המפורסם.. שהולכים לשמוע הרבה בשבוע הקרוב..
הנה בדיחה שתוכלו לספר לכל הדודים והדודות וכ'ו וכו'..
היו היה רווק מבוגר שכל פעם שהייתה שמחה משפחתית כל המשפחה קפצה עליו עם ברכות "בקרוב אצלך" "בקרוב אצלך" ובלהבלה..
יום אחד לא עלינו (טפוטפו) נפטר מישהו במשפחה.. ובהלויה מכירנו הלך לכל המבוגרים והמבוגרות ו"איחל" להם.. "בקרוב אצלך" בקרוב אצלך"..
תספרו להם את הבדיחה הם כבר יבינו לבד..
פשטידת ברוקוליתגידו אמן שיא הבכוונה ותודה רבה ותבקשו מה׳ שכל ה״בקרוב אצלך״ שאמרו לך יתקיימו במהרה...
מה הקטע להיות כאלה מרירים... חברה, תאהבו תחיים!!! אנשים סכ״ה רוצים שיהיה לכם טוב!
קחו תאנרגיה הזאת ותיבנו ממנה 
לק"י
נניח שאתה לא מעוניין שזה יקרה בקרוב??
(יש כמה הזויים כאלה בעולמינו.. ואני הייתי אחת מהם עד לפני תקופה לא ארוכה כ"כ).
אם כבר, "בעיתו ובזמני" עדיף בעיני!
וגם זה, בלי לנג'ס.. יש עוד ברכות בעולם חוץ מאלה שקשורות לנישואין..
בסדר.. כשהם אומרים לך ״בקרוב אצלך״ הם בעצם מתכוונים ״אנחנו רוצים שתיהי מאושרת״
אז תכוני בעצמך לקבל את האנרגיה הזאת ותשתמשי בה ל- הצלחה בלימודים, בעבודה, בעבודת ה׳ וכו
כפי שיש סיבה מעולה להתרגז מכל דבר שנעשה מצד הזולת
בצורה כפייתית, ובלי הרבה מחשבה (חשבת פעם עד כמה זה נוח
לשמוע את הברכה הזו שוב ושוב ושוב ושוב?
כנראה שלא, שהרי אתה מברך..)
ולעתים (נדירות אך קיימות) אף מתוך התרסה...
יעל מהדרוםגיסי אמר לי בקרוב אצלך בעיתו ובזמנו עוד השנה.
(אחר כך הוא הכחיש)
יש תקופות שאני שמח לשמוע את הברכה ויש תקופות שזה דוקר.
וזה מזכיר ודוקר שוב ושוב בנקודת החיסרון הזו זה כבר לא כ"כ נעים.
בטח לא כשזה מגיע בנימה פולנית של "נו, יש חדש? איך אתה עוד לא נשוי+14? הרי הבת של האברמוביצ'ים כבר חוגגת בר מצווה לכלב של הבן שלה".
אני לא כותב את זה מניסיון אישי ב"ה. רק מהבנה למה זה יכול לפגוע ברווקים מבוגרים. וגם אותי זה קצת מעצבן למרות גילי הצצצעיר.
שאומר לך בנימה מגעילה ״איך אתה עוד לא נשוי?״
לי אישית אומרים בצורה שיא המחמיאה ״ איך א ת עדין לא נשואה?!?! ״
ואז אני אומרת בצורה יפה, אולי את תציעי לי את הבחור שלי... ואז אנשים באמת מבינים שאני רוצה ומחפשת ועדיין לא מצאתי ומבינים גם את הקושי בלחפש (כשאני מפילה עליהם את התיק של להציע לי מישהו חחחח)
היום אני לא נמצא כמעט בסביבת דוסים...
ואי אפשר לדעת הברכה של מי מתקבלת ופותחת שערי שמים. אז כדאי להגיד אמן מכל הלב במקום לפתח מרירות שלא במקומה.
עם זאת- שאלות ה "מה חדש אצלך?" באמת חסרות טקט ומעצבנות.. תשאלו מה חדש אם יש לכם מה להציע..
זה מראה על התעניינות כנה ואכפתיות...
לא יודעת למה זה אפעם עדיין(בתקווה שזה לא ישתנה) לא הפריע לי הדברים האלה...
והאנשים!! תגיעי רחוק מבטיחה לך!!!
ו..."בקרוב אצלך"....
אצל כולנו...
גם את תגיעי רחוק... ״ יש משהו חדש?״ חחח סתם ננשמה .
מקווה ששנינו נגיע רחוק יחד עם הבן זוג המדהים שיהיה לכל אחת מאיתנו בעזרת ה׳!
ומה יהיה איתנו והשעות הקטנות של הלילה?!? מין אהבה אינסופית כזו, אה?
וגם אם כן
אני יודע שאנשים לא עושים את מתוך רוע לב אלא סך הכל באמת מאחלים לך
ואני עונה אמן בכוונה
ומתפלל שבאמת יהיה בקרוב
תזרמו,תחייכו,תצחקו.תקבלו את זה כברכה.תהנו מהמשפחה ואל תתנו לדברים כאלה להשביז אתם.
את בת 19 וחצי!
(לא שאני בן 30 ובכל זאת)
אין לך ממש מושג מה זה להיות רווקה מבוגרת...
אז כדאי שלא תביעי את דעתך בנושא
מופנה גם לשאר הצעירים שלא מבינים את הבעייתיות
יש גיל (לא מאד מבוגר) שבו קשה להבין איך בנאדם זר מתערב ברגל גסה בעניינים הכי פרטיים שלך
וכל זאת בנחמדות מזוייפת כאילו באמת אכפת לו.
למה מזוייפת? בא נראה אותו מציע הצעות במקום להפריח ברכות לכל עבר. זה כמעט ולא קורה.
כי אני לא בת ז19 וגם לא בת 22...
אחינו היקר, זה עניין של הסתכלות
גם אני לוקחת את זה בסבבה ואפילו שמחה לשמוע את זה.. "בשנה הבאה בבית שלך"- אחלה ברכה, לא?
אבל לאחרונה שמתי לב שיש אנשים שזה גם קשה להם...
