מה שהיה נכון פעם, לא בהכרח נכון היום.

בוא תקרא איך היה היחס לנשים בימי הביניים, עכשיו, אברהם היה לפני ימי הביניים.

יש דברים שמשתנים בעולם.

אני חושב דווקא שנשים בדור הזה היו מקנאות בה

מה שהיה נכון פעם לא בהכרח נכון היום.

והם מסתדרים לא רע

כל הכבוד אתה כותב ממש יפה

מאחל לך שתמצא את זיווגך בקרוב ממש!

שבוע טוב שיהיה.

עדיף להיות עמום מהידיעה למה הוא חתך

מאשר להיכנס לדיכאון כי יש בי תכונה מסויימת שאני לא יכולה לשנות והיא בולטת ורעה.

חברה שלי באשכרה בוכה לי:

'אז מה אני אעשה? בפעם הבאה שאצא עם מישהו פשוט אשקשק מפחד להיות אני עצמי?...'

דברים שלא ניתנים לשינוי כגון נתונים חיצוניים או תכונות ודאי שאין טעם ואסור לומר לאקס כדי לא לפגוע סתם. 

אבל אם את יודעת שמה שגרם לך להיפרד ממנו זה דבר שניתן לשינוי, התנהגות או התנהלות מסויימת, כדאי ואפילו מצווה לומר לו כדי לסייע לו בהמשך הדרך.

כמובן בהרבה עדינות וטקט ורק אם היה ביניכם פתיחות. אפשר פשוט לשאול אותו אם הוא מעוניין לשמוע, לטובתו, מה גרם לך לחתוך.

רציני אמרו את כל מה שכתבת?

תגידי לי שלא!

שיש אנשים שאומרים דברים כאלה..לא רק שאין להם טאקט אין להם טיפה רגש לזולת!!!

אדרבה שיגיד!

לי בחור אמר:"את לא מספיק עדינה בשבילי"

            זה פתח לי עולמות המשפט הזה שלו.

ובזכות המשפט הזה הוא זכה לכמה הצעות ממני.

ועוד דוגמא: "עניין הסבלנות מפריע לי"

חודש אח"כ כל חברה שפגשתי שאלתי אותה אם אני סבלנית,

וכולן ענו לי שאני מאוד סבלנית ושהוא קישקש

רק יש דרך וצורה לומר את הדברים.

וכמובן שיש דברים שעדיף לא לומר בכלל.

במיוחד אם זה קשר של יותר מפעם אחת.. 

לומדים מיזה הרבה...

לק"י

אולי אפשר לברר דרך השדכן/ מי שהכיר בין השניים..

למרות שממש מסקרן לדעת מה גרם לבנאדם לחתוך, לא תמיד נעים להגיד.. כי גם אני לא הייתי אומרת לבנאדם: "תשמע, אתה היית ממש לא נחמד/ קמצן/ עצבני וכו'..".

אבל אין מה לומר כשמישו אומר- שזה לא הסגנון שלו, זה בהחלט מסקרן לדעת למה הוא התכוון!

במהלך הדייט הראשון הוא אמר לה "תשמעי זה לא זה"

היא לא התבלבלה ודרשה לדעת למה.

הוא לא רצה כל כך וניסה למרוח ולהתחמק...

היא לא ויתרה ושוב דרשה לדעת מה הסיבה המדוייקת שבגללה הוא נפרד ממנה.

הוא ניסה להזמין חשבון,

היא גירשה את המלצר.

כשזה הגיע לטונים גבוהים ואנשים התחילו להסתכל עליהם הוא נשבר ואמר:

תשמעי, אני פשוט לא נמשך לשמנות...

זה מה שהיא רצתה לשמוע?

אנחנו אף-פעם לא אחראיים על מי שלא אנחנו...

כמו שקופץ אמר- הוא יכל לעדן את האמירה..

*בעיקרון, לא הייתי מתעקשת במקומה, למרות הסקרנות...

אבל...  כן !

כנראה שזה מה שהיא רצתה לשמוע ! 

