כל אחד לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש
יישר כח! תזכו למצוות!!
שבת שלום ורק בשורוטובות!!!
נ.ב.
נשמח אם כל מי שאומר את הפרקים האחרונים בכל ספר יוסיף גם את ה"יהי רצון" שבסיום אמירת התהילים,
לטובת כולנו. תודה!
כל אחד לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש
יישר כח! תזכו למצוות!!
שבת שלום ורק בשורוטובות!!!
נ.ב.
נשמח אם כל מי שאומר את הפרקים האחרונים בכל ספר יוסיף גם את ה"יהי רצון" שבסיום אמירת התהילים,
לטובת כולנו. תודה!
אהבת חינם
אייכה!
אהבת חינם
אהבת חינםמישהו מעוניין? 
אהבת חינםלקחתי 
מישהו/י ? 
מוריה.ר =)
אפשר לפתוח עוד ספר?נשמה צפתיתאחרונה
מתוק מדבשבסיעתא דשמייא!!
שלום, אחים שלי! 
יש פה 2 ד"תים שיא הקצרים לפרשת השבוע (ויקהל-פקודי).
באמת ששווה לקרוא לפחות אחד מהם, ככה בשביל הנשמה שלנו.
אשמח ממש שתקפיצו את השרשור כמה שיותר, כדי שכולם יוכלו לקרוא בעז"ה.
--
"לא תבערו אש בכל מושבותכים ביום השבת"
לפסוק הזה יש גם את המשמעות הרגילה, שלא להדליק אש בשבת.
אבל ראיתי פירוש אחר, שיא היפה, שממש שווה לקרוא >>
בדרך כלל שבת זה הזמן של כל המשפחה לשבת סופסוף יחד ולהיפגש.
ולפעמים כזה בשולחן שבת,
מתחילים לדבר על השכן ממול שתמיד יש לו שקית ענקית של זבל, ומענין מה הוא מייצר שם.
או על הדוד סם, שממש השמין בזמן האחרון.
ועל 101 אנשים אחרים.
(התמונה לקוחה מ: http://www.seo-jerusalem.co.il/)
דווקא בשבת, בגלל שיש לנו חופש מהעבודה ומהלימודים, ואנחנו יושבים ומדברים עם המשפחה והחברים -
יש סיכוי יותר גדול שנדליק אש.
לא אש גשמית, אלא אש של מחלוקת, אש של לשון הרע.
לכן, ה' בא ואומר לנו פה -
דווקא בשבת, שימו לב שאתם לא מתחילים להדליק אש של שנאה.
כי האש הזאת יכולה להרוס אפילו יותר מאש גשמית.
כי אש של לשון הרע, לדוגמא, יכולה להתפשט בשיא המהירות, ולגרום לכ"כ הרבה שנאה כלפי אותו איש שעליו דיברו.
אש של מחלוקת, יכולה להרוג את הבנאדם מבפנים, למרות שהוא ממשיך לחייך מבחוץ.
[מבוסס על מעיינה של תורה]
אז שנשים לב בעז"ה למה שאנחנו אומרים בשבת,
וככה בעז"ה יהיה לנו יום של מנוחה וקדושה אמיתיים.
אמן! 
--
ועכשיו לד"ת השני, שפשוט מ-ת-ו-ק >>
מכירים את זה שאתם רוצים לעשות מעשה טוב, ואתם לא עושים אותו ישר כשאתם חושבים עליו -
ובסוף אתם בכלל לא עושים כלום?
לדוגמא, שמישהי רוצה לתת כסף לצדקה, אבל היא חושבת מלא זמן לאיפה לתרום ומי הכי צריך את הכסף.
ובסוף היא מחליטה שהיא בכלל לא תורמת, כי היא רוצה לקנות בכסף הזה דברים אחרים.
למה זה קורה?
כי כשאנחנו רוצים לעשות מצווה, או כל מעשה טוב אחר, אבל אנחנו חושבים עליו הרבה -
היצר הרע שלנו מתחיל לעבוד.
אנחנו מתחילים לחשוב שאולי בכלל לא כדאי לעשות את זה, שאין לנו זמן, או אין לנו מספיק כוחות ומשאבים וכו'.
כתוב בפרשה: "וכל חכם לב יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'".
לפי מה שאמרנו עכשיו, הפסוק בעצם אומר ש..
מי ש'חכם לב', יודע שאם הוא לא יעשה את המצווה מיד - יש מצב שהוא לא יעשה אותה בכלל.
לכן כתוב בפסוק שחכם לב זה מי שלא יושב בבית, ומתחיל לחשוב על המצווה - אלא תכל'ס קם ועושה את המצווה ישר -
"זריזים מקדימים למצוות".
אז שבעז"ה נזכה לעשות כמה שיותר מצוות בתכל'ס, ולא רק נחשוב עליהם.
הגעתם עד לפה?!
אשריכם, ישראל! 
שבעז"ה תהיה לכוווולנו שבת של שלום מנוחה ושמחה.
א"י לעמ"יאני מתחתנת בראשון!!
![]()
מי שרוצה להעביר שמות מוזמן בשמחה!!
בעז"ה בקרוב אצל כולכם!! =]
לינוי
יטבתה
ילדה טובה...בכלל, ובפורום לנ"ו בפרט 
שכוייח שחזרת לעדכן ולשמח 
אני והוא
סמייליתהאשה מבשלת,
מכבסת,
מנקה,
מסדרת,
מטפלת בילדים
ואפילו מפרנסת.
והגבר מה???
לא מזמן היינו צריכים לעבור מיון פסיכוטכני-זוגי.
המראיינת שאלה כל אחד מאיתנו (בנפרד) האם לדעתו יש שיוויון בחלוקת העבודות בבית.
שנינו ענינו (שוב, כל אחד בנפרד) את אותה התשובה.
לא, אין ביננו שיוויון, ואנחנו גם לא שואפים לשיוויון.
באופן טבעי התחלקו להם רוב תפקידי הבית ביננו (כביסה, אפייה, טאטוא- אני, בישול, כלים, זבל- בעלי), שאר הדברים (בעיקר כל מה שקשור לטיפול בילדים, אבל לא רק) כל פעם מישהו אחר עושה- על פי מי שיש לו יותר זמן, יותר כוח, יותר חשק לעשות טוב לשני ...
המטרה היא לחיות בהרמוניה. ששנינו נשמח במטלות שאנו עושים. מה זה משנה מי עושה יותר???
או לא(אבל תמשיך) ?
להמשיך הלאה.
אפשר להבין את ה"לא"
ברצינות- מנימת הדיבור, מהנחרצות בה נאמרים הדברים.
ואז נוכל לעזור אולי יותר?
כשבעצם היא מתכוונת לכן, בתוך תוכה היא רוצה להמשיך.
למה היא אומרת לא ולא כן, זה כבר עניין של בנות.
אבל איך אפשר לדעת אם בחורה מסרבת או שהיא בתוך תוכה כן רוצה?
