פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1358)

בעזהי"ת

ועכשיו ברצינות.... לאף אחד אין מושג על מה אני מדברת? קישור? רעיון? משהו?...

הוא יודע הרבה

אני אומר את זה, כי אני לא מכיר

אבל זה נשמע לי קצת לא יעיל שאחפש בגוגל ואביא לך קישורים לכאן

20130424184550.pdf

אז מישהו כנראה יודע...

היא משדכת גם בחורים מהישיבה באלון מורה 

נעמי אידלס 052-3121004

 |(עשו הרבה שידוכים,הלכו לשכינה בינהם וכאלה.)

לדעתי הם כבר עזבו שם , ויש אחרים שעושים את זה (לא זוכר מי)

כמובן זה לא סותר שעדיין היא מכירה בחורים מאל"מ,עד לפני זמן מה היא הכירה את כולם..

בהצלחה.

עם נעמי. היא מכירה הרבה בחורים. הם מארחים הרבה... היא מכירה הרבה חבר'ה בסגנונות שונים,הרבה רמתגנים.

השמועות אומרות שהם לא רוצים לצאת, לא רוצים לצאת, מתגייסים, נשואים..

<צ>

סתם כי לא מתחתנים לפני שיעור ד'..
 

ואם צריך עזרה.. בכייף.....

בפועל זה גילאי 21-22.

ממילא לפני זה הם צעירים ממש...

בהתחשב בזה שאני כמעט בת 21, לא הייתי רוצה מישהו צעיר יותר

יש לך רשות ממנו לפרסם את המס' שלו בפומבי?

קיבלתי ממנו אישור לפרסם את המספר שלו כאן בפורום.

הוא אברך בישיבת אלון מורה (הוא גם מלמד בישיבה). והוא עוסק גם בעיניני שידוכין!

בהצלחה!!!

לענ"ד מה ששיקול זה רמה דתית, שאיפות ותכונות אופי.

ב"הצלחה!

אם יש את אותם שאיפות\ רמה דתית מתאימה ומה שצריך.

חבל לפספס אם זה הזיווג..

ואפילו לעבוד ביחד

לך על זה!

יש את הידיעה הראשונית אם יש פוטנציאל, הרי מין הסתם יצא לכם לדבר ולהכיר אחד את השני.

"מה יקרה אם לא ילך ביננו?"

כי זו כבר בעיה אמיתית..

ונניח שזה לא ילך.

האם בהכרח תיגמרו "מכוער"?

זה עלול להפריע בעבודה.

תחשבי על כמה שידוכים שנגמרו בצורה סבירה ועדיין לא יהיה לך נעים לפגוש את הבחור סתם כך ברחוב.

הוא יאלץ לראות אותה מידי יום ביומו..

זה תמיד כדאי,

אבל בעיקר בקשר מתחיל,

שלא יודעים למה הוא עושה כל מיני דברים מוזרים

כמו לבוא עם חולצה מלוכלכת, לאחר, לא ממש להקשיב וכו'...

חשוב ביותר!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t533461#5993542

בעזהי"ת

אבל הכרתי את ארוסי דרך שם ב"ה, אז..

מכיר כמה שהתחתנו כך

והם ב"ה מאושרים 

בסופו של דבר זה לא משנה איך הם נפגשו

אלא מה היה בהמשך

זה סוג אחר של סינון, וצריך לדעת לשווק את עצמך טוב בכתב

אחרת לא יפנו אלייך או לא יתרשמו מהפניה שלך

רק צריך לזכור שבד"כ העלות של האתרים האלה לא זולה

ושמעתי כמה מקרים שהאתרים "מפברקים" הודעות בכדי לגרום לך לרכוש מנוי יקר.

לכן צריך להכיר ולא ליפול במלכודת

כמובן שצריך לבדוק את ההצעות שמגיעות

אבל זה נכון גם בכל פגישה,

גם הצעה שחברה שלך הביאה לך אחרי שנפגשה איתו פעמיים

בהצלחה

כנראה שהשיטה המסורתית של הצעות לא מוכיחה את עצמה (מבחינה כמותית) או שיש סיבה אחרת למצב הקשה ואף מטריד של הרווקות המאוחרת .

לכן, דווקא ולא למרות, שאנחנו בעידן של התהוות והתחדשות ושידרוג (מכל המבחינות), יש להתייחס להיכרויות במרשתת ברצינות.

ממש לא אמרתי לצאת עם כל מי שמתחיל איתך (ממש לא!!!! ה' ישמור..)

גם כאן, יש דרכים צנועות ועדינות לעשות זאת.

חובה לנקוט באמצעי בטיחות הכרחיים (כמו לברר לפי חוק הדתיים השלובים שהוא קיים באמת).

למי שתוהה לגבי שהות של בני תורה באינט', פניתי לפני כחצי שנה לרב גדעון קרוטהיימר ואמר לי בזו הלשון:

"היום, שהייה באינט' לא מעיד על יראת שמיים" (הכוונה לגברים).

זה המקום לציין שלאחרונה ממש הושק מחדש אתר שקוראים לו 'מתאימים', שהוא אתר היכרויות לכלל הציבור הדתי ובפרט לדתי-לאומי;

יש לכל אדם אפשרות להירשם פעם אחת, כי יש להזין את מספר ת.ז. (ששמור עמוק בסודיות, זה רק כדי למנוע אלף כרטיסים של אותו אדם).

הוא מותאם לכך שבחור יכול למצוא בחיפושים רק בחורות ולהיפך (יענו- את לא תמצאי שם את חברות שלך).

יש המון פרטים שחייבים לענות עליהם, בצורה עדינה ופשוטה.

כמובן שיש לקחת הכול בעירבון מוגבל. אבל למען האמת, הוא באמת לא כ"כ שונה מהמידע שיהיה לך על בחור ששמעת עליו מדודה שלך.

אם את מדברת על היכרות כאן בפורום, נאמר כאן כבר רבות שישנם מעל 30 זוגות פורום, ושהדרך להכיר משנתה בין כל אחד;

כאלה שפונים ישירות, כאלה שמבררים ופונים דרך צד שלישי.

