אני חייב להקדים שאני כותב את זה מכאב עצום וכמעט דמעות..
אני לא יודע אם הכותרת נכונה אבל לא הצלחתי לחשוב משו אחר
בנאדם שלמד בישיבה שנתיים....זה היה הבית הרוחני שלו והגשמי שלו..ראה הרבה דברים..הכיר הרבה אנשים
התגייס....והוא "לא קיים" לא טלפון....לא כלום....ועכשיו לפני החזרה...אין לאן לחזור.....
פריקה כ"כ כואבת של דמעות....
הופכים את הצבא לע"ז{יש לצבא הרבה זכויותבכל היחידות} ומרעילים את האנשים
הרגשה כאילו הישיבה שכחה שמכוחה אתה עושה שירות צבאי...
אבל אני חושב שאתה שוכח איך הדברים נראים מצד התלמידים שלומדים כרגע בישיבה..
אצלך, בזמן השירות, כל יום הוא כמו נצח. ותקופת השירות נראית כמו נצח נצחים..
אתה חייב לזכור שהחברים שלך בישיבה, חושבים עליך!
זה שהם לא מתקשרים- לא אומר שלא אכפת להם!
כשאתה היית בישיבה- הרמת פעם טלפון לתלמידים שבצבא? זוכר למה?
כשיגיע הזמן, יהיה לך לאן לחזור..ככה המציאות עובדת, גם היא לא אידאלית..
מה אפשר לעשות?
אולי אחרי שתשתחרר תרים את כל העסק של ביקורי החיילים? אולי תהיה אתה הפינה החמה שהתלמידים המשרתים כל כך זקוקים לה?
בהצלחה!
על המגזר החרדי...
מי שעשה צבא יודע בדיוק על מה הוא דיבר ולמה הוא התכוון...
הגעת לשבתות לישיבה? ברגילה הגעת ללמוד איזו סוגיא? קפצת לחתונות של חברים? כל יציאה הביתה קפצת?
אם לא - זו אשמתך! דפקת את עצמך!
ואם כן - אז זה מוזר, כי היה אמור להשאר לך קשר עם מי שבישיבה.
אבל יש חבר'ה שבעצמם "דואגים" לזה...
משאירים להם הודעות, מנסים להתקשר, לשלוח מייל...
אל תחזור באותו יום... תחזור באותם שבועיים! חודשיים!...
נכון שהאינטנסיביות של הצבא מקשה לחזור בהקדם -
אבל זה גורם שהרבה אנשים יוצרים לחברים שלהם רושם שהם זקוקים עכשיו לשקט מהם...
ננשמה!כ"א לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש.
יישר כח! תזכו למצוות!!
שבת שלום
ג'נדסיאללה חבר'ה, להזיז ת'עניינים
|מקלידה בכבדות|
חח סתאאם!
אהבת חינם
ננשמה!
ננשמה!
בס"ד
לע"נ של משה מנחם בן צלאח ושל מלכא בת שרה
בתחילת פרשתנו אנו קוראים ”צדק צדק תרדף” (דברים טז, כ). מה כוונת הכפלות "צדק צדק"?
חז"ל במסכת סנהדרין (לב דרשו שעל האדם ללכת אחר חכמים לישיבה. אחר ר' אליעזר בלוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל וכו... ורש"י מפרש על אתר שמדובר על המקומות שהיו בית דין קבוע (לאחר החורבן). וגם נשמע כך מהספרי (קמד). גם בפרשתנו רש"י מסביר שהאדם צריך ללכת אחר בית דין יפה. אבל פירוש זה קשה להבנה. הרי, יש לנו חובה לדלג על בתי הדין של העיר כדי ללכת אל בית הדין הטוב ביותר? וגם, לפי שמות הרבנים המופיעים במסכת סנהדרין מדובר על ראשי הסנהדריות שהיו שופטים על דיני נפשות ולא על דינו ממונות כפי פשט הכתוב.
הר"ן בדרשותיו (יא) מציע פירוש אחר על הכפלות של “צדק צדק”: ידוע כי המין האנושי (לא דווקא יהודים) הם זקוקים למשפט כדי לחיות בחברה. אם לא, כל אחד עושה מה שהוא רוצה וחוזרים לתוהו ובהו. בנוסף לסיבה הזאת, לעם ישראל יש סיבה נוספת על הצורך של דיינים: להעמיד את חוקי התורה על תילם. מוסיף הר"ן שאין ספק שבדין יש שני עניינים: הראשון להעניש את המורשע כפי משפט אמיתי, והשני שאין ראוי להענישו על פי משפט צודק אמיתי, אבל יחוייב להענישו כפי תיקון סדר מידינו וצורך השעה. ולכל אחד מהעניינים האלה, הקב"ה ייחד מערכת שיפוט מיוחדת. דיינים דנים לפי משפט צדק אמיתי כפי שמפורש בתורה ובהלכה, אבל לא מעבר לזה. והוא גם ייחד משפט מיוחד של המלך שביכולתו לדין לפי מה שנראה לו. לדוגמא מי שהרג את חברו, והיה רק עד אחד, או לא התריאו אותו, לא יכולים להורגו לפי דין תורה. לפי דין תורה, להרוג בן אדם דורש תנאים מאוד ספציפיים כך שלמעשה קשה מאוד להרוג רוצח. הר"ן ממשיך ואומר שמצב כזה עלול לגרום לריבוי שופכי הדמים. אבל לצורך הסידור המדיני התורה נתנה למלך רשות להעניש את הרוצחים האלה.
גם הרמב"ם כתב להלכה את הדינים האלה: “גזירת הכתוב היא שאין ממיתין ב"ד ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שני עדים” (סנהדרין י"ח, ו). אבל בנוגע למלך: “כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה, או בלא התראה, אפילו בעד אחד, …, יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה” (ה' מלכים ג"י). וגם הרשב"א (ח"ג, שצג) מסביר כך את אמירת ר' יוחנן: “לא חרבה ירושלים אלא על... שהעמידו דיניהם על דין תורה” (ב"מ ל ומסביר: “שהעמידו את דינן רק על פי דין תורה ולא הפעילו את משפטי המלוכה כמערכת שיפוט לתקן את סדרי המדינה”.
לאחר חרבן הבית ואובדה של המלוכה, אז ניתנה לדיינים את הסמכות של שתי מערכות השיפוט הנה"ל: “תניא ר"א בן יעקב: שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה” (סנהדרין מו.).
מצינו למימר שהכפלות "צדק צדק" באה על שתי מערכות השיפוט: הזאת של המלך בדומה לשאר אומות העולם שתפקידו לטפל בתיקון המדיני, והזאת של השופטים השופטים לפי דיני תורה, דיני צדק אמיתי המורידים למטה את השפע האלוקי.
שבת שלום!
בס"ד
בפרשתנו אנחנו מצווים למנות מלך: “שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה’ אלוקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך” (דברים יז, טו). הציווי הזה מעורר כמה שאלות:
לכאורה הדת שייכת לתחום הרוחני, למה התורה מצווה אותנו למנות מלך? משטר מלוכני יותר שייך לתחום המדיני ולאומי.
האם התורה בהכריח מצווה על משטר מלוכני? בימינו אנחנו רואים שברוב המדינות המפותחות, יש משטר דמוקרטי.
עכשיו שעם ישראל חוזר ארצה, מה עלינו לעשות?
ספר דברים – שגם נקרא משנה תורה – הוא מעין חזרה על התורה טרם כניסת העם לארץ ישראל. בו, מודגשים הקשר החזק בין ארץ ישראל לתורת ישראל והרעיון של ערבות. התורה וקיום המצוות אינם רק עניין פרטי אלא עניין כללי. המטרה שלנו כעם הוא להיות “ממלכת כוהנים וגוי קדוש”, תפקיד זה אינו מתקיים כשאנחנו מפוזרים בתוך הגויים אלא רק בתור אומה. ולשם זה, צריכים ארץ וגם משטר פוליטי כדי לנהל את החיים הלאומיים של העם.
ישנה מחלוקות בין הראשונים על הצורה הראויה ביותר של המשטר המדיני. ידועה הדעה של הרמב"ם – והלכה עמו – שיש מצווה למנות מלך, אומנם רבנו יצחק אברבנאל כותב שאין חיוב למנות מלך, אלא התורה דברה נגד יצר הרע, ואם רוצים לחקות את הגוים אז זה יהיה מותר, אבל לפי דעתו משטר דמוקרטי עדיף.
בכל התורה, אין ציווי שדומה למינוי המלך: לפני שהתורה מצווה :”שום תשים עליך מלך” מקדים התורה את הפסוק: “ואמרת אשימה עליי מלך ככל הגוים אשר סביבותיי”. אם זאת מצווה, למה התורה צריכה לתלותה ברצון העם?
