פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1379)

תוך כדי שגרת חיים עבודה לימודים חברים ,לא באילוצי "יש לי שידוך בשבילך":/

בס"ד

תאמת שהכי מגניב אותי להכיר אותו בפאדיחה...

בס"ד

מכול כיוון שלא יהיה!!!

או בפגישה אקראית אצל השכנים (יש לכם שני קילו מיונז?)

רעיון הזוי...אה?

מכין סלט ביצים..

אחרי צום, מה את מסתכלת??

רק חבל שהיא לא חיכתה לי..

איפה עוד אפשר להכיר בנות??

התלבטתי אם לכתוב את זה^^...

המרצים, עובדי נקיון, טכנאים...

מי עוד?

אה! והבעלים שבאים לנדנד את העגלות בתק' מבחנים

תגובתי היא שתיקה

ואם אתה מתעקש..

לא אעבור לאוני' משתי סיבות:

לא יהיה לי חיים

ולא יהיה לי חיים.

לק"י

אבל הם לומדים אחרי שאנחנו גומרות

חוץ מזה, נראה לי שרובם נשואים..

הבנים היחידים במכללה זה כאלה שעושים תואר שני..

ונראלי הם נשואים כולם!

שאפגוש אותו בטרמפיאדה\ סופר\ מקום אקראי אחר ורק נביט זה בזו ושנינו נתאהב ממבט ראשון כמו שיש רק בסרטי הוליווד

בס''ד

נשמע שאתה בייאוש מוחלט.. 

אין ייאוש בעולם.

אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל כמו שאחי הישר נוהג לומר

מדין שטר?

מה לגבי אי מייל?

שאם רושמים למעלה 'בס"ד' אז מעיקר הדין אפשר להקל....

הוא אורתודוקסי?

לבדוק?

לדעת בית שמאי

אז לא.

ובאמת-

אחים שלי, אבאמא, חברות, ה'

אין לי מושג.. באמת שיגיע רק

בס"ד

אבל תחשוב על זה שאם ככה הקב"ה גילגל כניראה שמגיע לך משהו הרבה יותר גדול/מתאים לך.

וניראה לי שאתה חייב לשחרר אחרת זה יפריע לך בפגישות הבאות  שיהיו לך

זו בחירה שלך עכשיו אם להישבר מיזה לגמרי או לקבל מיזה כוחות חדשים ! (תאמין בזה שאתה יכול לצאת מיזה)

ושהשם יתברך ישמח אותך ויצליח דרכך שתימצא את זיווגך בימהרה!!!

בס"ד

לגבי  היום אני לא בטוח שיש  בהסדר אבל יש את זה (זה קשור להסדר)

וזה לא היה סגור.. אז כנראה שגם השנה זה לא יהיה סגור..

סתם מתעניין: יש לך מקור לדברים או שחשבת על זה בעצמך?

אבל לא נראה לי ש'רשעות' ו'טמטום' הם הביטויים המתאימים. אף אחד לא באמת יודע מה יכול לגרום לו לחזור, אם בכלל. ובכלל, עדיף לעשות משהו מאשר לא לעשות כלום..

צריך להגדיר כמה דברים שקריטיים ואותם לברר.

יותר מדי לחפור ולברר עלול לסנן את ההיא מהבת קול...

והרבה מאוד מההחלטה (לפחות אצלי) מסתמך על ההרגשה ולא על המידע שאני מקבל.

ואיפה רגע שלנ"ו 1? |לא מעודכן|

ויישר כח על היוזמה!

אני גם חושבת שכדאי לברר רק מה שקריטי...

ככתוב:

לכן, ראוי ומומלץ לנסות ולשאול עניינים קריטיים עבורנו, שבלעדיהם, אין, אין סיכוי שנצא עם המוצע/ת.

והרגע הראשון. (אתה מעודכן מאוד. הגבת בו..)

אם זה מישהו שבאמת מכיר אותי ויודע מה אני מחפשת אז אני אברר פחות.

אם זה מישהו שאני לא בטוחה שמכיר אותי או קלט מה אני מחפשת (כמעט תמיד זה כך..)

אז אני אברר הרבה לפני וגם זה לא תמיד יעזור (רק ה'..)

אבל העובדה היא שלא שמתי לב לזה בקריאה ראשונה. הרושם העולה מהקטע הוא קצת בסגנון דודה פולניה ("הרווקים של היום כ"כ בררנים, אין פלא שהבת של האברמוביצ'ים כבר בת 30 ועוד לא התחתנה").

אז טעות שלי. אכן הדגשת, ועכשיו בזכות טעותי ותיקונך אנשים ישימו לב לצדקת דברייך

|מתעדכן בעדכנותי| לא זכרתי את הקטע הראשון כי הוא היה מזמן וגם הוא לא היה ממוספר |מתרץ|

זה הרושם העולה?? דודה פולניה אני??

טוב.. מה שנכון, נכון...

מרגע שאני שומע "אתה בחור טוב, נחמד וכו'" ברור בדיוק לאן זה מוביל.

אז הבה נפרסם ברבים: אין צורך להספיד את הבנאדם לפני שזורקים אותו. אפשר פשוט להגיד ישר ולעניין: זה לא נראה לי מתאים.

ואם רוצים גם להסביר למה, בכבוד. רק בלי הקדמות מיותרות ומעצבנות. עד כאן עניות דעתי.

