פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1416)

שתזכה לשנים טובות וארוכות. אמן

ומזל טוב על החתונה

רק נחת!!

הרבה אושר, עושר, כושר ויושר!

שתצליחו בכל מעשה ידיכם אמן!

אבל אני חייבת כי אני מזה אוהבת אותה!

כפרעליה!

אם בא לך לצאת דוסית-

תוסיפי איזה וורט קצר שמתחבר לפרשה ולחתונה (זה בפרשת בראשית? כי יש מלא)

"חברות לשעבר" זה מונח עצוב

יש חברויות שמתרחקות עם הזמן, מנסיבות החיים.. |מרגישה זקנה לרגע|

אבל תמיד נשארת בשבילן פינה חמה בלב♥

כי איבדתי כמה קשרים שהיו כ"כ משמעותיים..

ולא הייתה לי בכך שום בחירה.

פינה חמה בלב זה נחמד אבל לא משם נשאב כוחות.

יש לך רעיון מה אפשר לכתוב מהפרשה?

את הברכה האישית שלי ברור שאני אכתוב ולא לזה התכוונתי כשרציתי עזרה, התכוונתי למשהו הרוחני שאוסיף לברכה האישית כדי שלא יהיה רדוד ושיטחי מידי...

ובקשר למושג חברות טובות לשעבר- אנחנו כבר לא בקשר-- ז"א בקושי פעם בשנה ביום הולדת מזל טוב וזהו (לצערי).

אז... סתם בא לי להפתיע אותה כי באמת לא דיברנו כבר כמה שנים.

וכמו שכוכבית אמרה- תמיד נשאר בשבילה מקום חם בלב

"ויברא אלוה-ים את האדם בצלמו, בצלם אלוה-ים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם".
אותו ואחר כך אותם, מפרש רש"י שבתחילה נברא האדם עם שני פרצופים ואחר כך חילק אותו הקב"ה.
אני רוצה לקחת את הפסוק ואת הפירוש בכיוון של הבריאה וההפרדה:
איש ואשה נבראו עם אופי אחר. הגבר יותר שכלי והאשה יותר רגשית. כשהאדם נברא הוא בא למלא תפקיד בעולם שמורכב מכמה וכמה תתי תפקידים. אם הגבר והאשה היו נשארים בגוף אחד, הם לא היו מסוגלים לעמוד במורכבות, כי כל אחד צריך להיות במקום אחר. לכן הפרידו הקב"ה באומרו "ויאמר ה' אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" ומתרגם אונקלוס " לא תקין (=לא מתוקן!) דיהוי אדם בלחודוהי, אעבד ליה סמך כקבליה (השורש ק.ב.ל. בארמית אומר בפני מישהו, מולו)". משמעות הדברים היא שהקב"ה פשוט הפריד את החלק שהיה מחובר לאדם, והיה אמור למלא חלק מתתי התפקידים, ושם אותו כחלק בפני עצמו, מול האדם, שיוכל להוות עזר (סמך גם בימינו הוא משען, משהו שנסמכים עליו ונעזרים בו, וכן בתרגום אונקלוס), ובהפרדת הגוף האחד לשניים העזר בא יותר לידי ביטוי כיוון שהתפקידים מתמלאים בו זמנית, ולא כל פעם (בגוף אחד) יש צורך בזמן נפרד! כשהגוף האחד מפרד לשניים אפשר לעשות שני דברים בו זמנית! וזהו "אעשה לו עזר כנגדו".
אולם מה משמעות "ברא אותו... ברא אותם"?
כאשר אדם נברא (שניים בגוף אחד) הקב"ה אומר לנו שזוהי השלמות האמיתית! זכר ונקבה! אולם, ההפרדה לשני גופים חיונית לצורך שפירטנו לעיל.
ביום החתונה החתן מברך שהחיינו, ומברכים אותו בברכת מזל טוב וסימן טוב, כפי שמברכים את האב בעת שנולד לו בן/בת (כמדומני נהוג לברך על הולדת בת סימן טוב ועל הולדת בן מזל טוב, אבל לא נהוג אצל כולם), מדוע?
בעת שנולד בן או נולדה בת, כן מגיע מזל טוב, אולם אין זו שלמות! לשלמות אמיתית מגיעים שני בני הזוג ביום החתונה, בו הם מתחברים יחד, כמאמר הכתוב "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", ומשלימים את בריאת האדם כתיקונה. על כן בעת החתונה מברכים את שני בני הזוג בסימן טוב ובמזל טוב, כי כעת נולדים שני בני הזוג מחדש (!) . לכן אומרים להם: עד עכשיו לא הגעתם לשלמות, ועכשיו הגעתם אליה.
לכן גם חלק מהעדות נוהגים שהחתן מתענה ביום חופתו (ויש שנוהגים שגם הכלה מתענה), כי הוא נולד מחדש, והוא נחשב צדיק גמור, כאילו נולדו מחדש בשנית. בעת הזאת ראוי לומר שנית בסימן טוב ובמזל טוב, לרגל הולדתכם מחדש.
שבת שלום ומבורך.

