פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1372)

חחחח!

תזרמו.. קריאה, מוזיקה..

תמציאו מצידי!

אכילה, בישול, כתיבה, סנפלינג, סודות של אנשים אחרים ||

יואוו איתך!

 

 

 

 

|לוקחת נשימה עמוקה|

של אנשים אחרים

השכר?

של ה"אנשים אחרים" (הרי סבלנות עוברת בגנים, לא?)

הסבלנות עוברת בגנים

יש עוד אבל אני תוהה אם זה תחום עיניין

ספרים, אומנות,הצגות, רכיבה על סוסים, עיצוב, אופנה, איפור , חידות, קוביה הונגרית,

ז-ה מה שחיפשתי!!!

אסטרונאוטיקה, אסטרונומיה, אווירונאוטיקה, רובוטיקה, ננו-טכנולוגיה, ביולוגיה, זואולוגיה, אקולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה,

אלקטרו- אופטיקה, אלקטרוניקה ואני יכול להמשיך - להמשיך?

 

וברצינות - קצת מעליב כשמישהו פה מעלי כלל את "מדע" תחת תחום עניין אחד... מדע זה אוסף ענקי של כל כך הרבה דברים שכלולים בתוכו (כמו שפירטתי למעלה, וזה לא הכל...), שספק אם מישהו באמת יש לו תחום עניין שמוגדר "מדע", כי אין כמעט סיכוי בעולם שהוא יצליח לגעת בכולו אי פעם...

 

אז...למי בא ללמוד אסטרונומיה?

מאחל לך בהצלחה רבה ואיך אומרים פה באתר," שתזכה במהרה לעוף פורום אחד למטה...".

 

אבל אני כן סקרן איך נמצא את האחת שלנו אם לא נחפש... מה, ה' ישים לנו אותה מול העיניים עם שלט מנצצנץ מעליה וחץ לכיוון למטה (נא להפעיל דמיון בבקשה...) - "זאת האחת"?מעניין לחשוב על זה ככה.

היכל שלמה על ז׳בוטינסקי פ״ת

של אולם קונקורד החדש בבני ברק?!

נראה לי שהמנות זולות לא בטוחה..המון מזל טוב

שני בורקסים אחד מגני האצולה, והשני מ"ארמונות חן" (משמחים)

עולים לעולם העליון, ומגיעים ישר לגהינם,

המלאך אומר לבורקס של "ארמונות חן", אתה הולך ישר לגן עדן.

הבורקס של גני האצולה מתרעם,

"למה? בגלל שהוא בד"ץ?"

המלאך

"לא הוא כבר היה 14 פעמים בתנור"...

 

נראה לי לא מתאים לציין שם של מקום אמיתי בהקשר של בדיחה שיכולה לרמז לשון הרע על אותו מקום...

 

 

נאות ירושלים, הדודאים, היכלי מלכות..ויש אולם חדש עכשיו שנקרא "קונקורד" ונשמע מבטיח..

-היכל שלמה

-האופרה

-טרופיגן {לא יודעת כיווני מחיר}

 

ויש עוד אחד ממש יפה שאני יודעת שלא יקר ושכחתי את שמו..אם תרצי אברר לך..

המיקום נוח (קרוב לאלוף שדה,כביש 4)

אפשר להצטלם אם רוצים בפארק הלאומי שזה ממש קרוב.

ולפי מה שאני זוכרת ששמעתי המחיר אכן סביר.

 

יש גם את האולם "התחלות" בחולון.

 

בהצלחה ומזל טוב.

ב"ה התארסנו , ואנחנו ממש שאננים לגבי אולם , היעד בע"ה הוא בתחילת אלול -סוף אב כמו שתיארת ,

המצב קשה ?!

נלחצתי....

 

אני רק פותח כיוונים חדשים למחשבה...

 

חשבתם לחרוג אולי מהמסורת ה"מקודשת" ולעשות את החתונה בדרך שונה קצת (אם כי לא פחות שמחה), שגם תעלה הרבה פחות, גם אם תראה קצת מוזרה לאורחים?

 

רק לחשוב על זה... 

 

(זה לא בושה להגיד שאכן חתונות עולות היום הרבה יותר מידי, והופכות תעוקה הן למזמינים והן למוזמנים.... אם יתחיל גל פריצה של כאלה שמחליטים למרוד נגד המוסכמות, יחזרו לחתונות הצנועות שהיו פעם כשגם ללות לא היה איך, אולי ככה נצליח לפחות בציבור שלנו להחזיר את המצב לנורמאליות...).

ואני לא מאמין שקיים קשר בלי ויתורים

 

אם הבקשה תהיה ויתור על משהו שהוא חלק מההגדרה האישית שלי לעצמי,אז פשוט לא.

אבל אמורים להכיל אחד את השני ולא לדרוש שהשני יוותר. אם כן, זהו ביטול של צד אחד והשאלה שלי היא לגבי ביטול.

שרק צד אחד יוותר והשני לא?

זה לא בריא...

 

אבל וויתורים הדדיים, מתוך אהבה אמיתית, זה לא מעיד על חוסר באהבה, אלא דווקא להיפך, מעיד על חוזקה...

ואם הבחור יהיה מספיק מתאים לי... אסכים.

תכל׳ס נו, בואו נהיה אמיתיים, תבוא כבר, אעשה משתרצה 

ואם אני לא אשתנה? זה לא אני שגורם לסוף הקשר.. לה יש בעיה איתי.

ותלוי מאוד מה לשנות? אם זה משהו מעשי שזה לא קשור לאיזה בן אדם אני אז אין לי בעיה, אבל אם מפריע לה משהו  באופי ושזה מסוג הדברים שלא משתנים אז אם יש לה בעיה.. בעיה שלה..

אבל אם זה משהו כמו תחביב לדוגמא (סתם שלפתי) שהיא לא רוצה חיות בבית ואתה כן (נגיד שכן). היית מוותר?

תחביב זה לא משהו מהותי..  זה משהו שאני אוהב לעשות. משהו מהותי זה לא משהו שעושים אותו זה יותר באופי וכדו'..

על תחביב הייתי מוותר, יש דברים יותר חשובים מלעשות את מה שאני אוהב..

אם זה משהו מהותי אז זה ממש תלוי מה זה כי יש דברים שאפשר לשנות ויש דברים שממש קשה ואתה לא רוצה לשנות, ואם יש לה בעיה עם זה.. שתזרוק אותי..

ב"ה

ברור שבכל זוגיות יש וויתורים (ווטרינרים? >צ<) ואני מסכים עם מה שנאמר מעלי ורוצה להוסיף עוד נקודה אחת קטנה,

בזוגיות אני לא בא לחנך אותו/ה  הרצון הוא לחיות ביחד לעד, וכשזה בא בגישה של חינוך אולי זה יחזיק מעמד דייט שנים ..שנה שנתיים אבל זה יתמסמס...

(ולכל הבנות שעכשיו מריצות בראש את החינוך לביגוד מסוים ולדברים כאלו זה לא נחשב..אלא יותר בכיוון של דברים מהותיים)

 

כשבחור חושב שהחצאית שלך לא מספיק ארוכה ורוצה שתאריכי אותה בשבילו...ומנסה לאורך כל הדייטים להפוך אותך ליותר דוסית ממה שאת...זו בעיה...

 

אני מוכנה להאריך את החצאית, ולעשות כל דבר שיבקש, אבל אני לא חושבת שאורך חצאית זה כ"כ מהותי שבגללו צריך לחתוך אחרי תקופה ארוכה כשכבר מכירים......

 

 

מצד אחד, אמורים לקבל ללא תנאים, בערך, ומצד שני, ברור שיש רצון של כל צד שהשני יותר יתאים לדמות שבנה לעצמו ושהוא רוצה...

 

אז מה עושים? אפשר לעשות כמו שכתבת, להגיע לדיון מעמדה של : "אתה בסדר, אפילו יותר מבסדר, ואני רוצה להמשיך את זה אבל בתנאי...", ואז יש טעם רע...

