פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1367)

עד כמה הוא אמין? בג"כ שמים תמונה שמיפה את המציאות וכן על הכתב והאכזבה לא מאחרת להגיע... מניסיון מעצבן

אני מנסה להאמין שיש אי שם אנשי אמת.

ניסיתם שם? יש "מציאות" שתף מעט.......... תודה

כלומר ת.ז. וטלפון אמיתיים כך שיש פחות סיכוי לזיופים.

זה לא מבוסס תמונות אלא תיאור של מכרים שממליצים (זה המאגר של שושבינים)

 

השאר - פשוט תנסי. מה יש להפסיד?

אני משערת שאת מן הסתם כבר עושה כל מה שאפשר בשביל הצעות אז...

רק מאחלת בהצלחה!

ואם זה מנחם- קורה לכולנו

שיטרטר להם במוח שאת מחפשת ושאם יש להן להציע אז שיציעו...

כנ"ל קרובי משפחה, ואפילו דודות! גם זה לפעמים מצליח...

 

שבתות פו"פ מתאים לך? גם זה יכול לפתוח אופציות...

 

והעיקר לא להתייאש!

 

חזרת לכל אלו שפנו אלייך בתקופות הרטובות יותר?

 

כי אצל רובנו זה גלים

שיש דייטים, פתאום כולם נזכרים בנו

ושיש יובש, זה יבש עד הסוף

 

אבל דווקא בתקופות יובש הזמן הוא להזכר מי הציע או דיבר איתנו על הנושא בתקופה הרטובה

ולחזור אליו

 

כשלא רוצים (או כבר יוצאים עם מישהו) -

יש ים הצעות!!

כשקופצים לתוכו - הולכים בחרבה...

כשלא רציתי- לא היה

כרציתי- גם לא היה

אז מה אני אגיד?

צריך רק הצעה אחת טובה,

לא ים של שטיות.

כל יום מישהו אחר מתקשר. מתחילים לברר, מתחילה לצאת,

ומכל ההצעות האלה לא מצאתי אחת להתחתן איתו?

נסי לכתוב לך על דף את כל מה שעברת ביחס אליו

ומה שאת מרגישה כרגע.

אח"כ- לקרוא את זה מחר. כשתהיי רגועה יותר ומיושבת..

ולסיים בקריאה שלישית ואחרונה לקראת ערב.

 

הרבה פעמים זה מועיל מאוד ומביא לתובנות ברורות בתחום שמציק..

 

עד כמה הדברים שהוא אמר ו"צרמו" לך - 

 

הם באמת בעייתיים מצד עצמם, כלומר - מראים על האדם מעבר למה שהיכרת; ועד כמה הם "קונטרה" לפגיעה אבל יכולים לעבור ואינם חלק מאופיו.

 

אם למרות זה נראה לך שאת מעוניינת לבדוק - אולי תחכי כמה ימים. שיחשוב. 

 

יתכן שזה דווקא לטובה: אם יצור קשר תוך זמן סביר ויגיד שרוצה לנסות - אולי אחרי האופן שדיבר, תוכלו לבדוק "מחדש", בלי מטען-דמיוני מהעבר. עניינית ובנחת.

וגם אם לא ירצה או שיעבור יותר מידי זמן - יהיה לך יותר קל אחרי שפתאום "גילית" שזה לא נמצא בדיוק היכן שהיה דמיונך.

הוא אמר שיחזיר תשובה תוך שבועיים- שלושה. ושכן אצא עם אחרים. אני תוהה אם זה הוגן- לא כלפיו, אלא כלפי האחרים... כיון שאם הוא ירצה? מה אז?

חשבתי שסתם אמר שיחשוב על זה ואת בינתיים תשארי באוויר..

 

חכי שבועיים, תתפללי לה' שיכוון את שניכם לפעול נכון.

ובעז"ה תראי מה מתגלגל אתכם.

 

שתזכי לבשר לנו טובות עוד החודש!

להיות במקום כזה. לא יום יומיים. יותר. כשהוא חוזר ואומר שאמשיך ואצא. מה שמרגיש כמו זה שהוא אומר שלא נראה לו. ככה זה מרגיש לי, האמירה הזאת. מצד שני ביקתי שאם הוא מחליט שלא- גם מחר, שיתקשר ישר. מקווה שהוא הבין...

זה לא אסון (אם את מעוניינת).

 

תמיד אפשר לחשוש שמא בדיוק את מפסידה "הצעה טובה"..  אין לדבר סוף.

 

הרי לאידך, אם את כן מעוניינת ואחרי שבועיים יגיד שכֹן?..

 

לכן, לענ"ד, תשקלי עניינית. אם נראה לך שווה לחכות בשביל זה - זה לא פז"מ ארוך.

 

ואת לא צריכה "לשאול אותו" אם לצאת עם אחרים... זה שיקול שלך לגמרי.

זה לא שאת נעולה עליו שזה זה ואין סיכוי שתתני צ'אנס אמיתי למישהו אחר.

את ממשיכה בחייך, אם יחזור- יחזור. לא יחזור- לא יחזור.

לשאול איך הוא עם חברים (עם מי שבד"כ מבררים)- שקט או פטפטן (בכוונה אומרים את שני הקיצוניות כדי שהחבר יענה את מה שהמועמד באמת).
הוא מחמיר במצוות או מחפף? (שוב, בכוונה את שני קצוות הסקלה).
כבד-רציני או ספונטני-זורם?


וכן על זה הדרך...

בהצלחה רבה!

"תראה, היא לא שקטה, אבל גם לא מסמר הערב"

 

"היא לא כבדה, אבל גם לא תתקשר אליך לפתע: 'הי, בהחלטה ספונטנית הבוקר החלטתי לטוס לג'ונגלים של קונגו. אחזור בעוד כשבועיים'".

 

החברה תמיד רוצה לגרום לבחור לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע, וכשהיא לא יודעת מה הוא רוצה, היא פשוט תטשטש...

 

מבחינתי, אני מצטרף לשואלת.

אני יודעת איך *אני* עונה ואיך עונים לי כשאני שואלת כך...

מה לעשות שאני אף פעם לא קיבלתי את הטלפון שלך לבירורים..

והפסדת....

משהו שמאוד כדאי הוא להתחיל בשאלה: מה אתה יכול לספר באופן כללי (\מה עולה לך בראש כשאתה שומע [שם הבחור\ה]).

מנסיוני זה הרבה פעמים עובד מאוד טוב, אבל לא עם כל הנשאלים (יש שאומרים שקשה להם לענות על שאלה כזו כללית, ויבקשו לשאול ספציפי יותר).