אני לא מבינה למה עושים 'סרט' מכל דבר.

הגבר מרגיש מוכן, שילך על זה.

הגבר מרגיש אי מוכנות טוטאלית - כנראה שהוא צריך לחכות.

אין גיל אידיאלי כי הוא משתנה וקשור נטו באופי וברמת הבגרות. לכן הגיל לא קובע. 

לי היה מאד חשוב שהוא יהיה מישהו בוגר מאד ומבין בתהליכים של הנפש, לא פצפון שלא מבין מהעולם. יצאתי עם לא מעט בחורים, שברור לי שאני רוצה מישהו גדול בגיל.  והנה- מצאתי עלם חמודות, צעיר. ואנחנו מתחתנים עוד מעט.מצד אחד, הבן אדם בוגר ברמות ומצד שני אנחנו יודעים שאנחנו צעירים ולא מבינים מהעולם וכן, נגדל יחד בע"ה.

1) 25

2) לך על זה אחי, אל תחכה לאף אחד.

להיות כמה שנים בישיבה בלי טרדות על הראש. לעשות צבא באופן רציני ומלא בלי אישה שבוכה בלילה בפלאפון.

להנות מהחיים באופן שלם ומהנה ומהנקודה האמיתית הזאת להגיע לחיי נישואין זה מביא המון עוצמה ובשלות. וחבל להפסיד את זה ולהגיע לנישואין בידעה שאתה מפסיד משהו בגלל זה.

1. כשהם מרגישים שהם צריכים את זה... למה- לא אחרי זה, כי זה חלק מהאדם, ואם הוא יחנוק את ההרגשות שלו זה לא יהיה טוב, ולא לפני- כי כדאי להגיע לחתונה מוכן...

הלכתית- בדקתי את הנושא פעם, פחות או יותר, הדעות [ההלכתיות נטו] נעות בן 18 ל20, עם כמה פוסקים שמאחרים את הגיל בעוד שנה/ שנתיים, הדעה הכי מאוחרת שמצאתי- מי שיושב ולומד שידחה עד 25.

[אם אתה רצה הרחבה- שלח לי מסר]

2. פשוט, כן.

לק"י

בכמה הוא סגור על עצמו?

האם הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו?

מהי מידת האחריות שלו?

מה מידת הבגרות שלו?

וכו' וכו'.. ככה שבעיני זה לא כ"כ תלוי בגיל, אלא באופי ובאישיות האדם.

אבל נראה לי בסביבות גיל 21-22 זה בסדר (בגדול, כן?!).

ולגבי השאלה השניה- אם הוא מרגיש מספיק בוגר ואחראי וכו', וגם אנשים שמכירים אותו טוב חושבים ככה- אז הוא יכול להתחיל.. גם ככה רוב האנשים לא מתחתנים שבוע אחרי שהם התחילו להפגש .

זה כמובן באופן כללי, לפעמים יש נסיבות שונות, שבשלך כדאי או לא כדאי להתחיל להפגש.

למה זה חשוב מה דעתנו?

ממליצה לפעול מהלב ואם להתייעץ- אז עם אדם שמכיר אותך [חברים, הורים, רבנים שאתה בקשר איתם, כל אדם שאתה סומך עליו].

בכל-זאת אענה לפי מה שהבנתי מהרב מגנס שליט"א:

אם מישהו/מישהי מרגיש שהוא רוצה להתחתן- כשהוא מבין את המשמעות הזאת (הקמת בית על כל צרכיו)- אף-אחד לא יוכל לומר לו אחרת! אם הוא רוצה- זה מצויין! שיכיר את אשתו! [אישתו מחכה לו!!]

תוספת שלי:

כן חשוב לדעת מה זה אומר, ולעומק! (להבין מה המשמעות של קשר זוגי, ועל-ידו בניית בית, משפחה.. הצורך האנושי בזה.. בקיצור, ללמוד ולדעת)

אם זה בשיעורי הכנה, ואם זה ע"י ספרים, חברים..

ב"הצלחה!

ושהייתה אי הבנה..

ואם בכ"ז הוא מתעקש שלא, זבש"ו...

או למי שהכיר בניהם?כאילו...זה לא קצת פדיחה להתקשר אליו?

להתקשר לאמא שלו!!!

לא חבל לתת לזה להיהרס?

זה לא פדיחה לבוא ולבדוק אולי הוא לא הבין נכון.. ואם זה פדיחה אז או שהם יצאו אח"כ וזה היה נכון, או שהיא כבר לא מכירה אותו..

על התגובות...אמרתי לה שתנסה מקסימום.......................

היא אמורה להתקשר עוד מעט...אני מקווה שיהיו בשורות טובות!

ובשורות טובות יהיו, השאלה אם היא תאהב אותן...;)

קרדיט לנהג שלנו בטנק שתמיד אמר את זה.. חח

גנבתי..

בעזהי"ת.

נהג, מט"ק, 2 תותחנים... כמעט צוות שלם

אני כבר יודעת מלא סלנגים של זה! |מרגיש גאון|

בעזהי"ת

אבל אחשלי יותר שאווה.