מסכנים כל אלה שעברו את זה כבר מלא פעמים... כמוני

או יותר נכון - באמירת ה"להתראות"...אני כבר יכולה להגיד מה מה יהיה ההמשך.......

מתסכל ממש........

אבל כשביאסו (כשחתחו..)

אז זה היה בנוסח המקוצר ואפילו יותר קצר ממקוצר.

 זה יותר מעצבן (אם מחליטים להתעצבן.. אבל משתדלים שלא. -אז..זה יותר מבלבל.)

זה מבלבל כשסוגרים במילים מעטות כי אי אפשר לדעת מאיפה למה ואם זה סיבה אמיתית.

מצד שני אין כ"כ מה להגיד.. לפעמים זה לא. בלי סיבה שאפשר להגיד..

וגם אני עצמי לא אומרת יותר מידי כשאני חותכת (אני גם ככה מבולבלת בעצמי בסיומים) 

ואולי אולי.. אם אומרים לצד השני כמה מילים טובות הוא מבין שכן הכרת את הצדדים הטובים שלא ובכל זאת אתה חושב ש..לא.

התכוונתי לכך...

שיש השפעה כל כך חזקה של הקול, 

כשהוא ירצה להמשיך אני פשוט אשמע את זה והשיחה תתחיל ותסתיים אחרת.  

וכשלא, 

אז פתאום כבר לא מעניין איך היה היום שלי, ואיך אני מרגישה. 

פתאום זה רק... אהה...חשבתי... מגמגם כזה. 

כאילו, מה, עד עכשיו הכול היה פוזות?

בהחלט מכירה.. שהשיחות פתוחות וחמימות ואז.. כשסוגרים זה ענייני וקריר.

למה באמת אי אפשר לסגור בצורה נחמדה ? (שאלה רטורית..)

שמנסה להתגבר על האי נעימות שלו ע"י שהוא כביכול מרכך את המכה באלפי מחמאות.

לדעתי זה הגיוני מאוד במיוחד אחרי קשר ארוך....כי כשנפרדים מרגישים הקלה של חופשיות ושינוי...

ולאט לאט מתחילים להרגיש את החיסרון של השני...כמה כביכול השני תרם בלי להרגיש בכך.... 

אוהי נכון.. בהחלט הייתה הקלה שאולי נתנה השליה של השלמה.

ומדובר בקשר קצר..

וכואב

ממש מזדהה!

עברו חודשים, והמחשבות והגעגועים לא פוסקים.

למה זה לא הלך בינינו?

מה יכולתי לעשות אחרת?

וכל הזמן המקומות שבהם היינו, הדברים שעשינו ביחד..הכל מתערבל מול הראש.. כאילו שאין בחיים שלי משהו שלא קשור אליו.

כאילו, עוד מעט זה יהיה כבר חצי שנה לפרידה, ועדיין אני לא מתנתקת ממנו.

הכל קשור אליו, הכל מזכיר אותו..הכל מכאיב כל כך.. מה עושים?

לפחות אצלי, כבר חצי שנה.

לפעמיים כל כך מנסים אבל הבנאדם פשוט לא יוצא מהראש..

הוא נותן הרגשה של תקופה כאילו הוא איתך ואכפת לו ממך ואז שוב כאילו לא אכפת פשוט מתסכל ועצוב..

מה עושים?איך שוכחים??

עברה חצי שנה בערך ואני עדיין משתגעת מגעגועים....מוזמנת לעיין בשרשורי הפריקה שפתחתי כאן לאחרונה...

סליחה על הנצלו"ש....

"טלטל זהוב"-לדעתי זה הגיוני מאד.כנראה שבהתחלה הדחקת את זה כדי לשכוח ולהתקדם...וכעת זה צץ.

הרבה הצלחה בהתמודדות...זה קשה מאד,מי כמוני יודעת...

זה אפשרי. אולי קשה , אבל אפשרי בהחלט!
שוב הרבה הצלחה וסייעתא דשמייא.
כל טוב שבת שלום!

לדעתי יש 2 אופציות:

או שהגיוני שתחזרו- הסיבה שנפרדתם לא היתה אמיתית- או שהשתנה משהו באחד מכם, שגורם לזה שהקשר יוכל להיות טוב

או- שזה באמת לא זה, אבל מתגעגעים כי זה היה טוב, ואז צריך לזכור שהכל מאת ה', ואם זה לא זה, כנראה שחיים טובים ומאושרים ל90 שנה הבאות לא יהיו לכם יחד, ובעז"ה- ה' ישלח את הנכון בקרוב ממש!

א. אין דבר העומד בפני הרצון, ככה שאם הייתי רוצה (ויתכן שכך העשה) אמחוק אותו מהראש.

ב. כשנפרדנו זה היה עוד ממש בהתחלה כך שלא ידעתי בעצמי אם זה מתאים שכלית והייתי מבולבלת ועלו חששות,

כך ששמחתי והשלמתי כשהוא חתך.

ואז.. לאט לאט חשבתי על החששות והדברים שחשבתי שאולי בגללם לא יתאים וגילתי שזה דווקא ממש מסתדר עם מה שאני מחפשת ואז התבאסתי שדווקא היה לזה סיכוי..אילו..