שאם בנות שמחזרים אחריהם אומרות לא הם מתכונות לפרוש המילה המקובל בעם..
אם הם אומרות לא ובתוכן רוצות אחרת, זב"ש.
נשים צריכות לזכור תמיד שגברים לא בנויים להבין רמזים וגם לא לקלטות/לראות שמוחבא פה רמז אחר..
ואם הן חושבות לשחק אותה, או אפילו מתוך בישנות עניין שלהן.
אולי את תלמד קצת שפת גוף וכאלה תוכל להבין את המחזרות שלך יותר..
אולי.
ב"הצלחה!
להוריד לחץ ופחד ולאט לחשוף רובד רגוע שהיא תהיה אמתית עם עצמה
וגם אתה תהיה רגוע כי זה יחזור אם זה זה ובטח אם היא באמת רוצה בתוכה
מפסיקים עם החיזור לזמן מה.
משחקים אותה כאילו ירדת מזה.
אם היא באמת רוצה- היא כבר תחזור אלייך...
אתה ממשיך להתעניין, מתוך נימוס. בדיוק כמו שאתה מתעניין בחברים שלך.
תשאל "מה נשמע" ברוגע, תחייך ותראה לה שאתה לא אובססיבי לגביה. תוריד את התשומת לב ואז מהר היא תרצה את זה בחזרה (אם היא באמת רוצה
)
אבל בסדר צודקים...חחחח
רק עכשיו אני מבינה למה היו כאלה שעשו את זה ולא הבנתי איך פתאום הם הבינו ש-לא זה פשוט לא.
את הרצונות שלהן.
הצעה: תהיו קצת יותר אמתיות, זה יועיל לכן ולנו.
זה לא שאנחנו לא החלטיות אנחנו פשוט כן רוצות את תשומת הלב שלכם אבל לא רוצות אתכם ב א מ ת לחתונה וכו....
אז לכן אנחנו אומרות לא כדי לכסות את עצמנו ועדיין נשארות בקשר
חחחח איזה כיף להיות דוברת הבנות המתוסבכות ;)
בשם רוב הבנות.
את אלה שיש בנות שאומרות ״לא״ והוא ממשיל להיות איתה בקשר והיא לא מנתקת לו בפני ווכו
וכן ממשיכה לדבר איתו, הרי מה יש לך לדבר איתו אם את לא רוצה אותו?!? וכבר אמרת לו לא.
כמו שההוא שפתח את השירשור על זה אמר.
אלא שכנראה שהיא ממשיכה תקשר כי זה נחמד לה כרגע
אבל לא רוצה את אותו בחור לחתונה...
אבל אל תדאגו בנים, אנחנו נתחתן איתכם, תהיו רגועים ( חחחח כאילו יש לנו ברירה...;)
רוצה תשומת לב אבל לא חתונה?
בכלל לא? מה הקטע? לא הבנתי.
strawberryחחח כ"כ נכון! ![]()
![]()
רק להבהיר- אני בחיים לא עשיתי את זה!
אבל מכירה מ-ל-א בנות שככה זה אצלן...
אם הבחור בעניין רציני ובת עושה לו את זה, זה הונאה.
היא לא רוצה שתהיה כזה רציני
אז אתה מגיב ברצינות?!
תמתיק תעניין..
באמת,אין כמו לשחק ברגשות של בנות.
היא אומרת שהיא מכירה הרבה בנות שעושות את זה, וזה חמור מאד!
"לא מצחיק", "חמור" וכד'
זו בדיוק הבעיה, שאתה לוקח את זה קשה, בדין
וגם היא עושה זאת מתוך "דין", אולי מחשבות או פחדים דמיוניים
אז אם אתה מגיב ב"דין" ל"דין" - נפלת באותו פח דמיוני..
אז תמתיק את דיניך וגם היא תומתק..

מה לא בסדר בלכתוב שלעשות דבר כזה זה חמור??
מי שעושה דבר כזה עושה הונאה, אל תנסה ליפות את המציאות סבבה? סבבה!
סוג'וקזה חמור מאוד, זה לא לעניין בכלל.
גם אם בנות רוצות תשומת לב בלי קשר לחתונה-
אין להן שום היתר לעשות את זה....
וכל ההסברים שנאמרו פה מאד יפים ונחמדים- אבל אין שום לגיטימציה למשו כזה בפועל.
ובנות דווקא יכולות לדעת מה הן רוצות- ואם הן רוצות יחס שלא לחתונה- זה אומר שהן לא רוצות, וחסל.
מצטערת, אני בת, ויש לי ב"ה המון חברות, מכל מיני סגנונות, ואני לא שמעתי על מישי שחושבת שזה בסדר
לנהוג כך, אנחנו אנשים שרוצים לעבוד את ה', מתוך יראת שמים וקדושה, וזה לא משהו שמוביל לכך...
ולכן- לא אמורים להתייחס לזה בקלילות.
איך אתן הייתן מרגישות אם היינו מחפשים תשןמת לב ולא אתכן ?
א) כתבתי בפירוש שהיא אמרה לך לא ואתה, כן, א ת ה ממשיכים לנסות בכ״ז
ב) למה היא צריכה להיות תמיד המגעילה בעסק ולהבהיר לך שוב שזה ל- א.
הרבה יותר קל פשוט לזרום..... לא אמרתי יותר טוב, אבל אתם, בנים הזויים ויקרים מאוד, פשוט לא מבינים אז מותר גם לה לפעמים להנות מהעניין....
זה אתם שלא מבינים "לא" אם הוא "לא" דרמטי בטרוף!! וכן, לא תמיד יש לנו כח להיות כאלה דרמטיות...
וכן, גם אני לא עשיתי את זה לבנים... אני תמיד דרמטית ;)
וגם אתם גם ככה אף פעם לא מנסים שוב חחח ב"ה!!
אבל שוב פעם חשוב לי להבהיר את האבסורד בשירשור הזה...
אש קודש שאל מתי "לא" הוא "לא!"
מכיוון שקשה לכם להכיל את הלא אז אתם מנסים שוב ועושים ע ל י נ ו מניפולציות!!!!!!
אתם אח"כ מתלוננים שאנחנו נחמדות אליכם וממשיכות את השיחה (נותנות הרגשה שכן)
אז אתם פשוט תשמרו על עצמכם ותבינו בפעם הראשונה.
אם היא רוצה בכ"ז היא תפנה אליך!!
יש לי שאילה אליכם, איך אפשר לדעת מתי "לא" שלא בחור, זה "לא!"??
יעלי_אתגשש...
אתה יודע כמה פעמים בנים רצו ממני תשומת לב ממש לא למטרת חתונה??
זה לא בעיה של בנות. זה בעיה של מידות, זה הכל!
שעבר משבר נפשי לפני 7 שנים ולוקח תרופות למניעת דיכאון שכנראה יקח אותם עד סוף ימיו?
תהיו אמיתיים בבקשה.
אבל השרשור הזה כבר מזמן איבד את הטעם הטוב ויש בו יותר מידי סימני קריאה.
