פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1416)

בס"ד

כפיים עט עיפרון גן סאקר

רואה אותך לומדת

אחלה

עומלת על כתבי הראי"ה

רואה אותך רוקדת בשביל ילד במצוקה

ותוך כדי הכל גם חסודה

פיספסת את מהות השיר.

ההחלטה לקום מחדש - זו שמחה!

ההחלטה לחיות את הרגע (ולא להתעצב על העבר או לפחד מהעתיד)- זו שמחה!

אבל הרצון, ההחלטה, הניסיון, המאמץ- הם אמורים להוביל לשמחה.

להתחלה חדשה.

זה עניין של בחירה.

לֵב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינוֹ עִנְיָן אֶחָד כְּלָל,
כִּי לֵב נִשְׁבָּר הוּא בַּלֵּב, אֲבָל עַצְבוּת הוּא בָּא מִן הַטְּחוֹל,
וְעַצְבוּת שֶׁהוּא מֵהַטְּחוֹל הִיא סִטְרָא אַחֲרָא,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָהּ. אֲבָל. לֵב נִשְׁבָּר הִיא חָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,
כִּי לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאד מְאד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ,
וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם,
אַךְ אֲנָשִׁים כְּעֶרְכְּכֶם יְכוֹלִין לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת,
עַל כֵּן צְרִיכִין לְיַחֵד אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר,
דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר,
אֲבָל שְׁאָר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ יִהְיֶה רַק בְּשִׂמְחָה.
וְעַל זֶה הִזְהִיר אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים,
לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְגַּבֵּר שֶׁלּא יִהְיֶה לָנוּ לֵב נִשְׁבָּר רַק אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם,
וְעַצְבוּת כְּלָל לא,וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה.

שזה לא באמת משנה אם אתה מקבל בסוף תעודה רשמית על לימודיך.

תשמח במקום שבו אתה נמצא ותאהב אותו.

יותר חשוב זה הלימוד עצמו ולא התעודה-

אתה לומד תורה.

אתה לומד מההתמודדויות בצבא.

אתה לומד מהחיים.

אתה לומד ומתחדש בכל יום ויום.

אתה דואג לפרנסה? תשאיר לה' לדאוג לזה, זה תפקידו. תבטח בו.

שלבנים יש את הזכות ללמוד כמה שנים תורה, וגם אם הם ימשיכו אחרי ההסדר עוד כמה שנים, זה יהיה לגיטימי, ואם אנחנו הבנות רוצות להתחתן מוקדם ולהקים משפחה- כדאי לנו להתחיל ללמוד מוקדם, כדי שאח"כ יהיה יותר קל לגדל ילדים ולעבוד....

הכל עניין של הסתכלות..  תשמח!

אז אולי תלך לארה"ב... אין שם בכלל צבא!

כווולם שם הולכים ללמוד בקולג' ומוציאים באותו זמן את התואר... סבבה?

******************

ועכשיו ברצינות-

מצטרפת לבנות שמעליי... זוהי זכות בעיניי ללמוד תורה! זה התפקיד של הגבר- שבזכות התורה שלומד, הבית ייראה בהתאם!

אל תראה את זה כתחרות.. מי מסיים ראשון תואר.. מי מכניס יותר כסף, מי מוצלח יותר, מי חכם יותר (וכל מה שאפשר להוסיף)..

זה בניית בית ביחד!

אז נכון, היא במקום הזה ואתה במקום אחר... אבל כ"א עושה את ההשתדלות שלו והמאמץ שלו לטוב ביותר, להיות עבד ה' בצורה הכי טובה! (תוכל להשליך את זה לכל תחום בחיים, לאו-דווקא לבניית בית..).

זוגות שמתחתנים צעירים, ושניהם סטודנטים. ונולד תינוק- תמיד התואר של האשה ייפגע הרבה יותר....

רק שהבעל הרבה פחות נפגע.

הוגן? לא.

אבל מה לעשות, אלה החיים.

רק אל תתלוננו אח"כ.

אין שיוויון בכל דבר, אולי בסוף זה מתקזז..

נשמע שהתואר הוא תכלית הכל, וכל הנקרה בדרכו: נחשב כפוגע.

להפך!

אם התואר עומד מול המשפחה: המשפחה היא העיקר, ואם כבר הייתי אומרת שהתואר הוא הפוגע.

לא הנפגע.

אין שיוון  כי אי אפשר להשוות כי אם בחורה לא תוציא מהר תואר אז הבן  ילמד פחות תורה אין מה לכעוס לא יהיה יקרה כלום אם הבחורה שאתה נפגש איתה "משכילה" ממך  זה מה שנראה שמכעיס אותך ... צריך לחשוב על טובת הנישואים אם הבחורה תוכל לשאת בנטל של הכסף...וחוץ מזה זה שמשהי לומדת לפניך היא לא תמיד תשאר מעליך  והיא לא יותר ממך ..

מה קשור פה להוגן?
בשום מקום לא הבטיחו לך שהעולם(כמובן בעניים של גמדים טרוטי עיניים שכמונו, באמת האלוקית הכל צדק מדויק) הוגן!
כל אחד עושה את התפקיד שלו!

יש בנים שאחרי שחוזרים מהצבא בזמן השל"ת לומדים לרוב זה הוראה.

מכניסים להם חלק מהלימודים בישיבה כקורסים ובנוסף חושבת נוסעים ללמוד איפה שצריך (יום בשבוע נדמה לי).

 אין את זה בכל הישיבות...

אני הייתי מוכנה ללמוד כל היום במדרשה, שבעלי ילמד לתואר יפרנס את המשפחה ואז אני אתחיל ללמוד והוא יממן גם את הלימודים שלי וישמור על הילדים כשאני לומדת כל יום משמונה בבוקר עד עשר בלילה..

לא אז לא נראה לי שנכון שזה יקרה,

אי אפשר לשנות את היוצרות.

זה לא שזה לא הוגן אלא זה הוגן וחצי- כך האישה יכולה לדאוג לפרנסת הבית בזמן שבעלה הוא סטודנט ומרוויח מעט, היא תשמור על הילדים וכשיסיים את התואר לשניהם יהיה יותר קל זה בטוח.

זה לפחות מה שאני חושבת- התחלתי ללמוד מוקדם, גיל 21 אסיים את התואר בע"ה וכשאתחתן בעז"ה (בקרוב לכולנ"ו) יהיה לי ולבעלי יותר קל.

שרוב הבחורים מתחתנים כשאין להם עדיין איך לפרנס.

