פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1356)

למה את לא בוחרת בעצמך את המקצוע?

בקשר למה את מבולבלת? בקשר למקצוע? אז מה אם הוא נפרד ממך...

עדיין יכול להיות שהעצה שלו נכונה.

הרי את מכירה את עצמך ויודעת מה מתאים לך- אם המקצוע הזה יכול להתאים לך, לא אמור לשנות מי גרם לך לחשוב על המקצוע הזה...

או שאולי בכלל התכוונת לזה שאת מבולבלת בקשר אליו....?

את בחרת מקצוע כי הוא המליץ לך עליו?

 

ואז הבחור חתך?

 

אבלבל- זאת לא את בכלל שאמורה לבחור לעצמך במה לעבוד?

 

ואולי בכלל- זה רק ספטום למה שיה בינכם והוריד לך את הביטחון העצמי, וזה רק יצא לך ככה?

 

בכולופן, שום בחור לא שווה את הביטחון העצמי שלך!!

 

מוזמנת גם לאישי בכיף אם בא לך

כן יצאתי איתו הוא המליץ לי על מקצוע מסוים.

פרט חשוב שלא סיפרתי... שהוא היה בטוח שנתחתן..

אז אני הסכמתי ללמוד את זה. הרבה אנשיים עודדו אותי בבחירה של המקצוע..

ואז הוא פשוט אמר שלא מתאים לו...

אז ללמוד את זה? לא ללמוד?

הרגשתי נפילה אדירה וקשה לי לקום.. לזה התכוונתי כשאמרתי שאני רוצה את הביטחון שלי בעצמי בחזרה..

יש מבין עכשיו?

יפה שהמליץ לך, אבל מה הקשר?!

 

את בוחרת מה ללמוד (ומן הסתם אח"כ לעסוק בזה) כי זה מתאים לך, ולך בלבד!!!

 

כמובן שאת יכולה ואף ראוי שתכניסי את כלל השיקולים (שעות עבודה של המקצוע, שכר וכו'), אבל שהוא יהווה את כל המשקל לבחירת המקצוע?!

 

עוד משהו- אומרים שזה לא טוב להשתנות בשביל הבחור/ה. ודרך טובה לגלות אם זה בשבילו/ה זה לדמיין שאם הוא/היא לא היו בחייך, היית עושה בכל-זאת את אותו שינוי. (נכון שבמקרה שלך זה לא שינוי, אבל כך החלטה כבדה!)

 

 

הצלחה בכל, בשורות טובות!

לילה טוב!

ויש עכשיו קישור לפורום, אז זה בסדר

אסור לערב את צמ"ע ולנ"ו

צריך להחיות את הפורום...השרשור הנ"ל התחיל בפורום הזה..

צריך להחזיר את הרוח לכאן...

בזכות התורה...

 

לא יעזור ליפנים ללמוד גמרא...

שאתה יוצא ברגע זה עם יפנית שלומדת גמרא ואתה נכנסת כדי לענות לשרשור מי ער?

או שמא הנעלה חדשה?

 

ה0.4

 

 

 

 

חוץ מזה..

 

"קוניצילה, אוגנקי דיסקה"

 

(שלום, מה נשמע)

 

 

ביפנית אומרים:

 

"אוייסי מינסאי"

(לילה טוב)

תחתוך כי זה איסור, או בגלל שהיא עוברת על דרבנן זה בסדר?

 

או שכל ענייני העבודת פורומים הם שלה בלבד, ואין לך את הזכות להתערב במעשיה?!

שרשור הסטרי שנעלת אותה במחסן?

אין עדיין הרבה כסף

אז גרים במחסן שהוסב ליח"ד קטנה

ולא נעלתי אותה

אלא הלכתי לתפילה בבוקר

ולא רציתי להשאיר את הדלת פתוחה

 

הכל תלוי מי מספר את הסיפור

לק"י

 

נניח שעד הדייט הבא כבר יהיה לי (לא עלינו)- אז ברור שאני אכנס!

אני גם ארשום את הבחור לפורום, רק כדי שהוא גם יכתוב שהוא ער..

 

דמיינו לכם: "מי ער?"

"אני! באמצע דייט.."

 

בציניות, אנשים..

בס''ד

 

 

עם הנס קפה

 

 

לילה טוב

בס''ד

 

 

בכל זאת 1:01 בלילה.. עייף...

 

(ואני זה לא ''את'' אלא ''אתה'' )

וסליחה,

משום מה הייתי בטוח שזאת בת

נלמד להבא בעז"ה!

 

 

בס''ד

 

שאני יגמור אותו.. תכל'ס הוא גמר אותי.. איזה מרדים..(בכל זאת נס קפה מלא חלב..)

בס''ד

 

 

כשעייפים באמת.. לא נראה לי שיש מה שמעיר באמת..

 

 

ואני הוכלת לישון עכשיו כדי שזה לא יקרה..