היתרון הוא לשמוע מה הדברים הבולטים באישיות של המוצע\ת (לפחות מראות עיני הנשאל, אבל תמיד מה שתקבל\ת הוא מנקודת ראותו). אם יש דברים שחשובים לך מאוד, אם זה אכן דבר בולט באישיות זה יעלה *כנראה* ב"דיבור הכללי". אם לא - אין להסיק נחרצות שהאלמנט הרצוי אינו חלק ממכלול אישיותו של המוצע (), אבל יש בזה אינדקציה.

לא תמיד כששואלים באופן כללי זה טוב.

אני למשל יכולה להתבלבל כשישאלו אותי באופן כללי על בחורה אפילו מדהימה!

היה כיף לקרוא

זה שהבחור עונה לפי טון השאלה....

וגם עונה בצורה שמשתמעת ל-2 פנים.

לכן מה שאני עושה זה שואלת

בלי טון.ככה הוא לא יודע

איזה תשובה אני רוצה,

אז הוא עונה את האמת בד"כ...

ואני משתדלת למקד:בסדר,ברור שהוא לא מסמר

הערב,וגם לא דג,אבל לאן הוא יותר נוטה?

שאלי שאלות שאי אפשר להתחמק...

בהצלחה!!!

 

אבל חייבים לך. דוגמא: שכן שלו, שהוא דוד שלך. ברור שהוא יכיר אותו מספיק כדי לדעת עליו. אבל יענה לך את האמת כי הוא לא רוצה שתדפקי.

אם לא מצאת משהו כזה. תבקשי שיספרו לך עליו. אל תתמקדי בנושאים ספציפיים. לפי מה שיתמקדו ומה שידלגו תוכלי לדעת איך הוא.

 

ולשאול לא בתור שאלות כלליות, אלא לבנות סיטואציות דימיוניות ולשאול איך לדעת החבר, אותו בחור (כרגע אני עונה כאילו בחורה שואלת חבר של מישהו עליו...) יגיב על סיטואציה כזאת או אחרת...

 

על שאלה כזאת החבר יצטרך לענוות תשובה קצת פחות מתחמקת, על פי ההיכרות שלו איתו...

 

סיטואציה ממש ממש לדוגמה: הבחורה רוצה לדעת אם הבחור הוא נדיב וסבלן וארך רוח, ואיפה עובר גבול הנדיבות והאורך רוח... אז היא שואלת את החבר שאלה כזאת: "נניח שאני הולכת איתו לכותל, ושם הוא עובר ליד קבצנית ושם לה שקל בכוס. רגע אחרי זה רואה את זה קבצנית שיושבת ליד ומגיעה אליו בתביעה: "אדוני, תן גם לי" (אתם מכירים את הקבצניות האלה בכותל...). הוא בהתחלה מנסה קצת לסרב והיא ממשיכה לדרוש בתוקף - בקרה כזה, איך נראה לך לפי ההיכרות איתו שהוא יגיב?".

 

נכון, זה מסובך לבנות סיטואציות ועוד יותר יהיה מסובך בשביל החבר לענות עליהן, כי זה כבר מצריך יותר מחשבה ויותר היכרות... אבל זה בהחלט יכול לעזור, אם זה עובד...

 

בהצלחה!

 

ושואלים סיטואציות

זה היה נגמר מהר מאד

 

זה בירור או חפירה ארכיאולוגית?

א. אדם שלא מכירים ואין איתו שפה משותפת דן איתך על דקויות בעניינים שברומו של עולם 

נכון, מרבית האנשים יענו פלוס מינוס את אותן התשובות 

או שהתשובות לא יהיו ברורות דיין עבורנו.

כך שלטעמי כדאי לחדד את התחושות האישיות שלנו,

את היכולת להבין מבין השורות ולקרוא נכונה את שנאמר לנו..

להיות קשובים ורגישים.

בעזהי"ת.

 

בד"כ הם לא נכונים עד רחוקים מהאמת.. [לפחות ככה יצא לי.]

לצאת עם כל אחד עד שמוצאים את האחד?...

וגם מעבירה אותו הלאה.

 

היה מקרה שאמרתי לחברה לא לצאת עם מישהו.

החפירות שלו היו מוגזמות מאוד והעידו עליו יותר מאלף עדים שהוא לא בשל. או שלא שווה לה לעבור תחת עיניו הביקורתיות.

היה עוד מקרה שהתלבטתי, והחלטתי לא להתערב,

ובסוף את אשר יגורתי בא. הבחור בא עם הרשימת מכולת, לא ספר אותה בכלל, וחתך מהר מאוד על איזה תת-סעיף.

באמת שחבל על הזמן והמאמץ שלה.

 

תפסיקו לחפור מכל הכיוונים!!!

זה פשוט מיותר.

אם אין לכם משהו מהותי מהותי, אז למה כל השאלות האלה?

זה יוצר תבנית בראש של אישיות דמיונית עם הרבה חסרונות, ועוד לפני שיש חוויה פשוטה של מפגש אנושי - כבר יש רשימת חששות וביקורתיות (או להפך - יוצר בראש תבנית מושלמת שאח"כ מבלבלת את השיפוט הבסיסי...).

מעכשיו כל דבר שתגלו עליו, יתלבש על התבנית. הביקורתית.

במקום להכיר, להפגש, להעמיק, ומתוך זה לבנות תבנית...

 

 

חוץ מזה, מה לעשות, רוב האנשים בעולם הם "שמחים, חברותיים, צדיקים", שזה בעצם מה שרוב האנשים מחפשים.

וכשאני אומרת לך שהיא "מיוחדת" כדי שתבין שיש בה משהו איכותי מעבר להגדרות האלה -

למה אתה בורח?!

(ואם אתה בורח, אז למה אתה חופר כשאני אומרת לך דברים בנאליים כמו "טובת לב, שמחת חיים, חברותית"??? מה אתה רוצה שאגיד? כל מילה מעבר - "עמוקה", "חכמה", "רגישה", "צדיקה" היא מתכון לחפירה מצידך ולשיפוטיות מחמירה.)

 

 

החברה לא תמיד רוצה להשמיע לך את מה שאתה רוצה לשמוע,

גם לה אין שום אינטרס שתצאו סתם אם זה לא שייך.

אלא היא לא רוצה שתבין לא נכון מכלול של אישיות, ותפסול סתם.

ועוד יותר לא נעים לה לשמוע איך עושים לחברה שלה רצח אופי מנותק מהמציאות.

 

 

[וזה עוד בלי לדבר על מקבץ השאלות:

"באיזה צבע העיניים שלה?"

"מה זה אומר שהיא תימניה?"

"מ1 עד 10 כמה היא שמחה?"

ועוד ועוד שאלות הזויות שנשאלתי...]