נכון שלימוד התורה חשוב וכו', אבל הבעייה בעינה, במיוחד אם הבחורה גם בלימודים או שהיא רוצה לגדל את ילדיה בלי לצאת לעבוד במשרה מלאה (שבעיני זה תפקיד האישה לא פחות מתפקיד האיש לפרנס או ללמוד תורה).

לא נראה לי שצריך לעשות מזה אידאולוגיה, שככה זה צריך להיות.

בעיני מוטב שהבחורים ירכשו מקצוע, ולו טכני , למשל במסגרת קורסים של משרד העבודה, ואז לפחות יהיה להם משהו ביד, שנותן פרנסה עד שמסתדרים.

תשתמט, תלך להיות ג'ובניק וללמוד לימודי ערב, לך לקרבי ותלמד לבד מספרים בזמנים המתים שלא חסרים בצבא, לא יודע מה.

אף אחד לא מנהל את החיים שלך חוץ ממך. זו האחריות שלך להתקדם בקצב שנראה לך מתאים, כשאתה גם תישא בתוצאות.

ומשם בעזי"ת שואבים את הערכים והאידיאליים,

שחשובים הרבה יותר מהחומר.

לא פוגשים מישהו לפני "דייט".

אם קיבלת נתונים סבירים ממי ששידך ביניכם,

והנתונים האלה לא כללו שהבחור אוכל אנשים כשהוא רעב..

אז תיפגשו..

מה יכול להיות? לכל היותר יתברר לך יותר מה לא בדיוק מתאים לך.

במקרה היותר טוב - דווקא יתברר מי כן מתאים לך.

לא לפחד יותר מידי...

נ.ב. בדרך כלל, אלו שעומדים להיפגש, לא בטוחים שזה מה שהם רוצים..  בשביל זה הם נפגשים.

דן, טוב שאתה כאן.

תלכי,

מתאים-יופי,

לא מתאים- עוברים הלאה.

לא תמיד מה שאומרים לך בטלפון - משקף את מה שיהיה באמיתי..

כדאי לך לנסות.

ב"הצלחה!

אף פעם לא תדעי הכל,

אפילו שמתארסים לא יודעים הכל...

בעזהי"ת.

זוהי נקודת המוצא. ואני מכירה מספיק זוגות במצב שכזה שחיים סבבה לגמרי...

בעיקרון הדרכים הם- לחיות על חסכונות, לחיות בצמצום- לא להתפרע בקניות וכאלה.., קצת עזרה מההורים אם שייך, מלגות, עבודות מזדמנות וזמניות, וכאלה.

ובעיקר הרבה הרבה אמונה בה' שהוא עוזר לכל ברואיו!

לא צריך להיות עשירים, רק לעשות חישוב סביר שיש איך לחיות.

אבל לא לגמרי לגמרי..

יש לי הרבה חברות שיא הביישניות שנשואות כבר כמה שנים,

ואני לא כ"כ ביישנית (אמנם לא הקיצוניות השניה, אבל..) עדיין מחפשת..

ונפגשתי עם כמה וכמה בחורים ביישנים ושקטים יחסית שכבר הספיקו להתחתן,

ואני לא כ"כ ביישנית עדיין מחפשת..

לנסות להיפתח ולדבר כמה שיותר, ברמה שאפשר, כי עדיין צריך להיות את/ה. להרגיש בנוח עם זה. שלא יהיה מאולץ.

יש בנות שאוהבות ביינשים. ויש בנים שדווקא מתחברים לבחורות השקטות.

רק צריך להפגיש ביניהם ויהיו לנו ים חתונות!!!

מנסה לעודד ולתת תקווה.

הביישנות היא תכונה יהודית.

אל לך לדאוג..

יכול להיות שאתה צודק.

אבל...

תמיד צריך לזכור שהכל מהקב"ה. צריך לדבר עם ה' ולהגיד לו "אתה בראת אותי כזה, אז אתה השדכן הטוב בעולם, תמצא לי את האחת/ד שמתאים לי על אף הכביכול חיסרון שקיים בי".

בסופו של דבר זה רק תפילה.

יש הרבה דברנים שעדיין לא התחתנו והרבה ביישנים שנשואים באושר.

לא לדאוג. העיקר שיהיה בהצלחה!!!!!

לק"י

אבל אני לא בטוחה שהקביעה שלך כ"כ נכונה.

שסטטיסטית יש הבדל, אבל מסכימה שיש קושי לביישנים בתהליך ההיכרות עצמו.

מה עושים?

ראשית מפנימים שזו תכונה טובה שיש בה הרבה צדדים חיוביים.

לא נלחמים בה, לא מחליטים להיות אחרים- מקבלים אותה באהבה.

אם  אתה מרגיש שהיא מגבילה אותך בצורה משמעותית, נסה לעבוד עליה במקומות הרלוונטיים.

להתחיל מהראש, אח"כ כבר קל יותר לשנות גם התנהלות.

איך עושים את זה?

תבחר קושי ספציפי ונסה לזהות איזה מחשבות עומדות בבסיסו,

תציב סימן שאלה על המחשבות האלה ונסה לענות להן באופן אובייקטיבי.

למשל-

הקושי: לדבר על עצמך

מחשבה: "אולי היא תגלה את החולשות שלי"

תשובה: "אולי היא תגלה את החולשות שלי, אבל לכולם יש חולשות. אולי היא דווקא תעריך את הכנות והפתיחות, אולי היא תגלה כך את הצדדים החיוביים שלי.."

מעבר לכך, נסה לזהות מה עוזר לך ומקל עליך בסיטואציות האלה-

יש כאלה שהכנה מראש ותכנון עוזרת להם, יש כאלה שרק מזיקה.

יש כאלה שנוח להם יותר לשבת במקום שקט, ואולי להיפך.

יש כאלה שקל להם יותר ששואלים אותם, וכאלה שנוח להם שיחה חופשית יותר.

תנסה ליצור סביבה אידיאלית עבורך, כמובן תוך התחשבות גם בצרכים שלה. אפשר לשתף אותה בהעדפות שלך ולציין מראש שאתה כזה.

בהצלחה!

הביטחון והגבוה ,הדומיננתיות ,הדברנות ............אלו מה שמפילים ומפריעים לאנשים אחרים אז בזוגיות....

לכל דבר יש תיתררונות והחסרונות שלו

לדעתי דווקא דברנות יתר מרתיעה יותר מביישנות.

בעיני יש משהו מאד אצילי ויפה באנשים שקטים.

