ולעניין- הרבנית ימימה מזרחי מדברת אליך? היא מדהימה!!!!! אין לי מילים!

בעזהי"ת.

 

הרבנית ד"ר יעל צוהר, הרבנית ד"ר נעמי שחור, ד"ר לאה ויזל, שולמית בן שעיה.

אני לא יודעת אם הן יסכימו בחינם, בכ"ז, זה השקעה מצידן והן מאוד מבוקשות....

את המספר של שולמית את יכולה לקבל באישי, את של השאר- אני אברר לך במידת הצורך

בס"ד

 

תודה מקסימות, אבל כל מי שרשמתן למעט אחת כבר נמצאות אצלי ברשימה.

(ו-בוודאי שהרבנית ימימה מזרחי מדברת אלי!!)

אז אני שמחה שכיוונתי לדעת גדולים, אבל אשמח לעוד דמויות..

אני צריכה מגוון רחב בלי-עין הרע.. תודה!! תזכו למצוות ולחתן במהרה, ולכל הישועות!

 

(ועוד משהו קטנטן- ברור שבנות הן ממין נקבה, ראית פעם בנות ממין זכר? )

באתרים של המדרשות, ברובם מוצגות שמות הרבניות, רובן מעבירות בין השאר גם בנושא זוגיות, ובחלק מהאתרים יש שיעורים מוקלטים ותוכלי להתרשם בעצמך.

 

http://www.midrashot.net/list.asp

 

הרבנית לבנון (מדהימה!)

 

אפשר לפנות לבניין שלם ולשאול אותם- יש להם מגוון רחב.

 

לגבי מחירים- אין לי מושג..

בס"ד

 

אפשר להסביר את זה על דרך שיטת "הפכים משלימים" של הפסיכולוג השוויצרי קרל יונג. זה היופי בארץ ישראל ....

והאמת שאין לי מושג אם זה המצב. בנות? זה נכון? 

בס"ד

 

אבל ברור שגם האופי הספרדי \ תימני\אתיופי יכול להשתלב עם האופי האשכנזי. בישיבתי הקדושה יש רוב של נישואי תערובת..

לא להסתמך על "סקר" בפורום...

 

ולגבי השאלה הראשונה- אין ויכוח לגבי מה שאתה יותר אוהב.

רק תזכור -

שכשאוהבים את הפנים אוהבים גם את החוץ...

בס"ד

 

ממש התבוללות....

 

{צ}

 

הבעיה היא שרוב הבחורים שמציעים לי הם אשכנזים 

אני מתנחמת בכך שהקב"ה ישלח את מה שמתאים, בעיתו ובזמנו.

לדעתי לא כדאי לפסול על זה, כי אחרי שמכירים את הבחורה המשיכה מאוד יכולה להתפתח (יש לא מעט סיפורים כאלה...) אבל זאת דעתי.

אלא רק ״בת״.....

אבל אצלי זה כך.בהחלט

לאיזה כיוון?מחפשת דווקא מראה בהיר ולפעמים פוסלת על זה? או מחבבת במיוחד שחומים...

מראים לך אותה, היא הבחורה שלך, הכל טוב בה, והיא בהיר/שחום, לא תצא איתה?

 

זה משו שכל החיים תאכל את עצמך עליו?

 

לא תוכל להתמודד עם מישוי בעלת צבע עור שונה ממה שדמיינת?

 

תחשוב על זה..

"אולי שתלבש רק סגול.. או צהוב"

 

לא באתי לסתלבט.. אך קומי אורי כבר אמרה את דברי.

 

ברור שאתה צודק (את?) אבל מה זה שייך? בשלב ההצעה מדובר במשהו תיאורטי לגמרי. בד"כ אפילו לפני שהשדכן חשב על מישהי...ברמה התיאורטית הזו הגיוני להעלות דרישות שיתמוססו ברגע שתפגש עם אדם אמיתי. יש מבין?

ואין הרבה אשכזנים שיסתדרו עם מנטליות מרוקאית משפחתית או עם תימנים וכן להפך בין עדות.

 

צריך להיות מיוחד בשביל זה

ולצערי יש לי כמה חברות תימניות מתוקות ומקסימות שתקועות (רק) בגלל העקשנות שלהן שלא להכיר בחור תימני או שבחורים פוסלים אותן כי הן תימניות.
ובאמת הסיבות הן ''אני מכירה את זה מהבית ולא רוצה תימני עקשן'' או ''אני לא רוצה תימניה כהה''.

לפעמים זה נשמע טיפשי אבל מי אני שאביע דעה |אשכנזיה מידי‏|‏

לטעמי, אם המאמר הזה לא היה מתפרסם כאן..

 

לא מוסיף אהבת ישראל, ומכניס לאנשים בראש דברים שלא היו חושבים עליהם. חבל. הכח של הלשון.. (וגם הכתיבה)

וזה ממש לא נכון!..

אני אשכנזיה א"ט, ודווקא במשך מלא שנים (כשהייתי אולפניסטית עליזה וזה) החלום שלי היה להתחתן עם תימני..

אפילו יצאתי עם שני תימנים..

בחיים לא שמעתי על מישהו שפוסל מישהו רק כי הוא תימני!!