אני אישית הייתי מעדיף כבר שהשרשור ינעל כי אין טעם להמשיך לריב פה.
האמת שאני מכירה את זה בצד של הבנים...
נותנים הרגשה ממש טובה בדייט עצמו ובשיחת טלפון יום אח"כ אומרים שלא...
למרות שזה נראה מממש ממש מתאים...
השאלה היא מה עדיף...
לתת הרגשה לא הכי טובה ואז כבר יודעים מה תהיה התשובה בשיחת טלפון
או לתת הרגשה טובה ולהלהיב ממש את הצד השני ובשיחת טלפון להוריד אותה למטה?
האמתש זה יכול להיות גם מהצד של הבנות...
מה אתם עושים בדר"כ?
למה סתם לגרום הלם לבן אדם?
כל דבר שבא בהדרגה הוא יותר קל..
אבל זה לא שחור או לבן..
זה או להיות עם פרצוף חמוץ או להלהיב?
יהיה מה שיהיה, האדם שעומד מולך ראוי לכבוד על ההחלטה שהחלטת לצאת איתו.
אפשר להמשיך לדבר ולהתעניין ואם נראה לך מתאים- לקצר במעט את הדייט (איך שזורם).
אבל יש לי משהו להוסיף:
מסתבר שיוצא מצב שבדייט נוצרה לה תחושה קטנה שזה לא זה, ובמהלך הדייט התחושה מתגברת, עד כי את מרגישה שזה לא מתאים בכלל, וכל מה שאת רוצה באותו רגע זה להיפרד לשלום ולחזור למיטה הכיפית עם הפוך.. (או נציג אחר של מנוחה מהחיפושים).
מה שקורה (ולא מובן לי איך) זה שבמהלך השעות (ובמיוחד בזמן השינה) המוח שלנו מעבד את הנתונים ובלא מעט פעמים מגלים שחפירת המחשבות (שכאמור, לפעמים נעשית אוטומטית ע"י המוח, בלי לשאול אותנו) משנה את הדעה/אותה תחושה שנוצרה לנו בזמן הדייט/מיד אחרי הדייט.
ואז-- (מגיעה לפואנטה סופסוף)
לא חבל שלא ניסית להיות נחמדה יותר, להכיר אותו יותר, לדבר איתו ברעננות יותר?
לא אמרתי להציע נישואין, אבל אני מנסה לומר שיש שתי סיבות למה לא להחמיץ פנים בדייטים;
לבחור מגיע את הכבוד הראוי, ושלא ח"ו יפגע.
יש מצב שהדברים ייראו באור שונה לאחר עיכול של הפגישה.
אני מבינה שזה לא פשוט, לא פשוט ליישם.
הצלחה רבה!
|חפרתי ת'חיים
|
פשוט עברתי את זה...
כאילו נתנו לי הרגשה ממש טובה
ומסתבר שזה היה סתם ההרגשה הטובה הזאת...
{דילגתי על הקטע של הנפילה שלי מהשיחת טלפון אבל זה בהחלט היה..}
השאלה היא אם זה יפה? מתאים? מבחינה מוסרית?
ואם לא, למה עושים את זה???
כולנו מכירים את ההבדל בין התחושות תוך כדי הדייט, לבין השעות והימים שאחריו.
תוך כדי עולות תחושות שונות, אבל הניתוח שלהן מגיע רק אחר כך.
לפעמים התחושות שוללות, אבל זה בגלל משהו צדדי שגרם להן,
ולפעמים התחושות טובות, אבל זה בגלל שהשיחה נעימה וקולחת, ולא בהכרח בגלל התאמה.
את הניתוח של התחושות עושים רק אחרי,
ולכן בזמן הדייט צריך להתייחס כאילו ממשיכים.
ברור שאם למישהו יש ודאות שזה לא הולך להמשיך, שיגיד במקום.
אני מדבר רק על המצב הרגיל...
נכון שיש אחר כך נפילה,
כי השיחה מגיעה בשוק,
אבל צריך לזכור שזה הגיוני, מוסרי ועדיף מאשר להיות החלטי מדי בדייט ולפספס הזדמנות...
לא מתלהב ולא אדיש,
מה שבטוח לנסות לתת צ'אנס אמיתי,
גם אם זה לא נראה לכם בשנייה הראשונה...
אני עורך סימולציות בראש איך אני מעדיף להיזרק..
נראה לי ככה: לזרום ולהיות נחמד, שלא יהפוך הדייט לסיואציה לא נעימה עבורו (ועבורך..), אך לנסות לגרום לנקודת השוני המפריעה לבלוט יותר, כך שגם הוא ירגיש בה ומרצונו יפחית ציפיות. למשל: אם את מרגישה שאין התאמה מכיוון שאת מחפשת אחד שיצא איתך לטרקים והוא נתפס בעיניך כחנון, קחי את השיחה למקום של כמה את נהנית מטיולים ובילויים וכו', ואם הערכתך לגביו צודקת, הוא יבין איפה הפער. (סתם דוגמה, לא צריך להיתפס אליה יותר מדי..).
אם הבעייה לא בקשר אלא בו ("הוא איחר בשתי דקות וכשהתנצל על האיחור הוא לא ירד על ברכיו!"), אין לי רעיון..
אבל אני רוצה להוסיף הערה: בדרך כלל אם הדייט זרם וצד אחד אפילו פיתח ציפיות, כנראה שהבעיה לא הייתה גדולה כל כך ואולי כדאי לתת הזדמנות שניה. אני נתקל בתופעה של צד שחותך על דברים ממש שוליים בדייט ראשון, וחבל.
נמאס לי,סופית.
Iסוף פריקהI
הבעיה היא שתלויים באנשים סביבך שצריכים להציע לך ולשדך לך...
ואם אין לך חברות נשואות או שחיות בחברות מעורבות, זו בעיה!!!
מבאס שצריכים להיות תלויים באנשים...
והתפילות זועקות כבר לשמיים......
מה עוד אפשר לעשות??????
ומחפש/ת חבר'ה שעברו או חוו שכול דומה
רוצה לפרוק תחושות - אבל אף אחד לא מבין אותך
הגעת למקום הנכון:
פורום - נוער ש(cool)
בברכה המנהלים:
אם יש למישהו עצות (גם לגבי שיחת הטלפון אני אשמח!)
אני לחוצה..
תודה!
פשוט רוצה להרגיע.
דייט ראשון (במיוחד ראשון-ראשון) זה מוזר, זה מפחיד, אבל כולם עוברים את זה.
אני הייתי בטוח שיהיה לי קטסטרופה כי אני די ביישן ובחיים לא דיברתי עם בחורה יותר משתי דקות לפני כן. והיה סבבה.
ודווקא בדייט ראשון ושני יש המון על מה לדבר. את הרי לא יודעת כמעט כלום על ההיסטוריה שלו ומה הוא עבר בחיים, אז פשוט מתחילים לדבר על איך היה בשרות, בהדרכה וכדו' וזה זורם.
בהצלחה!