גולנצ'יק

"מעשה באישה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל רשב"י והיו רוצים להתפרש זה מזה. אמר להם: 'חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו בדרכיו ועשו לעצמם יום טוב ועשו סעודה גדולה ושיכרתו יותר מדי. כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה: בתי, כל חפץ טוב שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך. מה עשתה היא? לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם: 'שאוהו במיטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא. בחצי הלילה ננער משנתו, כיון שפג יינו אמר לה: 'בתי, היכן אני נתון'? אמרה לו:'בבית אבא'. אמר לה: 'מה לי לבית אביך'? אמרה לו: 'ולא כך אמרת לי בערב: 'כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך?! אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. הלכו להם אצל רשב"י ועמד והתפלל עליהם ונפקדו". (שיה"ש רבה א)

אשמח לעוד סיפורים

גם סיפורים בסגנון הסיפורים של "ראש יהודי" זה טוב..

מה שעולה על רוחכם

איפה שאתה לא נמצא- תפילה והשתדלות זה המפתח...

הצלחות!

איך אפשר לבדוק את זה לעומק? ומי זה מישהו שמבין????? לא הבנתי מה אפשר לעשות.

לק"י

האם היא באופן קבוע נוהגת להזיק לעצמה? ולאחרים?

ומומלץ להתייעץ עם מישו שמבין בפסיכולוגיה. כי אני באופן אישי לא יכולה לייעץ יותר מזה.

וכשאני קוראת שוב את מה שכתבת, זה נראה שמדובר בבחורה נורמלית לחלוטין..

בעצם שמעת איזה משפט שהוא בעצם "משפט אפל" ממכר מסויים, השאלה שלך באיזה עומק לתפוס אותו ובאיזה רוחב ועד כמה זה משליך על החים האמיתיים, כל אחד כמדומני ייתכן שיצא לו לפגוש דבר דומה, הוא שמע איזה משפט  שהכניס אותו להלם מסויים, ולאחר מחשבה הוא לא באמת יודע איך להתייחס.

טוב בעצם לא עניתי כלום, פשוט רציתי להביע איזה הזדהות עם הבעיה.

להסתתר מאחורי המקלדת.

לא כל אחד רוצה לכתוב בן 18.5 גרוש בפעם האחד עשר.

וכן, כאמור לעייל, בשביל זה יש כרטיס אישי.

שלא כל מי שכותב בכרטיס אישי שהוא רווק, זה אומר שהוא מחפש כאן את בן/בת זוגו.

אולי הבעיה היא כשיש תביעת עין במקום טביעת עין. ודו"ק

שבד"כ הבעל הוא האשם?

נא לקרוא תמיהה זו כתמיהה אמיתית ולא כהתרסה, תודה.

שברוב המקרים הבעל הוא האשם בגירושין אבל בכל המקרים הוא לא האשם שהאישה הסכימה ואמרה "כן" ומפה חוזרים לבעיה העקרית בנושא הראשון שבשרשור.

לא עוסקים - ברוב המוחלט - ב"אשם", אלא בסידור אופן התהליך בלבד.

נושא ה"אשמה" הוא אגדה, שיש גורמים (גורמות..) שמעוניינים בה.

מי "אשם" יודעים בדרך כלל בני הזוג בלבד, לפעמים גם הם לא אלא הקב"ה בלבד.

ולפעמים - איש לא "אשם"..

1. יש לנשים תביעת עין טובה, טובה בהרבה משל גברים.

2. על כל גרושה, יש גם גרוש, כך שזה לא נכון שיש רק גרושות.

3. וזה בכלל לא מדוייק שד"כ הבעל אשם, לפעמים דווקא אשמה.

בדרך כלל שני הצדדים אשמים באופן שווה,

ולפעמים אין אשמים, אלא שקרה שהתחתנו זוג שאין להם כל בסיס משותף.

גם אני לא בטוח שיש לנשים תביעת עין נחותה מזו של גברים.

אינטואיציה וזה...

כתבתי:

אברהם ושרה

ישראלי

ומתחת חפרתי שזה שלט זמני אז שלא יקחו אותו קשה, בתוספת דשא וכל מיני קישקושים,

אבל אולי רק לבנים מוכן להכין דברים כאלה בעשר דקות, ובנות צריכות להשקיע פי שמונה...

בעזהי"ת.

בית בישראל

או-

"משפחת כהן"

או-

"XXX וYYY כהן"

אתם מעולים! 

או סתם משהו באנלי עם עיטורים וציורים חמודים (חתן וכלה מטפסים לקצה עוגת החתונה וכו'..) :

* מזל טוב

* "שמח תשמח..."

* "עוד ישמע.. "

וכו'...

אתה אמור להרגיש שעבורך זה מה שנכון וטוב!

אין גיל לחתונה.

אתה צריך לרצות את זה. להרגיש בשל.

וכמובן- לקוות שגם ה' ירצה..

מאחלת שלא תצרך לטעום יותר מדיי מתקופת הרווקות.

בהצלחה.  

שיהיה בהצלחה!

אין סיבה שתרגיש צורך להתנצל.