אבל אני כנראה תמימה.. זה נשמע לי הזוי ברמות.. 

זה יותר בעיה של מנטאליות שונה,

אמנם יש אנשים שאצלם זו גזענות ולדעתי הם ילדותיים

ישהדברים תמנים נדיבים מאד ויש ששומרים את הכסף בכיס,יש רגועים ויש כעסניים ויש חסרי סבלנות .זה שונה מבית לבית..עם הזמן התמנים השתנו הרבה..יש כאלה שהישארות כמו פעם..

כנראה שמדובר במראה חיצוני ולא בגזענות..

עליהם.

אז זו כן גזענות.

 

ואכן זו מנטליות שונה אבל תלוי באיזו אוירה גדל כל אחד וכמה הוא מתחבר אליה בכלל..

 

ומראה חיצוני זה מאד אינדבידואלי.

ראינו הרבה זוגות ציבעוניים..

 

העולו מספר רעיונות לפשר חוסר העניין לצאת עם המדוברים בכתבה,

 

ולעניות דעתי המסקנה היא ש

 

"בני עדות המזרח רוצים בהירה וזה עניין של שדרוג מעמדי, מוביליזציה"

 

והעדפה היא על רקע המראה החיצוני ופחות על ה"עדה"..

 

אך זו דעתי..מותר לך לחלוק עליה

 

 

וקרדיט כמובן! - 

 

המאמר פורסם במגזין "תימא" - כתב עת לחקר יהדות תימן

התנהגות) יותר מאשר על המראה

 

שתימנים ניראים ממש טוב(:

וממש מוזר לי לקרוא שזה בגלל מראה חיצוני... כי לדעתי, זה הדבר האחרון שחסר להם...

הדעות חלוקות בעניין..וטוב שכך...אחרת היה משעמם..

אם הם מדברים על צבע עור, רוב החברות שלי מדמיינות את בן זוגן עם צבע עור כהה (זה הפך להיות הביקוש היום XD)

 

אם מדברים על המנטליות, לי אישית יהיה מאוד קשה להתחבר למנטליות של תימנים, פשוט כי אני פולנייה עם כל הסטיגמות שבדבר.
וחוץ מזה, בלי קשר לתימנים, זה מאוד קשה להתחתן עם בנאדם ולשנות הרבה מהמנהגים שהיו לך כל החיים למנהגים שלא הכרת או שלא חווית. לכן הרבה מעדיפים להתחתן עם אנשים ממוצא דומה.

רוב החברות זה יפה..אך מה דעתך בענין?

אני לא מתחברת למנטליות ואני רוצה בית אשכנזי- ככה גדלתי וככה מרגיש לי הכי בנוח.
בשירות הייתי בבתים בוכריים, תימנים, מרוקאים ועוד הרבה והבנתי שהכי מתאים לי מה שגדלתי עליו.
אם זה אומר שאני גזענית, סבבה.

מצד שני, יהיה מעניין לשמוע את הדעה של הורים שומרי מסורת (בהתאם למסורת של הארץ שלהם, הפולנים והצרפתים אמנם גרים דיי קרוב, אבל המסורות שונות לגמרי) שהבת שלהם משנה הרבה מהמנהגים ועושה דברים אחרים לגמרי, בהתאם למסורת של בן זוגה

אני לא רואה מקום להתייחס לדברים האלו כאילו וזה ראיה,יכול להיות שאין זו המציאות הרחבה בשטח וזו בעצם הגזמה בגלל שאנחנו הציונות הדתית וד"ל.

היה לי לכתוב כמה תהיות לגבי עצם הסוגיה (בעניינים של פסילה מראש על סמך מחשבה שאין לה סימוכין של ממש(להוציא דעות קדומות שאין להם מקום ולא על זה אני מדבר),והאם מחשבה זו בכלל ראויה להיות מקור לפסילה) אולם אני לא רואה צורך ספציפי באשר לספק של קיום הדברים בפועל בצורה רחבה..

אך דע שהם קיימים..בציבור החרדי הם משש קיצוניים בנושאים של השידוכים - ספרדים - אשכנזים...(יו"י)

 

ובציבור שלנו העניינים נמצאים בעיקר מתחת לפני השטח..חלק יותר פתוחים וחלק פחות להתחתן עם מישהו לא

 

מהעדה שלהם..אך זו המציאות וקשה להתעלם ממנה..

שלא נכון להסתמך על זה בתור מקור.

כמובן שלעצם השאלה לא התייחסתי..
 

כמו שאני לא מנהלת סתם שיחות עם בנים כך גם כאן...

אם מדובר במטרה רצינית ולא סתם שיחה- אז רק אחרי שבררת על האדם ונראה שבאמת ישנה התאמה בסיסית ובסיס לקשר.
וגם אז...נראה לי יותר נכון במסר אישי ולא סתם לשוחח שעות...כמו שאני לא בעד לדבר שעות בטלפון לפני פגישה ראשונה.
מה גם שכתיבה של בן אדם יכולה להיות מאוד משלה ושונה מאשר דיבור ומפגש איתו...