ג. מישהי אמרה לי פעם להתפלל לפני הפגישה שאם זה זה אז שהפגישה תקרב ואם לא שתרחיק.

אז אולי זה מה שקרה? אולי ה' עשה לי חסד והרחיק כי זה לא זה.

זה מה שהכי הולך איתי- שאם ה' גלגל שהקשר יסגר בצורה שאי אפשר להחזיר אז זה לא זה.ובע"ה יבוא אחד שיתאים עוד יותר.

ד. אבא שלי אומר שזה לא יצא עד שיכנס חדש. (מעודד )

קורה כשנפרדים ורואים שזה הדבר הנכון לעשות, או שבגלל השכל מתגבר על הרגש או שהרגש מתכהה, ואחרי זמן מסויים כשהראש צלול יותר, חושבים על הצעד, שנראה פתאום כפזיז או שהרגש שוב חוזר..

זה קשה!

ואומרים שהזמן הוא המרפא וזה יעבור...אני אישית לא מרגישה שזה ככה למרות שכבר עבר הרבה זמן!

ויש משפט שאומר הזמן יעבור והגעגוע יגבור!! ואליו בינתיים אני מתחברת יותר:/

שזה לא משהו שצריך להתרפא, אם זה לא זה (אצלי ..לא בהכללה) אז לא! ואני ימשיך הלאה..

הקטע שפתאום כשעבר זמן וחשבתי על זה סכלי יותר, זה נראה לי כן מתאים מכל מיני כיוונים ואז אני מתבאסת שזה נחתך..

ומצד שני אני בטוחה שזה לא יחזור בגלל הסיום ה...(מעצבן) שהיה.

אז לא נשאר לי אלא לסמוך על ה' שאם זה נחתך בצורה שאי אפשר להחזיר כנראה זה לא זה (ומי יודע אולי נחסך ממני להכנס לקשר לעומק )

אני ואשתי יצאנו בערך חודש ואז נפרדנו. לאחר יותר מחצי שנה תפסתי את הראש והבנתי שזו היתה טעות מבחינתי.

ממש באותו זמן חבר שלי הציע לי במקרה אותה בתור שידוך וברוך ה' בסופו של דבר היא הסכימה שנחזור.

מה שאני מנסה לומר זה שלעיתים בפרספקטיבה של זמן, יש סיכוי שההסתכלות תשתנה ושווה לבדוק אופציה לחזור (גם אם את לא היית זו שנפרדת בפועל, יתכן שבאיזה שהוא מקום גם את רצית להפרד ושדרת את זה ולכן  חשת הקלה, אולי עכשיו תיזמי שיחה עם אופציה לחזור ותנסו שוב). מצד שני כמובן לא כדאי לחיות כל הזמן בתחושה של "אולי הוא יחזור", אלא לעשות השתדלות בכל הכיוונים, וה' יעשה כטוב בעיניו.

אבא שלי אמר שהוא יודע למה הוא חתך..

מסתבר שזו הייתה סיבה אמיתית.

קיבלתי.

אז, זהו, נסגר הסיפור סופית. (וזה לא עצוב או משו.. באמת לא מתאים.. )

מה שהציק לי בסיפור הזה -

שלא ידעתי למה הוא חתך, עכשיו זה מיושב לי ואני יודעת שהייתה סיבה אמיתית.

תודה לכל מי שניסה לעזור!

שבת שלום ופורים שמח!

צד שלישי יכול מאוד לעזור בעניין..

ואם זה נראה לך אז פשוט תבדקי אם הוא פנוי כי אולי הוא מתאים למישהי שאת מכירה, ואז תתארי לו את עצמך בכללית ואם זה מתאים לו תגידי לו בסוף שזאת את..

את לא צריכה להתבייש..

והלך לו

היום נשואים פלוס..

את יכולה לשלוח חברה שתברר אם הוא פנוי בשבילך

יכול להיות יעיל.

בכל מקרה כדאי שתנסי לייצר איזה שיח לפני שאת פונה אליו 

זה יוצר טיפה הכירות ויהיה לך יותר סיכוי שהוא יזרום.

אחרת, לפול על מישהו בלי רקע משותף לפני יכול לגרור סירוב.

כמובן שהכל תלוי במציאות ויכול ממש להשתנות ממצב למצב.

מצבך טוב

אבל עכשיו זה כבר זהו! אי אפשר יותר....

[כן ברור שזה קשור מאוד לגיל אבל יש גם תהליכים לאנשים שיוצאים מגיל 17 לחפש אחר אבידתם..]

מה אני אגיד לך.. ליבי איתך נשמה! תהי חזקה.. מברכת אותך שהוא ימצא אותך בקרוב ממש ותתחתנו עוד השנה בע"ה.

את מייצרת הצעות?

עושה ככל שניתן על מנת שלא להיות לבד?

נראלך שאנחנו בית חרושת לייצור הצעות?

יש גבול לכמה אפשר להיות מקבצי נדבות.

אני לא יודעת מי זאת א' ואין לי מושג מה מקומה בחיפוש ועד כמה היא פעלה בעניין,

אבל אני כן יודעת מה מקומי ועד לאיפה מגיעות השתדלותיי לאורך כל השנים,

ודווקא בגלל זה- המשפט שלך צרם לי עד מאוד.

דווקא בגלל שכ"כ הרבה ניסיתי לייצר לעצמי הצעות בדרכים הכי יצירתיות ומגוונות.