 

אבל אפשר גם להעלות את זה לדיון אמיתי... לדבר עם הצד השני בכנות ובישירות על כך שיש דבר מסויים בו שמשום מה מפריע לך, ומה הוא חושב על זה, איך הוא רואה את זה... אולי, מתוך דיון אמיתי, גם אתה (או את...) תבינו שאתם יכולים לראות את זה באור אחר, או לחלופין, תגלו, בדרך נעימה, שלצד השני זה באמת לא כל כך קריטי והוא פשוט מעולם לא ראה את זה כמו שאתה ראית, ולמעשה אין לו בעייה לשנות את זה, \אז מזל שעשית את זה בדרך הנעימה ולא בדרך של תנאי...

 

חשוב גם לזכור שפעמים רבות דבר שמפריע לך עכשיו, לפני החתונה, לאו דווקא יפריע לך גם אחריה... שתי דוגמאות קטנטנטנות מהיכרות אישית: זוג שלפני האירוסין הבחורה הודיעה לבחור בבירור שעד החתונה הוא חייב להסתפר (ובואו נגיד שמכסחת דשא גם לה היה קשה לעבור על הראש שלו...) - והוא בסוף הסכים, אך כעבור שנה+, השיער חזר, ובואו נגיד שלא על זה הם ילכו ליועץ נישואין...

 

מקרה שני: בחורה שפשוט לא אהבה (בלשון המעטה), שהבחור המיועד לה לובש חולצות משובצות. זה לא התאים לה והיא העדיפה מראה אחר. היום, אחרי החתונה, היא בעצמה לוקחת אותו לקניות וקונה לו חולצות...משובצות! 

 

 

בחור שיציב לי תנאים בקשר, כנראה שלא יהיה איתי בקשר.
אני לא מאמינה בהצבת תנאים אל בשיח והגעה אל עמק השווה.
שוב גם זה מאוד תלוי בנושא.
אני חושבת שכל עוד מדובר במשו חיצוני שלא דורש ביטול של האני העצמי שלי אני בסדר עם זה.

תחושת הבדידות הכי מורגשת בחגים שכל המשפחה יחד..

שבעזרת ה' בשנה הבאה תזכי כבר לבוא עם בעלך..!!!

ב"ה

עם תמונת המצב שאת מתארת...הקושי הגדול לעניות דעתי הוא, עצם הידיעה שההורים שלך בלחץ ואת מרגישה זאת ללא מילים..

עצם המחשבה טורדת את השקט הנפשי והשלווה...אני באופן אישי משתדלת לשחות נגד הזרם ולשמור על אופטימיות ורוגע,ולהשליט את השכל על הרגש..ובעז"ה לשנה הבאה בעת הזאת נזכה לציין כמעט שנה ליום המאושר ביותר בחיים...אמן!! 

היציאה מהשיגרה- דווקא היא גורמת לנו לעצור רגע ולהתבונן על החיים שלנו. זה קורה כל שבוע- בשבת. ובעיקר בחגים.

בחגים כמו יום העצמאות או פורים למשל זה קורה פחות- כי יש הרבה אקשן, והם פחות מזוהים "משפחתיים" ויותר עם החבר'ה.

ראש השנה, פסח וכדו'- החגים העמוקים יותר הכוללים יום טוב, הם השיא של הימים בשנה בו מפלס הרגשות עולה, כל אחד חושב הרבה על המצב המשפחתי שלו, על השאלות של הסבתא/דודה בשולחן החג... על החג שיהיה בשנה הבאה שבע"ה יהיה כבר עם בן הזוג...

וזה טבעי ממש שיחד עם כל ההתרגשות והשמחה בחג, בגלל הדברים האלה- יש טיפה מועקה. ככה זה ממש כל אחד!

נראה לי שצריך לדעת לנווט את הרגש הזה למקומות הנכונים... אולי לתפילה (שתהיה בה יותר עוצמה דווקא בימים אלה) לאמונה..

בע"ה שיהיה לך פסח שמח ובשנה הבאה יהיה לך פסח אפילו עוד יותר שמח- עם בעלך!

לליל סדר שלא הצלחתי לחנוק את הדמעות גם על שולחן הסדר

וכל האיפור נהרס..

כמה קבלות קיבלתי, כמה תפילות התפללתי, כמה השתדלויות..

ומליון דייטים..

 

שתדעו לכם יקרים!

כמה שנראה לכם שאתם לבד..

אנחנו חושבים עליכם ומתפללים!

כואבים את כאבכם.. 

בוכים כפשוטו! אחרי כל שיחה עם חברה או חבר שמחפשים..

 

ובאמת, באמת - התפילות הם הנשק הכי חזק בסיפור.

אני רואה אותן מתקיימות היום ממש לפרטי פרטים!

 

ליל הסדר שאחריו - הייתי כבר נשואה.

יהי רצון שזה יהיה החג האחרון שתחגגו לבד.

הרבה הרבה חיבוקים וחיזוקים! 

 

זה מגיע בסוף!!

אני לא יודעת איך לחדור ללב שלכם, להוסיף שם שמחה ותקווה!

הלוואי ויכולתי. הלוואי שהדברים שיצאו מן הלב ייכנסו אל הלב..

והלוואי שה' ייתן לכם את החג הכי שמח בעולם!!! 

 

זוג ולאלירז תודה רבה!! עודדת!!!

חיבוק ו

של להגיד דברים חשובים בסמס התרחב גם להודעות בפורום

תודה על העידוד והחיזוק שה' יברך אותך!!!חג שמח!

אם זה סטנדרטי והגיוני- סבבה

אם זה גובל בעילגות - לא סבבה בכלל

כי גם אני לא משהו בנושא..

 

אבל יותר מידי!!!!!!!!!!!11   ?!?1?!?!?!?!?  חחחחחפחפפחח וכאלה... כן יפריע

אם יש אדם דיסלקט עם אישיות טובה, זה ממש לא יפריע לי, למרות שאני אישית כן מקפיד על דקדוק נכון.

אין לי בעיה עם סלנגים בכתיבה, אני בעצמי משתמשת בהם.
אבל אם הוא יכתוב לי: ״מה קורה??????״
או ״חחחחחח״
זה יהיה רע מאוד. (כאן חסכתי מכם תיאור אלים)

אני למשל שריטה קשה שלי בסמסים להשתמש בדווקא בעברית עילגת...

 

 

החכמה היא להפר את החוקים כשאתה כבר יודע אותם 

בעזהי"ת

 

חייבים לדעת אותו הכי טוב.

 

זה בדיוק העקרון.

 

 

כמו שבשביל לעצב משהו א-סימטרי, חייבים סימטריה פנימית הגיונית אחרת יראה בלאגן. גם לא-סימטרי יש סימטרי; גם לעילגות יש דקדוק..

 

 

כן, אבל אני כבר יודע להשתמש באותיות אית"ן,

לכן אני יכול לכתוב בסמס "אני יבוא, אני יגיע, אני יעשה".

 

ואני יודע היטב את השימושים התקינים במילה "כאילו",

לכן אני יכול לשרבב אותה היכן שמתחשק לי

בעזהי"ת

 

לא מספיק לדעת את החוקים ולא לבצע אותם;

צריך לדעת את החוקים ההפוכים.

 

למשל, אני יבוא אני יגיע זה לא תקין.

כאילו זה תקין; אבל כשרוצים להדגיש את זה, צריך לכתוב את זה במקומות הלא מתאימים,

נגיד, 

'את רוצה כאילו שנעשה כאילו את העבודה הזאת ביחד כאילו?' ואז הטון מובן.

 

אם היית מספרת על שגיעוט קטיו בלטי נסבלוט, הייתי מבין. על 'מה המס' טלפון'?! חבר'ה, פרופורציות! תזכרי שמסרונים בדרך כלל משמשים כתחליף לשיחה בעל פה, כך שהשפה שמשתמשים בה שם קרובה יותר לעברית מדוברת מאשר לעברית תיקנית.

 

וחוץ מזה - מה אכפת לך? את חוששת שהוא אדם זרוק וקצת מטומטם? אז תפגשי איתו ותתרשמי! אם הוא מוצא חן בעינייך, למה איכפת לך כל כך מהי רמת הכתיבה שלו? תאמיני לי שגם אדם שהדקדוק שלו לא משהו יכול להיות בעל נהדר. והרבה אנשים עם רמת כתיבה גבוהה נעזרים בה אחר כך כדי להבין מה בדיוק כתוב להם בגט.

 

סליחה על ההתפרצות, אבל יש אופנה מאוד פופולרית של פסילות על סמך זוטי דברים, וזה חורה לי.

 

בהצלחה!