ובהזדמנות חשוב לי לומר ,שאם פתחת בשיחה אישית עם מישהו מהמין השני ..לפני שאתה כותב מגילות, מעלה נושאים....תשאל אם הוא מעוניין להתכתב.
זה לא נעים אחרי שמישהו כבר כתב לך איזו מגילה,וכבר השקיע והביע דעה על מה שכתבת או סתם סיפר על עצמו....לייבש אותו ולומר שאינך מדבר ש''א עם בני המין השני.

אבל מודה, שאני גם באופן כללי לא בעניין של הכרות באינטרנט...
כמובן, מדברת רק על עצמי. כל אחד מה שנכון לו.

אם זה למטרה רצינית אז אני לא רואה בעיה.

 

אם זו שיחה סתמית לא נראה לי מתאים.

 

וחבל לפסול שיחות רציניות עם המין השני רק בגלל  שזה דרך האינטרנט-

יש פה חבר'ה ממש טובים!

כמו שכתבה "אהבה אחישנה". אם אני לא מדברת עם בנים סתם באמיתי אז למה כאן כן?

ובאמת יש משהו משלה מאד בהתכתבות. (אפילו עם אנשים שמכירים) ומסוכן ליפול בזה.

מי שמחפש למטרות רציניות, אז באמת לבדוק את זה קודם. כמו שמבררים בדר"כ.

אני אישית לא חושבת שאמצא פה את בן הזוג שלי ככה שאני בכלל לא מתכתבת עם בנים..

אם זה בפורום לקראת נישואין וזוגיות לדעתי יש לזה הרבה מקום (כמובן כשיש מטרה בשיחות גם אם לא ישירות )

ומה בדיוק להבהיר, אני לא חושבת שיש בעיה. 
השאלה היא אם יודעים באמת היכן לשים אותו. לפעמים זה הופך לאישי מדי...

שהצד השני לא מפתח ציפיות ומבין שזה דיבור בעלמא..

מה שכמעט לא קיים פה בערוץ

 

SO.. תסיקי את המסקנה..

 

נ.ב בלי הגזמה כן?!.. (למי שהקטע הדתי קצת חשוב לו)

אדם צריך לגשת לכל מה שהוא עושה עם מטרה.

פתחתי שיחה עם מישהו או מישהי - יש לה מטרה. מה אני צריך ורוצה להשיג עכשיו.

 

אם משהו מוגדר תחת "קלות ראש", עדיף שלא יקרה בכלל גם ללא מין נגדי. אם משהו הוא רציני ומתוך כוונה לקדם משהו - שיקרה ומה זה משנה מי מהצד השני של המסך והמקלדת.

 

 

השאיפה צריכה להיות לחיות חיים ממוקדי מטרה. לא תמיד זה מצליח אבל זו השאיפה.

בכלל, מול המחשב (ובעולם בכלל) אפשר ל"אדות" שעות ובקלות לאבד את הכיוון רק מלשרוף זמן. צריך לשים לב עד כמה מה שאנחנו עושים עכשיו מגשים את השאיפות והכיוונים שלנו, או לא.

 

האם לדעתך פניה לבני המין השני "לצורך" משהו היא לגיטימית?

 

ואם הפניה היא כבר לא חד פעמית? 

גם 10 פע'.

 

[אני שחושבת שלא טוב להרבות בסתם שיחה..]

זה גם בסדר?

אבל שוב- כמובן שהאידאל- שישאר בצד הטכני בלבד,

או למטרה מסויימת..

וגם אני לא תמיד מצליח ליישם אבל זאת השאיפה.

 

אין דבר כזה טוב או רע,

הכל תלוי איך מה כמה וכו'.

 

בעקרון, מי שמדבר\עובד עם בנות לא אמור להרגיש משהו מיוחד.

לבחור ישיבות? לא יודע.

 

טוב? לקחת את זה בפרופורציה הנכונה- וירטואלי.

מועיל? מי שיתחתן ע"י דרך כזו, כנראה שזה הועיל לו...

נתתם לי תובנות..
את המחשבות של עצמי אני יודעת, המטרה הייתה לראות מה אנשים חושבים על זה.

וy.s לא יודעת איך הגעת מההודעה שלי למה שהיה..
אני מבינה שהניק שלי לא עושה קונוטציות חיוביות בקשר לנ"ל.. וחבל..
אני כבר עשיתי Next אחד גדול...
והמבין יבין..

והוא רוצה לדעת מה דעתנו בנושא...

 

אבל גם אם הוא רוצה להציע, לדעתי זה עניין של כל מקרה לגופו, ויש צורך פשוט לבדוק מולם.

כל אחד שונה. יש כאלה זה יתאים להם, יש כאלה שלא...

15 שנה? 17 שנה?

ממש לא נראה לי.
ממש לא.

יש משמעות לכזה פער. גם במקום העכשווי ובטח שבעתיד.

כשתהי בת 50 עם כח ומרץ תרצי לחיות עם בעל קרוב ל70.......?
מעבר לצד הפיזי, זה גם מקום אחר בנפש


ולי באופו כללי זה לא מתיישב עם שום תחושת הגיון.

אבל ...שכל אחד יחליט לעצמו.

זה נראה לי מבוגר מדי

בראוו

סבא שלי היה מבוגר מסבתא שלי ב-14 שנה.

היא נפטרה לפני 21 שנה. הוא עדיין חי ובריא.

אי אפשר לדעת.