1.בעמוקה(בקבר הצדיק רבי יונתן בן עוזיאל זצ"ל)?
2.בקבר של האדמו"ר מזוויהל זצ"ל (שני חמישי שני)?
מעניין מה ההרגשה
כן על שניהם...![]()
אהבת חינם2. הייתי הרבה פעמים ללכת לתפילה שם, קבר של צדיק
בקשר לשני חמישי שני, הלכתי פעם אחת, והבקשה ב"ה נענתה.
צריך ללכת להתפלל גם על זיווג
אולי אלך בקרוב,
לדעתכם שווה לפרסם פה אם אלך,
יהיה כאן אנשים שיהיו מעוניינים? (לאו דווקא על זיווג)
אהבת חינםלמה אתה מתכוון שווה לפרסם?
בכדי שיעבירו אליי שמות שאתפלל עליהם.
וגם כדי שאולי מי שחושבת שאתה מתאים לה, תדע להיות שם בזמן...
מי יודע - גם זאת סגולה...
נפשי תערוגהמקום די הומה אנשים בימים האלו
אני ממליץ שהיא תפנה אליי כאן, יחסוך הרבה אי נעימויות לזהות אותי שם.
חשבתי על סטארטאפ,
להיות שדכן ולפתוח את המשרד מול המקום הזה 
לק"י
במסגרת טיול משפחתי (לא כסגולה..).
2 עוד לא
לצערי הרב
אלירזוגם אין לי שום כוונה ללכת לשם.
לעשות את השני חמישי שני
בעיקרון בשביל משהו אחר
מי שרוצה להעביר שמות יכול עד הערב (במסר או בש"א, או אפילו כאן בשרשור להודעה שלי)
אבל שוב,
זה לא תלוי רק בי
כך שיכול להיות שלא יצא לי ללכת
ממליצה בחום... (תביאו בגדים חמים, בערב קר)שלהבתחיהובעמוקה הייתי לפני שחשבתי בכלל על .....
(ובכלל פחות יוצא לי ללכת לקברי צדיקים...)
עריכה: מצד שני ההודעה הזאת פשוט טיפשית! אני הרי רק מתחיל עם כל העניין, למה שתהיה הוה-אמינא שיש לי ניסיון בסגולות? ומה אני נדחף לשרשור בכלל? 
אבל לא, לא הייתי.
עבד לה'מה אגיד לכם, שתי טרדות כבדות משקל, היו מונחות כאבן שיש לה הופכין על שלוות נפשו של הרב שרגא מיינגולד, מייסד ומנהל המדרשיה לבנות בירושלים "נתיבות שולמית". כאן בעולם הזה, אין לנו את המאזניים הרוחניות שיוכלו להודיענו איזו טרדה כבדה יותר מרעותה, ובינינו לבין עצמנו זה לא כל כך משנה הרבה, כי שתיהן לא נתנו לרב מיינגולד מנוח ומרגוע, והן שימשו בערבוביה ומילאו את יומו הגדוש ממילא.
מבלי להכנס לפרטים מיותרים, די אם ניזכר שהרב מיינגולד ייסד לפני כ- 25 שנה את המדרשיה "נתיבות שולמית", ומה שהתחיל כרעיון לקירוב לבבות של מספר נערות חוזרות בתשובה, והפך ברבות השנים למדרשיה תוססת ופעילה, אשר מאות נערות ונשים בעלות תשובה באות להתבשם מניחוחה של תורה והלכה ממיטב המרצים והמרצות. מה שהתחיל בדירה קטנה בת שני חדרים, הצריך לפתע מרחב רציני יותר, כדי לאכלס ברווחה את נחשול הצעירות הכמהות ליהדות נעימה.
אשר על כן שכר המייסד מיודענו דירה בת 4 חדרים, אבל גם זו הפכה – תוך זמן קצר – לקטנה וצרת מימדים בהתייחס לגודש נהרות האיתן של הצמאות ליהדות, ועם כל הכבוד, מעט המטרים לא החזיקו את המרובֶּה בפונות. נו, מכאן ואילך התחיל מרוץ מטורף נגד השעון כדי למצוא תחליף רציני מכובד ומרווח למדרשיה. אכן התחליף נמצא. מדובר באולם מרווח שהיה צורך לשפצו, אלא שהבירוקרטיה הממסדית, במשך השלוש שנים, מנעה את ההתקדמות הכה בהולה ונדרשת.
זו אם כן הטרדה הראשונה (או אולי השניה) של הרב מיינגולד, למצוא בית נאות ומרווח לבנות ישראל העולות בסולם בית קל.
הטרדה השניה (או אולי הראשונה) שהכתה ברקותיו של הרב מיינגולד, היתה כרוכה בשמעון, המכונה שימעל´ה, בנו בכורו, שלא עליכם ולא על אף אחד, הפך לנושא הכתר (הלא מכובד) של מעוכבי השידוכין בירושלים וגלילותיה. מה נאמר ומה נגיד, שימעל´ה זה, היה בחור חמד, נושא חן בעיני כל רואיו, שופע שמחת חיים שראוי להתקנא בה, ובעיקר פיו מלא שבח ותהילה לכל אדם ילד ונער באשר הוא. היה לו חוש מופלא להתביית על פרצוף חמוץ של ילד שנכשל במבחן, ובחיוך ענק עם טפיחה אוהדת על השכם להודיע לו "צדיק שלי, אתה יש לך ראש כמו הרוגצ´ובר, אתה יכול להיות "החזון איש" של הדור הבא, לא נורא, מי שנכשל סימן שהוא בעליה...". לפרגון הזה ולדומיו היה מתווסף חיוך שובה לב, שהיה מסוגל לשכנע כל מצוברח מצוי, כי אכן דבריו של שימעל´ה הן הן האמת לאמיתה, ומיד אורו פניו. אך מה לעשות, למרות אישיותו המדביקה וחינו הכובש, שנים על גבי שנים חלפו להן, וגם לאחר עשרות מפגשים, אפילו ווארט אחד קטן לא נסגר, לא רק שלא נסגר, אפילו לא עלה לדיון. כן, כולן אמרו ששימעל´ה "הוא באמת בחור משכמו ומעלה, בעל מידות מופלגות וטוב לב נדיר, אבל כנראה שיש משודכות מתאימות ואיכותיות עבורו". נעבעך.
למותר לציין שהרב מיינגולד בעצה אחת עם בנו בכורו, השיא כבר את שתי בנותיו הקטנות ממנו, מה לעשות...?.
כדי שנעמוד על טוב ליבו של בחורנו החביב, די אם נאזכר לכם כאן, כי עם הגיעו לגיל 25 התיר לו ראש הישיבה לעשות רשיון נהיגה, ובאותה נשימה אמר שימעל´ה לראש הישיבה, כי הוא מקבל על עצמו – עם קבלת הרשיון – לעזור ולסייע (בלי נדר) לכל רכב שנתקע בדרך, יהיה מה שלא יהיה. זה הטיפוס, שהיה בריא, בלי עין רעה.
