מן הסתם הסיבות שדברות אלייך אז, ידברו אלייך גם עכשיו...

ויש בזה רבדים שנים, אני לא יודעת מה מדבר אלייך, אבל קודם כל בטוח יש לך את הרצון הבסיסי והטבעי לקשר משמעותי וקרוב שמן הסתם היה קיים גם בהפוגה... כל שאר הסיבות לרצות רחבות מיני ים.... ואת המקור הכי טוב לדעת מה ממלא את הרצון שלך....

בהצלחה רבה נשמה שיהיה בקלות ובפשטות!! 

 

 

על כל המשתמע מכך

לענ"ד הגדרת ה"עומק" מתחלקת לשתיים.

עומק רגשי-אדם בעל מנעד רחב של רגש (לא רק אני עייף\צמא\רעב\שמח). בחור שמסוגל להבין רגש שהוא מורכב יותר מהרגיל,אישה שקצת מבולבלת וכו'.

עומק שכלי-בחור שאפשר לדבר איתו,איש שיחה.לרוב זה בא בשילוב של אינטיליגנציה ממוצעת+.שיש לו מחשבות על עצמו ועל העולם,אין לו חשיבה "פלקטית" ובנאלית.

 

 

 

זה על קצה המזלג.

השעה....

שכתבת וניסחת ממש יפה. קבלי ח"ח (וזה לא חפץ חיים..). בהחלט יש בך עומק..(=

אגב, השם שלך ממש ארוך.. מתיש לכתוב את כולו. פעם הבאה אם אני אגיב לך אני אקרא לך קע"ד..(=

חוץ מזה, מעבר לניסוח והחילוק היפה שכתבת, קע"ד (סליחה,הייתי חייב..), התלהבתי מהמילה 'מנעד'..(=

זו לא כזו מילה מיוחדת, אבל יפה שידעת להשתמש בה. רוב האנשים ןלא ייזכרו שקיימת מילה

כזו בכלל.. אז קבלי שוב שכוייח!

שיהיה מסוגל לספוג את החפירות של בחורה שמחפשת מישהו "עמוק"... 

שרואה ומתעניין ברובד של ה'מעבר' או מאחורי הדברים...

 

נראה לי ש'עמוק' אצל חסידי/ליטאי/ספרדי/גאון  מתבטא בצורה שונה מאוד

אבל בכולם אם הם עמוקים - אז הם לא יסתפקו ברובד השיטחי.

 

בהצלחה

ששניהם יחזיקו מעמד. אחד חייב לטבוע, והשני ישמש לו למשענת..

כמו בעומק זה דבר יחסי,
יש עמוק בטיפה מהשטחיות ויש עמוק יותר וכן הלאה...
בואו נחליף את המילה עומק ב״רמה״ ודרגות נמדדות כפי עיניי המודד!

עומק = היכולת לראות ולחפש את הרובד הפנימי שמסתתר מתחת לפני השטח..
חוסר הסתפקות במה שמצטייר לעין...התבוננות ב'מעבר'...

מתבטא במלא דברים ויש מלא עומקים של עומק...
עומק זה לא לאסוף ידע/דעות/מחשבות של אחרים
זה לפתח נק' מבט משלך על החיים..וכל פעם לשכלל ולהרחיב ולהעמיק אותה עוד ועוד...

עומק הוא אי ההסתפקות בנראה על פני השטח, והמאמץ להבין מה עומד מאחורי.

והיכולת להבין ולברר.

(מה העומק שבדבר, מה מהותו..)

והבנה מה עיקר ומה טפל. התעניינות במהות העולם וופחות בדברים משניים 

לא שווה לעיקר.

לפעמים דווקא להפך: המהות, והעיקר הם ענייני העולם הזה, המתרחש, הקורה, השאלות שנוגעות ל..

 

 

ברור שחשוב לעסוק בחומר ולקדש אותו.  אך כדאי להקטין עיסוק בשטויות כגון תכניות טלויזיה וכדומה

כי הוא לא יאמין שהם רק כמו שהם נראים לעין
ויעניין אותו לגלות גם בהם את הרובד היותר נסתר ופנימי....

עומק= סקרנות...
סקרנות לגלות,להבין,לגעת בנקודה הפנימית..


ו....אל תחפשו מישהו בדיוק כזה....אין המון יצורים כאלו...
וגם אם כן, זה לא מתאים לכל אחד...
יש לזה גם חסרונות....

בסייעתא דשמיא!

 

לעניות דעתי, אדם שעמוק במהותו יחפש גם משהו עמוק, גם אם לא באותה רמה, כי לאנשים עמוקים, לא הכי קל לקבל את האופן שבו אנשים יותר פשוטים מסתכלים על החיים... אדם עמוק ירצה שיבינו את העומק שלו ויהיו שותפים בו...

 

למרות שבאמת צריך למצוא איזון טוב, אם שני אנשים מאד פנימיים נמצאים יחד, העולם הזה יכול לחכות הרבה עד שיזוז משהו, ולפעמים הרחפנות תהייה מוגזמת.. וגם השיחה תהיה אסוציאטיבית ולא הכי מאורגנת... יש משהו קצת מבולבל בהרבה עומק...

 

הדבר הבריא הוא עומק ופשטות יחד, לעיתים ולעיתים, תלוי בסיטואציה וכו'...שנזכה!!

ובכל קשר יש רצון להכיר את העולם שלו ושהוא יכיר את שלי

למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "בחור עמוק"?

למה היא מתכוונת. 

בעזהי"ת.

 

נו מה, חזרנו לגן?

והגננת הוא התחיל! (-;

אל תתפלא שאתה רועד 

של פשטידות
אל תתפלא שהעומק שלך כעומק התבנית
(-;

השאלה היא אם גם היא עמוקה.

לדעתי ההגדרה של עמוק  זה מישהו ששואל שאלות ומנסה לתת תשובות, מישהו שבאמת מתענין בנושאים חשובים ורציניים, ולא מקובע לזרימת החיים השטחיים והחומריים. מישהו שלא חי מיום ליום- אלא מסתכל לעתיד, קובע לעצמו מטרות ומתקדם כל הזמן. מישהו שיוכל בעוד 30 שנה להסתכל אחורה ולהיות מרוצה ממה שהישיג בתחום האישי- לאו דוקא החומרי.   וזה ממש לא סותר את העובדה שהוא גם בעל חוש הומור,שיודע להנות לשמוח ולשמח.