 

גם להורים של גיסתי - יש פער גדול ביניהם.

וזה לא משנה שום דבר.

 

זהו.

טוב חברי הפורום ההפרש הוא 11 שנה,

כתבתי פער יותר גדול כדי לראות מה התגובות ומה הלך הרוח לגבי עניין כזה,

המסקנה שהגעתי היא שאם לפער של 14 שנה יש דעות לכאן ולכאן אז 11 זה עדיין פער סביר והגיוני ושווה לתת הזדמנות להצעה כזו לאור העובדה שבחור טוב בדורנו זה מצרך מבוקש!!!

תודה

אחד- מבאס. עוד שנה עברה ו... כלום. נשארנו באותו מצב: לבד.

 

צד שני... שזה שטויות!

נכון, העובדה הברורה כשמש שאני עדין לבד נשארת נכונה אבל...

אני ממש לא אותו דבר!!

כמה דברים גיליתי על עצמי,

על החיים שלי,

על השליחות שלי,

על הטוב שבי,

על השאיפות שלי,

על העקרונות שלי,

על החידושים שנבעו,

על עולם הגברים! (בכ"ז... פוגשים כל מיני..)

 

אז ברוך ה'. אני שמחה שאני הולכת בדרך שה' סלל-סולל לי. אני בטוחה שזה הכי טוב עבורי. הכי-הכי-הכי טוב!

 

 

אז כן. יש מוות. יש מוות של הזמן. אבל אני לוקחת מהזמן הזה את כל היופי, הכיף, השמחה, הלמידה... והולכת עם זה קדימה, ממשיכה במסלול של ה'.. מקווה שעושה רצונו...

 

 

עצה שלי- לזכור שצריך להנות מהדרך. לא להסתכל רק-רק-רק לפסגה, אחרת מפספסים את כל הנוף, הצמחים, העצים שבדרך...

 

אז תהנו לכם! בדרך שלכם...

1. נגמרו לי המועדי ב'! קולולולולולולושש!!

 

2. למרות הלימודים, הצלחתי להגיע לשיעור (תורה) ממש ממש מועיל וטוב, ב"ה!!

 

3. ה' בחסדיו שלח לי משהו שהייתי  צריכה כבר הרבה זמן... 

 

4. הצלחתי להשתפר/לעמוד במשהו מאוד קשה...

 

 

ת-ו-ד-ה   ל-ך   ה'!!!

הייתה שבת ב"ה ממש כיפית.. ומחר בעז"ה יש לי יום הולדת (מתרגשת)..

וחתן מתאים בקרוב..

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!

מזל-טוב

*ב"ה מצאתי מדרשה טובה שאני מרגישה בה אמת חזקה והרגשה נכונה כזאת

*ניתקתי קשר שהיה לי גרוע וכבר המון זמן ניסיתי לגמור איתו. קשה. אבל ב"ה הולך ונהיה טוב

*הספקתי ללמוד הרבה לקראת ר"ה וזה עושה לי טוב

 

ופשוט טוב ואבא טוב

 

שיהיה לכולנו שבוע מצויין. שבוע אחרון לשנת תשע"ב.

 

ומזל טוב לך, חייכנית

תודה רבה לאבא שבשמיים על כל מה שהוא משפיע ועושה בעולם הזה למרות שאין תשובות להכל אבל עדיין מאמינים שהכל הכל ממנו יתברך שמו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

אבא- תודה שאני ממשיכה להאמין בך ולשמוח בך!!!

על שסוף סוף זימן לי קשר עם בחור שהכי כיף לי איתו.

א. תמו חודש ימים של סבל בקורסי קיץ עמוסים ומלחיצים. נשארו עוד מבחן ועבודה.
ב. שיחה משמעותית וחזקה עם חברה שעוררה אותי.
ג. לאט לאט נכנסת לתלם..
ד. חברות טובות ומשפחה מתוקה ואוהבת.. ב"ה!
ה. עוד לא התחתנתי. ב"ה!!

שבוע אחרון לשנה זו! שיהיה לכולם שבוע טוב, מנוצל, שמח ומקרב לה'!

שבוע שמייח במיוחד

מיום שני כל יום חתונה
יום שישי 7 ברכות
מוצ"ש 7 ברכות שהיה אצלי בבית
יום שני הקרוב חתונה

 

בס"ד

 

דבר תורה לפרשת כי תבא

מבוסס על "מה שתשיב הפרשה" של הרבה זאב קרוב שליט"א

 

בפרשתנו מופיעה פרשת הקללות. הקללות הקשות והנוראות האלו כבר התקיימו בהיסטוריה שלנו: הרמב"ן מסביר שרובן ככולן התקיימו בבית שני, וגם בהיסטוריה הלא רחוקה שלנו, הרבה מהצרות יכולות להתאים למה שכתוב בקללות. לצערנו, אמונתם של רבים מאיתנו נחלשה מפאת הצרות, ותמיד נשאלת את אותה השאלה: כיצד ייתכן שיש בורא ומנהיג לעולם והוא אינו מונע רע שכזה? אפשר עוד לחזק את השאלה בזה שהקב"ה הוא רחמן: “ורחמיו על כל מעשיו” (תהלים קמה ,ט). איך ייתכן שיש מציאות של רע בעולם?