 

 

יש שתי הנחות יסוד שצריכות להנחות, לענ"ד:

1. אני עומד לפגוש אדם טוב.

2. התפיסה שלי לגבי מה שמתאים לי מאוד מוגבלת, וכדאי לי להפתח לדברים אחרים. אולי זה יביא אותי למנוחה ולנחלה.

(וכולנו, נראה לי, נפגשנו עם החוויה הזאת)

 

לא צריך לחפור ולבלבל את הראש. אם ישנו חשד כל שהוא צריך לברר סביבו. אם אין חשד וצריך רק לוודא לגבי מהות הבן אדם. צריך לברר דברים בסיסיים חשובים. כמו לימודים והתנהגות חברתית. לפעמים די בבדיקה מי החברים או החברות. לפי הפתגם העתיק. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. מסתם בלבולי מח ושאלות מתחת לאדמה, זה משהו שנראה כמו ליצנות מרושעת. או רשעות ליצנית. כל זה בתנאי שאין שום כוונה להסתיר משהו בזדון. שאז חוזרים לתחילת מה שכתבתי. 

 

אמרו לך שהוא ככה וככה, אז איך אתה רואה את זה? במה/איך זה מתבטא? מהסיפורים אפשר ללמוד יותר מאשר סתם מילים 'נחמד' 'בחור טוב' וכו'.

 

משתדלת לספק גם את המידע הזה כשמבררים אצלי.

ובכלל, כדאי לאמץ את המנהג לראות בכל אדם את הטוב שבו. נכון, כולם נחמדים, אבל אם מבררים  אצלכם על חבר טוב, כנראה שאתם מכירים אותו קצת בשביל להגיד עליו כמה מילים טובות. אז נסו לפרט מה טוב בו ספציפי. ואם קשה, אפשר להגיד, תתקשרו אלי עוד שעה ואז אוכל לדבר יותר בנחת, אני לא יכול כרגע.

 

עוד משהו בהקשר לשאלה: לשאול מה הבחור/ה מחפש/ת. מה שמבררים אצלו לא יודע עם מי הוא מדבר, ולכן לא ינסה לרצות אותך.

בשלב מסויים אפשר לדעת על אילו חברים מתקשרים איליך לברר

(מי נותן את המספר שלך לאנשים.)

 

אפשר פשוט להיות מוכנים מראש ולהכין רשימה של תכונות ספצפיות עליהם.

אפילו שיהיה איזה פתק בארנק/רשימה בפלאפון של תכונות כאלו עם קצת פירוט

ובהזדמנות זו לברר איתם בדיוק מה הם  מחפשים -וככה להיות מוכן גם לשאלה כזו

 

(שגורמת לא אחת לגמגומים במקרה הטוב,והנפצות במקרה הפחות טוב..)

נראה לי שכמו רבים לפני גם אני איבדתי אמון בעניין הבירורים והשאלות המקדימות

נראה לי שמלבד בירור על נושאים ספציפיים שידוע עליהם מראש, אפשר רק לבקש התרשמות כללית בנושאים שונים (חברה, נושאי עניין ותחביבים, מה עושה בשעות הפנאי, וכו') אך מתוך הבנה שאין בזה הרבה תועלת (וכבר יצא לי לפגוש מישהי שאמרו שהיא "מציירת" ואחר כך התברר שהכוונה לכמה איורים בשולי המחברת...)

 

לענ"ד יש רק שאלה אחת משמעותית - מי מחפש/ת, מה הסגנון שהצד השני מחפש.

זו שאלה יחסית  מוגדרת שניתן לענות עליה באופן ברור. בנוסף, אין בה "הסגרת מידע" על מה אני מחפש ולכן לא יטו את התוצאה ובכל מקרה ישתדלו לומר אמת לטובת החבר/ה שעליהם מבררים.

 

מניסיוני, זו השאלה היחידה כמעט שניתן בעזרתה לפסול הצעות שאינן מתאימות.

[הרי על כל דבר אחר אפשר לומר משהו כמו "מי אמר שבאמת אשתי תהיה נגנית? אולי היא בכלל תהיה רופאה? " ואז להיפגש למרות לחשבתם שלעולם לא תפגשו אם רופא/ה...(ואינשאללה גם תתחתנו) כך ששאלות כאלו אינן יעילות.]

 

בהצלחה לכולם.

קיץ טוב.

 

האם היא עושה דברים מסויימים בשעות הפנאי?

וכדומה.

בעזהי"ת

 

עדיין התשובות היו אותן תשובות...

 

יש עניין לדעתכם להמשיך ולברר כאשר רואים שהקשר מתקדם ויש נק' ספציפיות שעדיין לא ברורות לי? יש עניין לחזור לאנשים שביררתי אצלם ולהבין את הנק' יותר לעומק?

 

או שזה יתפס אצל הבחור כהסתייגות בקשר? (בעובדה שהוא ידע שביררתי... ובד"כ הם יודעים)

 

שבוע מבורך

את לא יכולה להישאר עם ספקות.

את לא יכולה להישאר עם תהיות.

 

את עכשיו במהלך בירור- חלק את מגלה ישירות דרכו וחלק מהסביבה.

 

אני לא רואה שום בעייתיות בכך שתתקשרי לברר  נק' שחוסמות אותך מלהתקדם בקשר,

להיפך, המטרה שלך כ"כ חיובית שאת צריכה להרגיש בסדר גמור!!

 

לפי דעתי בשלב זה הוא לא חייב לדעת על התכנון שלך להתקשר,

אבל אם פתאום יתגלה לו שעשית זאת-

כמובן בכנות גמורה תשתפי אותו, תספרי לו את המקום שלך,

אני חושבת שבחור עם מידות טובות - יבין, יכיל, יסכים וישמח.

 

בהצלחה רבה!

והוא כבר יברר אצלו.

אם תהיי אישתו-

 

הוא מאוד ישמח לעשות בשבילך וויתורים, וכנ"ל את.

 

 

אני מקווה להאמין, שיותר חשובה לו הזוגיות שלו-

 

מאשר מיקום קרוב לישיבה.

 

אגב- את יכולה לחשוב שלעולם לא תגורי שם,

 

אפילו לאורך כל הקשר-

 

ואחרי האירוסים- לך יהיה אפילו יותר חשוב ממנו לגור שם.

 

מכירה כמה וכמה סיפורים כאלה (שהוא אפילו רצה לוותר על זה בשבילה, ולא היה לו כזה קריטי לגור שם.)

 

זאת לא סיבה להפסיד קשר

אם הוא מתכנן להישאר בשנים הקרובות בישיבה,והוא מחובר אל הישיבה ומתכנן להמשיך ללמוד שם,זה אמור להיות שיקול.