הנצי"ב מסביר שבאמת התורה אינה מחייבת על משטר מסוים, אלא תולה אותו ברצון העם. לעומת זאת, הרמב"ם מסביר, שהכוונה היא שרצונו של העם למנות מלך עלולי להיות מתוך חיקוי לעמים אשר מסביב, ולכן התורה מצווה: “שום תשים עליך מלך – אשר יבחר ה’ אלוקיך”.
הרב יעקב אריאל שליט"א מסכם את שתי הדעות האלה ואומר שאפשר להגיד שמשטר מלוכני עדיף רק במקרה שקיים מלך אידאלי. אבל אם לא קיים מלך שכזה, אז "אחרי רבים להטות", ודמוקרטיה עדיפה. הרב מסביר שמה שחשוב זה לא כ"כ הצורה של השלטון אלא יותר איכותו, והערכים שהוא מעביר.
מלך אידאלי הוא מלך דומה לדוד המלך: מלא ענווה "ואנוכי תולעת ולא איש" (תהלים כב, ז), “והייתי שפל בעיני” (שמואל ב ו, כב). מלך שכל מעשיו הם לשם שמיים, מלך שיודע לשאת את עול העם, המצליח לרעות את העם כמו רועה רועה את צאנו (זה לא מקרה שמשה רבנו ודוד המלך היו רועי צאן...). מלך שיודע לעביר יראת שמיים ואהבת ה’ לעמו. זה מלך אידאלי.
כל המטרה של השלטון לפי התורה, זה לא דמות או קבוצה של אנשים השולטים בכח על העם אלא שלטון שיודע להטיב את העם, לתת לו מוסר ותורה, ואם קיים מלך מבית דוד שמתאים לזה הנה מטוב ומה נעים!
ומה קורה עכשיו?
בחסדו הגדול הקב"ה החזיר את עמו למקומו אחרי אלפיים שנות גלות. תנועת ההשכלה פגעה בלבו של העם וגרמה להפרדה בין קודש לחול, להתבוללות (שממשיכה להרוג נשמות יהודיות עד עצם היום הזה) ולהופעה של המושג החילוניות. זה עם כזה שהיגיע ארצה והקים את מדינת ישראל. כשמסתכלים על המצב הנוכחי ותקוותנו להחזרת מלכות בית דוד כואבת היא המציאות.
הראי"ה קוק, שאזכרתו בערב שבת, מתייחס הרבה למציאות הזאת. כל ספר אורות הוא מעין חזון על המצב הנוכחי. הוא לא רק שם דגש על החשיבות של ארץ ישראל באומה הישראלית והקשר שלה עם התורה ועם ישראל, אלא גם כותב על התחייה של האומה, על החשיבות להעמיד אנשי רוח על מנת לאחד דגל התורה ודגל הלאומיות. לא רוצים מדינה כמו כל המדינות של הגוים, אלא מדינת ה’, החזרת מלכות בית דוד עוברת דרך התורה, הנבואה והכהונה.
שנזכה להצליח בדרך הזאת, לתקן את המדינה ברוח התורה, להחזרת מלכות בית דוד ולקיים מה שכתוב:”ממלכת כוהנים וגוי קדוש”, ושנדע שהכל להקב”ה אליו פונות עינינו ושהוא המלך: ה’ מלך, ה מלך, ה’ ימלוך לעולם ועד!
בשלושה חודשים האחרונים היו לי 10 חתונות.
וכל פעם אני מתלבטת איך יודעים מה שמים.
מה הסכום המקובל וכאלה..
ואני גם תמיד מרגישה לא ברור בנוגע לשאלה
מה עושים כשמישהו מתחתן במקום ממש מפואר..
לפעמים הסכום שלך- על אף כל הרצון הטוב שיש בו
מתגמד ונראה פחות מתאים
לפעמים נראה לי שהערך של שימוח חתן וכלה פחות משמעותי.
אלא ישנה ציפיה מהחברה שיינתן סכום מכובד
ולכן שאלתך היא שאלת השאלות.. 
ואם זה ביחד עוד יותר טוב
ולארגן מתנה או לחילופין לתת את הסכום שהצטבר.
ככה יוצא שזה מתנה די מכובדת או סכום מכובד
וכל החברים יוצאים ידי חובה
כמובן אם זה חבר/ה טוב/ה אז נותנים יותר וכן להפך
והחתן כלה לא יודעים כמה כל אחד נתן ופותר הרבה מבוכות למינהם!
אני משתדלת לתת 100 שקל (לא יודעת אם זה מעט, אבל בשביל סטודנטית מובטלת שעוד גרה בבית, שיגידו תודה שלא הבאתי בלון הליום וזהו)
לחברות יותר קרובות אני מביאה קצת יותר
יש חתונות שאנחנו באות על תקן "משמחות"- אז יש לנו כיבוד בהתאם...
וגם- תלוי איפה החתונה נערכה- אם זה בחור ואין הסעה... אין מה לעשות זה מוריד מהסכום שאתן... (יש לי תקציב לכל חתונה, על כל הוצאותיה).
כמובן שתלוי הקירבה- חברה טובה או טובה פחות או חברה מהלימודים...
בקיצור- אי-אפשר להשתגע, אחרת נהייה מרוששים
בקרוב אצלנו
אני לא משתגע עם הסכום (הן מסיבות של מגבלות תקציב ובעיקר מסיבות עקרוניות - מתנות לא צריכות להיות מוגזמות).
מה שכן - דברים יעילים: כלי עבודה (בתאום!), מגבות/מצעים, כבלים מאריכים + מפצלים + שעוני שבת, כל מיני...
הבעיה היא שאנשים יוצאים עוד יותר ועוד יותר כסף על חתונה. מה שפעם היתה מסיבה טבעית ופשוט שעצם השמחה היתה שמחת החתן והכלה, כעת השמחות הופכות להיות יותר מלכותיות. אולמות מפוארים, זיקוקים, מנות לוקרטיביות וכו.... זוג שמתחתן משלם בדרך כלל בין 130 ל180 ש"ח למנה. אז המתנות באות כדי לשלם את החתונה. לפי דעתי צריכים אנחנו המתחתניחם העתידים, לחזור למה שהיה פעם כה פשוט ויפה. חתונות אמיתיות..............
בעזהי"ת.
אבל אין מה לעשות, סטודנטים שחיים על עצמם נטו, ויש להם בין 6 ל10 חתונות בשנה, לא יכולים להשקיע כ"כ הרבה במתנות.
נגיד 100 ש"ח לכל חתונה? זה 600-1000 ש"ח שנתי, וזה לא מעט..
וזה עוד בלי לחשב הוצאות נסיעות+זמן עבודה שבוטלה..
אני חושבת שבתור חברה, עיקר המתנה היא הנוכחות שלי, והכסף זה פלוס חביב (ונדרש).
מי שמתחתן במקום יוקרתי שיהנה מזה, האורחים לא אמורים לממן את הסטנדרטים שלו
מאוד מעניין^^^
בעיקרון. אני מעדיפה לתת משהו צנוע ופרקטי ולא עוד 100 ש"ח.
אין לי עודף כסף (זוג סטודנטים עם 2 ילדים קטנים) ומתנה יפה מכובדת לדעתי פי כמה מאשר צ'ק עם סכום נמוך. מה גם שלרוב המתנה תהיה זולה יותר...
ג'נדסאם יש לך בשלושה חודשים 10 חתונות- זה ממוצע של 3+ חתונות בחודש
אם בכל חתונה תתני 100 שח מתנה- אז אני לא יודעת כמה אחוזים זה מהמשכורת החודשית שלך- אבל אני מחשבת שזה לא מעט...
מביאים דברים קטנים יחסים
ושימושיים!!
או שקל להחליף
אני יכולה לזכור- גם במרחק של כמה שנים-
את המלחיות לשבת מאביגיל חברתי
ואת התבניות החלביות מרננה
את הספר בישול והמריות ממעין
ואת המגבות ממוריה
אני גם זוכרת את הסט סכום הגדול עם פתק החלפה יפה- בזכותו יש לנו תבניות סילקון למאפינס ובצורת דובי... (ואולי עוד כמה דברים שווים ששמחתי לבחור לי...)
את 3 הכלי פיירס -קטן בינוני גדול- שקיבלנו בהתאמה מ3 אחים (קרובים-רחוקים משפחה..)
הנה -את רואה?
זה לא עלה לה יותר מ50 ש"ח -ואותי זה שימח לשנים!