 

ראשית לכל דבר, חשוב להבין שהרע אינו מקרה. הרמב"ם בהלכות תעניות כותב: “אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. ” (הלכות תעניות א, ג). זוהי דרך אכזריות, לחשוב שהאדם מושלם ושהאדם זך לצרות הנופלות עליו.

 

שנית, הקב"ה ברא ומנהיג את עולמו, וזה גם כולל בריאת הרע: “יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע, אני ה’ עושה כל אלה” (ישעיהו מה,ז). ואכן, אנחנו רואים שבתורה קיימת מציאות כזאת: בימי נח כל העולם נחרב פרט למשפחה אחת, במכת חושך ארבע מחמישה של עם ישראל נהרגו...

 

ולכן איש אמונה לא צריך להיות מופתע ממציאות הרע ומהצרות, אלא הוא צריך לדעת איך להגיב עליהן.

 

ולכן, מכיוון שמקורו של הרע מהקב"ה, זה ברור שהוא אינו מקרי. הקב"ה ברא את העולם לשם תכלית אחת, ויש לרע מקום בתכלית הזאת. הרבה פעמים ייסורים באים לכוון אותנו לדרך נכונה: “כי כאשר ייסר איש את בנו, ה’ מיסרך” (דברים ח,ה). העולם בנוי כזה, שהטוב צומח מהקשיים, שהאור מופיע אחרי החושך. בדרך כלל דברים שהאדם מתקשה לבנות מחזיקים מעמד זמן רב, כי הקשיים, והרע הם חלק מבנייתו. הקב"ה הוא טוב, ולכן כל הרע שהקב"ה מפיל עלינו מטרתו להטיב את הבן אדם. ועל זה אנחנו מצווים לברך: “חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטוב” (ברכות פ"ט מ"ה).

 

מציאות הרע אינה באה רק כתוצאה של חטאים, אלא היא יותר עמוקה מזה. הרע קיים כדי להשלים את האדם ואת העולם. הן כי הוא חטא, והן כי האדם או העולם יכולים להגיע למדרגה יותר גבוהה מהמדרגה בהם הם עכשיו. במסכת יבמות (סד ע”א), הגמרא שואלת למה אבותינו היו עקורים ועונה כי הקב"ה מתאווה לתפילה של צדיקים. היה צורך של תפילה שאפשר לספק רק בזכות תפילתם של צדיקים.

 

נחזור לפרשתנו: כתוב שהקללות תבאנה עלינו “תחת אשר לא עבדת את ה’ בשמחה ובטוב לבב מרב כל” (דברים כח, מז). יש לשמחה מקום עיקרי בעבודת ה’. בניגוד למה שיכולים לחשוב, שמחה אינה מין הרגשה חיצונית אלא פנימית ביותר: השמחה נובעת מהביטחון בה’, מהידיעה ש"טוב ה’ לכל", שכל מה קורה הוא לטובה. שיש מטרה לכל רע ושבזכותו אנחנו לומדים, משתפרים ובונים את העתיד.

 

חז"ל אמרו על תקופת בואו המשיח שהיא מלאה קשיים וייסורים. “חבלי משיח” מתארים מצב של סבל לא רק פיזי אלא גם רוחני. במאה השנים האחרונות, חווינו שואה שבה נהרגו שש מאוד ריבוא מאחינו. בניסי נסים חזרנו לארצנו, וכל יום אנחנו פוגשים חילול ה’. לא תמיד מבינים למה כל זה קורה, אלא צריכים להאמין שגם לזה היה חלק בבנית הטוב ובביאת המשיח. יום אחד הכל יהיה ברור, נבין את מקומן שכל המאורעות האלה.

 

שנזכה בקרוב,

שבת שלום! 

בתודה ובשבח לא-ל התארסתי

איזה משמח לשמוע!!!
הרבה שמחה ונחת!

שתזכו להקים בית נאמן בישראל מתוך אהבה אחווה שלום ורעות!!


בשורות טובות

בנין עדי-עד מלא אושר ושמחה!!

שהיה במזל-טוב!!!
ותזכו לבנות בנין עדי עד!!

ספר ספר! מי המאושרת??

טוב שאמרת! ;)

יהיה גם נחמד שלא תצפי שהוא ישאל את זה,

כמו שכדאי שלא תצפי שהוא יחמיא לך

או שיביא לך אבנים מהירח עוד בפגישה הראשונה

 

אם נמשיך לצפות, אני לא מאמין שנגיע רחוק,

כי כל דבר טוב שהוא/היא יעשה/תעשה, יהיה מובן מאליו בשבילנו!

 

אבל את בדרך הנכונה,

אם את מציפה את הדברים שאת רוצה שיקרו,

את נמצאת בדרך הנכונה.

 

 

כך הוא יוכל ללמוד לעשות מה שאת אוהבת 

הוא ירוויח אישה מאושרת 

והוא יהיה מאושר שהצליח לגרום אושר לאשתו.  

 

 

 

ובכללי, (זה מיועד בעיקר לבנים שבנינו)

אני ממש מסכים איתך,

לא כדאי להשתמש בשיחה הראשונה אך ורק בשביל לקבוע מקום ושעה

אלא בעיקר כדי לשבור הקרח.