לילה טוב :

מנסה להבין בין השורות.. אוולי בכ"ז כתבו פועל שיסגיר אותםם..

 

נכנסים לכרטיס של השחקן ורואים בן/בת, וזה תמיד עובד 

או להמשיך הלאה,

או לחילופין, להמשיך הלאה..

 

(או שאפשר לברר אולי הוא רוצה לחזור, במידה והתשובה חיובית, הנה מה טוב, ברם, התשובה

תהיה שלילית - להמשיך הלאה..)

בנאלי ונדוש- אבל הזמן עושה את שלו...

זכותך לנסות לחזור, אבל כמו ששלמה ארצי אומר:

'תגידי כי אולי נכון לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות'...

קחי בחשבון שאם את מנסה את צריכה לצאת בתוצאות.

תחשבי קודם, מה תעשי במקרה והוא מסרב?

תחשבי הרבה. זה מה שלי אמרו תמיד. ואני ניסיתי.  אולי הייתי צריכה לשמוע את ה'לא' הזה כמה פעמים...

הצלחה..

כמה שקשה, אני לא מסוגלת לחזור ולהציע לחזור שוב לצאת....

רק לשמוע שוב את ה-"לא" הזה, יעשה רק יותר גרוע!!

 

אין ברירה, אלא להמשיך הלאה!!! וזה קשה, אני יודעת!!!

הלוואי והיה לכל זה פתרון קסם

אם לא- ליבי איתך!
אין לי מושג איך מתמודדים. מקפיצה לך, אולי מי שחוותה תוכל לעזור.
בהצלחה!

 האופציה שעולה לי היא רק מי שהכיר ביניכם יכול לשאול אותו שאלה כזו..

 

מה איך הלך איתה? מה לא התאים? אולי לא ראית את כל התמונה? לא כדאי לך לנסות שוב?

 

ככה ישמע מהדברים שלו מה הוא חושב.. ואז הוא גם יוכל להגיד בצורה יותר עדינה אם התשובה תהיה "לא"..

 

אבל מניסיון.. כשייכנס הקשר הבא הוא יתפוס את המקום של הקודם

 

בהצלחה אחותנו!

עריכה: תרגום... קרדיט ל'החיים יפים (='

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t374691#4526642

זה קורה המון.. מנסיונות של כלמיני.

תחושות החמיצות והפיספוס שרוצות להתקבע בלב לא מרפות אך הן השיעור הטוב ביותר לביטחון בקדוש-ברוך-הוא ולאומץ...

בעז"ה, שנצליח לעשות רצונו..

רק בעיניי זה מאוד מוזר (בלשון המעטה)? מתמונה אחת להחליט שהוא-הוא החתן המיועד? וכשהכרטיס נעלם לעשות כאלו מאמצים למצאו? ועוד חצי שנה לא להתאמץ בכיוונים חדשים?

 

מתמונה אחת בלבד?

אבל יש שכל ויש רגש.
ונסי לשכנע אישה שהיא טועה

זו בדיוק הנקודה. ולדעתי המסקנה הנגזרת היא: לעולם אל תפתח ציפיות גדולות, בוודאי לא מתמונה, ואפילו לא בדייטים ראשונים. תנו לפנטזיות להגיע כאשר בשכל מבינים שבאמת יש כאן משהו רציני.

 

אני יודע, זה לא תמיד נשלט. אבל צריך להילחם בפנטזיות האלה, לא לעודד אותן!

חלילה לא התכוונתי לפגוע בכותבת הסיפור או בכל אחד אחר שחווה משהו דומה.

אבל יש לבנאדם אפשרות לבחור כיצד להתנהג במקרה כזה. אמנם יכול להיות שתיווצר תחושה מאוד חזקה אפילו מסתם תמונה אחת (כפי שלומדים מהסיפור), אבל לאדם יש יכולת לבחור מה לעשות עם התחושה הזו: להבין שהיא רק תחושה, לשנן לעצמו שאין לה משמעות מיוחדת, להתגבר ולהמשיך באפיקים חדשים, או שמא להחליט שתמונה אחת אכן יכולה ללמד על התאמה ולפעול בצורה לא הגיונית ולא מועילה.

ברם, אם זה קרה באמת - זה אמור להדליק נורה אדומה..

נכון אומרים לא לפתח ציפיות, בטח לא מתמונה..

 

זה לא דבר שהוא נשלט!!!

 

יכול מאוד להיות שהוא באמת היה זיווג שלה..

 

לכל אדם יש כמה זיווגים..

 

 ובעז"ה היא תמצא מישו אחר באהבה גדולה ולב שלם..

 

 

להתאהב ולרצות מיהו מתמונה בלי אפילו פגישה אחת..

ניחא היו מכירים לפני.. ניחא נפגשו..

 

אבל מתמונה?? לעצור חיים במשך חצי שנה??