ואכמ"ל 

רגישות

להיות רגיש לזולת

להיות רגיש לצורך של השני

להיות רגיש למחשבה של השני

ותוך כדי, 

אני יודע שזה לא ממש מנחם,

אבל לי מאוד עוזר לדעת שאותה גברת שעשתה לי או לחברים שלי את זה

ב"ה שהיא לא אישתי

יהיה לי קשה לחיות עם כזאת חוסר רגישות

ואני חייב ללמד זכות,

אני בטוח ב100% שיש כאלה (גברים ונשים) שעושים את זה מחוסר מודעות!

וב"ה שהודעות כאלה עולות להזכיר לנו להיות רגישים

גם מי שיודע את זה מצויין, תמיד כדאי להזכיר את זה

אבל צריך לדעת איך להגיד את האמת!

קושי לבחור/ה שמסיימים איתו/ה וגם למי שמסיים/מת.

איך את יודעת שהוא תפס רגליים קרות? אולי דברים אחרים הפריעו לו?

אני מציעה למצוא איזשהוא אדם משותף לך ולבחור,

מישהו שאת יכולה לבקש ממנו לדבר בפתיחות עם הבחור, כדי לברר למה הוא חתך.

אולי מתוך הבירור הזה תראי אם שייך לנסות לדבר איתו שוב ולבקש חידוש קשר ,

או שלהיפך ה' יאיר לך כמה טוב שזה נגמר.

כשתביני כמה טוב שזה הסתיים או תביני שלא שווה להתעקש על בחור שלא רוצה בחורה מקסימה כמוך-

תאמיני לי שהגעגועים כבר יחלפו עם הזמן ואת תצליחי לשכוח ממנו..

שבמהרה תפגשי את שאהבה נפשך באמת ובהתאמה.  

חוויתי בדיוק את אותה חוויה והזמנים וכו'

זה שובר וזה עצוב  ובדיוק עכשיו אני רוצה לכתוב אם לשלוח הודעה ולנסות לחזור או להתקפל?

תאמיני בעצמך ובריבונו של עולם.. תחפשי איזה דברים טובים קרו בעקבות הקשר.. למה הקב"ה גילגל שתיפגשו..

אם הוא ברח- עדיף עכשיו מאשר אחרי אירוסים או חתונה..

תעשי דברים! תאהבי את עצמך! תשמחי שעכשיו אין לך מחויבות לאף אחד.. תשפרי קשרים עם חברות.. תהני מימה שיש..

זה כואב נורא.. 

וטוב לבכות זה מנקה..

אם הוא שלך- זה יחזור בעז"ה..

את אל תהיי סמרטוט..

שהוא ירדוף אחרייך..

ואם לא- יש הרבה דגים בים..

אני יודעת שזה נשמע נורא..

אני אומרת את זה מניסיון.. מקווה מאוד שהוא היה חד פעמי..

זה מה שעזר לי..

 מקווה שגם לך...

בהצלחה..

ו: הזמן עושה את שלו מביא מזור לכל שכואב"

הבחור הוא חבר טוב של אחי ולכן אני גם יודעת שהוא תפס רגליים קרות. הבחור דיבר עם אבי ואחי ואמר להם שהוא מבחינתו היה רוצה לחדש את הקשר אבל מפחד שאני יפגע אם זה לא יוביל לחתונה,אחי המליץ לי לשלוח לו הודעה....עשיתי כך,אבל הוא התקשר ואמר שזה לא נכון......אני מרגישה מושפלת!! וגם הגיעה אלי ידיעה שהוא נפגש עם עוד בחורה,כלומר המשיך הלאה ואני נתקעתי במקום!!

אני הייתי ממליצה לך לנסות להמשיך הלאה (וכן, אני יודעת שכרגע זה נראה לך הדבר הכי קשה בעולם).

תוציאי אותו מהראש. תחיי את חייך. אל תהיי תלויה בו. 

תחשבי על זה ככה: אחרי כל מה שעברת עכשיו, אחרי שנפרדתם, את באמת היית רוצה לחזור? עם כזה אדם היית רוצה להתחתן? אדם שנפרד בהודעה ושולח מסרים לא ברורים דרך אביך ואחיך במקום לדבר איתך ישירות, ובסופו של דבר גם לא עומד במה שהוא אמר להם? לי זה נשמע שהבעיה דווקא אצלו, לא אצלך...

בהצלחה!

