סתם...שיהיה בשמחות


הפתרון לוירוס הזה הוא אחד:עוגי פלצתתחליפי מספר 
מודים אנחנו לךכן ירבו!
ובכלל.. צריך לחשוב על משפט פתיחה אחר להודעה הזו... כדי להיות קולים!![]()
אבל לא תודה. כבר הסתדרתי לבד".


פשטידת ברוקולילק"י
מתחיל להיות מסובך העסק..

פשטידת ברוקוליאחרונה"הוא הציע, אמרתי כן!"
(ולי לא היה מושג באיזה "הוא" מדובר....)
ב"ה
ורצתי, התפללתי, השתדלתי ממש
הוספתי מאמץ מול כל חשש
ולפעמים הזמן אפור, נראה כאילו
שום דבר כבר לא פותר, תפילות אפילו
ויש בי עוד אמון, זו הסיבה שזה כואב
מבין שהאמנתי בגלל זה זה מאכזב
חשבתי שאני מבין, שהכל יתחיל להתרפא
חשבתי שאעבור שלב, השמחה תחפה
אך אחרי הכל מתברר שלא
הכל המשיך להתפרק, תוכניות משלו
זרק אותי לעוד סיבוב, כלל לא מתוכנן
לבנות בצורה אחרת, אבי מעוניין
אז אני עוסק בתפילה, מחשבות מתחלפות
משלים עם השינוי, אוסף לי כוחות
לוקח קצת זמן, אוסף את השברים
בגבורה ממשיך לבנות, בכיוונים אחרים.
זהו בינתיים. הכי.
לילי4תודה על השיתוף..
בע"ה, בשורות טובות
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה הוֹד שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
* תקופת הבירורים- מינימום שבועיים לפני הפגישה.
יתרון : תמונת מצב ברורה.
* אין טלפונים בין המשודכים.
יתרון: חסכון ההתלבטות :"להתקשר או לא להתקשר"? הדאגות: "למה הוא לא התקשר"?...
* אם מבינים ש"זה לא זה"..פונים לשדכן/ית ואומרים.
יתרון: מחפה על חוסר נעימות עד כמה שאפשר. החלטות ריאליות.
* אין הוצאות כספיות גבוהות בפגישה. (בקבוק שתייה בשלב מקדם.)
יתרון: בביינישים עסקינן...(
)
* אין מדי רגש...
יתרון: פחות שברים, סדקים, ורסיסים בלב.
אז, מה דעתכם?
(לי אישית קצת מפריעה הטכניות..)
זה דבר מצויין
רק שזה מתאים לחברה החרדית ולא לשאר החברות
בהתחלה.
ברור שיש רגש, רק במינון נמוך יותר.
ולא באתי לומר את זה בלשון גנאי חלילה. ממש לא!
(בכלל, שלא ישמע זלזול חלילה, באתי להביא את היתרונות.)
הוספת תאורם כבני אדם כמונו..מיותרת, אין פה שאלה בכלל.
רק הבאתי גישה שונה.
על מה הבהלה אם כן?
רק שהם בדרך כלל יותר סגורים
הפתיחות הכללית ובטח ובטח בין גברים לנשים היא נמוכה בהרבה
אני לא שופט האם זה טוב או לא
זה המצב!
ובהתאם לזה נגזרות דרכי ההתנהלות בשאר הדברים
בין השאר, גם בענייני הכרויות
דרך אגב,
לא הבנתי איך ההודעה שלי אומרת שהם אינם אנשים עם גוף רוח ונשמה.
בתור אחת שהתנסתה ב2 הואריאציות, אז ככה:
1. בירורים זה טוב, המון עבודה להורים והרבה פחות לך והם לגמרי מחליטים בשבילך- חיסרון!!
2. לא נוח.. אם הוא/אני מאחרים איך מודיעים?!? הוא לא מוצא למקום וסתם מסתבך, חבל ממש!!
אה ויש כאלה שפשוט אחכ לא מתקשרים בכלל... גם לשדכנית כאילו לא הייתה פגישה וכאילו כלום, כשלהם יש את הטלפון הם מרגישים מחויבות אישית להודיע לך
3. כשאת זאת שאומרת את הלא אז יש יתרון לחוסר נעימות אבל כשאומרים לך לא אז את מעונינת אם אפשר לדעת מה עומד מאחורי זה..
