר אמרה: "תשמע, זה לא מתאים, - אתה שומע לועזית!"

 

אני רואה את החברים סביבי נשואים, חלקם כבר עם ילדים, חלקם מתארסים,

ואני איפשהו תקוע עם זה, אגב, חלקם סדירניקים וחלקם צעירים ממני,

כמה שהבנות חושבות שהם בוחרות והם פוסלות מי שבא להם על כל דבר שבא להם.. זה שטויות..!

 

הרי תכלס אנחנו באמת מאמינים שה' הוא מכוון..

 

עכשיו.. כולם יודעים את זה.. אבל לא כל אחד מרגיש שלם עם הדרך וההתנהגות שלו כלפי ה' כלפי העם וכו'..

 

אתה בצבא אחי.. ואתה בטוח יכול להיות שלם עם עצמך שאתה כרגע עושה את רצון ה' במשרה וחצי..

 

אז אל תדאג אחי ה' יביא לך מישהי שהכי טובה לך שאפילו נרדמת עם מוזיקת רוק תוך כדי..

 

אגב.. גם אני 24 ולא בקבע.. אתה יודע.. האמונה חזקה מהכל..שה' ישלח את המתאימה..

 

כל מחשבה אחרת היא פשוט לא נכונה.. וגם היא ממררת את החיים..

 

בהצלחה אח שלנו גיבור..!

 

ואיש צבא יקר, אל דאגה!!

אתה צעיר!!! 24 זה סבבה!!

דייטים לפעמים זה בעסה...

אותי הורידו שאני עם צמיד כתום...אז מה?!? מזה אומר ??? שהבחור אהבל... זה מה שזה אומר.

 

אז עזוב אותך למה פוסלים אותך!

אני קוראת לזה ״סינון אלוקי״

בכ״מ מצטרפת לפסימי ששאל על הפניות הריגשית לקשר. אני שואלת על פניות טכנית לקשר...

אם התשובה היא כן. מעולה!

 

אה, והפסקה זה א ח ל ה דבר! מניסיון

פעם מישהי פסלה אותי כי לא הייתי קרבי.

היא אמרה לי שהיא רוצה להתחתן עם מג"ד, ומצדה שימות על קידוש ה' והיא תשאר אלמנה...

 

אגב, היא בסוף התחתנה. עם ג'ובניק..

 

 

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום...

תעצור רגע. תחשוב על ה"בעיות" שלך, שהצגת כאן.

 

שאלת כאן בעבר אם בנות מוכנות לצאת עם מי שמתכנן להקדיש את חייו לצבא. הרבה ענו בחיוב. אני בעצמי מכיר לא מעט זוגות כאלה.

 

מוזיקה לועזית. אני זוכה ללמוד בישיבה גבוהה, מהיותר דוסיות. והרבה מאד שומעים לועזית. זה לא מונע מהם מלהתחתן, גם עם בנות מאד דוסיות, אולי אפילו יותר ממה שאתה מחפש.

 

מוזר? אני לא מכיר אותך, אבל גם בלי להכיר, אני מכיר כמה אנשים שאין סיכוי שאתה מגיע לחצי מהמוזרות שלהם, והם נשואים באושר.

 

אין טעם להיכנס לפרטים. נדמה לי שלכל אחד מאיתנו - כן, גם לי - יש את התכונות המעצבנות האלה, שגורמות לו לתהות מי בכלל תסכים להתחתן איתו. אז תדע: אתה לא מיוחד. הרבה (אולי כולנו) כך, ובע"ה כולנו נמצא אותה בסוף.

 

הייאוש הוא לא פתרון. הייאוש הוא פיתוי. במקום לנסות לפתור בעייה הדורשת מאמצים נפשיים עצומים, מפתה יותר לשקוע בייאוש. הוא משרה תחושה נעימה של מסכנות, הייאוש. אל תתפתה לו! תתגבר על הפיתוי להתייאש, ותמשיך הלאה בכל הכוח!

 

כמובן, כל זה לא סותר שיתכן שיש דברים מסוימים שכדאי להשתפר מהם, כמו יצירת הצעות רלוונטיות, לוודא שאתה פנוי נפשית לקשר (האם הצבא משאיר לך מקום כזה?) וכדומה. בשביל שאלות כאלה, אנחנו כאן בשבילך. אבל אל תתייאש!

 

בהצלחה!

עברתי טירונות וקורסים מפרכים, אני האחרון שאהיה מסכן,

פשוט אני רואה את זה כמטרה אבודה מראש, (לצערי)

התאכזבתי יותר מידי בחיי הקצרים, הנגיחות בקיר (מטאפורה) וכ'ו, לכן אני מכבה מנוע ועוצר לחשוב,

לא יודע אם זה זמני או קבוע,

 

הצבא אכן משאיר לי מקום לקשר, אומנם אני סוגר הרבה, אך אינני אסיר או משהו כזה,

 

 

תודה על ההודעה, שבוע טוב ומבורך!

 

אבל קונקרטית בהקשר הזה, הייאוש מנסה לאחוז בך. ולהתייאש בהקשר הזה לא נובע מהחלטה תבונית, אלא מפיתוי יצרי. הייאוש הוא יצר. התחכום שלו זה שהוא מתחפש להחלטה מושכלת. אבל הוא לא.

 

אם פסק זמן זמני יעזור, אדרבה. קבוע? לדעתי זוהי אמירה שגויה מאד, והיא לא תוצאה של חשיבה הגיונית.

 

תמשיך הלאה. כשתמצא אותה, אתה לא תאמין שהיה שלב שחשבת להרים ידיים מלמצוא אותה...

 

בהצלחה, ושבוע טוב ומבורך!

אתה בסה"כ בן 24 על מה היאוש?

אולי פסק זמן של תקופה מסויימת אבל להגיד שזהו נמאס ומצדך אפילו לא להתחתן?