ממליצה לכולם ולכולן לנהוג בעדינות ובכנות.

בשורות טובות!

לענ"ד אין להם דרך חוקית לאמת את הת.ז של בעל הכרטיס

ולכן:

1. כל אדם יכול לפתוח 1000 כרטיסים

2. כל אדם יכול לפתוח כרטיס של המין השני בכדי לחפש את החברים שלו

לא באתי להפחיד חס וחלילה

אלא לפקוח את העיניים

ולדרוש בדיקה מקיפה על זהותו של המוצע 

דרך אגב,

התהליך דומה גם באתר המקביל שלהם "שושבינים"

ובכל אתר היכרויות אחר

בהצלחה לכולם

אחר,

אבל הם יכולים לוודא שזה אכן מס' ת.ז כלשהו, כי יש כללים ביצירת מספר ת.ז.

בהנחה שאדם לא מכיר 1000 מספרים כאלו - הוא לא יכול לפתוח 1000 כרטיסים...

שיש איזשהיא חוקיות בתעודות זהות, ואי אפשר להכניס סתם מספרים- ולכן הסיפרת ביקורת משתנה מאחד לשני (גם בתאומים שנולדו אחד אחרי השני) כדי שתתאים לנוסחה. 

אני לא יודע אם האתר הנ"ל משתמש בה אבל היא קיימת.

אם סקרת כרטיסים באתר מסוים ונראה לך שיש שם אנשים בסגנון, ואם מתאים לך הדרך הזו של מציאת "הצעות" (שהיא ישירה בינך לבין הצד השני - יש בזה צדדים שמקשים), אז למה לא?

יש בזה יתרון שאתה עושה משהו בעצמך, ולא תלוי ב"טובות" של מישהו אחר. בנוסף זו דרך להיחשף למאגר גדול ומגוון.

חסרונות:

א. פניות לא רלוונטיות.

ב. בניגוד להצעה מחבר\מכר\משפחה אין מישהו שמכיר היטב את שני הצדדים לפני כן וחושב שזה מתאים, שאפשר פחות או יותר לסמוך עליו. משהו יכול להיראות מתאים באופן בסיסי, אבל זה ממידע מאוד מצומצם שבכרטיס, ואולי לא משקף כלל. צריך הרבה יותר עבודה לבדוק אם קשור, ובצורה עדינה - כי הבירור נעשה לפחות באופן ראשוני מול הפגוש\ה הפוטנציאלי\ת עצמו\ה.

לסיכום, דעתי: לגיטימי לגמרי, והרבה הצליחו בכך. לא לכולם זה מתאים. מי שמוצא שזה מתאים לו - (כמו שאמרו, לפניי) לא להתבייש לבדוק את ההצעות היטב (למצוא מישהו שמכיר, או מכיר מישהו שמכיר) - במיוחד שמדובר בהיכרות דרך האינטרנט.

וכל עוד שומרים על כללי הזהירות שהועלו כאן, גם התותח הזה תקין.

כדאי לשים לב שאת נרשמת לאתר שמכיל אנשים שרלוונטיים לרקע שלך. לא יצא לי לעשות דוקטורט על הנושא, אבל הרושם שלי הוא שיש הבדלים גדולים בין האתרים (חוץ מהטרולים שמופיעים בכולם..)

ולדעתי המצב של הרווקים והרווקות יותר קשור לשרשור הסמוך על אבירים לבנים, אבל זה כבר סיפור אחר..

אגב, אהבתי את שורות הסיום

לק"י

ככה שאני מעדיפה לנסות להכיר בדרכים אחרות.

אתר חביב, ממשק נחמד..קצת יקר

לוח שיש חצי לב ביום הנתון
וחצי לב ביום החתונה, ואז בחתונה זה מתחבר לשלם

לוח נוסף - משימות, ממתקים, מכתבים, עצות הרגעה וכ'ו

מקרובים, מהחתן, וכ'ו.

בהצלחה ובשמחות!

הי, מכירים ת'משחק??

אני רוצה להכין אותו לשבת כלה, במקום הקלפים הרגילים, תמונות...

תוכלו לעזור לי ולכתוב כמה עותקים מכל תמונה צריך ואם חייב צבעים שונים...???

תודה.

ואז להכניס גורמים נוספים כדוגמת הורים.

הורים הם גורם מעט לוחץ, אין מה לעשות בנידון..

אני מאוד מבין את ההבחנה שיש להורים, עטורי הניסיון ואין לנו.

אני גם חושב שחשוב שההורים יחוו את דעתם על המיועד\ת,

ולכן, חשוב לעשות זאת בשלב יחסית מתקדם.

ובאמת, יש זוגות שמביאים הבייתה גם אם זה לא סגור הרמטית.

העיקר שהקשר טוב ומתקדם מספיק.

הכל תלוי בהרגשה של הזוג.

אבל אני גם חושבת שיש צד חיובי מאוד בלהביא הביתה מוקדם. בעיני זה ממש משמעותי. הרבה פעמים זה חלק מרכזי בלהכיר את הבן אדם שמולך (אבל צריך גם להיזהר בזה, כמובן, שלא להיכנס ...).לסרטים וסטיגמות.

אצלנו, בדייט הראשון כבר ישבנו (בסופו) מחוץ לבית שלי, ובדייט השני כבר בספה בסלון אבל זה כמובן קיצוני במיוחד, והתאים לנו, ממש לא לכל אחד. וכמובן תלוי ביכולת של המשפחה להכיל ולקבל את זה.

נראה לי שבאופן כללי, באמת כדאי לתת לקשר קצת להתפתח ואז להביא, ולא לחכות לוורט... 

יש בזה משהו סוג של מחייב.

זה מראה על התקדמות בקשר.

כל עוד הקשר לא רציני, זה לא משנה עדיין מה ההורים חושבים.

לא היית רוצה להביא הביתה כל בחור שנפגשת איתו 4-5 פעמים.

זה מתיש..