כמובן גם לדודים שנתנו צ'קים שמנים
בעז"ה שנחתן את הילדים - הרווחי השקעות של הרווחים של הרווחים יעזרו לנו....
עדי עדאין לי כוח, אז שיוסיפו עלי.
בישיבה גבוהה רוב הבחורים עושים צבא באיזשהו שלב (חוק טל, הסדר מרכז, וכו').
רובם גם נשארים להיות אברכים, כל אחד לפי מה שמתאים לו, ולפי התמיכה מאישתו...
בהסדר- כולם עושים צבא.
ונשארים חלק לחיי אברכות אחרי סיום ההסדר, אבל לא כולם. יש ישיבות ש'בועטות' החוצה ולא רוצות מידי אברכים.
ההבדל המרכזי (קצת הכללה, אבל לא הרבה בכלל) - הקישור לחיי התורה.
לרוב בישיבות גבוהות נוצר קשר יותר חזק לישיבה ולרבנים ומתוך כך לתורה, וכן יותר מוטיבציה ורצון להמשיך באי אלו סדרי לימוד אחרי המעבר מהישיבה.
בהסדר לפעמים מפספסים את הנקודה הזו -לא מספיק יוצרים קשר עם הישיבה והרבנים, וחיים אקדמאים מקשים על זה עוד יותר.
בישיבות ההסדר-גבוהות, נראה לי שיש כאלה שבהן ההסדר עיקר, ויש כאלה שלהפך...
אבל כמובן שהסטיגמה זה הדבר הקרוב ביותר למציאות.(חבר שלי,שם שם.)
הרב שלי שנה שעברה נתן דיבר איתי על זה שיש כאלו שבכלל לא צריכים לעבור בישיבה כדי להבין מה זה תורה ו'לחיות חיי תורה',בדומה למה שהוזכר כאן.
אני מקוה שלא תבחרי בחור לפי מקום הלימוד שלו.
יש ישיבות גבוהות שהן במידה מסוימת 'מכינה' לצבא-אנשים שם בין שלוש שנים לארבע ויוצאים למסלולים הנ"ל.
מכיר הסדרניקים מאוד רציניים.
אבל ברור שיש רוב.
והרוב הוא לא כמו שכתבת.
זה שיש לי סיפור שאני מכיר מישו...לא שובר את ההכללה.
רק לחיפוש בישיבות גבוהות.מחפשת אדם שמחובר לחיי תורה-חפשי אדם כזה,ולא ישיבה שמכילה הרבה אנשים כאלה,כי חבל לפספס אנשים שמחוברים מאוד לתורה שנמצאים בישיבות הסדר.
(רק כדי להראות מה אפשר להפסיד- אני מכיר אדם שמוסר את גופו ונפשו כפשוטו,לתורה,ממש ממית עצמו עליה. כשהיה עם 2 ילדים,הוא היה חוזר פעם ביומיים הבייתה,עכשיו הוא עם 3 והוא עדיין לומד ב"ה מ7:00-22:30 אם לא יותר לפעמים ו..הוא לומד בישיבת הסדר,והאמת שהיא גם לא מוכרת כמעט.)
תודה על התגובה!
ומה בחורה יכולה לעשות? נכון כל אדם באשר הוא, עם האישיות שלו ומה שיש לו להציע-
אבל, הוא בחר בישיבה מסויימת, לא? זה לא אומר עליו משהו (או הרבה..)?
אני מנסה לעמוד על ההבדל בין סוגי הישיבות (זה לא פשוט בכלל!)..
עוד שאלה (סליחה על החפירה)-
מה זה בחור קווניק? או ישיבה קווניקית? 
תודה לכם
רק אמרתי שכדאי לבדוק אדם לגופו ולא לפסול בגלל מקום לימודים וכאלה.
את מוזמנת לחפש אותם, ולא להעלות את זה פה שוב - כי תמיד זה מגיע למקום לא נעים.
אבל הכי מומלץ - לא להכנס לזה!
את לא יודעת - לא חשוב, מצויין. זה לא אמור להפריע לך בכלל! ותשמחי בזה.
בס"ד
זה לא ממש נכון שיש הבדל בין ישיבת הסדר לגבוהה בישיבה בה אני לומד יש מסה של בחורים בשיעורים גבוהים וכיוון שהם עשו שנה ו4 בצבא הם למדו בישיבה נטו 4-7 שנים בממוצע ויש להם קשר עם הרבנים לא פחות ממה שיש בישיבות של חוק טל ותורתו אומנותו אם כבר תרצי למצוא הבדלים משמעותיים זה בין ישיבות למכינות
"אממ.. חשבתי על זה ו.. נראה לי שזה לא מתאים..."
דקירה. מתחילה מהנקודה הכי פנימית בלב ומתפשטת במהירות בכל הגוף דרך כל הנקודות הקטנות, עד לקצוות.
וחושך . אם רק הייתה יכולה לספור כמה פעמים שמעה את המשפט הזה בווריאציות שונות. תמיד קצר ופשוט, וכל כך לא פשוט. תמיד בלי הסברים, אבל היא יודעת. זה הוא, הוא מבריח את כולם ממנה, רואים אותו לרגע מרחוק, אולי מנסים להתקרב קצת, מסתובבים ומתרחקים. השקט הזה, כמו חומה ענקית שמקיפה אותה מכל כיוון, שומר עליה. לו רק היו נבהלים ממנו קצת פחות, לו רק היו מעיזים להתקרב עוד קצת, להציץ בין החרכים הקטנים המצויים בו, היו יכולים לראות את הגן שלה. חלקת אלוהים קטנה. היא מטפחת אותו כבר שנים. פרחים צבעוניים לצד קוצים דוקרניים בהרמוניה כמעט מושלמת, יופי וכיעור בערבוביה, שקט וסערה במנגינה מתחלפת. כל כך היית רוצה לפגוש בו כבר, באחד שלא יבהל מהחומה הזו, שלא יברח לעומתה, שיעיז להתקרב, להציץ בסדקים, אולי אפילו להושיט יד ולגעת, להריח את הפרחים, להידקר מהקוצים. ואולי, אבל ממש ממש אולי, יטפחו ביחד גן חדש, עם עוד פרחים וקוצים שיאספו ביחד בדרך. היא יודעת, זה לא יהיה קל, יקח זמן עד שהיא תסכים להרחיב את הסדקים לכדי פתח של ממש, לתת לו להיכנס, לקחת אותו יד ביד לטייל בחלקת האלוהים שלה, היא בכלל לא בטוחה שאי פעם תסכים או תצליח.
***
"שיהיה לך בהצלחה בהמשך..."
פרשת דרכים. שנים היא פוסעת בהם במקביל. האחת, כך מספרים, מובילה לתהום שממנה אין דרך חזרה, מדרון חלק ואחיד, פסיעה קלה קדימה והדרך כבר לוקחת אותך מעצמה, היאוש דוחף אותך מאחור לעבר השום מקום. השניה, כך אומרים, מוביל לשער, הרבה שמועות על מה שמסתתר מאחוריו, אף הוכחה ברורה. והדרך, חתחתים. מהמורות ובורות אחת לכמה צעדים, כל צעד כרוך במאמץ, ואין אין אפשרות לצעוד בה בלי למעוד. והדרכים, הן שלובות אחת בשניה, לפעמים כמעט ואי אפשר להבחין בינהן, מתפצלות ומשיקות כמו במחול סוער, מושכות אליהן את עוברי הדרכים, אחת מנסה לגבור על חברתה. והיא צועדת בהן, מהוססת, פעם בזו ופעם בזו, אוספת בהן פרחים וקוצים חדשים לגן שלה. והשקט, השקט כחומה מימינה ומשמאלה, מלווה אותה ושומר על חלקת האלוהים הקטנה שלה. יש תקופות, כך שמעה, שאלוהים בעצמו מסתובב בחלקה הקטנה, לא מרווה את האדמה ממקום מושבו שם למעלה, לא שולח שליחים, אלא הוא בעצמו מטייל בגן, רק ממתין לה שתבקש, שתתקרב גם היא אליו, שלא תסגור גם אותו מחוץ לחומה. והוא, הוא ישקה כל פרח ופרח, ינכש את הקוצים, יפיח חיים חדשים בגן. והיא רוצה, רוצה לתת לו לעשות את כל אלה, אבל דווקא אז, בדיוק כשהוא מגיע, היא מגביהה את החומה, לא מעיזה לבקש, מפחדת להיות עליו למטרד, מפחדת לשמוע גם ממנו את ה"לא" הזה שגידל בגן שלה כל כך הרבה קוצים. רק מידי פעם, כשהדרך האחת רצה לה לעבר השום מקום, היא פותחת סדק קטן וקוראת לו לבוא, מקווה שהוא שומע את הקול הקטן מוקף בשקט גדול.