אל תגיד את זה, טוב?

 

וחוץ מזה האישה שלך בדרך, גם היא מחפשת מישהו בסגנון שלך ועוד לא נפגשתם,

בנוסף את אישתך בע"ה אולי תמצא בדרך ניסית ממש שאפילו לא תחשוב עליה ולאו דווקא ע"י דייטים מעצבנים.

זה שאתה איש צבא לא עושה אותך לפחות טוב חלילה, זה עושה אותך ליותר טוב

ובשביל מישהו טוב + יש צורך באישה טובה +

 

וגם תתפלל לאבא שבשמיים, הוא תמיד עוזר ולא משאיר את הילדים שלו כאן

לרגע אחד לבד!!

 

בהצלחה לך

מחכים, מתפללים ומקווים לשמוע ממך בקרוב בשורות טובות ומשמחות

תבורכי מפי עליון,

 

אני מתפלל על זה, אינני חלש באמונה, האמונה שלי חזקה מפלדה ומשוריינת מטנק,

פשוט נפגשתי עם הרבה כבר (מודה באמת המרה) וכלום לא יצא מזה פרט לבזבוז זמן,

 

בשורות טובות גם לך!
כל המתפלל על חברו - נענה תחילה!

 

וזה כואב.

 

אני בטוחה שהיא מחכה איפושהו..ומתמהמהת משום מה, אבל עוד תמצא אותה בע"ה.

 

רציתי רק להוסיף משהו על זה:

 

"לעזוב את הצבא אני לא אעזוב, רק המוות או הפנסיה יפרידו ביני לבין הצבא".. 

 

(וחלילה שלא יעלה איזה זלזול מדבריי, ממש לא! כל הכבוד על הערכים והאידיאליים.)

 

אז, רציתי לתאר לך שתי סיטואציות.

 

* מחיאות כפים סוערות הידהדו באולם הרחב, אחד הערבים היוקרתיים והמוערכים ביותר.

מינוי הרמטכ"ל. אתה ניגש, מקבל את עיטור הכבוד ברעד ורגש. גאווה לאומית וסיפוק אדיר חודרים בעצמותיך.

 

פסגת השאיפות הצבאיות.

 

 

*ילדים קטנים מתרוצצים להם..מזל"טים נשמעים מכל עבר. טקס חיתוך העוגה מתבצע.

על העוגה אתה רואה את ההקדשה: "אבא ואמא היקרים, מזל טוב לרגל יום נישואיכם ה-25".

 

פסגת השאיפות המשפחתית. |יוצא מנקודת הנחה|

 

ברור שאפשר לשלב בין צבא למשפחה, רק רציתי להמחיש..2 פסגות..שני סיפוקים עצומים.

 

אבל נסה לחשוב לעצמך איפה היית מעדיף יותר להיות.

 

 

ובע"ה שתזכה לאחת והיחידה במהרה. שתהיה הכי טובה עבורך. יחד תקימו בית כשר ונאמן בישראל.

 

ולדור ישרים.

 

המון המון ב"הצלחה!!!

 

 

 

 

 

בעזרתו

 

חייל יקר,

יישר כוח על כל מאמץ ומאמץ שלך למען עם ישראל, ה' מעריך הכל, ושוב דבר לא נאבד בכלל..אשריך

ואני ממש מבינה את ההרגשה שלך, לגמרי..

כ"כ הרבה פעמים, אני בוכה לה' ואומרת לו, אבא, אני עושה כ"כ למענך, נותנת את כל מה שיש לי, נכון יש לי גם יצר הרע, אבל אני באמת רוצה לעשות רצונך, ובאמת משתדלת, ומה אתה רוצה עוד, אבא? תראה לי טוב גלוי, בבקשה! איפה אתה טאטא?

אבל באמת, כשמרגישים את הלבד הזה, זה דווקא כשאתה הכי קרוב לה'...בלי מחיצות, בלי שליחים, רק ה' ואתה, קשר ישיר..

כשאנחנו מרגישים הכי לבד, ה' הכי קורב, והוא מחבק הכי חזק, לגמרי,

והוא פשוט משתוקק לדיבור שלנו, שנרחיב את הפה והוא ימלא, שנסמוך עליו לגמרי, שלא נשען על אף שליח חיצוני, רק עליו...

שנגיע לממד אמונה עמוק יותר, אמתי יותר..

זו הנחמה שלי כשקשה לי...

 

תרגיש טוב, ושה' יאיר לך בגלוי!

כל הישועות!

 

"אבל באמת, כשמרגישים את הלבד הזה, זה דווקא כשאתה הכי קרוב לה'...בלי מחיצות, בלי שליחים, רק ה' ואתה, קשר ישיר..

כשאנחנו מרגישים הכי לבד, ה' הכי קורב, והוא מחבק הכי חזק, לגמרי,"

 

"לילה אחד חלם אדם חלום. 
הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוקיו מולו. בשמים הבזיקו תמונות חייו. בכול תמונה שהבזיקה בשמים הוא הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול* זוג אחד שלו וזוג אחד של אלוקיו. 
כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות בחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך. הוא הבחין גם כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר. 
פנה האדם לאלוקיו ושאל: 
"אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי לאורך כול הדרך. אך ראיתי כי דווקא בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד. אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר של חיי צעדתי לבדי. אינני מבין מדוע בזמנים בהם הייתי זקוק לך ביותר, עזבת אותי!". 
ענה לו אלוקים: 
"בני, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזוב אותך. באותן תקופות שבהן כה רב היה סיבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות, לא היו אלה עקבותיך. 
היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כתפיי".

 

בורא עולם תמיד איתנו!! (במיוחד כשאנו מרגישים שאנו לבד..).