 

 

זה לא נסיון אמונה, זה חיה בסרט!!!

 

מחילה על הפגיעה ברגשות הציבור,

אבל זה לא רבש"ע עשה לה.

היא עשתה את זה לגמרי לעצמה.

 

אני לא מזלזל בדמיונות חלילה.

אני עצמי שוגה בהם לא מעט |רווק שכבר עוד מעט מפסיק להזדקן|

אבל במקרה הזה זה הזוי לגמרי.

חצי שנה מהחיים היא בזבזה על בחור 

שפעם אחת היא ראתה תמונה שלו באינטרנט,

וכשהסתבר לה שהוא מתארס, אין לה תלונות לקב"ה??

 

אני מצטער, לי זה נשמע משהו פתולוגי.

אני יכול להבין איך מישהי נתקעת בגלל קשר משמעותי,

למשך תקופה ארוכה, למרות שאין לו סיכוי להתממש.

(משמעותי לא חייב להיות ארוך דוקא!

אני, למשל, ניסיתי זמן רב לחזור לבחורה שנפגשתי איתה 2 פגישות...)

 

אבל תמונה!! באינטרנט!!

זה כמו שאני אתאהב בקייט ווינסלט, למשל, בגלל שראיתי 'טיטאניק'.

(ולא, לא ראיתי.)

 

זהו.

משורה לשורה הסיפור הזה מעצבן אותי יותר ויותר.

וזה שלדעת רובכם זה טירוף- מובן. לגמרי.

 

רק ש..

זו לא הנקודה.

 

המסר שניסו למסור כאן זה לא רעיון, ולא דבר מוסר כלשהו.

 

אלא הזדהות עם היאוש, החוסר אונים וכל מה שמתלווה לחיי הרווקות המתארכים...

 

 

 

 

אז בסדר. זה מ-ט-ו-ר-ף לגמרי להתאהב או שקר כלשהו במישהו בגלל תמונה.

הורמונים.

בעיות נפש.

טירוף החושים.

 

מה שתגידו!!

 

אבל אסור. אסור לזלזל בתחושות של בן-אדם. הן יותר אמיתיות מהרבה דייטים...

אז אני מרגיש לגמרי מוסמך לזלזל בו מכל וכל.

 

בתור אחד שחיי הרווקות שלו התארכו

יותר מכמה אנשים פה ביחד,

אני מאוד מזדהה עם יאוש, חוסר אונים

ושאר התחושות המתלוות.

 

אני גם מסכים שתחושות של בו אדם יכולות להיות 

יותר אמיתיות מדייט,

ואני מסכים שהיו מקרים שאנשים ראו מישהו

וידעו ש'זה זה'.

 

אבל התחושה הזאת, הספציפית,

ש'אני יודע שרבש"ע הראה לי 

את התמונה הזאת לכמה דקות,

כי זה הזיווג האמיתי שלי,

ועכשיו אני צריך לחפש אותו בכל הכח'....

 

וכתוצאה מזה, במקרה של כשלון,

מגיעה תחושה של 'אין לי תלונות לקב"ה

כי זה לא יפה מבחינה יהודית,

אבל שידע לו שאני ממורמר עכשיו!'

 

היא תחושה ילדותית לגמרי.

אם הסיפור הזה מנסה לגרום לנו

להזיל דמעות על הלב השבור של הבחורה המסכנה,

אז הוא נכשל בגדול.

 

יותר מזה.

כשקראתי את הסיפור היה ברור לי

שלא מדובר ברווקה מזדקנת

שחוותה חיי בדידות ארוכים וצפתה להיגאל מהם סוף סוף,

אלא של צעירה שחשבה שבתמונה הראשונה

שתמצא חן בעיניה,

יתגלם אביר חלומותיה.

לא אכזבה ארוכת שנים יש כאן,

אלא חלום נעורים ושברו המר.

לא נעים, ללא ספק.

אבל אצל מי שכבר נפגש בעולם האמיתי,

הוא מעורר גיחוך של טוב לב

ואיחולי החלמה מהירה.

 

אבל אסור. אסור לזלזל בתחושות של בן-אדם

 

זה לא משנה עד כמה הם מגוחכות בעיניך.

 

בן אדם לחברו בסיסי. 

האם לא מדובר פה על סיפור

שהתפרסם בעלון שבת?

 

הבן אדם היחיד שאולי אני צריך

 להזהר לא לזלזל בו,

הוא כותב הסיפור שלדעתי

ניסה לעשות מניפולציה רגשית

בעזרת תיאור סוחט דמעות

של מציאות הזויה.

 

האם אינני יכול לומר את זה?

האם תחושותי שלי פחות לגיטימיות

מתחושותיו של כותב הסיפור?

האם לומר למישהו שאין לו בין אדם לחברו בסיסי,

אינו לוקה באותה בעיה בדיוק?

