פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 146)

בגדול
דומה - אידאלים וכיוון.
שונה - אני גבר והיא אשה (רק קצת בצחוק)

ודברים כמו תחומי עניין, אופי, אינטיליגנציה וכד'?

היו לי קשרים משמעותיים עם מגוון של הנ"ל (למרות שבמחשבה לאחור כולן היו חכמות ורגישות)

כמוני - שיהיה מסודר ונקי ברמה שלי, לא מידי נקי ולא מידי מסריח
שיהיה ציני
שלא יהיה פעיל מידי
שיהיה שונה - שתהיה לו יכולת וורבלית יותר טובה ממני וקשרים בינאישיים טובים יותר ממני.

זו שאלה שנראת פשוטה לכאורה אבל נראלי שהיא מעט מתוסבכת. כי בקושי אפשרי להסכים על תוכנות בסיסיות אצלך.

כמוני- שתשאף לתקן את עצמה בלי לדרוך במקום ותסלוד מכל הבחינות הרעות במיוחד מלשון הרע. שלא תהיה רעשנית ומוחצנת מידי.

בשונה ממני- שלא תהיה יותר מידי דברנית כי אני דברן די גדול.. שתהיה יוזמת ופעילה ..

חוץ

מבדפוס ההתקשרות.

אה, ואפשר גם קצת יותר חוש הומור וחיבור לטבע.

ואוף.. לגמרי

שנזכה כבר כולנו🙏

אמן!

שיהיה גם מהחוויה ומהניסיון שלך!

ומה עם החתיכות שנשארו אצל המתחתן מאלו שפגש בדרך?

החתיכות ששייכות למישהו אחר מצטרפות אצל המתחתן?

ואז נזכר בחתיכות האחרות.. פשוט

אבל נאמין לך

אם אתה כתבת את המשפט בהחלט תמשיך לכתוב

איך אלדין יכול להיות גם אלדין וגם חתול?

תראה מזה

אולי ההערות שלך מבאסות את האוירה בבית, והם מעדיפים את הבלאגן השמח שלהם מאשר את ההערות הצודקות שלך. אולי הם רגילים להוואי שיש בבית, ואתה משבית שמחות כשמגיע. אולי הם יעדיפו שתשתלב במקום שתחנך אותם ותוריד את האוירה

אם אתה היחיד שזה מפריע לו ומעיר על זה ותמיד מאשימים אותך כנראה אתה החריג בבית. לא חושב שזה מעיד על כך שמשהו לא בסדר אצלך, הרי אני לא נמצא אצלך בבית בשביל לקבוע את זה. אני כן יכול לומר לך את הקלישאה הידועה אבל שכל כך אמיתית במצב שלך וזה שמשפחה לא בוחרים, ויכול להיות שלא מתאים לך לחיות עם המשפחה שלך 24/7 וזה לגיטימי לגמרי. אני לא מצליח לדמיין את עצמי חי עם כל האחים והאחיות שלי כרגע, עם כמה שאני אוהב אותם, אני מעדיף לחיות בטבע.

ב. תצא מהבית. נשמע שיעשה לך רק טוב.

המסר שאתה מעביר להם הוא במילים אחרות:'' אני יודע איך דברים צריכים להתנהל, תעשו לפי מה שאני אומר. אני צדיק ואתם חוטאים'' (מקצינה קצת כדי שתבין..)

איזה אדם ירצה לקבל הערות עם מסר כזה?

בכל מקרה, יש הבדל בין הורים לאחים. הורים זה מקום אחר לגמרי. הכל תלוי בעמדה הנפשית שלך מולם.. אם אתה במקום של ''אני יותר טוב מכם ואני אלמד אתכם להיות טוב כמוני''- זה רק יביא מלחמות ומאבקי כוח. אתה צריך להבין את המקום שלך מולם, שתמיד תמיד יהיה 'מלמטה' ולא 'מלמעלה'. (אם תרצה להרחיב תחפש ביטיוב/ בגוגל אסתר סטולן. היא מדברת על זה)

ולגבי האחים- כנראה שהם גם מרגישים שאתה מתנשא עליהם (גם אם אתה צודק ב100% וזה לפי ההלכה). ואף אחד לא אוהב שמתנשאים מעליו..