למשל כשהיינו באירוסין של בתדודה שלי אז בנדוד שלי אמר לי "יאללה בקרוב אצלך.." אז אמרתי לו קודם אתה-
הוא בן 28.
אז ראיתי על הפנים שלו שזה לא נעים לו לשמוע את זה.. לא בגלל משהו-
אלא כי הוא כבר מיואש..
אז כנראה זה באמת קשור לניסיון של אותו אדם בעולם הדייטים, שכן מישהו שכבר עבר הרבה יסורים וקשיים-
קשרים טובים שנגמרו פתאום ועוד-
קשה לו לשמוע את הבקרוב אצלך- כי מבחינתו זה: "אתה יודע בכלל עד כמה זה קשה ובכלל לא מרגיש לי קרוב??!!!"
שנזכה בקרוב למצוא את זיווגנו המתאים לנו משורש נשמתנו
ממש כיף לראות אנשים כאלה שכותבים בפשטות "צודקים, טעיתי". כל הכבוד!
הלוואי שאגיע גם אני למידה הזו.
נתל'האחרונהתראו לאיזו פרשניות הגעתם.. 
יש לי איזה בעיה וחבר שלי המליץ לי על הפורום הזה
אז ככה:
יש מישהי שאני ממש אוהב והיא לא יודעת מזה אבל אני קטן ודתי ויודע שלהיכנס לקשר
עכשיו זה לא יהיה נכון וטוב כי זה לא יוביל לשום מקום נכון אבל זה ממש ממש קשה לי
ואני גם מפחד שעד שאני כבר כן יהיה מוכן לחתונה מישהו אחר יחטוף אותה
קיצר אני שואל איך מצליחים להתגבר על אהבה ומנתבים את כל הרגשות למקומות הנכונים
עד שזה יהיה הגיל הנכון?
שלא סתם שם אותך במצב הזה,כי יש לך את הכוח להתמודד.אמרת יפה שזה לא נכון לגיל צעיר.לא יודעת מה גילך.
אבל לך באמונה שאם זו היא הקב"ה ישמור אותך רק לך!ואם לא,הוא יזמן לך את המיועדת!
בקשר לרגשות, זו מלחמת החיים... אל תצפה שיהיה לך קל...
עליה...
אל תצפה לפטנט מזהיר.החיים האלה הם עבודה בכול דבר וגם בתחום הזה.
כבר כתבתי לך.קשה לי עם התאהבויות ורגשות דרמטיים כאלה,אל תצפה שיהיה לך פתאום איזה תובנה.תרגע.תפעל בשכל.
אם זה לא למטרת חתונה, אל תתחיל שום דבר...
מן הסתם האבא לא "פתאום", אלא יצאו לפעל דברים שלפני כן.
ב. זה מצב מאד לא נעים, אבל הילדים לא חייבים להיות "מבולבלים, מסוכסכים ואבודים"; זה תלוי בהתנהלות הוריהם במידה רבה (ולעיתים - "ל"ע - הנסיבות שמביאות לכך הן כאלה, שמה שכבר הילדים "חוו" בבית בין הוריהם, לא בטוח שיותר טוב מהמצב "החדש").
ג. ההרגשה מובנת. בוודאי שדבר כזה יכול "להבהיל". אבל תלוי "מה עושים עם זה". אפשר לקחת את הענין הזה למקום של בחירה חזקה מאד - דווקא בגלל התחושה הקשה - ש"אצלי בעז"ה זה לא יקרה בשום אופן". כלומר: צריך לזכור שעפ"י רוב אלו לא דברים שתלויים ב"גורל", אלא בבחירה של בני אדם. ואם אדם יבחר מראש לשים לב בכל שלב של בנין, להיות סבלני, בונה עם זולתו ומבין את המשימה הגדולה של בנין בית - אז הוא יכול לנווט לכיוון טוב יותר בעז"ה.
לכן, את ה"היחלשות" צריך להחליף בנכונות לעבודה עצמית על המידות, על ההבנה של גודל הענין, על היכולת לא "להיזרק" מכל בעיה, אלא לתפקד בישוב הדעת. וכמובן, להתחתן עם מי שנראה מתאים.
לא להרבות בפחדים - אלא להגביר ערנות ולבחור בטוב. וה' יעזור.
וכן על זו הדרך כל דבר חדש.
לא מקימים בית מחשש שיתפרק אלא כי זה הדבר הנכון לעשות.
לא חושבים על גירושים בדרך לחופה, חושבים מחשבות חיוביות וקופצים למים.
אם מן השמים יגזר על זוג מסויים שיתגרש חלילה, הם יקבלו עליהם את הדין.
וזו גם הסיבה שכדאי לברר על הצד השני לפני שסוגרים אולם.
חוזרים בשאלה בעלי משפחות גדולות ובגיל מאוחר הם דבר נדיר מאוד.
יש לי כמה תובנות על דברים שצריך לעשות לפני שמתחתנים: (רציתי לכתוב כמה נקודות ויצאה לי מגילה. תקראי מה שמתאים לך, החלטתי לא למחוק כדי שיהיה אולי לתועלת לאחרים)
1. להגדיר לעצמך מי את ומה הדרך בה את רוצה ללכת, וליתר מיקוד: מה הדרך שבשום אופן את לא רוצה לראות את עצמך או את משפחתך שם.
2. להיות בטוחה שיש לך תמונה ברורה של היעד בחיים הזוגיים. יעד שאת יכולה במילים פשוטות ובשניים שלושה משפטים להגדיר ולאפיין אותו. זה המקום שאם תהיי שם בגיל 70 תרגישי מאושרת ומסופקת שהגעת לשם, ואם לא תהיי שם תרגישי החמצה גדולה. זה בעיני יעד. לא משהו באויר אלא מאוד ברור.
3. עכשיו כשאת יודעת לאן את רוצה להגיע, את יכולה לבחור לך בן זוג. מן הסתם כיון שהיעד הזוגי שלך (מסעיף 2) הוא זה שיגרום לך אושר, והיעדרו יגרום לך סבל ותחושת החמצה, מן הסתם תעדיפי מישהו שיש לו גם יעד והוא קרוב למדי ליעד שלך, כל שהוא ייהפך ליעד משותף.