אמנם אני צעירה יותר, אבל אכן העניין הזה של הדייטים, הוא די מייאש...יוצאים, מצפים, מתאכזבים ואומרים: "אני בחיים לא אצא יותר לדייטים..." אבל מה נעשה שאנחנו רוצים להתחתן!!!!

 

אז אוספים כוחות, מתפללים לריבונו של עולם שיגאל אותנו מהניסיונות וממשיכים הלאה!!!

 

ולגבי השאלה שלך על הבנות שלא רוצות אותך בגלל שאתה בצבא....

אני חושבת שזה ממש תלוי בבחורה.

אולי זה מרתיע קצת שאתה נמצא הרבה בצבא, אבל לא חסרות בחורות אידיאליסטיות שרוצות להתחתן עם איש קבע כי הן רואות בזה שליחות!!!! 

 

אל תתייאש!!! וב"ה תמצא את זיווגך ההגון במהרה!!! מתוך שמחה ואושר!!!

שבת שלום!

אוי זה ככ כאב לקרוא את מה שכתבת..

 

די כתבו כבר את מה שאני חושבת.. אז אנלא מוסיפה סתם..

 

יהיה טוב!! 24 זה גיל נהדר.. החיים עוד לפניך..

 

אז עכשיו קשה, וכואב.. ומתגעגע.. אבל ככה זה יגדיל בעז"ה את התוצאה המיוחלת..

 

בעז"ה שתמצא תדע ש"היה שווה לחכות"..

 

אל יאוש חס וחלילה!!

 

אולי באמת הפסקה תיתן לך כוח..

 

"וזה יבוא.. אתה תראה,,...

 

והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל..!!"

 

בעזרת ה..

 

ושתהיה לך שלווה ונחת פנימית..

 

 

קודם כל לגבי ההרגשה הפנימית שלך והרצון כבר להתחתן וכו זה מובן לגמריי!!
זאת הרגשה כזאת שלא משנה מה יגידו כלום לא יעזור,אתה מרגיש מוכן וזה ממש בסדר ואפילו טוב!

אני ממש לא חושבת שאתה צריך להתייאש ולהרים ידיים!!
נכון שמלכתחילה רוב הנשים לא היו רוצות ללכת לישון לבד,לקום לבד ולגדל את הילדים לבד,(רוב הזמן)אבל לא על זה פוסלים!!
לא חושבת שעל זה צריכים לקום וליפול דברים!נכון שזה עניין מאוד מהותי ומשמעותי להמשך החיים אבל קודם כל מכירים אותך בתור מי שאתה ואח"כ אם זה מתאים מתמודדים עם המציאות גם אם היא לא קלה.
צריך לזכור שהקב"ה מזווג זיווגים בצורה הנכונה,הטובה והמתאימה ביותר לכל אחד ואחת!!אז יכול להיות שמישהי תגיד:"אני לא אתחתן עם איש צבא.."אבל החיים מורכבים קצת אחרת.( "האדם מתכנן ואלוקים צוחק..")קודם מכירים מישהו ולא פוסלים הצעה על זה שהוא בצבא ואח"כ מתמודדים.
לגבי הקטע עם המוזיקה-.כמו שאמרו פה כבר, אנשים נוטים לפסול על כל דבר קטן,לא צריך לייחס לזה כזאת חשיבות..

הכי חשוב לזכור שהכל מכוון מלמעלה!!
לכל אדם יש מסלול חיים מסויים שהוא צריך לעבור,אנשים שהוא צריך לפגוש..ואסור להתייאש!צריך להמשיך להתפלל!
מאמינה ומאחלת לך שהאישה שהכי ראויה לך תגיע בקרוב!!
ואתה צריך להיות גאה!אתה משרת את המדינה וחי חיי נתינה!!
בהצלחה רבה!
 

מה שחשוב זה הדייטים.

שומרים את רוב השיח לפגישה עצמה וזה בסדר גמור אם אין שיחות של שעות בטלפון לדעתי

שיהיה מלא ב"הצלחה

בין הדייטים לבין שיחות הטלפון?

אבל בפלאפון זה נתקע כזה..אולי הוא מובך?..

אולי זה מגיע מחוסר יכולת לדבר עם אדם שלא בפנים אל פנים

 

 

 

יצאו לי מצבים שלפני פגישה היינו מדברים שעות בפלא' והיה זורם...

ואז בפגישה היה די יבש...(כבר לא מוצאים על מה לדבר..)

לפעמים עדיף ככה,נראה לי שהפגישות קצת יותר חשובות מהשיחות בפלא'..

הרבה בחורים שנתקלתי בהם פשוט לא טובים בזה...

 

אז אני מציעה לא ממש להתחשב בזה ומקסימום לאט לאט הוא יתרגל.

מה שחשוב זה שבדייטים טוב, לדעתי.

אנשים שונים יוצרים קשרים באופן שונה. יש אנשים שקשה להם מאוד לדבר בטלפון. (רואים זאת גם עם ילדים הנמצאים מחוץ לבית) זה עוד לא אומר שאין קשר טוב. נסו לצמצם את שיחות הטלפון (אפשר לתקשר גם ב SMS לצורך תיאומים ודשי"ם) ולמקד את הקשר במפגש. בהצלחה. 

ופעם היה לי ברור שאתחתן אך ורק עם מישהו מהמוצא שלי (אני עצמי נולדתי בחו״ל)
לאט לאט הבנתי שה׳ישראליות׳ היא חלק בלתי נפרד ממני
ושכמו שאני מסתדרת יפה מאד בחברה ישראלית, כך אסתדר גם (בע״ה) עם בעל ישראלי.

ברוך הבא למועדון

 

השאלה היא לא "מה הבית". השאלה היא "מה אתה". אני משער שאתה נוטה הרבה יותר לישראליות, אם נולדת כאן. אני יודע שלי קשה מאד להתחבר לחוצניקיות, למרות שעליתי עם הוריי בגיל 5, ועם ישראליות מלידה אני מסתדר הרבה יותר טוב. אני משער מקל וחומר שזה יהיה המצב אצלך (ויתכן שאני טועה).