על תיגדו ת'מילה הזאת בחיפושים כי כל אחד מפרש אחרת.

 

כי על כל מילה אפשר להגיד שכל אחד מגדיר אחרת...

מה זה חכם?
מה זה רגיש?
מה זה עדין?
מה זה זורם?
מה זה ירא שמיים?

אין לזה סוף....

ולדעתי לא צריך להסתבך עם זה יותר מדי...
אם יש נק' שמהותית לי ממש אני אחשוב איך היא מתבטאת ,מה זה אומר בשבילי...
וכשאשאל ,אשאל על הביטוי ולא על איזו הגדרה פילוסופית מופשטת....
מ'זתומרת?
במקרה לעיל-
חשוב לי בחור עמוק.
עמוק מבחינתי = אדם חושב, מתבונן, לא מקבל דברים כמובן מאליו.
אז אני לא אשאל רק 'האם הוא עמוק'
אלא
האם הוא אדם שמתבונן על דברים?שלא מקבל את המציאות כמובן מאליו ומחפש באמת להבין..?
ואפילו אבקש דוגמא או משהו מהחיים שמשקף את זה...

זה ממקד את מי שצריך לספר...
ועוזר להבין אם הוא באמת כזה...

אותי שאלו פעם על חברה האם היא עמוקה ולמדנית...
ולדעתי היא די פשוטה וזורמת ולא אוהבת כ'כ ללמוד אלא יותר מישהי של לב...
אז לא שיקרתי,
אמרתי שהיא יותר פשוטה וזורמת...וזו באמת גם המתיקות שלה.שיכל להיות שלא מתאימה למי ששאל...

זה שאתה תגיד עמוק עם הפרוש שלך והשני יבין הפוך. למה לו להגיד מילים נורמליות? למה לחפש דברים מוזרים מתחת לאדמה?

זה בדיוק כמו להגיד כל תאור אחר.

והאמת לי אישית זה יותר מובן ומוגדר מאשר להגיד על מישהו שיש לו מידות טובות או שהוא ירא שמיים...


הנק' היא שכל מושג שבעולם כל אחד תופס ומפרש לפי איך שהוא מכיר ורואה את העולם...
בגלל זה לדוגמא-
כשתרצה לשמח את אישתך או להראות לה אהבה
כדאי שתברר מה זה בשבילה להרגיש 'אהובה' ומה משמח אותה...

זו לא התפלספות. זו מציאות.
ואני פשוט לא חושבת שיש הבדל בין 'עומק' לבין שאלה על כל דבר אחר..
אם אני אשאל פה מה זה אומר חכם/יפה/מוכשר/צדיק/רגיש/שמח גם יהיו מלא תשובות שונות...

קיצר,
בשביל באמת להכיר ובשביל לראות אם שייך לך
תצטרך לפגוש בעצמך!

ששם לב לדקויות, לאופן ההגיה , שיודע מה הוא רוצה מעצמו ומאחרים, שיודע להגדיר לעצמו ולאחרים כל מיני דברים 

עלות כניסה לכנס: 70 ש"ח

כל מי שנרשמת דרך רכזת: 60 ש"ח

מי שגם אחד ההורים שלה השתתף בכנס עלות כניסה: 50 ש"ח

מה זה אומר להירשם דרך רכזת? להתקשר למכון ולהירשם ולהשאיר אצלי שם מלא.

יאללה......קדימה!!

כי אף אחד מהימים של הנשים לא מסתדר לי. ארר

כדי לבדוק שזה מסתדר לי עם המבחנים.

 

ובלועזי יוצא ב24 ליולי..

לא פחות מהאדם שמולך...

אני ממש חושבת שאנשים יכולים להתאהב במי שלא מתאים להם, בגלל שהם באים בגישה מסוימת, ו

לא להתאהב במי שמאד מתאים להם בעקבות גישה אחרת.....

בקיצור- תבואו בגישה חיובית, תפתחו את השערים!! 

בעזרת ה' יתברך!

 

לעניות דעתי, את צריכה להרגיש יציבה באופן כללי ועם כיוון עקרוני ברור לחיים. אם מרגיש לך ככה, אין סיבה שלא תכנסי לעניינים. בסופו של דבר ה' מנהל ומתכנן את הכל, וזה בד"כ לא בלחיצת כפתור- אני רוצה חתן, יאללה קחי!! לרוב יש תקופה מאז שאת רוצה ועד שאת מוצאת... בעזרת ה' שתזכי שזה יהיה הכי בקלות ופשטות שרק יכול להיות!!

 

אם עקורנית את מרגישה מוכנה, לכי על זה, תתפללי ותסמכי על ה' שיביא לך את מי ששייך לך בזמן שהכי נכון לך...

'עושה את שלו ולא איכפת לו'(רבי נחמן): 

עושה את שלו- עלינו מוטלת ההשתדלות, ועיקר ההשתדלות זו התפילה, למרות שכמובן צריך גם השתדלות מעשית. ולא איכפת לו- מהתוצאות, התוצאות שייכות לאלוקים, הוא יעשה מה שטוב בעיניו ועלינו לקבל בהכנעה ובאהבה את מה שיבוא...

זו עבודת החיים שלנו, לעשות מצידנו את רצון ה', ולקבל באהבה את כל מה שהוא מביא עלינו!!

אז עשי את שלך, וסמכי עליו.....

אבל לדעתי כדאי שיהיה לך דמות מכוונת רבנית או מישהי שאת מרגישה קשורה אליה שתעזור לך להתחזק בדרך הנכונה.

אני מכיר לא מעט שישר קפצו למים העמוקים ומהר מאוד חזרו לדרכם הקודמת.

 

חשוב שתגיעי להחלטה כשאת מרגישה מוכנה לזה ולא בגלל ש"זה הגיל המתאים".

שיהיה בהצלחה!!

נראה לי שזה נושא מאוד אישי,

השאלה - האם הבסיס שלי יציב, ועד כמה אני צריכה לגדול ולגדול לפני שאני נפגשת ומתחתנת.

אלה גבולות מאוד דקים, שכל אחד צריך למצוא לעצמו, וכדאי להעזר באדם חכם.

 

רק רוצה לומר לך, קודם כל -

אשריך! 