4. עכשיו, כשיש לכם יעד משותף, כדאי לבדוק שיש לכם הסכמה על הדרך. לדוגמה: זוג ששניהם רוצים בחיי תורה ומצוות מתוך מחויבות מלאה להלכה ורוצים שהתורה תהיה מרכיב משמעותי בחיים שלהם, יכול להיות שתהיה ביניהם אי הסכמה לגבי הדרך להגיע לשם: האם לעבוד? כמה לעבוד? האם גם האשה צריכה לפרנס? ועד כמה? וכו'.
5. עכשיו אחרי שבשכל נראה שאתם מסכימים על היעד והדרך, הגיע הזמן לבדוק שבצד הרגשי יש לכם חיבור. שנעים לך לדבר איתו, לשתף אותו, שהוא לא כעסן מדי או שתלטן מדי. פה מן הסתם צריך ללכת אחרי הלב. האם הלב רוצה להיות עם האדם הזה עוד ועוד או שהוא מעלה סימני שאלה ונורות אזהרה ובכלל לא נעים לשהות עם האדם הזה?
6. ויחד עם הלב, צריך לזכור שעדיין תהום פעורה ביניכם. אמנם יש לכם יעד משותף ודרך משותפת שאתם רוצים ללכת בה, ואפילו נעים לכם ללכת ביחד, אבל עדיין יש הרבה עבודה עצמית וזוגית לעשות. שום דבר לא בא מעצמו. מי שלא מוכן להתאמץ ולהשקיע זמן, כוחות נפש, כסף ומשאבים אחרים בטיפוח יומיומי של שלום הבית שלו, יכול כבר עכשיו לחפש עו"ד.
העבודה הזו היא משהו יום יומי. זה לא אמור לתסכל בהכרח, זה בערך כמו אבק שמצטבר לו לאיטו. לא כל היום מנקים אבק, אבל אם לא מנקים אותו במשך כמה ימים הוא מצטבר ומתחיל להפריע. ואם ממשיכים להזניח במשך חודשים, לא צריך לתאר לך איך ייראה הבית... כך ההשקעה ההדדית. זה פשוט תחום שלם שצריך ללמוד, כי מן הסתם לא למדת אותו בשום מקום, לא את ולא הוא.
לכן אל תתעצלו ואל תתקמצנו, למדו עוד ועוד מה היא זוגיות מוצלחת. קנו ספרים שמלמדים על זוגיות, שמעו שיעורים, לכו לסדנאות, לכו לטיפול/יעוץ/העשרה זוגית גם אם אתם חושבים שהכל בסדר אצלכם ואין לכם שום בעיה. כי אנשים טועים לחשוב שרק כשיש בעיה הולכים לייעוץ זוגי, ואני אומר שזה טיפול מונע, שם לומדים הוראות תחזוקה שוטפות. לא צריך לחכות שהאוטו יתפרק כדי ללמוד שצריך למלא שמן ומים ולעשות טיפול כל תקופה.
וגם לפני נישואין - צפי לזה שבמוקדם או במאוחר תכאיבו אחד לשני. לא מתוך רוע לב אלא פשוט ככה זה קורה, שדורכים אחד לשני על הפצעים הפתוחים פשוט כי לא יודעים שהם שם. וזו הזדמנות מעולה מתוך הכאב לראות איך אתם מגיבים לזה, איך אתם רבים ומתפייסים, מתנצלים וממשיכים הלאה. לימדו איך לריב נכון ואיך להתפייס! כי חייבים לחוות כזו מריבה והתפייסות לפחות פעם אחת לפני שמחליטים להתחתן! כי אחרת לא באמת מכירים את הצד השני. וגלים של כאב, מריבה (למהדרין אפשר רק מריבונת...) והתפייסות הם גלים שצפויים לכם כל החיים! לכן כל כך חשוב בעיני ללמוד איך לצפות להם ולעבור אותם בשלום.
7. תקשורת! בהמשך לנ"ל למדו בכל דרך אפשרית וראויה איך לתקשר טוב. איך להקשיב לשני באמת בלי לקטוע אותו ולהתפרץ לדבריו גם אם הם לא נעימים. למדו להתמודד עם ביקורת! למדו להעביר ביקורת בצורה נעימה ובונה. לא לשמור דברים בבטן, אבל מצד שני לדעת איך להוציא אותם בצורה ראויה ונכונה. סליחה על הדימוי אבל גם אדם עם קלקול קיבה צריך לדעת איפה ומתי להקיא ולשלוט בזה ככל הניתן.
8. לא להירתע בשום שלב מייעוץ מקצועי. לא כי "אנחנו בעייתיים" אלא כי לא למדנו מעולם המון דברים שקשורים בקשר זוגי. ייעוץ טוב דורש השקעת אנרגיה ומשאבים, זמן וכסף, אבל כשהולכים לאנשים מקצועיים עם המלצות, זו כנראה ההשקעה הטובה ביותר שתעשו. יעלה כמה שיעלה, זה יותר זול מעורכי דין, מקניה רגשית וחיפוש סיפוקים שלא נותנים מענה למצוקה אמיתית, זה זול יותר מטיפול במחלות שנובעות מלחץ רגשי, וכו'.
9. לבדוק ולברר על המשפחה שלו. את כן מתחתנת עם אמא שלו! וגם עם אבא שלו! וגם עם האחים והאחיות! 80-90% מההרגלים והדעות שלו מבוססות על מה שהוא ראה בבית וגדל עליו. את העצות הוא יקבל מהמשפחה שלו. אם הפער מול המשפחה שלו גדול מאוד, תחשבי טוב טוב אם זה מתאים לך וכמה זה ידרוש ממך. אני לא אומר שאי אפשר לגשר, אבל צפי להרבה אי הסכמות ותראי שיש בך כוחות ומשאבים (זמן וכסף) להתמודד איתם. ייתכן שזה ידרוש ממך ויתורים כואבים. הסכימי לשלם את המחיר.