במקרי ביישנות קיצוניים אני מסכימה בהחלט שזאת בעיה, כלומר, יכולה להיות בעיה, ופה צריך לגייס את כל הכוחות במהלך הדייט כדי לתקשר בצורה טובה, אולי כדאי שהדייטים יהיו קצרים יותר בגלל זה. אולי לחשוב מראש על נושאי שיחה ושאלות טובות.

ובעיקר לחייך. ולשדר בטחון פנימי. זה כל הקסם.

בישיבה, כישיבה בעיקר מקבלים כלים תורניים

לומדים תורה, שזהו עיקרו של הבית!

מתמלאים בתורה כדי שיוכלו למלא את הבית שלהם בתורה.

כלים לזוגיות בריאה?

כמובן שיש כלים טובים לזוגיות

לדוג':

היציאה מאגוצנטריות בשותפות עם החברים לחדר- הדבר הבריא לכל שותפות, קל וחומר לשותפות עם אישתך

המחשבה על האחר 

הרגישות לצורך של האחר

כל אלו (ועוד הרבה) כלים חשובים אשר רוכשים בישיבה

אבל יחד עם זאת, 

צריך לזכור שהחברים שנמצאים איתם בישיבה הם גברים

וכידוע, העם הגברי והנשי שונים זה מזה

ועל כן, חלק מהכלים אינם מספיקים בכדי לבנות בית

יש צורך בלמידה של הנושא הן בקריאת ספרים, הן בהדרכות ע"י אברכים/רמ"ים

והן בדיבור עם האישה (וזה העיקר לדעתי)

הישיבה אינה מקלקלת חס ושלום!!

היא מאוד בונה

התורה בונה ומעדנת את נפשו של האדם

כידוע בתורה יש הכל מהכל, כל מה שנחפש, נמצא שם!

"בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה, דכולא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה." (אבות פרק ה, כב)

רק שאנחנו צריכים לזכור שלא כולנו גדולים דור

אשר יכולים לדלות מהתורה כל אשר מבוקש

אנחנו צריכים להעזר בדברים חיצוניים בכדי להוציא את כוחות התורה מאיתנו

בס"ד

אך יש בנות שטוענות שהישיבה הופכת אותנו לקהי חושים, וחסרי דרך ארץ.

מה דעתך כלפי זה ?

(וודאי שגם בנים יגיבו)

נפגשתי עם בחורים ממס' ישיבות ולעיתים עם כמה בחורים מאותה ישיבה,

כך שאט אט הרגשתי והבנתי בצורה ברורה-

באיזה ישיבה הרבנים מקדישים מקום להקמת הבית ובאיזה ישיבה מעמידים במרכז את הגמרא בעיון.

באיזה ישיבה נותנים דגש על רגישות והכרות עם העם הנשי ובאיזה ישיבה פחות.

זה לא מוחלט. זה לא מותיר אצלי סטיגמה לכל מקרה. אבל זה קיים.

גם אם בחור משתייך לישיבה ששם לא מכוונים -

ב"ה יש היום דרכים לעשות זאת: שיעורים, ספרים, התייעצויות וכו'.

בדיוק כמו שבנות מתכוננות

צריך לשים את המרכז על הגמרא בעיון.

וגם על לימוד האמונה והמידות הטובות. וכו'.

וזה עיקר מה שיבנה את האדם גם להקמת ביתו.

ולא עוסקים בלדבר על "העם הנשי".. זה פשוט לא כ"כ שייך.

מה שכן נכון לעשות במידה הנכונה - כפי שציינת - הוא התכוננות לקראת נישואין, כשמגיע הזמן. בין בהדרכה אישית ,בין בשיעורים והתייעצות.

[ואני לא בטוח שבמכללות לבנות, ובוודאי במקומות לימוד אחרים - לא עוסקים באופן עיקרי בנושאים שלומדים אותם. אני לא יודע אם מקדישים שם זמן להכנה ספציפית לנישואין]

וגם לא דייקתי.

זה נכון שצריך להעמיד במרכז את לימוד הגמרא,

אבל אני רואה שנפלו לי כמה מילים חשובות, אז אחזור בי:

התכוונתי ל- ישיבות שמעמידות במרכז רק את הגמרא בעיון וכמעט לא מייחסות חשיבות לעניינים אחרים.

ובכך מפספסים בדרך דגשים מהותיים שיכולים לבנות את אישיות הבחור ואת ביתו.

גמרא בעיון זה חשוב. אבל "תורת חיים" הרבה יותר.

הלימוד חייב להתחבר לחיים, להתמודדות, לשאיפות, להתקדמות.

ולכן צריך לתת את תשומת הלב גם לכך.

בהכוונה. בייעוץ. בפתיחות.

לאו דווקא יומיומי. אבל בתדירות סבירה ובריאה.

כשהתכוונתי שיח על "העם הנשי"- וודאי לא התכוונתי להקדיש חברותא יומית לעניין. 

אלא התכוונתי להעביר שיעורי הכנה לקראת נישואין,

כי הרי קיימים הבדלים מהותיים בתפיסת עולם בין שני המינים והיחס שצריך להעניק לאישה הוא ממש לא אותו היחס לחבר. 

ע"פ ידיעתי אין הרבה ישיבות שמתקיימים בהם שיעורים כאלה, ואשמח שתתקן אותי אם אני טועה.

בנות שומעות ולומדות על זה בכל הזדמנות שהיא- באולפנה, במדרשה, בשיעורים, בימי עיון וכו' וכו'..

וכן, אפילו במכללות דוסיות יש לעיתים קורסים סביב הנושא.

אבל לגבי חלק מהבנים- אני בספק אם יוצא להם להיפגש עם העניין.

אני כותבת מתוך מציאות שהזדמנה לפניי.

אמנם זה לא נוגע לכולם, ואני יכולה לכתוב פה רשימה של ישיבות ורבנים שאני מחזקת את ידם על כך שהם מחנכים את הבחורים למודעות, לרגישות ולהתבוננות.

אבל יש קבוצה נכבדת שטרם זכו.

שנזכה כולנו ללמוד וללמד- תורת חיים.

אבל אצלנו יש שני מערכי שיעורים לרווקים.

ושיעורי זוגיות לנשואים ,כדי לתחזק את הקשר...

שבית מושתת על יסודות תורניים אז מסתכלים על כל הענין של זוגיות באופן אחר הרבה יותר נעלה ופחות עם תאוות ומתירנות  וכו'

בטוחה שתמצאי שם איזה רעיון שמתקשר לחתונה ולהקמת בית..