שווה לעשות עבודת עומק מול ההורים והאחים

אני הגעתי למסקנה מאוד פשוטה- איך שהקשר שלי יהיה עם ההורים והאחים- ככה הוא יהיה עם בעלי. יש קשר ישיר ביניהם ולחשוב שכשמתחתנים יהיו קסמים זה טעות.

בהצלחה!

(אגב לברוח מהבית למקום מגורים אחר זה לא פתרון. אולי זמני.. אבל הכל נשאר במקום. זה לא נעלם)

לא עם כל בנאדם תהיי מוכנה לחיות באותו הבית, ולא עם כל בנאדם את חייבת להסתדר, זה עניין של בחירה, של ווייבים, זרימה, כימיה, אנרגיות משותפות, ככה עושים כשמחפשים דירת שותפים וככה עושים גם כשמחפשים בן.בת זוג. אז כן מידות רעות ילכו איתך לכל אשר תלך, ושמעתי פעם מחקר שבדק ומצא כי לעיתים קרובות מתגרשים סדרתיים מתגרשים מאותן סיבות שהתגרשו בפעמים הראשונות(קחו בעירבון מוגבל), אבל צריך לקחת בחשבון גם את העניין שיש אנשים שאתה לא יכול לחיות איתם באותה קורת גג, וזה לא בהכרח אומר עליך משהו. יכול להיות שכן, תעשה בדק בית קודם(🥁), אבל גם יכול להיות שלא.

אין לי ממש זמן להתעמק, אבל לגבי השאלה השלישית. אני חושב שאני מעדיף את האופציה השניה .. כן .. לדעתי זה לוקח בגדול. יש בזה משהו מעניין שיכול ליצור שיחות עמוקות על מהות.. ובאופן כללי בחורה סגורה מעניינת יותר כי אז יש אתגר לנסות להבין אותה, את העולם הפנימי שלה. כשהכל גלוי וידוע זה פחות מעניין ..

כלומר כשבחורה משוחררת אתה יוצא מנקודת הנחה שאין שם עומק? 

מנסה להבין...

מעריך שהתשובות יתגלגלו בהמשכים לפי ההתפתחות של השרשור. יש משפטים שהתחלתי לכתוב ומחקתי 4 פעמים.

1.תוכלי לפרט מעט? באיזה שלב מתבטא ההבדל? לפני תחילת הקשר, מיד בהתחלה, תוך כדי התקדמות?

2. שוב קצת קשה להבין - האם לתחושות, למידות פחות טובות, לציפיה לעתיד?

3.סוף סוף שאלה שאני חושב שיכול להועיל בה - במבט ראשון ברור שהמשוחררת. כיף איתה, זורם, מחיה ובכלל נעים.
במבט יותר עמוק - עם הבחורה שמולי. לפעמים היא שמחה, לפעמים עצובה, לפעמים מסוגרת ולפעמים משוחררת.
ובמקביל - לפעמים אשמח אותה, לפעמים ארשה לעצמי להיות עצוב ולתת לה לשמח אותי, לפעמים אוביל את השיחה ולפעמים אהיה אוזן קשבת.
אני מחפש שותפה לחיים. לכל החיים ולא רק לחלקים שמתאימים לי במבט ראשון.


עריכה:
שאלה משלי - מה את מעדיפה? קשרים שבהם את משוחררת או מסוגרת? למה?

ככה.

1. מתבטא בעיקר בהתחלה, אבל זה לא עקבי. כתבתי יש מפגשים בודדים שמוציאם ממך ככה ויש מפגשים בודדים שמוציאים ממך אחרת. ויש קשרים כאלה, שהם קשרים שמתבססים על וייב של אור, ויש אחרים  שהם קשרי מצולות.

2. בתחושה, בהווייה. באפשרות שלך להיות גם במקום החיובי והשמח בתוך הקשר. יש קשרים שכדי שהם יצליחו צריך להיות בהם כל הזמן בווייב טעון כזה.  לא יודעת אם הצלחתי להסביר.

3. יפה ממש, תודה על השיתוף.

 

על השאלה האחרונה- ברור שקשרים שבהם אני משוחררת. על למה אני אולי אענה בנפרד ובכללי מתישהו.