לא צריך לקחת אותי ברצינות רבה מדי. מובן שזו הייתה דוגמה מוקצנת, אך הנקודה הובנה (אני חושבת).

ואגב, לא שאלתי האם לפסול על זה, אלא עד כמה זה מציק. לפני כמה זמן קראתי איזה שרשור על זה באתר כיפה (http://www.kipa.co.il/community/show/7232011 - מוזמנים לקרוא), ונוכחתי לדעת שאולי זה לא כזה הזוי שזה מציק לי. לא שזה מנע ממני אי-פעם קשר כלשהו, אבל זה בהחלט לא הוסיף "נקודות זכות" כשמישהו כתב לי בהודעה "גןןןןןןןןןןןןןןן, מה שלומך?! חחח... מתי אני יוכל להתקשר?". לא יודעת אם להגיד שזה גרע, אבל להוסיף- זה לא הוסיף.

 

מקווה שאף אחד לא נעלב. אם כן- סליחה.

אבל דעתי האישית היא שצריך לזכור שבפגישות אנחנו לא באים לחלק ציונים. לכולנו יתרונות וחסרונות, ההבדל בין האלה שזה בולט אצלם לאלה שלא הוא היכולת שלהם להסתיר את החסרונות שלהם. אי אפשר להכיר בן אדם באמצעות נוסחאות מתימטיות: שגיאות כתיב מורידות 3 נקודות, הוא לא הציע לשלם - יורדות 4 נקודות, יש לו חיוך חמוד - הוא מקבל 6 נקודות, סך הכל מינוס אחד = לא מתאים. זה נראה קצת מצחיק איך שהצגתי את זה, אבל לפעמים הניתוח שלנו לא שונה מזה מבחינה מהותית. וכן, גם אני חוטא בזה. הכלל לדעתי הוא שצריך לוודא שקלטנו את האדם שמולנו והצלחנו להבין איך הדברים שהוא עשה מתקשרים לאישיות שלו. היכרות מעמיקה יותר עם אדם מעמידה את תכונותיו והתנהגותו בפרופרוציה ובהקשר הנכון ומאפשרת קבלת החלטה מושכלת ואמיתית.

 

לכן עצם הדיון בנקודה הזאת ובנקודות רבות נוספות שעולות כאן מדי פעם מיותרות לגמרי בעיני. מילא מיותרות, אבל כאשר אנשים חותכים בגלל דברים כאלה - וזה בהחלט קורה - זה אפילו מזיק. מבלי לזלזל בכך שזה מציק, אני מציע להתאזר בסבלנות, ולראות האם שגיאות הכתיב האלה בהכרח מעידות על תכונות שליליות באופן מהותי (וזה בהחלט יכול להיות..)

 

לא נפגעתי כלל. היה חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת, שבהקשרים רבים היא חשובה מאד.

 

המון הצלחה!

 

בעזהי"ת.

 

אני כן באתי לחלק ציונים!

ציונים סובייקטיביים לחלוטין, אמנם, אבל זה עדיין ציונים. וזה לא רע, זה אמורלהיות ככה.

אני בודקת כמה הוא מתאים לי. וזה הכי לגיטימי שיש.

 

ויש בחורים שמבחינתי הם היו אפס אחד גדול, ומבחינת בנותאחרות הם היו הכי מעולים שיש!

כי כמו שאמרתי, זה ציונים סובייקטיביים לחלוטין.

שכותבת עם שגיאות כתיב חמורות מאד שיכולות להגיע לרמה של לרשום "כראתי" במקום "קראתי".

היא בחורה ממש ממש נורמטיבית וחכמה מאד!! (מעל הממוצע, עם מקצוע טוב!!)

 

זאת בעיה שלדעתי לא צריכה להפריע.

בנוסף, עד שרואים מה שהיא כותבת א"א לנחש שהיא כותבת עם שגיאות.

(נראלי)

יפריע לי שגם יכתוב וגם ידבר לא תקין בכלל. יענו, ל"ע, עילג:/

דקדוק פחות מפריע לי...וגם תלוי מה בדיוק..
לגבי שגיאות כתיב זה ממש מציק לי!

זה אכן היה מוריד לי קצת מהבחור..לא יודעת למה. קשה לי עם זה.

יש לך טעם מסויים, את יודעת שזה מפריע לך, מה רע בזה?

 

אדרבה, נניח ונתקלים במישהו שהאישיות שלו מאפילה על צד בעייתי כזה או אחר,

אז את יודעת ששווה לצאת מגדרך למען זה.

 

אבל בכללי, מה רע בהעדפות??

או שאני לא הכי אכזרית פה?

 

{ב"ה של הייתי צריכה לפסול על דברים כאלה..}

תלוי אם מעיד משהו על הרמה האישית או לא.

 

יש כאלה ש"לא חזקים" בתחום הזה, אע"פ שהם עם רמה.

 

לבדוק לגופו של ענין (אא"כ למישהו יש "אלרגיה" לזה..)

אז אם מישהו כתב חחחחחחחחחח זה רק בשביל להצחיק קצת...

איניינים של שגיעות קטיו זה כור סיפור אחר...

באצלכה!!

כמו "אני ילך", או "אספר לך שנפגש",

אבל כמובן שאני לא פוסלת על זה.

 

סתם נק' חולשה שלי.

 

אבל "חחחח" זה דווקא חמוד ומראה על זרימה..

בתור מי שאת עיקר החיים שלו מבלה מול הודעות כתובות, זה צרם לי כ"כ שלא הייתי מסוגל להמשיך.

 

אם זה מוצדק? לא יודע. זה אני.

סלנג זה אך ורק עניין של אופי.
שגיאות כתיב גרועות בהרבה משגיאות תחביריות
ודקדוקיות.
לי אישית לא יפריעו כלל שגיאות בדקדוק
ובתחביר, אלא אם הן ממש צורמות,
יפריעו לי רק שגיאות כתיב.

אם זה בגלל דיסלקציה/ עלייה לארץ וכו- לא יפריע.
אם זה בגלל עצלנות או הזנחת הלימודים- יפריע.
לא אפסול בלי לברר למה..

אז עדיף שלא, אני מזה יזלזל בו וחבל...

אם זה סביר אז עוד אפשרי.

בכל מקרה:

חחחחחחחח

פחחחחח

ודומיהם- ברור שכן,

גמאני כותבת כך

ואם היה לי את הסמיילים של הפורום בSMSים אז זה היה שאווה

תודה על השיתוף!!

אהבתי את ״מסביבי רק הורים״- תרתי משמע: חברים הורים ואת ההורים שלי...

חזק ממש

 

מרגישים מהשיר שאתה ממש מחכה ורוצה להתחתן אבל לא רע לך או שאתה נואש

מעניין אם אני צודקת...

ב"ה.

 

תודה על התגובות.

 

תרשו לי לא להגיב על שאלות פרשנות.

 

א. כי לעולם פרשנות לא תכלול את כל מה שהשיר מביע, זה יכולות ששמורות רק לשיר.

 

ב. השיר יותר קרוב אליכם כשאתם המפרשים.

 

זהו.

שתזכה למצוא אותה בקרוב...

בס"ד

 

בהצלחה.

לא אותם דברים.

 

תלוי עד כמה הפער מהבחורה גדול.

 

אם היא כזאת בד"כ, אז אני מניחה שיסתדרו.

 

קמצן  , או שקול , או פזרן ?!

לא רלוונטי לשאלה

 

 

כל אחד ומי שהוא!

שמתחיל (לא תמיד בהצלחה יתירה) להגביל את עצמו...

לק"י

 

לא קמצן ולא פזרן..

 

שקול שנוטה ללארג'יות ולא שקול שנוטה לקמצנות קשה לי עם טיפוסים כאלה ... שמעי אני לא פזרן בלי חשיבה יותר מידי אני חושב אבל וואלה אם אני יוצא וקונה אני לא יעשה זה יותר יקר מזה ב-5 שקל אז אני יקנה את הזול או אני יוצא עם חברים אז יוצאים אמנם  הכל בגבולות הטעם הטוב והכול עניין של הכנסה וצורך אבל לא לא ללכת ולהסתגף נגיד חולצה ב-200 שקל מבחנתי זה בסדר גמור (אלגנט) 

יש שקול ויש קמצן...