 

מחקתי יותר משכתבתי.

נענה ראשון ראשון ואחרון אחרון

 

- כן, סיפור שהתפרסם בעלון שבת

 

- יתכן להאשים שהוא ניסה לעשות מניפולציה רגשית,

גם יתכן שהוא רק רצה לגרום לנו להרגיש רע

יתכן שהוא רצה להרוויח פרסום

יכולות להיות כל מיני מטרות רעות, אבל למה לחשוב ככה?

"בצדק תשפוט עמיתך", אם אין לי סיבה לחשוב אחרת,

אני מניח שהכותב רצה לשתף בחוויה שהוא עבר, ותו לא. 

 

- מותר לך לחוות תחושת זילזול או מיאוס כלפי השני,

אתה בן אדם אנושי. אבל זה לא לגיטימי להביע את זה בפומבי 

משום שזה מעליב ולא התנהגות שה' יתברך מצפה מבניו שיתנהגו אחד כלפי השני.

להיפך, הוא מצפה שיכבדו אחד את השני. 

לא אמרתי ולא התכוונתי שזה ישמע כאילו אין לך בן אדם לחברו בסיסי

ואני מאוד מצטער שזה היה נשמע ככה. 

אמרתי שלזלזל בשני בפומבי זה פסול, וזה בן אדם לחברו בסיסי (והיה לי ברור שתסכים איתי ולא לזה התכוונת). 

בכל אופן, אם היה אדם אחד פוגע ומשפיל בן אדם שני בנוכחותי, 

אם אשתוק - זה יהיה פגיעה במותקף

אם אתקוף - זה יהיה פגיע במתקיף

במצב כזה אני חייב להחליט מי לדעתי צודק, ואני לא יכול לעמוד מהצד. 

 

אבל שוב, במקרה הזה לא התכוונתי להתקיף אותך אישית ואני מצטער אם זה היה נשמע ככה,

רק רציתי לחזק את מה שגנדס כתבה, שחייבים להתיחס בכבוד לשני, כשהוא מספר מה עובר עליו. 

ככל הנראה מספרת הסיפור ניסתה להמחיש עד כמה אנחנו עלולים להתמסר לדמיונות שלנו, וכמה זה הרסני. כמדומה שדווקא הפער בין הניתוח הרציונלי של המקרה למקום האבסורדי שהרגש יכול להוביל אליו היה עיקר המסר. יתכן שהיא הגזימה, ואולי זה היה מכוון. אני לא חושב שצריך להפוך את הכותבת להזויה.

שהכותבת לא הזויה כמו הדרך שבה היא רצתה להעביר את המסר הזה,

 

אם זה אכן המסר.

 

זה סיפור לא רציונלי כלל וכלל,

 

ואם הוא אכן קרה במציאות, מה שלא נראה- אז הבחורה בבעיה קשה מאוד.

 

אבל- נראה לי כולם התכוונו בתגובות שלהם ל"אם הסיפור היה אמיתי"

שהכותב אליו שרשרתי כן הציג את זה כמתקפה על הכותבת.

 

ואם הסיפור, תיאורטית, היה קורה - אני חושב שלא נכון לשפוט אדם על רגשותיו, הזויים ככל שיהיו. צריך להסביר לו עד כמה התנהגותו מופרכת, אבל חלילה לא ממקום של שפיטה וזלזול. כך שגם אם הדיון הוא על המקרה התיאורטי, אני לא מסכים עם הגישה התוקפנית שהוצגה כאן.

זה מאוד לא הגיוני שזה קרה,

 

ואם כן- הבחורה חייבת טיפול רציני, כי היא כן הזויה. 

 

ברור שצריך לתמוך ולא לזלזל ברגשות של אחרים וכו'.

 

אבל אחת היא- האם זה אדם מהחיים- שאז אכן כדאי לספר לו עד כמה שזה הזוי בדרך עדינה,

 

ודבר שונה- זה כאשר זה מפורסם לכלל הציבור.

 

כי זה ברור שהכותבת חיה בסרט גם אם זה לא קרה לה במציאות- כי זו לא התנהגות נורמטיבית...

 

ולתת לגיטימציה לסיפור כ"כ מופרך- זה קצת קשה...

אז גם את מתמקדת בכותבת. אז לדעתי היא ניסתה להעביר מסר מסוים. כשמנסים להעביר מסר, הגזמה היא פרקטיקה מקובלת. אולי ההגזמה מוגזמת. שיהיה. למה זה חשוב כל כך? למה לנהל דיון אודות סוג המוסד בו ראוי לאשפז את גיבורת הסיפור, ולרמוז שהכותבת זקוקה לאשפוז דומה?