בשלות לנישואין זה דבר מאוד אינדיבידואלי. יש כאלה שבגיל 18 בשלים ויש שגם בגיל 25 עדיין לא. אם אתה מרגיש שזה מתאים לך - לך על זה.

אתה כנראה צעיר בשנתון שלך. בשיעור ג' ברוב הישיבות כבר יש את הראשונים שמתחילים לצאת. אז אתה לא צריך להרגיש חריג.

כמובן חשוב שתשקול היטב אם אתה באמת בשל.

יש כמה נושאים שכדאי שתברר אותם עם עצמך:

1. התוכניות שלך לעתיד (צבא, ישיבה, לימודים) ואיך חתונה תשתלב איתם.

2. מה אתה רוצה שיהיה באשתך באופן כללי (מבחינת אופי, רמה דתית, שאיפות, שלב בחיים ועוד). אל תדאג, זה גם מתברר לך יותר עם הזמן (בתקווה שלא תגיע לזה).

3. מה גורם לך לרצות להתחתן. האם זה נובע מלחץ, כי החברים יוצאים, הרגשת בדידות, או שאתה חש צורך פנימי, רצון להתקדם לשלב הבא בחיים.

4. האם ברור לך מה ההשלכות של חתונה על החיים שלך. כבר לא תוכל לעשות מה שמתאים לך בלבד. גם לאשתך יש חלק בכל החלטה. תיאלץ להתחיל להתעסק בדברים כמו פרנסה, דיור, ילדים.

חתונה משנה את החיים שלך בצורה דרסטית כמעט בכל היבט.

אם ביררת את הנושאים האלו ואתה נכנס לעסק בעיניים פקוחות - מצוין. לך על זה!

בהצלחה!

יש לך רשימת מכולת ארוכה מאד

הוא כתב בסה"כ 5-6 תכונות חשובות אבל לא נדירות (ב"ה) בקרב בנות ישראל החסודות במחוזותינו. לא נראה לי שהוא מגזים ב"רשימה" שלו.

הוא כתב בסה"כ 5-6 תכונות חשובות אבל לא נדירות (ב"ה) בקרב בנות ישראל החסודות במחוזותינו. לא נראה לי שהוא מגזים ב"רשימה" שלו.

שיהיה לה דופק מספיק לי.

בין "דוסית אבל פתוחה" לבין מה שכתבת יש הרבה באמצע.

מה זה יראת שמים (באמת!)? אחת שחיה באובססיה שעוד רגע יפול עליה ברק אם תדליק את האור בשבת? אתה אפילו לא יודע איפה אתה נמצא בין הקו לגוש, תגדיר לי יראת שמים.

מה זה רגועה? חיה על ריטלין?

מה זה חכמה? אחת שיש לה יותר יחידות במתמטיקה מאשר חושים?

וכן על זו הדרך

אבל ראשית כל, אתה נשמע לא רגוע. סליחה אם הכעסתי אותך.

חס ושלום, למה שתכעיס אותי? מה כתבת או כתבתי שיכול להוות עילה להווא אמינא כזאת?

לא רגילים להגיע לדוגמאות כאלו בויכוח רגוע.

אתה מכיר אותי לא מאתמול, נכון?

אני לא בדיוק האדם הכי נורמאלי עלי אדמות ולכן יכול להווצר מצב שאני מדבר שטויות בשטף הדיבור הרגיל שלי.

אני לא בא לזלזל בהעדפות שלך, הבאתי אותן סתם מתוך שעשוע ולא חשבתי חלילה לזלזל בך או בהעדפות שלך, ברור שהבאתי קיצוניות כדי להמחיש לך שאין שחור-לבן במידות (וזה ברצינות)

ונאמר, גם אם אין החלטיות במידות, המידות קיימות - ומשפיעות - וגם אתה מודה בזה.

אז איך יראת שמים אמורה לצאת לידי ביטוי לדעתך?

בא ניקח את זה כי כתבת את זה ראשון ויש להניח שזה הכי דומיננתי בעיניך.

ליראת שמיים יש הגדרה ברורה מאוד, שנידונה במקורות שונים, בניגוד ל"ישיבות הקו" ו"הגוש" שהם בעיקר סטיגמות שנידונו מפה לאוזן בדברי רכילות של עוברי אורח שונים...

רגועה זה הצד השונה של לחוצה,

וחכמה ממש לא נמדדת לפי יחידות לימוד, או בכלל לפי ידע כללי זה או אחר...

אתה צודק לגבי דבר אחד- אנשים הם לא בקצוות, אלא על הגרף, ולכן לכל אחד יש סולם ערכים שונה,

אבל הנטייה של אדם לכיוון זה או אחר היא הקובעת בעניין זה,

ועל זה יש מה לדבר.

ולפותח השרשור- שיהיה לך ב"הצלחה! דרך צלחה ו...קצרה!

והקו והגוש זה לא רק עניין של סטיגמות אלא גם אידאולוגיה ודרך חיים

במערכת שיקולי ההתנהגות, והתגברות שלו על שיקולי הנאות, שאיפות ושיקולים שתלויים ב"מה שנראה לי, בעיניים שלי".