 

לדעתי, אל תכניס נתונים כאלה ל"רשימת המכולת" בשלב הזה. אם שאר הנתונים מתאימים, לך על זה. עם הזמן והניסיון תלמד אם באמת קיים פער מנטלי משמעותי שקשה לך לגשר עליו.

 

חוץ מזה שהיברידים כמונו מצויים מאד. אתה ממש לא נופל כאן בין שום כיסאות.

 

ואני פשוט חייב: ישראלים יותר זורמים מאמריקאים? פחחחחח...

 

המון הצלחה!

"חוצניק" יכול להיות גם ממוצא אירופאי...

נכון, מזה שהוא כתב שישראלים יותר זורמים הייתי צריך לעלות על זה..

אולי אני אוסטרלי/דרום אפריקאי/בריטי? לא כל הדוברי אנגלית בארץ הם אמריקאים (ואמא שלי שונאת את המחשבה שמי שדובר אנגלית בארץ חייב להיות אמריקאי).

 

פסימי ריאלי, כמו שאמרת כך גם יעצו לי אבל אני עדיין מברר את הנקודה הזאת.

('פולניה', 'חוצניק', 'ישראלי'..) 

 

ותחשוב מה באופי שלה חשוב לך.

שתהיה אדם 'חם' יותר, פתוח, זורם..?

 

או שאתה מתחבר דווקא ל'פולניות'- בחורה יותר דאגנית, מאופקת, שכלתנית..

(שמה הכללתי פה מאפיינים 'אשכנזיים'?.. יחי הסטיגמטיות!)

 

מקווה שהובנתי.

תנסה להסתכל על עצמך, במקום לא כאן ולא כאן, כמי שיש בו "גם מזה וגם מזה".

 

לא "נופל בין הכיסאות" אלא יושב במידה נאה על שניהם..

 

 

ותחפש מישהי שיש בה גם עדינות וגם עין טובה - 

 

והיא תוכל ליהנות מיתרונותיך, גם בלי לבוא מאותו רקע בדיוק.

ב"ה היה שבוע טוב ושמח!!

 

הצלחתי לעשות כמה דברים שהמון המון זמן לא הצלחתי לעשות אותם. וזה סיפוק עצום!!! 

 

ב"ה חברה טובה שלי התארסה!!! 

 

שיהיה שבוע נפלא!!! 

ומכאן האמון הנמוך עד אפסי שיש לי בבירורים..

חייבים לסנן הצעות איכשהו. והטלת קוביה נשמע לא משהו..

זה או אנ-דן-דינו


אחלה שיטה.. אולי כשימאס לי אני אתחיל להפעיל אותה..

מה דעתך על ההצעה, תגידי: "צ'מע, יצא 4. כנראה ממש לא מתאים"?!

 

למחרת תמצאי את עצמך מאושפזת...

 

הבירורים נותנים קצת רקע, בעזרתו אפשר להמציא איזשהו תירוץ מלומד למה היא לא מתאימה

מי שלא משתמש בשיטה הזו צריך אישפוז!!!!!

עולם הפוך ראיתי...

 

 

ואתה אכן פסימי

בעז''ה שהבאה שלך תהיה אישתך!!

אבל אנחנו הרוב

 

וכדאי שתדעי שהפסימיות מאריכה ימים: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/448/296.html

 

שבת שלום!!

כדי שהם יסבלו יותר

הפסימיים מודעים, האופטימיים בהכחשה

לכולם מהמם בחיים..

חוץ מלמי שב-ו-ח-ר להיות פסימי

אתה חי בהכחשה שטוב לך..

מ-ש-ל

אבל אם זה היה ההיפך..

מה טוב 

על אף, שאז היינו יותר זורמים,

 

ועל מלא דברים לא היינו פוסלים, כשמדובר בחברים/חברות..

על זה נאמר "על טעויות משלמים"

 

אדל חיה בת אדווה
אהרון בן גולדה
יהונתן בן מלכה..
יישר כח לכולם

ואם ישנה התאמה,

אז מזל טוב.......

המ"ה

המון ב"הצלחה!!

אלא להגיע כמה שאת יכולה עם השכל והרגש כמו שאמרו כאן.. ואת הצעד האחרון.. לקפוץ מתוך אמונה..

 

בהצלחה

חשוב לדעת שאין דבר כזה מצב שבטוחים במאה אחוז.

לא יפול לך פתק מהשמיים עם חתימה שזה הוא.

 

כנראה שה' מצפה שנסתדר עם השכל שנתן לנו, והרגש כמובן, כדי להגיע למסקנה (שכלית) ותחושה שהוא הבן-אדם שאני מעוניינ/ת לבנות איתו/ה בית. לעבוד איתו/ה ביחד.

 

הרבה פעמים קשה לנו להחליט כי אנחנו לא בטוחים לגבי התוצאה.

נניח כשאנחנו הולכים לקנות בגד, אנחנו אומרים לעצמנו: "כדאי לקנות בחנות א' כי האיכות יותר טובה, למרות שבחנות ב' יותר זול"...

 

אנחנו יודעים כמעט בוודאות את התוצאה, ההשלכה.

 

כאן, לעולם לא נהייה בטוחים בשכל שהכול יהיה טוב, וגם אם יודעים שלא, מפחדים מהפתאומיות של הדברים ומדברים חדשים...

 

 

 

יותר ממוזמנת לאישי

 

יגון באהבה 

או.. זרימה עם המלל..?

תודה ששמת לב =]

"אני רוצה להתחתן".

את שמחה לראות אותו? מחכה לטלפון ממנו?