***
"תודה, בהצלחה גם לך..."
קוץ חדש בחלקת האלוהים הקטנה שלה, מתווסף לכל אותם שקדמו לו, דחיפה קלה מאחורה, צעד קטן קדימה בדרך לשום מקום, צעד מהוסס לשביל המקביל, זרע קטן לפרח חדש, הרמוניה כמעט מושלמת.
ג'נדסזה באמת כואב. אבל בעזרת ה' הכל במסלול שה' ייעד לך, וזה לטובתך!
בהצלחה!
ממ.. אני לא יודעת אם זה בכוונה, אבל הניק שלך- כ"כ שנון!!
וכ"כ מתאים לקטע המהמם הזה!!
תודה לך!
שה' יישמע תפילותייך, בע"ה..
לא ירדתי לסוף דעתך....
מצד אחד את אומרת שיש בינכם הרבה הבדלים ופערים
ומצד שני הוא נשמע לך ממש מה שחיפשת....
תוכלי להבהיר?
שהיא נפגשה איתו וזה לא הרגיש כל כך מתאים
לעומת זאת, בזמן הבירורים התחושה הייתה הפוכה: שהוא ממש מה שהיא מחפשת..
אם לא צדקתי, אשמח אף אני להסבר
"האם כדאי מראש להיכנס לזה בידיעה ברורה שיש בנינו פערים"
נראה לי שהם עוד לא יצאו...
אחרי שהם נפגשו, האם כדאי להכנס לקשר כזה, כשמראש ברור שיש פערים..
אבל בכל-זאת אשמח להסבר גם אני
ההתלבטות שלך היא התלבטות מצוינת,
הכרת הקשיים עוד מראש עוזרת לאבחן טוב יותר את הקשר ולדעת טוב יותר לאן אנחנו נכנסים
וכיצד אנו בונים את הקשר
ראשית,
המחשבה שאולי תמצאי מישהו טוב יותר עם התאמה טובה יותר יכולה לפעמים מאוד להזיק,
המחשבה שאולי מה שיש לי כרגע איננו טוב מקורו מכוחו של יצר הרע שמלמד אותנו לא להכיר בטוב שקב"ה נותן לנו ולא להסתפק בחלקנו.
אנו צריכים להבין ולהעריך את הטוב שהקב"ה נותן לנו.
הכרת הטוב באמת!
ורק כך נהיה זכאים להמשכת השפעת טובו של הקב"ה עלינו.
ניגש לעניין,
צריך לדעת, יותר נכון להבין, שאין שני אנשים בעולם שהם דומים בדיוק.
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"
ק"ו הרקע הרוחני, הנפשי והחינוכי.
מי שמחפש זוג שדומה מוזמן ללכת לחנות ספרים,
לפתוח שני חומשי "בראשית" ולמצוא שהטקסט אותו דבר.
אך מהרה הוא יגלה שיש שוני משמעותי, בין ההוצאות לאור השונות יש שוני,
אומנם קטן, אך אחרי עיון מעמיק נראה את השוני בבירור (גופן, גודל כתב וכו')
ק"ו וחומר אצל האנשים, גם מי שנראה בדיוק אותו דבר, אחרי שהות ממושכת עם אותו אדם נגלה שגם מי שמאוד דומה לנו, הוא שונה מאיתנו.
ולכן צריך לזכור לא להתייאש מהפערים, חיי הנישואין הם אינם חיי הנאה בלבד, אלא עבודה זוגית להצלחת בניית הבית, כל אחד מביא את החלק הטוב שבו, משלבים את החלקים של הזוג בעזרת עבודה קשה ויחד בונים בית.
אבל כמו שציינת,
פערים גדולים מדי יכולים להקשות, צריך לזכור שבחיי הנישואין, גם ללא אתגרים חיצוניים ישנם מספיק אתגרים פנימיים. ולכן לא כדאי לא כדאי להוסיף פערים על הידועים מראש.
בנוסף, צריך לזכור שאנשים בעלי רקע שונה בתכלית יתקשו לחנך ילדים לדרך מסוימת.
אנשים, שואפים לחנך את ילדיהם על פי השקפת עולמם,
כך שיכול להיווצר מצב שכל הורה ינסה למשוך לצד שלו, והילד המסכן יקרע בין אבא לאימא.
ישנם כאלה שאומרים "אהבה מגשרת על הכול"
הם צודקים! היא באמת מגשרת
אך שגשר ארוך מאוד, הוא נוטה להיות פחות יציב, ואף אחד לא רוצה להקים בית על יסודות לא יציבים.
לכן הצעתי היא שתקבלי את ההצעה, כנסי לקשר הזה בידיעה שאת צריכה לברר היטב את הנושאים בהם יש פער בניכם.
יכול להיות שפתאום יתגלה לך שהפערים שחשבת, אינם כל כך גדולים כפי שדמיינת וניתנים לגישור בקלות.
אך יכול להיות שיתגלו לך עוד פערים שיכולים להקשות על בניית הקשר.
ובכללי,
את צריכה לבדוק היטב לא מהן הפערים אלא האם יש ביכולתכם לגשר עליהם ביחד, לסלול ביחד דרך משותפת אשר מקובלת על שניכם ושניכם רוצים בה ומתכוונים ללכת על פיה.
האם יש בכם יכולת קבלה של השני, יכולת להכיל זה את זאת (ולהיפך) למרות הפערים והשוני?
בתקווה שהקב"ה ינחה אתכם להחלטה נכונה ונבונה יחד.
בהצלחה!
צריך להבהיר יותר:
אם יש "הבדלים ופערים" - איך זה "ממש מה שחיפשת".
במה זה "מה שחיפשת", ובמה ה"הבדלים ופערים"?
אם תסבירי - יהיה אולי יותר קל לדייק בהתיחסויות.
תודה
בהתאם לתקציב והסגנון שלך אם את רוצה.
אם יהיה לי זמן וסבלנות.
מתי החתונה?
וכמעט בלי הצעות בכל הזמן הזה....
****זה היה רגע של פריקה... **** 
ד"א הגעתי למסקנה שברגע שאתה יוצא מהישיבה יש לך פחות הצעות אוטומטית
כנראה אתה זקוק להפסקה הזאת. תנצל אותה לדברים טובים (=לימוד, מחשבה, בנייה, טיולים, חסדים, עבודה)
ואני כל כך מבינה אותך, גם לי הייתה תקופה כזאת וזה לא פשוט בכלל.
מה שיש לנו לעשות זה השתדלות מקסימלית כל אחד לפי כוחו ויכולותיו.
חוץ מזה- כלום.
רק להיות סבלניים ולהאמין שזה יבוא מתי שזה צריך לבוא.
יצא לי פעם להיפגש עם בחור מדהים!!!
באותה תקופה הקשר שהיה לי איתו היה לי הקשר הכי ארוך והיה נראה שהולך בצורה ממש טובה, עד שהיה מקרה לא נעים שגרם לפיצוץ....
כל אחד כמובן שדיברנו על כך וניסינו לתקן את אותה הנק' ולהמשיך בקשר... דבר שלא היה קל ואחרי כמה ניסינות הרגשתי שזה לא הוגן כלפיי אף אחד מאיתנו וסיימתי את הקשר עם כל הקושי...
אני יודעת שהיה לו קשה! גם הסיום לקח יותר מהרגיל...
ידעתי והרגשתי שקשה לו ולי ושלא סיימנו את הקשר בצורה נכונה...
בינתיים הקב"ה שלח לי מישהו שליווה אותי במשבר והתרוממתי והחזיר אותי קצת לשמחת חיים שלי אומנם לא במאה אחוז אבל סוג של חיות ולא להתייאש...
עברה תק' התקשרתי לאותו בחור ביקשתי את סליחתו בסיום הקשר ואיחלתי לו המון בהצלחה...
תק' ארוכה אח"כ החברה ששידכה ביננו סיפרה לי שאותו אחד התארס!!!
כ"כ שמחתי בשבילו באמת!!! (היא סיפרה לי את זה קצת באיחור והייתה קצת בהלם מהתגובה...)
אני אומנם המשכתי בחיי רק התקווה שימצא משהי שתתאים לו הציקה לי וכ"כ שמחתי שהיא אמרה לי סופסוף שאני יכולה להיות רגועה הרגיעה אותי באמת!!
לאחרונה היו פה בפורום כל מיני שאלות על התנהלות בדייטים שהיו נראות לי קצת מוזרות....