ואם הוא קמצן אז הוא ממש לא מושלם בעיניי...
לא אוכל להסתדר עם מישהו כזה.
(וזה אגב אחד הדברים החשובים מבחינתי בבירורים)

שאישתי תהיה הכי לארג'ית ופזרנית ולא שתהיה קמצנית אני לא יסתדר עם כזה טיפוס בחיים כי אני בדיוק ההיפך אני פזרן... ולא יכול שכל שנייה לשמוע על השיקול של הכסף...

לק"י

 

תצטרכו להיות במקביל גם מליונרים..

זה גם לא טוב.

צריך למצוא את דרך האמצע...

לא בדיוק מה שאמרת אבל לא משנה

ובעיקר לא על אוכל שזה חייב להיות בשפע ! קראו לי חי בסרט... אבל אנשים הולכים לעבוד ולעבוד קשה בשביל שיהיה להם אוכל ובגדים ונכון גם צריך לחסוך לדירה והכול אבל אוכל קונים והכול ובגדים קונים ומשקיעים בילדים בחוגי העשרה כי לימודים זה לא הוצאה זה השקעה בקיצור צריך לדעת לתאם את רמת ההכנסה לרמת החיים אבל אם משהו שלא יורד ברמה אפעם !!! זה האוכל 

קמצנות היא תכונה שלילית

כנ"ל גם פזרנות 

 

 

חסכנות היא תכונה של אנשים שקולים

שיודעים כמה כסף יש להם

ויודעים על מה כדאי לנצל את הכסף שלהם

ועל מה זה יהיה סתם בזבוז

 

אנחנו צריכים לזכור שכל שקל שהקב"ה נתן לנו

הוא בחזקתו

ואין לנו רשות לבזבז אותו סתם

צריך להשתמש בכסף בצורה נכונה ושקולה

ולא סתם התורה דואגת לפרט לנו שיעקב חוזר על פכים קטנים אפילו במחיר של הסתבכות עם שרו של עשיו.

"מלמד שהצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם, לפי שאין פושטים יד בגזל" (חולין צא, א)

 

אבל מצד שני צריך לזכור שאם אדם הוא עבד של הכסף

שכל מטרתו היא בעולם רק לשמור כסף, כסף וכסף

יש לו הרבה ממון אך הוא חי רע

לא רק שהוא חי רע, גם משפחתו והסובבים שלו חיים רע

"אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת ט ה')

זה דבר רע מאוד

כי בסופו של דבר זה גם מראה על חוסר ביטחון בקב"ה 

שהוא שומר את הכסף כאילו אין הקב"ה יכול לכלכלו מחר ומחרתיים

 

 

אבל בסופו של דבר,

צריך להזהר מאוד מלקטלג אנשים האם הם קמצנים או לא

 

מאוד קשה לקבוע את זה

לדעתי דברים כאלה ניתן לבירור רק על ידי שיחה כנה

לא בצורה ישירה על הנושא

אבל לפי התייחסותו לדברים מסויימים.

באמצע.. לא זה ולא זה.. כמוני..

כבר הצלחת להתאזן?

תלמד אותנו איך... 

אין מה לומר כ"כ..

 

מהחוסר הזה עוד תצמחי.. אני בטוחה.

 

שבוע טוב!

ב"ה
שאין אדם נוגע במוכן לחברו כמלא הנימה..ואל תטעי לחשוב שנתקלת בו בטעות,ובטח אין זה מקרה שהוא מאורס לחברתך..אצל הקב"ה שום דבר אינו מקרה...תאמיני שהבחור שמגיע לך יגיע בקרוב מאד בעז"ה,ואף אחת לא תחטוף אותו!!!שתבשרי בשורות טובות במהרה,וישועת השם כהרף עין...

...

שיגיע במהרה האיש שלך שימלא חסרונך במהרה!

הגיוני שכבר ראית את זה...
אוף.. אפשר פריקה? - לקראת נישואין וזוגיות
אני יודע מה הולך לך עכשיו בלב, כי גם לי זה קרה (ועדיין קצת קורה..)

אולי תמצאי שם כמה עידודים..

 

מה אני אגיד לך...? אני רוצה לנחם, אבל באמת אין לי מילים.
אני רוצה להתחיל להסביר לך כמה זה טוב בשבילך, ולומר ש"יהיה טוב",
אבל אני יודע שאלו יהיו מילים חלולות.
אוף.

אבל תזכרי שזה עוד שלב בדרך אליו.. זה יעזור לך

זה מביא אותי לשאלה אם זה ראוי בכלל לדבר על זה.

 

(בתור רווק ורווקה... מה זה תורם עכשיו?)

אבל אם הצד השני שואל/שואלת?

ואם הבחור/ה עשה/תה תשובה אז מה הבעיה ולמה שזה יפריע?

הרי גם את/ה לא צדיק/ה כמשה רבינו, נכון?

והיא בכלל לא אמורה לשאול שאלה כזאת.  צריך להתחמק מהשאלה. אם היא מתעקשת, אולי יש כאן מקום לשקר (או לחתוך, מה שיותר סביר). אחרי שחטפתי הלם כמה פעמים חלחלה אצלי ההבנה שגם על אנשים טובים וצדיקים מאד אפשר לגלות לפתע שגם הם נפלו בזה, ולא בהכרח באופן חד פעמי. הפער בין הרושם שעשוי להתקבל על האדם לבין האמת עשויה להיות קיצונית, ואם זה לא בשלב של היכרות מעמיקה זה רק יזיק לחשוף את זה.

שאמרת- זה בעיה נפוצה.. כמו למצוא מישהו שלא ניסה לעשן נרגילה/ סיגריה אף פעם

 

כולם ניסו לעשן נרגילה / סיגריה?

בעזהי"ת.

 

יש את בעלי שלא מתקרב לגועל נפש הזה, וגם אני לא עישנתי מעולם.

שומרים על הבריאות ועל הבגדים

(ואת המחשבה הזאת דווקא קבלתי מאמא שלי, כשנסתה לשדך לי בן של חברה שלה ובפייסבוק ראיתי תמונה שלו עם נרגילה..)

אם הבת תספר על דבר כזה?

 

ושאלת השאלות, האם נכון בכלל לספר על זה לפני?..

האם יש דברים ש'עדיף לשמור לאח"כ בשביל לספר אותם'?..

אבל אם זה כבר קרה, אז רק חשוב לברר שיש מודעות להשפעה נלא טובה, ושיש/ היה רצון לגבור עליה בדברים חיוביים. כולם טועים- וכולם נחשפים, וזה לא חכמה בימינו להיות אדם סגור. החכמה היא לדעת להתגבר על זה.

בהצלחה!

את חושבת שאין לך חסרונות?

אם היה אדם מושלם הוא היה מקבל פרופיל 100.

ובלי קשר - אדם הוא יצור מושלם..

"זכר ונקבה ברא אותם ויקרא שמם אדם!"

 

ואם את חושבת שאת "מיוחדת" כי אין לך חסרונות...

אני מרחמת עלייך ועל הסובבים אותך.

[אם הבנתי לא נכון את מה שכתבת, אני מבקשת סליחה ומחילה ולוקחת חזרה את מילותיי]

 

להיפך.
ברור לי שאני לא מושלמת..
אבל משום מה יש לי תחושה שזה לא לגיטימי.

את מתכוונת שלא לגיטימי להיות אדם עם חסרונות?

[זה די נכון, אנשים מצפים מכולם להיות מושלמים, חוץ מעצמם]

אני לא מתיימרת להיות מושלמת. לרגע לא חשבתי שאני כזו.
אבל האם האפשרות השניה היא שאני פשוט חסרת כל דבר חיובי??
למה אני צריכה להרגיש אשמה בנסיונות שה' מביא עליי..?
אני מנסה לעשות את המיטב והמירב ממה שקיבלתי.
ויש שיאמרו שאני עושה עבודה לא רעה..
אבל כנראה שזה לא מספיק.
כנראה אני צריכה להיות מושלמת.

ועצם המציאות שלך כאדם שרוצה להוסיף טוב - 

היא שלימות!

אל תיכנסי לדכאונות בגלל ציפיות מופרכות של אנשים סביבך.

את טובה, יקרה ומיוחדת!

תאירי לעצמך את הנקודות הטובות שבך..

וגם לאותם אנשים ביקורתיים..