 

ותמיד אפשר לחפש מקום אחר קרוב,לאו דווקא איפה שהוא לומד

אבל בעיקרון-

 

פיתום הם כן רצו שיהיה לו יותר קל- ושהוא לא יצטרך ליסוע לישיבה מרחוק,

 

היה להן חשוב בעצמן שהוא יוכל להמשיך בשיבה שטוב לו בה-

 

כי לעיתים האיזור כולו לא מוצא חן בעינייך..

 

ואו שהן פשוט רצו שיהיה לו טוב,

 

כו שהוא יכול לרצות לגור קרוב למקום הלימודים שלך

 

כל האופציות האלו קיימות

בחייו. החיים בכלל וקשר זוגי בפרט דורשים ויתורים גדולים הרבה יותר ממקום מגורים. אז אלא אם כן הוא לומד באחד מאותן ישיבות בהם ראש הישיבה קובע עבור הבחורים שהם חייבים לגור ביישוב, זוהי נקודה חסרת חשיבות.

שבהדרכת ראש הישיבה הנזכר קנו דירות ביישוב עוד לפני שהתחילו לצאת לדייטים...

 

(לאן נעלמה לי האפשרות להוסיף ריגשונים?)

אבל איך עושים את המופתע?

את הפטיש? 

וכו' וכו'

:_(

גם לי הם נעלמו.

נקודתיים סוגריים ימינה, נקודתיים סוגריים שמאלה, מיותר, נקודתיים קו אמצע סוגריים שמאלה (אם אני זוכר נכון), נקודתיים קו נטוי, נקודתיים קו אנכי

:/ :- 

מה זה נקודתיים קו אמצע סוגריים?

:Q

קו אמצע = -

 

סוגריים = ()

|פטיש|

נקודותיים קו P, נקודותיים קו D

ככה:

עכשיו גם לי הוא לא עובד! הדבקתם אותי (לי יש תיבת סמיילים)

כדי לחסוך לך ולו עוגמת נפש.כי יש גברים שזה מהותי להם.

בעזהי"ת.

 

גם אנחנו יצאנו לדייטים בידיעה שאין מצב שנגור בישיבה [לפחות בהתחלה].

אבל כמובן שזה תלוי בנסיבות..

כמה דברים:

 

1. מיקום הישיבה לא קשור למיקום המגורים בשום צורה מחייבת

הרבה גרים ליד הישיבה כי זה נוח

אבל חובה לגור ליד הישיבה, זה ממש נדיר שקורה

 

2. השיקול שהעלת תקף רק וכאר ידוע שהבחור רוצה ומתכוון להשאר בישיבה הזאת בהמשך

 

3. הרבה פעמים הבחור עצמו אינו אוהב את סביבת הישיבה

הוא מגיע לישיבה לאו דווקא מתוך אהבה למקום, אלא בד"כ התחברות לישיבה

 

4. אינך יכולה לקבוע בוודאות שאין מצב שתגורי במקום כלשהו,

הרבה הצהירו הצהרות ושינו את דעתם לאחר שהכירו טוב יותר את המקום.

 

5. הדבר החשוב ביותר, בכל קשר יש ויתורים. אנני מכיר קשר שהכל מושלם בו,

גם כאן יכול להיות שתצטרכי לוותר מעט

ובנינו, היית מוכנה לוותר ולגור במקום שאת לא כ"כ אוהבת אבל תזכי בבעל אוהב, מסור וכו'

 

שיהיה הרבה בהצלחה

 

אני מכיר המון זוגות שאחד הצדדים לפני החתונה היה בטוח שהוא בחיים לא.... ואחרי שהתחתנו, הצליחו להתפשר ולמצוא משהו שיתאים לכולם.

 

אין ספק שאם הבעל טוב לו בישיבה שלו, כדאי שהוא ימשיך שם גם בנישואים.

שאולי אני לא הייתי רוצה מעצמי...אבל באמת שיש דברים טובים שם...עוזר לראות. ולהיות שם..הדרך לויתור קלה יותר....תאמיני זה הויתור הקל יותר שעשיתי...ברור שצריך להגיד אבל לא באופן מוחלט אלא את נחרצת בענין ומעדיפה שלא... שיהיה לך קל וטוב..בהצלחה...

 

 

נשמע שכל שאר הדברים המהותיים- דבש!!!

 

כיף לך.

בהצלחה.

נשמע לי כמו דבר מהותי דווקא. האין זה כך?

אני בספק אם בחור מסוגל להבין בחורה בכל מצב ועד הסוף..

ואת רוצה שנבין את מערכת היחסים ביניכם מתוך 16 חצאי שורות?!

 

לא חתכת אחרי שניים שלושה דייטים. מסתבר ששקלת היטב, לעומק, ובמשך זמן רב את הקשר ביניכם. מן הסתם קיבלת החלטה כואבת אך מושכלת. אם למרות כל זה זאת הייתה החלטתך, למה שעכשיו זה ישתנה?

 

תשקלי היטב מה מניע אותך: הרצון שלך לחזור אליו, או היתרון היחסי הגדול שיש לו על כל מי שיצאת איתו מאז? תבדקי את עצמך טוב. אם השני הוא המניע, כנראה שהרצון לחזור נובע מאשליה אופטית. פרידה אחרי כמה חודשים זה מספיק קשה. אחרי ניסיון נוסף - זה יכול ליצור משבר ארוך טווח. לשניכם.

 

מה שתחליטי - בהצלחה!

מותר לה לפרוק את אשר על ליבה,

כן גם אם זה אחרי שנה ובשתי שורות!!

ואפשר לענות לה גם בלי לתקוף..

 

ולפעמים יקרה, בהצלחה!!

אין פה מספיק פרטים בשביל לייעץ לך.

 

מה הכוונה שההומור שלו העיק עלייך? מדוע הוא העיק? (אם את מבינה, אולי זה לא לגמרי מובן אפילו לך?)

למה הרגשת שהוא בחיים לא יבין אותך? והאם את מרגישה ככה עם אנשים באופן כללי, או איתו ספציפית?

של נניח לחזור על בדיחה פעם אחרי פעם, בצורה שהייתה כבר מעיקה. זאת דוגמא אחת שאני זוכרת

 

לגבי ההבנה- זה באמת דבר שקורה לי עם המון אנשים וקשה ל'האשים'  אותו בזה. אבל בוא נגיד שהרבה פעמים הייתי עוצרת עצמי מלהגיד משהו כי חשבתי שהוא לא יבין.