אחת מהדברים שלי תמיד הציק זה שיש סוג של אמירה מסויימת שאם הכרת מישהו וחתכת אז אין קשר יותר... בעיניי זה חבל ממש!! גם אחרי שסיימנו את הקשר היה לי רעיון לחברה ושידכתי אומנם בסוף לא יצא כלום אבל הניסיון היה שווה...
זה הביא אותי לחשוב קצת על כל מהלך הקשר עם אותו בחור, על המשך שהיה לי ובכלל על מה שקרה מאז...
הביא אותי להאמין יותר שכשיש אמונה ורצון הרבה דברים יכולים להסתדר רק צריך לדעת להסתכל ולהתבונן במקום הנכון!!
אני מתפללת שבע"ה כל אחד ואחת מעמ"י ימצא את זיווגו ושליחותו בעולם!
חודש אלול הזה בע"ה נזכה להתבשר בבשורות טובות בישועות ונחמות!
ממש מסכים.
אשרייך!! אמן.~באמונה~רק שלפעמים זה לא מרגיש במקום
קשר לא אומר שאין ביניכם קשר יותר. אלא להפך אפשר לבוא לקראת להציע לו מישהי ולהפך. ולא להסתכל על זה בצורה חריפה. וגם לשמוח בחלקו, לא לאכול אותה על זה שהוא התארס וזה..ואת רווקה עדיין לשמוח בחלקו ובעז"ה בקרוב גם בחלקך.. ולהאמין ולרצות שדברים יסתדרו וישתנו ולהסתכל נכון על הדברים ומתוך כך להוושע בעז"ה בקרוב ממש זה הבנתי..
חלום חלומותיילפי דעתי, זה נובע מההבדלים בין גברים לנשים. אחרי דיונים על הרבה חברים, הגברים מחליטים מאוד מהר שזה זה או לא. בנות צריכות יותר זמן. זאת מציאות שלא ניתן לשנות. הפתרון? להיות קשוב ביותר. תסבירי לו שאת צריכה זמן, בלי לחץ, שהוא צריך להיות סבלני.... וזהו
את תוכלי לבחון הרבה יותר טוב את מה שאת מרגישה
וגם להחליט נכון בהתאם לכך..
הצלחה!
אתם נמצאים בתקופה שאולי אפשר להגדיר מצב סטטי שבו אתם לא מצליחים "לזוז" מנסים....
ואז מגיעה העליה הזאת שכל רגע אתה שומר לעצמך....
ופשוט זה נספג ברוח ואתה כ"כ רוצה שהרגע הזה יחזור וישמר
איך אני עולה על האופניים וממשיך לעלות....
אולי תתני לו דרכים פרקטיות לבצע
אוסיף שהשקיעה ברע כ"כ מפתה, כי אז אני לא צריך/ה לעשות כלום...
אבל הקושי האמיתי זה ההתמודדות!
קשה לך עם הריחוק? אז תתקרב! נכון, ב-ר-ו-ר שזה לא יהיה אותו דבר כמו להמשיך ללמוד כל היום בישיבה כמו עד עכשיו (הטוב והמוכר), אבל בכ"ז, אפשר לשמור על קשר עם הר"מ, ללמוד עם חברותא בשבת, לראות את הטוב במה שאתה כן עושה (הרי הצבא זו מצוות דאורייתא!!)
אתה יודע הכי טוב מה גורם לך להרגיש *קרוב* לה', ית'.
אז קדימה! תתחיל עם חיוך, ותמשיך בתפילה/לימוד/שיחה עם חבר/לכתוב ביומן... מה שעוזר לך!
ב"הצלחה
איך אני חושבת שזה שייך לענות בכלל (הרי בנים ובנות זה שונה...)
או איך אעפ"י שאני בת העצה שלי רלוונטית?
איך את יודעת מה הוא מרגיש ומאיפה הבאת את העיצות האלה??? (שהן נכונות ב100%!)
עצה יכולה להתאים לאנשים מסויימים ובמצבים מסויימים..
וב"ה שה' שלח דרכי משהו שמדבר אליך ויעזור לך ו/או לעוד אנשים...
ב"הצלחה
בודאי שהבחור לא רוצה להתבחבש ברע וביאוש הרי זו הבעיה שלו. אני מניח שהשאלה שלו איך לצאת ממצב כזה..
קיש חציליםלפעמים מנסים הכל לעלות על מסלול נורמלי ולא מצליחים.
חברים אומרים שצריך להשתדל יותר, להתפלל בכוונה יותר.
לפעמים הם צודקים מאוד.
לפעמים קצת פחות... כי כן עשית השתדלות רצינית.
ואתם, בוגרי ישיבות שבטח נמצאים פה, איפה אתם מתכוונים להיות כדי לחוות אווירה ישיבתית של תפילת ראש השנה?
שאתה יוצא עם מישהי שלומדת באזור מסויים ואתה לומד בישיבה במקום אחר (שעה נסיעה במקרה הטוב) אתה מצפה שתגורו ליד הישיבה שלך? במקום שאתה מתכוון ללמוד בשנים הקרובות?
וכן להפך- את מצפה שתגורו ליד הלימודים שלך והוא ילמד בישיבה אחרת באזור?
תודה רבה!
שנגור ליד הישיבה שלו..
אם זה המקום שלו-שהוא מתחבר,שטוב לו ללמוד בו, שיש שם את הרב שלו-אני לא ארצה שהוא יעבור ישיבה..
ונראה לי שהישיבה שלו תהיה יות רחשובה לי-מהנסיעה שלי ללימודים..
אבל אי אפשר לדעת מה יקרה עד אז..אולי דעותי ישתנו
היה לי די ברור שנגור ליד הישיבה, אפילו בבירורים אמרתי שזה חשוב לי. היום יש לי העדפות אבל הם כבר לא קריטיות
צריך לעשות שיקולים של מה חשוב יותר, מבחינת נסיעות ועוד מלא דברים..
למשל, לנסוע בהריון או עם ילד ללימודים בטרמפים, זה סיוט..
לא תעדיף לנסוע אתה בטרמפים במקום אישתך?
קיצור, הכל תלוי בשיקולים אישיים..
אבל מדברים.
כמו שבוחרים כל דבר - לא תמיד שני הצדדים מסכימים. אלו החיים.
פעם כמעט התארסתי, וזה היה גורר מעבר מישיבה לישיבה, למרות שאני רציתי להשאר.
לא תמיד מה שרוצים קורה.
אני חונכתי שבדברים האלו האישה הולכת אחרי הבעל..
אבל זה עניין של מנטליות והרבה מאוד רגישויות ומורכבויות..
קיצור, אני מניחה ששני הצדדים ישמחו אם הצד השני יבוא לקראתם,
אבל מבינים שיש צורך לעשות איזה פשרה שנוחה לכולם.
אני לא חשבתי שזה חובה, אבל די ברור לי שנגור ליד הישיבה!
נכון, זו תיהיה החלטה אחרי מחשבה של שנינו, אבל מן הסתם הישיבה זה ה-מקום עבורו להמשיך להתפתח רוחנית (וממילא כל הבית), ואני מקווה שה' יעזור לנו שזה יסתדר עם כל שאר האילוצים!!
בעזהי"ת.
מסתדרים ביניכם...
רחלקהבעזהי"ת.
ויציצו כל פועלי אוון-----
להישמדם עדי עד! 
בעזהי"ת.
אי אפשר אפילו להמשיך עם זה לתואר שני! :O
[ואנחנו מנצל"שים קשות!]
בעזהי"ת.
זאת בדיחה חצי פנימית
אנחנו לא חורשים למבחנים מצאת החמה עד צאת הנשמה...
בסוף, איכשהו כולם מצליחים לעבור
[ניצלו"ש,נוצל"ש,ניצל"שנו
]
בעזהי"ת.
והחכמה היא לא רק לעבור, אלא לעבור בציון טוב
.
ולפי המטרה נקבעת ההצלחה היחסית
קיש חציליםרחלקהתהיה גבר ותודה
קח אחריות!
שאני אלבש את חליפת האיומים?
בעזהי"ת.
|שטן|
יאללה, ילדודס, למיטות!
לא להפריע לאבא שדרותי לשמור על הפורום... תפקיד חשוב יש לו!
תזהרי למה את תחששי בסופו
סוף נצל"ש!!!!
הי, אני נמצאת בבעיה. ואני פונה למקום הוירטואלי כי כאן אנשים הם אובייקטיבים.
אני בת 22 ויוצאת עם מישהו שקטן ממני בשנה בערך. שנינו חרדים.
המערכת יחסים שלנו נמשכת כבר על משהו כמו 9 חודשים.
שנינו אחרי ביטול אירוסין בעבר(שהצד השני ביטל).