ודווקא בגלל שברוב הפעמים- המאמצים, האנרגיות, ההשפלות- לא צלחו.

דווקא בגלל זה אני תוהה על כוונתך.

אני באמת שואלת בתמימות:

עד מתי ועד כמה צריכים לייצר לעצמנו הצעות?!

ומאיפה אנחנו יודעים אם עשינו הכל? תמיד יש עוד מה לעשות.. זה אינסופי.

זה מופרך בעיניי.

אני מקווה שלא לשם ה' חותר ושהזיווג שלי יגיע בלי שאצטרך לייצר אותו לעצמי.

אבל ממה שזה נשמע,

את כנראה קראת את זה בטון ביקורתי

חלילה לי מלבקר מישהו

רק הצעתי שאנשים יעשו כל שביכולתם בכדי לצאת מהמצב הזה,

(כמובן אם ברצונם לצאת ממנו)

ועכשיו סיפור:

אני מכיר (קשר משפחתי) מישהי ממש טובה (או איכותית כמו שנוהגים לכנות)

משפחה טובה מאוד, בת של רב די מפורסם

יראת שמיים, צנועה, עדינה וכו'

לפני כמה זמן אמא שלי ביקשה ממני שאולי אמצא לה מישהו

- למצוא לה מישהו? אני? בטח יש לה הצעות מכאן ועד הודעה חדשה

- תתפלא, היו לה רק שתי הצעות משהיא התחילה לצאת.

- מה??

  את בטוחה?

  והיא מחפשת?

- כן, בוודאי שהיא מחפשת!

- היא גם מזכירה לכל מי שבא אליהם הביתה (יש שם מעבר עצום של אנשים שמגיעים לקבל ברכה או להתייעצות)

 שהיא מחפשת ומה היא מחפשת?

לא.

כאן התאכזבתי

אני יודע כמה הבחורה ההיא רוצה כבר להתחתן

ממש כואב לי כל פעם לראות אותה ככה.

אבל לדעתי היא לא עושה כל שביכותה בכדי לצאת מהמצב הזה

אני לא שופט אותה

חלילה לי

אני לא מכיר מה הולך מאחורי הקלעים

רק שאני חייב לציין שמנקודת המבט שלי, זה נראה שיש שם פספוס ענק

ההודעה הזאת נפתחה בשביל לומר דבר אחד מרכזי

בכדי שיתרחש לנו נס כזה

צריך המון ס"ד

אבל צריך גם המון השתדלות עצמית

אני לא שופט אף אחד.

כל אחד יעשה חשבון נפש עם עצמו

אם השתדלות שלו מספיקה.

יכול להיות שהשתדלות שלו אכן מספיקה

אבל משהו אחר מונע ממנו.

אני?

אין לי שום זכות לשפוט

אני כאן רק כדי לתת חומר למחשבה.

מקווה שהובנתי

אבל אסור להתייאש! קחי הפסקה. יתכן שזה יעזור קצת להתאזן.

בהצלחה!

אף פעם לא תהיי לבד,

תמיד יהיו לך סיבות לכעוס,

עניינים להילחם עליהם.

את גיל הצבא עברתי מזמן...

עשיתי השתדלות של כל מיני דברים...

אני לא אומרת שעשיתי הכל - תמיד יש לאן להתקדם ועוד מה לעשות...

עשיתי הפסקה...

אבל עכשיו זה כבר משהו אחר...ה"תמימות" הזו של לחכות להצעות מכל מיני אנשים - נגמרה מבחינתי....

חייבים למצוא דרכים חדשות להיכרות.

זה מוכר לי, 

או שאין כלום או כמה ביחד. 

סתם הצעה שלי... אולי על הראשון שהציעו לך...תחשבי כאילו את לא יודעת מההצעה השנייה.

או פשוט ללכת עם הלב!

ושבעזרת ה' תעשי בחירה נכונה עם הרבה אמונה בה'. 

כי הכל לטובה! 

קצת לברר עם מכרים?

בעזהי"ת

הכל או לא כלום..

אין לי עצה ב'מת. =\

אבל,

את צריכה להבין שלא משנה במי תבחרי

זה לא ישנה הרבה!

אם בחרת בראשון, והיה לך טוב והתחתנתם.

זה באמת משנה מי היה השני?

ואם לא הלך עם הראשון

תמיד אפשר לחזור להצעה השניה.

או כמו שאמא תמיד אומרת,

אם זה הזיווג שלך, אתם תתחתנו

ואם לא, סימן שזה לא.

הצעתי היא לא לקבל שתי הצעות במקביל

זה מבלבל מדי.

ומשפט שמישהי חכמה אמרה לי עוזר לי מאוד

הרבה פעמים:

הבחירה שאת בוחרת לא משנה אותך.

את תישארי 'בואי כלה'.

אותה אישיות, אותם תכונות אופי. אותם העדפות בחיים.

רק הדינמיקה משתנה.

ההחלטה שלך בין הצעות צריכה להיות

שיקולים ענייניים בלבד,

ותנסי לנטרל את הדמיונות של

'אם אני אצא עם זה אז יהיה ככה,

ואם אני אצא עם זה יהיה אחרת.'

הם לא נכונים ב 99.99% מהמקרים.