אבל אני מבינה את המחשבות שלך.

להורים הרבה פעמים יש הסתכלות יותר רחבה.

אולי צריך לא לפתח יותר מידי ציפיות לפני שההורים פוגשים אותו

(כאשר את באמת סומכת על שיקול דעתם..) אבל להביא אותו רק כאשר את חושבת שיש סיכוי די גבוה.

שהאמירה שהזמנת הצד השני הביתה מראה על התקדמות הקשר ושהוא רציני-

זה אנחנו החלטנו, החברה.

ובצדק!

היינו רוצים להביא לפני החתונה (בממוצע) 5-6 בחורים?!

אני בעד מפגשים אקראיים.

ההורים שלי הסיעו אותנו לאנשהו בפגישה הרביעית כמה דקות. 

חוץ מזה, ברגע שמרגישים מספיק בנוח, אפשר ליצור פגישות לא יותר מידי מלחיצות.

שהוא בא בשבלים מוקדמים יותר

זה בסדר גמור

רק...

שלהזהר לא להיות מושפעים מדי מההורים

כי זה לא בריא לקשר

ולזכור שיכול להיות שקשר לא יצליח בסוף

ולדעת איך מתמודדים גם עם זה שההורים פגשו אותו

על כך המשתמע מכך 

ולכן כל חריגה מהנורמה, נתונה לפרשנות אישית של כל אחד מהצדדים..

רק אולי כדאי לא ממש על ההתחלה-התחלה.

גם כדי שהצד השני לא יהיה לחוץ מידי,

וגם כדי לא להצטרך להביא, לפעמים, יותר מידי אנשים.

אני ראיתי פעם פגישה ראשונה שהיתה בבית הבחורה ב"נישה" פתוחה של הסלון, וההורים היו בשטח, בלי להתערב/להתקרב מידי. ולא היתה בעיה לאף אחד מן הצדדים.

בעזהי"ת.

בקשרים ראשונים, כשעוד לא לגמרי הייתי בטוחה בעצמי, עשה לי טוב שהורים שלי ראו את המדוייטים, אפילו לסמול-טוק כזה.

[פעם אבא שלי הקפיץ מדוייט.. אז יצא להם להחליך כמה מילים]

אבל בהמשך, כשהרגשתי שיש לי את הדעות שלי ואני יודעת מה אני רוצה ויודעת להרגיש אנשים- אז פחות הייתי צריכה...

כמובן שחשוב שההורים יפגשו את המדוייט, אבל אני חושבת שטיפה לפני שמחליטים זה הזמן האולטימטיבי.

ב"הצלחה לכולם

"כמובן שחשוב שההורים יפגשו את המדוייט".

שאלה: אם נפגשת עם מישהו, ואתם שניכם רוצים להתחתן זה עם זו, אם ההורים שלך יפגשו את הבחור  - זה יוכל לגרום לך להתחרט?

אולי זה עניין של אופי ואולי של גיל. אבל דווקא לי לא ברור בכלל שזה הכרחי.

(רק כדוגמא, ההורים שלי ראו את גיסותיי רק אחרי ההחלטה, ולא היתה לאף אחד שום בעיה עם זה.)

בעזהי"ת.

אז המצב עם גיסותייך סביר.

בואי נאמר, שאם הורים שלי היו פוגשים מדוייט וכבר היינו בכיוון של החלטה, וההורים היו אומרים לי להתרחק ממנו- ניסיון החיים הראה לי שכדאי לי לשמוע בקולם.

אבל אני, במקרה הפרטי שלי, סומכת על ההורים שלי שיש להם טביעת עין, ושהם לא משתלטים לחינם\בגלל גחמות כאלה ואחרות (עדה, מקצוע שיש\אין לו וכדומה.).

ושוב, זה מקרה מאוד ספציפי שלי. לכל אחד יש מרקם משפחה אחר וכדאי להקשיב לעצמך ולשקול מה באמת כדאי.

זה סתם הוהורס.

אבל נגיד אם זה באתרים או מיילים את מבקשת תמונה רק אחרי שאת יודעת שבכל מיקרה את כן תיפגשי ולא משנה מה יהיה בתמונה.

בככ״מ על המקרה הנ״ל אם זה ממש לא נראה לך לא מתאים אל תצאי.

אבל אם את בכ״מ חושבת שיש סיכוי קטן, אז כן תצאי.

אבל בלי קשר שימי לב שלכל אחד ואחת מאיתנו יש תמונות יותר טובות ופחות טובות.. סתם לקחת בחשבון.

אני בד"כ אוהב להיות ישיר, אבל במקרה כזה עדיף למצוא סיבה אחרת או להשתמט מזה, כי זה באמת מעליב.

אני  ספיציפית גם לא חושב שמראה חיצוני זה דבר שטחי. (לא בקטע של "יפה" אלא "מוצא חן")

לק"י

מה בתמונה גרם לך לפסול?

המראה?

הסגנון?

אני בכל מקרה נגד תעשיית התמונות.

לא בקטע של התפשרות, אלא בקטע אמיתי ,תמיד לזכור את המשפט:

"אתה לא בראד פיט, אז אין סיבה שתקבל את אג'לינה ג'ולי."

לאידע איך זה אצל נשים, אני בכל אופן נמצא (בצבא) בחברה שממש מנתחים כל אישה לפרטים, וזה מחרפן אותי לפעמים.. אתם נראים כמו הנעל שלי, מה אתם פותחים את הפה?!

אישה יראת ה' היא תתהלל" 

ובאותה מידה של לא לפסול ישר ע"פ תמונה[למי שנוהג/ת לראות]

לא לפסול ישר על השניה הראשונה שהמראה לא נראה.

ו2 מעשים מזעזעים שהיו,וכך היו:

זוג קבעו להיפגש, הבחור בא לאסוף אותה מביתה.

מחכה לה ברכב, הנה היא מגיעה..[הבחור מן הסתם מתרגש,אולי גם שמח(למרות שהוא בן,איי שם יש לו רגש כנראה]

פותחת את הדלת,מביטה בו ואומרת:

"זה לא ילך כנראה",סוגרת. מפנה גב, ונעלמת.