האמת כן,לכן שנפרדנו הוא שלח הודעה ולא התקשר........................אבל הוא אדם כ"כ מיוחד והרגשתי התאמה מושלמת  אליו......

תעזרי לעצמך..

גם אם הוא עבר למישהי אחרת, כנראה שהוא פשוט לא היה אמור להיות שלך. תנסי לחשוב חיובי, אולי טוב שלא התחתנתם, טוב שהוא חטף רגליים קרות בשלב הזה ולא מאוחר יותר.

ובכל אופן, אם הוא לא בעניין של חתונה אין לך מה לחזור אליו, והחברה החדשה שלו- סביר להניח שתהיה בעוד חודשיים בסיטואציה דומה.

בס"ד

רק שאצלי במקום  "לבעלי ",אני מקווה להכין לאשתי ארוחת בוקר מפנקת.

טובה.

ותשמחי מאד שבינתיים את זוכה ככה לכבד את הורייך (מגיע להם),

נשאר גם מזה הרבה לאחר-כך..

וזכות דברים כאלו - גם גורמת מן הסתם לזרז את השלב שאת מייחלת לו,

והיא גם הכנה טובה אליו..

בעיקר שאני מבשלת וכשאני מסדרת את שולחן השבת...בעז"ה שנזכה כולנו במהרה!!!

ובלי סוף...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t463952#5409618

גם הכתבה לא פחות מעניינת..

יש מצב שהזוג בתמונה נשוי????

רק צריך לזכור

שלפעמים טובותו של האדם שהתפלה שלו בעניין מסוים לא תתקבל,

ולכן גם אם מתפללים ולא נענים לא צריך להיכנס לעצבות.

בס"ד

היא תשנה אותנו ?

היא תתן לנו כוחות להתמודד עם כל תוצאה שתהיה ?

בעזרת התפילה אנו נשפר את מעשינו ונתקן את מידותינו

וכך נלמד להתמודד עם כל הקשיים בדרך.

בס"ד

ובכל זאת נותר לתרץ, מה דאיתא בסוטה ב ע"א :מזווגין לו לאדם על פי מעשיו. (רש"י על אתר רשע לרשעה וצדיק לצדיקה.)

האם נקבע ארבעים יום קודם יצירת הוולד, מי יהיה רשע ומי צדיק ?

ומתרצת: הא בזיווג ראשון - הא בזיווג שני.

בס"ד

המימרה הזו נאמרה על ידי ריש לקיש.

אותו ריש לקיש בבבא מציעא פ"ד עמ' א' ,משתדך לאחותו של רבי יוחנן לא על פי מעשיו, (הרי באותו רגע היה שודד.)

ואם תאמר על בסיס הגמרא קידושין מ"ט עמ' ב', " הרי את מקודשת לי 'על מנת שאני צדיק' – אפילו רשע גמור, מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו".

לא מוזכר שם לגבי ריש לקיש שהוא אמר כך.

לריש לקיש זה היה מן הסתם "זיווג ראשון" - וזה עפ"י הבת-קול.

בנוסף, ריש לקיש השתדך עפ"י עצת רבי יוחנן אם יחזור בו ויקדיש כחו לתורה.

אז זה בסדר..

בס"ד

או שמא שתיקה כהודאה....

חוץ מזה זה לא מסביר את רש"י צדיק לצדיקה רשע לרשעה

וגם אמרנו שזה זיווג ראשון ועפ"י בת קול.

ורש"י מובן: הוא מסביר מה פירוש של "לפי מעשיו". לפי בחירתו - כך הוא מקבל אשה מתאימה. ב"זיווג שני".

כותב שכיון שכולנו גילגולים היום כולנו זה זיווג שני.

שאומרים שעפ"י הסוד, הרוב היום הם בגדר "זיווג שני".

זה רק מגדיל את האחריות האישית של האדם למה יזכה...

וזה גם מה שנקרא "זיווג ראשון ושני" - אין הכוונה לסדר כרונולוגי אלא לאיכות.

אדם יכול להתחיל עם הזיווג השני ואח"כ להגיע לראשון, או שלחילופין אולי השני יתעלה להיות ראשון..

צריך לזכור שזה יכול להיות לא בריא נפשית,

וצריך להמשיך הלאה,

ו-ד' יעשה הטוב בעיניו.