בהצלחה.

אני מאוד ממליצה על הראלה ישי. שומעת עליה הרבה דברים טובים מאנשים קרובים,

כולם מרוצים ומברכים על היום שהגיעו אליה.

יש לה מבחר גדול של רווקים ורווקות, מכל הזרמים.

עד כמה שידוע לי היא מקבלת בתל אביב, באר שבע ואשדוד

וזה לא כל כך התאים לי, מה עשיתי? התרכזתי יותר בעבודה (אולי אם היא עובדת איתך ממש באותו צוות זה יהיה בעייתי)

ניסית לטמון את הראש ולקוות שלא תיתקל בה?

סתם... לא באמת..

אין לי עצה חכמה..

אפשר להציע תמיכה?? 

נעים  לשניכם.. אין כמו שיחה גלויה.. 

הבעיה שהיא לא אמרה לי במפורש שום דבר, רק דרך יותר מגורם אחד חוץ מהתנהגות די ברורה ומרומזת בצורה עבה. אני לא יכול להטיח לה את זה ככה ישירות, ואני גם לא רוצה. אני מניח שהיא תפגע, ואני ממש לא רוצה לפגוע בה. בינתיים אני שומר קצת על מרחק ומנסה להמנע מלהתקל בה בתקווה שהיא תבין לבד...

תגיד לה מראש שאתה רוצה לדבר איתה מתי נוח לה,, כדי שלא תיפול עליה.. אבל עם פנים רגילות,, לא נעימות ומחייכות שהיא לא תחשוב הפוך..

ואז תגיד לה שאתה מרגיש התנהגות מסוימת מצידה,, וגם אמרו לך מהצוות,, ובלה בלה..

ולמה זה? למה היא חושבת ככה? 

שאתה מצידך זה לא..

בסוף תאמר לה שלא תתפדחו מהשיחה הזו.. ומעכשיו אתם כמו עובדים רגילים באותו הצוות..

זה יכול לעבוד פלאים! 

דיבור זה הכוח שלנו!"

אני בטוחה שהיא תקשיב ותפנים ותצא מהסרט שלה בעז"ה!

בהצלחה

אם לא, אולי באמת לא יהיה מנוס...

תודה

אבל אפשר להגיד בצורה נימוסית שזה לא מתאים ולאחל בהצלחה רבה בהמשך 

וזה הכל להמשיך הלאה. הרבה פעמים נתקלים בחיינו באנשים שהיו לנו איתם סיטואציות לא נעימות,

ואנחנו מרגישים מבוכה. וזה לא נורא, ואפילו טבעי.

לפעמים אפילו אלו רק המחשבות שלנו. כל עוד זה נעשה בצורה טובה אפשר להתגבר על חוסר הנעימות הזו..

בהצלחה רבה

וגם הם לא אוהבים תלונות..

לא לשמוע ולא להשמיע.

זה די להרגיש חוסר אונים

שהאדם שהכי חשוב לך

מדוכדך ואתה לא יכול לעשות כלום

נגד זה...

קרה לי שבוע שעבר שראיתי זוג צעיר ברחוב והאישה נראתה לי ממש כבויה, כפופה כזאת, שלא טוב לה, ואז שמתי לב שבאופן אוטומטי השלכתי את הסיבה בבעלה. זה אולי לא צודק, אבל זה מה שבא לי באופן טבעי.

כנראה שגם הם מרגישים ככה..

בעלי יעשה הכל כדי שיהיה לי טוב, שאהיה מאושרת..

אפילו עד כדי דברים לא הגיונים ואנושיים..

בוודאי!

תודה צדיקים וצדיקות

ובע"ה שכל הבעלים יהיו כאלה!

תגידו אמן

לאו דווקא במסגרת נשואין.

רגישות פשוטה ואנושית בכל מערכת יחסים שהיא.

קל לך כשאת רואה מסביבך בני משפחה או חברות שלא טוב להם?? מניחה שלא.

זה בכלל לא קשור ליחסי בעל-אישה. לכל אדם קשה לראות שלמישהו אחר לא טוב (בייחוד אם אדם זה קרוב אליו).

האם לראות את זה -זה מה שהכי יהיה לו קשה?

לא בטוחה.

לכל בן אדם יש את החיים שלו

ולראות חבר שקשה לו זה אומנם גם קשה לך

אך לא בטוח זה מה שיהיה לך הכי קשה איתו באותו רגע.

זה הידיעה.

ועם זה באמת קשה לחיות באותו רגע.

ואגב, זה נכון גם מהצד השני. למה רק לבעלים יש פה את כל הקרדיט?

שנזכה! אמן!

בקרוב אצלך...

שמחים שעזרנו 

ב"הצלחה בכל!!!

אם את עזבת בגלל תכונות אוביקטיביות שליליות - אל תציעי.

אם אלו שיפוטים שלך בלבד - תציעי. זה היה רק בעינייך או אולי רק איתך, אם בכלל.

בס"ד

הן מה שגורם לך לחשוב שהוא חמוד ?

כבר היו דברים מעולם.

היה לי קשה עם התכונות הללו ולכן לא הסתדרתי איתן. כי אני בנאדם הפוך לגמרי אז ברור לי למה זה הפריע לי.

אבל השאלה אם זה אמור להפריע לכל אדם או שזה הפריע רק לי.

לק"י

נראה לי שהתכונות הבסיסיות שכל אחד רוצה בבן הזוג שלו זה אהבת הזולת ולב טוב, אני טועה?!

לפעמים תכונות שליליות יכולות להיות מאוד מתאימות למישהו אחר.

לא עולים לי כרגע רעיונות,

אבל בשביל הדוג'

מישהי תתרנית (חסרת חוש ריח) יכולה להסתדל מצויין עם מישהו שיש לו ריח גוף ממש רע (אני מכיר אישית כמה כאלה, לי היה ממש קשה לשהות במחיצתם)

כמובן שהדוג' הזאת באוויר

אבל לפעמים חיסרון בשבילנו, הוא יתרון אצל האחר.

שני החסרונות העלת למעלה הם דברים שיש כאלה שישמחו בהן.

את צריכה לבדוק האם זה מתאים לה!

וחוץ מזה, שלא חייבים להציע הצעות מושלמות.

לא להציע הצעות הזויות,

אבל לפעמים מרוב שאנחנו מכירים את שני הצדידים

אנחנו רואים רק את מה שלא מתאים!

וזה ממש חבל, כי הרבה פעמים משהו שנראה לנו לא לגמרי שייך, יכול להצליח בענק!