4.4.4.4.4..!!!!!! אצל חרדים, בגלל שהרבה דברים מתמקדים בחיצוניות, אז מלמדים אותם היטב היטב איך להתנהג כמו ג׳נטלמנים מהסרטים!!! זה פשוט לא יאומן!! פותחים דלתות, כמובן שבכל פגישה קונים לך איזה שתיה שאת רוצה!!(ממש לא בקבוק שתיה) אבל זה מסתכם בשתיה בלבד ולא מעבר ולדעתי זה בסדר גמור ל5,4 פגישות... והם גם נותנים טיפ מכובד!!! והם נעלבים מאוד מאוד אם את מציע לשלם... וחלקם גם מסיעים אותך עם מונית הביתה!!!! קולטת?!?!? קיצור, ממש לא חיסכון!!!!
והם מוציאים את כל הכסף שלהם על זה!! וההורים מציידים אותם בכסף בהתאם, זה חלק מהכרטיס ביקור!!
בוא נגיד בצורה עדינה שלא יזיק לציבור שלנו ללמוד טיפה טיפה בעניין הזה...
5. מי אמר שזה טוב?!? אני בעד התחשלות ריגשית, לאט לאט לומדים לשלוט בזה.... הם כאלה קרים, זה דוחה ולא אמיתי וגם מוציא מהם דברים לא טוטובים.
תודה על השאלה..
(חרדי
) היה ארבע שנים בשידוכים ומה שהוא זוכר מזה זה חור ענק בכיס של ההורים
"אבל אם מוצאים לנכון שהשיטה נכונה (שאני מאמינה שלזה כיוונה פותחת השירשור לבדוק) אז עם רצון ומאמץ אפשר בעוד כמה שנים להשריש זאת...."
שנמצאים בחברה הזאת.
הפרדה בין בנים לבנות, גיל נישואין מוקדם יחסית (בפרט בחברה החסידית, שם הפגישות מצומצמות במיוחד), וכנראה שעוד כמה דברים נוספים במבנה החברתי והמשפחתי (שבין השאר מאפשרים את המעורבות הגבוהה של ההורים בתהליך).
לחברה שונה, מתאימים דברים שונים.
רק שהחברה היותר דוסית שלנו קרובה בעניינים הללו לחרדים- מה שנקרא: חרדים לאומיים.
אולי להם זה יותר רלוונטי..
* תקופת הבירורים- מינימום שבועיים לפני הפגישה.
חסרון: מלא כאב ראש, בזבוז זמן אם זה לא זה, תמונת מצב מאוד טכנית.
* אין טלפונים בין המשודכים.
חסרון: אין טבעיות, הקשר לא ישיר, א"א לומר דברים מסויימים כי זה עובר דרך צד שלישי, "טלפון שבור"
* אם מבינים ש"זה לא זה"..פונים לשדכן/ית ואומרים.
חסרון: פוגע. מאוד לא בוגר, קל לחתוך גם על שטויות כי אין את החוסר נעימות.
* אין הוצאות כספיות גבוהות בפגישה. (בקבוק שתייה בשלב מקדם.)
חסרון:: א"א לדעת על הבחור מה היחס שלו לכסף, שוב אין זרימה טבעית.
* אין מדי רגש...
חסרון: קשה להתחתן ככה...
קיצ- לכל צד יש יתרונות וחסרונות 
מה שכן, מבחינת "מערך השדכנים המסודר בחברה החרדית"- דואגים הרבה יותר לחברה שלהם מאשר אצלנו...
* תקופת הבירורים- מינימום שבועיים לפני הפגישה.
יתרון : תמונת מצב ברורה.
* אין טלפונים בין המשודכים.
יתרון: חסכון ההתלבטות :"להתקשר או לא להתקשר"? הדאגות: "למה הוא לא התקשר"?...
* אם מבינים ש"זה לא זה"..פונים לשדכן/ית ואומרים.
יתרון: מחפה על חוסר נעימות עד כמה שאפשר. החלטות ריאליות.
* אין הוצאות כספיות גבוהות בפגישה. (בקבוק שתייה בשלב מקדם.)
יתרון: בביינישים עסקינן...(
)
* אין מדי רגש...
יתרון: פחות שברים, סדקים, ורסיסים בלב.

דניאל55אההם, ברור!!! שמי שיש לו פלא לא כשר או קטנוע מעיפים אותו מהמלאי, זה עוד טוב!!
שואלים על אורך הפאות, של הליטאים!! שזה עניין של מילימטרים... לא של החסידים.
יודעים מה כל המשפחה עושה ואיפה..
בקיצור מכירים את הרקע הרבה יותר מהבחור עצמו
רק רציתי להתייחס למשפט "יודעים מה כל המשפחה עושה ואיפה".
אני יודעת על שתי חרדיות, משתי חסידויות שונות, שהסתירו (אחת הסתירה בעבר ואחת מסתירה בהווה) מכל המשפחה, כולל אחים, את מקום הלימודים שלהן, שהוא מקום לימודים אקדמאי לבנות דתיות מהציבור שלנו (ד"ל).