לא נשמע דבר כל-כך נורא. אם זה לא גורם לך לזלזל בו, זה נראה לי דבר שאפשר להתמודד איתו והוא לא נשמע מאוד עקרוני. דוגמאות לצורות אחרות, יותר בעייתיות, להבין את דברייך מקודם: הומור טיפשי, מתפדחת להסתובב עם הבנאדם הזה כשהוא מתנהג ככה... גם פה זה תלוי בדרגה ובתדירות, אבל זה כבר יותר משמעותי.

 

אם ההבנה היא לא עניין שלו בדווקא, אז זה גם נקודה לזכות. לדעתי כדאי לחשוב אם זה קורה עם המון אנשים, אבל יש גם המון שלא, או קורה עם המון אנשים = הרוב\כולם. ולהשוות גם את התדירות\עצמה שזה קורה איתו ועם אחרים (חברות טובות\משפחה). אם זו תחושה שהיא תדירה אצלך, עם רוב האנשים, אז אין סיבה לחשוב שתמצאי מישהו שזה יהיה אחרת באופן מובהק איתו. בנוסף, כדאי לנסות לחשוב אם התחושה הזו השתפרה כשהזמן עבר (נהיו פחות ופחות פעמים שהרגשת זאת). אם כן - ייתכן שתמשיך להשתפר. הרי "הבנה" זה הרבה פעמים פונקציה של כמה טוב מכירים שהיא בתורה פונקציה של כמה זמן מכירים.

 

נקודה אחרונה: אבל כתבת גם (בהודעתך הראשית)  שהיו לך תחושות לא טובות עם עצמך אחרי הפגישות. ולא ברור בדיוק למה התכוונת. אילו תחושות, ממה הן נבעו. זה דבר שנראה לי שכדאי מאוד להבין.

שזה כן גרם לי לזלזל בו.

 

פעם גם היינו יחד עם חברים ודי התפאדחתי. חברה שלי שהייתה שם הבינה מה הפריע לי. הוא פשוט היה תקוע בבדיחה הקודמת שהוא סיפר ולא המשיך עם השיחה. אבל זה לא היה משהו גורף. וגם לא משהו שקרה המון. אבל כן קרה וכן גרם לי איזה סוג של זלזול. 

 

לגבי ההבנה- זה באמת דבר שאני עובדת עליו המון זמן עם עצמי. על לקבל גם מי שלא לגמרי יבין. והאמת שלפעמים הוא הפתיע אותי בקטע הזה, בשיחה האחרונה שלנו נניח, הוא אמר לי כמה דברים עלי שהיו מאד נכונים, ואפילו ישמתי איזו עצה מעשית שלו.

 

בקטע הזה אני כן נוטה לחשוב שהאופי שלו הוא יותר 'בריא' משלי. פחות נוטה לחקור ולהסתבך. בחור החלטי כזה שיודע לאן הוא הולך. בשונה ממני... ברור לי שאני צריכה מישהו כזה כדי לאזן את עצמי.

 

לגבי התחושות-

זה היה קטע מוזר

 

כי אחרי הפגישות הייתי חוזרת בעננים. ממש. ובוקר אחרי הייתי קמה כשאני בתוך העננים סתם, הייתי קמה ומועקה גדולה הייתה יושבת עלי ולא הייתה לי טיפה של סבלנות אליו וכל זה, עד שהיינו נפגשים שוב וחוזר חלילה...

 

[ממש תודה על כל מה שכתבת. זה מאד ממקד ועוזר.]

שקורה כל הזמן - נראה לי שזה נקודה שאפשר להחליט להתמודד איתה, הרי עם כל אחד יהיו התמודדויות. נשמע שבלי קשר לזה את *מעריכה* אותו באופן כללי? אם את מעריכה אותו באמת, למשל, כי את יודעת כמה הוא בחור חכם, טוב לב ואיכותי - תנסי להתמקד בזה. נראה לי שזה אמור להפחית את הרגשת ה"פידוח". (לא כל-כך קשור, אבל ייתכן מאוד שהוא גם מודע לזה שהוא "נתקע" על הנושא הקודם בצורה שהיא קצת מוזרה\מפריעה, אבל עושה את זה בכ"ז בגלל מצב של חוסר נוחות חברתי כלשהוא.)

 

לגבי ההבנה - מדברייך נשמעים דווקא שבחים על הבחור דנן!

 

לגבי התחושות - זו הרגשה לא נעימה, ובאמת זה נשמע קצת חידתי  (לא יודעת אם חריג). יכול להיות שהיית לחוצה מכיוון שדווקא הכל היה כל-כך טוב? (ובאופן לא מודע זה מפחיד, הרי בסופו של דבר נצטרך להחליט לגבי המטרה שלשמה נפגשנו - וברור שזה יכול להכניס ללחץ).  יכול להיות שזה מעין בילבול, בגלל רגשות חזקים? (כמו שהציעו למטה)

 

באופן כללי, לי נשמע שאת צריכה לבחון היטב את הדברים שהפריעו לך אז (כשחתכת):

הדברים הברורים (אולי היו עוד שלא שיתפת אותנו בהם) - האם את עכשיו, באופן כן, חושבת שאלו דברים בעצם לא כל-כך משמעותיים מבחינתך, ואת יכולה לחיות איתם בשלום ובשמחה? (לא בהכרח בלי עבודה מסוימת)

הדברים הלא ברורים - כאן אני מתייחסת לתחושות המועקה. לנסות להבין למה יכול לעזור, אבל נשמע שזה לא ברור, אז לדעתי מהבחינה הזו אי אפשר לדעת מה יהיה אם לא תנסי שוב...

 

[תודה על התודה אני כותבת בנסיון למקד ולעזור, אבל כל אחד הוא שונה, ואני מקווה שמה שכתבתי באמת מסייע לך בחשיבה ולא חלילה להיפך]

ברור שאם מאז שיצאנו הייתי יוצאת עם בחור שהייתי ממש רוצה וזה היה מצליח לא הייתי חושבת עליו.

 

כן יצאתי עם אנשים שהיו ממש סבבה והכל, וחשבתי עליו. לא המשכתי איתם אמנם מעבר לכמה דייטים אז קשה לי לענות על זה.

 

למה שעכשיו זה ישתנה?

 

לא יודעת

 

אני שומעת על המון מקרים של שנוי כזה, קשרים של הלוך חזור שנגמרים בטוב

 

אני חושבת שאולי עכשיו אני אבוא לקשר אחרת. מראש אני אסכם איתו שהולכים לאט לאט, שלא יתן לי תחושה כזאת שהוא יעשה הכל כדי שזה יצליח, אלא שגם לו יש גבולות וגם אני אצטרך לרדוף אחריו [זה אולי נשמע מוזר] קר שעבר בתחילתו היה מאד מהיר ומלא רגש עד שחתכתי אחרי שבועיים וחזרתי שוב, זה היה קשר שכבר בדייט שני נניח- ידעתי שהוא רוצה אותי מאד מאד. ולא תמיד זה טוב. בטח לא לאחת מבוהלת שכמוני.