ודבר שני, שתהליכי התשובה, הבירור, הבניה האלה - לא מתרחשים רק אצל "חוזרים בתשובה",

אלא הם חלק מעולמו של יהודי. כל יהודי.

כמו שאמרת, תמיד יש לאן לשאוף לעלות בעבודת ה'...

 

שתזכי, בעזרת ה', לבעל ירא שמיים ובעל מידות טובות, וביחד תקימו בית של תורה ותשובה.

אלנבי וכו'

 

לא יודע עד כמה זה נוח להסתובב בתל אביב במזג אויר חם ולח..

 

יש שורת מלונות שאפשר להתסובב,לשבת וכו'

צריך לברר,אני לא זוכר איפה ומה בדיוק קראתי על זה

יש מלונות שמי שרוצה לשבת בלובי חייב לקנות בסכום כלשהו

 

ויש כאלה שפחותים לקהל הרחב

פארק הירקון=גני יהושוע:

אם מגיעים באוטובוסים אפשר לרדת בדרך נמיר פינת שדרות רוקח , לחזור אחורה ולהכנס לחלק הימני של הפארק יש שם מזרקה ממש נחמדה והמון דשא..

 

אפשר גם ברכבת לתל אביב האוניברסיטה. כל אחד ידע להסביר איך להגיע לפארק.

 

אם אתם עם רכב יש גם בפארק משהו שנקרא 7התחנות (מן משהו ארכיאולוגי) ממש בקטנה, אבל נחמד בשביל גיוון. חפשו בגוגל..

 

שכונת נווה צדק- נחמד להסתובב שם.. נראה לי שכל החניות בתשלום..

 

על פארק הדרום רק שמעתי שהוא נחמד, יש אגם גדול. (באיזור דרום תל אביב- לא יודעת אם מומלץ בלילה..)

 

פארק וולפסון:

מתאים למגיעים מירושלים- לוקחים אוטובוס למרכזית ת"א. יורדים בגשר לה גארדיה (תחנה שלפני המרכזית)

והולכים בכיוון ההפוך כרבע שעה עד רחוב הטייסים. יש שם פארק גדול ויפה עם אגם קטן. (בקצה השני של הפארק.)

 

הנמל:

בשעות הערב לילה. יש שם טיילת נחמדה ו"קפה קפה" כשר, אם רוצים לשתות משהו. (תבדקו הוראות נסיעה שלא תסתבכו)

ובמרחק 2 דקות יש חוף ים

שווה לחשוב אם מתאים לכם כרגע.. וגם- לא יודעת אם כל אחד ירגיש שם בנוח. זה לא אווירה דוסית.

 

 

ברכבת מרכז- ארלוזורוב יש איזור עם המון דשא.. אבל אין כ"כ ספסלים..

 

ויש גם באיזור את פארק רמת גן שהוא ממש יפה ונחמד.

 

 

מקווה שיעזור למישהו..

 

זה דייט ראשון ואנחנו ממש דוסים ככה שהטיילת וגם הנמל לא ממש באים בחשבון.. (ממממש מופע חשפנות לצערי )

 

אגב אני תלאביבית- לא ממליצה בכלל על פארק דרום, בטח לא בחופש הגדול... אתם לא תיהיו שם לבד!

 

ואני שואלת בגלל שבתור תלאביבית לא חשבתי שאצא שם אי פעם

 

אני שוקלת לבוא אליו וזהו!

ירושלמי ששואל איך להגיע לכותל?

אם את לא מכירה מקומות אז מי יכיר?

אני מכירה מקומות כמובן. אבל לדייט ראשון?? לא...

לא פארקים, אבל גינות חמודות.

 

פירוט יתקבל לפי בחירה...

 

• שדרות הציונות.
• שדרות ההשכלה.
• גבעות הדשא ליד יו.
• גינה ברחוב תש"ח.
• גינת בארי.
• הגינה ברחוב דובנוב.

את מכירה ממש טוב!!!

אבל זה הולך להיות בע"ה ב8 בערב... ורוב מה שכתבת זה בשכונות מגורים... מוזר כזה.

ב. יש עוד.

ג. אין כמעט אנשים בשעות האלה. בדוק...(אני לא אבוא, בסדר?)

 

 

מי שרוצה ישנה אפשרות למילצור שטויות והפתעות...

בקיצור, אולי כן נחמד בפארק יהושע? לא קשה להגיע לשם מהרכבת (אוני')? ויש מקום ספציפי נחמד לשבת בו?

תודה וממש סליחה על החפירה...

ויש שם קיוסק ,ספסלים,דשא ואגם (אם לזה את קוראת מקום ספציפי נחמד לשבת בו) .

הבעיה היחידה שאני לא יודע איך מגיעים לשם מהרכבת, ואאל"ט זה לא כזה קרוב.

 

לא צריך מקום ספציפי, אפשר להסתובב, למצוא ספסל לשבת קצת, להמשיך...

 

 

ושונאת שמתווכחים איתי עליהם |דיקטטור| .

 

בכל מקרה : יוצאים מהתחנה> עולים במדרגות> לוקחים ימינה וחוצים את הרמזורים > פונים שמאלה וממשיכים ישר עד שרואים את הפארק מימין.  

 

או שפשוט:

יורדים מהרכבת> שואלים את השומר/ אנשים טובים באמצע הדרך איך להגיע.

ישבנו ממש לפני האגם והאוירה היתה סבבה

תודה לכולם;)

במשלי פרק יא פס' יג

מאיפה הבקיאות הזו בתל אביב?! אני עוד עלול לחשוב שאתה תל אביבי במקרה (או מאחת הישיבות שם..) או שיצאת הרבה עם בנות ממדרשת אביב..(=

הגינות הקטנות האלו.... מי שלא גר שם לא באמת שמע עליהם....

שדרות ההשכלה זה מקום נפלא-
אבל לא לפגישות.
המגניב בגן הזה אלו הנדנדות..
אם ישבו ביחד על הנדנדה, יגעו זה בזו.
אם על נדנדות שונות, יצטרכו לצעוק/ לדבר בקול כדי לשמוע זה את זו וזו את זה.