זוג אחר קבעו להיפגש,

הבחור הקדים קצת,ותיצפת מרחוק.

כשראה אותה מגיעה, כנראה משהו בחיצוניות שלה

לא הסתדר לו..

התחיל לחזור הבייתה, תוך כדי גמגום לטלפון

למה הוא לא מגיע ופתאום לא נראה לו שייך וכו'.

2 הסיפורים אמיתיים.(לא קרו לי,אבל אני יודע בוודאות מוחלטת שהם אמיתיים)

ואז לדעתך כן מותר דרוש ככ?

לדעתי לא..

לק"י

וזאת ההזדמנות להגיד- שאני ממש אוהבת את התגובות שלך

זה דבר לגיטימי ונורמלי.

אני יכול להגיד על עצמי בכל אופן שאני בהחלט רוצה לדעת, בקטנה לפחות, עם מי אני מתכוון לצאת. ושאני כמעט אף פעם לא יפסול על תמונה בלי להיפגש בפועל.

שאלה בעלמא -

את מוכיחה את מה שאני אומר, זה לא קשור לתמונות אלא לבנאדם.

במקרים שאת הבאת זה לא אנשים שחיזלשו את המפגש ביניהם בשלב של המחשב.. זה אנשים שכבר נפגשו וביטלו בגלל מראה.

הכל זה נקודה של מוצא בסופו של דבר:

למה אני רוצה את התמונה? בשביל לבדוק האם את מספיק יפה בשבילי או לא? לא! בשביל מושג ראשוני עם אני מדבר. זה כל כך נורמלי שאני לא מבין איפה הבעיה פה.

לא הבאתי את המקרים בגלל פסילה על סמך תמונה,אלא בגלל פסילה על מראה ראשוני ביותר,ללא מפגש אפ' קטן עם הנשמה של הבן אדם,עם עולם הערכים וההשקפות שלו,עם המידות שלו,עם הפנימיות שלו,עם מי ועם מה שהוא באמת..

ראה ערך "שרק 1"

אפשר גם להוסיף שהוא בדרך כלל חריף אבל אחרי בישול קצר הוא הופך למתוק 

שרק,שם,שם.

באיזה שלב של האבוקדו אתה?

מקווה שיתפסו אותך בזמן שאתה בדיוק מוכן..

כל הטובות תפוסות

והשאר לנכים"

(שאף אחת לא תיעלב לי פה)

סתאאם.. לא נעלבתי ואני גם ככה שייכת לקריטריון הראשון

נכים פיזית, נכים ריגשית, נכים שיכלית, נכים טאקטית...

חלק מהאוסף "גרפיטי שירותים - המיטב"

שכולל להיטים נוספים שלא נס ליחם

כמו -

"כולם אומרים אלוקים ישמור.. ואני אומר - למה אתה לא בא להחליף אותי"??

אוסף של מוגבלים חברתית.

אז אל תנסה להכניס לי מילים לפה..

אבל זה סתם מעצבן..

ואל תשימי לב אליו בסוף יפול לו האסימון גם אם התקשורת ביניכם היתה כמו של טלפון ציבורי משנות השמונים.

זה באמת יכול לגבול בהטרדה!!!

איייא מה יהיה?

 אומרים לנו לא לתת רמזים,, אבל גם כשאומרים במפורש זה לא תמיד יעיל...

אבל יש גבול לכל תעלול..

כשאני אומרת..

לא זה באמת לא!!

זה לא אולי..

כשהתשובה הייתה לא עם התלבטות גדולה, שיתפתי ואמרתי שהתשובה שלי היא לא אבל אני עדיין מתלבטת ויש על מה לדבר..

אבל כשאני אומרת חד משמעית שהתשובה שלי היא: לא. ואני לא רוצה שום קשר יותר.

אני באמת לא רוצה שום קשר!

באמת!

באמת באמת באמת!!

ב א מ ת

בשביל זה אנחנו כאן.

ליבי ליבי  נקודה..

אני בטוחה שהיית אסרטיבית והורדת אותו מהעץ.. ונתת לו כמה פליקים..

 מה עוד הוא עשה?

 עקב אחרייך?

נראה לי ש9 שיחות שלא נענו = סוננו היום

ועוד מלא הודעות שלא ספרתי..

האחרונה שהייתה הקש ששבר את גב הגמל הייתה ממש לא מזמן..

ואז זה באמת הרגיז אותי כבר!

לק"י

וזה בהחלט מרגיז שלא מקבלים את מה שאתה אומר..

רב הבנות, מתכוונות ללא כשהן אומרות אותו

כשאנחנו אומרות לא ומתכוונות כן- זה אחרי היכרות מעמיקה,

ולדעתי בשלב מאוד מתקדם זה יכול לקרות, ועד שהבחור יידע בכלל ייקח זמן.

אבל גם בנות מתכוונות ללא, אנחנו לא מדברות בשפת ההפך בד"כ

ומי שכן- לוקחת בחשבון שמר בחור לא יבין.

לסיטואציה הספציפית- לא שמעתי על בחורה שחתכה קשר, והתכוונה שהאדון ימשיך לנדנד לה...

כשאת אומרת לא 
התרנגולים 
מילים: דן אלמגור
לחן: סשה ארגוב

כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת? 
למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"? 
האם ה"לא" הוא "לא" - ובאמת 
אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת", 
או שה"לא" הוא רק "עוד לא" 
אולי הוא "או", אולי הוא "בוא" 
כי את אומרת "לא" כל כך בחן 
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן". 

כשאת אומרת "לא" אני כבר לא יודע 
מבולבל ומשתגע כשאת אומרת "לא" 
כי אם אומר: "היא לא רוצה ממש" 
אולי מחר תכריזי: "הוא חלש!" 
"זה גבר זה? זה סתם קטין - 
שומע לא - ומאמין". 
ואם אלך אולי תאמרי "חבל" 
אם אשאר אולי תגידי: "מנוול". 