 

אם לא תראי אותו 4 ימים תתגעגעי אליו?

אתה יודע לתרגם ג'יבריש??

זה תרתי דסתרי

 

כדי לבדוק האם ישנו רגש בקשר הזה, במידה ואינך מבחינה בו,

חייבים להרפות. להיות נינוחים, ולשים לב (לא שכל, לב!)

האם את מלאת ציפיה לקראת כל פגישה, האם את שמחה או עצובה עם כל מסרון ושיחה ממנו,

וכד' על זה הדרך.

http://www.pixiesoft.com/flip/

סומך על האינטליגנציה שלכם שתצליחו להבין איך מתפעלים את האתר הזה

[מעבר לכך שה"הרגל" הזה לגמרי נורמלי..]

 

הרי כך את כעת - וזה לגמרי לא גרוע. מעלה.

 

אז תחשבי אם מתאים לך או לא.

 

ודומני, שכדאי לחשוב על הדברים הללו בטרם יש קשר "יותר מידי טוב"..

אם ככ חשוב לך רצון להתקדם ולא להיות "בינוני".. רצון לקדושה.. איך הגעת לקשר כזה?

 

נראה לי, וסליחה אם זה ניבוי שחורות,, שבוודאות הבית שלו לא יהיה בשאיפה לקדושה ככ.. אמרת: שזה לא חשוב לי..

 

וואלה..

 

תעצרי.

 

טוב לכם- זה רגש יותר משכל..

 

לא כל שניים מתאימים להיות זוג..

 

יתכן שבתור ידידים- זה יכול להיות נפלא,, אבל בשביל בית- זה לא מספיק.

 

לא בשביל הבית שאת רוצה... בית תורני. בית שהשכינה שורה בו..

 

(אם זה באמת מה שאת רוצה וחשוב לך.. אשרייך!!!)

 

 

אהלן, אני מציע לך דבר כזה: תשבי עם עצמך כמה זמן ותנסי לחשוב על עשר תכונות בבן זוג שאת לא מוכנה לוותר עליהן בנישואין.
בהצלחה.

קצת קשה להבין מתוך הדברים איפה את עומדת בכל הנושאים הנ"ל.

יש מצב שהסיפור קצת דומה לשרשור של "אני רואה סרטים, אבל לא רוצה שהוא יראה"?

 

כדי לרצות בן זוג שבו התורה תהיה העיקר,דבר ראשון צריך שהיא תהיה העיקר אצלינו.

אם את לא חיה כרגע חיים שמשקפים את הנ"ל,יש בעייתיות מסויימת בלחפש את זה אצל בן הזוג.

יכול להיות שמה שכדאי לך הוא דווקא לחפש מישהו שגם מעוניין לבנות בית מאד תורני,

גם אם (גם) אצלו זה לא המצב כרגע,מתוך רצון לגדול יחד.

 

אני אסייג ואומר שברור מאיפה הרצון שלך שדווקא ה"אבא" יהיה העוגן הרוחני של הבית,

וגם לדעתי זהו טבע העולם.השאלה אם באמת הבחור הנ"ל לא יהיה מן אבא שכזה.

 

שקוראים את השרשור מצטיירת דמות של בחור לא תורני במיוחד,אבל (נראה לי ש) יש פה ריכוז

של כל הדברים בהם הוא יחסית חלש,ולא הצלחתי לקבל את הרושם מהי הרמה הדתית שלו.

אבל אם בסה"כ הוא בחור תורני,לדעתי יש מה להוסיף ולבדוק.

 

אם טעיתי באבחנה,והבחור ברמה דתית פחותה משלך בצורה ברורה,מסכים עם קודמיי.

לא כדאי להמשיך קשר שכזה.

עד שתגיעו לבירור אמיתי עם עצמכם. איפה באמת כל אחד מכם נמצא. ו

ואז יגיע השלב שתצטרכי להחליט, אולי תתיעצי עם מישהו עם נסיון. 

 

זה נושא חשוב מדי בשביל לחכות שזה יסתדר מאליו.

הדיבור יכול לקחת אותך לבירור אמיתי עם עצמך וגם שלו עם עצמו.

ואז תוך כדי תרגישי אם את רוצה להפסיק או להמשיך.

אל תתני לטוב ולכיף לבלבל אותך את צריכ הלהגיע לברור אמיתי איתו. ואז עם עצמך.

 

ובסוף, תקשיבי לתחושות האמיתיות שלך...

 

 

לפי דעתי מדובר כאן בנושא מאוד חשוב,

שישפיע על כל צורת הבית שלך.

 

ולא תמיד זה פתיר.

ואני באתי מבית שונה מאוד.. 

אצלינו האמא היא היותר מקפידה והאבא הוא יותר זורם פתוח( אפילו מאוד) ואני רואה כמה קשה לאמא שלי במציאות הזו..

ההורים שלי חוזרים בתשובה..

אמא מבית מסורתי ואבא מבית חילוני לגמרי..

רואים בבירור אצלינו שמי שיזם את החזרה בתשובה זו אמא שלי..

והיא גם מתמודדת עם כל חינוך הילדים וכ'..

ב"ה.. כולנו יוצאנו שומרי תורה ומצוות ומקפידים על קלה כבחמורה.. אין לי מושג איך זה קרה.. כנראה יש לאמא שלי זכויות בשמיים וריבונו של עולם ריחם עליה..אבל..

מי אמר שגם לי זה יהיה?!?!? 

אני ממש ממש לא רוצה שזה יקרה לי.. אני לא בטוחה שאני אצליח להתמודד עם כל מיני בעיות של דת במשפחה שלי כשאני אהיה המובילה.. אני חושבת שהגבר צריך להוביל.. לא יודעת להסביר בבירור למה.. אבל ככה מרגיש לי נכון..

 

מצד שני אי אפשר להתעלם מהרגש שלא מפסיק לעבוד שעות נוספות..

