לפעמים יש לי תחושה | ערוץ ７

א' - מודעות למה שחשוב וקריטי לך בצורה בהירה, ברמה שאת יכולה למסור את זה למישהו אחר והוא יבין על מה את מדבר.

אולי אפשר לשתף את הממליץ בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים ושאול איך המיועד ביחס לכך.

ב' - שאילת שאלות. בעיקר שאלית השאלות תתמקד בנושאים קונקרטיים (!!) במידה ומדובר בבחור יוזם, במה זה בא לידי ביטוי? כל דבר לשאול איך הוא בא לידי ביטוי בפועל, אם ה על ידי בקשת דוגמאות על מקרים שקרו או זה יכול להיות גם שיתוף מתוך המערכת יחסים של הממליץ עם הבחור המיועד. 

לפעמים באמת הבחורה לא תדע לפרט וזה לא תלוי רק במברר ולכן זה דינמי.

בהצלחה!

תזמיני סלט.

אנחנו לא רוטשילדים

יושבים על ספסל איפשהו עם עוגיות ומיץ

ובאלי למצוא תחליפים

אבל שגם הוא יאהב

ותאכלי את הלב...

למה שאת לא תאכלי פרי והוא יאכל עוגיה? גם הוא בדיאטה?

או עוגיות בלי קמח וסוכר.

היה דייט שמצאתי את עצמי מכינה כאלו.

אה, ותשתו מים.

אין כמו מים.

ואז אם לא חותכים אתה מנסה לסלסל את זה מסביב למזלג וזה תמיד נראה לא מנומס.... 

אם זו תכונה שאין לה השפעה מאד מהותית על מכלול הקשר והאופי בהווה, אז סיבות טובות אכן מניחות את הדעת.

אם זו תכונה שמשליכה על טיב הקשר, על היכולת ליצור קשר או על האיזון שלו,

אז עם כל ההבנה וההכלה, זה לא רלוונטי כל עוד אין לי אפשרות ליצור קשר בהווה כשהתכונה הזו נוכחת.

אם זה סימן - פשיטא שהבנת הגורם יכולה להרגיע.

אם זו סיבה - לכאורה אין כ"כ השפעה לגורם, סוף כל סוף זה מפריע.

יש לסייג, שגם כשזו סיבה שמפריעה, לעיתים אם מתברר על מה היא יושבת אפשר לפתור אותה, ואז זה אכן משמעותי

אין באמת נפק"מ אם בא באופן "טבעי" או תוצאה של מאורעות כלשהם, בסוף זה מזיק ולא בידיי לפתור את זה גם אם אני מבין את כל התיאוריה הפסיכולוגית מאחורי זה

מקום שאפשר להסתובב בו רגלית, אבל שיהיה מקום יפה ומעניין 
או אפילו לשבת במקום יפה על חוף (שלא יהיה חשוך מידי ולא במים)

משהו בסגנון לא עירוני כזה
עדיפות יותר למקומות ליד גבעת שמואל\ רמת גן\ פתח תקווה וכו

בטיילת בהרצליה

מנסה שוב

מפות ‪Google‬‏

הבעיה שם שכל גבעת שמואל רואה אותך...

אני תמיד עוטפת פרידה במילה טובה. כן גם אחרי קשר קצרצר.

זה כאילו לקחת דף מקופל, הסתקרנת מה יש בו, פתחת, קראת, ואז כיווצצת וזרקת. הוא לא מעניין, הוא לא ראוי ליחס. הוא אפילו לא ראוי שיקפלו אותו בחזרה לאיך שהוא היה קודם.

 וגם אם זה לא תמיד כל כך חזק. עדיין. לקבל לא, זה לחוות דחיה. וכשאתה אומר לא לאדם מולך, אין לך מושג כמה לא הוא קיבל לאחרונה. וגם בלי החשבון הזה. 

פגשת נשמה. היא לא מתאימה לך, וזה בסדר. לא ביקשתי שתסביר למה.

אבל מה קשה בלעטוף את הדחיה הזו בחיוך קטן? בפרגון קטן?

בכל אחד יש טוב.

ועין טובה היא בסיס לחיי זוגיות.

ואם אין לך שום מילה טובה לומר למישהי אחרי 4 שעות שבילית איתה (ועוד כשאתה משכת את זה ככה) אז אתה לא יכול להכנס לקשר זוגי.

מילה אחת. טובה. זה. כל מה שביקשתי.