כשהיא אומרת "לא" למה היא מתכוונת? 
למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"? 
האם זה "לא" כזה מוחלט 
או שה"לא" הוא רק זמני בלבד, 
אולי הוא "טוב, אך לא עכשיו" 
אולי זהו בעצם "נו" 
אך אם היו אומרים רק "לא" ו"כן" 
אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין... 

כשאת אומרת "לא" למה את מתכוונת? 
למה את מתחננת כשאת אומרת "לא"? 
כי אם אינך רוצה בכלל בכלל 
הגידי לי "סתלק כבר וחסל!" 
תגידי "די" או: "עוף מפה" 
רק אל נא, אל תגידי "לא" 
כי את אומרת "לא" כל כך בחן 
שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן". 
 

זה כנראה באופנה.

בלי גשם. 

אלא אם כן יש לך מידע פנימי מחזא-ל

שמחר משעה X עד שעה Z אין גשם בנקודה Y.

הסתייגות קטנה-

לא אכלתי שם אף פעם,

לא יודע מה הכשרות,

ולא יודע מה המחירים,

רק זוכר שהמקום הזה קיים..

לפחות העליתי לך אופציה לבדיקה

בהצלחות!

שזה גם נחשב מקום שאוכלים בו.

מוסך..

אם אתה מגיע לא בהפסקת האוכל - אז לא אוכלים שם..

ושל איזה רכבים?

(נבקש לשבת בתוך אחד הרכבים נראה לי שיהיה יותר נח.)

או, שתאמר לה בעדינות,

שלא מצאת מקום כזה,

אז אם היא בכל זאת לא מוכנה לשתות קפה יחד- שתחפש גם מקום

ואתה רציני שאתה מוכן ללכת למוסך ?

בקניון הישן בק. גת, או החדש..

בקומה העליונה, שבד"כ די ריקה אפשר לשבת בנח אם זכור לי נכון..

כך שאם חיפשתם מקום לשבת- מצאתם

מה תעשו שם? לזה תצטרכו למצוא פתרון

הBIG של קריית גת או קניון לב העיר?

הרבנות שם יש תנאים דומים..

זה גם מקצר הליכים אם מחליטים מיידית בחיוב...

אולי עדיף במוסך של הרבנות.

'מוסך השבת' - אבני נזר פינת אגלי טל.

ולא רומזים וכו'

אבל אם את רוצה משהו

גם את יכולה להציע

בכל מקרה,

אם את מרגישה שזה לא טוב לך הביטויים הנ"ל

את יכולה להסביר לו שאת מעדיפה שזה יהיה בלי הביטויים האלה

אבל לא יודעת.. חושבת שאולי הוא מתבייש, אנחנו כבר מכירים המון שנים, ורק בחצי שנה האחרונה זה נהיה מוזר כזה.

כל מי שסיפרתי לו עליו, אומר לי שבטוח הוא רוצה. שאני מתנהגת כמו עיוורת.. והלכתי לאיבוד כבר

אין לי בעיה עם הביטוים, ואין לי בעיה אם הוא רוצה להתחיל לצאת, אבל אני שונאת את החוסר בהירות הזאת.

דברי איתו על הדברים בגלוי

כן

אני יודע שזה מפדח

אבל זה או הפדיחות

או המצב הזה

תחליטי

יש לנו את כוח הדיבור בתור בני אדם..

זה מצוין להשתמש בו!

תעשי בלי לחשוב,,

 וכל תשובה שתקבלי תעשה לך טוב.. כי אין שמחה כהתרת ספיקות...

כנראה שאת רוצה שזה יהיה המצב, שהוא רוצה אבל מתבייש להגיד, אחרת זה לא היה כ"כ מפריע לך.

את צריכה לחשוב עליו - הוא תמיד זורם כזה ושולח הודעות כאלו (לא רק איתך) וזה הבחור,  האם זה תמיד היה דומה וחל שינוי מהותי, או שסתם את מדמיינת.. כי אם לא - זאת אחת הפאדיחות הרציניות שאחריה כבר לא תרגישי בנוח לדבר איתו..

להיות שאחרי זה יהיה יותר נעים לה ממנו.. ולשניהם אחד מהשני..

 כי הם יהיו אחרי שיחה גלויה, ויהיה להם ברור מאוד מה ה'עמדה' של השני,. ואף אחד לא יחיה בסרט..

גם תתרגלי

סרטים (ההודעה מיועדת לשני המינים) - לקראת נישואין וזוגיות

שלא יעשו כאב ראש...

יש שיטה טובה ובדוקה להוריד את מינון אכילת הסרטים

במקום לפתוח חמ"לים על כל מילה 

במקום להתקשר לחברה ב1 בלילה 

במקום להעביר את היום עם לחץ דם גבוה 

השיטה היא:

לדבר

אפ את רוצה

את יותר ממוזמנת להפסיק להפגש עם העם הגברי

אני בטוח שהחיים שלך יהיו ורודים יותר

ונטולי כאבי ראש

בהצלחה!

אאלץ להפגיש ביניכם!!!

ואני ממש לא לוקחת אחריות על הכאב ראש שייגרם לאחד מהצדדים..

שמחתי לשמוע!

שבנים, אם הם רוצים משהו אם פשוט אומרים, בדיוק כמו שאת דורשת.

נדיר שבן ״ישחק מחבואים״ עם בחורה שהוא מעוניין בקשר איתה.

ואם את חושבת שזה המקרה, אין ברירה אלא לשאול אותו או לשלוח מישהו לשאול אותו.

בשורות טובות.

אל כל ה"בנים", זה לא יעזור לך..

את יכולה לפנות ספציפית אל הבחור - אולי בס.מ.ס  חוזר - ולהגיד "כפרה גם עליך. אם יש כוונה רצינית מאחרי דבריך - אשמח לשמוע. אם לא - אז אולי עדיף שנמתן את הביטויים, למנוע אי הבנות"...

לדעתי, אין ענין ב"סתם ידידות" עם בחור, בפרט שהיא ברמה של הודעות כאלה..