לק"י

בלתי נסבלות אצל רוב האנשים השפויים..

לעניות דעתי, כדאי לבדוק את המינון שלהן אצל הבחור המדובר, ובאיזה רמה מדובר?

אבל זה בכלל לא נכון שלכולן זה לא מתאים

יש כאלה שזה יכול להטיב להן (או לפחות יפריע להן פחות מאשר לאנשים אחרים) 

לדוג' (משהו שעכשיו עולה לי לראש)

עודף אהבה עצמית-

אולי אחרי שהם יתחתנו הוא ירגיש שהיא והוא ממש חד הם

ויאהב אותה וידאג לה בצורה יוצאת דופן

אגרסיביות-

אגרסיביות איננה דווקא ביטוי לאלימות

אלא לפעמים אסרטיביות ברמה מוגברת

בהחלט יש נשים שאוהבות את זה שבעלן הוא הגורם המחליט הבלעדי בבית

כמובן מתוך התחשבות בה ושמיעת הצד שלה, אבל הוא הגורם המחליט

כן, נכון, שני אלו חסרונות

אבל לא כל החסרונות משפיעים באופן שווה לכולם.

תסלח לי, אבל זה לא אותו הדבר. מישהי תתרנית ומישהו עם גוף ריח רע אולי יכולים להסתדר, כי החסרונות ה"פיזיים" האלו (אם אפשר לקרוא להן כך) באיזשהו מקום "מחפים" זה על זה, ויוצרים יחד מצב "נעים" יותר לחיות ביחד, וחוסכים התמודדות מסוימת. אבל כשזה מגיע לתכונות אופי ומידות זה אחרת. הרבה פעמים דווקא ניגודים יוצרים בעיות ולא משלימים זה את זה.

תחשוב למשל על מישהו עקשן שיתחתן עם מישהי עקשנית. לאן זה יוביל אותם? האישה הותרנית תמיד תוותר, ובעלה יזכה שכל דבר שיתעקש עליו - יעשה כרצונו. כל אחד מהם ישאר במשבצת שלו, ולבסוף הדבר עלול ליצור חוסר איזון ולפגוע בהם. האישה הרי לעולם לא תקבל מה שהיא רוצה, ואילו האיש כן. נכון, גם שני עקשנים זה לא פשוט. גם התמודדות כזו יכולה להקשות על הזוגיות, כאשר כל אחד איתן בדעתו, צלחות עפות באוויר וכו'... לכן הרעיון הוא לא למצוא ניגודים מוחלטים, אלא ניגודים משלימים. אסביר את כוונתי בעזרת ציר:

10+_______ 5+_________ 0 _________ 5- ________ 10-

ותרן                                                                       עקשן

אם על הציר של עקשן-ותרן (כאשר 10 זה המק' של שני הצדדים, צד המינוס הוא העקשן וצד הפלוס הוא הותרן) האיש נמצא על 10- ואילו האישה נמצאת על 10+, הרי כל אחד ישאר בצד שלו כל הזמן. אבל אם האיש רק 7- עקשן ואילו האישה 5+, אז תהיה התמודדות מסוימת, לפעמים האישה תשיג את מבוקשה ולפעמים האיש. לכן במקרה דידן, במידה ואין מדובר באישיות בעיתית, צריך לבדוק את שני הצדדים. אם למשל החברה סובלת ממצב הפוך

קשה לי להסביר. אם מישהו הבין אותי ויוכל להסביר טוב ממני - מה טוב.

באופן גס וכוללני- זוג עקשנים ייטב להם לעומת זוג שאחד עקשן והשניה ותרנית.

ואסביר, מפי הרב קרוטהיימר:

נתחיל מהזוג השני:

כאשר אחד ותרן והשניה ותרנית.. בהתחלה זה יסתדר.. כי מה שהוא ירצה תמיד יקרה ולה לא יהיה כזה אכפת.. אבל בכ"ז זה בעייתי משתי סיבות:

1) לבעל יהיה מעצבן לראות את אשתו ככה ותרנית וקלה לשבירה כעלה נידף (בעיקר כלפי חוץ, עם המשפחה והסביבה).. זה יפריע לו ויגרום לו לחשוב/לומר: "יואו! למה את מוותרת כזה בקלות?!", כי הוא מטבעו עקשן, שעומד על שלו...

2) לחינוך הילדים- ילד שרואה קיצוניות כה גדולה בין ההורים זה לא טוב עבורו. (גם כשהזוג יחליט ברצינות להראות אחידות כלפי הילידם- זה קשה מאוד לעמוד בזה.. ק"ו שיש בינהם הבדל כה גדול וקיצוני..)

אבל!

כשהזוג בעלי תכונה דומה, גם אם היא שלילית (נניח ששניהם נוחים לכעוס), זה עדיף.

שניהם יתחילו ממקום שווה ויעלו יחד, ולו רק בגלל ההזדהות שיחושו וההבנה שיחלקו בינהם. ביחד יעבדו על התכונה הזאת...

כשהבעל יראה שהאשה כועסת, הוא לא יחשוב שזה כשר וטוב, אבל יבין אותה ואת המקום שלה ולכן זה יקל על ההרגשה של שניהם ורק ידרבן להשתפר. (כל זה במקרה שהתכונה שלילית או אי-חיובית..)

אגב, כל זה לא באמת קורה, כי אין שני אנשים שנמצאים בדיוק באותו מקום... תמיד יש הבדל כלשהו. צריך לשים לב להפרשים הללו..

(חפרתי!!)

ב"הצלחה!!!!

אם הייתה כזאת, מזמן היו מפרסמים והיה לנו הרבה יותר קל לשדך ולמצוא לעצמנו

אתייחס לדוג' של העקשן- ותרן

אם שני הצדדים יהיו ותרנים מדי- לא תגיע החלטה בבית, כי כל אחד יוותר.

אם שני הצדדים עקשנים מדי- גיצים יעלו מין הבית, צלחות יתעופפו בבית, חיי נישואין יהיה קשה לקיים שם

אם אחד הצדדים יהיה ותרן והשני עקשן- תמיד יעשו מה שהעשקן אומר.

בכל המקרים האלו, הקיצוניות היא זאת שמפריעה

הקיצוניות אינה טובה בכללי

כל קיצוניות איננה טובה

אבל מה לעשות שיש כאלה שיש בהם קיצוניות?