כן זו עדיין חוויית דחיה. אבל לפחות היא מרוככת.

הכתוב הוא לגבי קשר קצר של פגישה-שניים.

האמירה הזו מרגישה טכנית ואפילו חלק מה"נאום הקבוע". כשמישהי אומרת לי אותה זה עובר לי ליד האוזן.

אני אישית כן אומר שהיה נחמד אבל לאו דווקא כקשור למה שהיה אלא כחלק מהנאום הנ"ל.

מבחינתי החלק הכי חשוב בשיחה הוא כשאני מאחל לה בהצלחה בקרוב כי את זה אני באמת מאחל מכל הלב.

לגבי המצב שתיארת - קשה לומר למישהו "לא", בטח למישהו שאתה מרגיש שכן מעוניין. אני משער שגם לך יצא להיות מצד נותני הלא ומבינה על מה אני מדבר.

זה קשה הרבה יותר כאשר השיח והעומק של הפגישה עמוקים מהרגיל לפגישה ראשונה מצד אחד ומצד שני אתה מבין שזה לא מתאים.

באופן כללי אני לא חושב שנכון לפתח "סמול טוק" בשיחת פרידה מעבר להכרחי כדי לא למלא תקוות בצד השני. 

במצב הזה דווקא הקרבה שנוצרה והרצון לא לעורר תקוות שווא יכולה לגרום "לפלוט" החוצה את הלא. אני יכול לומר על עצמי שקרה לי שפשוט לא הצלחתי למצוא את המילים. זה לא מחוסר רגישות, להיפך. היה לי ממש קשה לשמוע את התקווה בקול שלה כשענתה ו"לנפץ" אותה.

בנוסף , אנחנו רואים יותר את הפגישה (ובכלל) בתוצאה שלה - האם תהיה פגישה שניה ועל זה מתמקדים, לפעמים תוך כדי חוסר תשומת לב לצדדים אחרים.

אם אני מבין נכון את דבריך - אתן רואות את הפגישה כחלק מעצמכן ששיתפתם עם מי שמולכם, בלי קשר לתוצאות הפגישה והחלק הזה צריך "השקיה" (בצורה חיובית, לא הצלחתי על מונח מתאים יותר).

בניגוד להרגלי הדברים לא כל כך מסודרים, המשל עם הדף המקופל קצת טלטל אותי.

וכן, זה ככה:

אתן רואות את הפגישה כחלק מעצמכן ששיתפתם עם מי שמולכם, בלי קשר לתוצאות הפגישה והחלק הזה צריך "השקיה" (בצורה חיובית, לא הצלחתי על מונח מתאים יותר).

ובמיוחד בסיטואציות כמו זו שתוארה.

ואני מבינה את הצד השני, (תודה על ההרחבה)ולכן חשוב לי להעלות למודעות את החוויות מהצד שלנו.

כי כדי להיות מסוגלות לאסוף את עצמנו ושוב להפתח צריך סגירת מעגל שתתן איזה תוקף למפגש שהיה. בלי קשר למה יהיה.

ואפשר לעשות את זה קצר, בלי לטעת תקוות רבות.

תודה לך

לגבי הסיטואציה הנ"ל - לדעתי פשוט להשתדל להוציא את הטוב ממנה (ומכל קשר). זה מה שאני עושה.

זה שהבחור לא ידע לסיים בצורה מתאימה את הקשר לא מוחק את מה שהיה בפגישה:

את יודעת שיש עוד אנשים רגישים, מכילים ומקרבים.

את יודעת שיש בך את הצד הזה שמסוגל להפתח ולהתקרב. זה מכאיב לפעמים, אבל זה אומר שהוא חי וקיים ומחכה שהאדם הנכון יוציא אותו לפועל.

את אפילו יודעת שעד כמה שה"לא" כואב, הכאב לא פוגע במי שאת.

והכי חשוב - את יודעת שכל צעד שאת עושה מקרב אותך לבעלך לעתיד.

בהצלחה בקרוב. באמת מכל הלב.

בכללי פרידה עלולה לגרום לאיזה דימוי עצמי לא משהו,

ולא משנה כמה זמן הקשר וכמה עמוק, זה לחתוך, וזה כואב ומבלבל.

יש משהו מרפא מוד במילה טובה שאומרת : אני לא פוסל כי את לא טובה, אני פוסל כי אין התאמה.

בלי זה, נשמע לי כואב מידי.