באמת שבנושא הזה ספק אם כל ה"בנים" יעזרו לך...

אני ממש לא מסכים עם הדעה שנאמרה כאן שאם בנים רוצים משהו הם אומרים, אני לדוגמא קצת ביישן

אני בקשר מאד טוב עם מד"שית שלי, ובזמן האחרון אני גם נתקבל בסמסים עם ביטויים שלא הייתי רגיל אליהם:

"כיף לדבר איתך, לשמוע את קולך"... אני לא בטוח האם היא רוצה לקחת את הקשר צעד קדימה או לא.

אמנם אפילו אשמח להתקרב אליה יותר, אבל בנוגע לאלו שאמרו פשוט לדבר- לי זה לא הכי פשוט.

אם היא כלל לא התכוונה לחזק את הקשר, אני חושב ששיחה כזאת רק תפגע בקיים, ותיצור ביננו מבוכה.

לסיכום, גם אני אובד עצות

לברר בעדינות.

אם לא - אז ממילא אין כ"כ נזק "לפגוע בקשר הקיים". מגבול מסוים מאד - "קשר" כזה ממילא אינו טוב.

בדיחת צ'אק נוריס

הם בעייתיים גם ככה..

ואם בחור מרשה לעצמו לשלוח לך "כפרעליך" בחופשיות

(כשהוא לא בקשר נישואין איתך- או מתקרב מאוד לזה)

כדאי לבדוק מה השדר שלך כלפיו.

נכון שהתפקיד של הבעל הוא לפרנס, אבל כידוע במציאות של ימינו רוב מוחלט של הנשים שותפות בפרנסת הבית.

אפשר לחשוב שעדיף אחרת - שאישה תהיה עקרת בית בלבד.

אבל אם הוא שם לו כאידיאל שאשתו תהיה עקרת בית ולא תעבוד,

הוא זה שצריך להפסיק לצאת כל זמן שהוא סטודנט, כי אין לו איך להחזיק בית לבדו.

ואם הוא מחפש מישהי שאפשר להישען על ההורים שלה, העיקר שהיא לא תעבוד,

הוא צריך להפסיק לצאת עד שיתבגר ויבין שלא בונים מראש על ההורים.

ובכלל,

מי שחותך קשר בגלל צד כלכלי (אם זאת הסיבה היחידה),

הוא ילד שקצת חי בסרט.

כל זוג שמתחיל את חייו במדינת ישראל נאלץ לחיות כמה שנים בצמצום.

גם חילונים שמתחתנים בגיל 30 מגלים שזאת המציאות.

המצב הכלכלי במדינה לא מאפשר לזוגות צעירים חיים של רווחה כלכלית,

כי גם לאחר סיום הלימודים, המשכורות עדיין לא גבוהות במיוחד וקיימת סכנת הפיטורים.

אל תחשבי להפסיק לצאת ואל תחפשי רק בחורים בני 28.

הרצון לעשות הכל כדי שבבית לא יהיה חוסר הוא רצון טוב וחיובי.

זה רצון שמבין שבבית הדברים לא מתנהלים רק מתוך "מחוייבות" ו"תפקיד",

אלא בעיקר מתוך הרבה רצון טוב.

את רוצה לעזור בפרנסה למרות שזה לא "תפקידך", כי הבית הוא שחשוב לך.

מי שרצון כזה מפריע לו - צריך לעשות חשיבה מחודשת על הצורה שבה הוא תופס את בניית הבית.

כמו שכתבתי בהודעה הקודמת,

הוא יגלה שגם כשמתחילים לעבוד עדיין נאלצים לחיות בצמצום (אולי קצת יותר טוב מסטודנטים, אבל רק קצת...).

בכלל,

בעיני כל הנושא הכלכלי הוא נושא שאם כבר צריך לשאול עליו לכיוון השני:

אם מדובר בבחור שעומד להמציא סטארט אפ חדש ומלהיב ולעשות עליו אקזיט מטורף - שיהיה לו לבריאות.

אבל אם כמו רוב האנשים הוא יילך לעבוד במקצוע סטנדרטי ומכובד,

ויביא כל חודש משכורת טובה ונחמדה,

עדיין הוא יצטרך לעשות חישובים לגבי ההוצאות שלו.

עדיין יהיו דברים שהוא ירצה לקנות, אבל זה יהיה מעבר ליכולתו.

עדיין יהיה סוג מסויים של צמצום.

אז איך הוא רואה את הניהול הכלכלי של החיים שלו?

האם הוא חושב שבעוד עשר-חמש עשרה שנים הוא יוכל להפסיק להתחשבן?!

אם זה מה שהוא חושב,

הוא צריך לפנות עוד היום לפעמונים לקבל הדרכה מסודרת לחיים...

בין לחיות בריצה מטורפת בין בית-ילדים-לימודים-עבודת סטודנטים, לבין בית-עבודה כשכבר יש לך מקצוע.

ברור שהחיים הם לא גן של שושנים, ובכל זאת- אני רואה את האחים שלי שנישאו מוקדם מתזזים כל היום כדי להספיק הכל וגם להתקדם בחיים, ואני מבינה שלא כל אחד מסוגל לעול הזה.

ומי שלא מסוגל- עדיף שלא יכנס למחוייבות כל עוד הוא לא בשל, כי זה בטוח לא יביא אותו למקום טוב בחיי הנישואין.

אם הכל טוב ויפה, זאת לא סיבה לחתוך.

נראה לי שצריך לחשוב על העניינים הכספיים ברצינות..רק צריך לזכור שבכל מקרה רוב הסיכויים שלא תזכו בפיס, כך שזה לא ישנה יותר מדי. אלא אם כן תתחתנו כשתסיימו את הלימודים או משהו כזה, וזה לא משהו שאתם רוצים.

נראה לי בהחלט מוגזם שהוא חתך קשר כזה.. מה הוא ציפה כשהוא התחיל לצאת??