הנה לכם סיכום קצר של שתי הטרדות של הרב מזכה הרבים, שרגא מיינגולד.
* * *
לא מכבר נקבעה פגישת שידוך נוספת למיודענו העומד לחגוג אוטוטו 30, והפעם בבני ברק, בבית ידיד המשפחה.
שימעל´ה לבש חליפה חדשה, ענב עניבת ארגמן, התניע את הרכב ופנה מירושלים מערבה. השמים התקדרו וגשם החל לטפטף. השעה 20:00. עוד שעה הפגישה. תאונה קטנה ביציאה מירושלים ופקק החל להשתרך. שמעון הביט בשעונו לאמוד את הזמן, "דומני שאאחר כעשרים דקות". לא נורא. קצת לפני שער הגיא נפתח הפקק והרווק החביב החל לשעוט מערבה, אלא שאחרי 2 ק"מ לא יותר, הוא מבחין מרחוק בנורות אדומות מהבהבות... מכונית תקועה בצד הכביש. היצר הרע מנסה לתעתע: "שימעל´ה חבל לעצור, גשם בחוץ, אתה תירטב, והנורא מכל אתה עלול לאחר לפגישה... ומי יודע, אולי זה השידוך שלך...".
הקרב הזה נמשך 10 שניות לא יותר, ושימעל´ה מביס את היצר הרע, סוטה ימינה, מחנה מכוניתו בזהירות, ופונה אל הרכב התקוע. ברכב יושבות להן שתי נשים מבוגרות חסרות אונים. לא נחטא לאמת אם נאמר, שהן לא דתיות כלל וכלל לא. אבל מיינגולד הצעיר, נאמן לקבלה שלו לסייע לכל רכב תקוע, שואל "מה ניתן לעזור לכן?". עונה לו הנהגת חמוצת הפנים: "יש לי פנצ´ר, כבר חצי שעה אני תקועה כאן, ובעלי לא עונה לצלצולי הפלאפון... אינני יודעת איך מחליפים גלגל".
זה הספיק. שימעל´ה הבין היטב שהפנצ´ר הזה, הוא לא פשוט. קודם כל הוא אמור להתלכלך ולהירטב עד לשד עצמותיו, כי מזה רבע שעה שהטפטוף הפך לגשם זלעפות, ובנוסף האיחור יהיה מאד משמעותי, ואוי לאותה בושה. הוא אחז בג´ק, במפתח הברגים ובגלגל רזרבי, ותחת גשם צפוף החליף את הגלגל, סגר את הבגאז´ וסימן לנהגת "סעי לשלום, הכל בסדר".
"אמור לי את שמך ומספר הפלאפון שלך בבקשה" מבקשת הנהגת בנימוס.
"סליחה גבירתי, אני ממש מתנצל, אבל אני סייעתי לך לשם שמיים, באמת תודה, אין צורך...".
"בשום פנים ואופן" התעקשה הגברת "זו כפיות טובה מצידך להתעלם מן הבקשה שלי... מה בסה"כ ביקשתי...".
"אבל האמיני לי, גברתי, התודה שלך מספיקה לי... אנא".
אך זו בשלה. "איך אתה מונע ממני לדעת מי עזר לי?".
"בסדר, שמי שמעון מיינגולד ....................-050.
"אתה ירושלמי נכון?".
"כן".
"תודה, לילה טוב, תודה תודה" והמכונית המפוארת השתלבה בתנועה.
* * *
רטוב עד העצם עם חולצה רוויית כתמים ושמן בליווי עניבה מקומטת, נסע שימעל´ה לפגישה, שהיתה אחת המביכות בימי חייו והסתיימה תוך דקותיים.
"סליחה", אמרה המשודכת, "אני בהחלט מבינה אותך, אבל תבין גם אותי, שיהיה לך בהצלחה בהמשך", ויצאה.
שימעל´ה יצא לרחוב, הביט בשמים הנוזלים ואמר: "אבאל´ה שבשמים – תודה. אני מקבל את הביזיון באהבה, כל מה שאתה עושה זה בטח לא פנצ´ר. הכל לטובה".
* * *
אחרי שלושה ימים.
הפלאפון של הרב שרגא מיינגולד מצלצל.
"שלום, זה הרב מיינגולד"...?
"כן אדוני, במה אוכל לעזור לך"...?
"רציתי לספר לך משהו על הבן שלך...".
"קרה לו משהו?" נבהל הרב.
"לא, לא, חלילה, רציתי לספר לך, שהבן שלך הוא פשוט אדם נפלא, בעל חסד יוצא מגדר הרגיל...".
נו,הרב מיינגולד כבר שמע עשרות אם לא מאות שבחים על בנו בכורו מעוכב השידוכין, אבל כמו כל אבא טוב, הוא נהנה גם מהפרגון הזה. "כן, שימעל´ה שלי הוא נשמה טובה" הפטיר.
"תראה, אשתי שתהיה בריאה נתקעה עם פנצ´ר ברכב באזור שער הגיא, גשם זלעפות בחוץ, לא עניתי לה כמעט שעה בטלפון, היא כבר היתה מיואשת ומבוהלת. אף אחד לא עצר להתעניין, רק הבן שלך. תחת גשם סוחף הוא החליף גלגל, ורצה לברוח, אבל אשתי התעקשה לקבל ממנו פרטים, כדי להודות לכם, אבל הוא בענווה ביקש ללכת ואמר לה "עזרתי לך לשם שמיים", אבל אשתי עקשנית ואמרה לו "שזו כפיות טובה..." והוא נכנע.
"כן, אני מודה לך על התודה אדוני... יהי רצון שיותר לא יהיו לכם פנצ´רים במשפחה" חייך הרב מיינגולד. מעבר לשפופרת.
"תראה הרב מיינגולד, מדבר פנחס בן יועזר שר-השיכון, אם אתה צריך ממני עזרה כלשהי, רק תגיד, אני אעשה לך את זה במסירות-נפש, לא פחות מהמסירות והחינניות של הבן שלך...".
הרב מיינגולד כמעט ואיבד את שיווי משקלו, לא בגלל המעמד של הפיגורה הפוליטית שמעבר לקו, אלא משום שהאיש הכי משפיע בפרמידה הממסדית שמסוגל היה לקדם את תוכניות ההרחבה והשיפוץ של האולם ששכר, זה רק שר השיכון בכבודו ובעצמו. נו, ואם שר השיכון מחייג אליך אז נצל זאת עד הסוף.
לא חלפה חצי שעה, ושר השיכון בכבודו ובעצמו הגיע לבית המיינגולדים, לקח את התוכניות ההנדסיות וחזר אחרי שלושה שבועות עם כל האישורים והחתימות הנדרשות, ואפילו עם הנחייה קטנה כיצד לזכות במימון ממשלתי נדיב, לשיפוץ האולם.
רגע, רגע, הסיפור עוד לא נגמר.