אבל אם הופסק קשר, אולי זה מה שצריך לקרות. מתפללים שיקרה מה שצריך לקרות, הוא יודע..

שתפילה זו ההשתדלות.

וכשדבר מסוים מושג על ידי תפילה - זוהי נקראת השתדלותו של אדם, ואינו בגדר 'הכל בידי שמים'.

בס"ד

אם תפילה מסוגלת לשנות את המציאות, אז למה לא ?!

נשמה את מקסימה!

כל הכבוד!

אבל לביינישים בד"כ אין זמן לספורט

לשחק בפלייסטיישן ביחד?

חח נו אולי אם נהייה משועממים... וגם כשנהייה נשואים

פעם שיחקתי טריוויה בדייט... היה מעניין...

וניצחתי מלא פעמים.. חחח

ללכת להרצאה, סדנה, מוזיאון, ים, תחרות בישול, שיט קיאקים, לימוד טיסה במטוס קל, רכיבת סוסים, סדנת שירה, חלוקת סלי מזון, דוכן תפילין, הפגנה, חוג בית, התנדבות...

להמשיך?

אנחנו רק ממש התחלנו לצאת... אז אני מתפדחת להגיע פתאום עם משחק וקלפים.. הלוואי שיהיה לי ת'אומץ!

אני גם קצת ירגיש מדריכה כזה..

באמת??

לימוד טיסה במטוס קל?

כל השאר רעיונות יפים!

אין יותר מדי מה לעשות- חייבים לדבר כדי להכיר.

גם לי כל פעם בהתחלה זה קשה- לשבת או לטייל איפה שהוא ורק לדבר,

אבל באיזשהו שלב הדיבור הוא סיפוק עצום,

מגיעים למקום שהכי רוצים לשמוע ולהשמיע.

ואת ממש יכולה גם די בהתחלה לומר לבחור שקשה לך עם הרישמיות של הפגישות ולהציע לעשות משהו קצת שונה.

רק תבואי עם רעיונות כי יכול להיות שלבחור לא יהיה רעיון.

בהצלחה!

(יש פה גם את העיניין של דחיית סיפוקים וכל דבר בזמן שלו.)

אני אומרת שאין לי בעיה עם דיבורים ודווקא אני נחשבת פטפטנית...

אבל זה מעצבן שכאילו זה מוגדר כזה-"עכשיו יושבים ומדברים.." בא לי לעשות תוך כדי הדיבור משהו. השאלה מה?

בהתחשב בעובדה שיצאנו רק פעם אחת ובהתחשב בעובדה שאנחנו נפגשים בערבים וקר בחוץ- אז מה עוד כדאי לעשות..?

תודה רבה! אשריכם ישראל!

קצת בעייתי שהסרטים היחידים שאת יכולה להיות בטוחה שהם נקיים לגמרי הם סרטים של ילדים בני 5, אבל עם הזמן לומדים לאהוב את הז'אנר. 

הכי טוב שיכול להיות

ויש שם אחלה גרעין תורני, אוניברסיטה, מלאן טלפים דברים טובים.

הייתי חוזר לשם בשמחה.

כמה אנחנו מסתלבטים על כל אותם אנשים שבטוחים שהבדיחה הזאת היא הברקה רק שלהם...

בתור ביניש באילת שמעתי את זה אולי איזה 70000 פעמים.

ואם הקשר היה מתפתח למשהו רציני

אז כבר אפשר לדבר ולראות מה קורה איתנו מבחינת מגורים.

לראות איפה הוא בחיים,איפה אני ואיפה הכי נכון לנו לגור.

לא אוהבת שלוקחים דברים כמובן מאליהם.

יש לנו מחשבה נבונה ושיח טוב אז למה לא להשתמש בזה?

לק"י

ובכנות, הייתי שמחה להתחתן עם מישו מהאזור שלי, אבל אני לא אפסול בגלל זה..

למרות שאני לא בטוחה שהייתי מסכימה לעבור למקום מאוד רחוק ולא נגיש (חשוב לי להיות ברחק נסיעה סביר מהבית שלי..).

עוד חצי שנה..אתם נשואים באושר, עם הבן זוג שהכי רציתם בעולם..