יש דרכים שונות, וחשיבה שונה איזה תכונה מתאימה לאיזה תכונה

אהבת הדומה או אהבת השונה 

בשניהם יש בסיס גדול לחיבור

רק שדמיון מוחלט מדי יגרום לחוסר הפריה הדדית

ושוני גדול מדי יוביל למחלוקות רבות,

יכול להיות שהמחלוקות תהינה בדרכי שלום והאהבה תפרח בבית,

אבל זה לא טוב שעל דבר יהיה דיון

אה וכן, אני מסכים איתך שהדוג' שלי היא לא אותו דבר

גם כתבתי את זה שם

היא הייתה רק בשביל להמחיש

מה שכתבתי בא לחדד את העניין שזה לא אותו הדבר, וממילא לשלול את ההמחשה על ידי דוגמא זו.

ומפרטת את שתי הנקודות. השילוב שלהן בעוצמות מסויימות עלול להיות נורות אזהרה לאישיות של בעל מכה.

ב"ה צלחה 

לפעמים אני אומרת יאלה תעזבי מה הסיכוי שזה יתאים. ואם הוא באמת בנאדם לא טוב מה את צריכה לקחת את זה על עצמך. ואם הם כן מתאימים ה' כבר יסדר את זה איכשהו.

1. עודף אהבה עצמית זה לאו דווקא חיסרון.. יש כאלה שרואים בזה יתרון.. ככל שהאדם יותר אוהב את עצמו הוא יכול יותר לאהוב אחרים ולעשות טוב.. (ככה אנ יחושבת.. ומכירה עוד מישהי שדיברתי איתה על זה וחושבת ככה..)

2. וואי זה בעיה.. מזה אגריסיבי? עד כמה?

אבל תנסי! זה זכות עצומה! אולי בשביל זה נפגשת איתו.. בשביך ךהעביר את זה הלאה?

ב"הצלחה!

תשאירי לה את הבחירה..

לשים קישור חדש?

תודה רבה אשרייך!

20121018132128.doc

ה' ישלם שכרך!!

ב"הצלחה!

א. בשאלון ביקשתי להרחיב כמה שיותר. יתכן ובהמשך אוסיף עוד כמה שאלות.

ב. שוב - תודה על התגובות וחבר'ה קדימה לא להתבייש ולשלוח!

סך הכל אני אישה צעירה ולפני כמה שנים גם אני הייתי בחיפושים...

לא תמיד נעים וכיף לפרט על עצמך אבל בסופו של דבר א"א לדעת

מאיפה יבוא הזיווג ...

בהצלחה לכולנו!!

השאלות המנחות עוזרות מאוד. ולו רק בשביל להכיר את עצמך!

אם למישהו יש רעיונות לשאלות מכוונות - אשמח לקבל!

(בתוך zip וword 2003)

20121019072231.zip

כבר שלחו לי כמה וכמה...

(בנים -התעורר!! יש הרבה בנות שמחכות ).

מקפיצה...

אני למשל בשיא צליחת ים סוף.

מסע הזיווג הוא תהליך.

זה לא שברגע אחד אני מוצאת את עצמי ליד בעלי.

כבר שברתי שיא... שלא תביני לא נכון אני לא מיואשת... אבל אין ספק שזה הליך קשה

אין לי הרבה מה לומר חוץ מלאחל לך שה יעזור לך...זה מממממממש קשה.מתי זה נגמר?

אבל נראה לך שלזה ה' מתכוון?

שסתם כיוון אותך עד שם?

אולי זה קידם אותך לחתן שלך? אולי זה יחזור..

הכלטובה

מנסיון.. השבוע הראשון הכי קשה כל הזמן חושבים עליו ונזכרים בו

אחר כך הזמן מרפא מרפא

בעיקר אם תמשיכי להצעה הבאה ותצאי עם עוד משיהו לאט לאט יתמלא החלל

בעזרת ה', תשמחי, עכשיו זה רע אבל כנראה שה' רצה למנוע בזה דברים יותר נוראים שהיו קורים אחרי החתונה..

חכי כמה ימים

אבל אחר כך יהיה כדי שתנסי מישהו חדש

זה יעזור לך להשתחרר 

כמובן הרבה אמונה ותפילה. תתפללי שאם זה שלך זה יחזור בעז"ה

ואם לא שהקב"ה יתן לך את הכוחות 

וכמובן שאם ה' עשה כך כנראה זה מנע ממך הרבה עגמת נפש אחרי החתונה

מחזקת אותך מאוד, היה לי את זה לפני חצי שנה, חשבתי שאני אמות..

ותעשי הפסקה קצרה..

אבל אל תחשבי עליו כל ההפסקה הזאת...זה לא יעזור

פשוט נכנסים לעשיה!

את עובדת? לומדת? תעשי את זה במלוא המרץ!

עכשיו זה הזמן לחשוב מה חשוב לך בחיים, איך את רוצה להראות עוד כמה שנים

ואיך הבית שלך יראה עוד כמה שנים..

איזה דברים חשוב לך בבן הזוג ולא תוותרי עליהם ואיזה את רוצה ולא אכפת לך אם לא יהיו.

מה העיקר אצלך ומה הטפל.

עכשיו - כשאין לך שום קשר שמבלבל אותך!

אפשר גם מדי פעם לחשוב עליו ולבכות..אבל זה לא יועיל...

ו...הייתי  בערך מצב כמו שלך לפני שניה.. ולכן אני אומרת לך את זה.

לא כי קל לי להגיד...

זה לא עובד מיד..לוקח זמן. אבל בעז"ה עם הרבה תפילות על אמונה ושמחה

תעלי על המסלול חזרה!

הצלחה רבה!

לדאוג להיות שקועה בדברים אחרים שיסיחו דעתך מהדבר המטריד, זה אכן יכול לעבוד בהתחלה ואפילו כמה שבועות וחודשים אבל מה יקרה כאשר היא שוב תתחיל לצאת?, אין לי כל ספק שזה יצוף שוב ויגרום חלילה למורדות.

לכן אני דוגלת בשיטה הקשה אבל בטוחה יותר- להתמודד עם זה גם אם זה כולל לעמוד מול האמת בפנים וגם אם זה כולל מעט להתפדח.

זה טוב להיות בעשייה.. גם ככה הוא יהיה לה בטח כמו "שומר מסך".. כן לצערי אני אומרת את זה מנסיון..

העשייה נותנת שמחה.. נותנת כוח לקום ולהמשיך.. נותנת טעם.. זה לא הדחקה.. בתאל גם כתבה שמידי פעם אפשר להיזכר בו.. ולבכות.. רק שזה לא יעיל.. 