10. אחד הנושאים הכי טעונים זה היחס לכסף. כמה שזה "לא רומנטי", זה הנושא שמעסיק 100% מהזוגות. מהתלבטויות קלות ועד אי הסכמה גורפת. כשבן זוג צריך להתמודד עם בזבוז כספים או עם קמצנות יתר של בן זוגו לפי איך שהוא תופס אותו, זה מאוד לא קל. זה דורש יישום של כל הנ"ל: איך להעביר ביקורת ולקבל אותה, לפעמים זה דורש ייעוץ מקצועי כלכלי-זוגי (פעמונים למשל), זה דורש התגברות על דעות שאת או הוא גדלתם עליהם במשפחות שלכם, זה דורש כנות ופתיחות ולא להעלים מידע מהשני. ועוד.
אז לסיכום:
בעיני, משפחה שמתפרקת זה הסימפטום. ישנן אלפי משפחות שרק "גרושות בלב" בלי שאף אחד ידע.
אני לא מסכים שצריך "להתחתן על עיוור ולהתפלל" בלבד ואז "לקבל את הדין". להיפך! צריך לבדוק בשכל וברגש שרוצים ללכת ביחד אל יעד משותף, שנעים ללכת לשם ביחד, שזה קשה אבל יודעים איך לתמוך אחד בשני ולהיעזר גם באחרים. להיות מוכנים לשלם את המחיר בויתור על כל מיני שאיפות פחות חשובות וחלומות שלא יתגשמו (קריירה למשל, לפעמים) תמורת החלום הגדול של נישואין יציבים ומאושרים. ולהקשיב ללב! לא ללכת "על עיוור" כשחוששים שיש בעיה. הלב והתת מודע קולטים את הפרטים הקטנים שהשכל לא קולט מיד. לא להתעלם מהם. התרגשות זה סבבה. אבל חשש שמלווה בחרדה זו נורה אדומה.
מקווה שהארתי קצת.
החכמתי.
ובכל זאת, יש לי ספק אם זה נותן תשובה ברורה לשאלה של מקרוני. האם עמידה בכל התנאים שהזכרת היא ערובה למניעת גירושין? יותר מזה: האם באמת רוב הזוגות שהתגרשו עשו זאת בגלל שהם לא בדקו מספיק את אחד הדברים שהזכרת? תחושתי היא שברוב הזוגות שמתגרשים לא ברור שהיה אפשר למנוע את זה מראש. קח את הדוגמה שהיא הביאה (למרות שזה כנראה מקרה נדיר): איך יכלה האשה לדעת שבגיל 40 הוא יחליף את אמונתו? אני מכיר בעצמי זוגות שהסיבה לגירושיהם אינו מובן, או שמדובר בסיבה שברור שלא היה אפשר לצפותה מראש.
הנקודות שהעלית חשובות מאד, השאלה היא האם באמת הן יכולות להביא לירידה משמעותית בסיכוי להתגרש.
עדיין נראה שאחרי הכל, ועם כל ההשתדלות שאדם עושה, עדיין ישנו חלק נכבד שפשוט לא בידיו. אבל כמו שאריק כתב, לא משתקים את החיים מחשש שמשהו ישתבש.
כשברור שכל אחד מושך לכיוון אחר, ברור שהסיכוי לפיצוץ עולה.
אדם שעזב את האמונה לא עשה את זה ביום אחד. או שהוא מלכתחילה לא הפנים את האמונה, או שהוא מאלה שחושבים יותר מדי ומתפלספים ומתבלבלים. את שני אלה ניתן לדעתי לזהות די מהר.
כמובן לא הכל בידי האדם. יש הרבה גם בידי הצד השני, ולפעמים המציאות משתנה לגמרי (כמו לא עלינו מחלה או פציעה משמעותית שמשנה לגמרי את המציאות).
אבל כמו שרכב מתוחזק לא נותן ערבות של 100%, גם כאן, אבל אין ספק שרכב לא מתוחזק מעלה מאוד את הסבירות לתקלה. זה עיקר המסר שלי.
ממש החכמתי מהדברים שכתבת. זה לא שאלו דברים שלא חשבתי עליהם מעולם, אבל צורת הניסוח, הסדר והבהירות, הפכו את הדברים לממש ברורים. תודה!!
זה מאוד עוזר בהחלטה ובירור הדרך לשם
זה קצת כמו מתכון מומלץ!
שוב תודה,
חג שמח!
לא אהבתי את המשפט הזה..
בעין טובה.
לא נראה לי שפותחת השרשור רצתה לרמוז שאמורה להיות בעיה להיפגש עם מי שהוריו גרושים. היא חששה שמדבריה ישמע אחרת, ולכן הבהירה את עצמה.
זוהי עצה שיפה גם לכל החיים. עין טובה מונעת הרבה סכסוכים.
לילה טוב!
[אגב, גם אם מישהו רוצה לומר שאינו חושש שמא גירושין שאדם ראה בביתו, ישפיעו על ילדיו - זה גם לא אסון.. אפילו עין טובה]
לגופו של ענין - בוודאי שאין "פחיתות מעלה" במישהו שהוריו גרושים. לעיתים אדם יכול לקחת את זה דווקא כמנוף להשתדלות גדולה יותר. כמו בכל נושא, לגופו של ענין.
קודם כל, לא קראתי את כל מכתבי התגובה ולכן סליחה אם אני חוזר על דברי קודמיי...
ככה: גם אני נחשפתי לדברים כאלו, אפילו לא ממזמן. אדם שאני מכיר כיציב במיוחד, בעל משפחה נפלאה, אדם שמח במיוחד ובקיצור מה שנקרא "מלח הארץ", לאחר כנראה ההרבה לבטים פנימיים ודברים שקרו בתוך הבית ולא הוקרנו כלפי חוץ לסביבה, עזב את ביתו ועבר לגור בבית נפרד. רשמית הוא עדיין לא התגרש מאשתו, אבל הם נפרדו והם מתכוונים להתגרש.
מקרה שני, גם מאוד דומה, שוב של משפחה יחסית צעירה, הורים נפלאים וילדים עוד יותר, שיום אחד אני מגלה שהאבא עבר לחפש לעצמו בית אחר לזמן מה כי הוא רוצה לחשוב מחדש על כל הנישואים. בסוף, לשמחתי, הוא חזר הביתה, וכנראה שהמצב הסתדר, וסוף סוף ראיתי שוב חיוך על פניו של בנו הקטן, שהמצב מאוד פגע בו לפני זה...