אבל-יש בעיה אחת,אתם עברתם דירה לאילת, ואתם גרים עכשיו רחוק..

(משום מה-נראה  לי ששווה את זה)

משקיע ככה

תשאל את בעלי הנסיון  (באישי

אבל אני חושב שהשאלה שהכי מעניינת אותי היא,

האם זה תירוץ, או הגדרה?

כשאת חושבת לספר את זה, זה כדי להסביר למה את מתנהגת ככה או כדי להגדיר את ההתנהגות?

אני גדלתי על כך שדברים כאלה הם בעיקר הגדרות. ולכן, לדעתי, אם את זה רק בא כדי לידע אותו בעניין, אפשר לחכות גם לשלב מתקדם שזה אולי פחות ירתיע...

"תחשבי" קצת - ואז תגידי שזה לא נראה לך מתאים.

ככה יובן שזה עניינית (וזו הרי גם האמת - שהרי עניינית את חושבת שהמנטליות הזאת לא תתאים לך. אלא שאת חוששת שמא היא תפרש לא נכון. וכך - זה מדגיש את האמת בצורה שהיא לא תיפגע ממנה).

את יכולה פשוט לשמוע את ההצעה ולומר שאת רוצה לחשוב על זה קצת.

אולי גם לבקש מספרים של אנשים לברר עליו.

מן הסתם תמצאי איזה פרט/מידה/וואטאבר שלא ימצא חן בעינייך ותוכלי להסביר לחברתך בעדינות שבגלל הפרט הזה והזה את לא מעוניינת.

מצד שני, אולי כדאי בכל זאת לנסות? אפילו רק תשמעי את ההצעה יותר ברצינות ותבררי עליה.

אני מכיר מקרוב כמה זוגות "מעורבים" לשני הכיוונים שהתגברו על פערי המנטליות וחיים באושר. חבל להפסיד בחור זהב בגלל פערי מנטליות שאולי בכלל משמעותיים רק בדמיון

בהצלחה

נקודות חשובות!

בעז"ה אחשוב עליה

נראה מה נעשה עוד...

אני יודעת שלא חיפשת ביקורת וכו' ואני יודעת שגם אותי זה היה מרתיע, אבל נתקלתי בחיי בכמה אתיופים מ-ד-ה-י-מ-י-ם שהיו כ"כ הרבה שנים בארץ שחוץ מבמראה לא היה לך איך לדעת שהם כאלה (ובאמת אחרי כמה זמן איתם את כבר לא זוכרת את המוצא בכלל..) חבל לפסול בלי לשמוע.

אם באמת הפער המנטאלי יהיה קשה בשבילי, או לא... עד כמה זה באמת יהיה משמעותי בבית

מתו"ש- אני הבן אדם הכי לא גזען שקיים. ויש לי סימוכין לכך...

כתבתי בעבר ואני כותבת שוב:

בכל זוגיות יש הרבה עבודה לביצוע וגישור על פערים,

ככל שצעירים יותר - פתוחים יותר לשינוי באופי וזה קל יותר

(וכנמובן צריך להיות בוגרים ולא צעירים מדי, יש שביל זהב באמצע).

לעיתים קרובות דווקא בני זוג שרואים מראש את הפערים, אך אוהבים זה את זה ורוצים לעשות עבודה על המידות זה לקראת זה - הם דווקא יצליחו להתקרב יותר ולבנות קשר אמיץ ואיתן, מפני שהםמודעים לעבודה שיש לעשות ומתכוננים לקראתה.

וכשבן/בת הזוג מצליחים לשנות משהו בעצמם, למען ההתקרבות לבן הזוג - זהו הבנין האמיתי והמקרב.

זה נותן עוצמות בל ישוערו.

כשבאים מראש וחושבים על איך נסתדר למרות הפערים - זה מתכון לפערים שמעמיקים עם השנים, וחבל.

כשהבנתי שלמען ה"מנטליות" של בן זוגי, לא מתאים לי להיות בקשר עם ידידים - חתכתי קשרים, גםחשובים, כי הבנתי שלאיש הזה מתאימה אשה שהיא חברתו הטובה ביותר והוא החבר הטוב ביותר שלה.