בהתחלה יצאנו ב"שידוך" ואחרי זה נלחצתי מאד (כי זה היה זמן קצר אחרי שביטלתי) והלחצתי אותו ואז הוא אמר שנקח את הזמן... לקחנו את הזמן ויצאנו 3 חודשים... הייתי מאושרת! היו לנו ויכוחים דביליים. אבל אולי זה נורמאלי, ובכל קשר מתווכחים. אבל תמיד הלכנו לישון עם חיוך ואחרי שהכל הסתדר.
אחרי 3 חודשים הסביבה התחילה ללחות אותי להתחתן. ואני התחלתי להלחיץ אותו. והוא ביקש ממני לתת לו זמן. לא הבנתי מה העיניין של הזמן. אם הוא רוצה אותי אז למה לא עכשיו? וככה לחצתי אותו לזה עד שיום אחד כניראה זה עבר גבול והוא נפרד ממני.
במשך חודשיים היינו פרודים. שבמהלך החודשיים האלו הוא ממש רצה לחזור וכ"כ הצטער שנפרדנו והבטיח לי שנקח את הקשר ברצינות.
באמת אחרי פסח חזרנו להיות ביחד מאוהבים מתמיד. והוא כל הזמן דיבר על חתונה(כניראה כדי שאני ארגע)והגיע אלי הביתה. אני באתי אליו. וכל פעם הייתה הצעת נישואין באופק.
מישום מה כל פעם שהוא תכנן להציע לי נישואין היה לנו מין ויכוח דפוק שהרס את כל מה שהוא תכנן והוא נלחץ ודחה את זה בעוד שבוע.
אני הייתי נורא מתוסכלת שכמעט הייתי מאורסת לו וזה בוטל.. וככה היה לנו שבועיים של מריבות ורע. ואז נפרדתי ממנו לשבועיים והוא כמובן לא הפסיק לסמס לי וידעתי שהוא מתגעגע.
וחזרנו. אבל הפעם הוא אמר שאני לא אלחיץ אותו עם חתונה. שהוא לא רוצה אף אחת חוץ ממני אבל הוא מרגיש שאני רוצה אותו רק לחתונה ולא את מי שהוא באמת אז שאני ארגע עם זה וזה יבוא טבעי.
באמת אנחנו ככה כבר חודש... אני באמת מאושרת ורגועה.
כמובן שלא הכל מושלם. יש ויכוחים פה ושם... חברה אחת שלי אומרת לי שהוא שטלתן שהוא פחדן. ההורים שלי אומרים שאני פראיירית שלו.
אבל טוב לי איתו! אני מאושרת. אני עושה את הכל בצורה הרבה יותר טובה שאני בת זוג שלו. אני לא יודעת אם אני עיוורת מאוהבת או מה אני כבר.....
אני לא יודעת מה לחשוב.
הוא אומר שהוא יודע שמהצד זה נראה שהוא משחק בי אבל יום אחד הוא יוכיח לכולם שזה לא ככה...
סליחה על החפירה הארוכה!!
אני מקווה שתתנו לי עצות טובות מהצד...
תודה!
על טיפול זוגי הוא מסכים והסכים מזמן.
אבל אני לא מבינה כ"כ מה הטעם...
הרי הוא אמר לי בפירוש מתי שחזרנו פעם אחרונה שהוא לא בשל...
אני לא יודעת אם זאת הסיבה באמת שהוא לא בשל לחתונה או שזה אני ספציפית.
מישום מה תמיד שאנחנו מעלים את הנושא הוא איכשהו מעלה עוד נושא שהוא מרגיש שאני מרגישה שהוא לא מספיק לי.
לא מספיק לי הכוונה לא מספיק טוב עבורי או שאני חשה טובה יותר ממנו ושיש לי דרישות גבוהות ולא משנה כמה הוא משקיע זה אף פעם לא מספיק. וצריך שיהיה איזון.
מבחינתי הוא מספיק לי ומושלם בשבילי ואני לא מבינה את כל זה! איך עוד אפשר להראות לגבר שהוא אהוב ורצוי בכל מצב?(למרות שתמיד לימדו אותי שאני צריכה להראות לגבר שאני ממש לא פראיירית ואני לא איתו בכל מצב!)
הוא הרבה פעמים אמר שהוא מרגיש שאני רוצה אותו בשביל חתונה. בגלל שכל החברות שלי כבר התחתנו.
זה ברור לי שזה לא רק זה...
זה לא נשמע טוב
בכנות. כמובן שהמצב אצלי היה בהרבה יותר גרוע גם ממובנים אחרים אבל לפי דעתי המשפט "הוא אומר שהוא יודע שמהצד זה נראה שהוא משחק בי אבל יום אחד הוא יוכיח לכולם שזה לא ככה..." מעורר חשד. אל תתלי תקוות כי מה שאת רואה עכשו זה מה שיהיה. אולי הוא תלותי ואובססבי אליך אבל אתם לא מתאימים? מהניסיון שלי , ההורים צודקים . אם את כנועה לו יותר מדי זה גם לא טוב. אל תתני שיחשבו עליך אפילו שאת פרייארית .
הוא צריך לחזר אחרייך לא את
אצלי היה סיפור שהבחור שניפרדתי ממנו (ב"ה!!) הציע לי נישואין יחסית מהר ובכלל לא ציפיתי .. אבל הצהיר שנתחתן עוד שנה שנה וחצי ... ואני לא התלהבתי מזה. גם בגלל הדת.. ואז נוצר מצב שדומה לזה שאת מתארת.. אני לחוצה שהוא לא רציני בכוונותיו והוא מבטיח שהכל יהיה בסדר .. הוא משחק ברגשות שלך. ואולי משכנע אותך בצורה חזקה שטוב לך ובפנים את צועקת "תתקדם" והוא מתעלם
או מישהו שמבין בתחום.
את במקרה יותר מידי מסובך מכדי להסתמך על עצות של גולשים בפורום....
למה זה שאת רוצה להתחתן אומר שאת לא רוצה את מי שהוא באמת? נשמע כמו גישה לא יהודית,
אין קשר יותר אמיתי מחתונה!
משמעות א': שאתה או את לא המפקד
משמעות ב': שגם אם כן את\ה לא צודק, לא עניתי לה
אני ממליצה לך ללכת ליעוץ באופן דחוף הנקודה כאן לא ארוסין כן או לא יש כאן בתאור שלך סימפטומים רבים לאחד שיהיה בעל מכה אל תעשי שום צעד משמעותי מבלי להתיעץ עם איש מקצוע אמיתי ולא שרלטן שרווח מאוד בציבור החרדי מתוך עבודה עם הנושא
סימפטומים רבים לאחד שיהיה בעל מכה
מניסיון קשה
הריח הוא מורח אותך,
לא בשל- לא ביחד!
תהיה לא בשל עם עצמך
אל תשלח SMS אלתתקשר
ואל תפנה בכלל
להכיר הוא מכיר
יש לו בעיות שיפתור אותן לבד
ויכוח לא דוחה הצעת נישואין- ויכוחים עלולים להיות חלק מהחיים
חשוב לשקול- איך הוא מגיב בשעת ויכוח?
האם בסופו של יום את מרגישה תמיד טועה? אשמה?
אבל תקבעי פגישה רק עם גרפולוגית מעולה והיא כבר תתן לך ניתוח אופי וניתוח מצבו כרגע. את צריכה להשיג קטע שהוא כתב. עדיף על דף בלי שורות
אסור להם
9 חודשים זה המון זמן להיות ביחד ולא להיות סגור אם לרצות להתחתן או לא ! הבטחות ומילים יפות זה נחמד ויפה אבל אותי לימדו שמילים נאמרות באוויר ומעשים זה הקרקע והבסיס ...
תדעי, הבעיה היא לא אצלך, הרצון שלך להתחתן כבר ולבסס את הזוגיות שלכם הוא מצויין, לגיטימי, בוגר וכך צריך, אם לא להוט לו להתחתן וכל וויכוח שלכם מעורר בו פחד אז הוא צריך לבדוק את עצמו, כל דקה בחייך היא חשובה אל תבזבזי את זמנך על בחור שעדיין מבובל ובשום פנים ואופן לא להיות כנועה או פראיירית, ומי כמו ההורים שלך מכירים אותך! תקשיבי להם!!
קחי אותו לשיחה רצינית בלי קוצי מוצי, ותבהירי לו חד וחלק שאם הוא לא מציע לך בתוך זמן מוגבל שאת תבחרי לשיקולך (ועדיף כמה שיותר מהר...)את בוחרת לך כיוון אחר בחיים..בלעדיו ! לא ראוי לך בחור שנותן לך לחכות כ"כ הרבה זמן ושאת מעניקה לו את כל אהבתך ונותנת לו הזדמנויות רבות כ"כ...