כמה שרשורים בעבר ש(נראה לי בעיקר בנים) התמרמרו בדיוק על ההיפך - אם את נפרדת ממני, אל תעטפי את זה במחמאות - זה לא אמין, זה מיותר, זה מיועד לגרום *לך* להרגיש יותר טוב עם עצמך ומציב אותי בעמדת "מסכן" שנפרדו ממנו וצריך מחמאות... כאלה.

אני לא שם, כן? אני ממש מסכימה אתך! אבל זוכרת כמה התפלאתי כשקראתי את הצד השני, אז מביאה אותו...

אולי אני מייחס לזה משמעות אחרת אבל גם בשבילי קשר שהסתיים באמירות חיוביות זה אחר לגמרי מסתם עדכון יבש

בטח שאני לא מתנגד למחמאות בסיום קשר

יש סמול טוק

ויש פשוט פרגון קטן. זה לא אותו דבר.

סמול טוק זה סתם ללכת סחור סחור, לפעמים כי קשה לומר את הדברים ישירות.

ופרגון או מילה טובה, זה חלק מהפרידה. זה לא סמול טוק.

וזה באמת מיקל על התחושה.

כאילו בסדר, הוא לא מעוניין.

אבל לפחות הוא לא פסל את כולי. (זו התחושה שמתקבלת כשנפרדים בלי)

כשהמחמאות באות כהכנה לפרידה אז זה סתם מעצבן כי זה גם ככה לא אמין

אבל כשנפרדים בצורה טבעית (לא עולה לי מילה אחרת)

ומפטירים שבכל זאת היה נעים להכיר כי כך כך.. זה עושה הרגשה טובה. 

המחמאות הכי טובות יוצאות לי בשיחת פרידה... כל הדברים הטובים שלא רציתי להגיד במהלך הדייטים אבל כן חשוב לי שהצד השני יכיר, שהיא תדע שכך אנשים רואים אותה (לחיוב)

אני לא מתייחס לזה כסגירת מעגל רגשית אלא יותר כ"אמנם אמרתי לא, אבל זה לא הדבר היחיד שאני חושב עלייך, יש גם הרבה טוב וחשוב לי שתקבלי את המסר בצורה מאוזנת"

פעם חשבתי על זה גם בהקשר של "אל תמנע טוב מבעליו", (גם אם הוא לא בעלי )

אם יש לי דברים טובים לומר לאדם שמולי, אין סיבה לשמור אותם לעצמי.

כד לקבל את המסר שאמנם קיבלתי תשובה שלילית אבל בהחלט יש בי הרבה מעלות והן נוכחות ונראות (ולכן כאשר אמצא מישהי שמתאימה יותר, אני לא מתחיל מאפס)

צריך איזון מסוים בין הדברים החיוביים שאני שומע מאנשים לבין הדברים השליליים

והאיזון תלוי גם במשקל שאני נותן.

תלויה בדעתו של אחר? אם אקרא לך "חכם" זה יזיז לך מילימטר מהIQ?

מה זה משנה מה היא אמרה לך בהקשר הזה?

הסיבה לשיחות האלו היא לדעת לסגור את הקשר בצורה נכונה מול הצד השני, לא מבין איך זה קשור להתחלה מאפס וכדו'.

בכל הפעם האחת שעשיתי את זה בחיים (וואו זה היה לי קשה ממש) הקפדתי על זה מאוד.

זה באמת מתבקש... זה מטעין את החוויה שנוצרה אצל הצד השני במשמעות חיובית שממנו הוא יוכל להתקדם איתה. ממש חשוב, תודה.

ככה היא תהיה ברמה שלך פחות או יותר עם שאיפה לעלות משם..

ואז תבינו אחד את השני ותעלו ביחד.

חבר שלי לדוגמא הוא מרקע דתי ואוהב את הקב"ה אבל מתקשה בקימה לתפילות ועיתים לתורה וכו'

הוא התחתן עם מישהי שרק התחילה לחזור בתשובה, ככה שניהם מתחזקים והיא לא עושה לו סרטים או מאוכזבת על מה שקשה לו לקיים

ואתה חייב לבחור לאיזה עולם תרצה להשתייך.
מוזמן לפרטי.

'אנוס' (איזה שימוש מגעיל במילה שאמורה לתאר אנשים שקיימו מצוות בסתר...) לא היה מדבר ככה בחיים, הוא אדם עם אמונה ורצון לעבוד את ה',

אממה, יש לו קשיים ונסיונות..