אז אולי זה כן יעיל.. כי מנקה מבפנים..

אבל כל דבר במינון כמובן..

אין בפי הרבה מילים שיכולים לנחם אותך

אבל אם הקב"ה זימן את זה שהוא יחתוך כנראה שהקב"ה יודע למה הוא עושה זאת.

כרגע, מהראיה המצומצמת שלנו אנחנו לא לא יכולים לראות את זה

הראיה שלנו מוגבלת! 

אבל בעתיד, שבאמת תעמדי מתחת לחופה עם הנסיך שלך 

פתאום תראי כמה הקב"ה צדק וידע מה הוא עושה! 

שהקב"ה ישלח לך כוחות מחודשים כדי להתמודד עם המצב

שהקב"ה ישלח לך כוחות מחודשים להבנות לקראת הנסיך שלך

שהקב"ה ישלח לך את כל הטוב שבעולם

דרך אגב,

סתם כדאי לחשוב על זה...

את באמת היית רוצה להתחתן עם מישהו שמקבל רגליים קרות?

ברור שלא! 

כמה קשה לשמוע!! איזה ניסיון את עוברת, אני יכולה רק לאחל לך שהקב"ה, בחסדיו הרבים יתן לך כוחות נפשיים ופיזיים להתמודד עם הפרידה.

וכמו שאמרו לפניי, הכל זה מלמעלה אז אל תבכי יקרה...!

בעצם תבכי ולא לשמור בבטן את הרגש, בכי זה משחרר מאוד, זה יתן לך אח"כ תחושה טובה ורצון עז לצעוק אל ה'.

והרי ידוע שאלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך יקרה.

קבלי המון חיזוקים

כ"כ מוכר!!!

זה אולי לא יעזור עכשיו, אבל אני יודעת בוודאות, שזה שתתחתני איתו יהיה הרבה יותר מתאים לך.

גם אם את חושבת עכשיו שאין סיכוי בעולם..

ועד אז, הכאב לא יעלם (וגם אח"כ אף אחד לא מבטיח לך שיעלם לגמרי) אבל לאט לאט ידהה.

ההתחלה זה נורא... לא רוצים לקום בבוקר.. נכון?

תקחי הפסקה לא מוגדרת בזמן.. לא של כמה ימים.. אם תנסי לצאת עם עוד זה רק יכאיב לך יותר.. ככה אני חושבת.. כי תחשבי.." אין כמו...(האקס שלך..)"

וואי זה כואב..

אבל זה עובר..

לפני 4 חודשים גם היה לי סיפור כזה.. ומה אני אגיד לך לא היתה לי שמחה.. לא רציתי לישון כי אז הוא הופיע בחלום.. והייתי קמה עצובה בלי חשק.. זה נורא... ומלווה כל הזמן.. ורק עכשיו אני יוצאת מיזה..

אבל זה דוהה.. "הזמן עושה את שלו, מביא מזור לכל שקורה"..

זה כלכך נכון..

בעז"ה 'מתייחסת' יקרה (!) את תעברי את זה..

 בכל מיקרה תנסי לחשוב למה ה גילגל את זה שתכירו..

בטח הוא השפיע עליך במשו.. שינה אותך במשהו..

 אולי אפילו הוא הגדיר לך מה את מחפשת בבחור.. ומה את מחפשת שלא יהיה בבחור.. ובעתיד יהיה לך קל יותר למצוא..

יכול להיות גם שתחזרו עוד תקופה..

אני אגיד לך משפט מזעזע אבל מלא אמת שלימדה אותי גברת קשישה:

"כל אחד צועד לחופה עם בית קברות בלב... אף אחד לא צועד עם לב נקי"..

ותדעי, שאהבה לא עוברת.. היא דועכת..

זה כדי שלא תיבהלי בעתיד בקשר חדש אי"ה עם מישו אחר..

תצליחי.. תתמודדי.. תמלאי את היום שלך בדברים. תצאי הרבה עם חברות ומשפחה..

יהיה לך טוב..

"אני חיה לי מיום ליום...

מי שרצה בי בערב,

חזר בו עם עלות השחר"..

של ריטה..

אני מאוד התחברתי..

וזה מאוד חיזק אותי.. כי דיבר אלי.

ה ישמור אותך..

בס"ד

מנסיון שלי, שזה הגיע לאירוסים... וזה נגמר מגורמים שלא היו קשורים לקשר המדהים שהיה ביננו.

קשר שבכלל לא ידעתי איך לקרוא לו כי מבחינתי הוא היה הרבה יותר מאהבה...

ונתתי לזמן לעשות את שלו, ולכאב להכאיב. נתתי לעצמי את כל המקום להרגיש כלפיו כל מה שרציתי. אהבה, כעס,געגועים מטורפים... וכאב לי כל כך. ולא רציתי לשכוח,והרשתי לעצמי להרגיש שלא יהיה עוד כמהו. הכל יהיה לא מתקרב...

וככה לאט לאט נירפאתי מיזה... מימנו. והזמן עשה את שלו! ויצאתי עם עוד בחורים וזה גם עזר.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמו באבל, שיושבים שבעה, יש חודש, שנה.... כדי להתרפא מכאב צריך לחוות אותו. ולא לברוח מימנו...

ועכשיו אני נשואה לבעל הכי מדהים בעולם, שאין יותר מימנו מתאים בשבילי!!!

אז צריך לדעת בתוך כל ההתמודדות ובתוך הכאב להגיד לעצמך שאתה לא מבין כלום, אבל בטוח שהכל הכל הכל לטובה!

שולחת לך הרבה אהבה וניחומים. וברכה להצלחה גדולה בס"ד!!!

כככללל הישועות!!!!!!

עם הזמן הכאב יקהה ובעז"ה תגלי למה לא התאים! ו...אל תשכחי שאת מתקרבת לבן זוג האמיתי שלך!!!  וסתם שתדעי שהקב"ה לא שוכח אותנו.

רק אפשר לאחל לך:

שאבא שמים ישלח לך שמחה אמיתית, הצלחה, אהבה, ו...כן גם חתן ראוי וטוב, אוהב וישר שיאהב אותך כמו שאת.

או יותר נכון אומר ש: לא שה' לא שוכח אותנו, אלא הוא כל הזמן זוכר! תקראי לזה איך שאת רוצה, אבל הקדוש ברוך הוא לא מרפא לשניה! אם כבר, אנחנו מרפים ממנו, ית'...

אז תיהי חזקה ובע"ה תקבלי את כל הטוב מה' ותצליחי לחוש אותו!