 

מודה, שאין לי שמץ של מושג מה לעשות?! 

שזה יכול להיות בעייתי

אבל אל תשכחו שיש לנשים כוח מיוחד במינו.

אני מכירה שדכנית מוצלחת ומבורכת (ששידכה אותנו, כמובן) שמשדכת בין דתל"שים לדוסיות.

וזה הולך!!

הבחורות איכשהוא מנתבות את הבחור למקום שהן רוצות אותו...

צריך זהירות עם זה, כן?

אף פעם לא כדאי להתחתן על דעת זה שהצד השני ישתנה כפי שאני רוצה. צריך להתחתן מתוך קבלה מוחלטת של השני.

אבל עובדה היא שגברים, בתוך מסגרת המשפחה, כן מתחזקים מבחינה דתית, אם אשתם היקרה דוחפת אותם לזה.

היא בעיני חסרת אחריות (אם לא שהיא עושה את זה במקרים ספציפיים שברור לה שהבחור חוזר בתשובה מזה..).

 

"הכח המיוחד במינו של נשים" אינו תמיד מציאות, ולא תמיד עובד בכיוון הזה..

 

אכן יש בגמרא סיפור על שניים שהתחתנו עם נשים הפוכות מהם מבחינת רמת הצידקות, וכל אשה סחפה את בעלה לכיוונה...  אבל זה עדיין לא בא לפסוק הלכה..

 

ואם מובן, כדברייך, שלא מתחתנים על-דעת לשנות את השני, אז גם לא מסתמכים על כך שהם ילכו מבחינה דתית לאן ש"אשתם היקרה תדחוף", כי זה בדיוק ההיפך מהמשפט הקודם.

 

ולהתחתן מתוך "קבלה מוחלטת" שהשני אינו שומר מצוות - מה פתאום?!.... ולשדך "דוסיות" על-דעת שיקבלו דבר כזה?... אתמהה.

הוא אמנם כן מתקדם.. אבל הפער נשאר אותו דבר.. 

ולשמח בחלקו..
תכלס, למה לא להתארס..??
אבל אם אתה עוד לא בעניין, אפשר להיפגש כבר בפורומים שונים ומגוונים יותר.
עם החבר'ה, המשפחה המורחבת..לצאת לטיול עם האחים.
ממש ללמוד להכיר זה את זו בכל המצבים ולראות כמה זה נעים, האם זה מרגיש טבעי וכו..
הצלחה!

תלך איתה לחנות תכשיטים,

 

ושהיא תבחר טבעת

בעזהי"ת

 

אם עד עכשיו סיפרת לה על חברים בתואר 'חבר שלי', ואח"כ זה 'החבר שסיפרתי לך עליו ככה וככה', עכשיו זה הזמן לעבור לשמות שלהם. אפילו זה.

 

אני זוכרת, לא שזה היה כזה מזמן- אבל אחרי שהגענו לשלב הזה, עשינו טיול עם זוג חברים חמודים חמודים- ואז נפל לי האסימון הזה. שזה השלב להפוך את הקשר לחלק בילד אין מהחיים.

 

סמסים סמסים סמסים [-המצאת המאה בעיני, בלי קשר]- 'בוקר טוב! מה נשמע?', 'איזה קטע, המרצה פה עושה קורס על בלה בלה בלה..' 'וואי קראתי עכשיו ספר טוב..' דברים כאלה שלהתקשר בשביל לספר אותם מרגיש מפגר, אבל השיתוף בהם הופך את השני לחלק מהחיים ולא רק לטלפון פעם ביום ולפגישה פעמיים שלוש בשבוע. [בשלב שטלפונים כל שניה- עלולים לחפור ולהעיק, עדיין צריך מרחב..]

 

וכשמדברים להתכונן להלאה, לספר על חברים שהתארסו, משפט של 'אז מה איתנו, שנתקדם הלאה?'

 

עוד אפשרות- מכתבב!! זה פשוט עושה את זה לבנות, באמת. אהה.

 

 

 

שגם לבנים זה ממש עושה את זה..!

אפילו אם זה פתק קטן  של 'מה שלומך?' ומשפט יפה....

וכותבים עד כמה מעריכים אותו.. זה ממש לא צריך להיות קיצ'י!

אני הגבתי לכפיר... שלבן ממוצע בלי נפש פיוטית יהיה קשה לכתוב מכתב שיביע את רגשותיו..

ופה אני אומרת שאין צורך בזה. שאפילו פתק קטן עם משפט חמוד יכול לעשות את כל היום/ הלילה/ השבת.... לבנים או לבנות..

תשלחי בקשה לאחת המנהלות- אדום צהוב ירוק, או הסנה בוער.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f333

לק"י

 

היא בטח רוצה את "בנות בוגרות".

זה פה- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f363

נראלי בגדול- מחפשים גם בנות וגם בנים:

 

לב טוב, מידות טובות...

ברצינות,

בנאדם שישלים את מה שאין בי

ושאני אשלים את מה שאין בו

 

+ דברים שחשובים כמו רמה דתית וכו'..

שיהיה מושלם!

על דברים אחרים..

 

ב. מבינים שהכי בריא לצורך הענין עצמו, זו השלוה. להיות את. לפעמים זה עוזר...

 

 

א. זה כל העניין - איך?

 

ב. לא הבנתי את הקשר

לפעמים אם מבינים שלצורך הענין עצמו (בנידון זה נושא ה"שידוך"), הכי טובה השלוה - אז זה עוזר להסיח את הדעת ממה שמלחיץ..

בעעעעעעעע

לעזור בבית, לנקות לשבועות ועוד דברים קטנים שתמיד דוחים ועכשיו זה הזמן

בהצלחה

או כל משהו אחר שמפנה את המחשבה לכיוון אחר.