 

אגב - עד כמה הסיפור תלוש מהמציאות? קראי את תגובתו של 'מוסיף'. מסתבר שיש אנשים שזה קורה להם, ויותר מאחד. יש כאן מסר שכוון לאנשים האלה, וגם למי שחש את זה במינונים נמוכים יותר. וטוב שהמסר הזה יעבור. התמקדות בהשתלשלות המדויקת של הסיפור מחטיאה לגמרי את הנקודה בעיני.

דיון על איפה לאשפז אותה לא ראיתי

 

ההגזמה היא פשוט מוגזמת מהרגיל, ואני ממש לא רומזת שהכותבת צריכה אשפוז דומה- אם זה היה מובן מדברי- אז לא!!

 

אבל מה שכן- ברור מדבריה, שהיא לא מכירה את העולם הזה.. האנשים שהגיבו פה- אמרו שקרה להם משו דומה- 

 

כי הם התחברו לנקודת האכזבה ממישו שהם בנו עליו,

 

אבל אם תשים לב- זה כאלו שיצאו לדייטים, גם אם זה היה דייט אחד/ שניים, זה כבר יותר מבוסס.

 

האמת- שכשאני קראתי את זה, פשוט לא התסדר לי וחסל.

 

זה לא באמת משנה אם זה קרה באמת או לא,

 

אם זה לא קרה- נקווה שהדרך של הכותבת לחופה תהיה מהירה מאוד, כך שהיא עדיין תחשוב שזה יכול לקרות,

 

ואם זה קרה- נקווה שיש מישו נורמלי בסביבתה הקרובה של הבחורה, שיוציא אותה מאיפה שהיא נמצאת.

 

ו-אה, לא בטוח שצריך אשפוז

אבל גם לי מותר להגזים, לא?

 

קראי שוב את 'מוסיף'. במקרים שם לא היה דייט בכלל. הוא כתב זאת במפורש.

 

ובכל מקרה, נראה שאין מחלוקת אמיתית ביננו. שנינו מכירים בקיום הבעיה במידה כזאת או אחרת, ושנינו מסכימים שהיתה כאן הגזמה מסוימת.

 

וגם אם אנחנו לא מסכימים - ראיתי עכשיו תמונה של מיטה, וואללה, זה ממש עשה לי חשק..

 

ליל"ט!

איך תהיה כותב רציני?

 

נראלי שאכן הדיון מיצה את עצמו.

 

לילה טוב!

אלא מהלגיטימציה שסיפור כזה נותן לאי-מי (בנות ובנים)
להכניס את עצמם לסרטים ורגשות קשים
מעבר למה שכבר קיים ברווקות.

אז נכון זו תקופה קשה!!
ותאמין לי, אני סוגרת טלפון אחרי שיחה עם חברה רווקה
ורצה לבכות!!
גם מתפללת עליהן בדמעות ומשתדלת לחפש להן מישהו.

א-ב-ל אין צורך להוסיף עומס נפשי.
והמסר היפה שאתה משער שאליו הכוונה בסיפור ההוא -
לא עבר אל רובינו.

בקיצור, בד"כ אני הראשונה שקופצת לטובת ההגנה על רגשותיו של מישו
במקרה הזה, כדאי לעצור את כדור השלג ההזוי הזה!
יש מספיק סיבות להתבאס בתחום השידוכים
לא צריך לחפש עוד.

בין כל התגובות של "איזה משוגעת היא" חיכיתי כבר שמישהו יכתוב את זה.

קודם כל, רוב הסיכויים שזה סיפור שרחוק מלהיות אמיתי. וגם אם כן- ברור שלכאורה זה משוגע,

וזה מאד קל לומר את זה כיושבים מול המחשב ולא עוברים את המצוקות של האדם המדובר.

אי אפשר לדעת איך זה! הרי מדובר שם על רווקה שמחפשת הרבה זמן, ולכל בן אדם שנמצא בקושי כלשהו קורה משהו שיכול לשבש לו קצת את ההיגיון... אסור ישר לשפוט ולומר שהוא משוגע.

 

אם ה' שולח  נסיונות- זה דבר אחד.

 

אם אדם מכריח את ה' לשלוח לו נסיונות- זה ב'.

 

בייחוד שלפי הסיפור- היא לא יצאה בכלל לשום דייט...

 

לפחות היא ראתה אותו בתמונה, ולא ברחוב- תחשבו עלזה,

 

לא היה לה איך למצוא אותו

חברים יקירים

 

היזהרו בלשונכם, נורא קל לכתוב הודעות במחשב

אך: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו",,,,

מקרה מאוד דומה: מישהי שדברתי איתה פעם- פעמיים, ופתאום קמתי בבוקר והרגש פשוט לא נתן לי לחשוב אחרת,

לא עזרו לי כל הטיעונים השכליים- מצאתי את עצמי עמוק במחשבות עליה,

בגלל גילי הצעיר באותו זמן, החלטתי לחכות.

וחכיתי,

וחיכיתי.

אחרי שנתיים וקצת פניתי אליה, כולי נרגש.