סיפורים כאלו לצערנו יש בכל יום ואפילו בציבור שלנו, שנחשב יחסית לשמרן בקטע הזה (אני במקור מגיע מציבור שבו להתגרש זה מאוד מקובל...).
גם בנוגע ל"יציאה עם מישהו שהוריו גרושים" - אחד החברים הכי טובים שלי הוריו גרושים, ולא ידוע לי שלאשתו זה הפריע (עובדה שכיום היא אשתו...) - אומנם זה יכול להשפיע על הבחור עצמו, אבל יש לבדוק כל מקרה לגופו ולבחון גם את הבחור בפני עצמו ולא רק ביחס לרקע ממנו הוא מגיע (אני זוכר שקראתי תשובה שהרב אבינר כתב על זה שסבתא אחת שלו היא בת של רוצח וגנב...והוא כתב כמובן שהכוונה לרבקה אימנו...).
בנוגע לחשש הפרטי שלך - תמיד יש חשש כזה. בלב כל אחד שיוצא יש חשש - ואולי מתישהו אני אפרק את החבילה...
תני לי לספר לך משהו ששמעתי יחסית לאחרונה בשיעור מצויין של רב כלשהו... דווקא אפשרות הגירושין, היא היא שאמורה להעניק את הביטחון בליבו של האדם ליציבות בחיי הנישואין. וזה למה? אני בטוח שאת יודעת שאצל נוצרים כתולים - חתונה זה לכל החיים. אין אפשרות להתגרש. כשאין אפשרות להתגרש, עומדות בפני רווק קתולי צעיר שלוש אפשרויות - אחת, להתחתן מאוד מאוחר, כי "אם אני אתחתן עם מישהי עכשיו כשאני לא בטוח שהיא האחת, הלך עלי אחרי זה...", השנייה, היא "טוב, אני אתחתן, ואם זה לא יתאים ואני ארגיש שהיא יותר לא מושכת אותי ושאני לא אוהב אותה יותר, אאלץ לבגוד בה, כי אי אפשר להגרש, ולבוא ביום ראשון לכומר לשלם". האפשרות השלישית, כמובן, היא להתחתן ולחיות באושר עם אותה אחת שהתחתן איתה...
אם הבנת את כוונתי - אותו צעיר קתולי, האפשרות השלישית הכי מפחידה אותו וסיכוי קטן שזה מה שיקרה עד שיגיע ל120...
דווקא אצלנו, היהדות מכירה באפשרות לפרק את החבילה,וזה מה שעוזר לנו להיות רגועים יותר ולהתחתן עם קצת יותר ביטחון בלב, בידיעה שאתה עושה את המקסימום שלך, ובמקרה שזה לא יצליח, יש את האפשרות לניסיון שני. לא מומלץ, אבל אפשרי.
אז זה לא שטוב להתגרש - אבל עצם זה שהאפשרות קיימת, זה טוב...
על מה לברר וחפש בבן \בת הזוג.
יש לי כמה חרים שלמדו הרבה שנים בישיבה ונשואים עם ילדים ופתאום באמצע החיים תופס ותם איזה תהליך ואתה קולט שהב"א להשתנה לגמרי, וגם האמונה שלו.
אמונה ולימוד תורה זה דבר שכ"כ יכול להשתנות באמצע החיים. מידות, תכונות, אופי עומק ורצינות אלו דברים אמיתיים שלעולם לא משנה ועל זה צריך להתעקש ולחפש כי זה מה שבאמת חשוב.
שלום לכולם,
שמי מאיר ואני בן 24. אני חדש כאן....
בקיצר, אני עם נכות קלה ברגליים (הולך בעזרת קביים), אולם למעט כך עצמאי לחלוטין ביום יום. מחפש בחורה דתיה לקשר רציני למטרת נישואין.
אם מישהי/ו מהפורום מכיר/ה מישהי כזו, אשמח לקבל הצעות....
נ.ב- יכול להיות קצת שהנוסח של ההודעה לא מקבול, אבל מאד מאד קשה להכיר בחורה מתאימה , וכל עזרה תתתקבל בברכה!!
חג שמח
אני בחור דתי בן 24. כמעט...
בתיכון למדתי בקבוצת יבנה.... אחרי זה למדתי שנה בישביה בתלם (הר חברון...)
בהמשך עשתי שנת שירות בבית ספר כמתנדב...
עכשיו סיימתי תואר ראשון בכלכלה, ואני מחפש עבודה...
אני בחור שקט, נחמד (נראה לי), ואני מאד עצמאי בחי היום יום.....
אם כל אחד יכתוב על עצמו מודעת דרושים בפורום הזה..
זה פורום לנ"ו ולא שידוכים....
ונשמע מקום בול לזה מה אתה אומר לפרסם גם בפורום נשואים? נשמע שאשתך לעתיד תזכה במותק של חבר לחיים. בהצלחה!בהצלחה!
בעיני דווקא זה מאד יפה. שיהיה לך ב"הצלחה רבה. בקלות ובכיף.
ולפעמים הדוגריות מיותרת בעליל....
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים לָעֹמֶר.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה גְּבוּרָה שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
יטבתה
AsNaTאחרונהומיד עלו לי בראש מה תהיינה התשובות פה של החבר'ה, וזה הספיק.
בס''ד
ומיד עלה לי לראש איך תרגיש אז החלטתי לא לומר לך למי ניתנה נבואה מאז שנחרב ביהמ''ק..
עוגי פלצתיש תאריך?
אתה מוזמן לנסות!AsNaTאם יש אלוקים
מוזמנת להפתיע אותנו בתשובתך
AsNaTאחרונהסתאאם...!
התלבטות שחוזרת על עצמה בכל חג מחדש...
ועכשיו בפסח בכלל-
חג- חול המועד-חול המועד- ערב שבת- שבת-ערב חג-חג-אסרו חג
סוףסוף הגיע קצת זמן לטייל עם המשפחה-חברות וכו'
נניח חברים מתקשרים אליכם עכשיו ומציעים לכם הצעה,
מה אתם עושים?