 

בחני את עצמך- ברגע הראשון את שמחה או עצובה?

אז כדאי לנסות.

 

כמובן, לשאול אותו מראש, אם הוא מוכן "לנסות" שוב - אע"פ שאם זה לא יהיה זה, אז יכול להיות שתהיה קצת עגמת נפש לשניכם; ומצד שני - יתכן שכן יהיה.

 

ולהגביל לעצמך, בלי לחץ, את זמן הבירור. לא מבחינת "יחידת זמן", אלא במובן שאינך "מורחת" את העניינים. בודקים בנחת, ובלי "בטלנות".

 

ולבחון היטב - מה "פחדי שווא", ומה מהותי. תבדקי, למשל, האם באמת "אינו מבין אותך", או אולי כן.

 

בהצלחה ובנחת.

כתבת שהיה לך אחרי הדייטים איתו תחושה לא טובה..

 

נשמע כמו אינטואיציה..

 

יש לנו חוש שישי..

 

והוא בדכ ממש מדויק... אסור להתכחש אליו..

 

יתכן מאוד שהיו עוד דברים שהרגשת,, ואת לא מצליחה להעביר במילים.. גם לא במחשבה.. נטו תחושה..

 

לעיתים קורה, שרוצים להחזיר קשר ישן,, כי זה מוכר,, יודעים בדיוק מי האדם...

 

הלא נודע איננו נעים..

 

וזה גם מעיק להתחיל קשר חדש, להציג את עצמנו.. לחשוב לפני שמדברים על הניואנסים,, כי האדם ממול לא מכיר אותנו,,

 

ולכן הרבה פעמים מתחשק להחזיר קשר ישן,..

 

 

 

 

שמעתי על מלא כאלו שיצאו כמה פעמים וזה לא הלך, ואחרי כמה זמן יצאו שוב ובסוף התחתנו!

שיהיה בהצלחה....

שהיתרונות עולות בהרבה על החסרונות ושטוב לכם. כל השאר זו עבודת מידות משותפת נטו לאורך כל החיים!

גם אם בסוף מתברר שלא, עדיף תשובה חותכת מאשר התלבטויות...אין שמחה כהתרת הספקות!

-בהנחה שהבחור גם מעוניין לנסות שוב בנחת..-

למה זה נפסק?

האם השתנה משהו מהותי מאז?

 

כי אם לא השתנה כלום,

אני לא רואה צורך לנסות שוב

 

אם אחד הצדדים החליט להפסיק קשר

משמע הוא זיהה משהו שהוא בטוח לא יצליח לחיות איתו (לפחות ככה אנחנו מקווים, לא?)

 

לדעתי,

אם לא השתנה משהו מהותי ממש 

אותו משהו מהותי שגרם לסיום הקשר

לא כדאי לנסות שוב

כי זה בד"כ יפסק שוב

 

 

 

המ"ה
בגדול לזיווג אבל מכיוון שגם נשואים/ות משתתפים בקריאה זה לכל הישועות

שבת שלום בשורות טובות!

אם את לא כזו- אל תתנהגי כמו אחת כזו.

אם את בחורה זורמת, עם ראש פתוח, או סתם לא אוהבת הגדרות וכללים, אל תתביישי להראות את זה.

כבר יצא לי שבחורה הגיעה אליי עם רכב לפגישה ראשונה (שהבנתי שזה ייהרג ובל יעבור...) ואחת אחרת הביאה עוגיות לפגישה הראשונה.

זה רק הוסיף להם פלוס בעיניי.

הכלל הוא שתהיי מי שאת, ואם זה בעלך הוא יקבל אותך (רק) איך שאת באמת.

למשל, אין מצב שאבוא עם רכב או שאתקשר סתם ככה, לפני שעבר ה-ר-ב-ה זמן מאז תחילת הקשר.

אבל הכלל הזה טיפשי!

ואין טעם לומר לי לא לציית אליו,

כי זה לא תלוי בי.

איזה עוגיות נחמדות או משהו בסגנון.

ככה תרגישי יותר בנוח.

למה כל פגישה צריך לשבת על אוכל?

לדעתי שני הצדדים לא צריכים להביא כלום.

 

ודווקא חשבתי שהבנים יסכימו איתי

ובנים אוהבים אוכל לכן לא נסכים איתך

 

בין אם את מסכימה עם המוסכמה ובין אם לא- היא קיימת. בכל מקרה (כמעט) תמיד הבחור יביא משהו.

אז כדי שיהיה לך יותר נעים תביאי גם את משהו.

E:       קיים

הנוהג הוא ע"פ מו"ר בעל ה"גברים ממאדים" שניקים יציעו פתרונות וניקיות יציעו אמפתיה.

נא לא לגעת במסורת מקודשת זו

זה דורש גם אמפתיה וגם פתרון פרקטי.

מי המציא את הכלל המטופש הזה שתמיד הבחור צריך להביע אמפתיה???

 

מספיק פעם ב...

שאת מתוסכלת ממפגש עם כמה גברברים שלא למדו מימיהם אמפתיה בסיסית מהי.

זה באמת מרגיז והרגשות שלך לגיטימיים לגמרי. הם באמת לא בסדר.

 

מספיק טוב?

ליצור תדמית של ג'נטלמנים. זה בא לספק צורך שלנו, לא שלכן!

הרבה פעמים זה כך...

לק"י

 

לפחות מנסיוני הדל.

 

ואם יש מספיק אומץ, אפשר גם להבהיר לבחור שדווקא את מעוניינת שלא יביאו אוכל לפגישה הראשונה, או לסכם איתו מראש שאת משתתפת במשהו...

 

ואם זה לא מה שאת רוצה - אז פשוט תשלימי עם העובדה שיש חוקים לא כתובים.

 

(היתה לי פעם מישהי שהתעקשה בבית קפה לשלם הכל בעצמה...סוג של פמיניזם משעשע...אחרי חילופי דברים קטנים, "הרשתי" לה לעשות זאת... רק חבל שפגישה אחת אחרי זה זה נגמר)

עדיין אני מרגישה חוסר נעימות על זה שבחור (שנפרדתי ממנו) שילם עלי פעם...

א. כמו שנאמר, זה מגיע גם מהמקום של לספק לעצמם את הצורך של ג'נטלמניות.
ב. יש הרבה שלא מביאים לפגישה הראשונה מהסיבה בזאת, וגם כי יש להם תירוץ שהם לא יודעים מה את אוהבת

ואגב,, גם אני לא אוהבת את הכלל הזה...