פעמים רבות הם ביקורתיים במידה מסויימת כלפי עצמם פנימה

(כלפי חוץ הם "מושלמים" כמובן)

וקשה להם עם עצמם.

תפרגני להם, תפרגני סביבך -

זה חוזר בבומרנג!

[מנסיון גדילה במשפחה מאוווודד ביקורתית..]

 

ליקוטי מוהר"ן תורה פט'....

מה הדבר שיגרום לכם לא לצאת עם מישהו בשום אופן..?
הרי אף אחד לא מושלם..
אז האם יש נתון/תכונה מסויימים שהיו גורמים לכם לפסול הצעה?
אני אשמח לשמוע..
כדי להבין כמה פסילות על סמך חוסר היכרות איתי אצטרך עוד לספוג...
יאללה, תענו בכנות!

יש כאלה שלא יכולים לסבול תכונה מסויימת, ויש כאלה שאפילו אוהבות אותה.. זה אינדיוידואלי.

מה יגרום לכם להתעלם מהאדם העומד לפניכם ולפסול אותו על נתון..?

למשל אני, מישהו בשם שקד.
לא חושבת שאי פעם, גם בעוד מאה שנה, אצליח לסבול את השם הזה. (בעעע..)
אז, להבהרת הדוגמא..
אם לאדם מסויים שמוצע לי קוראים שקד, שאר מידותיו ותכונותיו לא ישנו לי, ואפסול אותו..

ובמיוחד כשזה לא הולך עם מישהו חושבים מה א נ י עשיתי לא בסדר. והכי קל למצוא חסרונות.
תזכירי לעצמך שאף אחד לא מושלם. גם אם הבחור שנפגשת איתו הוא כל מה שרצית, בכל אחד יש חסרונות, ולא מעט. תזכירי לעצמך כל הזמן כמה את טובה וראויה. (ובד בבד איפה את צריכה להתקדם, על מה את צריכה לעבוד..-כמו כולנו)
בעז״ה בקרוב תפגשי את בעלך. והוא יחשוב שאת הכי מושלמת בשבילו!

 חילוני/חרדי/מעשן/ יותר מ-5 שנים מעלי/בגילי/ פעיל ב'שלום עכשיו' /דכאוני/כעסן/גס רוח..... 

ב"פסילה"?..

 

נניח, אם הוא חרדי חילוני ומעשן - זה בסדר?

כגון- חרדי ופעיל ב"שלום עכשיו", מעשן ודכאוני..

 

כל מה שצריך לעשות זה לעשן את הדבר הנכון..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(לא לוקחת)

מכירים מישו כזה?

 

(אבל אם הוא יענה רק על נתון אחד..לא מספיק בשבילי...הוא יזכה ב'פסילה')

דן, ציפיתי ממך ליותר.. |מבט חמור סבר|
תענו לעניין, ברור??? |מאיים|

מחלה כרונית,מחלת נפש

ילדותי,שמן,קמצן,לא חכם

זה בגדול.

בעזהי"ת

 

מחלה כרונית- יש כאלה שלא מפריעות להתנהלות התקינה יתר על המידה ואין איתם שום בעיה.

 

ילדותי- זה תלוי במינון, אבל בילדותיות ייש גם דברים מעולים, שמחת חיים וכו'.. תלוי במינונים.

ושמן זה דבר שיכול להשתנות, לטוב ולרע..

בעזהי"ת.

 

שירת ירושלים, נוף ירושלים, ספייס, ירוק בעיר...

 

 

או כל תכשיט אחר, אפילו בושם טוב או קרמים אם היא אוהבת.

אותי הוא שאל מה הייתי רוצה וזה רק הוסיף לו נקודות+הוסיף שמחה מהמתנה שכן היא בדיוק מה שרציתי.

.

אתה וכתמר יפרח די כיכבתם שם..

מא למדתי כמה מילים נוספות בפורומית. רק הפורום עצמו הולך ונעלם...

{הלכה לעוף על עצמה במקום אחר? }

שרשור שמטרתו - התנגחויות בין רוני לאלירז - לקראת נישואין וזוגיות

 

מי שאוהב קצת את חיי הרווקות שיצביע! - לקראת נישואין וזוגיות

 

הודעה חגיגית על פתיחת ההרשמה לסבב שמירת הלשון ה-15 - לקראת נישואין וזוגיות

 

חבר'ה ההרשמה לסיור בעיצומה - לקראת נישואין וזוגיות

 

ואני בכלל לא מדבר על התקופה הפרהיסטורית עת קשלש כיכב פה כי ביחס לכמה אנשים פה גם אני צעיר

 

 

 

 

 

 

זה השילוב הרצוי...

בין שתי התכונות שציינת. ההפך מריאלי הוא רוחני/רחפן, וההפך מרגיש הוא אדיש. ישנם רחפנים אדישים, וכן יש ריאליים רגישים. כל אחד והעדפותיו, אבל בעיניי האפשרות השנייה לא רק שלא פרדוכסלית, היא השילוב המנצח..

 

באופן כללי, אם היית שואלת על תכונות שבאמת מתנגשות (רגיש/ה ואדיש/ה למשל)  בדרך כלל זה לא מסתדר, אבל יש כאלה שדווקא הניגוד יוצר אצלם זוגיות נהדרת. אין לזה תשובה חד משמעית, והניסיון האישי נותן את התשובה הטובה ביותר..

 

בהצלחה!

נראה שאין ממש אלטרנטיבות

בעזהי"ת.

 

האמת שאני לא יודעת אם השנה יש, אבל כבר כמה שנים טובות דביר רביב\עמיתים לטיולים מארגנים לילה הסדר בגילגל- מתאים לכולם.

שווה בדיקה.

תודה על הנסיונות והכוחות שהוא שולח!!!
תודה על הכל!

תודה לך על הכל!

 

על האתגרים!

 

על השאיפות!

 

על החלומות!

 

ועל זה שאתה כאן תמיד לצידי, בכל עת ובכל מקום!

הייתה שבת כייפית במיוחד עם אורחים ואחיינים .

 

השבוע נולד לי אחיין בשעה טובה!

 

הקב"ה מלמד אותי שאני צריכה לסמוך רק עליו....

 

שיהיה רק בשורות טובות, שבוע נפלא!

1. שבת קטנה וכיפית

2. נפגשתי הרבה עם החברים שלי בסופ"ש הזה, מה שלא קרה הרבה זמן

3. יש לי עבודה טובה ובשפע ב"ה

4. בחיים לא היה לי טוב יותר

5. פסח מתקרב

1. הבחור זרק אותי ולמדתי מזה הרבה.. על עצמי על קשרים ובכלל.

2. הלוואי והוא יתחרט. (תגידו לו שכדאי לו)

3. היה לי יום הולדת ולא חגגתי, למה? מצב רוח מלנכולי.. (ולמה זה פה כי כשם שמודים על הטובה מודים גם על הפחות)

4. קיבלתי 500 ש"ח מתנה מהורי שיחיו ו500 ש"ח תלושים מהעבודה מה שאומר שיש לי בגדים חדשים ונעליים חדשות.

5. אחותי קנתה לי מתנה שווה.

6. גיליתי השבוע מי האדם שהשפיע לי על החיים.. התנא נחום איש גמזו.

 

וד' הוא פשוט טוב..

גם כשהוא נותן ניסיונות..  

1 כבוד המנהל היה בבדיקת עיניים עם הבת שלו והמצב משתפר

2 הוא גם התקדם בהרבה עניינים חשובים.

3 לניצן_מ היתה שבת כיפית במיוחד, עם קרובים ואחיינים,

4 נולד לה גם אח, בשעה טובה!

5 בנוסף, הקב"ה לימד אותה משהו חשוב מאוד..

6 את נקודה למחשבה זרק בחור אחד, וזה כנראה טוב לה,

7 אבל בכל זאת, הלוואי והוא יתחרט.

8 היה לה יומולדת, היא קבלה ממון רב, וגם מתנה שווה מאחותה

9 והכי חשוב- היא גילתה את הגורו שלה. תנא חשוב מלפני 1800 שנה.

10 לאדם ישר אחד עברה שבת קטנה וכיפית,

11 הוא גם נפגש עם המון חברים, מה שבאמת לא קרה הרבה זמן.

12 וככה בשוטף- יש לו עבודה טובה ובשפע, טוב לו בחיים ופסח מתקרב

ושאינך ציני!