ולא מתאים שאהיה בקשר עם בנים אחרים - גם אם היינו ביחד בתנועת הנוער שנים רבות כחברים טובים תוך שמירה על גדרי הצניעות. (חברות כמובן שיש לי והרבה...)

זה בנין אמיתי! לגלות מה מקרב ביננו ומה חלילה מרחיק, ולפעול כדי לקרב ולהתקרב. 

העדתיות לא קשורה לזה כלל, ודווקא הבדלים מלכתחילה יכולים להוות ראי לשאר ההבדליםשביניכם ולתת חשק ומרץ לעבוד.

בשביל זה צריך אהבה, מציאת חן וכיף שיש לכם ביחד, כל אלו הםמנוע אדיר לזוגיות.

ולכן אני מציעה להפסיק בכלל לבדוק עדות / מוצא וכד', אלא לבדוק לפי משיכת הלב.

ברכה והצלחה.

לבדוק- יש המון לא מעט אתיופים שהם יותר ישראלים באופי שלהם.

אם חברה שלך הציעה- אולי הוא באמת מתאים לך גם באופי?

גזענות זה משהוא הרבה יותר רע. העדפה של עדה מסויימת זה דבר לגיטימי לחלוטין,בשל הנוחות הכרוכה בכך ולא בגלל שעדה מסויימת יותר או פחות טובה.וזה קיים בכל העדות במידה זו או אחרת.גם אצל האתיופים שהם אנשים נפלאים ישנה העדפה להתחתן בינם לבין עצמם,כפי שהיה בכל העדות.

בדור הבא בע"ה עם ההכרות שתמשיך להתפתח ולפרוח המצב יהיה הרבה יותר טבעי וקל.ואגב אם היית גזענית לא היתה לך חברה אתיופית.בהצלחה.

ואומרים- גם האתיופים מעדיפים להתחתן עם עצמם... אז לא - אל תפיל עליהם את ההתבדלות של עצמך

ולהגיד שהחברים הכי טובים שלי הם יהודים.. אופס. סליחה - אתיופים, זה ממש לא משכנע

לפעמים גם אני נתקל בבעיה דומה, נומר כשמציעים לי מישהי מזרחית, איך אני אומר לא להצעה, הרי ההבדל ביננו שמים וארץ,

ואני ממש גרוע בלטפס על עצים ובלאכול סחוג עם כל מנה, 

או כשמציעים לי מישהי עם השכלה תיכונית, מה אני אומר, איך אני אסביר להם שקשה לי בגילי ללמד מישהי קרוא וכתוב,

אל תרגישי רע עם זה שאת גזענית, רק תפנימי את זה, ואולי פה בכלל טמון הפיתרון לבעיה, תגיד לגברת הנחמדה, שאולי להיות חברה של מישהי מהמגזר האתיופי, זה משהו שאת מוכנה אליו, אבל לגדל ילדים אתיופים?!!! זה כבר קצת גדול עליך.

אני כרגע עומל על פתיחת קבוצת שידוך לאשכנזים (רק משני הצדדים) בעלי תואר ראשון ומעלה...

טוב לא באמת, רק עצוב לי לשמוע את הגזענות הזאת, לפחות אל תתייפיפו כדי להרגיע את המצפון שצועק.

כל הישועות

ראשית אתייחס לנושא הגזענות ובהמשך לשאלה כיצד לא לפגוע בחברה.

אין כל קשר בין גזענות להתאמת בן הזוג. בבחירת בן או בת הזוג אנו בוחנים היבטים שונים כשאחד מהם הוא המראה.

יש חשיבות גדולה לכך שהמראה של המועמד לא ידחה. זה לא משנה אם הסיבה היא גובה, רוחב, צבע עניים או צבע העור.

בכל מקרה שיש דחיה אין מה ללחוץ להמשך פגישות (אולי ההוא/היא יראו בהמשך אחרת).

ברור שהפונה שפתחה את האשכול איננה גזענית ולו מפני החברות עם "השדכנית".

לעניין התשובה כיצד לא לפגוע בחברה: הסירוב צריך להיות באותו האופן שבו שייך לנקוט אילו הייתה משהי מציעה לה בחור

חסר השכלה, נכה, גבוה מדי לטעמה, שמן מדי לטעמה, או כל פגם אחר שהיא חושבת שבגינו לא שייך שתפגוש את הבחור,

ובאמת הבחור מסתובב עם תחושה שזה מה שחוסם אותו.