שומעים? דוחים לאחרי החג?
ואם החלטתם שכן,
מתי נפגשים??
מחזירים תשובה אחרי החג? מדברים ונפגשים עוד שבוע וחצי?
ואם החלטתם שלא-
ואולי זה הוא/היא לו/ה חיכיתם כ"כ הרבה...
|השלבים המתסכלים של לפני ,באמצע ותוך כדי הפגישות הראשונות....
|
כשתתכננו את לוח השנה היהודי חשבו על אנשים שיוצאים לדייטים
אם זה יעשה לך רע לחג אם זה יגמר- אז חכי שבוע, לא יקרה כלום.
אם יהיה לך סבבה אם זה- אין סיבה לדחות, אפשר למצוא ערב אחד לפחות..
עוגי פלצתמטיילים!!!
|עצלנית|
ו...שיהיה במזל
יטבתהבס"ד
קבעו יומיים בשנה בשביל זה:
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא, ל) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר (משלי לא, לא) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו:" (תענית כ'ו ע"ב)
אח"כ מצטערים על זה...
יאאאאייייי !!! איזו הקלה!!!
טוב
ובגלל חג לא דוחים דברים כאלו
חרותיקחרותיקאם את רוצה תפני אלי..
מרב.|מדבר ממרום גילו|
אשמח לדוגמאות
או אולי פוליטיקה?
אז כנראה הכוונה לברר אם את שותה קוקה קולה בהכשר הרב לנדא או שמא סומכת על בד"ץ שארית ישראל (שייריס)
רמה דתית ופוליטיקה הן דוגמאות טובות. אבל יכול להיות שאלו נושאים שגם אם הם חשובים לך, הם לא מעסיקים אותך. אולי נושא החינוך בוער בך, ויש לך גם מה לומר בנושא. או איכות הסביבה, היחס לשונה, ועוד. כמובן, לא לציין לקונית ('דתית תורנית ימנית-מרכזית. דואגת לשלום פרחים ונכים באשר הם'). לחפור קצת. לדעתי, את בכלל לא אמורה לנסות לקלוע ל'מהי כוונת המראיין?'. חלק מהעניין הוא לראות באמת מה מעסיק אותך. דעתך הפוליטית לא חשובה כל כך בקשר זוגי אם זה לא דבר שבוער לך, ולכן חשוב לדעת לא רק מה את חושבת, אלא על מה את חושבת.
מקווה שעזרתי. בהצלחה!
אבל מה זה הסקר הזה על להירדם בדייט?
תנוחו קצת לפני.......
טבעי שאדם יהיה עייף,אבל להירדם??!
וכמדומני, היו כאלו שהזדהו עם המצב ושחזרו מקרים כאלה.
אני מעדיף שהיא תירדם,
מאשר שהיא תהיה ערה עם עיניים פקוחות...
לך דומיה תהילהאחרונה
מועדים לשמחה!
רציתי לשאול אתכן, הבנות, כמה חשוב לכן תלמיד ישיבה.
האם הייתן פוסלות בחור רציני, דוס שהתגייס לצבא אחר קצת פחות משנה בישיבה
משום שהרגיש שכרגע הוא לא מסוגל לשבת וללמוד אלא מרגיש רצון לפעול
ולתרום בעולם המעשה?
ממש לא הייתי פוסלת...
מסכימה עם אסנת ועם ״בהשתדלותינו״
הכנות והמודעות של אדם כזה ליכולותיו הרבה יותר משמעותיות לי
לי בהצלחה רבה!
בע"ה ובהשתדלותנו
כל מקרה לגופו.
ברור שמעשיו של אדם מעידים עליו, אבל האם זה מעיד על דבר חיובי או פחות חיובי? התשובה היא בהתאם לאוכלוסיות מסויימות ואנשים מסויימים.
בעיניי, אדם שרוצה לעבוד את ה' באמת, והוא שמח בעבודת ה' שלו זה הכי חשוב, ולא משנה מהי נקודת הזמן בה הוא נמצא כרגע.
תשמח בדרך שלך
כל הישועות!
הכול תלוי בעניין הגישה.איך אני חי את החיים שלי-האם מתוך תורה או לא.
ואז גם אחד שעובד ברוב שעות היום אך חי מתוך תורה לא ייחשב בעני פחות יותר מבן תורה.
עיקר התורה זה לחיות אותה בחיי המעשה.וכמובן בחיי המשפחה.
אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹמֶר.
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה חֶסֶד שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
תביא את זה כל יום!
AsNaTכתר הרימוןג'נדסאחרונהושוב נקרא אני בין כל אותם אלפי האנשים הנקראים רווקים אל עבר הבית הנוגע והמוכר או שמא הלא נודע והמנוכר
האם שוב יקבלוני ולא ישפטוני
האם שוב יכבדוני ולא יציקוני
מתי אגיע למצב שאדם לא ישפטני
האם אמצא מרגוע לנפשי
האם יש שוב אותם אנשים כמו האיש\ה אשר מצאתי כף מרגוע בצל חיקם
מתי שוב אנשים יסתכלו לי בעיניים ויאמרו "בוא תשב תפרוק את מה שיש בליבך"
בברכת שבוע טוב ומועדים לשמחה
נ.ב.מוקדש לכל אותם אנשים{ואני בתוכם} שעדין לא מצאו את זיווגם,ואני גם רוצה להגיד באימרה ברורה:אנשים בבקשה לא לשפוט את החבר\ה שכנ\ה מכר\ שמאלפי סיבות אנחנו מסתכלים בזכוכית מגדלת עליהם ולא תמיד רואים..יש להם לב ורגשות ורגישות בדיוק כמו לכל אחד מאיתנו.שנזכה
בבית שלי? שנה הבאה בליל הסדר?
נראלי שאשמח להיות אצל ההורים שלי- עם בעלי כמובן, או אצל הוריו..
כן? לא? למה? כמה?
עזבו אתכם מכמה...
זה המקום שדווקא הכי מתעלמים אחד מהשני - בגלל סרט טפשי שמוקרן על מסך.