אחת מהן (זו שלמדה שם בעבר) הסתירה את המידע הזה ממשפחת הארוס שלה, ואפילו מאח שלה (אני זוכרת שהיא נתקעה בירושלים, ולא היה לה איפה להיות למרות שאח שלה גר בירושלים, משום שהיא לא יכלה לספר לו שהיא נמצאת בירושלים, כי אז הוא ישאל אותה מה היא עושה כאן, ואסור לה לספר לו שהיא לומדת כאן...).
והשניה (מחסידות אחרת) שכבר נשואה קיבלה היתר מהאדמו"ר שלה ללמוד באותו מקום, אבל היא חייבת לשמור על זה בסוד מכולם, ואפילו מחמותה היא שומרת על זה בסוד.
אז נראה לי שאם שומרים על דברים כאלה בסוד אפילו מהמשפחה הקרובה, אז גם בשלב הבירורים לא בהכרח יעלו על זה, ולא בהכרח יידעו מה כל המשפחה עושה ואיפה...
כלה חרידית לא תהיה עם שיער ארוך יחסית פזור, אפילו לא בחתונה..
איפה נצח שיאשר את הדברים?!?
אושר תמידיכמה חברות חרדיות, חרדיות יש לך??
את לא יודעת שחרדיות שמות פאה כבר בחתונה?
איכשהו מסדרים אותה ביחד עם השיער האמיתי ככה שזה לא נראה פאה.
ספרדים חרדים זה ספת פיקציה!!!
חיכוי עלוב של המקור העוד יותר עלוב... סורי!!
וממש לא מעניין אותי באיזה מגזר הוא...
מי שעובד את החברה שהוא מסביבה, זה עלוב ולא משנה באיזה מגזר הוא.
ואני לא רוצה להמשיך בדיון הזה פה כי זה מצריך הסברים מידי עמוקים וזה לא המקום והזמן
וחבדניקים זה משהו אחר, טוב מתוקה?!?
בלי קשר... צרם לי ה"עלוב".
כמעט כל המשפחה שלי חרדית...
דודות שלי ערבבו פיאה עם השיער האמיתי.
כנ"ל בת דודה (חרדית. היחידה שנשואה).
והדודות הן מצד אמא,
והבת דודה מצד אבא.
כך שא"א להגיד שרק חלק קטן מהחרדים, כי הם בסגנון אחר לגמרי...
יש בזה מנהגים שונים (לא הלכה) ויש כאלו שכן שמות תוספת שיער..(ויש הרבה ששמות רק בשביל שהשיער ייראה טוב יותר)
אבל הרבה חרדיות הולכות בחתונה עם שיער. וזה מותר-
ויש שנוהגים להחמיר..
לק"י
זה כדי לפתור את עניין הכיסוי ראש אחרי החדר ייחוד.
בציבור החרדי עצמו יש הרבה סוגים.
לקחת את המסגרת הכללית ולהכניס שינויים לפי הצורך זה יכול להיות נהדר.
למשל שלוקחים ידיד או הורה מבין ואומרים לו מה רוצים ושהוא יברר ויתן סקירה ראשונית אם בכלל מתאים,
וכן לקצר את זמן הפגישותוזמן ההמתנה בין הווארט לחתונה - למינימום ההכרחי (כל אחד כמה שצריך) ויותר להתמקד
היום פשוט חשוב לי מאוד להכיר את האחת
ממקומות יותר עמוקים
לפני שאני מתחתן איתה...
בעיני לדבר כ"כ חשוב ומשמעותי כמו אישה - טבעי שיש מחיר גבוה ולעיתים כואב...
שזה רע ומגונה, בניגוד להרבה אנשים אחרים שחושבים כך לצערי. זה בהחלט אפשרי ויכול להתאים לאנשים או לחברה.
לי אישית? איני יודע מה לומר.
אין צורך לדבר סרה על המגזר החרדי. יש בו דברים טובים מאוד.
ולא במלחמת מגזרים עסקינן.
דיברתי על שלב ספציפי בעולם החרדי. אפשר להתייחס אליו בצורה נאותה.
אפשר להשוות..לערוך הקבלה במגזר הדת"ל.
אבל לא לנצל"ש בבקשה!
מצד אחד - נחסך ה"טררם" של הפגישות ולטענת רבים גם חלק מהדייטים הכושלים.
מצד שני - שיטת השידוכים מתבססת על המון דברים לא קשורים ולא הגיוניים (למשל אח דתל"ש יכול להכתים את משפחתו הצדקת, ודוגמאות אחרות).
גם הלחץ הכלכלי הכבד ("סידור מלא") - לחץ שניתן להפעלה בעיקר על ההורים המשדכים ופחות על ילדהם.
