היא: שיהיה לו חוש הומור , אבל שלא
יהיה קל דעת;
הוא: שתשקיע בעצמה, שתתלבש יפה,
אבל שלא תהיה מוחצנת;
היא: שיהיה מוביל, יוזם ומתכנן, אבל
שלא יהיה שתלטן;
הוא: שתהיה נוחה, מקבלת, מפנקת,
אבל שתהיה לה אישיות משלה;
היא: שיהיה בעל ניסיון חיים, אבל
שתהיה בו פשטות וזרימה;
הוא: שתהיה לה חוכמת חיים ותובנות
מעניינות, אבל שלא תהיה מורכבת
מדי;
היא: שידע מה להגיד, אבל שידע גם
מתי לשתוק;
הוא: שאפשר יהיה לדבר איתה שעות,
אבל שלא 'תחפור';
היא: שידע לתקן, לשפץ ולחזק כל בורג
רופף, אבל שלא יצפה שאני אתפור
לו כפתור;
הוא: שתדע לבשל כמו שצריך, אבל שלא
תצפה שאדע לפתוח סתימות;
היא: שישקיע ויצליח בעבודתו, שיפרנס
אותי בכבוד, אבל שיהיה אב אוהב ומסור
לילדינו לא רק בשבתות;
הוא: שיהיו לה שאיפות, שתלמד,
שתרצה להתקדם, אבל שהשאיפה
הכי גדולה מבחינתה תהיה להקים
משפחה ראויה.
אז מה כבר ביקשתי???
לא יהיה קל יותר למצוא בן/בת זוג אם לא היינו משתמשים במילה "אבל"?
(מתוך עלון צהר לשבת פרשת ויקרא..)