אם נשקיע קצת יותר בשיחה הראשונה,

זה ישרה אווירה טובה על הפגישה הראשונה ובכלל על כל הקשר. 

 

 

 

אחזור שוב למה שאמרתי בהתחלה,

אנחנו שואלים (לפחות רוב הבנים שאני מכיר)

ומי שלא, טוב עשית שאמרת לו!

 

 

 

תודה רבה לך שהארת את ענינו!

תבורכי בזיווג הגון! 

צריך להיזהר לא להאריך יותר מדי בשיחה...

את צודקת לגמרי

אם מדברים יותר מדי זה יכול כבר להרגיש דביק, לוחץ ולא נוח!

 

אבל הערה קטנה בשבילכן הבנות,

אם אתן מרגישות שזה דביק, לוחץ וכו'

בבקשה תגידו את זה!

(אנחנו מנסים לבנות פה קשר, קשר בנוי על דיבור ושיתוף, לא על הפנמה)

 

בנים הם אנשים יחסית זורמים,

משמע שכל עוד אתן מדברות וצוחקות,

מבחינתם זה אומר שאתן נהנות.

 

מקרה שקרה לי,

שהיו לי רצף שיחות עם מדוייטת לפני הפגישה הראשונה

(היו 3 טלפונים, שהיו אמורים בכל אחד מהם לקבוע מקום ושעה, אבל כל יום זה נגמר בכך שצץ שמהו)

כל שיחה הייתה ארוכה מאוד

השיחות הארוכות נמשכו גם לאחר הפגישה הראשונה

בסוף הקשר היא טענה שחנקתי אותה בכך שדיברתי איתה כל יום זמן ממושך...

 

אני יכול להעיד על עצמי שבכל שיחה שאלתי אותה מפורשות האם נוח לה המצב הזה שאנחנו מדברים שיחות כ"כ ארוכות בטלפון.

היא תמיד ענתה שכן, וממש כיף לה לדבר.

 

מצטער,

אני לא נביא

וגם רוב החברים שלי לא נביאים.

 

בנות מתוקות,

אם לא תגידו שזה מפריע לכן,

הוא לא ידע!

 

ועוד הערה קטנה בהקשר הזה,

תקף גם לנשים הנשואות!

 

מכיוון שאנחנו לא נביאים,

אנחנו מבינים מה טוב לכם מתוך דבריכם!

 

ומכאן, בבקשה אל תגידו לא ותעשו כן עם הראש

 

אסביר את דבריי בעזרת משל:

 

מישהי מגיעה הביתה במצב רוח לא משהו 

בעלה רואה אותה, ורוצה לנחם אותה 

היא ישר אומרת לו: "תעזוב אותי אין לי מצב רוח" 

אבל בתוך תוכה היא ממש רוצה לקבל ממנו חיבוק 

 

מה הבעל שמע?

"תעזוב אותי" 

 

 

מה הבעל יעשה?

תעזוב אותי 

 

 

מה האישה תחשוב?

למה הוא לא מתייחס אליי? 

 

 

הוא מתייחס אלייך

אפילו יותר ממה שאת מצפה

אבל את אמרת לו "תעזוב אותי" והוא באמת עזב. 

 

 

אין התעללות גדולה כמו זאת בגברים

להגיד דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר 

 

 

 

בתקווה לקשרים שמחים

ולבניית בית נאמן, אוהב ומאושר לשני הצדדים.

לאט לאט הבנות לומדות להגיד את תחושתן

והגברים לומדים להבין את האישה שלהן גם בלי מילים.

 

בכל מקרה - לא חושבת שזה טוב שיחות רבות וארוכות בתחילת הקשר.

ברור שאם גרים רחוק ואין ברירה אז מדברים בטלפון, 
אבל אם נפגשים הרבה, אני אישית מעדיפה לא לדבר בכלל יום שלם מלדבר אפילו עשר דקות בטלפון. 
[הודעות או צ'אט זה סבבה]

צריך להבין שבאופן כללי יש אנשים שקשה להם עם המכשיר הזה, ויש אנשים שאין להם בעיה לדבר בו שעות...

 

(http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t460077#5375768)

בהתחלה יותר קל להתחיל להיפתח דרך הטלפון וממשיכים את זה פנים אל פנים.

(רק צריך להיזהר שזה לא יהיה במקום הפגישה.)

 

ובהמשך - איך אפשר שלא לדבר?

דווקא בהתחלה אני ממש מתקשה עם כל מה שקשור לטלפון. 
אח"כ זה עוד נסבל...

צריך לדעת שמתחתנים לומדים לאט לאט לא להקשיב למילים שיוצאות לה מהפה אלה למה שהיא אומרת מכל הגוף שלה ובכללות משדרת..

 

אין מה לעשות היא בת והיא תשאר כזאת.

נכון שגם היא לומדת לדבר, אבל אם תבנה על זה לא תגיע רחוק( זה פחות נכון לגבי תחילת הקשר שאז אתה מכיר אותה פחות וגם אם תרצה לא תצליח להבין את המסרים שהיא משדרת..)

אני חושבת שזה גם לא נכון.