אני לא רוצה לייעץ לא נכון לכל הצדדים אבל תגיד,

1.  יש עוד נושאים שיש לך כאלה מצבים?

2.  באיזה חברה אתה חי?

פשוט לי נשמע שלחלל שבת (הארד קור) בסביבה דתית ולמי שגדל דתי כשאתה לא רוצה לחלל נשמע בעיה שהיא אולי לא רק הלכתית אלא יותר נפשית.

אבל אם אין את הבעיה הזאת, אז נשמע לי שאתה אדם דתי לגמריי לפי התיאור.

מישהו הציע פה רעיון של חוזרת בתשובה אולי יהיה לה יותר קל להכיל אותך? אבל אני חושב שגם בחורה דוסה לגמריי, אולי יהיה לה קשה להכיל, אבל לא בטוח שבמישור הדתי זה דווקא נכון (נניח כמו גר). רק תשאל רב מתי להודיע אם בכלל צריך(?).

לא רוצה להטעות אבל זה התחושה שלי.

שאתה לא היחיד ... @יותרת הכבד

ובתור מישהי שבתוך זה, אני יודעת כמה זה משמעותי לדעת שיש עוד אנשים כמוני, שאני לא המשוגע היחיד, ואולי יש סיכוי שמישהו ירצה אותי ככה ויכיל את השגעת הזאת שעוברת עליי...

אז אני גם שם ומכירה ומבינה איזה סיוט ומתסכל הסתירות האלה, להרגיש בפנים עדיין דוס אבל להיות עם פלאפון בשבת..ועוד כל מיני דברים כאלה.. 

והתסכול שכולם סביב כבר מתחתנים, וכולם יש להם את היציבות שלהם...

ואנשים בחוץ לא מבינים. הם באמת לא מבינים. 'תיסגר על עצמך ודי, מה הבעיה שלך?' 'פשוט תבחרי לאן את שייכת'....

וזהו, שזה לא ממש פשוט. זה לגמרי בבחינת 'זר לא יבין זאת'

אין לך מושג כמה אני מזדהה על העניין הזה של 'אם היתי בת 16 אז עוד ניחא..לגיטימי להתבלבל'

זה באמת נורא מתסכל להגיע לגיל שאתה מחפש בו כבר יציבות ונינוחות אבל פתאום מרגישים כאילו נחתנו לגיל ההתבגרות חזרה והכל מתבלגן..

כתבו לך פה לקחת הפסקה.. ישמצב שזה מה שנכון לך, רק אתה יכול לדעת.

אבל מהמקום שלי, אני רוצה להציע אופציה נוספת - להמשיך לצאת. אני אסביר גם למה..

אני עשיתי הפסקה וניסיתי להתייצב וזה לא עבד וראיתי שזה תהליך שלוקח שנים ולא משהו שהולך להיפתר בכמה חודשים במכון אורה או משהו כזה, ולכן אם אתה רואה שבשאר התחומים בחיים שלך אתה אדם בוגר, אדם שמוכן לקחת אחריות על בית, משפחה, להיות במקום של תהליכים ותקשורת בריאה, אז אולי שווה כן להמשיך לצאת ולנסות למצוא מישהי שנמצאת במקום שלך או שתכיל את זה..

אומרת מראש, זה קשה, כי באמת זה מרתיע אחרים, ובצדק (בעיקר כי זה באמת לא ממש מצליח להיות מובן לאחרים מה זו הסתירה המוזרה הזו.. אנשים דוסים לרוב לא ממש מבינים את זה)

וגם כשנדמה שיש כאלה ומצאת אז זה הרבה ניואנסים לפה ולשם  - זאת לא דוסית בגלל ערעורים באמונה, זאת לא דוסית בגלל פמיניסטיות יתר, זאת לא דוסית מאידיאל, אבל היי אני בכלל לא מסכים עם זה כי באידיאל אני כן רוצה להיות דוס..

אז אולי יהיה קשה למצוא בדיוק את ה'לא דוסית בגללל ****' שבדיוק תזדהה איתה... אבל עדיין שווה לנסות.

ולא לגמרי הצלחתי להבין איפה אתה מונח... אז מוסיפה לך כמה שאלות לעצמך..אתה יכול לענות גם פה ואז זה יעזור לאחרים לדייק את התשובות..