נראה שברשותך אני אפרוש למיטה, יש לי מבחן מחר, אבל יש פה עוד המון חבר'ה מנוסים ממני שיוכלו להמשיך לכוון אותך.

לילה טוב

של שעה וחצי, והאמת? אני ממש לא במצב לזה כרגע.

אם לא יביאו פה את המקור שהתכוונתי אליו אולי אקדיש לזה זמן מחר בל"נ...

ובנוגע לישיבות- אחרי הרבה יותר מדי קיצוניות (לכל הכיוונים) שיצאה מבוגרי ישיבות שונות ומוכרות, אני כבר מזמן לא מסוגלת לייחס משהו לישיבה כלשהי...ויסלחו לי אוהבי ההכללות...

לא התכוונתי שתפרט הכל לעיני כל הפורום

רק נתתי כמה נקודות למחשבה עם עצמך אבל איך שנוח לך.

נשמע שאתה בשל ויודע מה אתה רוצה.

שיהיה בהצלחה ובמהירות!

אל תעשה את זה לעצמך!!!!!!

סתם

בהצלחה אחי

אילן

אני אישית מרגישה הרבה פעמים שפחד מאכזבה מונע ממני "להשתחרר" עד הסוף... ובמצבים כאלו הייתי מבררת עם עצמי למה אני מפחדת מאכזבה? האם זה קשור לאנשים קודמים שיצאתי איתם? האם זה בחור הזה ספציפית,שלא נותן לי "תחושת ביטחון" בקשר שלנו? גם וגם?

בכל מקרה הייתי מבררת לעצמי ואז פותחת את הנושא איתו. כי פתיחות וכנות זה המפתח להכל..

ב''הצלחה,יקירתי

ברובד שמעל\מתחת\מעבר למחשבות - יש אהבה שאיננה תלויה בדבר. זו האהבה האמתית.

מתי מופיעים העננים? לפני הגשם

מתי מתגבר החושך? לפני האור

מתי יש פחד? ביציאה מאזור נוחות, שהוא בעצם אזור נכות!.....

כך שאם יש דברים כאלו , יתכן והם בעצמם מעידים על משהו טוב.

העצה הכי טובה זה להשתדל לזהות את הדברים , אבל עוד יותר חשוב - לא להזדהות איתם.

להכיר בהם, אבל לא להתיחס ולהתפעל מדי מהם. ["העיקר לא להתפחד כלל"..]

להכיר בזה שיש פחד בשינויים וזה בסדר.

הכלטובה ויש השגחה!

איך יכול להיות אחרת?!

וע"ע בחתימה

ב"הצלחה רבה!

מאמינה שזה עניין של זמן ונקודת מבט בגישה חיובית ורגועה

וגם נזכרתי בשיר

"בואי איתי יחד, בואי מתוך הפחד..."

בס"ד בר"ה

שונא את המוסכמות החברתיות האלה, שר-ק בנים צריכים ליזום קשר, ולא ראוי שבת תעשה זאת...

אם ראית מישו שמצא חן בעינייך, למה לא לנסות ליצור קשר?? 

אולי זה הוא?

ואם למישהו לא מתאים שאת יוזמת את הקשר- כנראה שהוא לא שווה אותך..

בס"ד בר"ה

שאת מסכימה איתי?

או שאני אדמו"ר?

לטובתך, שתהיה האפשרות השניה

אבל השעה מאוחרת

הרי  זה איסור דאורייתא חמור מאד דכתיב: "לא תיזום אשה קשר עם גבר"

אלה שמתחילים להיכנס לעולם הדייטים בהחלט עשויים להתלבט מה נהוג/לא נהוג/חובה/רשות וכו'..

(אני יודעת שצחקת, ובכ"ז...)

אני מבקש שימחקו.

פשוט רציתי לדעת אם זה מקובל שעושים את זה.. שלא יהיה מצב לא נעים!

מסכימה איתכם

אבל שלא תקבלי תמונה לא נכונה.

יש לא מעט אנשים (משום מה מהצד הדוסי יותר של הדתומטר) שלא יראו את זה בעין יפה

תלוי איך.

כלומר: גם אצל כאלו שזה יכול לא להיראות להם - אפשר שהיא תיזום דרך "גורם שלישי" שיתענין.

ואינני יודע אם זה תלוי ב"דוסים"..

היתה אשה דוסית (אביגיל) שיזמה עם איש דוס (דוד המלך) - ודווקא זה יצא טוב....

באמת לדעתי אין סיבה ש"דוסיות" תהיה קשורה לענין (ואני מגדיר את עצמי דוס), אבל העובדה היא שאצל דוסים זה פחות מקובל ופחות נחשב לגיטימי. רציתי רק ליידע אותה, שלא תהיה מופתעת אם תיתקל בתגובה קרירה.

ובאמת בירור דרך גורם שלישי נחשב מקובל גם אצל היותר דוסים שאני מכיר אבל נראה שהיא התכוונה לבירור ישיר (שזו הדרך אותה נקטה אותה דוסית שהזכרת...)