ההתעלמות של השיטה מהרבה מאפיינים אישיים חשובים היא לצנינים בעיניי.
בנוסף -
יש גם לחץ עצום בחברה החרדית לא להתגרש, כך שקשה מאוד לדעת כמה אנשים חיים בצורה רעה רק בגלל שאין להם אופציה אחרת, מצד שני - אין הוכחה שבשיטת ההכרות העצמית מתגרשים פחות.
(אני לא חושב שזה רע שיש לחץ לא להתגרש, רק מביא את זה כעובדה שמעוותת את היכולת לבדוק מה טוב יותר).
לסיכום: עלות/תועלת. בעיניי העלות גדולה מהתועלת ובעיני אחרים זה כנראה הפוך. אפשר להבין את אלה ואת אלה.
והנה כתבה בנושא הזה שמצאתי הבוקר:
מאושרים יש...
גם אנשים שתמיד מחייכים לא בהכרח מאושרים..
ו... היה פה ככ הרבה הכללות!!
בחברה החרדית יש הרבה תתי מגזר..
ולכל אחד הקודים שלו..
טוב או לא טוב??
רואים שב"ה השיטה עובדת להפליא..
על האחר.
ננעל.
אחלה ליל הסדר אצל הרב ראובן ששון ברמת השרון
פעם ראשונה שליל בדיקת חמץ עבר אצלי בנחת ובשינה ולא לילה לבן
טבלתי בבור של הרב מיכי יוספי בחוות יישוב הדעת
ובכלל החג בינתיים היה נחמד מאוד.
פסח אצל סבתא, טילנו הרבה, פגשנו אנשות חשובות
....
ה' עוזר, וכ"כ כיף להרגיש את המתיקות של העזרה שלו!!!
מועדים לשמחה, שבוע מבורך לכולנ"ו!
אני מתכוון על פי הכוונה המקורית של החג, עזבו לרגע את הנוהג הרגיל כיום.
דאא...
סתם.
הלוואי...
תחנת זריקת הדם (לטבעות
)
תחנת ההגרלה (רק ביום כיפור! הגרלת השנה! איזה תיש ייבחר להיות מיסטר הל???)
תחנת השור הזועם (מי יצליח לסמוך על ראש השור בלי שהוא יתעצבן ויעיף לו איזה נגחה?)
כל זאת ועוד, רק היום! (אם בקולו תשמעו
)
"כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה ואינון אוכלין ושתין ופחזין". (תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ב הלכה ג).
"שמחה" על פי התלמוד היא באמצעות סעודה (אין שמחה אלא בבשר ויין, ולנשים - בגדים חדשים - בבלי פסחים דף קט עמוד א). אבל חשוב לשים לב שגם ה'פוחזים' על פי התלמוד אכלו ושתו, אך מכיוון שלא יגעו בתורה במקביל, זה נחשב להם לגנאי.
תרבות הטיולים בחול המועד בדרך כלל מונעת הן אפשרות לערוך סעודה כראוי ובודאי ללמוד תורה כראוי.
יש גם עניין מיוחד לשמח את אשתו ברגל, ועל זה אמרו: "שהיה רבי אליעזר אומר: משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב 'ושמחת אתה וביתך'" (בבלי סוכה דף כז עמוד ב).
כנראה שצריך לחלק את הזמן בין לימוד תורה לסעודות חג משפחתיות.
הגמרא בירושלמי (שבת פט"ו דף טו):
אמנם גם הן יכולות ללמוד תורה,
אבל לא הורגלו בלימוד של שעות ארוכות... ![]()
ולעשות שופינג!
הבעיה היא שאת זה אתן עושות בכל השנה..
"גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים - שנא' 'נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי'.
א"ל רב לר' חייא - נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן."
(ברכות יז.)
"שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים, כן יתן לידידו שנא", מאי 'כן יתן לידידו שנא'? א"ר יצחק - אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא.
(יומא עז.)
| גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים - שנא' 'נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי'. א"ל רב לר' חייא - נשים במאי זכיין? |
ננשמה!כל אחד לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר,
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש.
יישר כח! תזכו למצוות!!שבת שלום ומועדים לשמחה 
נ.ב.
נשמח אם כל מי שלוקח את הפרקים האחרונים שבכל ספר יאמר גם את ה"יהי רצון" שבסיום אמירת התהילים,
לטובת כולנו, תודה!
ג'נדס
אייכה!
התנערי מעפר
אהבת חינם
אהבת חינםאשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים לָעֹמֶר.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה נֶצַח שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
אני קורא פה כבר די הרבה זמן, וב"ה גם למדתי מפה הרבה.