יפה שאתה שמח שלאחרים טוב

ואני מקווה שזה לא אומר שלך לא היה טוב ולכן כתבת על הטוב של אחרים

פשוט - מעומס הנקיונות הוא חשב שעוד מעט זה פורים..

חן-חן על ההסתכלות=)

אבל לא מפריע בכלל? 

 

תמוה.....

למה שהמציאות הזו שבעלך מגויס, תחשב כמפריעה?

אני הייתי מנסחת הפוך:

"אולי לא מפריע להן,

אבל קל? תמוה.."

 

שיש בנות שבעל בצבא לא מפריע להן..

לא דיברתי על בעל בצבא, אלא על בניית קשר בזמן שהבחור בצבא.

כמו ששאלה פותחת השרשור.

 

כנראה שיש בנות שיותר מתאים להם לבנות קשר לאט, עם שיחת טלפון פעם בשבוע ופגישה פעם בשבועיים.

מה תמוה בזה?

 

 

כנראה שנקודת המבט היא שזוהי סיטואציה בעייתית, ועל כן מוזר שיש שלא מפריע להן. חבל..

 

כמה נקודות שאפשר לחשוב עליהן, לגבי "מדוע לא מפריע":

- הרבה לומדים בישיבה כמה שנים טובות, ואח"כ מתגייסים, כי צריך. ויוצא שהגיוס יוצא בגיל שבו מתאים להפגש. ומכיוון שבנות כן מחפשות לרוב מישהו שהתגייס, וכן מישהו שמשלב ישיבה, לפחות כמה שנים טובות, מטבע הדברים לפעמים נוצרת מציאות כזו של חיבור בין הצבא לפגישות. ועל כן למה שלא יקבלוה?

 

- בכל שלב בחיים תהא סיבה מדוע לא להתגייס: פעם אלו הפגישות, ופעם חתונה, ופעם ילדים וכך הלאה והלאה..

ולכל המעוניינים להתגייס, והרואים בכך אף חובה, אין עניין לא להתגייס משום התרחשויות שקורות בדרך. הרי לכך אין סוף..

 

- להתחתן עם אדם מגויס, הרבה פעמים זה כמו להתחתן עם אדם שעוסק בעבודה תובענית. וכשם שהעבודה התובענית דורשת פגישות מעבר לשעות הרגילות, והערכות בזמנים שאינם זמנים, ונסיעות מחוץ לבית לכך וכך ימים. כך הצבא. ומה ההבדל בעצם?

 

בהצלחה!

זה כמו להיות אשתו של ראש הישיבה. האם לא אכפת לה שבעלה עסוק כל היום והלילה ובקושי בבית?
בטח שאיכפת!

וזו שהתחתנה עם רופא, לא אכפת לה שהוא נעדר בשעות לא שעות כולל שבתות וחגים?
בטח שאיכפת.

איכפת. ולא קל.
אבל שווה את זה,אם נשואים לאדם שאוהבים ומעריכים.

אותה אחת שמוכנה להפגש איתך למרות הצבא חושבת שקושי זמני זו סיבה לסיכוי לפספס את בחיר ליבה..

ואת זה אני כותבת למרות שאני אף פעם לא הסכמתי,גדול עלי..

עם פרידה של שבועיים. וחצי כל פעם אפשר להתמודד..

אבל אם לבת יש לו"ז עמוס בלימודים/ שירות וכו' ולא תמיד יתאפשר להפגש בתאריכי היציאות שלו זה כבר יותר מסובך ואולי גם לא רצוי

בײה
למרות שהבת אומרת שהיא מסוגלת להתמודד 17, אני מכיר כמה זוגות שהיו מאוד קרובים לשבירה (וכאלו שנשברו לצערי..) אז הכל טוב ויפה אבל אין באמת מדד ליכולת/חוסן נפשי הזה.
אז תכלס זה עדין פגיעה בבת ברמה כזאת או אחרת..

זה וויתור שצריך לעשות לפעמים (כמו שכתבו על אשתו של ראש ישיבה או רופא) בשביל משהו גדול ששווה את זה. 

ויכול להיות שזה יפריע, אבל אולי ההפרעה היא כמו זבוב לעומת שאר הקשר.

 

בײה
כי לרוב הקרירה של הרופא/רב היא לא תוך כדי הקשר אלא אחרי שהקשר כבר מבוסס ויציב. (ושוב אני גם מכיר זוגות הפוכים אבל בודדים)
ובסופו של דבר חוזרת השאלה אם בכלל להיכנס לקשר תוײכ צבא בכלל.

אחרי שהבחור יחליט, כל בת תעשה כבר את השיקולים שלה

בײה
לדעתי על הסבירות שהבת תיפגע כתוצאה מהריחוק שבקשר זה כבר פחות כדאי, וגם אם היא תגיד שהיא לא נפגעת מזה בכלל, וזה לא מפריע לה כהוא זה, זה עדין לא בסדר מצד הבן.

בײה
תסכימי איתי שלא להיפגש 17 כן פוגע בקשר..

ויפה שעברת לפוגע בקשר ולא פוגע דווקא בבת =)

 

בײה
למרות שנראלי שהדרך בין פוגע בקשר לפוגע בבת מאוד מאוד דק..

לא אתה הפוגע. 

 

הגישה שלך עד עכשיו היתה שהפגיעה היא דווקא בבת.. נראה שעברת לגישה שהפגיעה היא בקשר- בשתי הצדדים בעצם ואז זה משנה את התמונה 

 

כי בבת זה יכול גם לא לפגוע (באמת) אבל בקשר לעומת זאת זה כן עלול לפגוע

בײה
הרעיון הוא שאם קימת הפגיעה בקשר האם ליצור אותו בכלל במהלך השרות הצבאי?

לענ"ד ליצירת קשר יש 2 אופציות- או שזה יכול לחכות, או שזה כנראה זה ואז חבל לפספס.

 

אם זה יכול לחכות- ב"ה

 

אם זה כנראה זה- ה' ידאג להפגיש בינכם גם בפעם אחרת בחיים (למרות שיש את עניין ההשתדלות וכו')

 

ככה שמ-2 המקרים יוצא שעדיף לחכות..

 

אגב, זה נראה לי גם תלוי באורך השירות הצבאי. אם אתה יודע שיש לך עוד שנתיים ועכשיו אתה מוכן- אז אולי בכל זאת שווה את זה.. אבל אם מדובר בעוד כמה חודשים- אפשר לחכות.

כמה זמן זה הולך להמשך? (השירות בצבא, לא הקשר)
יצאתי בזמנו עם בחור שיצא פעם ב3 שבועות.
הקשר דווקא עלה יפה מאוד
ונהננינו מכל רגע.
הפרידה בסופו של דבר היתה על פער אידאולוגי והשקפתי
אבל דווקא השעות המרובות של טלפונים
הועילו לו בהרבה מפגישות של בילוי.
למרות שצריך לחוות חוויות משותפות גם במעשה כדי לפתח קשר, ואת זה עשינו יותר בפגישות.
ולכן אני שואלת
עוד כמה זמן זה מסתיים.
אם עוד 3-4 חודשים, במקומך הייתי מתחילה לצאת.
ואיך אומרים? משליכה על ה' את הדאגות ומתפללת לזכות מכה ראשונה, בבחור/הבחורה שיציעו.
(זה לא שההצעות יקפצו עליך ברגע שתיפתח לעניין.
בד"כ הן מחכות לזה, ואז נעלמות.
הרי נאמר "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
כשמחוץ לדייטים, נראה שיש ים הצעות
כשקופצים פנימה, הולכים בחרבה. (

השאלה לגבי עד כמה קשר בצבא מפריע לבנות היא יחסית שולית.

הדבר המרכזי הוא שקשר עשוי להביא לחתונה.וחיי זוג נשוי בצבא-

(זו לפחות צריכה להיות הגישה)זה כבר סרט אחר לגמרי.

 

אם השאלה היא רק לגבי תקופת ה"קשר"-כמו לדוג בחור במשתחרר תוך מס' חודשים-

נראה לי שיהיה ניתן להתגבר על זה,גם הבנים וגם הבנות.