אבל אני מצפה למינימום של הנימוס- לשאול: מה שלומך?" גם אם זה לא שאלה לעומק, הרי אני לא אשפוך לפניו את כל תלאות יומי... אבל סתם- לגלות קצת אכפתיות, ולא לפחד כ"כ.

זה לאנעים- כשישר נגשים ל"פרקטיקה".

 

ונפשי- קל מאוד לומר "תגידו". אבל זה נורא מפדיח. בחיים שלי תמיד הייתי אומרת "אז יאללה, תגדיו!" אח"כ למדתי על בשרי כמה תכלס זה קשה ומפדח.

בין בני זוג נשואים זה ענן אחר- חובה ממש לדבר. בין מדוייטים... הכל עוד לא אמיתי ממש.

בוודאי שזה קשה, לא נעים, ומפדח

ואפילו מאבד מהאפק של זה שאת יודעת שהוא עושה את זה רק כי ביקשת

 

אבל זהו חלק ממטרת הקשרים האלה,

להרגיל אותנו לדיבור עם המין השני

להרגיל אותנו לקשר עם המין השני, על כל המשתמע על כך

להצליח להפתח בפני המין השני, לדעת להכיל את המין השני

 

הקשרים האלו לא נועדו אך ורק למצוא את החצי השני

אלא בכדי לתת לנו כלים שנוכל בעזרתם לבנות בית מבין, אכפתי, קשוב ונעים לחיות בו.

 

אני בהחלט מסכים איתך שיש מינימום נימוס

וטוב עשית שהעאלת את זה.

 

 

 

יפה מאוד!!!

תמיד נחמד לשמוע התעניינות מהצד השני [אפילו שזה ממש בהתחלה..]

 

אבל!

 

זה לא אומר שהבחור לא אכפתי!

אבל אל תשכחי שיש כאלה שהם ביישנים יותר... שאפילו השיחה הכי קצרה מפדחת אותם...

 

ב"הצלחה!

 

 

שהיא תדבר עם הבנדוד שלך ותגיד לו שראתה בחתונה את זה וזה והיא חושבת שזה יכול להתאים, היא קצת ביררה וכו' ושהוא יריץ ת'עיניינים.

מי צריך את כל הטלפון שבור הזה?? 
תשיגי את המספר שלו, תתקשרי, תשאלי "היי, אתה זוכר אותי? בא לך להיפגש?"
ותסגרי עניין. 
 

אבל בחברתנו הדוסית העניינים הללו כ"כ מורכבים,

כ"כ לא פשוט להתקשר ככה פתאום לאיזה בחור וליזום קשר..

אמא שלך כבר שאלה עליו.. למה שזה יבוא מכמה כיוונים?

 

"נס קפה"-

אני מבינה אותך, כי לסמוך על הזיכרון של אבא של הבחור...

 

עצתי היא-

אולי תבקשי מבנדוד שלך שיבדוק את העניינים יותר לעומק? (אם נראה לו בכלל שיש מצב בינכם... הרי סך הכל דיברתם דקה..) 

שפשוט יהיה מתווך בינכם.. מכאן כבר זה פשוט יותר... לא?

 

ב"הצלחה!!

אם בחורה היתה פונה אלי דרך שני אנשים הייתי חושב שהיא לחוצה

 

אפשר להזכיר לאבא..

 

בכ"מ- הוא לא אמור להיבהל... הרי היתה חתונה!

ובייחוד הנשואים.

 

ואני אומרת את זה ברצינות,

אבל עם הרבה ציניות, כי זה כ"כ מבאס שדברים כאלה חשובים נופלים להם בין הכסאות ונמרחים.

ואפשר להיות עסוקים בכל יום ובכל רגע, גם ברווקות וגם בנישואין.

השאלה מה חשוב לך ומה לא.

 

כנראה אדם נשוי (לא כולם, אבל רובם)- 

לא מבין את עומק החסרון, את עומק הקושי והכאב.

לא מבין כמה דמות אנושית משמעותית פה בסיפור,

כמה מישהו צמא לסיוע שלו,

כמה רגע קטן של המתנה יכול להיות כ-נצח..

 

שנזכה לא להיות מאלה, גם בעז"ה אחרי שנמצא.

 

אם את מאוד רוצה להיפגש איתו - תנסי בעוד דרכים, תזכירי, תשאלי, תבקשי שוב..

 

בהצלחה רבה!!

 

  

ככה צריך להתנהג.

אנחנו עוסקים בדברים ראויים. אף אחד כאן לא צריך להתבייש שהוא רוצה להתחתן.

ואם ראינו מישהו שמוצא חן בעינינו, אין שום סיבה לא להסתער עליו כל עוד שזה נעשה בכבוד הראוי..

כ"כ הכבוד על היוזמה, המעז מנצח.

מקווה שהבנתי נכון את החלוקה. מבלבל שזה לא לפי סדר.. 

את מה אני יכולה לקרוווא ??? תודה

שבת שלום!

לק"י

 

המון שמחה ואושר!

ושהחתונה תהיה פתיחה שמחה לחיים שמחים בעז"ה

בנחת (גם הלחץ- בנחת...)!!

 

שתשרה בבתיכם אהבה ואחווה

יהיה ביתכם מלא בבנים ובנות

אושר, כבוד וכל טוב בעזרתו יתברך! 