להטענה, צאי מהבית, ותחזרי רק בעוד כמה שעות.

 

מה שאין דרך לדעת אותו, פחות מטריד..

סרט או ספר טובים
או מוסיקה ברעש שלא נותנת לחשוב..
יכולה להתמכר לאח קטן/ אחיין.

דברים שעוזרים לא לחשוב..

את יכולה לבקש ממנו לקבוע שעה שהוא יתקשר

 

 

אם את מרגישה פתוחה תגידי לו את הסיבה האמיתית

 

אם לא,

את תמיד יכולה להגיד שרק ב18:24 יש לך כמה דק' פנויות

עניין עקרוני.

להבא בקשרים..

משתיקים אותו לכמה שעות בחדר אחר.

 

ואז לפחות את לא קשובה לכל צליל אלא מתנתקת טיפה.

ולאן שיתפתח- זה רצון ה'. בהצלחה!

 

 

בסוף הזמן עובר...

פה- http://www.inn.co.il/My/IM/History.aspx

ובפנוכו יהיה מסטיק עגול.

ולתשובה, הייתי מנסה!!

 

פעם רציתי רק אנשי קבע... (סתם לא ר-ק, אבל זה היה פלוס רציני)

 

היום זה עוד משהו שאני צריכה לראות עד כמה אני יכולה להתמודד עם זה.

 

וגם ממש תלוי האם גרים יחד עם עוד נשות קבע ( אני יודעת שיש אזורים כאלה) או לא ועוד כל מיני דברים שקשורים באם כן, אז השאלה היא איך...

 

בהצלחה רבה!!

כמובן שהצבא מתחשב באנשים נשואים,

אך קודם כל צורכי צבא ובטחון,

 

תחשבי שזה הרבה ימים ולילות שלא תראי את בעלך, תחשבי שזה סיכון שאולי הוא חלילה לא יחזור,

זה הרבה דברים, צריך לשקול זאת בכובד ראש,

 

אינני אומר דברים אלו למטרות הרחקה והפחדה, אין לי אינטרס כזה..

מטרתי היא אכן לשים את הדברים על השולחן,

על הקטע שהוא לא יחזור... אני לא ממש יודעת מה להגיד לך......

 

אחותי אלמנה ולא בגלל שבעלה נהרג בצבא....

 

אז מי יודע?!?!

התחתנו לפני שהתחיל צבא ובהסכמתי התחיל קורס קצינים (לכן חוזר חמשושים כרגע...)

זה ממש קשה!!! אני לבד עם 2 ילדים וכו'...

והדבר היחיד שמחזיק אותי שפוייה זה האמונה בה' והידיעה שבסיום הקורס בעלי חוזר הביתה...

אני לא חושבת שיש הרבה נשים שיכולות לחיות עם אדם שלא ידוע מתי וכמה יהיה בבית לתקופה בלתי מוגבלת!

 

זה תלוי גם בתפיסה של כל אחת על הזוגיות... לדעתי זה לא ממש זוגיות אלא כל אחד חי לעצמו ויש כמה דברים משותפים...

אין לך מושג כמה נשים כמוך מוערכות במערכת הצבאית, מאחרי הקלעים, וכ'ו,

 

ה' יתן לך ולבעלך את הכוחות להמשיך ותעלו מעלה מעלה!

ויסכמו...לכל הדברים שהעלית...אם אתה תגיד מראש לבחורה יש סיכוי גבוה שתמצא ...ובדרך כלל יש בנות שמסכימות..זה עול אבל יש בנות שרוצות ...

אני מסתכלת על זה דווקא ממקום של אידיאל. גם לי הצבא הוא דבר מאוד חשוב ויש לי הערכה מאוד גדולה לכל המערכת הזאת.

 

ומהמקום שלי הייתי מאוד שמחה להיות חלק מזה - שזה אומר את כל ההשלכות של להיות נשואה לאיש קבע, שמבחינתי זו גם חלק מהשליחות.

 

אז התשובה חיובית..

 

 

לדעתי את אדם נשגב אם זו החשיבה שלך, ואני מאוד מעריך זאת!

זו אכן שליחות מאוד חשובה, ואני שמח לשמוע שיש עוד אנשים שרואים את זה כך,
כי כבר שמעתי תגובות במשפחה המורחבת (דודות, בני דודים, וקרובים רחוקים) של:
"מה אתה צריך את זה?" "מי תתחתן איתך?"  "למה לשרוף את החיים על הצבא" וכ'ו וכ'ו וכ'ו,

 

הם לא מבינים דבר אחד,

אני עושה זאת מסיבה אידאולוגית נטו! באזרחות הייתי מביא משכורת הרבה יותר יפה ממה שהצבא מעניק לי,

אבל העניין הוא לא הכסף, כסף הוא לא הכל בחיים,

 

 

תודה לך על תהגובה הנ"ל!

שימחת את לבי,

אין לי מה להסתיר פרט לתפקידי ספציפית,

ידוע שזה עול, לכן שאלתי,

תודה על התשובות

ישר כוח. זו באמת שליחות.

אבל אני חושבת שלא הייתי מוכנה לזה.. 

לאו דווקא אנשי קבע במקומות מסוכנים, אלא היא מתעקשת על מישהו שעשה צבא רציני (3 שנים ויותר) בתפקיד קרבי.

אני חושבת שזה ממש לא מתאים לכל אחת...הבחורה צריכה להיות בחורה חזקה ותומכת....

ולכן, אולי לא רבות הבנות שיסכימו מלכתחילה, אבל מי שכן, אשריה!!!

 

אני אישית חושבת שזו זכות גדולה להיות חלק מהתרומה המדהימה הזו לעמ"י ולצה"ל!

מבחינתי, אני לא אתנגד אם יציעו לי בחור בקבע....