אפשר לשבת על אחד הספסלים בשדרה שליד הישיבה.
ולקוות שאף בייניש לא יגיע..
(ישבנו שם לא מזמן מבלי לחשוב שזה ליד הישיבה. ולא הבנו למה כל הזמן עוברים בחורים.. )

אבל החלטתי לא לכתוב את 'הטיילת שע"י רכבת מרכז' למרות שזה מקום מזה נוח ונעים - למען לא יווצרו מידי פאדיחות...

 

וכמובן שאת צודקת בקשר לשדרות ההשכלה.

מה נעשה ורק אני אוהב להתנדנד - אז היא עמדה ליד...

נמצא על דרך הטייסים, מגיעים הקווים: 36/37 של קוים, 34/104 של דן מתחנה מרכזית ת"א.

לרדת בתיכון סינגלובסקי

זה לא שאין דתיים בת"א!!! יש!!!

פשוט חילונים יש יותר....

בע"ה גאולה עכשיו!

לשם פעמיים נראלי והיה ממש ממש ממש כיף! (עכשיו כשקיץ יהיה קשה למצוא פינה שקטה..הכל מפוצץ באנשים. אז גם לטייל על הטיילת זה נחמד מאודׂ

בעזהי"ת.

 

זה כ"כ לא צנוע!!!

(הוכחה: בדיוק דיברתי עם בעלי והוא מוסר שהוא ליד החוף בתל-אביב, אבל הוא לא יכול להסתכל על הים...מסכן...)

 

אז מה עושים?

הולכים למרינה. אותו ים, בלי החוף (והמתרחצים/ות שמתלווים אליו......). ככל הזכור לי זה מקום נחמד, אבל שנים שלא הייתי שם אז יתקנו אותי התלאביבים.

 

עוד רעיון- שכולל ים אבל לא חוף יותר מדי- לכו למוזיאון האצ"ל. יהיה לכם הרבה על מה לדבר, ובין לבין תוכלו להציץ על הים אם בטוח...

מי בקטע של על האש??

כל מי שחולק על השעה שיביא מקור...

 

הנה המקור ל 03:50

 

http://www.yeshiva.org.il/calendar/

בס"ד בר"ה

 

שורש 44...אשריך

כמעט ואכלתי ב-צום

אנחנו בדיוק סיימנו איתו

 

אם אתה רוצה, נשאר דווקא הרבה!

http://www.yeshiva.org.il/calendar/

 

תבחרו עיר במעלה המסך ותסתכלו בריבוע של י"ז בתמוז.

הולך להיות ממש אבל ממש חם מחר

עוד לא ברור כמה זמן אני אשן..

 

טוב, אני מתכוונת לנצל את מחר ללמידה למבחן על חומר לא כ"כ ברור. אין לי הרבה ברירות

ובאזור המרכז זה יוצא ב3:50, ככה לפי זמני היום של תפילון

לא מכיר את הסיפור שלך אבל אם היא לא רוצה אז כבד את זה ותמשיך הלאה.

תלמד מהנסיון, להבא תעשה פחות שטויות.

 

להמשיך לרחם על עצמך ועל כמה שאתה רוצה להיות איתה והיא לא רוצה, כל זה לא נשמע לי מה שיקדם אותך הלאה.

תסיק את המסקנות ותתקדם לקשר הבא. 

 

אתה מאמין בהשגחה פרטית, נכון? אז הכל לטובה, למדת מה שהיית צריך, עכשיו אתה מוכן יותר לקשר הבא. אין טעם להיתקע בעבר. הוא נגמר.

בס"ד

 

לשלוח הודעה? טלפון? משהו?

אני לא רואה בעיה בלשאול אותה אם אפשרי שתנסו שוב..

היא לא הבינה? אתה מרגיש שהיא לא הבינה? ובגלל זה אתה עדין חושב עליה? או אולי בגלל שאתה מרגיש שיש סיכוי שתיהיו ביחד ותקימו בית?

אז יאלללללה כבר!! סע! תתקשר אליה, ותנסח בעדינות שאתה תשמח אם תיפגשו.

אם היא לא מסכימה- זהו!!! זה אומר שהיא לא רוצה! אין צורך לכפות עליה. ואתה חייב להבין את הפירוש של זה. ולמקרה שאתה ממש מתעקש- תשאל בשיא הישירות (כי זה כנראה הדבר היחידי שישרה שלווה על נפשך ותוכל להמשיך בחייך בכאב אבל בע"ה בגבורה): "את מוכנה לתת לזה צ'אנס אחרון? מוכנה לנסות שוב? אני באמת מאמין בזה...." (תבחר ניסוח משלך...) כמובן שתדבר מהלב ותסביר לה כמה היא חשובה לך (אבל בכ"ז אל תיפול לפניה, זה יכול ממש להביך, למרות שאנ'לא מכירה אותה )

 

ואז תדע מה דעתה. ואז הקריעה הזאת, שהורגת אותך, שאתה מפספס את אהבת חייך- תיכרע ולאט לאט (גם אם ממש לאט......) זה יתרפא

 

ב"הצלחה, ה' איתך

 

אבל עם כמה שזה כואב - זה פשוט לא הדדי.......

 

אין טעם להתעקש..

היא לא רוצה, ולכן היא גם לא שווה את זה.

 

אתה צריך מישהי שגם אתה חשוב לה באותה מידה שהיא חשובה לך.

 

מסמר חדש מסיר מסמר ישן,

עבור הלאה, חבל"ז.

 

אנה אפנה

 

אני לא יודעת אם אני באמת מבינה מה אתה מרגיש..

אבל לשמוע את המילה "לא" / "לא רוצה" גורמת לנו באופן טבעי לרצות יותר את הלא מושג.

לפעמים מרוב מערבולת של רגשות לא תמיד יודעים מה נכון..

מזניחים את השכל ועובדים עם הלב..

לפעמים המשקפיים שלנו זה לא המשקפיים של הצד שני..

יכול להיות שההסתכלות שלנו לא נכונה ואנחנו טועים ויכול להיות שההסתכלות של הצד השני היא לא נכונה והוא טועה..

אבל אנחנו לא מספיק אובייקטיביים כדי לקבוע..

לא מזמן ניסיתי לסדר במילים את הרגשות שלי..

ולא באמת הצלחתי..

אבל למדתי שכל צער, כל קושי, כל דבר לא משמח – זה הכל מד' יתברך.