אני לא רואה איך זה סותר או מפריע לקשר.מבחינתי זה אפילו משבח את הקשר כמובן אם הגבר יודע לתמוך במקומות שצריך גם דרך הטלפון ולא לתת הרגשה שהצבא עולה על הקשר.אלא לקדם את הקשר למרות המרחק.זה דורש כמיה טובה של בני הזוג כדי ליצור קשר מ"רחוק".

וזה דורש מאוד השקעה מהגבר שהוא חוזר הביתה לדעת להשקיע למרות העייפות ולתמרן בין המשפחה והחברים וזאת שהוא יוצא איתה.

אבל אם הגבר יודע לתת תחושה שהקשר חשוב לו,ויש תקשורת טובה זה יצליח.

אני ההיתי מוכנה גם להתחתן עם מישהוא שבקבע או שבמהלך הקשר יחתום קבע אם זה מה שישמח אותו.

מנסיון

בס''ד

 

באמת שיש בנות שזה לא מפריע להן. מניסיון אישי זה אפילו מחזק ומקשר עוד יותר..

מומלץ בחום לכל המתלבטות/ים.

 

ושיהיה בהצלחה.

אפשר להסתדר - כן. להגיע מלכתחילה לכזה מצב - ממש לא.

לא יודע מה היה הניסיון האישי שלך,
לא בטוח שהוא משקף ויכול להיות דוגמא למקרים אחרים.

בעזהי"ת.

 

יש לה חבר כבר אלף שנה בערך, והוא בצבא תקופה ארוכה, ולפי מה שהיא מעידה טוב להם.

וכנראה לדעתה זה טוב אפילו לכתחילה.

זכותה לחשוב כך. וכמובן שכל אחד יעשה מה שטוב לו.

 

ולעוז והדר אהובתי- נשיקות!

וכמובן גם כמה הם מדברים בפלאפון בין הפגישות, כי אם הוא לקראת סוף השירות (שיש יותר זמן וגם קרוב לשחרור),אז מסתמא שלהרבה בנות זה לא יפריע...

אבל ברור שזה דורש מהם הרבה יותר סובלנות בבניית הקשר כי סוף סוף שיחה בטלפון לא בדיוק מגיעה לרמה של פגישה.

לא לפתח יותר מדי ציפיות. לא לבוא בבאסה כמובן, אבל תבואי בגישה של 'אופטימיות זהירה'. עצה שלי: אל תתיחסי לזה כפגישה לקראת חתונה. תראי את זה כפגישה חברית, ולא יותר. לא לחשוב על 'אולי יצא מזה חתונה' ואז לבנות מגדלי קלפים של דמיונות של עתיד משותף, שאחר כך קורסים ומשאירים טעם רע. הזדמנות להכיר אדם חדש, ואולי לפתח ידידות. אם בהמשך זה יגיע ליותר מזה - מצוין. אבל מראש אל תחשבי אפילו על חתונה עם מושא ההצעה.

 

יש כאלה שחולקים עלי פה. אל תאמיני להם!

 

המון הצלחה!

חולקת עליך בכל פה.
אחת המחשבות שצריכים כשמגיעים לדייט היא "זה זה!!"

ו'בשמחה' מקסימה!
כל הכבוד על המאמצים.
אל תאבדי את האופטימיות
היא תחייך אלייך חזרה עוד רגע עוד מעט.
וחוצמיזה, כל אדם שפוגשים הוא סוג של תיקון בנו ולימוד חדש
בין אם זה הבנה של עוד נתון שחשוב לנו בבן הזוג
ובין אם זה משהו לא ברור בכלל
אבל עוד נשמה שהיינו צריכים לפגוש בדרל אל המיוחל.
זה לא פשוט, תמשיכי לחפש ולהיות אופטימית.. אופטימיות זו אמונה
שהקב"ה מוליך אותך בדרך הבטוחה והנכונה
המתנה בוא תבוא ואיתה הרבה שמחה וטוב.

לפני שיוצאים לעשות דור ישרים ולבדוק אם הקשר בניכם מתאים.

חבל להתחיל סתם קשר ולהתחבר אם יש חשש רציני!!

ובעזרת ה' ובישועתו תצליחו!

שלל המחלות הגנטיות..

 

יעוץ גנטי עושים אחרי החתונה לפני הריון לקבלת מידע רחב יותר..

מן הסתם המחלה המדוברת לא נבדקת ב"דור ישרים".

עד כמה שידוע לי - בדור ישרים בודקים מחלות מסויימות מאד, והמכנה המשותף שלהן שהן מחלות שגורמות לסבל רב ואף למוות.

אם הבחור מתאר את המחלה "יש לי מחלה כרונית מסוימת שאיתה אין לה בעיה", אז כנראה שהמחלה הזאת לא נבדקת אצלם.

 

אפשר לקבל ייעוץ דרך קופת חולים אצל יועצת גנטית, לקבל ממנה אינפורמציה לגבי המידע הקיים היום לגבי המחלה ואם היא גנטית בכלל.

אבל אם בכל זאת החלטת ללכת על זה ואני מבין מדבריך שהאמא מאוד דומיננטית בקשר הזה אז נסה לשכנע עוד פעם את האמא דרך השדכן, תגיד לה גם את הסיבות שנראה לך שזה רלוונטי ותנסה שוב ושוב עד שהיא תסכים או לחילופין שתצא לה מכל החורים.

 

בכלל, אתה יודע, אם וכאשר זה יקרה היא עוד עלולה להיות החותנת שלך אז אולי בכל זאת לא כדאי ממש להגזים...

שלח שאלה למכון ליעוץ גנטי באחד מבתי החולים בה אתה פורש את ההיסטוריה הרפואית-משפחתית שלך ושלה ותשאל האם יש לחשוש או לא.

בהנחה שמה שקראת בספרות נכון תקבל תשובה מרגיע  עם חותמת מרשימה. אם לא יענו במכון אחד תנסה במכון שני.

ולהקים "יום מודעות" למה שיש לו בקרב משפחת הבחורה.

 

אנשים פוסלים כל הזמן על כל מיני דברים, אני רואה את זה בתור הצלה מפגישה שלא הייתה צריכה לקרות.

תסביר את זה לבחורה,

היא כבר מספיק בוגרת להבין לבד מה באמת חשוב ואף לשמוע בעצמה שאין עם זה בעיות.

ואם היא הולכת אחרי אמא שלה בכל דבר- אז לא צריך-

ואתה ניצלת מאמשהי שאולי היתה מערבת לכם את אמא שלה בכל דבר קטן שהייתם עושים.

אז תראה מה באמת כדאי ונכון לעשות.

 

מלא הצלחה!!

מקסימום תגידו לאמא שתעברו בדיקות גנטיות ותתחתנו רק בהמלצת התוצאות

 

 

ומאיך שזה נשמע לי (איך שאתה מדבר) גם ככה תחתוך אחרי פגישה אחת

יש מצב שאת יותר פסימית ממני?!

לא שאני יודע מה אעשה, אבל גם הצומי עושה משהו.. לילה טוב!

דור ישרים בודק נשאות למחלות גנטיות שכיחות

ולא- מחלות כרוניות

הוא אומר שיש לו מחלה כרונית לכן כל הדיון שהתפתח פה על דור ישרים ככל הנראה לא רלוונטי.

אמרת שאתה מכיר את הספרות על מחלתך ואין קשר בין מה שיש לך למה שיש במשפחה שלה

מאוד מתסכל שפוסלים אותך עפ"י זה בלבד- כאשר מצד האמת ככל הנראה מדובר בבורות בלבד

אולי תבקש מהחבר שהוא ידבר עם האמא? אולי יש איש מקצוע שהם מכירים וסומכים עליו שאפשר לערב אותו?

אם אתה חושב שהבחורה מתאימה לך -  תעשה השתדלות, אבל לא הייתי יוצאת מדעתי על מישהןישלא פגשתי מעולם-

 

לדעתי- אם עשית התדלות והם עדין לא מעונינים- שיבוסם להם- תמשיך הלאה..

הקב"ה נתן לך את המחלה הזו עם כל ההתמודדות שלה- וגם- לסנן לך דייטים מיותרים שאתה לא צריך לפגו שכי הם בורים ופוסלים אותך עפ"י זה

בהצלחה

אם בכל זאת תצליח לצאת איתה - מומלץ לבדוק את טיב הקשר בינה לבין אמא שלה.

קשר טוב עם ההורים זה חשוב. קשר טוב מידי עלול להפריע מאוד לזוג בתחילת דרכו.