 

בד"כ אני מתעקשת לשלם..

 לא רוצה שישלמו עלי..

 

אז הנה לא כולם לפי המוסכמות

קראתי בין השורות של ההודעה שלך כמה דברים מעניינים, כדאי שתשימי לב אליהם.

1. לא חשבת אפילו על אופציה שהבחור ייקח אותך לבית קפה או מקום דומה, מובן מאליו שהדייט יתנהל ברחובה של עיר.

2. שהבחור חייב להביא משהו, או את
שזו נורמה של תפרנים, שמביאים בתיק סופר דרינק כדי לחסוך בכסף

3. מי יוצא לדייט עם תיק?

4. באמת אכפת לך שהבחור הוציא 8.30 שח עלייך?
זה לא שמדובר ארוחת גורמה במסעדת שף יוקרתית... כנראה שזה סכום משמעותי לגבייך.

בקיצור, את עמוק בתוך הכללים והסטיגמות, כדאי שתתבגרי.

1. אין שום בושה לקבוע דייט ברחובה של עיר, או בפארק נחמד.

 

2. בהחלט ראוי שהבחור יביא משהו. קוראים לזה ג'נטלמניות. זהו גם סוג של חיזור. וכן, חיזור הוא בהחלט תפקיד הגבר.

 

3. אני יוצא לדייטים עם תיק.

 

4. איזו רגישות לזולת נהדרת יש לה, אפילו על סכומים קטנים היא זהירה כשמדובר באחרים!

 

אולי אני לא בוגר. אולי אתה...

אבל כאן חשתי צורך לאזן את הבוז שעולה מדבריו.

לא הבנת מה רציתי להגיד

 

לדעתי, בנאדם בוגר שהולך להקים את ביתו

צריך מינימום של בגרות ועצמאות.

 

אם יש מישהו שמקפיד על כל כלל בלתי כתוב עד לגיחוך

כנראה שהוא לא מספיק עצמאי

 

ולכן:

1. אין בעייה, אבל אם זו האופציה היחידה, שברורה מאליה?

2. הכוונה הייתה שיש כלל שחייבים להביא משהו. לא דווקא לגבר.

3. זה בלי קשר לטענה המרכזית, זה סתם מגוחך. (בטח אם זה תיק שרות)

4.מה הקשר בין זהירות בממון הזולת לבין אי נעימות מהתשלום בדייט? אין שום קשר.

נכתבו בוופלים. אתה מצידך אל תדקדק עם הצד השני אם היא לא מקפידה על כללים (אני אפילו בעד הגישה הזאת), אבל מצידך, כדאי לדקדק, ובעיקר בהתחלה. גם הבנות הכי טובות ונהדרות עשויות לתת פרשנות מוטעה לכל מיני דברים, ולכן רצוי לא להעמיד אותן במבחנים.

 

ואם דיברנו על לא לדקדק, אל תוציא משמעויות אפילות מתוך דברי פותחת השרשור. אני לא חושב שרוב הדברים שהסקת נובעים מדבריה.

 

לילה טוב!

לא בקטע של הירידה עליה

פשוט אחרי הפגישה הכי גרועה שהיתה לי אי פעם עם קמצן שהתנהג בצורה מאוד לא יפה וחשף את מידותיו המקולקלות

אני מאוד מעריכה התנהגות ג'נטלמנית. זה גם מה שהייתי רוצה מהיחס של בעלי (בע"ה בקרוב מאוד) אלי.

 

אני גם לגמרי מבינה שזה לא נעים שישלמו עליך- בדרך כלל אם אנחנו יושבים באיזה מקום, אני מזמינה משהו זול (למקרה שיתעקש לשלם) ותמיד אני מציעה לשלם

1. בפעם ראשונה באמת יותר נעים בחוץ, שלא מוכרחים לשבת אחד מול השני ולנסות להכיר...

2. זה בדיוק מה שאני אומרת- לדעתי הוא לא צריך, ומשום מה לכולם ברור שכן, וזה מה שמתסכל!

3. מי דיבר על תיק? מאיפה הבאת את זה???

4. תסתכל בכותרת^^^

 

ובנוגע להערה האחרונה- היא אפילו לא ראויה להתייחסות.

לא כשזו הנימה.

 

מזכירה לכם שהכי כיף לדון בנחת.....

אמנם אני לא בקי במיוחד בתחום הזה אבל אני חושב שלא צריך להישמע לכללים אם אתה מתנגד להם...

 

יש כלל שלבחורה אסור להתקשר לבחור, לדעתי, אני לא יודע מי המציא את הכלל הזה ואם היא רוצה להתקשר שתתקשר ואני אעריך אותה על כך....

ואפשר לפחות להגיב לשאלה שלי..? |מרגיש מקופח|

עד שאני פה, נו..

תנהגי לפי נטיית הלב שלך.

תעשי מה שאת חושבת.

זה נראלך מאורע מיוחד? מרגש?

יאללה צאו לאיזו חוויה מרגשת ומקשרת יותר

זה נראלך כאילו אין הבדל בין ה-30 ל-31?

עדיין תעשו משו כיפי ומרגש ומיוחד 

 

אבל באמת-

זה נראלי תלוי במה שאתם שניכם מרגישים לגבי התאריך החשוב/לא חשוב הלז

אני כל כך לא מבינה כלום בעולם הדייטים..

אני חוששת לעשות פאשלות לא נעימות.

וזה לא שהמספר 30 בעיניי הוא כל כך מיוחד, אלא שזה פשוט מן זמן עגול שמשקף לנו/ לי כמה כבר עברנו יחד..

הכוונה- לכי לפני נטיית ליבך, נסיון לקרוא את תחושת הבחור ואולי אפילו להעלות את זה בפניו

(אולי ברמיזה בסמס, או בטל'..)

 

 

שנשמע בשורות טובות!!!

תהיו אתם!~

לציין\לא לציין = זו נטו החלטה שלכם!!

אל תצמדי למה קורה בחוץ, בעולם הדייטים, כי זה לא נכון...

תעשיו מה שמתאים לכם והכי נכון לכם

ב"הצלחה ותהנו..

אז לא כ"כ מבינה בנורמות של דייטים

אבל אצלי הנורמה זה הלא-נורמה..

מה שבאלך- תעשי בגבולות הטעם הטוב

לא להגזים עם נצנצים ופרחים ורומנטיקה [ואני יודעת שגם לא זה מה שאת מתכננת ]

אבל כן לעשות איזה משוו שווה

[ואני חייבת דחוף את הסמיילים של הווצאפ ]

בואי לדייט עם שמלת כלה

אבל אפשר לעיין מה כתוב בספר "חוקי הדייטים" עמ' 30....