וכמו שחבר אחר אמר לי פעם -

לא מתחתנים עם הצעות.

מתחתנים עם אנשים.

(אני שופע פתגמים היום...)

והכי חשוב - לא להתלבט יותר מדי.

מה שנראה טוב- תלכי עליו בלי 'אבל'ים כאלה ואחרים.

חשוב בשבילך

וחשוב גם בשביל הצד השני

שמן הסתם מחכה לתשובה

תאמיני לי שזה בסדר לבדוק ככה...יוצאים לפגישה עם הראשון ואחרי שבוע יוצאים עם השני ומסננים...יכול להיות שאחד לא ימצא חן בעינייך או ההפך...רק אחרי שתבדקי תוכלי להסיר את הספקות מליבך.

בהצלחה!..

איך היית מרגישה לו היית מגלה שאת עוד אחת שנבדקת על ידי הבחור איתו את נפגשת

מתוך "מבחר" הבנות שנפגשות עימו?

מחילה, זה פשוט זוועתי.

 "הרב שלי אמר לי לא לצאת עם 2 בחורות במקביל"...... 

זה היה רגע כזה של לבלוע ת'רוק... זה לא ברור??

ראשית, אם תזרקי אחד עבור השני, ובסוף תפרדו, לא תוכלי לחזור שוב לראשון במצב הזה.

שנית, בצורה הזאת הפגישות לא ישיגו את מטרתם: במקום להתמקד באישיותו של הבחור איתו את נפגשת, תהיי עסוקה בהשוואתו לשני. ממילא, לא תכירי מספיק את הפגוש, וגם ההחלטה את מי להעדיף תהיה פגומה.

אני ממליץ על ההמלצה הרווחת כאן: צאי רנדומלית עם אחד, ואם תפרדו, תעברי לשני. וחשוב: אל תתני לעובדה שיש הצעה נוספת על הפרק להשפיע על ההחלטה אם להמשיך עם הראשון או להיפרד ממנו! הדברים האלו צריכים להיבחן לגופם.

המון הצלחה!

עוד לפני שהצעתי לה לצאת איתי, ידעתי שהיא כבר יוצאת

אבל כל כך רציתי, שלא היה אכפת לי,

זה רק נתן לי זירוז, פחדתי שהוא "יחטוף" לי אותה

היא הסכימה לצאת איתי בגלל שילוב של "לא נעים להגיד לעקשן הזה לא", וחשש לוותר עלי (היתה לנו היכרות בעבר)

אז אני ידעתי, אבל היא לא ידעה שאני יודע, והוא לא ידע כלום...

אבל זה לא סיפור שאפשר ללמוד ממנו, הבאתי אותו סתם כי הוא מעניין וקשור....

אם הייתי יודע את שמשהי שאני יוצא איתה, יוצאת עם עוד משהו, לא הייתי נשאר איתה שנייה..

מגעיל לחשוב על זה אפילו!!

הכוונה לא הייתה לנהל קשר עם שניים במקביל אלא לצאת לפגישה אחת ולראות....לא לצאת במקביל להמון פגישות ואז להחליט אלא לפגישה אחת על כל אחד מהבחורים ומשם לראות מה מסתדר...זה הכל..אז קחו בפרופורציות אנשים...

לק"י

עדיף להפגש עם אחד- אחד, ולא פגישה עם כל אחד ואז להחליט מבין שניהם.

 בגדים מודדת ומה שלא נראה מחזירה? אני באמת נמנע להתבטא בצורה יותר חריפה אבל זה הדבר הכי לא יפה שאפשר לעשות..

את יוצאת עם משהו, תקדישי לו את מלא תשומת הלב, ותבואי בידיעה שהוא ה-אחד. 

ולא במחשבה של מקסימום לא ילך, נעבור לבא אחריו, אני בטוח שאת לא היית שמחה לגלות שלמדוייט שלך, יש עוד כמה מהצד שהוא בודק, ואת עוד פרט ברשימה הארוכה שלו..

מחשבה מוטעית מהיסוד שעלולה לגרום לאכזבה גדולה! 

ברור שצריך להקדיש את מלא תשומת הלב בפגישה , אך גם צריך לבחון אם אכן זה הבחור איתו את רוצה או לפחות חושבת שרוצה לחיות את חייך...ולעולם לא מגיעים לדייט במחשבה ש"מקסימום לא ילך..." כי אם מגיעים בגישה כזאת עדיף לא להגיע בכלל... וזה ממש לא קשור למוסרי או לא...אז אנא מכם תחשבו פתוח ומציאותי...

בהצלחה !

ופורים שמח!

הוא התכוון לומר ב*תקווה* או ב*גישה*.. קיצור.. ככה להסתכל ולבחון.

בעזהי"ת

אני יוצאת עם השני....

רק לצורך הפרוטוקול, יום אחרי שהייתי צריה להחזיר תשובה לשתי אלה שהציעו לי, אח שלי מתקשר

ואומר שאמא של חברה שלו ראתה אותי ורוצה להציע לי מישהו

זה פשוט מדהים איך חוקי מרפי עובדים תמיד. למה היה צריך להמציא אותם?

ב"ה!!!! שירבו שמחות בישראל ונזכה לבשר רק בשורות טובות בקרוב.