למה בעצם אתה לא מקפיד? יש לך שאלות אמוניות וחוסר אמונה בזה או שאתה מאמין אבל פשוט קשה לך לקיים? אם זו אופציה ב - זה באמת חוסר אמונה או שפשוט גדלת במקום חונק ואתה צריך תקופת אורור.. 'לבחור מחדש'.. ? 

אתה שומר על החזות הדוסית כי אתה מפחד שזה יפגע לך בשידוכים ומפחד לצאת החוצה כי זה עולם לא מוכר ותצטרך לבנות הכל מחדש ועדיף לך להישאר בפנים? או כי באמת אתה רוצה להישאר שם?

וואי בהצלחה ממש.. מאחת שגם מסתבכת עם זה בלי הפסקה ומבינה מאוד מאוד מאוד את הכאב והתסכולים.

ואם תרצה לדבר באישי או משו שארחיב אז אני אפתח פצלש. בהצלחה רבה. אל תתייאש.

ומה שאני באה להגיד- זה שאתה תקבל מישהי שמתאימה לך, אבל בדיוק

כי בטוח שאיפשהו יש בחורה בדילמות שלך ונראית דוסית כמוך 

ויש לה נפילות כמוך ושאיפות כמוך.

כי גם לי יש פחד זהה, אני נראית הרבה יותר "צדיקה" ממה שאני באמת, שוב-

כדי לעשות לעצמי גדרות, כי הלב שלי נמצא שם וגם אם אני כרגע בתקופה מבולבלת ונפלתי המון שם אני רוצה להיות

ויודעת ששידוכים זה משמיים ואני אקבל מישהו שאולי נראה חיצונית כמוני אבל כנראה גם פנימית כמוני.. שידוך זה לפי המעשים אי אפשר לברוח מזה.. ויש מלא סיפורים על זה

ושנינו נבנה את החיים ביחד ונתאמץ ביחד

השאלה באמת מה אתה רוצה. ואם אתה רוצה לעבוד את ה' הוא יעזור לך אל תדאג..

אתה נלחם ומנסה 

ואתה צודק לגמרי שהאישה משפיעה בקטע הזה, וברמות.

אין לי כל כך עצות, אני לא ממש מכירה... אבל האנשים שסביבך ושמשדכים לך מודעים למצב?

כי אולי הם יכירו בנות שגם נלחמות בערך באותה מערכה כמו שלך...

בהצלחה ממש, עוד תנצח!

כשהבת הבכורה של קרובת משפחה שלי היתה בת שבוע האמא הסתכלה עליה ואמרה "אני לא מאמינה שהיא תגדל, תתחתן, תהיה אמא".

הצעד הבא אחרי גיל שבוע זה חתונה.

(ופותח שרשור עם צילום של התגובה שלי במטרה לפתוח עליה דיון בנשואים טריים..)

1 כל מה שהוא עושה זה לטובתך, אז ללמה את מנסה לשנות?

אני לא לגמרי בטוח שזאת הגישה הנכונה, אבל זאת גישה קיימת

2 התורה וחכמי התורה מצפים מאיתנו לעבוד את ה' ולא לנסות לשנות את רצונו. ולכן תפילה צריכה להיות בהכנעה ולא באלימות או במניפולציה "שה' לא יצליח להגיד לי לא". התפילה שבאה בהכנעה מתוך הבנה של גדלות ה' וכחלק מעבודת ה', היא תפילה רצויה ויכולה להענות

3 ובכל זאת יש דברים שחז"ל תיארו שהקב"ה בוכה עליהם, כלומר יש דברים שהקב"ה יוצא ממידת הדין ומתייחס עליהם אחרת. וכתוב שההנהגה עם מי שמעביר על מידותיו היא שהוא נענה בתפילתו. אז בהחלט יש מקורות בחז"ל לדרכים להיות יותר רצוי לפני הקב"ה.

אני מכירה לא מעט כאלה.

גם חרדים אקדמיים בוגרי ישיבות הארד קור יכולים לבוא בחשבון?

ואכן שנים שלא הייתי פה...

זה בשבילך?

שוטטתי פה כבר שנים קודם. 