אני יוצא עם בחורה כבר כארבעה חודשים וממש כיף לנו ביחד, אבל פתאום נכנסתי לדיכאון, ואין לי מושג למה זה בא, זה פשוט הופיע...
בקיצור עכשיו זה הכניס גם אותה לדיכאון ואין לי מושג מה לעשות!
אם אני אפרוק עליה, זה יכניס אותה אפילו יותר לדיכאון, ומצד שני זה שאני לא מדבר איתה גם מכניס אותה לדיכאון... 
קודם כל,
כיף שאתם ביחד ארבעה חודשים!!! כנראה שהקשר טוב ומשמח אתכם.
דבר שני,
אתה יכול לנסות להבין מה המניעים לדכאון? אם לא בעצמך- אולי ע"י איש מקצוע שיכוון?
דבר שלישי,
מאוד מובן שהדכאון שלך ישפיע גם עליה, "כמים הפנים לפנים", האווירה שאתה מביא איתך מדביקה אותה.
לכן-
המשימה המרכזית שלך היא: לגלות ממה הדכאון.
אם זה קשור לבחורה, לקשר- אז לבחון את הדברים ולראות אם אפשר להמשיך או לחתוך.
אם זה קשור לנק' אחרות בחיים- אז להתמודד איתן ולשתף את הגברת, שתבין שזה לא קשור אליה.
אמירה מעצבנת, אבל מסתמנת כאמיתית: דכאון זו בחירה..
שיהיה בהצלחה רבה!!
וחבל לאמר דבר שכזה בלי ידע מספיק.
אם זה מעניין אותך את יכולה לקרוא קצת מאמרים רפואיים ולהבין את את הכימיה במח הקשורה לדיכאון,
צריך להבדיל בין מצב רוח רע לדיכאון..
להיכנס אליו- לא תמיד.
(כמו שאין הרבה בחירה אם לחלות בשפעת, אפשר לנסות לשמור על הגוף כדי להקטין את הסיכוי להידבק, אבל לא תמיד זה לגמרי בשליטה, אבל אם ללכת לטפל בה כשכבר חולים- יש בחירה.)
במובן הסלנגי של המילה (מבואס, קצת עצוב...) או הרפואי שלה?
אם האפשרות הראשונה-
תנסה לזהות אם זה קשור לקשר או למשהו אחר,
אולי לשתף או להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו,
אבל לא לחפור בזה יותר מידי, לנסות להסיח את הדעת ולהתעסק בעשיה.
אם האפשרות השניה-
אז כדאי לגשת לאיש מקצוע,
אולי לקחת פסק זמן מהקשר הזה
כדי להשקיע את האנרגיות בלחזור לכוחותיך.
תרגיש טוב!
וזה במובן הסלנגי של המילה, ב"ה אני לא חולה ולא צריך פסיכיאטר....
הבעיה שיש מלא דברים שקצת מציקים לי, את רובם היא יודעת, ויש חלק קטן שהיא לא יודעת....
הבעיה העיקרית היא שאנשים חושבים שאני הרבה יותר ממה שאני באמת, והם לא מצליחים להבין שאני בהס"כ בנאדם, וגם לי קשה בחיים, ושגם אני לא יודע מה לעשות לפעמים, ובעיקר שאפשר לדבר איתי על דברים שלא קשורים לזה שהם צריכים שאני אארגן להם משהו כזה או אחר...
ה2 שורות האחרונות שכתבת, כאילו זה פשוט אני.... יאאאלה!!!
אני אבל כבר עברתי את זה, חלק כבר יודעים שאני סכ״ה בן אדם כי הבהרתי להם את זה בהמון דרכים
(כמו החצנת חולשות ועמידה על נכונותן- מה שאני מאמינה שמאוד קשה לך)
יש כאלה שהבינו יש כאלה שעדיין לא...
בהצלחה רבה!! אם בכ״ז תרצה ותרגיש הזדהות למיקרה, אני באישי.
חברה נתנה לי ספר שממש הצליח לרפא אותי - מסביר על תהליך היווצרות הדיכאון וגם איך לצאת ממנו. - בוחרים להרגיש טוב של דר ברנס. ספר חבל על הזמן
דיי שאלה רטורית, כי אין מה לעשות.
ממש רוצה להתחתן, אבל לא יכול בזמן הקרוב...
אז איפה פה הטעות בדיוק?
אז חבל לבכות על משהו שאי אפשר להחזיר
ב. למפרע מתברר שגם הטעויות שלנו הם רצון ה', אז צריך לקבל גם את זה באהבה ולדעת שזה לטובה
אני לא יודע באיזה טון ההודעה שלך נכתבה, היא מנוסחת די בנחת, ונראה שאתה די משלים עם זה, וזה טוב.