והיא אמרה פשוט: "לא!" וזהו.

כמו בסיפור -אפילו לא נפגשנו קצת כדי שאראה שזה לא זה.

 

אז אחרי כמה ימים מאוד עצובים וקשים, כשהצלחתי לעכל את העניין, ממש שמחתי!

כי פתאום ראיתי אותה בלי הסינוור של הרגש ובכלל לא נראית לי מתאימה,

כי אם היינו נפגשים בכ"ז וזה באמת לא מתאים- לא בטוח שבכלל היה לנו כח להפרד מאדם שלא מתאים לנו,

כי אם היינו נפגשים קצת ואז מוותרים- היו נוצרים כבר זכרונות משותפים ממנה שמהם הרבה יותר קשה להשתחרר,

כי באמת- באמת, אני עשיתי את כל ההשתדלות שלי, ואם כך הקב"ה סידר אז היא אינה הזיווג שלי,ואני שלם עם עצמי שהשתדלתי מה שבאפשרותי.

כי בעז"ה גדולה כשאעמוד מתחת לחופה-

 לא ארצה להחליף את זו שלידי באף אחת אחרת שעברתי ופגשתי בדרך הארוכה הזו.

 

ואגב, אני מכיר עוד 2 אנשים לפחות ש"בנו" על מישהי- אחד שנה ואחד 5(!) שנים, ובסוף היא אמרה לא.

 

אז לא הייתי מציע פה לאנשים לשפוט- רגש זה דבר שלפעמים קשה (מה לפעמים?!, תמיד!) לשכנע אותו בהגיון,

ולדעתי, אין ח"ו 2 רשויות בעולם, כאילו יש משהו שהקב"ה לא מלווה אותנו יד ביד ואפשר לחשוב "אנחנו גרמנו לעצמנו", לא! ה' הוא גם זה ששולח לנו נסיונות לא פשוטים, (והרבה פעמים זה אח"כ מקדם אותנו הרבה יותר, כמו ששמעתי מרב אחד: "נסיון- מלשון נס=דגל, ה' שולח לנו קשיים כדי לרומם ולהרים אותנו- כמו דגל".) וה' הוא גם מי שמחזיק ועוזר כשקשה, לדעתי אין כזה דבר "זה לא ה' גרם לה, אלא היא לעצמה", אדם צריך לדעת שבכל קושי שהוא נמצא- ה' איתו.

 

בהצלחה לכולם, ושהיה רק טוב!

אבל יחד עם זאת הקב"ה גם ברא לנו שכל ישר ובחירה חופשית..

 

אם אדם נפגש אפילו פעם - פעמיים עם אדם אחר ואז "תקוע" עליו תקופה.. זה עוד אפשר להבין שיש רצון לקשר ורוצים לחזור..

אני יכולה עוד להבין את זה גם אם מכירים את האדם מהחיים האמיתיים..

 

אבל 5 דק' מתמונה באתר הכרויות בלי להחליף חצי מילה.. מצטערת זה נשמע לי הזוי..

 

 

אני חושבת שהסופרת רצתה להעביר ביקורת על התופעה של לתת מקום לדמיון מוגזם בדייטים.
והצליחה בגדול
לא נראה לי שמישהו קרא את הסיפור וחש רחמים על הגיבורה. שאיבדה את אהבתה.
אני חושבת שכולם חשו חמלה על התמימות והטיפשות של הדמות. להתאהב באופן קיצוני ככ בתמונה. ולצאת מפרופורציות.

וגם שאין לי משהו למחרת על הבוקר.

עשיתי גם עד יותר מאוחר

אם זה נחשב לילה לבן- אז כן. 

 

אם בעתיד אני אעשה את זה- לא, לפחות מקווה שלא.

 

זה אח"כ הורס אתהיום שאחרי- ואם הקשר נגמר- אוכלים את הלב על השיבוש בזמנים הנורמליים הזה..

(מה לעשות- הוא פספס ת'אוטובוס האחרון, ולא רציתי להשאיר אותו לבד, נטוש לגורלו..)

זה היה בשבת ולא היה שעון.. ובאמת שלא הרגשנו.. סה"כ לדעתי אין צורך להשאר כ"כ מאוחר....

בידיעה מראש, אני חושב שלא

לפחות אמנע בתיכנון לכזה דבר

אני לא חושב שזה מומלץ לתכנן כזה דבר

גם אם יש דרך לחזור והכל מסודר

במיוחד לא בדייטים ראשונים

 

 

אבל אם כבר הגענו לשעה הזאת

זאת לא תהיה בעיה

הגעתי לשעות מאוחרות יותר

וב"ה שרדנו את זה

ולדעתי זה היה יכול להיות מנוף טוב לקשר

במידה והקשר הזה היה ממשיך הלאה

(הבהרה, הוא לא נגמר בגלל זה)

 

לק"י

 

אבל א"א לדעת.