כבר למחרת שלח הרב מיינגולד את שימעל´ה שלנו, שקיבל מיליון ברכות על ראשו, לבנק מסויים, כדי לשלם כמה אגרות הקשורות לתוכניות החשובות להרחבת מדרשיית הבנות "נתיבות שולמית". בדלפק המתין לו פקיד בנק חרדי חביב ושאל "הו, נעים מאד, האם אתה הבן של הרב מיינגולד מייסד המדרשייה...?".
"כן" השיב שימעל´ה במבוכה.
"אני חייב לאבא שלך חוב של כבוד. שתי האחיות הקטנות שלי זכו להתחזק ביראת-שמים במדרשיה שלכם... שיהיה בריא אבא שלך, הרבה בתים הוא זכה להקים בישראל...
"כן" הפטיר בעדינות ובלחש שימעל´ה הנבוך "אבל הבית שלי עדיין לא הוקם".
הפקיד היקר זקף עיניו והביט במבט חודר בשימעל´ה: "אני יכול אולי להציע לך את אחותי הקטנה, היא בת 26... דבר עם אבא שלך שיחזור אלי בערב...".
* * *
נו, לכל סיפור יש סוף, וכמו כמעט תמיד הסוף הוא טוב. שימעל´ה מיינגולד הצליח להקסים את ליבה של חווהל´ה מיוסט, כבר בפגישה הראשונה, שהיתה מצחיקה עד דמעות. הוא סיפר לה בפרוטרוט כיצד זחל מתחת למכונית המפוארת עם הפנצ´ר בשער-הגיא, החליף גלגל והגיע לבבני-ברק מטונף ורטוב, לפגישת שידוכין מביכה שנמשכה שתי דקות, אחר כך שר השיכון היה בטלפון עם אבא שלו, וקידם לו את התוכניות, ואוטוטו חנוכת בית של המדרשיה.
אחרי שעתיים של פגישה מבורכת, יצא שימעל´ה החוצה והביט בשמים הבהירים זרועי הכוכבים ואמר: "אבאל´ה תודה. כל כך נפלא לגלות וללמוד איך שמפנצ´ר אחד יוצאים עם שני בתים בנויים לתפארת, זה רק אתה יכול".
מסדרת ספרי העיתונאי...(קובי לוי..)
כמו צמח בר
חרותיק
אילה שלוחההיישר להעתק הדבק (ברשותך
, כן?)
גם חסד משכמו ומעלה, גם חביבות ורצון לקרב יהודיות לאביהן שבשמים, וגם בניית בית. מה צריך יותר מזה??![]()
תודה רבה!
גבר תתפנק על האנטר! בחייאת
באתר זה כתוב בקטן...לא מושך את העין....השקעתי קצת וכגודל ההשקעה כך בעזרת ה' יהיה גודל השכר..
"נפשי ישובב" אין צורך לבקש ממני אישורים...הכל לשם שמים....
שמח שהתחזקתם 
אני מאוד אוהב לקרוא סיפורים כאלו, עושה לי טוב על הנשמה.
מה זה אומר על האמונה שלנו אם סיפור כל כך רדוד מחזק אותה?
שפותח השירשור התכוון שזה מחזק את האמונה שלו בה', שהיתה "חלשה" יותר לפני כן, חלילה.
לדעתי, מבט כזה הוא "עין" של מי שבוחר לקרוא כך את דבריו.
[מדבר על הסיפור שהובא פה. לא פתחתי את הלינק שהבאת]
הוא פשוט מתכוין שזה מחזק את מחפשי השידוכים, לראות עוד דוגמה איך ה' מגלגל אירועים.
וכל מי שמאמין (עוד לפני כן..) שאכן ה' מסובב את הכל - נהנה ושמח לראות כל דוגמה נלבבת מזה.
כמו הסיפור החמוד הזה.
היית מבין שהכוונה לתאר את ההגזמה וההפרזה שבסיפור.
שהם בהחלט לא כלים ראויים להתבונן דרכם על העולם ועל ההשגחה
האם הם לא סברו שיש כאן פלטפורמה לימודית ראויה?
(השאלה היא איך ניגשים, האם כפתאים או כבעלי ראיה מורכבת ומסודרת.)
ולא כתורה מסיני.
ולפי התגובות פה נוצר הרושם שאשקרה אנשים מאמינים...
להבין את התגובות... סלח לי...
אתה ממהר מדי להבין שהמגיבים כאן אינם בכלל "בר דעת".
ויש להניח שמי שמביא "קישור" לא מביא זאת סתם, אלא כדי לרמז "משהו" גם על המובאה המקורית..
לכך התכוונתי, שלפחות הסיפור שהובא פה, הוא פשוט מעשה נאה על הופעת גלגולי ההשגחה והא בהחלט נחמד - ויכול לחזק ליבם של מחפשי שידוכים לצפות לישועה משוכללת בכל מיני דרכים, כשמכוונים ליבם לעשות טוב...
חולה על הסיפורים של הברון מינכנהאוזן..
ומשתמעת קצת כ"ליצנות"..
מי שזה לא הסיגנון שלו - זכותו.
בעיני יש משהו מאד יפה במי שמתפעלים מסיפורים כאלה בתום לב.
שלהבתחיהאחרונהנעזרתי במישהו ברחוב. הוא עשה מאמצים לעזור לי (והצליח ברוך ה')
בזמן שהוא ניסה לעזור לי חשבתי- וואי הוא מתאים לי אבל לא העזתי לעשות כלום 
פנוי.
איך אפשר לפתח שיחה?
אה- ואם אתה פה- אולי תעזור לי ותיצור קשר ![]()
הוא עזר לי למצוא כתובת במודיעין...
סוג'וקבס"ד
ב"ה חברה שלי יוצאת רציני עם מישהו והם רוצים להעלות את הקשר רמה.
הם מחפשים ספר רציני וטוב שיעזור להם לכך.
זה ממש יעזור אם אתם מכירים כזה ותרשמו את שם הספר, מה מדובר בו ולמה לדעתכם דווקא הוא עדיף.
תודה רבה ובשורות טובות 
ספרי הגות של דרשות חתונה ללימוד בחברותא:
אז איש וביתו של הרב סולובייצ'יק (לגושניק וגושניקית) [קרדיט לצאדיקה]
או רעים האהובים של הרב שג"ר (לשג"רניק ושג"רניקית)
(כמובן לא בכבדות אלא בכיף)
אני מציף את הרעיון בשעה מאוחרת וחשוב לי שתחוו דעתכם
אם זה שייך או לא כי לי אין מושג...
לא יודע אם הייתי ממליץ על רעים האהובים... גם הדרשות ממש קצרות ולא הכי ממצות, ועוד שחצי מהם מוקדש להורים של החתן והכלה.
יש את ספר אהבה של הרב יצחק גינזבורג שכתוב בשפה מאוד נוחה(הוא נערך לציבור החילוני במקור..)
יש לי עוד הרבה רעיונות, אפשר באישי אם צריך..
ג'נדסלמען הנצרכים...
אם תתנהגו יפה ותפרסמו ספרים מומלצים לחיזוק הקשר- אפילו אשים את זה בנעוץ!!!