חשבי על זה ! הזמן הוא חשוב ! וזכרי ... מילים לא אומרות שום דבר, רק מעשים אז שיתעורר על החיים שלו קצת !!!
בהצלחה יקירה, מאחלת לך שתדעי רק שמחה וטוב והקב"ה יעזור להחליט את ההחלטה נבונה והנכונה בשבילך...
מה יהיה אחר כך?
זה שהוא מתקשר ורוצה זה לא מפתיע, יש דבר כזה שנקרא כח ההרגל.
זה שלך טוב זה נהדר, אבל השאלה היא אם את לא מסונוורת.
בדרך כלל אני לא מאד בעד לשמוע את החברה, אבל במקרה הזה כדאי לייחס לה משמעות.
אני אישית הייתי נפרדת לתקופה ארוכה, שתבטל את כח ההרגל, בלי לדבר באמצע בכלל. תבדקי מה קורה אז.
אולי הסדר הוא שונה???
לא הויכוח דוחה את הצעת הנישואין, אלא הוא יוזם וויכוח, כדי שתרגישי שהיום לא מתאים להציע נישואין.
נסי לחשוב על הוייכוחים שהתעוררו, האם יתכן שהוא ממש יזם אותם, כדי שלא תצפי שהיום, אחרי וויכוח הוא יציע נישואין?
ועוד משהו, הוא בן 21, ואתם יוצאים תשעה חודשים כלאמר כשהוא היה קצת יותר מעשרים, נפגשתם והוא היה כבר אחרי ביטול אירוסין.
מתי הוא הספיק כל כך הרבה?
הוא נראה לך אדם נחמד, איך הוא נראה לך כבעל?
מעניק או דורש?
מתחשב או משתלט?
חשבי על כך, בעיקר על הוויכוחים שמסייעים לו לדחות את הצעת הנישואין.
בספר אביהם של ישראל חלק א' או ב'.
נראה לי שהוא ענה שהצד השני צריך להחליט,
ואם הוא לא מחליט צריך להיפרד, אבל תבדקי את זה.
הרבה בהצלחה ומזל טוב!
הוא צריך לחזר אחרייך לא להיפך!!
כן.. זה קשה,, כי נראה כמו שאת רוצה אותו.. מאוהבת וטוב לך איתו, ומרגישה אדם יותר טוב.. זה המון!
אבל..
הוא משחק בך חמודה.. כאילו את רוצה אותו יותר משהוא רוצה אותך.. הוא צריך כל הזמן הוכחות.. מה? כל החיים תצטרכי להוכיח לו? זה מעייף! זה נורא!
ו.. אם הוא לא רוצה אותך כלכך,, הוא לא ראוי שתירצי אותו.. כאילו טוב לו בקשר איתך.. טוב ברור את נשמעת כזו רגישה ומקסימה.. ונותנת לו תחושה טובה.. אבל אולי את עולה עליו? יותר טובה ממנו? והוא מרגיש קטן לידך ולכן מפחד? אולי הוא לא רוצה דווקא אותך.. אלא את התחושה הטובה שאת נותנת לו? נחמד לכם ביחד.. אבל הוא לא רוצה להתחייב??
טוב נראה לי שמה שכתבתי קצת המאיס אותו עלייך..
יש שיר מהמם של שלומי שבת ששר: "אם יש חזק בין שנינו זו רק את"
אבל גם הוא צריך להיות משו ולא סמרטוט, מה שגורם גם לך להיות סמרטוט בשבילו!
בהצלחה מהממת!
שיהיה לך בקלות!
קשה קשה אהבה!!!
אה.. ואני רוצה לכתוב לך משו נוסף,, שכתבתי אותו לעצמי..
אם בסוף תתחתנו - אז תראי איזו אהבה גדולה יש לכם.. מקסים!
ואם תיפרדו- אז זה עוד יותר רומנטי! למה? כי למרות האהבה הגדולה איתו, את מוותרת עליה למען בעלך האמיתי! כאילו איתו זה יהיה עוד יותר עוצמתי בעז"ה!!!
תפני אליי באישי כמובן!
אשמח אם תפנו אלי בהודעה יש לי שאלה.
למה ה' ברא אותנו בררנים? למה אנחנו לא כמו בעלי חיים, שבלי יותר מידי פגישות וכל זה מוצאים זוג מתחתנים וזהו.
למה ה' עשה שזה יהיה כזה מסובך? האם יש בזה עניין?
עד כאן שאלה מס' 1'. ונעבור לשאלה 2'...
שאלה 2:
האם יש למישהו התנגדות עקרונית לפגישות בבתי קפה?
נגיד יום חם והכל ועדיין לא תפגשו בבית קפה? כי לפעמים יש בנות שכשאני רק מציע בית קפה הם ישר עונות "בית קפה?! לא, אני מעדיפה פארק" כאילו, מה אמרתי? מה רע אם אפשר אם אפשר להפגש בלי לפספס ארוחת ערב?
אני לא מבין...
לבעלי חיים גם לוקח הרבה פחות זמן להכין את האוכל, לפלוט אותו מהגוף, לבנות בית, לנדוד לאיזה טרק וגם להימעך מתחת לגלגלים של מכונית או להתחשמל בקוטל יתושים!
וכן - אנחנו רוצים שייצא משהו ממש טוב מזה.
יש לנו תקוות קצת יותר מסויימות, לא רק לרבוץ כמו אריה, והלביאה שלך תלך ותביא
טרף לגורים, ותגדל אותם.
2. עניין של אופי. יש כאלה שמתקשים עם זה, יש כאלה שלא מדמיינים את עצמם נפגשים
מחוץ לבית קפה.
למה אתה שואל אותנו?
2. אני יכולה להבין למה הן מעדיפות פארקים.
אם חשוב לך - תגיד שאתה מעוניין לבלות איתן לפעמים במקומות סגורים...
לגבי האוכל - אפשר לארגן משהו, גם אם מבלים בפארקים
(אני למשל אוהבת פארקים ולא מסתדרת עם בתי קפה. לפעמים אני מביאה כיבוד ושתייה, לפעמים המדוייט, לפעמים גם וגם... לא חייבים לגווע עד שבאים הביתה )
יש בנות שממש לא אוהבות את זה, כמוני למשל.
למה?
אני יכולה לענות על עצמי:
אני לא מסתדרת עם זה. במקרה הכי רחוק, אני אשב בבית קפה עם אח שלי ולא עם מדויט.
מפריע לי השולחן באמצע, זה רשמי מדי.
יש הרגשה מאולצת...
אני כבר מעדיפה לשבת על הרצפה איפה שהוא בקניון.
מקום פתוח נותן הרגשה פתוחה. אם מביאים כיבוד, זה משרה אווירה נעימה.
אני גם אוהבת טבע וזה לא גם לא באופי שלי לבלות בבתי קפה.
כל הנ"ל מתאים בוודאי לעוד בנות, אבל אני לא רוצה להכליל לכן כתבתי על עצמי בלבד.
קיש חציליםכתר הרימוןכמובן תלוי במקום.
וכן, זה יצא לי והיה אחלה
*שלי* זה פשוט מביך לשבת בבית קפה. שמשרתים אותי, למשל....
לאחרונה נפתח לי קצת בעניין הזה. אז רק עם מי שאני מרגישה ממש בנח. זה אפילו נהיה סוג של מדד בשבילי, אם כיף לי איתו.
1. שאלתי אותו, והתשובה שלו היתה זו: "ננה בננה..."
2. כי יש אנשים שבאמת לא אוהבים לשבת בבתי קפה כי הם לא אוהבים או שהם לא מרגישים בנוח או שהם לא רוצים להיתקל במישהו במהלך הדייט ויש אנשים שהכניסו להם לראש שזו "תרבות המערב" ושכל דבר שקשור לזה הוא איום ונורא ויש להמנע.
להיפף, אני מתכנסת בהם בתוך עצמי ומרגישה כבולה לכ"ללי בתי הקפה".
הרבה פעמים לא נעים ששומעים שיחה.
זה מאד אישי
אולי לא נעים לה מהישיבה הממושכת והמבטים....
מישהו שאני לא מכירה.. לא נעים לי-מין שריטה כזאת...
וכשאני מתכוונת לאכול אני מתכוונת לאוכל אוכל-לא לשטויות...
ויש לי עוד כמה חברות כאלה..
אם כי כבר הייתה פעם שבאמת לא הייתה ברירה, כי היה ממש קפוא בחוץ,
ונכנסנו לבית קפה, ודווקא היה ממש נחמד!
אכלנו ושתינו, אבל זה לא היה אוכל-אוכל, אלא עוגה וקפה..