 

יש כל מיני מנהגים:

 

יש כאלה שמחליטים אחרי חודש להתחתן..

 

יש כאלה שמחליטים שהם עוד בכלל לא מכירים..

 

יש כאלה ש"חותכים" (זה כנראה לא את.. אחרת לא היית שואלת).

 

הכי טוב - לשמוח שזה קורה.. סימן שיש סיכוי, ולאידך - סימן שאתם מבררים בנחת וברצינות.

 

אין כללים... אולי תנצלו - כמו כל יום הולדת - לאיזה "חשבון נפש" משותף על הכיוון של הדברים, וגם  לשמוח אם "זז" משהו, וגם להודות לה' שהוא מראה ששניכם אנשים שכנראה מוצאים חן בעיני בני אדם.. עובדה - אף אחד לא "פסל" מיד... (כמובן - שזה לא אומר כלום גם על מי שאצלו זה אחרת.. כעת הענין זה לחזק אתכם.)

גם בזמן שמלבטים

עוד לפני שכבר די סגורים על מקום

 

 

אפשר באישי..

(אני דיי נמצאת בתוך זה עכשיו בדרך טיפה שונה..אז קצת הרבה מבינה..)

אז אכן, קורה לעיתים שישנן תקופות קצת יבשות..

 

מה לעשות?

 

1. לשתות מים, זה תמיד עוזר

 

2.לפנות לחברות נשואות שאולי הן חשבו על מישהו בשבילך..

 

3. לדעת שתמיד הכל בא מלמעלה, מאבינו שבשמים, חשוב לפעמים לקחת הפסקה קצרה לאגור כוחות לקראת הדייט הבא..

 

4. לזכור שאנו כאן תמיד בשבילך עם כל שאלה ותהיה, באש ובמים(שהוזכרו לעיל)

שלא לדבר על הקושי שזה מוסיף לבדידות.

 

כמה שזה מחדד את הצורך המשווע בלהיות עם מישהו...

שכותבים במקומה בפורום...

אם אתה באמת אח שלה- נראה לי כדאי שתפסיק כדי שלא תחטוף יותר מידי (אחי הקטן עושה דברים גרועים יותר ואני איכשהו סובלת אותו...)

ומקרוני- אל תשאירי את הניק שלך פתוח במחשב never ever

החתימה שלך ממש חשובה... אבל מה קרה ללאפה??

לצערו זה נשלך לפח

יש לו אמירה מאוד חזקה, שאולי רלוונטית לענייננו.

 

 

את הזרע קוברים עמוק באדמה.

לכאורה יש פה משהו מזעזע וסופני: לקחת משהו,

ופשוט לקבור אותו.

לתקוע אותו עמוק, רחוק, ולכסות מעליו...

 

הזרע עובר באדמה תהליכים של ריקבון כביכול -

ודווקא אז...

 

 

דווקא מהדבר הזה, מהעבר שלנו,

האולי מתסכל והאולי מייאש והאולי נוכח מדי -

יכולים לנבוט ולהציץ חיים חדשים.

 

כמו חבלי לידה - דווקא מהקושי נולדים הדברים הכי גדולים ואמיתיים.

 

הלוואי שתזכי ושנזכה כולנ"ו () וכלל ישראל יחד עמך

דווקא בתקופה הזו לי נמאס מכל העסק הזה של שידוכים... 

בחגים המשפחתיים, בחורף הקריר והבודד, וכנראה שגם באביב..

מוכח מחקרית.... משהו שקשור לפריון של האביב

מעורר בנו כל מיני חומרים שהיו רדומים בחורף..

אינלי מקור מחקרי כרגע אבל פעם קראתי משהו שמסביר את זה..

כי גם אני תהיתי על זה

לפחות זה כיף שעוד אנשים מרגישים כמוני! 

אני רשום לשושבינים,כממליץ.

 

(על הנייר,אנשים לא אמורים לרשום את עצמם לשם כמועמדים לשידוך)

(הם גם מפורשות מבהירים נגד זה.)

 

איך התרשמת?

יחסית מקבל הרבה פניות,ויחסית גם הרבה מאד רלוונטיות יחסית.

 

גם לאוכלוסיות יותר מורכבות,כמו מבוגרים (בסביבות ה40) יש פניות,בערך אחת לחודש-חודשיים

(שזה הרבה מאד יחסית)

 

המלצה-לעדכן את הכרטיסי מועמדים כמה שיותר -הרבה מסננים לפי תאריך עדכון הכרטיס..

(לכרטיס שלי קוראים נסיון, או בדיקי, לא זוכר בכלל...

 

ואני כתוב שם בן 80 בטח, כדי שלא יחפשו אותי בטעות)

 

 

 

_____________

כתבתי את שני האתרים האלו במהלך השנה וחצי האחרונות. מע' המסרים שם מבוססת חזק מאוד על זו שפותחה לפה ומן הסתם גם לפה יגיעו דברים שפותחו במקור לשם.

פרוייקט קשה ומפרך, גם באפיון וגם בביצוע - אבל אני מרוצה מהתוצאה.

אמנם יש פער גילאים גדול בינהם אבל אולי בסוף הוא יצא עפ אחותה הגדולה P= נראה מה יהיה

בניגוד לאתרים שמדגישים את המראה החיצוני או שבכלל אין לך מושג מי הצד השני

ובניגוד לשדכניות טובות לב שלא מכירות אף אחד מהצדדים באמת,

כאן לפחות יש אדם שמכיר את אחד הצדדים די טוב - חברים או משפחה.

נרשמתי למתאימים ואני מרגיש הרבה יותר בנוח לפנות לאנשים לא ישירות אלא לממליצים שלהם. ככה אני בוחר את השדכנ/ית, היוזמה היא שלי, אני פונה למי שמה שנכתב עלי מדבר אלי, זו לא יוזמה של שדכן או שדכנית שכלל לא מכירים אותי.

כשיש גורם מתווך גם יכול להיות קל יותר לברר על הצד השני עם מי שמכיר אותו. אין פה את האנונימיות המוחלטת של "מישהו מהאינטרנט" שיש באתרים אחרים.

עוד יתרון שחייבים להשתמש בפרטים אמיתיים כך שיורד משמעותית החשש ליפול על הזוייים למיניהם ואם חלילה קרה משהו לא טוב, אפשר מיד לדעת מי האדם הזה. אין מקום למתחזים למיניהם.

אלו היתרונות שאני רואה ואני בהחלט ממליץ להירשם ל"מתאימים" ולנסות. מה כבר אפשר להפסיד?

בעזהי"ת

 

אמא רשמה אותי וחבר שלו אותו