![]()

אהבה של הרב גינזבורג לענ"ד קצת עמוק וכתוב הרבה ע"פ פנימיות לכן לענ"ד פחות כדאי..
הספרים שכתבתי מדברים בגדול על מהות הנישואים,במבט עמוק תורני ואמוני בשפה בהירה
כשם הספר, זה הלכות בין איש לאישה. בנוגע להארה על ספר "אהבה", השימוש במושגים שמה מפנימיות התורה הוא זניח, ומוסבר היטב. אין שום סיבה לא להצליח להבין מה שכתוב שמה גם בלי שום רקע בנושא. ושוב כמו שאמרתי, הוא נכתב במקור לחילונים, ככה שבוודאי שצמד דתיים יבינו אותו.
) .. אשמח לכל עזרה בעניין.. מהמדרשה או מהמכללה?
אני לא לומדת שם, אבל אולי אוכל לקשר לבנות שכן לומדות שם...
לא ידוע מאיפה...
מחפשתותו
הנכד והנין שלכרגע אני רק מנסה לעזור לו לברר מי זו..
אני מכירה בנות מהמכללה אבל ממש לא את כולם.
תתקשר למכללה לעצמה ותבקש את המס' של דיקן/ית הסטודנטים
משם תוכל לבקש מספר של אחד מהבנות שבאגודה
ומשם הדרך למצוא תהיה הרבה יותר פשוטה
אני בן 22 ועובד ב-י"ם אני כבר מתחיל לשמוע הצעות לשידוכים.
יצאתי עם בחורה אחת שהיכרתי מהעבר וגם אני מדבר איתה וכותב לה במייל הרבה .
היא מאוד אוהבת אותי ,והיא גם כל הזמן רומזת לי את זה, גם כשאני כותב לה וגם כשאנו מדברים .
אבל אני לא נמשך אליה כל כך .נראה לי גם כי פשוט אין לה אידיאלים .היא לא ציונית ובא לה ללכת לגור בחו"ל וגם היא קצת ב"ללהלנד" (היא לא יודעת מה זה לעבוד קשה והיא רגילה שעושים ה הכול) .
מצד שני יש בחורה אחרת שאני מכיר ממקום העבודה שהיא אשת חייל( מוצלחת בהכל) ונראת לי גם עם אידילים .יצא לי לדבר איתה קצת. ואנחנו די בסדר אחד עם השני. לכן חשבתי להציע לה לצאת ולהכיר .
השאילה היא אם אני מטומטם שאני זונח בחורה שאני מכיר ואוהבת אותי ,רק בגלל שאין לה אידיאלים.
בשביל בחורה שנראת מוצלחת אבל בתכלס צריך להתחיל להכיר אותה מהתחלה?
אשמח לשמוע את חוות דעת הקוראים
הגיוני לגמרי.
אני לא מכירה אותך, ולא יודעת מה חשוב לך בחיים, אבל אם אתה בן אדם שהאידיאלים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלו- ברור שזו אמורה להיות דרישה בסיסית מבת הזוג.
אם אתה באמת רציני להתחתן, אבל באמת- אתה פשוט צריך לחשוב קודם כל: מהם הדברים החשובים שאתה רוצה שתהיה לאשתך, והאמא של הילדים שלך.
איזה תכונות אופי/איזה שאיפות לעתיד/איזה אידיאליים אתה רוצה וצריך שיהיה לה. אני לא חושבת שאתה צריך לחשוב מי רוצה אותך יותר או מי דורשת יותר זמן של היכרות- אלא מי עונה יותר על הדרישות האלה. אם למשל שתיהן לא קרובות למה שאתה מחפש- אל תצא עם אף אחת מהן.
(כתבתי את השאלה בהתחלה כי אם למשל אתה לא רציני לגבי חתונה ויותר בקטע של "חברה"= ויש הבדל משמעותי, אז אולי כדאי יותר לצאת עם הראשונה. אבל לדעתי זה חבל לבזבז זמן על חברויות למיניהן ללא מטרות רציניות).
לפני הכל צריך התאמה בשכל.
אח"כ כשיש ממשיכים הלאה לרגש וכו'..
הרבה פעמים כשיש אהבה של סתם היא נגמרת..
בכולופן, תכלס, תחשוב בהיגיון, אתה רוצה לגדל ת'ילדים שלך בדרך מסויימת
ולא שאתה תחנך למשהו אחד ואשתך למשהו אחר.. למה סתם לבלבל אותם מראש?
ו..האהבה נוצרת בהמשך, לא מיד עוד לפני שמתחילים..
בהצלחה!
"לא כ"כ נמשך אליה" והשניה נראית לך יותר - אז מה זה "להתחיל להכיר מחדש"?... גם את הראשונה אתה רק "כאילו" מכיר.
ולא מספיק ש"היא אוהבת" - גם אתה צריך. וגם להרגיש שיש לכך בסיס.
מה שכן - זה דבר גרוע מאד, ש"מדברים וכותבים במייל הרבה" עם מישהי שלא חושבים שיצא מזה משהו, אם לא שזה לצורך בירור הענין הזה. זה לא טוב לאדם עצמו, ולא טוב לצד שמפתח אשליות.
הצניעות ושמירת המרחק היכן שצריך, מלבד מה שהם אמיתיים, הם גם "משתלמים" כשפוגשים מי שאכן מתאים באמת לבנין בית.
לזה שצריך להתחיל לצאת לדייטים מהתחלה ולהכיר משהיא בעצם מאפס.
וזה חלק מהדילמה .
צד אחד אומר לי אתם לא מתאימים ולכן אתה צריך להכיר אחת אחרת .
וצד שני אומר לי ,עזוב אותך יש לך בחורה שאתה מכיר, חבל לשרוף את הקשר, ולא משנה מה היא .
וגם עכשיו לצאת לדייט עם אחת שאתה לא מכיר כמעט .ואולי לא ילך לכם. (אני מזכיר שאת הבחורה הראשונה אני מכיר מהעבר. את המשפחה ואחים שלה מגיל קטן .ואותה מלפני שנתיים כשפגשתי אותה בחתונה של חבר .ואז התברר לי שהיא אחות של...)
(תסלחו לי על החוסר סדר בדברים .לא תמיד אני מצליח להסביר טוב מה אני מרגיש/חושב)
לא צריך לפחד מ"להתחיל מחדש"...
אם אתה חושב שהקודמת מתאימה - זה ענין אחד.
אבל אם אתה חש שליבך אינו נמשך אליה, ושאינכם מתאימים - אז זה קורה לכל מי שנפגש עם מישהי שלא מתאימה לו.
באמת "פגישות" לפעמים זה קצת מייגע. מה אפשר לעשות...
אין דבר כזה "לא משנה מה היא".. לא בגלל ש"כבר מכירים" קצת - מתחתנים עם מישהי לכל החיים...
אתה צריך, לענ"ד, לבדוק בכנות: טוב לך עם הקודמת, מתאים לך - זה ענין אחד.