בס"ד

 

 

[או למקומות אחרים שעוסקים בנושא. נראה לי שניתן גם לפנות לדור ישרים באופן מיוחד בשביל דברים כאלו]

 

בכל מקרה - רצוי לבחור גוף שמוסכם עליך ועל הבחורה וההורים שלה.

לשאול אותם ואחרי שיהיו תשובות ליזום פגישה שלכם עם ההורים שלה (ואולי גם שלך) ואז לקבל את ההחלטות בחכמה...

במכון פועה ודאי שיש אפשרות לדבר כזה. שווה לנסות... ב"הצלחה!!

בס"ד

 

 

זה שאתה חולה במחלה הזו ומתמודד מצויין לא אומר כלום על אף אחד אחר וההתמודדות שלו איתך - גם אם זה הילד שלך.. [בע"ה שלא יקרה!! אבל צריך לחשוב גם על האפשרות הזו]

לשדכן.

 

ןתציע שאם האמא רוצה, היא תפנה למישהו שמבין בכך כדי שיסביר לה שאין קשר.

 

כדאי שתצרף מס' טלפון של רופא מומחה, או  מישהו במכון פוע"ה שיכול לנדב את המידע.

 

ולא אתה בתור "מבקש", אלא בתור מוכן לעשות טובה לבת שאימה דואגת, כאשר מדובר בהצעה שנראית לך עם סיכוי.

 

פשוט לגמרי.

קשר כזה בין נערה לאמא שלה זה מתכון בטוח לבעיות. במיוחד אם האמא מלכתחילה לא רוצה אותך.

אולי אם יום אחד הבת תתבגר, ותצליח לחשוב לבד על מה היא רוצה או לא רוצה- תנסה שוב.

 

(לא קראתי את השירשור. רק פתיחתו)

אתרום מנסיוני:

א. בדוק אם תלות הבת באם נראית לך - כדי להימנע מחיכוכים בנושא זה בהמשך. יכול להיות שעל זה צריך לשים דגש ולא על הידיעות של האם או הגנטיקה שלכם.

 

ב. הכרתי כמה מדוייטים שהתעסקו בלחשוף תיקים רפואיים ובמחקר עם מומחים. סתם עוגמות נפש מיותרות. מרחיב את הדעת ומכווץ את הלב.  אם ניתן לעורר פתיחות  - שוה מאמץ, אם לא , אז מאמץ וחשיפה מיותרים. אם כי בהשגחה פרטית - זה פותח דלת עבורם להתמודד עם אתגרים לא צפויים. אולי יעשו שימוש במידע בהמשך ובהקשר אחר.

 

ג. לא תמיד יודעים לבחור נכון ותודה להורים שחוסמים אותנו לזרא. סלע במורד הנחל יוצר זרמים חזקים יותר שעוקפים אותו...

טוב אמרתי פה משהו כפול...

המבין יבין.

 

ד. אישית הכרתי בחורים עם מחלות שלא ידועות כגנטיות ובמשפחה שלהם זה מאד גנטי.

בדקתי אם אני מקבלת את זה ומבינה את ההשלכות.

לא תמיד הבנתי...

ידעתי לגבי אחד מהם שהוא מתמודד נפלא עם מחלתו, אבל עלי גם לתת יד לזה ולא יהיה קל. אבל לחשוב על האי ודאות אם זה יהיה לילדים שלנו ומתי זה יפרוץ ואם הילד יתמודד כמו האבא או שזה ידרוש ממני כוחות שאין לי...זה הטריף את דעתי.

להורים שלי נודע ועשו לי טרור נגד הבחור הזה.

ולעומת זאת,

היה בחור שהם הכירו ורק כשחשבנו על כיוון של חתונה  והם כבר הכירו אותו - טיפטפתי להם מידע. להפתעתי הם רצו ללכת על כל הקופה וקבעו שיחות יעוץ עם מומחים וקיבלנו חומר לעיון ועובדת סוציאלית ו...

היה גדול עלי.

אחרי הכל זה חוזר לשאלות הפשוטות - טיב הקשר וההשלכות עליו. פתיחות, קבלה,חיבה, שיתוף, מחוייבות, מגבלות צפויות...

מוסרית- ברדיו רועשים על כך שיש או אין מספיק מקומות ונגישות לנכים במופע של "כוורת" בבריכת הסולטן. אבל לא לכל אחד בלב יש מקום ונגישות לנכים...

זה לא המקום להיות מוסרי וצדקני.

אל תתחבר לחבר הזה שלך אלא - אתה בכלל מתחבר לבחורה הזו? והיא-בפשטות גמורה בלי ייפיוף  -  יודעת במה מדובר ובאמת רוצה להכיר אותך? 

 

"אין שום קשר גנטי או אחר בין 2 המחלות"? זאת לא אותה מחלה??

 

בכל מקרה, לא הייתי יוצאת עם הבת בגלל "חוסר התזוזה שלה ממה שהאמא אומרת"- די מטריד לא?

 

1. בנוגע לדור ישרים/בדיקות גנטיות וכו': כפי שציין מישהו (סליחה שאני לא ממש זוכר מי אמר מה..) זה לא רלוונטי למה שיש לי. השאלה בכל מקרה היא לא עובדתית אם יש קשר גנטי - הבסיס לחששות של האם ידוע לי, והוא מוטעה בוודאות. מדובר בשתי מחלות בעלי תסמינים כמעט זהים, ולכן יש שמבלבלים ביניהם, וזהו בדיוק הסיפור פה.

 

2. מאד עניינו אותי התגובות שהמליצו לרדת מזה/כנראה שמשמיים מצילים אותי ממשהו שלא אמור להיות וכו'. לא שווה לפעמים להשקיע קצת מאמץ? אם בכל קושי נראה סימן משמים שזה לא מתאים, יקח הרבה זמן להגיע ליעד, לא?

 

3. יתכן שקצת הגזמתי לגבי ה'שליטה' של האם על בתה, אבל אני לוקח את ההערות בנושא לתשומת לבי.

 

 

 

 

אבל יש גבול עד כמה- במיוחד כשמדובר על לפני היכרות. אם הייתם יוצאים כבר והשאלה היא אם להילחם על הקשר או לוותר, יכול להיות שהתשובות היו אחרות.

 

מצד האמת, יש מליון סיבות למה בני אדם פוסלים הצעות. חלקם ידועות לנו וכנראה שהרוב המוחלט לא. כמי שאחותה סובלת מנכות, אני יכולה להגיד בוודאות שסביר להניח שהיא תסבול מכאלה שידחו אותה בגלל זה. ואני לא בטוחה שזה לא יהיה מובן לי. צריכה להיות מוכנות של האדם שנפגש לשאת דברים מסוימים. ועל דברים כאלה- לא בטוח ששווה להתאמץ(כי המוכנות אמורה להיות שם, ואם היא לא, או לפחות במקרה הזה הבחורה לא מספיק מוכנה כדי להתמודד מול אמה בנושא הזה, ואם אין את זה, אין טעם).

כך או כך, הסיבה הייתה יכולה לא להיאמר ולא בטוח שהיית רואה צורך להילחם על כך, במקרה אחר.

יש נושאים כמו גנטיקה או מחלות- שלהורים יש מקום נרחב של חששות, ולתת לילד שלהם אמירה חזקה- מול ה"לעוף מאהבה" של הילדים...

 

לגבי זה- תתן להורים שלה מכתב מ\לדבר עם מומחה למחלות אלו- שיסביר להם את העובדות כהוויתן

גם לגבי האין-קשר במשפחות

וגם לגבי השלכות עתידיות של המחלה שלך על התיפקוד שלך בחיים

 

לגבי עד כמה הבת האמת לא זזה מדבר האמא-

על זה הייתי מבררת היטב,

זה דבר שעלול להרוס בית ח"ו

או דבר שמנוסח לא נכון לתאר בת שמכבדת את ההורים ושומעת להם בחכמה אבל יודעת לבנות את החיים שלה כרצונה

בס"ד

 

להביא לאמא את כל המידע האפשרי בנושא (למשל ממכון פועה - ע"י שיחה איתם \ מכתב שלהם \ פגישה איתם וכו')

 

ואז לתת לה להבין בעצמה את העובדות ואולי לגרום לה לשנות את דעתה...