מבחינה פרקטית את יכולה לאמץ כל אחת מהתשובות שקבלת כאן בפורום או משהו דומה להם ובלבד שהשלום ימשיך

לשרור בינך לבין חברתך

אני אשכזיה ואוהבת חריף,

בעלי "ספרדי" ושונא חריף.

הבעיה העיקרית שלנו היא בכלל לא שאלת הסחוג,

אלא המרק - אני מאד אוהבת מרקים והוא שונא!

כל החורף אנחנו מתמודדים עם שאלת "מה נאכל היום"...

אלו השטויות, הפיצ'פקעס, באמת.

(מי אוהב רגל קרושה?...)

תתחילו להסתכל באמת: האם מי שמציעים לכם הוא/היא אדם שאתםמסוגלים לאהוב?

להתעורר לידו כל יום בידיעה שהםיעשו לכם הכי טוב בעולם?

שיש לכם חשק לשמח אותם הכי בעולם?

אלו הדברים שצריךלבדוק ומשם להתקדם הלאה.

בע"ה

באמת, אני יודעת שזה קשה  קצת ואומרים כזה: מה? אתיופי? לא נראה לי, ואני מבינה ובכלל לא בטוח שאני הייתי עומדת בזה אבל בכל זאת תנסי, יש הרבה דברים שאפשר ללמוד מהם.

ויש גם כאלה שחוץ מצבע העור אין הבדל בינם לבינינו, והרבה. אז לדעתי שווה לנסות כי אני מכירה אתיופים עם לב זהב וגם זוגות של אתיופים ו"לבנות" אז קיצר בהצלחה.. מקווה שעזרתי ולא סיבכתי אותך...

על מנטליות שונה אפשר לחלוק.. וזה נכון שלא כל המזרחים אוכלים והבלה בלה.. וכבר כמעט אין הבדל מנטלי.. ומה שקובע יותר זה איזור מגורים מאשר מוצא.. (מרכז ופריפריה יוצר הבדלים גדולים יותר מאשר אשכנזי ספרדי וכו'.. ככה נראה לי..)

אבל.. בא לך להחליף את המנהגים שלך?

לי זה הקטע הקשה.. אני לא רוצה להחליף את המנהגים שלי.. אני אוהבת אותם..

לבנים אין את הבעיה הזו..

לבנות כן..

וזה סיבה לגיטימית.. וודאי לא גזענית..

ככה שזה גם יכול להיות תשובה מצוינת..

 והיא נכונה אצל הרבה..

אני כל כך מבינה אותך

פעם חשבתי לעצמי-

איך זה הגיוני שהקב"ה נותן לי להרגיש את הלבד הזה בצורה כל כך עוצמתית?

ופתאום הבנתי- כמו שאני מרגישה את עוצמת הלבד עכשיו כך יהיה עוצמת הביחד עם בעלי בע"ה. (אולי אפילו יותר)

את יודעת איך זה עודד אותי?

פתאום כל פעם שהרגשתי לבד- הרגשתי גם את הבחיד העתידי.

ותזכרי תמיד תמיד-

יש הרבה אנשים סביבך שאוהבים אותך!

אנשים שיעשו הרבה כדי שלא תרגישי לבד.

אל תוותרי עליהם, תאחזי בהם חזק חזק.

תני להם להרגיש כמה הם חשובים לך עכשיו,

ותני לך להרגיש כמה את חשובה להם.

אל תפחדי מהרגש הזה, הוא בריא ויפצה אותך בגדול!

אךךךך רגש הבדידות.

בהצלחה אחות!(אם בא לך באישי בשמחה!)

תיהי חזקה ובע"ה בקרוב תהיו אני ואתה ביחד!

אל תתייאשי ואל תצטערי, דברי עם הקב"ה זה גם עוזר.

בהצלחה בהמשך!

ושתבשרי לנ"ו בשורות משמחות בקרוב

דני גיבור

אמא אמרה לי דני
ילדי הוא חתיך ונבון.
ילדי לא יבכה אף פעם
ויתחתן ראשון.