 

ב"הצלחה ממש

ברור שחשובים האידאלים וכו'... אבל צריך באמת לחשוב על זה טוב טוב לפני!!!

לקחת הכל בחשבון- אפשרות של לידה בלי הבעל, המון לילות ושבתות לבד, חינוך הילדים לבד ועוד...

ברור שהאידאל חשוב וצריך לפעמים להקריב בשבילו הרבה אבל חייבים לקחת בחשבון מראש את ההקרבה העצומה הזו!!!

 

וברצינות,

בישביל לחיות עם איש צבא צריך אופי מאוד חזק ואני מאמינה שיש עוד בנות כאלו.

אבל לדעתי בחורה שנכנסת לקשר כזה צריכה לדעת מה ההשלכות של זה..

וכנ"ל גם אתה צריך להסביר לה מה זה אומר..

בנות שלא עשו צבא לא באמת יבינו את המערכת הצבאית (ואני מרשה לעצמי להגיד את זה כי אני עשיתי צבא והבנתי כמה המערכת הזו יכולה להיות מעוותת)

 

בכל אופן לא כל אחת מוכנה "לישון באלכסון"..

או במילים אחרות להתמודד עם כל מה שמשתמע מכך..

בלי בעל בבית כל יום, עושה שבתות לבד ודואגת בלי סוף... קרבי או לו?! עוד שבת של קצין תורן..

ללכת לטבול לבד לבכות למה הוא לא יכול למה אי אשר אפילו לדבר בטלפון..

לספור ימים עד לאפטר המיוחל..

וכו' וכו' וכו'....

 

שורה תחתונה מי שבנויה לזה בנויה לזה!

ועדיין חייבים לדעת לאן נכנסים..

זה לא פשוט..  

אבל אנשים חיים ככה מתוך אמונה גדולה שזה הדבר הנכון..

 

מאמינה שתמצא אותה..

 

בהצלחה

נראה לי ש... 60% סיכוי הייתי מנסה. 40% הייתי שוללת.

בעד מלכתחילה בטוח לא... 

העובדה שהוא לא יהיה הרבה בבית- מבאסת, אבל זה עדיין לא היה גורם לי לשלול כי אחרי הכל הוא עושה את זה למען מטרה טובה ונעלה, ואני מאמינה שאני מסוגלת.

זה יותר העובדה שהוא בסיכון וכל שנייה משהו יכול לקרות לו... נראה לי שלא הייתי יושנת בלילה...אני פחדנית, מה לעשות...

וכמובן, ישנם בנות שכן מסוגלות, ויעריכו את זה מאד! ב"הצלחה

 

בגדול, מאוד מעריכה! =) 

 

אבל בקטן.. אני עובדת עם כמה ילדים שאבא שלהם איש קבע ואני רואה את ההשפעה עליהם. 

 

אני אשמח שבעלי יהיה הרבה יותר אקטיבי בחיים של הילדים.. 

 

לכן, אתנגד להתחתן עם איש קבע, אדם שעובד בחו"ל חלקית, אשם שעובד באילת וכו'. 

לק"י

 

או שיש כאלה שמגיעים הביתה בשעה סבירה?

ויש כאלה שחוזרים פעם בחודש

תלוי בתפקיד, במיקום ובלחץ העבודה

בעזהי"ת.

 

אין קצינים כאלה שחוזרים הביתה כל יום ב5.

ואני מדברת כבת של איש קבע בכיר, וכאחות של חייל בקורס קצינים (אוטוטו מ"מ בשריון )..

בתקופת הלימודים..
במכללה לפו"מ..

ולא 17:00 אבל כל יום כן..

אני נגד, אך עדיין עובד במתכונת של סדיר עם תנאי קבע,

יש אנשי קבע (רס"רים למניהם) שעושים יומיות,

 

ויש שבאים אחת לשבוע, עושים יציאות של 11-3 יש כאלו שעושים 5-9 תלוי בתפקיד, תלוי ברמת הפעילות,

תלוי ברמת הסיכון, יש כאלו שסוגרים שבועיים, תלוי,

איזה כיף לראות שיש עוד אנשים שחיים שליחות.. ולא רק קידום עצמי.!!

 

ולשאלה:

 

יש בנות שזה ממש יכול להתאים להן, כי הן עצמאיות, ורוצות לנהל לעצמן את החיים..

 

זה מודל זוגי שהוא די בהפרדה.. עושים הרבה שבתות לבד כמו שאמרת...

 

אבל יש כאלה שטוב להן העצמאות והפרטיות.. שנהינות גם מ"הלבד" הזה..

 

יש כאלה שרוצות זוגיות איטנסיבית שהכל בשיתוף..

 

לכל אחת והאופי שלה מתאים משו אחר..

 

וכמו שדניאל אמרה: אם גרים בקהילה של אנשי קבע-יכול להקיל ולעודד.

 

 

ו..

 

!!!סופו של דבר: אתה צריך רק אחת..!!!

 

 

אני צריך שניים, את האחת שלי, ואת בורא עולם שיסייע בעדנו!

עוד משהו מבלבולי המוח של הנוצרים?

תקופת "קורס קצינים" עם תינוק בן חודשיים כבור סתום בחיי!!! הקושי היה רב א ב ל זה נגמר ושכחנו...העבודה הקשה היא בניית זוגויות עם איש צבא כאשר הזמן הוא מועט והעייפות שולטת בכל....

אבל זו זכות גדולה מאוד!!אני גאה מאוד בפועלו!!!

 

שחוזרים מהצבא לציוויליזציה. העיפות משתלטת על כל חלקה טובה במוח ובגוף,

 

לצערי זה כך, במיוחד במדינה המוקפת ברברים,

כן, הייתי נענית לכזה אתגר.

אבל לא הייתי מסכימה להיכנס לכזה דבר...

אני לא מסוגלת להתמודד עם מצב כזה. גדול עלי.