עשיתי זאת פעם

עד אחת ומשהו.

אבל לא יותר מאוחר, וזה לא באופן רגיל. יצא שהזמן הכי טוב היה באותו יום יחסית מאוחר. (לא פגישה ראשונה)

כולם ענו כן.

אני לא.

עם בעלי הגענו עד 7 בבוקר וכמה פעמים עד 5 

וגם אח״כ..

אבל זה מהבית. תפיסה קצת פרימיטיבית...
תמיד אבא שלי אמר שלא מכובד שבחורה תסתובב ברחוב בשעות מאוחרות.
זה איפשהו נכנס, והרגשתי לא בנח בשעות האלה.

א. לדעתי כן, כל עוד זה לא בצורה פזיזה (לבוא אליו אחרי הריקוד ולהציע לו) למה לא? עשה לך רושם טוב, בחור מעניין, מה אכפת לך לברר? (אא"כ את מוצפת בהצעות, לוקח לך מלא זמן ואת מתנהגת בצורה שמזכירה את הבחורה מהסיפור מעולם קטן..)

 

ב יש הבדל ואם הוא לא קיצוני אז לא נראה  לי שצריך לייחס חשיבות.. רק במקרים קיצוניים מאוד זה עילה (כמובן שבנסיבות אם הוא בהכל מתאים ורק זה הבעיה אז אני מניח שלא או מצד שני רוב הסיכויים שלא אז זה כן מצטרף קצת, 

קיצר זה לא נראה לי עילה בסיסית לביטול חוץ מבמקרים קיצוניים זה כן מצטרף להתלבטות..)

א. כן, יש עניין. במיוחד אם את כבר יודעת פרטים טכניים עליו והם תואמים פחות או יותר למה שאת מחפשת.

לא צריך ממש ללחוץ על האנשים שקשורים אליו, אבל כן לבקש עד שהם יעשו משהו (אלא אם כן הם ממש בקושי זזים...וזה מבאס..)

ב. גם- כן. יוצא לי לחשוב על זה הרבה... אני מאד עירוניסטית. לא יודעת בטוחה עד כמה יכול להתאים לי מושבניק.

זה לא רק העניין של- איפה נגור. לפי דעתי זה יותר מזה... זה די סגנון חיים. חברות שלי המושבניקיות מאד שונות ממני- בלבוש, בסגנון, אנחנו בוחרות להוציא כסף על דברים שונים מאד (מה שהם מוציאות עליו הרבה כסף לדעתי בזבוז, ומה שאני מוציאה עליו הרבה הם בשוק). אבל במקרה שלנו זה די מוקצן (לא אני המוקצנת אלה הן )

כל עוד זה לא מוקצן הכל אפשרי...

אני חושבת שלא צריך לפסול אם את עירוניסטית הוא מושבניק, או כל דוגמא שמבטאת שוני כזה בינכם, , אבל יש לשים לב שזה לא יוצר אי הסכמות בינכם... הוא יכול לעמוד 10 שעות באיזו צומת לטרמפ- ולך זה לא מתאים. את צריכה שיהיה הכל קרוב לבית, סופר, קניון, תחנת דלק או כל מה שעולה לך- ולו לא מזיז..

פשוט תצאי, תבדקי... תנסי להבחין בין השורות...

מקוה שהם מקוריים...

9*9 וג'נגל ספיד.

מעיין חמוד, גיטרה, בקבוק מיץ תפוזים סחוט, כמה לחמניות טריות, גבינה וקצת ירקות. ומשהו מתוק.

הר עם פינת חמד, אמגזית, סיר קטן: הרבה שוקולד, פרות ומרשמלו לפונדו. אל תשכח גפרורים ושיפודים.

 

רעיונות בכיוון הזה?

 

חברה של חברה שלי נשואה למישו שם והן ישמחו לעזור..
מוזמנת לאישי

עכשיו יש שם לרוב חוזרים בתשובה והדרך של הישיבה לא מתאינה לחוזרים בתשובה.

מדברת מתוך נסיון בעבר ובהווה.

אבל- 

 

תנסי לעבוד על עצמך ממש ממש,

 

ואל תתני לזה לגיטימציה במחשבה-

 

כי, באמת הסיכוי שיצא משו מגישה כזאת הוא לא מאוד גבוה,

 

וזה גם לא כ"כ פייר כלפיו.

 

בע"ה לאט לאט זה יעבור,

 

ובאמת שהזמן עושה את שלו- יקרו לך דברים שיהיו לך יותר משמעותיים בחיים, ןתמקדי את האנרגיות שלך בהם,

 

ומטבע הדברים- ההשפעה של הקשר הזה תרד.

 

ובע"ה כשיהיה לך קשר טוב עם מישו אחר (שיהיה רק הקשר ה- אחד ) אז הוא ימחק כליל...