משתי סיבות, האחת שלא יווצר אצלך תסכול, כי הרצון דוחף, ואם הוא דוחף לקיר אז זה יכול להיות כואב.
והשניה, כי אני די מסכים עם "פתוח אליכם" (במסקנה, ולא בפשיטות בה הדברים נכתבו, אע"פ שכנראה הכתב מכריח את זה), שזאת הזדמנות טובה להעצמת האמונה (כלומר, דביקות) שלנו ברבש"ע. כלומר, היכולת להתמסר לרבש"ע בכל מצבי החיים שלנו, אלה שלא בשליטתנו ויותר מזה באלה שכן (שבהם די קל לשכוח אותו).
אם היא ניתנת לשינוי, עשה את השינוי המיוחל ותוכל להתחתן
אם היא לא ניתנת לשינוי, אתה צריך להבין טוב טוב מה המשמעות של לרצות להתחתן, ואז אולי תבין שאתה לא באמת רוצה
(בלי טון של התנשאות ח"ו, פשוט לדעתי רבה אנשים רוצים להתחתן מבלי לדעת באמת מה זה אומר)
יש לי חבר שהחתן ברגילה שבין קורס קצינים להשלמה
יש לי חבר שהתחתן באמצע טירונות קרבית
אם הם יכלו להתחתן בזמן הכי לחוץ בצבא
כולם יכולים
אין לי הצעות.. מה עושים?
נפשי תערוגולדעתי זה מאוד תלוי איך מציגים את זה
איך שמציגים זה מה שנשמע
ואולי בגלל זה החברות שלך לא רצו לשמוע על ההצעות (טוב, לפחות לא חסר להן הצעות
)
אבל גם עצוב לי בלב שעכשיו היא תעלם לי מהנוף ולא יהיה לנו זמן לדיבורים אל תוך הלילה, ערב בנות נחמד, סתם לצאת בהתראה של רגע.
והיא תגור כ"כ רחוק!
ומי יראה אותה בכלל!
וזה כ"כ אגואיסטי המחשבות האלה יחד עם זאת..
מבואסת ![]()
אבל גם שמחה..
קראתי פעם הגדרה קולעת:
"נמאס לי לרקוד בחתונות של חבריי, על הקבר של חברותנו..."
מנסיון, הכי חשוב לשמור על קשר טלפוני,(פעם בשבוע לפחות) אחרת הקשר מתרופף עד כדי נתק מוחלט..
איזה גוש חונק, אוף!
אשמח לעזור,לשמוע לייעץ
נכון... את צודקת ממש...
בדכ זה לאבד חברה...
לא נעים לומר...
כנראה תבוא אחרת...

בעזהי"ת
קשר עם חברות אחרי החתונה הוא שונה. מאוד.
נכון, יהיה הרבה פחות מקום לערב בנות נחמד, לצאת בהתראה של רגע וגם פחות מקום לדיבורים אל תוך הלילה..
אבל יכול להשאר קשר חזק, וטוב, ואחר. פשוט אחר.
לא טוב יותר ולא טוב פחות..
שלום. אני חדש בפורום וחדש בתחום. ומקווה בעז"ה לא להשאר פה הרבה זמן!!
רציתי לדעת,
אני יודע שיש כל מיני כללים לא כתובים על מה תפקיד הבחור ומה תפקיד הבחורה בכל התהליך הזה של הדייטים בשלבים הראשונים. (מי מתקשר, מתי, איפה נפגשים, מי משלם וכו..)
אשמח ממש אם מישהו יוכל לכתוב אותם פה.
אני יודע שהכל מאוד אינדיבדואלי ומשתנה מזוג לזוג, אבל בכל זאת אשמח לדעת.
הנה שירשור שאני פתחתי עם חוקים שאני כתבתי ושם העלו כל מיני שרשורים אחרים עם חוקים אחרים
שרשור חוקי דייטים. הביעו את דעתכם.. - לקראת נישואין וזוגיות
בכ״מ יש כאן נעוץ בתחילת הפורום כל מיני כללים שחכמים ממני כתבו...
תהנה לך בהחכמה!! חחחח בהצלחה!!
אה וברוך הבא לעולמינו!!![]()
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים לָעֹמֶר.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה תִּפְאֶרֶת שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
כשאתם נרשמים תוודאו שהניק "ספירת העומר" מוצג כמחובר, אחרת סביר שהבקשה לא תתקבל.
(בעיקרון אמור להיות מחובר כל הזמן, משום מה היו תקלות שגרמו ל"מותו" אין לי מושג למה)
טוב, בעקבות השירשור-פלצת של איש השקים, ובעקבות כמה שיחות שהיו לי לאחרונה עם כל מני אנשים,
הגעתי לתובנה לפיה בנות חיות בסרט שאסור להן להתקשר לבנים לפני שרואים טבעת באופק או על האצבע..