אינני בוכה אף פעם
אינני תינוק בררן.
אלו רק הבחורות ההן
שחותכות בעצמן.

פרח קניתי לנורית-
וקפה במקום לא זול.
ספר קניתי לנורית-
קניתי הכל!

נורית קראה את הספר,
שפכה הקפה בחצר,
ותוך כדי שיחה סימסה-
עם עלם אחר.

אינני בוכה אף פעם
אינני תינוק בכין.
אך למה זה, אמא, למה
בוכות הדמעות בעצמן?

לדמוע...

בס"ד

בהצלחה. נכון שתמיד הוא יהיה חסר, עד שהוא יהיה.

אבל את יכולה לכתוב לו כבר עכשיו מכתב. עוד תקראו את השיר הזה ביחד. במהרה!

אני חושבת שאנשים בהחלט מודעים למה שהם עושים

ועליהם לקחת בחשבון שאם הם יכתבו את פרטיהם באינטרנט,

שזה כלי רחב ופתוח לכל, כל אחד- ובכל דרך אינטרנטית כלשהי, יכול "להגיע אליהם"

ועל כן הבעיה היא לא הפייסבוק או המייל אלא השאלה המהותית היא:

מדוע אנשים מרשים לעצמם לשאול כל שאלה שהיא, מבלי בקרה?

כך שהמסקנה היא לא נוגעת רק בעניין מחיקת הפייסבוק או המייל

אלא המסקנה היא שישנה בעיה שורשית יותר.

לעיתים אני נתקלת בשירשורים מזעזעים.. שאני תוהה איך המנהלים מרשים לתת להם במה

ואולי כדאי לתהות על הדברים הללו, ולחשוב:

אולי מן הראוי שכל שאלה שנשאלת, תגיע למערכת, והמערכת- בסינון, בבקרה, בעריכה של מילים לא ראויות,

תחליט האם מן הראוי לפרסמה או לא.

יש כאן כאלה שכותבים דברים ל"עולם" הגדול ולא יודעים שגם אנשים 

שקרובים אליהם, חברים, שכנים ואנשים מהמשפחה ומהקהילה שלהם, קוראים את זה,

ואז, גם בלי שהתכוונו,  עושים אחד ועוד אחד ומגלים דברים מאוד אישיים

על הכותב. 

אני מדבר מנסיון. יש כאן דברים שהתחרטתי שקראתי אותם רק בגלל שהבנתי מי כתב/ה אותם. ..

אז גם כשכותבים עם ניק סתמי, צריך לשים לב שלא חושפים פרטים מזהים. 

כ"כ לא נעים לקרוא דברים אישיים של חברים..

ובקשר לפייסבוק, אכן כל אחד יכול לחסום את הפרופיל שלו

ואת החיפוש לפי כתובת מייל.

יש גם אפשרות לסגנון פחות תרוני

אך עיקר ההתמקדות הוא הכיון המדובר

אשריכם

נשמח שכאשר תוסיפו מספר לבנות תנעלו את השירשור

תודה

מה עושים כדי למצוא את הזיווג

נמאס מהבדידות כבררררררררררררר

גם אני חיכתי למספר של הבנות..אבל הכל לטובה,הזיווג שלך יגיע בדרך אחרת בע"ה.ה' הוא השדכן הם רק שליחים,יש לו רשימה הכי גדולה ובינהם בעלך!

לציבור הספציפי הזה..חבל שאין יותר,לא לכולם יש קשרים.

דבר ראשון- דרך צד שלישי.

דבר שני- כנ"ל

בהצלחה.

העולם היום לא ככ לפי הכללים שהבחור מחזר.. כלכך הרבה בנות הן היוצרות את הקשר..

 בנים תתעוררו! זה לא תמיד נעים לנו..

חחח 

הרי לך סימנא - אם הוא מביא אוכל מוכן מהבית, כנראה שאשתו הכינה לו והוא נשוי. אם הוא הולך לאכול בקפיטריה אז כנראה שהוא רווק.

בכל מקרה, אם את רוצה שמישהו (סתם מישהו, לא מישהו10) יחזר אחרייך, תצטרכי להראות לו לפחות שאת מעוניינת.