 

 

כל עוד את יודעת שהדבר ההוא נגמר ואת שלמה עם זה, זה אחלה.

תחשבי שגם אם את שלמה עם זה, זה לא אומר שהתנתקת מכל הרגשות,

יש להם קצב משלהם ולוקח להם זמן..

אבל אולי זה טוב בשבילך שאת ממשיכה הלאה, את מעמידה את עצמך מול המציאות!

עם הזמן זה ישתחרר, ובינתיים, תנסי לעשות לעצמך הפרדה בין המדוייט הנוכחי להוא מהעבר.

 

בהצלחה..

ואת גמרת בדעתך שזה נגמר וזהו? (זה היה הדדי?)

כאילו, אם הוא היה מתקשר עכשיו והיה מעוניין לחדש את הקשר היית מסכימה?

 

 

אני הייתי בטוחה שזה יגמר אחרת....

יצאנו תקופה....

 

אם הוא יתקשר בשנייה זו, אני אגיד כן....

אבל כיוון שזה לא תלוי בי, אני משתדלת להמשיך הלאה!! ולראות את הטוב בסיפור הזה, למרות שממש קשה לי!

וזה בסדר!כי ככה יש לך אמת מידה לבדוק את האלו שאת יוצאת איתם עכשיו..

שיהיה בהצלחה!

 

זה ממש גרוע לפתח אמת מידה ע"פ מישהו אחר.

כל אדם הוא לגופו שלו, עם היתרונות שלו והחסרונות שלו.

אל תערכי השוואות. זה לא בריא.

תשתדלי כמה שיותר להתייחס לכל אחד שאת יוצאת איתו כאילו הוא האחד..

 

מניסיון,

זה מאוד קשה ואפילו בלתי אפשרי.

ומבינה לליבך בכל מילה ורגש... עברתי ועוברת
וה׳ יעזור ונקווה לבשורות טובות אמן

 

כ"כ כיף שיש מי שמבין!!!!

 

אמנם אני שמחה שחברות שלי לא עברו את זה, באמת!!

אבלבגלל זה הן לא מבינות בכלל את גודל המצוקה!!!

ואם את רוצה להשקיע קצת יותר-
ספר/דיסק עם הקדשה.

ואם את יודעת איזה טעם - יותר נחמד ... או משו אחר שהוא אוהב.. וכמובן לא לשכוח לצרף פתק..

אבל השאלה האמיתית:

מתכלה או לא?

אם את רוצה להמשיך אז צמח תבלין כלשהו..

 

אם את לא מעוניינת להמשיך אז עציץ קוצני כלשהו..

שתאפה לחם

כיון ש*צורך* במתנות קטנות ומשמחות
שייך לנשים.
ואילו גבר ודאי יעריך את המחווה
אבל הוא מעריך יותר דברים גדולים ושימושיים.

לא אני נקבה- לא נשמע טוב

בהצלחה רבה

בהצלחה בניהול 

ובעזרת ה' שתזכי לנהל את הפורומים שמתחת 

 

שדרותי...3 כנגד 1 זה כבר יותר מדי..

 

אני במקומך כבר הייתי חוששת..

 

 

שתרוו ממני רב נחת

מילא להיזהר שלא לעצבן שלושה. ארבעה?! עתידי הבלתי חסום מעולם לא היה בסכנה גדולה יותר..

אפשר ואף מומלץ שנשוי או שניים או... ארבעה יהיו מנעלים...

שיהיה המון המון הצלחה בתפקיד החדש!!!

 

מי יתן ומתוך כך תמצאי את החצי השני שלך במהרה בקרוב!!!

 

4 אנשי ניהול שמתוכם 3 נשים, ורק אחד גבר??? למה מה קרה?|גם לנו הגברים מותר לפעמים להתבכיין על שוויון מגדרי...|

 

אז אני מצביע בזאת הצעה כזאת: כדי לבטל את האפליה המגדרית אפשר לפעול באחת משתי דרכים:

1. שאחת הבנות פה תתפלל לה' חזק שיהפוך אותה לגבר. |חושב....לא, לא ריאלי| חבל, אז נעבור לדרך הבאה:

2. בגלל שלא נעים להעזיב מישהי ולהוסיף מישהו, פשוט תוסיפו עוד 2 מנהלים גברים כדי להשוות... ואז זה כבר יהיה יותר מקוורטט - זה יהיה עצרת האומות המאוחדות!!!

 

מי איתי שירים יד!!! (ומהר, לפני שהמנהלות הזועמות ימחקו את השרשור ויעלו אותי לנצח מחוץ לפורומה הקדושה האדירה הנוראה והעליזה הזאתי).

 

לילה טוב לכולם!!!

"פורומה הקדושה האדירה הנוראה והעליזה הזאתי"

שגבר אחד יכול לקחת לו לאשה שלוש נשים.

לק"י

 

הלליש- בהצלחה!