אי לכך ובהתאם לזאת- בנים יקרים חביבים מכל הצבעים והסוגים, אנא מכם ענו על השאלון הבא:
1. היתה הצעה, נתנו לכם מספר, עוד לפני שאתם מספקים לשלוח SMS "מתי נוח לך שנדבר" או להתקשר אליה כשהיא נוהגת באוטו עם ההורים והפלא' על דיבורית, המס' שלה מהבהב לכם בלי שתעשו כלום! (מתקשרת יעני..)
מה תחשבו על הבחורה הנ"ל?
2. יום אחרי פגישה ראשונה, הבחורה מתקשרת. מה תחשבו עליה?
3. אחרי 3 פגישות היא כבר מתקשרת כדי לשאול על הא ודא. מה תחשבו במקרה שכזה?
יש לציין שבפגישות הכל זורם והולך מצוין ויותר, הבחורה נשית בדיוק כמו שאתם מחפשים |כובע קאובוי| |תעודת מאמנת קאראטה| |מדליה על הרמת משקולות| ונותנת לכם תחושה שאתם המובילים בפגישות עצמן. בקיצור- נערת חלומותיכם.
|הולך לשלם לתולתול וג'נדס כדי שימחקו כל תשובה שאינה עולה בקנה אחד עם התזה שלי| ![]()
וזה אכן פתח לי קצת את הראש... תודה 
בס"ד
היי.
אני לא ממש מפה.. פעם הייתי.. ואתם נשארתם הפורום הכי מעניין פה
ככה. אני בשנת שירות ראשונה. הכרתי מישהו ואנחנו יוצאים חודש..
אבל
אני עוד קטנה. נראה לי...
איך יודעים אם אני מוכנה לקשר? כאילו. היה לי חבר בשביעית כי הייתי נורא לבד... :-/
איך אני יודעת שעכשיו זה ממניעים טובים? מה בכלל אמורים להיות המניעים הנכונים להיכרות?
אני לא בטוחה אם זה נכון או שאני סתם נהנת שיש מי שמקשיב לי ונותן לי תשומת לב..
בס"ד
כאילו.. בודקים את העיניין
מכוונים לשם.
אני מתחברת פעם בשנה בערך... מצפה בקוצר רוח לתגובותיכם. אולי זה יעזור לבילבול הגדול שלי.
ה' ברא אותנו עם החסרון הזה, כדי שנרצה להשלים אותו ע"י בן הזוג.
לא מכירה כאלה שהתחתנו מתוך אידיאל של תיקון העולם, למשל. קודם כל מתחתנים כי מרגישים שהגיע הזמן, ומרגישים חסרון
ובדידות. האידאל בא על גבי זה.
אם בכל זאת יש לך חשש שהרצון נובע רק מצורך בקשר, אז לדעתי את כן צריכה לבדוק את עצמך. לנסות לעלות על שורש
הענין. כי בכל זאת, בזוגיות זה לא רק שהוא מקשיב לך ונותן לך תשומת לב, אלא הרבה מעבר לזה.
את רואה את עצמך בונה איתו משפחה? רוצה שיהיה אבא של ילדייך?
מוכנה ורוצה לתת לו מעצמך- להקשיב לו, להכיל את החסרונות והקשיים שלו? לסלוח לו גם כשהוא עצבני?
עוד נקודה- אני לא חושבת שזה טוב שתהיי תלויה בו (בשלב זה לפחות) כדי להרגיש טוב עם עצמך וכדי להרגיש שאת שווה משהו כי הנה, יש מי ששם לב אליך.
יותר נכון לבוא לקשר עם בטחון בעצמך ובטוב שיש בך, ועם שלמות מסוימת מצד עצמך. (שוב, לכולם יש חסרון, אבל צריך שכל צד בקשר יהיה אדם בנוי ושלם מצד עצמו)
בהצלחה. ושה' יתן לך עצה טובה ותבונה לדעת מה הכי טוב בשבילך.
אם מוקד השאלה היא הבשלות שלך לחתונה כעת, רק מישהי שמכירה אותך אישית תוכל לעזור לך. פני למישהי כזאת, רצוי מבוגרת ממך ונשואה, כדי להתייעץ בנושא.