בגילאיפ צעירים יותר אני מכיר יותר אבל יכול לנסות לעזור

לא חושב שזוגיות צריכה לבוא מתוך מסכנות

עריכה: לתוספת ביאור, כפי שפעם סיפרתי לך לפני שנים רבות כשהייתי עוד חוטא וטיפש הייתי בזוגיות שבשלב מסוים כל המחלוקות בה התחילו לסבוב סביב הרעיון שאם אני לא מתגעגע וכואב לי סימן שאני לא אוהב, ומה לעשות אין לי חרדת נטישה לכן אני לא ממש "מתגעגע", אני אוהב להיות ביחד אבל בסדר לי גם לבד, אז מה התשובה, צריך שתהיה לי חרדת נטישה כדי שאתגעגע

כפי שאתה רואה לא בריא

אז ראשית לא יודע מה ה-virtue ברגשות השליליים האלה ומדוע זוגיות צריכה להתבסס עליהם / להיתמך עליהם / שהם יהיו חלק ממנה - כלומר זה סבבה להתגעגע אבל לא ברמה של להיות מסכן

שנית הציפייה מהצד השני להרגיש ככה או אחרת היא לא בריאה ומיותרת, כי אין לנו כל שליטה על רגשות הצד השני, ולרוב גם לצד השני אין שליטה על הרגשות של עצמו, לכן להעמיד אותו במצב שבו הוא "צריך" להרגיש באופן כזה או אחר זה מאוד מלחיץ

מצטער אם הבנתי לא נכון פשוט הנושא הזה תמיד "מצית" אותי

געגוע כזה לא חייב להכאיב...

וזה יכול להיות כל כך טוב שזה לא יהיה מלווה בכאב

בין רצון חזק לקרבה ולבין חוסר מימושו.

ההנכחה היא לא אומר שהוא פה ואפשר להתקרב אליו.

להיפך - הוא לא פה, ורק הרצון עולה ועולה, והנכחה מתלווה עם כאב מסויים או לפחות תחושת חוסר מימוש. צמאון.

קשה. באמת קשה.

צריך לזכור שאם באמת אוהבים - רוצים שיהיה לו רק טוב.

אפילו אם זה מתבטא בכך שיהיה לו טוב עם מישהי אחרת.

אחד הדברים הכי קשים במסע הזה הוא לפגוש מישהי מדהימה ולהבין (ולהפנים) שהיא אכן מדהימה, אבל שייכת לחלקו של מישהו אחר.

כלומר, בהנחה שנגזר על שני אנשים להתחתן, אני מניח שהאפשרות שאחד הצדדים לא ילך עם זה נלקחה בחשבון על ידי מי שגזר עליהם כך

זה הזמן לעשות חשבון נפש, לראות האם באמת אי אפשר לגשר את הפערים ולנסות לברר דרך צד שלישי אם יש על מה לדבר.

ועבר מספיק זמן מהפרידה זה אומר שעדיין יש משהו בתוכם שקושר אותם זה לזה.

דווקא המרחק יכול לאפשר הסתכלות אמיתית על הפערים שהיו ולראות האם באמת היו בלתי פתירים וחייבו את הפרידה או ש"יש על מה לדבר".

יותר מובן?

כי אני לאחרונה בעיקר כועסת עליו...

יש לך מספיק משא על הכתפיים שלך, את לא צריכה להוסיף צרות של אחרים עליך.

במיוחד שמקסימום אולי אחד מהם יכל להיות בשבילך, כל השאר הם ציונים בדרך שאת עוברת.

בכלל - תמיד להסתכל קדימה, אין טעם להסתכל אחורה (מלבד לבדוק אם רלוונטי לחדש קשר וללמוד משגיאות).

ויש כאן מספיק ותיקים שיכולים להלחיץ אותך...

תבררי דרך צד שלישי אם הוא פנוי

הוא לא חייב לדעת מי מבררת

אמרתי את זה כמה פעמים ואומר את זה שוב:

מי שמתבייש מתייבש.

הידהד לי ''הוא ממש עשה מאמצים להחזיר את הקשר בזמנו כולל תרגילים לא כ"כ כשרים.. ''

נק למחשבה האם לחזור לאדם כזה 

כפי שכתבו, אם שייך לברר האם הוא רווק זה הכי טוב.

אם אין גוף שלישי וחייבים לפנות ישירות אליו - אני יכול להזדהות עם החשש\אי הנעימות שלך.

את יודעת אולי להסביר ולפרט יותר למה זה ככה?
 

אני לא ממש מבין מה יכול לפגוע..
אנחנו בתהליך הכרות ומנסים להכיר וללמוד כמה שיותר על הצד השני. יש דברים שאפשר בצורה ישירה ויש נקודות שיותר נוח לשמוע ממישהו חיצוני. למה שאדם יפגע מזה?