שיוצאים למטרה נעלית כזו זה המקום הכי לא מתאים - לדבר על בניית בית ועוד על בית יהודי
היא להפגש עם הצד השני, ולצפות בו
"פגישה" בסרט היא ההפך הגמור, שני זרים יושבים אחד ליד השני ומתמקדים במשהו אחר
זה בסה"כ חוויה משותפת רק תלוי באיזה שלב של הקשר.. אם כבר מכירים, ואוהבים לראות סרט אז למה לא?
כשנמצאים כבר בשלב של לצבור חוויות משותפות,
כשצריך לבנות "ביחד" מסויים ואת הספסליאדה כבר מיצינו -
רעיון מעולה בעיני.
מעודי לא יצאתי ולא אצא לדייט. ולא משנה איפה.
אחרי שנתחתן, נוכל ללכת להצגות של דוסים. אבל רק זה ורק אז.
הייתי כבר בהופעה של האנדרדוס. לדעתי המערכונים ביוטיוב יותר מוצלחים.
יש משהו טוב בסתם לעשות דברים ביחד ולא רק לדבר על מזג האויר ומה הוא לומד..
מה גם שסרט טוב יעורר אחריו דיון על נושא זה או אחר שברומו של עולם...
וכבר היו לי דייטים בהצגות (לסרט הלכתי עם בעלי רק אחרי שהוא היה בעלי..)
ואפילו דייט בהקרנה של סרט נפרד אז לא נראה לי שזה נחשב..
וכמובן שיש דיון אחר- על האם בכלל לכת לקולנוע או לא כי זה מקום בעייתי וכו', אבל זהו דיון אחר וידויין בפעם אחרת...
רחלקהכי עדיף לא ללכת לקולנוע (גם לסרט צנוע, בשל מראית עין).
יעל מהדרוםעוגי פלצתלפחות לא בזמן שאתם יוצאים יחד...
יש נושאים ש-ל-א מזכירים בדייט, את זה כבר למדנו, לא? (למשל, את הגמרא הידועה על כך שנשים "דעתן קלה"...)
קחו עמכם דבריםוראיתי את הסרט הזה (ובדיוק באותה הקרנה שאני הייתה חברה שלי באה עם הדייט שלה)... דווקא אפשר לראות אותו ביחד לענ"ד...
חברה שלך זאת אומרת...
אם כבר רוצים ללכת לסרט, אפשר ללכת לסרט עם מסר חינוכי (כמו ההוא שתורת החיים הוציאו עכשיו על התמודדויות וכו') ואח"כ לשבת ולהעלות דיון על הסרט.
ולהעלות דיון? לא יודע, אני מאלה שאוהבים לתת למסר לחלחל לבד...
תלוי בסרט.
אבל בשלבים מתקדמים של הקשר לדעתי בהחלט אפשר.
גם לומדים שם דברים על הבן-אדם:
איך הוא מגיב כשיש סיטואציות לא צנועות
האם הוא אוהב לדבר במהלך סרט או לא (ראיתי שהיה פה מישהו שהציע לראות סרט בDVD ומדי פעם לעצור ולדבר עליו... בעיניי זה הורס את הסרט, כך שישנן גישות שונות בראיית סרטים)
איך הוא מתייחס לאנשים אחרים בקולנוע (כגון איך הוא מגיב אם מעירים לו להיות בשקט, או אם אחרים מדברים והוא זה שמבקש מהם להיות בשקט)
איזה סגנון סרטים הוא אוהב
וכו'...
בשנה שעברה יצאתי עם מישהי, שבמקרה גם למדה, במסגרת לימודי עיצוב, קורס על קולנוע. אמרתי לה, "בואי נלך ל"הוגו"". היא ממש לא הבינה מה הקטע לצאת לסרט בדייט. אבל היות שאני והיא יחסית מבוגרים, אני ידעתי במקרה המיוחד הזה על מה אני מדבר. אני אומנם גבר, אבל אני חושב ששנינו בלי שום בושה מחינו דמעות בלי סוף בסרט הזה, שהוא יצירת מופת (אבל צריך לדעת הרבה מאוד דברים כדי להבין אותו). בסוף הסרט היא אמרה לי שזה היה אחד הלילות הכי מרגשים בחייה. הסיפור על ז'ורז' מלייה, מלחמת העולם הראשונה, ההקשר התפיסתי של קולנוע אמריקאי, ההופעה של השחקן היהודי סאשה כהן, ההומאז' שבמקרה שנינו היכרנו היטב לבאסטר קיטון - כל אלו ריגשו את שנינו ונתנו לנו הבנה פנימית זה לזו, כזו שאולי בשום מבט אחר בדייט לא היינו מקבלים (וזה היה דרך משקפי התלת-מימד!).
אז זו הנקודה שאני מנסה לומר: צריך להפעיל ראש באופן סופר-רציני בשביל שפרויקט כזה יצליח. לא לנסות סתם - להיפך, לנסות רק מה שמבינים מראש שייתן משהו אמיתי.
אבל לא בתור הרגל אלא חד פעמי אם יש סרט טוב ששניהם רוצים לראות (כמובן תלוי איזה סרט) ולא בתחילת קשר..
בגלל שאלות (ובעיקר תשובות) כאלה, יש המון רווקים\ות
פסילה על שטויות עוד לפני שאתם מכירים באמת
דוני, יש מצבון שפשוט לא הבנת.
אני לדוג' הבנתי שהוא בקשר וחושב אם ראוי להציע/איך זה יתפשר.
או שאולי זה לא רלוונטי כרגע אך מסקרן אותו מה דעת הציבור....
זה שהוא רוצה ללכת לקולנוע ומפחד מאיך שיסתכלו עליו
וגם- למה על זה אנשים פוסלים?
נכון שבזמן הסרט עצמו לא מתנהלת שיחה, אך חוויות משותפות אכן יכולות ליצור תחושת קירבה ושבירת קרח. מה שכן, כל זה בתנאי שהולכים לשבת אחכ על איזה כוס קפה/ תה כדי שיהיה אפשר גם לשוחח. אפשר לפתח את השיחה בהקשר של הסרט וזו דרך לגלות כל מני דברים על הבנאדם שמולך מבלי שהוא יצטרך לאמר דברים מפורשים. לסעתי זה אחלה וסבבה(-:
לא משנה שזה לא נותן באמת מקום לדבר, לא נכנסת בכלל שקשה למצוא תוכן ראוי. בבוטות עדינה אומר שזה חדר חשוך והם יושבים במרחק סנטימטר = לא שייך.