שאלת שאלות מעמיקות וגם קצת דו (ותלת) משמעיות. לוקח קצת זמן לעכל ולחשוב.

 

1. מהזווית שלנו - יצא לי לא מעט קשרים שבהם זה הרגיש כאילו בכל פגישה נפגשתי עם בחורה שונה לחלוטין. פעם אחת בלתי נשכחת זה קרה ממש באמצע אותה פגישה.

אני בטוח שאת מבינה הרבה יותר ממני ממה זה נגרם. השאלה - האם זה דבר רע בעיניך (ובכלל)?

 

2. מתנצל אבל קצת פחות מצליח להבין את התיאור של ה"וייב" אז קשה לי לתת את זווית המבט שלי.

רק כדי לעזור להבין - האם ב"קשרי המצולות" (מצמרר קצת) יש דברים חיוביים?

 

3. לקח לי לא מעט זמן ללמוד ועדיין לומד. זה נכון באופן כללי ובמיוחד בנפש האישה ובתנועותיה (לדעתי, לדעתי, תרגעי הפי) - לאדם יש המון צדדים, זה עצם הגדרתו, היופי והעומק שבו.

בקשרים זה המקום לגלות את הרבדים האלו וככל שהקשר מתקדם גם "להפקיד" בצד השני יותר ויותר מהמעמקים שבך.

בסוף זה מה שכולנו מחפשים - מישהו לחלוק איתו את החיים שלנו. במלואם.

ולא יפה לרכל בלי לתייג. @הפי אני במקומך לא הייתי שותק על זה....

זה ממש מכאיב בעין. כמובן שאין כאן לא רכילות ולא לשון הרע ח"ו.

חשבתי שיהיה ברור שזה נאמר בצחוק וכבדיחה..
סורי אחי

אבל עדיין מכאיב בעין.

1. אני שמתי על עצמי שני דברים. א) ככל שהפער בין ההצעה לפגישה עצמה גדול יותר - אני בדר"כ מגיע סגור יותר. ב) כשהבחורה מתקדמת מהר - אני לוקח צעד אחורה.
2. אם זה באופן קבוע אז נראה לי שלא (לא זוכר שקרה לי קבוע). אם מתגלגלים למקום פחות טוב - בסדר, אני יודע שאני לא מושלם. אם היא מוכנה לקבל אותי איך שאני ושנתקדם ביחד ונשתפר - אפשר להתחיל לדבר על חתונה
3. משוחררת קיצוני מלחיץ אותי, סגורה קיצונית מתסכלת אותי. באופן אישי אני מעדיף יחסית סגורה.

תוכל לפרט קצת לגבי 1? מה הכוונה שהפער בין ההצעה לפגישה גדול?

מבחינת זמן
אם מציעים לי קודם והיא מתעקבת עם תשובה, ראיתי שאני מגיע פחות רגוע לפגישה (לא יודע למה)

היא מתעקבת עם תשובה, ואתה מקבל את הרושם שאו שהיא לא מתלהבת מההצעה עד כדי כך שהיא נמרחת איתה, או שהיא מתלבטת. שני הדברים האלה לא מייצרים רוגע

אשמח לעוד. (הסקת מסקנות אח"כ)

גם בנות יכולות לענות אגב.

(רק לא על השאלה אחרונה)

יש לנו המון תכונות והמון דברים, וכולם טובים במינון כי אחרת ה' לא היה בורא אותם.

אני מתכוונת לקשרים שמתבססים בעיקר על מציאת מכנה משותף של כאב או של חוסר או של כעס משותף. 

יש דברים כאלו? זה נשמע לי נורא (סליחה אם פוגע).

אני יכול להבין את זה ככלי - שיח על קשיי רווקות מאוחרת, לדוגמא, יכול מאוד לקרב ולגרום לשיח משותף ולהבנה הדדית, כל אחד ממקומו הוא.

 

אבל לבסס על זה קשר? 

וזה קצת מסובך אני צריכה למצוא את הניסוח המדוייק.

וכן, יש קשרים שזה מה שמחזיק אותם. 

(לא אתה לא פוגע. זה לא בריא גם בעיני. פשוט נתקלת בזה מדי פעם וזה מעיק)

באופן כללי רגשות שליליים וכואבים נחווים בצורה חזקה יותר מרגשות נעימים ומשמחים.