לדעתי

אני לא חושב שזה נכון להתחתן 

אם יודעים בבירור שאין איך להתפרנס

אצל רובנו יש איך להתפרנס

אבל צריך לדעת איך עושים את זה עוד לפני החתונה

ולא להכנס מתוך שכרון חושים לחתונה

כי מה שיקרה יום למחרת,

זה שהם יגלו פתאום שאין כסף,

ולהתחיל לשבור את הראש מאיפה משיגים

זה מתכון ללחצים וריבים 

וזה לא מה שאנחנו רוצים שיקרה!

גם לחיות בצמצום זה בסדר

רק צריך לדעת מראש שנכנסים למקום כזה

ולהיות מוכנים להכנס לזה ולחיות כך

לא כל אחד מוכן ויכול להכנס לחיים של צמצום

זה קשה

זה מלחיץ

וצריך הרבה כוחות ואמונה בה' כדי לעבור את החודש עם חיוך על הפנים.

במקרה של הבחור הנ"ל

כנראה שהוא חשב עם עצמו מעט

והחליט שחיים בצמצום לא מתאימים לו

זה לא עושה אותו בחור פחות טוב

לכל אחד יש סגנון אישיות שונה

ולו זה מעט מפריע

(שלא נדבר על זה שזה סוג של פגיעה באגו שאין לך כסף להביא הביתה)

בהצלחה בהמשך!

הוא לא יכל לחשוב על הנושא קודם?מה גרם לו פתאום להיגע למסקנות הנ"ל?

או שהוא חשב שהוא ייצא רק עם בנות שכבר עובדות ומפרנסות/מבתים עשירים?

לדעתי כנו שאני מאמין עוד יכתבו רבים אפשר להסתדר בהתחלה,מצטמצמים כמה שיותר,

עובדים בעבודות סטודנטים ומסתדרים בשנים הראשונות עד שמתייצבים.

כנראה הוא יודע עם עצמו שזה מספיק חשוב לו

ויכול להיות שיש עוד סיבות להפסקת הקשר שלא פורטו

וכמה אברכים שחיים טוב ובנחת.

אין מה לתכנן את החיים והפרנסה, זה באמת הכל משמיים.

שצעירם חושבים אחרת, אבל ככל שמתבגרים האמת הזאת עולה כ"כ הרבה.

כמו שנפשי כתב- כנראה שזה מה שנכון לו.

הוא כן קצת לא היה בסדר (והוא בטח מתחרט על כך) שהוא התחיל לצאת בלי לחשוב על זה לפני.

זה גרם לכך שאת עוד חושבת עליו כי היה בסיס להתאמה, ונפרדתם בגלל סיבה חיצונית.

אני יכולה להבין אותו, עניין הפרנסה הוא לא זניח- באמת אבל באמת שלא לכולם יהיה נורמלי לחיות בצמצום כ"כ גדול, במיוחד אם הם לא רגילים לכך.

כתבו כאן שבכל שלב בחיים זה קשה, אז למה לדחות. ובכן, נכון שתמיד זה קשה, גם לזוג בגיל 30.

אבל אין מה להשוות סטודנטים לאנשים עובדים, גם אם הם בהתחלה וגם אם הם מרוויחים גרושים.

אסור גם לשכוח שלא רק העניין הכספי- גם עניין הזמן הוא קשה. ישנם תארים כ"כ אבל כ"כ עמוסים- בהם להיות נשוי עם ילדים זה בלשון המאד מעטה, לא קל.

יש לי חברה נשואה, אמא, שלומדת איתי וממש ממש קשה לה.

היא בוכה לא פעם. אנחנו לומדות במוסד שלא ממש מתחשב במצבה, היא נכשלת כמעט בכל המבחנים.

עושה מועדי ב', נכשלת גם בהם. חוזרת על קורסים (ומדובר בבחורה חכמה מאד שמאד משתדלת).

המצב הכלכלי לא ממש מוסיף- לעבוד בעבודות זמניות היא בכלל לא יכולה עם כל העומס, אז בעלה עובד. אך עדיין... אני שומעת ממנה הרבה אך העייפות הכרונית שלה, הלילות ללא שינה, הצמצום הכלכלי, החיפוש אחר מעון זול מספיק, הרצון לקנות לעצמה בגד יפה כמו שפעם יכלה בלי בעיה ועכשיו לא,  החוסר זמן ללמוד ולעשות את העבודות וכו'.

אני לא כותבת את כל זה לא חלילה כדי לבאס ולהוריד מהחשק, אלא כי נראה לי שיש כמה שלא מודעים בכלל לכמה זה קשה.

אז מה עושים? זה כל העניין שכל אחד צריך לחשוב עם עצמו למה הוא מסוגל.

חברה שלי, אם כל מה שקשה לה- מאושרת. ה' לא היה שולח לה את הבעל שלה מוקדם כ"כ אם היא לא הייתה מוכנה לכך. 

יש כאלה שיכולים ישר בסוף השירות הלאומי/צבאי,יש כאלה שאולי באמצע התואר, יש שבסופו, ויש כאלה (מעטים כנראה אך בכל זאת) שכנראה יוכלו להסתדר רק אחרי שיהיו מבוססים כלכלית.

אני גם נמצאת במחשבות אם עצמי כמה אני יכולה. אני מאד מקווה שכן, כי אני מאד רוצה. ובע"ה מקווה שאסתדר.

ועוד דבר, אני מאד מקווה שרוב הבנים באמת יתחילו לצאת לפני שהם מסיימים תואר כי הם באמת מסיימים תואר סופר מאוחר... ובכל זאת יש משהו מעורר הערכה בבחור הזה. למרות שכיום גם האישה מפרנסת, אסור לשכוח שזה בכל זאת יותר אחריות של הבעל. וזה יפה שהוא לוקח את העניין הזה ברצינות (נראה לי שיש כמה בחורים שלא ממש חושבים על זה...)

אמנם הרמבם אומר שקודם נוטע כרם ובונה בית - ואח"כ נושא אשה,

אבל מסתבר שגם הוא לא התכוין שקודם עושה "תואר" בגיל כזה,

מה גם ש"מנהג העולם" שמסתדרים...  קצת עבודה צדדית מכאן וקצת משם וכו'.