על זה- "השאלה איך, ובעיני גם מה".

שיש דברים שיותר הגיוני לברר עליהם ויש דברים שפחות.
ובכל מקרה כנראה צריך לדעת לברר בצורה נכונה (וזאת צורה ששונה מבירור ראשוני)

שונה. 

השאלה הכי חשובה שצריך לשאול - למה רוצים לברר שוב? ובאיזה שלב בקשר
הרי לא דומה בירור אחרי 4 פעמים לבירור אחרי חודשיים וחצי 

האם אלא פרמטרים שאי אפשר לבחון אחד מול השני? לפעמים רוצים לברר שוב על "פיל" בחדר ואז אפשר להבין למה עולים רגשות קשים 

לפעמים עולה התחושה של "את/ה לא סומך עלי" 
לפעמים לא רוצים שהממליצים ידעו 

עוד בעיה היא שלעיתים הממליצים הולכים "לספר" ואז בעיני זה יוצא דפוק משני הצדדים 

בקיצור- בחכמה ובבינה במידת הצורך

גם לשאלתך 

@כבר לא ישיבישער

לא יודעת כמה זה מקובל

אבל יצא לי לעשות את זה פעם אחת שהיתה נקודה מהותית מאד לבירור באמצע הקשר,

והסברתי למי שביררתי אצלו שאני ממש רוצה שהקשר יצליח ולכן שלא ישתף את הבחור בקיומה של השיחה הזו.

לא היתה לי דרך אחרת לברר את הנקודה הזו.

אמון זה בסיסי. אם אני לא סומך על מישהו שישמור סוד כשמבקשים ממנו במפורש, אין גם סיבה לדבר איתו

וכחבר של מישהו אני סוג של מחויב לספר לו דברים שהוא צריך לדעת.
כך שאם לא סיפרתי לחבר שלי זה גם סוג של הפרת אמון...

את בעצם אומרת שלפעמים זה טובת המדויט שלא ידע שביררו עליו.
יכול להסכים עם זה, ובכל זאת לדעתי לרוב אם המדויט מספיק מכיל ובוגר הוא יבין את הצורך של הצד השני בבירור וזה לא יפריע לו שביררו עליו.

עכשיו אם כחבר אני חושב שזה ככה - שעדיף שלא ידע - אני באמת לא אספר לו. ואם לדעתי כן טוב שידע אני כן אספר לו.
כך שהדבר היחיד שהמברר מצידו יכול לעשות זה לנסות להסביר לחבר למה באמת עדיף שהמדויט לא ידע.

להניח שכל הצדדים רוצים לטובה, אין כאן שום קנוניה עולמית

ולכן אם הבחורה מבררת ומבקשת לא לספר, כנראה זה מה שנכון לעשות,

ולספר את זה בשם נאמנות מטופשת לחבר זה כמו לשבת עם חבר ולספר לו בפירוט על כל החסרונות של אשתו "כי זה נורא חשוב שיידע"

אני חושב שהבנת מה אני אומר, וחושב שהבנתי מה אתה אומר, וחושב שאין משמעות גדולה לוויכוח ולפער בינינו.

בא נגיד ככה, זה לא הולך להיות הדבר הראשון שאני עומד לתעד.. 😅❣️

אבל לא היתה אלטרנטיבה טובה יותר

@ultracrepidam יכול להיות שכתבת משהו על זה פעם?

אני לא שומר תיעוד של דברים שכתבתי (ואולי חבל),

אבל עמדתי בנושא:

1 לגיטימי

2 אני מעודד מדוייטות לברר עלי במהלך הקשר בכל שאלה שהן לא מרגישות בנוח לשאול אותי

3 מצד שני, אני עושה כל מאמץ שהן ירגישן בנוח לשאול אותי

אחרי שקשר עובר משלב ראשוני לשלב מעמיק יותר מנסה לברר בשקט מהסביבה שלה.

אין לי שום בעיה שיעשו אותו דבר עלי. נראה לי הגיוני לחלוטין.

כי בגדול חוץ מ @ברוקולי שמתנגדת נראה שחושבים פה שזה הגיוני ומקובל..

יש שאלות שמתעוררות תוך כדי שלא התעוררו טרום הקשר.

לברר תמיד הכל ישירות מול הבחור/ה.
החברים/ות זה בזבוז זמן מוחלט.