כפול 2- שמונים+פופקורן-90 יאללה יצאת עם 100 ש"ח
יטבתהאחרונהנשמע לי טוב
ב"ה
רגעים אפורים
והולך בתוכי תוך כדי שהולך
על החול שם בחוף, לעיתים מחייך
נהנה מהרוח מהאופק בלי סוף
חושב על הרגע, שיוגדר "סוף סוף"
וזמנים שונים דומים בהרגשתם
כמו ילד ברחוב שמשמח את כולם
ואני מסתכל מהצד, מעריך למראה
שאפשר לחייך אליו למרות שרואה.
וכמו אותה חמלה שבאישור מתפשטת
בתוך ליבי, נותן לה לגשת
כשילדה שבוכה בגלל משהו קטן
שכרגע בשבילה זה כל העולם
ובאמת מלבב לראות מישהו נאמן
לעצמו, לליבו, בגלל זה הוא אומן
מתמסר לרגשותיו, בלבו לא בגד
ממשיך לנגן, עם קהל או לבד.
רגעים נפלאים, אך מסתבר שזה כך
שהכל מאפיר, והלב הפכפך
כשאת לא כאן, לא על החוף איתי
בא למופע החיים, עם כרטיס זוגי.
אתם חלק מהסיבה שזה מצליח לצאת.
תודה.
חג שמח.
...
סמייליתאחרונהמסופר על חסיד אחד שנסע שבועות מספר ליריד כשבליבו תקווה ותפילה
שה"מצלצלים" אשר זכה בהגרלה יהפכו מנחושת לזהב .
למזלו הלא הכי מאיר נוכלים היתלו בו ובתומו איבד את כל כספו ורוחו נשברה בקרבו
תחושת החוסר אונים " מלא הלך וריקם חזר " היכתה בו קשות והדיכאון נתן אותותיו
כיצד יראה פניו בעיר הכיצד יבשר זאת לאשתו כשבידיים ריקות ישוב ובפרט לילדיו המצפים בחיוך למתנות .
אך הגיע לעירו כבלי משים פנו רגליו לרבו אשר ינחם את ליבו ואולי גם מענה מדוע ככה נעשה לי ?
רבו שקיבל באותה עת קהל ראה את פניו הנפולות של החסיד המשתרך הסוף התור .
כשהגיע החסיד לפני רבו שח לפניו את כל המעשה כשמדי כל משפט או שניים דמעות חונקות את גרונו .
אחר שסיים את דבריו מביט הרב לעיניו של החסיד ועונה , " נו ו... " כמשיב לחסיד שימשיך בסיפורו .
החסיד משיב כלא מבין לרבו וחוזר בקצרה על הסיפור שוב ...
ושוב עונה רבו ואומר "נו ו..." החסיד שמופתע מקרירות הרבי התעשת ואמר " איני מבין מה נו ו.. זה כל המעשה "
אומר לו רבי " אם כן אינני מבין מדוע באת אליי ובפרט מדוע פניך נפולות ?
ב"ה יש לך קורת גג אשה ילדים ומקור הכנסה לצורך מחייתך . על מה את מתלוננן אינני מבין ...
ועל הכסף שבא בקלות אשריך שבזה מצא בעל חוב מקום לגבות חובו !
דברי הרבי נכנסו כאור מאיר וחודר מבעד לעצבות אשר ניסכה על פניו של החסיד
שב החסיד לביתו כשרגליו קלות מלא געגועים לביתו אשתו וילדיו אשר זמן רב לא ראו עיניו .
אחד ההבדלים אם לא הבולט ביותר בין החמץ למצה הוא עצם התפיחה
לעיתים אנו רואים צל הרים כהרים ומאדירים את החסרון ללא הבטה אמיתית ונכונה למאורעות החיים
אכן ישנם קשיים אבל הם לא כאלו קשים כפי שהם נראים עובדה שבכל זאת הגענו לכאן ...
עצבות לרוב אינה נובעת מהקשיים האמיתיים שהקב"ה משים לפנינו אלא מהגדלת הנפח שלהם בעיני המתבונן .
יהי רצון שנזכה בחג חירות זה לראות כי לא הכצעקתה ובפרט שהישועה מאיתו יתברך כהרף עין
אז תנו חיוך ותאמרו בלב שמח " עברנו את פרעה בע"ה נעבור גם זה " 
פסח כשר ושמח !
נקודה למחשבהאחרונהוחג שמח!!
כן / לא
שחור / לבן
יבריח אותו / יגרום לשיחה פחות בנאלית יותר פתוחה ומעניינת...
דעתכם..
מה אעשה זה כבר סרט אחר
תודה מראש!
ד"א לא ביקשתי משחק רק תובנות...
אדם ישרבאופן כללי, זה הרבה מאוד עניין של תחושה, איך נראה לך שהוא יקבל את זה. יש שיזרמו עם זה וזה באמת יפתח ויקדם את השיחה ואת הקשר, ויש שייבשו. או ישקלו לזרוק בעקבות "מהלך הזוי" שכזה.
ומותר גם פשוט לשאול אם הוא בעניין. קצת ישירות לא הזיקה לאף אחד. ויש אומרים שהיא אפילו מועילה (אני מכיר לדוגמא אדם ישר אחד שטוען כך)
נסיונות נואשים לחיות קשר לא הדדי.
איך אפשר להתעלם מהחג הכ"כ משפחתי ומיוחד כמו פסח..
אז הנה לפניכם שרשור לכבוד פסח, כל אחד יכתוב משפט,סיפור או משהו יפה לפסח ויקשר את זה לפורום(או שלא)
אני אתחיל:
לאשכנזים שבנינו - פסח קל ומועיל!
לא אוכל שום קטניות
הדבר היחיד שהם אוכלים יותר מאשכנזים זה אורז
.
שנזכה עוד השנה בע"ה לגאולה פרטית וכללית....!!
בס''ד
פסח כשר ושמח