אבל זה משהו לפעם ב.. לא באופן רגיל וקבוע..
בקשר לבתי קפה-
גם אני לא הייתי בקטעים בכלל, זה תמיד פידח אותי שכולם מסתכלים (לפחות בהרגשה שלי) וזה כ"כ אינטימי וקטן..
עד ש.. התחלתי לצאת עם מישו והוא הסביר לי שזה סוג של לעלות מדרגה בקשר- כי זה לא כמו לשבת על ספסל אחד ליד השני- זה כבר משהו אחר, לשבת מול אחד השני זה יותר פותח ומעמיק ת'קשר..
אז לי זה לא היה פשוט- כי לא היה פשוט להפתח ולעלות דרגה בקשר אבל בסופו של דבר זה רק תרם לקשר ובנה אותו..
אז נראה לי ש-
א. צריך להבין את החוסר נעימות שיש למי שלא רוצה לשבת בבתי קפה ומסעדות.
ב. למי שיש את החוסר נעימות הזאתי- צריך להבין שזה חלק מהתהליך, של לשבת מול בנאדם פנים מול פנים ולאכול לידו וכו'- כי תכלס, זה מה שהולך להיות בחיי נישואין, צריך להתרגל..
עכשיו, אני רוצה לסייג את דבריי- לא בהכרח שזה מתאים לכולם, ככה זה עבד אצלי וככה מרגיש לי נכון..
ב"הצלחה!
זו סתם כותרת למשוך פנימה...
זה שזה רישמי אני מסכים, אבל זה שאני אף פעם לא נכנס לבית קפה זו לא סיבה.
גם אני לא רואה את עצמי בשום שלב בחיים יושב בבתי קפה, אבל לדייטים זה פשוט נוח. בעיקר בחורף.
אפשר לשתות, אפשר לאכול, אם לא נעים אפשר רק לשתות. ועוד הבחור משלם עליך! אז מה רע?
בעזהי"ת.
באמת שאין כ"כ איפה לשבת, ונראה לי עברתי את השלב ההומלסי של חיי
ובקיץ זה נחמד.. אבל לא יותר מזה..
בררנות במציאת בני זוג נמצאת אצל הרבה בעלי חיים והיא ייתרון משמעותי בשיפור הגזע
וחוץ מזה, באמת היית מעדיף לחיות עם מישהי שלא בחרת?
2. פגישה בבית קפה היא דבר בעייתי לאנשים שמתקשים להתרכז ברעש...
ובהשתדלותנובע"ה ובהשתדלותנו
רוצה לשמוע את האמת? אנחנו בוחרים אם להיות בררנים או לא.
אם להתמקד בעיקר או בטפל בחיפוש אחר החצי השני.
אם לפסול על דברים שוליים או להתמקד בחיובי שיש באדם הנפלא שמולנו (כולם כאלו רק צריך להתבונן..)
ודבר האחרון, לחשוב האם תכונה שיש באדם שמולי זה דבר שמפריע לי ואני ויכול לעבוד עליו, או שזה דבר שפוגע בי.
אני לא אומרת שאתה צריך להתפשר ולהתחתן עם כל בחורה על פני כדור הארץ, אבל בהחלט ראוי לחשוב פעמיים לפני שפוסלים הצעה או עושים איקס על מדוייטת שזה הרגע הכרת. ואגב, לא רומזת שאתה כזה, אין לי מושג מי אתה ומה אתה אז זה לא אישי כלפיך ולא באה במטרה לפגוע חלילה.
דבר שני, בורא עולם לא ברא אותנו בררנים, אלו קליפות ונורמות חברתיות כאלו ואחרות שדבקו בנו לאורך תקופת חיינו, וחקלם לא הכי חיוביים. כך שרצוי לעשות חושבים האם אני פוסל כי אני מחפש מודל חברתי כזה או אחר שמשלב- מראה חיצוני, מצב כלכלי, השכלה, סקטור, איזור מגורים, עדה וכו וכו וכו'...
כמו כן, הקב"ה באמת שמנהיג את חיינו בצורה הכי מושלמת שיכולה להיות (והוא חלילה לא זקוק לאישור שלי או של אחרים..) . מנקודת המבט שלנו בתור בני אדם קשה לנו לראות רוב הזמן את הטוב כיוון שאנחנו מתמקדים בתוצאה הרגעית והוא בתוצאה הניצחית, אבל חשוב לזכור שלפעמים ההמתנה היא מתנה. אז אל תדחק את השעה , תצפה לישועה -היא תגיע לכבודך ובצורה הכי נפלאה שיכולה להיות! האמן לי! זו הבטחה של מלך מלכי המלכים
לגבי בתי קפה, מדובר בנתון משתנה. יש בנות שמרגישות נבוכות לצאת בפגישות הראשונות למקומות פומביים ולכן מעדיפות פארקים למיניהם , ויש כאלה בגילאי 23-24 + ואפילו פחות שמעדיפות בתי קפה. תנסה למצוא את האיזון עם המדוייטת. תבוא לפגישה עם החיוך שהנה אתה הולך להכיר אדם חדש וכמה שזה בטוח הולך להיות מהנה בשבילך , וככה גם תעבור את הדייט בצורה הרבה יותר חלקה ופחות מצפה.
בהצלחה!
"א-להים עשה את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים" ! [קהלת]
כשיוצאים מרובד החשבונות הרבים קורים נסים כמו שאמור להיות
ואין הכוונה להיות בעלי חיים.
פשוט להיות בהרפיה, בשלוה ובטחון. ישועת ה' כהרף עין - הכוונה בהרפיה.
ובוודאי שגם חתונה לא אמורה להיות עניין מסובך
"קשה זיווגו של אדם לפני הקב"ה" - זה הקושי שלו בלבד!
אולי אנחנו לא מאפשרים?!
ועיינו בחתימה
מוטיז
אבל מה לעשות- ניסית את הכי טוב שלך, לא?
אתה במסלול הנכון, ה' איתך, וזה ישתפר, בע"ה!!!
בהצלחה!
ובהשתדלותנובע"ה ובהשתדלותנו
יודעת שלפעמים זה נשמע קלישאה ולא באמת אנחנו מעוניינים לשמוע משפטים כאלו. הדבר היחידי שבא לנו זה לשקוע בקושי הפרטי שלנו ולהסחף, כי זה גם הכי קל להתבאס ולכעוס ושוב להתבאס..אבל תזכור שהניסיון הזה קירב אותך עוד צעד אחד (ואולי אחרון) אל הבחורה המושלמת בשבילך אותה אחת שתיהיה בדיוק מה שאתה מחפש!!
שים שיר טוב בפוול ווליום ותשיר מכל הלב יחד איתו! תרקוד! תקפוץ ותעשה שטויות עם עצמך עם חבר/אח או מי שבאלך עד שתרגיש שאתה חוזר לעצמך, לשמחה, לכוחות מחודשים לעוד ניסיון-הניסיון האחרון שיוביל אותך אל הטוב המושלם
אחרי שאתה מרגיש רציונאלי, תנסה אפילו לחשוב מה הדייט הזה לימד אותך,במה הוא עזר לך-זה יתן עוד כוח להסתכל על התמונה בצורה אחרת.
ובכלל לא לשכוח להמשיך להתעורר, להתפלל ולבקש מבורא עולם
ב"הצלחה!!
ישנן צרות גדולות יותר...
אם לא, כנראה שזה באמת מושג שאח שלי המציא..
בכל אופן, זה בעצם אומר דייט לא קשור בע-ל-י-ל.
דייט כזה פשוט לא לוקחים בחשבון (לא שצריך לעשות ספירת דייטים אבל בסופו של דבר זה מה שקורה, לפחות לי..), מתעלמים ממנו, מחליקים אותו ועוברים לבא בתור בלי לנסות אפילו לחשוב על מה אפשר ללמוד מזה ובלה בלה בלה (חוץ מכמובן-איך ובאיזו שיטה להתנקם בשדכן/שדכנית..).
בצורת החשיבה הזאת נראה לי שהבאסה יורדת הכי מהר.
בתקווה שלזה באמת התכוונת כשכתבת דייט גרוע, ושלא יצאתי סתם לא קשורה..
יכול להיות שהוא כבר הספיק להתחתן מאז
או לפחות נוהג להשתמש בו..
הצילו!!
מה עושים??!
מתפנקים על ד' יתברך
יטבתהבכל זאת תודה... ננסה
ספרי..
יהיה טוב אני מקווה..
כתר הרימוןייעוץ טוב והכל מסתדר
ב"ה
כתר הרימוןככה, בתוך שעה וחצי?
אשרייך!
תגידי על זה תודה!!!
לא תמיד זה קורה לכולנו....