הוא צופה על העולם מתחילתו ועד סופו וכל מה שהוא עושה זה הכי טוב בשבילנו, ואנחנו בעלי הראיה המצומצמת והמוגבלת רואים את הקושי הזה כייסורים.

איך אנחנו אומרים, "ורחמיו על כל מעשיו" צריך לזכור שדווקא הצרה והניסיון שיש לנו הם האוצר שהקב"ה נתן לנו כדי להעניק לנו את הטוב.

 

תנסה ללמוד מכאן במה טעית, ללמוד את הלקח ולהסיק מסקנות..

 

והכי חשוב לזכור..

כל מה שהקב"ה מיעד לך יהיה שלך..

הוא כבר ימצא את סיבת כל הסיבות לסובב את המצב כדי לתת לך את זה..

תרפה..

חבל על הכאב לב שלך

מגיע לך שזה יהיה הדדי ומישהי תאהב אותך באמת מכל הלב...

 

לכל אחד ואחת מגיע! 

בס"ד

 

בשביל שתתיר את הספק- לשני הצדדים- אם זה יהיה כן או לא..

העיקר שלא תהיה בהתלבטות.

יישר כוח מתוקה

שב"ש=]

לקחתי בשביל אשתי

ניסיתי להיזכר איזה פרקים לומר ולא עלה בידי.

עכשיו אני קולטת שאני לא מכירה את ה-א'-ב'!!!

פעם הבאה;)

 

 

יישר כח בכ"ז!!

תחזיק חזק רק בקב''ה.
יש לו מאגר עצום של בנות דוסיות איכותיות
ויש לו אינטואיציה מעולה


זה לא סותר שתלך למפגשים, ולדעתי גם לשדכניות זה לא מזיק

אבל לא מהם תבוא הישועה.
רק דרכם.
הישועה באמת היא רק ממנו יתברך.

(בדר''כ לא מגיבה ככה...אני לגמרי בעד לפעול ברובד מעשי, אבל בזמן האחרון שומעת כ''כ הרבה אנשים מיואשים ומתוסכלים כי הם מצפים ומבקשים את הכל מהאנשים שסביבם...)

בתקופת מבחנים אחרי פרידה כואבת מכמה חודשי חלומות...

 

 

(סתם, שלא תצטרכי ולא תנסי. אבל זה כולה רעיון מעניין שנפל, לא מעבר. אל תתבאסי מידי!)

מצטרפת לתפילות שלך,

שה' יתן לך כוח...

ומהנסיונות שלי, ה' באמת נותן כוח...לפעמים לא רואים את זה ישר. 

מניסיון- הוא נותן, ממש מפרגן בזה!

 

ברור לכולם שזה לא פשוט, גם לו. (אני בטוחה)

 

הכי חשוב זה שלא תהיי בלחץ, צריך הרבה סבלנות.

 

אני מאמינה שעם הזמן, המחשבות והדיבורים שלכם תגיעו להחלטה שהכי נכונה בשבילכם.

 

ובנתיים תחשבי מה עושים בזמן הזה, איך מתקדמים.

 

ותשתדלי להבין אותו, ושהוא יבין אותך. כך יותר קל להתמודד.

 

שיהיה בהצלחה אחות, ותזכרי שכל עיכוב לטובה.

אני לא יודעת אם זה מעודד. אבל אני מאמינה שבסופו של דבר השלוש שנים האלה יתקצרו.

תני לזה כרגע זמן. אתם אחרי החלטה טרייה. הוא כנראה מתחיל צבא (ככה אני מבינה) ועכשיו עובר תקופת הסתגלות. אבל אני באמת מאמינה שעם הזמן ועם הרצון של שניכם החתונה תגיע מהר יותר.

מניסיון שלי אנחנו התחתנו הרבה יותר מוקדם ממה שציפינו. לא ראינו יותר טעם לדחות. ואני העלתי מידי פעם את הנושא של להקדים. ובסופו של דבר זה אכן קרה כי זה התאים לנו.

אתם עוד תעלו את הנושא ותדברו. עכשיו באמת לא מתאים לכם להתחתן. אבל יכול להיות שבעוד שנה וחצי כן. 

בקיצור אל תתייאשי!!

אה ואני אומרת כן להגיד לו, אבל תני לזה קצת זמן. 

שולחת הרבה כוחות!

בע"ה

 

תודה נשמה, אבל זה ממש לא צבא..(גם ככה הוא מתכנן קבע עד סוף הדורות..)

ואין סיכוי שהשלוש שנים האלה יתקצרו וזה יהיה לטובה..

מחשבות יוצרות מציאות ואם תאמיני בזה (או לפחות אל תגידי "אין סיכוי") אז זה יכול לקרות! 

 

חוצמזה- תחשבי שניה:

 

מה הכי חשוב לך? נכון, את רוצה להתחתן בקרוב עם בחיר ליבך (הבחור עם השלוש שנים אני מניחה).

אבל מה הכי חשוב לך??

להתחתן בקרוב?

להתחתן איתו?

 

אם תכריחי את עצמך להיות בטוחה בתשובה לזה זה יכול ממש לעזור.

 

לענ"ד- כדאי לעשות הכל כדי להקדים את החתונה....

 

 

ב"הצלחה!!!!!

אוייש. 

ובכל זאת, אני מאמינה לגמרי שתמצאו את הכוחות!

אתם ממשיכים להיפגש כרגיל? רוצה לחשוף עוד פרטים או שבכוונה השארת את זה סודי?

בכל מקרה מה שזה לא יהיה, יהיה בסדר! בעז''ה! ואני לחלוטין מבינה את הקושי. אמנם התחתנו אחרי שנה וכמה חודשים אבל אצלנו היינו צריכים להיות מאורסים חמישה חודשים ולא יכולנו להתחתן קודם, ואמנם זה לא שלוש שנים אבל זה היה קשה כך שאני מבינה את הקושי.

ואני כן מסכימה עם ג'נדס אל תמהרי לגזור לחלוטין את הדין שלכם, תקווה משאירה כוחות.

בע"ה

 

את מקסימה! באמת.

 

אני לא ממש רוצה לחשוף פה פרטים, אני כותבת פה בעיקר בשביל לפרוק..

 

אבל ממש תודה!!! לפעמים פריקה כזאת, שהיא אלמונית ונסתרת ממש יכולה לעזור..

לפעמים הוא הכרחי כדי לקדם עניינים...