אם את לא בטוחה שאת נמשכת לבחור הנזכר מהסיבות הנכונות, זוהי שאלה נפרדת. באופן כללי, נראה לי את צריכה לבחון אם הקשר איתו נוצר מתוך חולשה שהוא עזר לך להיחלץ ממנה, שאז צריך לנקוט במשנה זהירות, או שהגעת לקשר כשאת שלמה עם עצמך ועם מה שאת עושה כעת בחייך, שאז בדרך כלל לא 'נופלים' לתוך קשר רק בגלל תשומת לב. בכל מקרה, גם לגבי הנקודה הזאת, אין תחליף לעצה של חברה קרובה.
שיהיה בהצלחה!
תעשי עצירה קודם כול לבחון עם עצמך כמה ואם את בשלה לחתונה באופן אובייקטיבי בלי קשר לקשר הנ"ל.
אלא ביחס לעצמך.
כי הגיל לא צעיר מידי אם את בשלה לזה.
והקשר הזה יהיה ממניעים טובים אם קודם כול את תבואי ממקום נפשי טוב.
אם תרגישי שאת באה ממקום שלם עם עצמך,מחובר לעצמך.בטוח שזה מה שנכון לך רגע.
אסור לך להסחף לקשר.את צרכיה מאוד להיות מחושבת ועם יד על הדופק.בראש ובראשונה לבחון אם את לעצמך בשלה??
לאחר מכן לבחון מה התכונות שחשובות לך בבעלך-2 תכונות משמעותיות.
והאם זה קיים בו?.
ואח" מה טיבו של הקשר?מה הוא נותן לך?מה את מעניקה לו?
החיבור בניכם משמח ומעצים אותך?
בהצלחה ובהרבה סעיתא דשמייא.
להקים משפחה ביחד עד סוף חייכם, היית הולכת על זה?
אם לא - ענית לעצמך את התשובה.
אולי/כן - כדאי לנסות להמשיך להתקדם.
וכמו שכבר הקדימו ואמרו האם אתם יוצאים בשביל חתונה או בגלל שאתם "חברים".
הדבר השני רק הורס ומקלקל.
הדבר הראשון הוא מטרה קדושה.


"הזמנה לאורח" (משהו כזה) של יצחק מאיר
בס"ד התוכנה החלה לפעול, ניתן להרשם ע"פ ההוראות פה (נוספה השנה אופציה למייל) :
הוראות שימוש
על מנת להירשם עליכם:
1. לפתוח שיחה עם הכינוי "ספירת העומר"(שיחה)
2. לרשום: הוסף תזכורת שיחה (זה כדי שזה ישלח תזכורת לשיחתכם האישית)
או: הוסף תזכורת מסר (זה כדי שישלח לכם במסר תזכורת)
2.1 אם הכל עבד כשורה הוא ישיב לכם "נוספת בהצלחה לתזכורת מסר"(או שיחה אם זה היה הבקשה)
3. שלב זה הוא לא חובה: אם ברצונכם להסיר את עצמכם מהתוכנה עליכם:
לרשום: הסר תזכורת שיחה
או: הסר תזכורת מסר
4. תזכורת מייל: רושמים מייל רווח ואז את כתובת המייל שלכם.
מייל אימות ישלח עם הוראות המשך.
לעיתים המייל נכנס לספאם, אם זה קורה בגמייל כדאי להוסיף מסנן שימנע זאת.
5. דוגמה:
תהנו!!
עידכון גירסא- אופציות שנוספו:
נוסח אשכנז - לקבל את הספירה האשכנזית כשכתוב בעומר.
נוסח ספרד - לקבל את הספירה האשכנזית כשכתוב לעומר.
נוסח עדות המזרח - כדי לקבל את הספירה הספרדית.
בברירת מחדל הנוסח הנשלח הוא ספרד.
כדי לשנות נוסח פותחים ש"א עם "ספירת העומר" וכותבים את הנוסח הרצוי.(כמובן אפשר לעשות את זה רק אחרי הרשמה רגילה ל"ספירת העומר")
דוגמא:
למשל
לזכור את יציאת מצרים בימים וגם בלילות,
לזכור את מה שעשה לנו עמלק,
לזכור מה קרה למרים,
וכו'... 


במפגשי הפורום 
טופי תותאחרונהעוגי ונפשי!
אתם קורעים!!
שמואלג, אפשר חתימה?
|מבקשת יפה|
או עם איזה גיל בכללי?
וכמובן הכל תלוי באיזה גיל הבחור
אלא אם כן במקרה נדיר היא ממש ממש בוגרת לגילה. מצטער, אני לא חושב שבגיל 18 בת נורמטיבית מתאימה לנישואין.
כמובן, בצירוף הסייג שכתבתי קודם - במקרה נדיר שיראו לי שמישהי צעירה בת 18, היא ממש בוגרת לגילה, ואז יציעו לי אותה - אז אשקול...

ויכולה להיות בת 25 שעדיין לא...
תלוי בבחורה....