לכי לישון..

רק טוב ושמח 

מזל טוב!

 

הרבה אושר ושמחה!

 

מזל טוב!!!!!!!!!!!!

 

איך בא לי חתונה גם

בעזרת ה', בזמן הכי טוב בשבילך!! מבטיחה!

יה"ר שתראו אור בבניינכם המשותף, מורכב ככל שיהיה.

כמה שאנשים חמודים פה 

 

 

טוב לשמוע הרבה בשורות טובות בזמן האחרון

איזה כיף שיש הרבה בשורות כאלו... כן ירבו

שהכרתי את ארוסתי כאן.. לפני 3 וחצי שנים .

 

תודה לך ערוץ 7!

העיקר שארוסתך תזכור אותך...

מזל טוב בנאדם!!!

(איך אפשר לשכוח את החתימות עם התמונות הענקיות (והמעצבנות ) שתפסו חצי מסך )

וכן אני זוכר

אתה מהתקופה של אחד מאלף

אני זוכרת 

לא יכול לומר שאני זוכר אותך, אבל אני זוכר את הכינוי "ארנאו" והוא אפילו מופיע לי ברשימת החברים.

נתראה בשמחות

אתה אולי במקרה אחד החברים הטובים של בעלי?
מזלטוווב!!
בדיוק ניסינו להזכר מה היה הכינוי שלך חחח

יש ספר 'לתשובת השנה'- ספר מצויין על ימים נוראים של רבני הר המור, ככה שאם הוא לא אנטי, או שיש לו - אז הוא יהנה ממנו מאד.

 

 

אני מנסה לחשוב על עוד רעיונות...

אבל עקב זה שאני לא מכיר אותו זה ממש קשה, את יכולה לשאול את החברותא שלו.

אפשר להיות יצירתיים, לפעמים כיף לקבל דברים שהם לא ספרים או קשורים לזה שאנחנו בייני"שים...- כיסוי חדש לטלית, סתם שוקולד ענק, כרית עם תמונה, דובי ענק, וכו'.

אפשר גם טלית חדשה, במיוחד לראש השנה ולכיפור....

 

-אני חושב שתמצאי יותר רעיונות ב- נשואים טריים

 

בהצלחה

תודה לכולם על הרעיונות.

 

נראה לי שהכי יתאים לו ספר.. רק שיש לו את הספר "לתשובה השנה".

 

ראיתי באתר הזה פרסומת על ספר "אמונה סדורה". מישהו מכיר/ראה/שמע?

 

 

רק לבחורות? נראה לי שלכולם קשה להגיד "לא", לא?

חריצות כ"כ נמוך?? איך הגענו למצב הזההה?

שבכנות לא הכי התחברתי לקטגוריות...

ברור שלכל אחד כמעט חשוב אדם ישר ועוזר לזולת ..

היה לי יותר מסקרן לשמוע מה אנשים חושבים על דברים קצת פחות אובייקטיביים...

כל אחד מחפש אדם ישר. אף אחד לא יוכל לסבול מישהו לא ישר.

אבל....לא לכולם חשוב ובטח שלא באותה מידה , שאדם יהיה - שקט/עדין/מתלהב/אסרטיבי/רגשי/שכלי/פשוט/עמוק/בעל חוש הומור/ איש עשיה/רוחני/ רגוע/זריז....וכו'...

כולם רוצים מישהו טוב .
אבל כל אחד מתחבר להתבטאות שונה של טוב...ואת זה מסקרן אותי יותר לשמוע.

אבל בהחלט אפשר ללמוד מהסקר שלך שכולם פה ממש צדיקים! שיותר חשוב להם יראת שמיים מאשר הכל....!

לק"י

 

שיראת שמיים- אם היא מעשית (ולא רק רוחנית ומרחפת) היא צריכה לכלול את שאר המידות שהיו בסקר...

ולכן ברור שהיא במקום הראשון (לפחות אצלי..).

 

ואם מישו נוהג לעזור לזולת, אז זה יגרום לו לחריצות (לפעמים). ואם זה לו גורם לו לחריצות, אז מה זה שווה שהוא אוהב לעזור?! (אם זה נשאר רק בתאוריה..

 

וכו' וכו'..

שבסופו של דבר אפשר גם לתת רשימה של 100 מידות/תכונות, וכשמצמצמים את הרשימה ל-5, אתה נדרש להכריע ולברר עם עצמך מהם העקרונות המובילים שלך.

 

אני למדתי מהסקר המון - בעיקר שאנו מחפשים בן/בת זוג שהם קודם כל "אדם טוב" ההולך בדרך התורה. כל השאר נתפס - לפחות להבנתי - כ"חבילות משתנות" מאחד לרעהו, כל אחד והאישיות שלו, כאשר מצטייר מהסקר אופי מסוים שהוא מן "תנאי-סף" להתחלת קשר, לפחות ע"פ רוב המשיבים.

לעניות דעתי, מי שיש לו צניעות אמיתית. עם ענווה והכל אז הוא יודע בדיוק איפה המקום שלו מול ה' ומול בני אדם.

 

וככה הוא יודע מה זכויותיו ומהם חובותיו.  אם הבנתם למה כוונתי..

תודה רבה.

העלת רעיון ממש טוב!