3 שנים זה הרבה.

אם זה מתאים - אז למה לחכות?

אם זה אולי ומי יודע וכו' - אז 3 שנים זה זמן די והותר לברר...

 

חבל, אם זה מתאים תוכלו להיות בתוך קשר ולנצל כל יום נוסף לבניה של משהו משותף ועוצמתי. קשה לי להבין את התועלת שבלמשוך דברים כל כך הרבה זמן בלי לקבל החלטה.

זו נשמעת לי כמו דרך מאוד לא בריאה להתחיל את החיים המשותפים. 

 

פשוט, אוזרים כח ואומץ והולכים. 

מי שאומר שהוא יהיה מוכן להתחתן מסיבה זו או אחרת רק בעוד שלוש שנים - הוא לא רציני ואני מטיל ספק גדול ברצינות כוונותיו. 

 

 

 

בע"ה

 

אני איתך לגבי האולטימטום..אף-אחד לא רוצה להתחתן מתוך אולטימטום..

אך לגבי ה-ללכת:

זה לא שהוא לא רוצה להתחתן בשלוש שנים הקרובות..תאמין לי מבחינתו כבר אתמול היינו נשואים..

אבל שנינו יודעים שבמקרה הזה, זה מצב מאוד לא אידאלי, ויותר מזה, לא אפשרי.

כשם שמברך על הטובה"

 

אז...

 

תודה רבש"ע על הקשיים!!!

 

אפשר גם כוחות בבקשה?

 

 

 

שיהיה שבוע טוב!

 

צום מועיל!

 

ושתהיה גאולה שלימה אי"ה בקרוב ממש!

 

(גאולת הפרט וגאולת הכלל)

 

 

איזה ביקוש...

אולי תמצאו איזה שדכן לרפואה....?

תראו כמה מחפשות אחריו יש...

ובכלל,
באמת לא הגיוני שאין...
אולי לבחורים יש מספיק הצעות...
אבל מה איתנו הבנות.....??

אם למישהו יש דרך להעביר את המסר לנוגעים בדבר....נראה לי שהרבה בנות יודו לו

מה הסיפור בישיבת רמת גן, אבל באמת שהחבר'ה מסתדרים לבד. ונראה לי מעדיפים את הדרך הזו, מאשר שיציעו להם כל מיני בנות מפורומים

לך תמיד מחכות הצעות מישיבת רמת גן...

תספר לנו כמה בסוף יצאו..

 

שתזכו לגדלם..

אין לך מושג מה זה עושה לנו שדבר ראשון אחרי שגילית שהכלבה שלך ממליטה היה לשתף אותנו....

 

רק בשמחות!

רק אל תשכחו שעם כמה שהם חמודים, לא כולם אוהבים כלבים. דאגו שלא ילכו בלי רצועה... יש כאלו שמפחדים ו/או סולדים מכלבים. כמו כן, נקו אחריהם ברחוב. (קריאה זו מכוונת לכל בעלי הכלבים, לא ספציפית אליך. סתם ניצלתי את ההזדמנות המשמחת להכריז את זה בקול)

 

ושוב - מזל טוב

2 שחורים, 2 חומים, ואחד חצי חצי.

חמוד כולם עם העיניים עצומות והיא מלקקת אותם כל הזמן.

פשוט כל איזה חצי שעה נולד איזה אחד.

יפה מאוד

שב"ש

קודם כל שיהיה לך בהצלחה ושתמצאי את הבחור המתאים לך כמה שיותר מהר.

 

אני חושבת שכל זמן שההורים (אמא) שלך רוצים לקחת חלק, אני חושבת שזה טוב. אמא שלך יודעת מה הכי טוב בשבילך.

אני מכירה הרבה אנשים שנמצאים שם לבד. ולא משתפים את ההורים. אני חושבת שכאשר אין גב להתייעץ ולברר איתו זה קשה. אמא שלך לא הולכת איתך לפגישות. תני לה לפחות לברר עבורך. אני חושבת שזה רק יוסיף לביטחון שלך.

 

את יכולה לפני שאת מבררת לשאול אותה מה היא הולכת לשאול ומה היית רוצה שהיא תשאל וכו'

 

הרבה ברכה והצלחה!!!!!!

אמא תמיד רוצה את הטוב ביותר בשבילך.

ולכן יש לה רצון לברר, כדי לדאוג לך, לדעת שהיא לא מפקירה אותך לבד בשדה הקרב.

קשה להורים, במיוחד לאמהות לדעת להתנתק, לטוב לרע.

תמיד את תהיי הילדה שלה, גם שיהיו לך ילדים, אמא תמיד תראה אותך כבת שלה ותדאג לך.

 

יש יתרון גדול על בירור שהוורים עושים,

הם בדרך כלל בעלי ניסיון חיים עשיר,

הם יודעים מה באמת חשוב ומה פחות.

 

 

אבל, צריך לשים לעניין הזה גבול, לא מתוך רצון להתנתק באמת מאמא

אלא מתוך הבנה שאני הולך לבנות חיים חדשים,

חיים שמשורטטים על פי ההחלטות שלי.

ניתן, ואף חשוב להתייעץ עם ההורים, כי בכל זאת הם דואגים ורוצים לטובתך.

 

צעד זה נעשה גם מתוך הבנה שהם לא תמיד יודעים מהי טובתך,

כמה שתסבירי להם, שאת מחפשת מישהו שהוא כזה וכזה

להם תמיד ישב במוח המודל שהם מחפשים בשבילך.

 

אני אישית לא אוהב את העניין שההורים מבררים.

זה מראה על חוסר ניתוק מההורים, תלויות לא בריאה.

 

ושלא תביני לא נכון, אני תמיד מתייעץ עם ההורים שלי על כל מהלך, 

אבל את המהלך עצמו אני עושה לבד.

קשה, מביך, לא נעים.

אני רוצה לבדוק בכוחות עצמי!

 

נשמע מהודעתך שעניין שאמא שלך מעוניינת לברר לך מעט מטריד אותך.

אני מציע, שתשבי איתה, תלבנו את העניין

וכך ההחלטה תהיה יותר שלימה לשתיכן.

 

אם יוחלט שהיא מבררת, את תוכלי לבטוח בבירור הזה יותר

ואם יוחלט שאת מבררת, היא תוכל לבטוח בך שאת מבררת טוב.