הגישה שלך בריאה, לדעתי. 

קבלי השתתפותי...אבל אל תדאגי - כנראה הוא באמת לא התאים לך.

עכשיו. הפריע לי קצת משפט שאמרת, אתעכב עליו שנייה ונמשיך. אמרת: "הגעתי למסקנה שבתור בת למרות שאין לי מחוייבות לקטע הכלכלי" . - זה קצת הפריע, כי ממש לא הבנתי את זה. אז מה אם הבעל הוא החותם על הכתובה ומבחינת היהדות הוא צריך לפרנס את שתו. מבחינת המציאות כיום, ברור לכולם שהאישה בקטע הזה בעלת אחריות כלכלית לפחות כמו הגבר אם לא יותר במקרים מסוימים (כמו אברך...) - לכן צריך להגע בגישה של, גם אני וגם הוא נצטרך להתאמץ מאוד כמה שאפשר... כמובן שכתבת שתעשי את זה, אבל הגישה בהתחלה של: "אני לא חייבת אבל ברור שאעשה את זה..." היא לא נכונה לדעתי, אלא צריך לאמץ את הגישה השנייה, שכתבתי מעלה..."זה גם אחריות שלי, ויחד נעשה הכל כדי לעזור לעצמנו...".

עכשיו, בנוגע לבחור - לדעתי הוא מסכן, אלא אם כן הוא באמת באמת יודע על עצמו שבלי עבודה מסודרת הוא לא יחיה טוב ולכן הוא מפחד לקחת סיכון לעשות את ז עם אדם נוסף. אבל בגדול אני חושב שכל צעיר דתי היום שעומד להתחתן, עושה את זה בגיל צעיר מספיק כדי להבין שאין לא אפשרות להגיע ישר עם מקצוע ביד ותואר ראשון וכו'...זה כמעט בלתי אפשרי אלא אם כן דוחים מאוד את גיל החתונה, ופה נכנס השיקול של מה עדיף על מה. ולדעתי, אין ספק שנישאין בגיל צעיר בלי תואר ועבודה קבועה עדיפים לאין ערוך על נישואין בגיל מאוחר עם עבודה והכל...

עניין של שיקולים והעדפות.

והאמת - שכאשר נכנסים מראש במצב נפשי מוכן לידיעה שבשלב הראשון של החיים ביחד, חיים קצת יותר בצמצום מפעם, מאלתרים עבודות כל פעם מחדש ובעיקר לוקחים אחריות - במצב כזה, לדעתי, ועם הרבה אמונה וביטחון בה' - זה מצווה גדולה להתחתן בגיל צעיר יחסית (כמובן שלא 16/17, אבל העיקרון מובן...)

יכול מאוד להיות שהבחור שיצאת איתו עדיין לא נסגר על עצמו לגמרי.

וכשהתחלתם לדבר- מה שהיה נראה לו קודם אפשרי מבחינתו, פתאום עכשיו נראה לו גדול עליו.

זה לא אומר שכל הבחורים הם ככה, גם לא הצעירים.

מכירה זוגות רבים שהתחילו ככה וחיים בטוב ובשמחה,

אבל: להתחתן בגיל צעיר (וגם 21-22 זה צעיר יחסית) דורש מוכנות נפשית לעבודה קשה בשנים הראשונות, כשעוד אין מקצוע ביד וצריך ללמוד ולפרנס ולגדל ילדים וקצת ללמוד תורה...- ועדיף לך מאוד מאוד להתחיל חיים כאלה עם בחור שמודע למה הוא נכנס.

אם בחור מרגיש שזה גדול עליו, כנראה שהוא באמת עדיין לא בשל למחוייבות הזאת, ויפה שעה אחת קודם.

יש פה בעיה עקרונית כי אם יצאתם וסביר להניח שבדקתם עם מי אתם יוצאים

ומה מצבו בחיים ואם הוא לומד  או עובד או לא משנה מה. קיצר הוא היה אמור

לקחת את זה בחשבון לפני שהוא יצא איתך. אין קטע לצאת אם זה לא מתאים מבחינה כזאת.

ולכן אני חושבת שאולי יש עוד סיבה. כי חושבים על דברים כאלה לפני...

בהצלחה!!

אז - לך ומצא לך נערה כלבבך - ולא סוסה...
הסוסה נשארה בדימוי בלבד.

אפשר לומר שאני אלמן מהבחינה הזאת

נערה כלבבי יש לי מזמן, אלא שאנחנו רוכבים על פרה וזה לא רומנטי.

חוץ מהדרישה הגזענית שיהיה לבן?

אתה רוצה דווקא סוס אביר, או שזה יפריע לך, כי אתה רוצה להרגיש האביר?

תפרט קצת, שנוכל לעזור...

האחד:

והשני:

לבחירתך 

כמה מאות אלפי ירוקים והם יכולים להיות שלך

ועם השני כבר נפגשתי, לא הלך, ובטח שלא דהר.

אני דוקטור. אתה בסדר עם אקדמאים? שכותבים ספרי ילדים?

תגידו, יש טיפת שפיות עוד בעולם..??? כי אןם לבסס סטטיסטיקה לפי המצב פה בפורום, המצב בכלל לא מזהיר ואנחנו בדרכנו לעידן ללא שפיות.. |משלים עם המצב|

ואגב, אביר- ממש מסקרן- מה המקצוע שאתה לומד?!? זה אמיתי..??

חמור, רק שים עליך בגדי עני ואתה המשיח..

ירוק צה"לי!

(טוב אני משוחד, חזרתי לקבע)

תשאלי את הנהגי בט"ש המסכנים שמתמודדים איתו,

אהה... ואת מוסכי לנד-רובר שמרוויחים יופי עליו,

הוא ביקש סוס! איך הגעתם לרכבים הללו?!

הכי קשור שיש....

אני מניחה שאתה מדבר באופן ציני. אפשר הסבר בעברית פשוטה בבקשה?

שרשור היתולי.