לא מתאים לך - חבל להשלות אותה ואותך. אין ענין "על אש קטנה".. צריך לחפש עניינית מי שאיתה רוצים להתחתן, ורק אותה...
shaulreznikמה שבאמת חשוב, ולא משנה באיזו בחורה מדובר, זה האם היא טובת לב, אוהבת ילדים, מסודרת וכיו"ב. את שאר הדברים, כולל יישור קו אידיאולוגי, ניתן להשיג במסגרת הנישואין.
כשיש פערים בכל כיוון האישיות, שאינם רק דקדוקי "דעות", אלא מבטאים כיוון אישיות ("רוצה בכלל לגור בחו"ל"), זה בהחלט יכול לגרום בעיות וגם להראות על אי התאמה בסיסית.
עובדה שהוא "לא נמשך אליה" בגלל זה.
ולאידך "אשת חיל" זה נתון חשוב. כמובן, כשהוא לא רק "טכני" ויש שייכות של הרגשת קירבה ורצון.
בלי סתירה לכך שגם הנתונים האחרים שציינת בהחלט חשובים מאד (טובת לב, מידות טובות בכלל).
אצל אנשים ערכיים, הרי שמרובד מסויים "פערים" כאלה הם משמעותיים. כמובן, לא צריך להפריז בדקדוק על כל דבר קל.
אז יש לי עכשיו 2 הצעות
משני אנשים שמכירים אותי טוב.
מצד אחד יאללה אני חייבת לזוז עם הנושא,
ומצד שני ממש לא באלי...
תבררי פה ושם
בברורים במילא כולם יגידו לך
את אותו הדבר,
אח"כ תיפגשי ויאללה עוד
פעם לחץ,עוד פעם מתח
וכל התחושות הנלוות לדיטיים...
אוף זה נשמע לי
כמו סיוט,לא יצאתי כבר תקופה
אבל אם אני רוצה להתחתן(ואני רוצה)
אני חייבת לעשות עם זה משו....
טוב,מי רוצה לברר לי? 


גם לי לפעמים שיש תחושה שאין כוח.. אבל ממש כמו שכתבת- את רוצה להתחתן!!!!
אז יאללה... תאמיני בה'! תאמיני שאחד מהם, מי שתבחרי לצאת איתו- הוא החתן שלך! 
(ואם לא, הוא מקרב אותך לחתן שלך!)
אז קדימה, תבררי, תחליטי על מתאים יותר, תצאי... ושיהיה בהצלחה! 
יטבתהאחרונהקודם, ב"ה שיש לך הצעות (כמו שאמרו פה).
שנית, אני מבינה ממש על מה את מדברת, המחשבות, הלחץ, ההתארגנויות, הטלפונים, הבירורים ועוד מלאאאאא..
כן זה חופר, זה מייאש וזה מעצבן---
אבל תחשבי בצורה חיובית, שכן איזה כייף אם זה יהיה זה, לא?
איזה כיף יהיה לחשוב שכל זה היה שווה את המאמץ ומזל שלא דחיתי ותפסתי רגליםם קרות.
(הלוואי ויקרה בקרוב!!)
וגם אם לא, אז בשביל המחשבה שאני עושה משהו לקראת חתונה ולא מחכה לנסיך שידפוק על הדלת..
בהצלחה,
ובשרי לנו בשורות טובות 

ילדה טובה...מה אתם עושים? מקצרים? ממשיכים?
בד"כ הוא/היא רק רוצה לדעת מה השעה
אמנם זה לא מחייב אבל אם זה קורה פעם פעמיים תרגיש עם זה נח?
אם היא צריכה לסיים.
מוריה.ר =)
וברצינות,
כמו שאמרו..תלוי במספר הפעמים ובאיזה אופן.
אני מניחה שאפשר לשים לב לפי הלך הפגישה על התרשמות הבחורה.
כגון, דיבור קולח/נתקע..
לאו דווקא על פי 2 הצצות בשעון.
תמיד יש שאלות כאלו.
![]()
אפשר גם לחשוב על זה ככה ![]()
איך אפשר לראות מה השעה בדייט, בלי לגרום לזה שזה יראה לא טוב?

נו נו נו
להסביר שאתה בסך הכל רוצה לדעת מה השעה.
אני חושב שזה יכול לפתור הרבה סרטים מהצד השני
בנדא מצוי!!
ואז כל השיחה היא תאכל סרטים עד כמה הוא סובל...

אם כבר להסביר שאתה מתלהב משעונים...
אני יכול לשחק איתו כי אני תמיד משחק עם משהו ביד
ואני אסביר לה שאני חייב שיהיה לי משהו ביד
(סוג של היפר 
)
הרי לא נשב לדבר כל הלילה..לא ככה?![]()
מוריה.ר =)בעזהי"ת
זה בסיסי לדעת כמה זמן עבר, ממהרים לאוטובוס, זה לא בהכרח משדר 'וואי באלי לברוח', זה יכול גם להיות 'אני כ"כ נהנה שאני מפחד לא לשים לב לאוטובוס'. או 'צריך לסיים אבל רק כי כבר מאוחר, לא כי לא כיף', וכו' וכו'..
אם זה בפגישות ראשונות (גם אחרי 10 או יותר- העניין הוא השלב- התחושה ולאו דווקא המספר)
זה נורמלי והגיוני להסתכל מכל מיני סיבות.
כן, גם לפעמים נחמד בפגישה, אבל באיזשהו שלב כבר בא לך ללכת, ואין שום בעיה עמוקה המושרשת בתוככי הקשר ....
גם לי ולבעלי זה היה קורה וגם ללא מעט חברות שלי.
אל תלחצו מזה שאחרי שעתים עם אותו בנאדם בא לכם ללכת.
בסה"כ נחמד, יש תקשורת נעימה, זהו.
לא צריך לחפור יותר..
בהצלחה!
או זמן תפילה בבוקר או 72 דקות מהביס האחרון..
(תלוי באיזה זמן ביממה ובאיזו סיטואציה נפגשים).
ולנסות לדון לכף זכות.. ולהיות רגישים..
פשוט הופכים את השעון ככה שהשעון עצמו יהיה מכוון לפנים היד,
ואז הרבה יותר נח להסתכל בו בלי להזיז ת'יד יותר מידי
תנסו!
אני יודעת שזה לא פורום בשבילי אבל...ענבל

).

.לא כ"כ טובה בלחפש שרשורים ישנים, בטוחה שמישהו כבר יארגן לך משהו.
כמובן הכי טוב-
שהחברה והבחור בעצמם יגיעו לבירור, למחשבה ולגילוי הדברים שנכונים ומתאימים להם,
כי הם יודעים הכי טוב מה יעשה טוב לקשר ביניהם,
אפילו איזה סוג אטרקציה או משחק.
לא הבנתי על מה ההתנצלות מראש-
גם בעניין ביקורך בפורום וגם בעניין זה שיש לך חברות בטווח גילאים מגוון.
תרגישי בנוח, את בריאה.


).חח סתם סתם 

ותעזרי לפחות...ענבל