 

 

שיהיה הרבה בהצלחה

אני ממליצה לך אולי לבקש מההורים רשימה של דברים שחשובים להם, ולשבת איתם ולהחליט מה חשוב ל-ך.

 

קרה לי פעם שרציתי לשדך למישהי, ואמא שלה התקשרה לברר אצלי על הבחור- ושאלה שאלות שאח"כ בשיחה עם הבת התברר שבכלל לא חשובות לה, או שהיא בכלל מחפשת דברים שונים לחלוטין (נניח האמא בררה שהוא מתכוון לעבוד- והבת בכלל רוצה בן תורה שילמד. אז לאמא זה חשוב- כי היא רוצה את טובת הבת שלא תצטרך לפרנס  לבד, אבל הבת רוצה בן תורה ומוכנה לשלם על זה את המחיר.) כך שחשוב מאד לעשות תיאום ציפיות מראש שהם יודעם מה חשוב לך ומה את מחפשת, ועל מה את כן מוכנה להתפשר.

 

בכל מקרה, אני מאמינה בגישה שאם בנ"א מספיק גדול ובוגר כדי להתחתן ולהחזיק בית וזוגיות ובעז"ה גם ילדים משלו- הוא גם מספיק גדול ובוגר כדי לברר לבד ולהחליט לבד.

 

(גילוי נאות- ההורים שלי היו מחוץ לעסק לחלוטין. פרט למדוייט הראשון שלי, ולכמה רציניים יותר. לא ידעו כלום וגם כשכן ידעו- זה גג שאני יוצאת X זמן, קוראים לו Y ואנחנו במצב Z)

לפי דעתי תכבדי את אמא שלך בכל הנושאים האחרים, אך בנושא זה קחי עצמאות.

 

ברגע שההורים שלך יהיו מעורבים בבירורים הם יחליטו בשבילך עם מי לצאת ועם מי לא..

 

דבר שאסור שיקרה..קרה לחבר טוב שלי..יצא עם בחורה הוא רוצה היא רוצה..וההורים שלו לא מרשים..

 

פשוט כואב הלב..תכבדי את ההורים שלך - אל תזלזלי בהם..אך כבודם במקומם מונח..

 

לעניות דעתי תשאירי אותם בצד בנושא זה..פשוט כי זה עלול לגלוש למקומות שאת לא רוצה להיות שם..

זה איכשהוא בסדר, כי ההורים עוזרים לך להיכנס חלק לעניינים. (במיוחד אם את צעירה)

אבל בשלב קצת יותר מתקדם של הצעות וכו׳
זה ממש לא מומלץ ויכול לגרום לבעיות כמו שציינו מעליי.

רק אם את בקשר מעולה עם ההורים (מעל הממוצע) וסומכת עליהם בעיניים עצומות אז יש אופציה לערב אותם מתחילת התהליך. 

מה אתם אומרים על הדרך הזו:

לשמוע הצעה, לברר בעצמי, ואם אני מחליטה שכן, לפנות להורים ולהגיד להם שאני החלטתי שכן  ואם הם רוצים לברר שאין איזה משהו חריג בסיפור, הם יכולים, ואז לשמוע אותם ולהחליט?

 

 

את מחליטה ואז מערבת את ההורים שיחליטו?? בלבלת אותי לגמרי

סדר פעולות (לדעתי):

- לשמוע הצעה

- לברר [לא חשוב מי יברר]

- ריכוז נתונים [שוב, לא משנה מי יעשה את זה...]

-התייעצות [ אפשרות, לא חובה]

- החלטה שלך בלבד

אבל אמא שלי רוצה לברר בשבילי כדי לשמוע גם על המשפחה ולבדוק שאין דברים חריגים.

ואני תוהה איך הברורים הפרטיים שלי משתלבים עם הברורים שלהם.

 

תכל'ס, אם יהיה משהו חריג ממש ההורים שלי ימליצו לי לא לצאת עם x, אבל ברור שההחלטה היא שלי.

 

רק תסגרי אותה על הנקודות שחשובות שיהיו בבחור שלך (שתדע מה לברר...)

אין בזה שום פסול... מלא פעמים אמהות של בנות התקשרו לברר אצלי (פעם אחת גיס שלה התקשר לברר).. אין בזה שום בעיה.

אני לא ממש רוצה שהיא תברר לי הכל, כי למרות שהיא מבינה ואפשר לסמוך עליה - היחסים איתה לא משהו. כלומר, קשה לי לפתוח לפניה את כל הקלפים ולשתף מאוד.

 

ותודה רבה!

גם אני בהתחלה לא הרגשתי נעים שאמא שלי עושה ובודקת ומבררת.

אז קודם כל- עם הזמן ירד להם הלחץ לברר עד פרטי-פרטים,

הם הבינו שממילא כל עוד זה לא מתקדם למשו רציני-

לא חייבים לדעת מה הוא אוהב לאכול ואיזה מידה הוא בנעליים [סתם, הפרזתי.. ]

 

וגם- היא עושה את הבירור שלה עם מי שהיא רוצה, [רמ"ים וכדו']

ובמקביל אני מדברת עם מי שאני רוצה לשמוע ממנו..[חברים וכו'..]

 

ממילא בשורה התחתונה- ההחלטה שלך,אבל באמת שזה לא דבר רע או פוגע או מבייש להתייעץ!

 

 

ות'אמת? שגמני לא האמנתי, אבל באמת שאמא יודעת באמת מה טוב לי,

גם אם לפעמים זה מעצבן לשמוע מה דעתה או מה היא חושבת על כלמיני דברים..

יש לה דברים חכמים וממש נכונים לומר,

שכדאי לשמוע..

 

 

 

בהצלחה! והלוואי שתבשרי רק בשורות טובות!!

אני מתחברת למה שנשמה כתבה, שיש לאמא מה להוסיף ואפילו היא יודעת לפעמים יותר טוב ממני מה טוב לי (בכ"ז, גידלה אותי 20 שנה ומכירה אותי קצת).

בנוסף, זה גם מראה בגרות ורצינות שאת לא רוצה הכל בעצמך לעשות (בקטע של "אני מסתדרת לבד, אני גדולה, אני לא צריכה עזרה.."), את כן מבינה שאפשר וכדאי לקבל עזרה מאחרים, עוד יותר מאנשים שרוצים הכי טוב בשבילך

 

מצד שני, זה הופך את זה לכזו פרוצדורהההההה (עוד יותר ארוכה ומתישה ממה שהיא כבר עכשיו).