ואמרו לי משהו יפה בהקשר של פורים:

אחרי 120 שישאלו אותך אם ציפית לישועה, הכוונה לא רק על הגאולה הכללית, אלא אם ציפית גם לישועה  הפרטית שלך. ולכן אסתר זכתה שבזכותה יגאלו ישראל, שציפתה לראות מאין תגיע הישועה.

אז... בציפייה לגאולה.

תסתכלי על שניהם ותחשבי עם מי אני רואה את עצמי עומדת מיתחת לחופה איתו?....

ברור שאעשה כל מאמץ להתפשר וכו' ולא ללכת עפ"י מה שסיגלתי לעצמי בראש..

אבל אם זה משו שלא נראה קשור בעליל או משו שלא נראה לי שיוכל להשתנות אצלה, אם זה בקשר התחלתי, אני לא אקח סיכון ואחתוך מיד ואם זה קשר מתקדם אבדוק מה עומד מול מה ואשקול לפי המצב.

אז מין הסתם בתת מודע אנחנו מכניסים

את המועמד לציפיות שלנו ומנסים להתאים

אותו לשם...

אבל אני אישית משתדלת לבדוק

אם מפריע לי בו משו מהותי

או שהוא פשוט לא נכנס לדמות שבדמיון שלי...

אם התשובה השנייה נכונה אני בד"כ ממשיכה

ולא פוסלת.

(אם זה קשר ארוך לפעמים עושים הפוך-

מכניסים את הדמיון שלנו לעבודה,

ולא פוסלים אפילו על דבר מהותי...)

אני מאוד משתדלת לא לפסול מישו רק כי הוא לא נכנס

לדמות מהאגדות שבניתי לעצמי,כיון שדבר כזה לא קיים

בכ"א אם זה שלב מתקדם, וזה לא משהו רציני כנראה שזה לא ימנע ממני להמשיך את הקשר...

ברור מה כולם יענו- שהשתדלנו לעשות מה שאפשר.

אם זה ככה באמת או שאנחנו רק עובדים על עצמנו שניסינו באמת- זה כבר שאלה אחרת שכל אחד צריך להפנות לעצמו. ולא בטוח שהוא יצליח למצוא תשובה אמיתית.

לצערנו תופעת הרווקות גדולה

זה ידוע

אבל מנגד

יש הלך רוח שגורם לאנשים לחפש משהו מאוד ספציפי

להיות מקובעים למשהו מאוד מסויים.

אני מכיר סיפור על מישהו שיצא עם למעלה מ70 בנות שונות עד שמצא את אישתו בגלל שחיפש מישהו ספציפי

לא מזמן היתה כאן ניקית שסיפרה שחברה שלה מחפשת מישהו בעל מראה מאוד מסויים

ורבים הסיפורים האלה.

לא באתי לשפוט אף אחד

רק באתי להגיד דבר קטן

כל אחד יהיה כנה עם עצמו

אם באמת כל קשר שהוא היה בו

הוא עשה ככל שביכולתו בכדי שהקשר יצליח

להתגמש, לנסות למצוא גשרים

אם כן, אין לי טענות אליו.

גם אם לא,

והוא מחליט להשאר ולפעול רק על פי המודל שיש לו בראש

אני לא אשפוט אותו ולא יהיו לי טענות אליו.

אבל בהחלט אגיד לו שאין לו סיבה להרגיש שנמאס לו להיות לבד

כי הוא יכל לפתור את זה.

זכותו של כל אחד להחליט אם מה יותר חשוב לו

לצאת מהרגשת הבדידות או למצוא את הבן זוג המושלם.

אבל שיחליט ויהיה עיקבי עם ההחלטה שלו

שלא יתחתן עם בחורה שלא מתאימה לו רק בגלל שהוא רוצה לצאת מהרגשת הבדידות

יתלונן אח"כ כל חייו למה היא לא בסדר, למה היא ככה, ולמה היא לא כזאת.

ומצד שני, שלא ידחה את ההצעות שיש לו על סיבות שניתן לגשר עליהם

ויתלונן שנמאס לו להיות לבד.

חומר למחשבה בלבד

אין חובה לענות בשרשור (למרות שאשמח לשמוע את הלך הרוח)

אבל רצוי מאוד לקחת את הדברים שנכתבו כאן לתשומת הלב

ולחשוב עליהם.

ההודעה נכתבה בלשון זכר, אבל היא מכוונת לשני המינים כאחד.

יש לך מסר (חשוב!) לאומה? תגיד אותו! אין צורך ללכת סחור סחור בשאלות.

ויישר כח על הנ"ל! דברים חשובים מאוד.

רוב האנשים היו נכנסים למגננה ולא היו מקבלים את דברי

ככה זהו טבע האדם

לעומת זאת,

ששואלים את זה בדרך של שאלה

וכל אחד חושב על זה קצת עם עצמו

ולאחר מכן מכוונים למסר

זה נקלט הרבה יותר טוב.

אם כותבים בצורה נעימה ולא מאשימה- אנשים בוגרים (מה שכולנו אמורים להיות...) יודעים לקבל ביקורת בונה.

יש בך ענווה, וזה יפה, אבל דע לך שמאוד מעריכים פה בפורומים את דעתך ואת צורת ההתבטאות שלך. אין לך מה לחשוש שזה ייראה כהטפה.

לק"י

אני באופן אישי מכירה אנשים שהתחתנו בגילאי 45-50, ועוד מישי רווקה כבת 50.