מצפייה בתגובות בהמשך היא אכן התכוונה לבירור ע"י צד שלישי

וניקח כדורים ונתאשפז במחלקה פסיכיאטרית ואז אחרי שנשתחרר בחיים לא נמצא זיווג בגלל זה.

מה שהעייפות מוציאה ממני זה משהו

זה באמת לא סוף העולם שאדם מסורב להצעה.

אבל- זה לא נעים.. אדם שמציע לצאת, מן-הסתם, רוצה לקבל תשובה חיובית. מעבר לאי-סיפוק הרצון הזה- תמיד מתלווה ההרגשה [ואצל כל אחד ברמה שונה, אבל זה קיים אצל כו-לם] שהוא פחות-ערך, לא שווה, דחוי...

אז נכון. צריך לעבוד על עצמנו לומר שזה לא נורא, לא סוף העולם, זה רצון ה', וכנראה זה לא האחת/אחד שלי..

אבל לומר "ואם יגיד לא, אז מה?" זה נטול רגש. נטול הכל לדעתי... אנחנו רובוטים?

אני י-ו-ד-ע-ת כמה זה קשה.

לכן לפעמים צריך להשתחרר מהרגש.

להתחיל לחשוב בשכל.

מה הדבר הכי גרוע שיקרה לי? שהוא יסרב?

מה יקרה לי אם הוא יסרב?

כלום!!

לכן ברור שעדיף ללכת על זה!!

מה נחשב רגיל.

שבחור מתחיל עם בת?

ל-י אישית זה נראה הרבה פחות צנוע כשמישהו מתחיל איתי. (בעעע שונאת את זה!!)

ואם הייתי מעונינת במישהו-הייתי מוצאת דרך לומר לו את זה בעדינות או דרך גורם שלישי. וזה צנוע ויפה בעניי.

לא תמיד נוח לבן לעשות את הצעד הראשון.

שיכולה לפתור לך את ההתלבטות, כדאי לנסות

תפני לגורם שלישי, שמכיר את שניכם.

דבר ראשון- תבררי אם הוא פנוי.

לאחר מכן, שאלי על הנקודות שדיברו אלייך [שבגללן חשבת שיש מה לבדוק], ואז, אם את רואה שזה ממשיך להיראות קשור [עוד לפני שאת ממש רוצה לגמרי!], תבקשי מהגורם השלישי להציע לבחור אותך! 

ואת- לא יודעת כלום-כלום!

אני יודעת שזה יכול להרגיש קצת רמאות, אבל זה בשביל למנוע משניכם מבוכה מבאסת [במקרה שהוא לא יחשוב שזה מתאים].

ב"הצלחה!

לרוב בחורים (לפחות חברים שלי) תמיד תפוסים או שהם ב"ה יחסית מוצפים בהצעות.

צריך לנדנד ולשגע את הבחור ולתפוס אותו בדיוק שהוא פנוי.. קיצור באמת עבודה שצריך לדעת לעשות..

בהרבה מקרים הבחור גם מעוניין ובגלל שהוא מתבייש הוא לא פונה ואם כבר לבחורה יש את הביטחון ליזום אז למה לא?

אולי מאת ה' הייתה זאת!, בקיצור בנות קחו את המושכות לידיים!!!

ושיהיה בהצלחה!

בנוגע לשאלתך, בדיוק הלילה שאלו שאלה ממש דומה והתפתח עליה דיון.

אתה מוזמן להסתכל. http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t475448#5510209

השתיקות המביכות האלו הם חלק מעולם הדייטים, אין ברירה, צריך להשתדל להנות מהן כמה שניתן כשהן מתרחשות ולצחוק עליהן בפה מלא אחרי הדייט.

דבר שני, דברי על רפואה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה, מזג האויר, איך ייראה שולחן השבת שלכם, ובעצם על כל נושא שבעולם שאת מרגישה שאת מספיק חזקה ושולטת בו כדי שהשיחה תזרום.

רצוי שגם הוא יבין קצת במה שאת מדברת כדי שהוא לא יבהה בך ויהנהן.

בס"ד

אני בחור טוב ולומד והכל...

פשוט אני לא רוצה שהישיבה תדע שאני בשידוכים

כן אני מתכוון ראש ישיבה רמים וחברים אני לא רוצה שהם ידעו שאני בשידוכים

ואיך הבחורה יכולה לברר זאת

אבל הסיכוי שאף אחד מהם לא ידע-קלוש.

אם ירצו לברר עליך תן מספר של חבר אחד טוב. השדכנים או הבחורות בד"כ לא מגיעות לר"מים...

וזה לגיטימי מאוד. לפעמים מגיעים למקומות שבכלל לא חשבת עליהם.

הגיעו לפעמים למדריכים שלי ולחברים שלי שאפילו לא נתתי להם את המס טלפון שלהם, איך שהוא נברו והשיגו..

כל הדרכים כשירות וצריך לקחת זו בחשבון.

והאמת היא שיש לי לבטים די דומים...

הוא אמר שהוא לא כאן בפורום... (ואני מאמינה לו!)

תלוי מה נכתב.. פעם שעברה היה משהו שהפריעה לבחורה אז קצת חששתי...