אני מתחרפנת לפעמים מכל המלאכותיות הזאת, אני באמת חושבת לפעמים ש-די כבר עם זה! ואולי נהייה טבעיים ונפסיק עם הבירורים, המלצות, דיונים, פרוטוקולים.... פשוט להכיר בן אדם!!!!!

אני יודעת שזה קצת חיות בסרט.. כי איך אפשר לדעת בלי זה.. אם יש מידת התאמה....

אבל סתם.. משאלת לב. (בסוף יצא שאני פרקתי... )

 

ב"הצלחה מתוקה!!

את החרדים..ככה הם עושים 

 

ההורים שלו מבררים על ההורים שלה וההפך..

 

שיהיו בריאים..

 

רק אם יש אישור מההורים - אז יוצאים לדייט..(כמו לצאת לטיול בכיתה ה')

 

קצת כואב הלב..

 

אבל זה מה יש..

 

גוד לאק...

שים לב!

לא מדובר על החלטה של ההורים שמונחתת לילד/ה!
יש לה בחירה מלאה לומר כן או לא עוד לפני שלב הפגישה!

היא מצידם יכולה לברר ולשמוע בעצמה!

 

רק ישנם כמה דברים שחשוב להם לדעת, ורוצים לשמוע בעצמם,

כדי למנוע אי אלו אי נעימויות בעתיד..

 

אם את סומכת עליה- למה שלא תשתפי אותה? זו יכולה להיות הזדמנות לשדרוג היחסים ביניכם...

תסבירי לה מה חשוב לך שיהיה בבחור (גם הדברים הכי הזויים, לדוגמה- 'חייב שיהיה בוגר סיירת', או 'חייב שיהיה ספרדי') היא תבין אותך (היא הרי רוצה לעזור לך, נכון?)..

יש להורים יכולת לברר על פרטים שלך יהיה פחות נעים (כמו מראה חיצוני וכדו'...)

תסבירי לה מה חשוב לך שיהיה בו, אם קשה לך את יכולה מקסימום להגיש לה דף עם שאלות שאת צריכה עליהם תשובות.

בהצלחה!

ואז אם היא תדע שאת מבררת גם נק' שלדעתה חשובות היא תהיה רגועה
וגם את
וסוף טוב הל טוב;)

זה מובן הרצון לשמור על הפרטיות בנושא שכזה ומצד שני גם הרצון כן לשתף ולהתייעץ...

זה לא צריך להיות שחור או לבן- או שמספרים הכל או שמסתירים הכל.

זה גם לא נכון בעיני לעשות הכל מאחורי הגב (כשהקשר עם ההורים הוא כן בריא באופן כללי...אם יש מקרה מיוחד שבו הקשר בעייתי אז זה משהו אחר)
עברנו כבר את גיל ההתבגרות שאנו מנסים להתרחק מההורים רק כדי לאשר ולחזק את הבטחון העצמי והחיבור לאישיות העצמאית שלי...

לדעתי לשתף במידה זה טוב ומועיל, גם לקשר ,גם מקל עליך כי זה עוזר לדבר עם מישהו שבאמת איכפת לו ממך, וגם זה עוזר לקשר בינך לבין ההורים...

אני בהתחלה סיפרתי הכל..עשה לי רע...
ואז ניסיתי להסתיר...ואמא כמו אימא במילא ניחשה ,וזה סתם יצר מתחים מיותרים
בהמשך בחרתי לשלב...לספר,לשתף,להתייעץ,לבכות,לקטר,להתלבט עם ההורים...
ודברים שמתחשק לי שישארו רק שלי,אני לא מספרת.
והם גם לא שואלים כי אני מספרת מספיק...

וזה פתח לי המון ועזר לי המון
ולא היתי מסוגלת לעבור את התקופה הזאת בלעדיהם...
זה חיזק את הקשר שלנו ברמות מטורפות
וגם נתן לי בטחון...שתמיד יש מישהו שמוכן להקשיב....עם חברות לפעמים זה מאכזב כי הן שקועות בחייהן...

בקיצור לדעתי,
לספר..עם גבולות בריאים.
לברר במקומך...רק אם את מרגישה עם זה בטוב.אם לא,אז לא ותנסי ל

[מה שכתבת - "מריצה" - בהודעתך השניה]

של לשמוע הצעה, להחליט ואז לפנות להורים טוב בעיני. לגבי בירורים על המשפחה מבחינת מחלות תורשתיות וכו' - בשביל מה יש דור ישרים? אם את מעדיפה התערבות מינימלית, אפשר להציע להורים לעשות זאת. אני בטוחה שגם לבירורים אחרים בנוגע למשפחה אפשר למצוא פתרון/פשרה (אם ישנו רצון לברר רמה תורנית וכו' אפשר לבקש יפה מההורים שיסמכו עלייך ויתנו לך לברר את זה... את ילדה גדולה ויכולה להפעיל שיקול דעת)

 

דבר אחד שצרם לי בתגובתך: "אין לי בעיה לצאת בלי שהם יודעים, אבל ההורים שלי ממש ממש לא יאהבו את זה" - לא רק בשביל ההורים שלך, גם בשביל עצמך כדאי שזה יהיה לך חשוב מספיק להודיע להם. אמרתי זאת פעם ואומר זאת שוב: זו ממש כפיות טובה בעיני לא להודיע להורים דברים כאלו, בפרט בגיל צעיר, בפרט שהם נעשים בצורה מודעת. בכל זאת - הם משלמים על החתונה, על השנים הראשונות וכו'. אחרי כל השנים של המסירות וההשקעה שלהם, מגיע להם לדעת מהתהליך הזה, ולהתכונן אליו כלכלית (ולא משנה מה הרמה הכלכלית שלהם), נפשית ורגשית. ולא, חודשיים אחרי שמחליטים להתארס זה לא מספיק להתכונן. אני לא אומרת שצריך להודיע לגבי כל יציאה ויציאה ולערב את ההורים יתר על המידה, אבל כן להודיע להם. שידעו שזה הכיוון שלך  עכשיו...

גם אני חושב ככה