ולא חושבת שזה נבע מבררנות מיותרת, אלא שהם פשוט לא מצאו..

אני כן מסכימה עם זה שצריך להזהר לא לברור יותר מידי, ולא לפסול בגלל דברים פחות עקרוניים.

(התחזקות בזה ובזה..)-

אני מאמינה שעשיתי את כל מה שאני מסוגלת.

יש בזה משהו קצת מרגיע...

בע"ה!

כמה זה נכון והכרחי שהוא יהיה כזה

אם תחליט שכן,

תמשיך לחפש את אותו בנאדם ספציפי

ואם לא, תפתח אוזניך וליבך להצעות שונות

בטח שמכירה.....

וזה נורמלי, כי אנחנו תבניתיים, ה' ישמור... ברמות מטורפות!

אבל זה לא אומר שצריך לעמוד מנגד לזה בחוסר מעש.

אפשר לנסות ולשמוע על מקרים אחרים, שאדם מחפש כמה תכונות בודדות שחשובות לו, ומתאמץ ללכת אחרי זה בלב שלם, כמובן, עם עזרת ה' ית'!

זה לא פשוט...

זה כמו שלפעמים התרגלנו לברך על אוטומט, ושוכחים בכלל להוציא קול, לחשוב מעבר למילים...

אם תשנן לעצמך שאתה רוצה לעשות את רצון ה', ולהקים בית- אולי תתחדד לך המחשבה והשאיפה למציאת בת-זוגך (בקרוב אמן), זה יכול לשנות לך את ה"דמות" שציירת לעצמך במשך מי-יודע-כמה זמן.

הצלחה גדולה!

החרדים עושים את זה בתל אביב והדת"ל במאה שערים

סתאאאם אבל זה הרעיון

רק צריך לבדוק שנמצאים במקום שיש בו מעבר של אנשים.

בכלל לא מסובך!

מסתבר שהוא אחלה מקום לדייטים.

וברצינות- אין מצווה להתחבא מאנשים, בעוד שיש איסור להיות במקום ללא אנשים, פארקים שלא קרובים למקום מגורייך/מגוריו, לפי כמה שאיכפת לכם שיראו אתכם. לי לא הפריע להיפגש בגן (היחיד) בעיר שלי ודווקא מתוך זה יצא שלא פגשתי מכרים

וברגע שאת מביאה אותו הביתה- אפשר להעביר לשם את הפגישות. חוסך כסף,זמן,וליווי בתום הפגישה. מומלץ {הבית שלי באמת אחלה מקום לדייטים}

הם פינקו אותנו במטעמים מכל טוב, והשאירו אותנו לבד ("תשאירו את הדלת פתוחה, ואנחנו נחזור מתישהו במהלך השעתיים הקרובות"). אולי על ייחוד לא עברנו, אבל היה מפדח כלכך, שכמעט לא הצלחנו לדבר. אולי זו הסיבה שזו היתה הפגישה האחרונה שלנו... בכל אופן למחרת היא חתכה.

מסקנה: לא להפגש בבית!

אם נמצאים בבית שכולם ישנים בוא, אבל יש גם תינוקות (כלומר, הם המתעוררים כל כמה זמן) זה בעיה לשבת שם?? 

והיה נחמד, היה פרטיות מצד אחד אבל ללא ייחוד, ועוגה טעימה

וגם חבר שלי יצא עם מישהי אצלי, היום הם נשואים

בקיצור, כל מקרה לגופו

כך שהמקרה שלך הוא לא דוגמא.

כשאתה נפגש לראשונה עם גברת שאתה לא מכיר (כמעט) בכלל, והיא עלולה להפוך לאשתך בתוך שלושה-ארבעה חודשים - זה אחרת לגמרי!

במחשבה שניה, אני מסכים אתך שיש סוגי אנשים שלא מתפדחים. אם שניהם כאלה - להם זה יכול להתאים.

וכשהשעה מתאחרת עוברים לשבת מול הכביש הראשי. מקסימום פוגשים מישהו מוכר... בדרך כלל כולם יודעים שאת/ה בגיל...

שני סיפורים חמודים:

פעם, רגע לפני שהלכתי לפגוש מיועד אחד בבנייני האומה, ראיתי מולי את אחותי הקטנה וחברותיה... מכיוון שהבחור כבר ראה אותי לא הייתה לי ברירה אלא ללכת לעיניה לכיוונו...

וסיפור אחר, דווקא עם בעלי כשכבר היינו מאורסים: הלכנו לטייל בגן הורדים, וראינו שהוא שומם, אז יצאנו משם וישבנו בתחנת אוטובוס, שבמקרה הייתה בדק מול משרדי ראש הממשלה. לאחר זמן מה ניגש אלינו פתאום איש לבוש אזרחי, מוציא תעודת שוטר, ושואל אותנו מה מעשינו פה (הימים ימי אחרי ההתנתקות, וכשרואים בחור עם זקן פרוע ובחורה עם חצאית ארוכה מסתודדים ביניהם - זה מחשיד...) בעל הסביר לו את עניין ייחוד (במלרע), והוא חקר אותנו קצת, אותו גם בנפרד, התקשר ובדק את שמותינו ב"רשימות השחורות", ובסוף שחרר אותנו לנפשו. מזל, אחרת אולי היינו מגיעים לחתונה באזיקים...