במקרה הזה הייתי דווקא שמח לשמוע שזו דעתה...

לענ"ד, לשים לב לתחושה. מה שמרגישים שמוקדם מידי - לא צריך לדחוף "בכח".

גם בפגישות אפשר להגיע להיכרות עמוקה דיה לשלב הבירורים וההיכרות.

ולומר מהלב מזל טוב ליום ההולדת - עם הודעה בס.מ.ס יכול להיות טוב מאד. העיקר הכוונה וצורת ביטויה הנאה.

ואתם עוד לא "אנחנו"..  ואם זה יהיה זה, אז עוד מעט תוכלו גם לומר בעז"ה, "כשנתחתן בעז"ה"...

ה"נבוכות" הזו, יש בה משהו מאד יפה כעת. היא מביאה לבנין פנימי, ולא "קיטשי", של אמירות-מיידיות. טיפה סבלנות..

ואחרי שתחליטו, בעז"ה בקרוב, אז תוכלו גם, בנחת, לחשוב ביחד על "ממה מתפרנסים" ( חיים - מדבר ה'.. גם הפרנסה, רק שעליה גם צריך לחשוב על ה"השתדלות"..).  לא כדאי כעת להתעסק עם זה.

לתת לכל שלב את מקומו - לא הכל בבת-אחת.

הצלחה רבה.

אני ממש ממש לא ממהרת, יש יופי מיוחד בתקופה הזאת, ויש לי כוונה להנות מכל רגע (ובינתיים- אני נהנית! ישתבח שמו!)

רק לא הבנתי לגבי מה ציינת את הסבלנות- הטיול? מה?

וב"ה אנחנו שוקעים לעומקים הן בפגישות והן בשיחות טלפון. טיול- זאת חוויה מיוחדת, גם הזדמנות.

תודה לה' על הטוב הזה!

זה היה ככותרת כללית, לגבי כל דבר שאת מרגישה שעוד לא זמנו, שאין ענין להביא אותו "בכח" (לדבר על "אנחנו"; לטייל טרם עת - כמובן בהנחה שגם כש"מטיילים" זה באופן ומקום שמתאים לטרום-נישואין. לא הכל מתאים; לחשוש מהיכן מתפרנסים.. מתנה ליום הולדת).

היה לי רושם, שזה המכנה המשותף של כל מה שכתבת: הרגשה טובה, ב"ה, שההוצאה שלה לפועל, בעיניינים שונים, עוד לא הבשילה. אז, סבלנות. לראות אם אכן מתאים - ואם כן, כל דבר בזמנו.

וכמובן - לאידך, אין כל ענין "לסחוב" סתם, אחרי שיהיה ברור בעז"ה..

1. יום שלם ביחד זה אחלה דבר! אם הכל ממשיך נפלא עד אז- אני ממליצה לעשות את זה! (אנחנו בסוכות יצאנו חודש וקצת והוא לקח אותי לטיול סוסים (!!) כי הוא ידע שאני רוצה... וואו פדיחה בהתחלה, אבל מזההה כיף בסוף!!)

2. אחרי שבועיים שיצאנו היתה לי יומולדת והוא חגג לי- קנה מתנה (מארז דיסקים), הביא נרות בצורת הגיל שליה וכו'.. זה היה מממש מרגש.. לי אישית היתה תחושה טובה ממש אבל אל ידעתי שגם הוא מרגיש ככה וזה חיזק את הקשר בינינו..\

3.מוכר בהחלט! זה עובר נראה לי רק אחרי שמחליטים להתחתן, או שהקשר כבר ממש בנוי טוב ושניכם יודעים שזה זה.. בהתחלה תמיד מתפדחים (רובנו..) תראי, זה יעבור בע"ה בקרוב! חוצמזה שבשלב כלשהו צריך לפתוח ת'קלפים ולדבר ישירות- אחרי שזה קורה בד"כ הפאדיחה יורדת..

4. האם יש מלגה בישיבה שלו? (אנחנו חיינו על המלגה הזו..), יש המון אבהרכים שעובדים בשעות "פנויות"- נקיון בתים, מורים פרטיים, "מלמדים" וכו'- אחרי שמתקדמים בקשר- תבדקו את הכיוון הזה. ואולי אפילו גם את תצליחי להכניס איזה שיעור פרטי או משהו דומה. בע"ה כשתגיעו לבעיות האלו- תראו שה' ממש עוזר..!!

בהצלחה גדולה!! (וכן, האיש המדובר בסיפורי הוא לא אחר מאשר בעלי האהוב..(:  )  

פעולה מפיגה פחד.

רוב ככל הסערות בתוכנו הן בסה"כ מחשבות (שיוצרות רגשות ותחושות)

במציאות יש השגחה!

אז מה יותר טוב מללכת עם האמת בפשטות..

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

נראה לי שמאוד קל לייעץ לאנשים אחרים לפעול מבלי להתחשב בהשלכות.

להגיד שפרנסה זה מלמעלה, במציאות יש השגחה, ללכת עם האמת בפשטות וכו' - זה יפה וגם יש בזה גם משהו נכון - אבל כדאי גם לחשוב קצת לפני שעושים ולדעת מה בדיוק עומדים לעשות. 