אבל אח"כ כדאי לעשות דברים שאת אוהבת, שיתנו לך הרגשה טובה, אם זה מתאים לך הייתי ממליצה על מפגשים חברתיים שקצת, עונים על החיסרון.

אצלי מפגש חברתי הוא פתרון להרבה רגשות שליליים, אבל זה מאד אישי.

שלפעמים הקב"ה לוקח לנו מטבעות של נחושת

כדי לתת לנו מטבעות של זהב...

בהצלחה מתוקה!!!

עם הרבה אמונה בלב תביני שזה לא שלך ועדיף לפני הטבעת ולא אחרי כי זה הרבה יותר כואב

וכל מה שה' עושה הכל לטובה 

קחי הכל בשמחה ותאמיני!

את תהיי מעודדת יותר

איזרי כוחות עמדי על הרגליים וצאי לחפש את שלך והמגיע לך! בהצלחה

מצטער, לא הבנתי

בס"ד

שתזכה להאריך ימים על ממלכתך ולהפיץ תורה ברבים ויקוים בך מקרא שכתוב "כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להושיע אתכם ..."  אמן ואמן !!!!

וזה יהיה בכלופן.. לא?  

מסכימה עם אושר תמידי...

שינקש בדלת ויגיד"שלום אני החתן שלך..."

למה זה צריך להיות כל-כך מסובך...?

לכו לחסידות גור - פגישה ראשונה סוגרים..

הכוונה הייתה שהוא יודיע חגיגית

שזה הוא-ככה לא יהיו התלבטויות...

ואז נעשה את הפגישות-כדי שנכיר...

כי מי באמת שולח אותו? "מה' אישה לאיש".

גם הפגישה שהוא לא מכריז את זה , היא מלמעלה.

אז למה לא להתיחס אל זה ככה, גם אם הוא לא אומר זאת במילותיו שלו?..

התוצאה תהיה אותה תוצאה - את תאמיני שזה מלמעלה ולא יהיו לך התלבטויות ותקבלי את המציאות.

כמובן שמלמעלה גם יסדרו שזה אכן יהיה הוא..

זה הרי עניין האמונה האמיתית ללא ספקות אנוש - כשיש אמונה, גם המציאות מתאימה עצמה.

וע"ע בחתימה

ברעיון את צודקת אבל בחיים

זה לא כ"כ פשוט...

יש את ההתלבטויות  שלא נגמרות

ואת הלחצים ויש גם את

הסיפורים ששומעים ומלחיצים...

כדי לא להיות יותר מדי בהתלבטויות שגם ככה לא נגמרות

ובלחצים וכו'

והוא עושה נסים לכל הבוטחים בו

כי כשהתודעה אחרת - המציאות אחרת.

בעזרת ה שנזכה להאמין

באמת,ולדעת תמיד שהכל משמיים

ולסמוך על הקב"ה באמונה תמימה ופשוטה...

כולנו היינו שם בתמימות הזו

"כגמול עלי אמו" שמקבל כל מה שצריך, לא רק עד לדלת, גם עד לפה.

וגם בזיווגים זה כך - אצל המון שמכירים בגיל צעיר לפני ש"מתקלקלים" מסיפורים, לחצים וכו. זה לא במקרה..

אז זאת העבודה יותר מכל השתדלות אחרת. בתמימות הזו יש נסים וכך צריך להיות לכתחילה

אני מקווה שהתמימות תחזור...

אני לא כזאת גדולה...

ולא עברתי כ"כ הרבה בחורים...

אבל קשה לי הפגישות והכל

כי אני נקשרת מהר ואז אני מכריחה

את המוח להשתתף בתהליך

ואז...אני צריכה להתנתק...

זה לא נחמד...

עדיין לא התחלתי להכיר, אבל אני פשוט לא מוכן שכך זה יהיה אצלי!

אני לא יודע איך אבל נשמע לי פשוט נורא להתאהב ולבטל, להתאהב ולהוריד...

אולי אני מפונטז, אבל זה פשוט לא נראה לי, ואני לא מוכן שזה יהיה כל אצלי.

כן, גם אני רציתי לפגוש רק אותו, ולא לעבור עוד כמה בדרך.

כן, גם עלי צחקו שאתחתן ראשונה מהשכבה עם איזה מרכזניק "ילד טוב ירושלים" הראשון שאפגוש.

כן, גם אני חשבתי שלי זה לא יקרה ואין מצב שאפגוש ואדבר עם כמה בנים שבסופו של דבר לא יהיו בעלי.

אז חשבתי. הקב"ה מתכנן לנו דברים קצת אחרת, ורוב האנשים לא זוכים להתחתן עם האדם הראשון שהם פוגשים.

לא אמרתי התאהבתי אלא נקשרתי...

יש הבדל גדול בין השניים.

דבר שני אפחד לא רוצה להפגש סתם

כולם ישמחו למצוא ישר את בחיר ליבם...

א-ב-ל מכיוון שהחיים מורכבים...

נחמד שאתה לא מוכן

לא נראה לי שמישהו שואל אותך...

אבל הלוואי-תתפלל הכל יכול לקרות...

זה מדהים

למה? כי פניה לאמא עושה המון [למביני עניין בנפש ורוח..]

אז זה אולי לא סתם. מומלץ לנסות, ולהתכוון לכך.

אחחחח הריאליות

שתתרום להרגשה טובה, שזה-זה...

שזה יהיה לי ברור ברור!

ההתלבטויות משגעות אותי!

ולא משנה איך הוא יבוא, רק שיבוא כבר...

לק"י

מכיר טוב..

אז כנראה בדייט 

לעבור תהליך של בירור ובחירה  אבל ממש זורם ושהמסקנה המתבקשת מאליה תהיה ברורה לשנינו

לא מתחבר לרעיון של הכל ידוע מראש

הבחור הזה נשמתך התאומה 

<ר>

בלי שדכנים\ות אלא לראות אותה ולדעת שהיא שלי. מבחינה הגיונית, הייתי רוצה שהרב שלי יציע יגיד מי מתאימה..

היא תעקוף אותי כי היא ממהרת ואני אצרח עליה מי לימד אותה נימוסים במשך איזה 4 דקות ואחרי זה כשארגע אני אשאל אותה מה השעה ומשם הדרך לחופה סלולה.

זה מה שאני הייתי עושה, למשל.

בעזהי"ת.

העיקר שהשלב של הדייטים הראשונים יעברו מהר!

תודו שהיא בלחי"ת חמודה ואופטימית!

...