בכל אופן, אין מה לדאוג.

בהצלחה!

של הרב יוני לביא!

ב. תאמיני לי- שזה הדבר הכי טוב בעולם!!! אין יותר טוב מדיני ייחוד, באמת!!

ג. כנראה שבכ"ז נשארו מקומות על פני תבל לצאת לדייטים..

חורף- אבל לא מאוד גשום עכשיו, ככה שאפשר גם לטייל פה ושם (אם הולכים, מתחממים גם)

הצלחה ושכוייח שהבאת את זה לכאן.... |חושבת אם לנעוץ|

כמה פשוט, נפגשים בלובי של מלון. לדוגמה רוב המלונות בירושלים מסכימים לזה, בתנאי שקונים שם לפחות שתיה. אמנם טיפה יקר אבל קיבלתם מקום ממוזג/מוסק, מוסיקת רקע שמזרימה את השיחה, כורסה מרופדת, שירותים ובלי שאלה של יחוד

חם שם, אין חשש לייחוד בכל שעות היממה, מואר ונעים, ואני מקווה שהסיכוי שתפגשי שם מישהו שאת מכירה קטן מאוד... וגם אם כן הוא בטח יהיה עסוק מכדי לשים לב אליכם...

אם רוצים מקום נוח בלי חשש שמישהו יראה - פשוט מסתובבים בקיבוצים/מושבים חילוניים..

אין בעיה של יחוד כי אנשים עוברים ואין חשש (לרובנו) שמישהו יראה אותנו...

עומד בכל הקריטריונים, אפשר לשבת ולדבר בנחת.

שהרבה אנשים (אני בתוכם, וגם כמעט כל מי שיצאתי איתן) מרגישים לא נוח לדבר ולהיפתח במקום סגור עם עוד אנשים בקרבת מקום, כמו בית קפה.

וחוץ מזה, כמה אפשר להיפגש על שולחן וקפה? 3? 4? 6 פעמים? זה כבר נהיה חלאס. רוצים לעשות דברים אחרים ושונים (שגם מוציאים ממנו צדדים שונים ומקדמים את הקשר).

לכן לדעתי השאלה מאוד במקומה. 

שתדע לקבל גם מאחרים ומבעלה בפרט

לק"י

אבל כן חשוב לי שבדברים העקרוניים תהיה ביננו הסכמה לפחות חלקית.

מזל טוב!!

תגלו לנו מי אתם?

למה לא כותבים מי הניקים לשעבר?

(כדאי להיכנס לרשימה (חסויה) של Admin.)

איזה כיף לשמוע על כאלה דברים!!!

זה שהציעו לי אותה זה נכון.

השאלה באיזה דייט לגלות לה-בדיחה.

ב"ה

אל תגיד בדייט הראשון...

תן לדברים לזרום בטבעיות כאילו אתה לא מכיר את אבא שלה...

פשוט אחרי שגיליתי מי זה אבא שלה הייתי ממש מבסוט מעצמי משום מה.

באמת נשמעת סבבה והכל, בלי אבל.

אבל כמובן עדיין לא פגשתי אותה...

תיכונית זה לא איפשהוא אי שם מזמן?!

למה אתה צריך לספר לה שאבא שלה לא קיבל אותך כשהיית בכיתה ו' או ח'??

מקווה מאוד בשבילך שהשתנית מאז.

כך שהנתון הזה ממש לא רלוונטי.

לספר לה את זה -

זה לבחור לסמן את עצמך בנקודה שחורה,

היא יכולה בעקבות נתון כזה להתחיל לחפור אחורה, בעבר שלך,

לפנות למחנך שלך ביסודי,

לעשות עבודות מחקר,

להתבונן בך בעין שלילית.

קצת הקצנתי, אבל הבנת את המסר העיקרי

אני מכיר את אחיה, הבן של אותו רב, חבר טוב של אחי הבכור מישיבת ההסדר.

מישהו ממש תותח אז יש לי גם ציפיות גבוהות ממנה

מה יהיה?

בעזרתו יתברך!!!!!

מחר מודעת אירוסין

נחכה אולי בעשירי לחודש.

אני הייתי מספר לה.

בקטע מצחיק.

אחרי שתכירו תקופה.

כשתהיו "חברים" על אמת.

בצורה טובה ומצחיקה.

מה כבר יקרה?

היא תקרע מצחוק

אבל קודם שיהיה קשר בעז"ה.

שמענו אותך מספיק בשביל לקבל עדכון בהמשך

אולי היא קוראת את השרשור הזה ברגעים אלו ממש...

נהיה מאתגר

מהיכרות אישית וצמודה עם כל הניקיות כאן, אני יכול להגיד לך -

מאיפה לי לדעת?!?!?!?!

אז זה כן או לא?...

עד הוורט....

תחת החופה, לפני "הרי את וכו'" אני אתן הקשמה קצרה...

אם אני אצליח לדבר בלי להחנק מדמעות, ראיתי כבר כמה חברים שנפלו בזה.

ברגע הזה שאתה נכנס אליה הביתה לראשונה..רואה את הרב[אבא שלה] ואומר לו: "היי זה אני אריק, זוכר שלא קיבלת אתי לישיבה שלך?"

אתם כולכם בכיינים...עאלק גברים