פחד יכול להיות דבר טוב ואפילו חיוני. 

1. אפשר לטייל חצי יום! טיול עושה המון! אפשר כזה סתם מעיין בקטנה..  

2.ברור שתביאי לו משו ! אבל לא משו שנשאר.. כי בכל זאת אתם בהתחלה.. שוקולדים כבר כתבו??

3. תקשיבי.. הבת נראה לי היא הראשונה להתחיל ככה.. ואז גם הבחור נפתח בעז"ה.

לא שזה תמיד טוב מוקדם..

אבל גם יכול לקדם!

בהצלחה!
 ממש אהבה ממבט ראשון.. מה?

זה נראה לי נורא לא צנוע ולא מתאים.

אני דווקא אקפיד על מסלול ללא מים!

והאדם היושב, איפה מצאת בדבריה  של סוג'וק דברים על חוסר מחשבה או משהו? היא דיברה על להתחזק באמונה.

לא.

לא התארסנו...

אחרי שלי היה כ"כ כ"כ טוב, הוא אמר יפה שלום...

ולי עצוב!!!

עד שסוף סוף היה משהו טוב, שכבר הייתי בטוחה שזה זה- לא...

מוזר. כ"כ מוזר. איך לשכוח? איך לא לחפש מישהו "כמוהו"...?

מה שעוד מפריע לי, וגורם לאצבעותיי לרצות לסמס לו, גם אחרי שנגמר: למה הוא נתן לי להפתח כ"כ בטל' לילה לפני??? היתה לנו שיחה ארוכה, בה דיברנו דברים עמוקים, בה נפתחתי, גם סיפרתי על ריב שהיה לי עם אבא שלי... לא סתם.

ובוקר אחרי, נגמר. אני מרגישה מפגרת!

אין מה להרגיש "מפגרת"..

לפי האדם המדובר - כנראה הוא עדיין לא החליט אז, וניסה עוד קצת.

אכן, כואב.

וכפי שכבר הצעתי - להתמקד במה שלא היה מתאים, שהרי באמת התלבטת (ופעמים רבות, "אחרי" רואים יותר את הצד שדווקא כן..); לחכות קצת - וכשיימצא המתאים - יתברר מאליו מה מתאים דווקא בו, וזה ישאר כעוד אדם מענין שפוגשים בחיים. ב"ה שזה לא היה ארוך מידי.

ה' ישמח אותך באמת.

אבל אסור לשכוח שהכל מאת ה' ואם ה' החליט ככה זה הכי טוב לשניכם, כתוב שיש מנת יסורים שמגיעה לכל אדם וכשמישהו אומר לא זה נחשב יסורים וזה "יורד" במקום ללכת לרופאים וזה.. 

נברך אותך שבעיתו ובזמנו בעז"ה ה' ישלח לך בקלות וללא עיכובים!! אמן

אגב, סתם הערה\שאלה כללית: נראה לי שלא טוב להאריך בשיחות טלפון אלא לשמור את הנושאים לפגישה פנים אל פנים, יש איזהשהוא שקר בטלפון.

איזה עצוב...בזמנים כאלה אין עצה חוץ מלהתחזק באמונה ש...איך השיר הולך? למסע הזה יהיה סוף טוב.

אולי היתה צריכה להגיד לו: מילא, לא נראה לך בדיוק מתאים - אבל יש לך גם מחוייבות לפורום....

תצליחי,יקרה

זה יעבור. בעז"ה מהר. כדור הצער יפרם אט אט.

אני לוקחת הפסקה כרגע. שתתחיל שנת הלימודים, אני אתאפס, ונראה מה הלאה.

אל תדאגו, אני לא באמת התכוונתי לסמס לו. רק... אני לא מבינה למה זה היה ככה. אני יודעת שהוא התנדנד והתלבט, הוא בעצמו אמר ככה. אז למה הוא שיתף איתי פעולה? הוא היה יכול לשקר ולומר שהוא עייף ולחסוך לי את חשיפת הרובד הזה! אוף...

גם אני בתחילה התנגדתי לשיחות טל' ארוכות, אבל גיליתי שבטל' אנחנו העמקנו יותר, ואז הדייט הבא היה עמוק יותר בזכות השיחה. והוא כן החזיק משיחות טל'. הוא חשב שהן חשובות... גם סוג של תקשורת.

אני אשתדל למחוק אותו מהראש, ולא להשוות אליו את הבחור הבא.

הלוואי שכמו שאתם אומרים, אני אראה יותר את השגחת ה' בענין השידוכים. ואחזיק פחות מעצמי... כיודעת הכל ושולטת בענין.

ותודה לכולם על השירים/עידודים/מסרים והודעות. אתם ממש מקסימים!!!

שלו, מן הסתם, לפתור את ההתלבטות, דווקא תוך כדי ה"הזדהות" וכו'.

זה חלק מהענין. אין מה לעשות.. לא נורא..

תשווי את בעלך אליו.. בעלך ה-ר-ב-ה יותר שווה!