זאת תובנה שנזכרתי בה לאחרונה בהקשר אחר, כשדובר על כך שחיבור שנוצר ממקום כואב - שיתוף של קושי וגילוי חולשה - גורם לקירבה יותר מאשר שיתוף רגשות חיוביים.

 

לגופו של שרשור - מרגיש לי שאני לא לגמרי מבין עד הסוף את הצדדים שאת מעלה ולכן אני נמנע מלהגיב על שאלותייך, אבל ממשיך לעקוב . 

 

 

עריכה: אם סעיף 3 היה נשאל לגבי מופנמות וביישנות לעומת פתיחות ושחרור - היתה לי תשובה ברורה בנושא. אבל הדימויים שנבחרו לתיאור (אופטימי, חי ושמח לעומת מריר וכבוי) נותן לי להבין שמדובר על נקודה עמוקה יותר שלי אישית פחות יצא לי להכיר.

רגשות חיובים באמת, חזקים מרגשות שליליים ומידה טובה מרובה ממידת פורענות. גם חיבור ממקום חיובי הוא חיבור של אמת מול חיבור המבוסס על כאב.

מה שכן - הם לרוב דורשים טיפוח ועבודה בעוד רגשות שליליים לא (ואף הפוך).

כפי שכבר ציינתי - גם בשלילה אפשר להשתמש אבל לא לבסס עליה.

במיוחד אם זו שלילה שיכולה ובעז"ה תתהפך לטובה (לדוגמא קושי של רווקות מאוחרת עם השמחה הגדולה של סוף סוף מציאת בן הזוג ובניין הבית).

תשארו במתח 

סתם.

צריכה למצוא לזה זמןןןן

נתפס בעיני חולשה, ומשעמם. ולא נחמד לי להרגיש שהיא עצורה בגללי.  לדעתי זה לא המקום להיות צנוע, אנחנו אמורים להכיר באמת.

לעומת זאת בחורה שמחייכת בביטחון, ומשתפת ומביעה רגשות, זה הרבה יותר נעים וכיף, כמו שפגישה צריכה להיות.

 

1. המשפט שלי בנושא הזה: אל תתחבר עם האשה הכי טובה, תתחבר עם האשה שהקשר ביניכם גורם לך להיות הגרסא הכי טובה של עצמך. וכנ"ל הפוך.

 

תשובות כנות -
בעבר הייתי הרבה יותר נפעלת..עד כדי להרגיש ממש את מה שמרגיש הצד השני ולהיות כאובה ממש ימים ולילות במצבי קיצון(פחות בדייטים, יותר בחיים עצמם) .
היום הרבה הרבה פחות..בגלל שבעיסוק שלי אני רגילה לדברר אנשים אז העסק התאזן לגמרי,היום אני יותר 'מארחת' באופי ,בכל מקום בערך..גם בדייטים כך שכמעט לא משנה מי מולי אז הדיאלוג יהיה נעים (גם עם טיפוסים מעט שרוטים..חח),אני הרבה פחות מתערבבת.אני נוכחת ופעילה מאוד אבל גם צופה מהצד כזה..אז אני מכילה כשצריך,צוחקת ונהנית ממש כשמתאים.. אני מתעניינת להכיר ולשמוע ולהשמיע באמת ואח"כ עושה את החישובים של מה כדאי ומה לא. (נראה לי שבגלל זה קורה שיש שלא מבינים למה אני בוחרת שלא להמשיך).
אז התשובה ל1 זה- סוג אופי.
2. אם זה משהו עקבי זה סימן בשבילי לא להיות שם, באופן כללי אם לא טוב לי במקום מסוים אני הולכת אלא אם הדפוס מתגלה בשלב מאוחר מדי ואז העירבוב הרגשי יותר מקשה לפעול נכון..או שאני חושבת שיש מה לעשות כדי לתקן את המצב אם מתאים לנסות לתקן..

ממש לא אותו הדבר מבחינתי.

אני מתייחס גם למפגשים בודדים כאל קשר,
אבל יש הבדל גדול בין אם זה כמה מפגשים בהם היא סגורה, לבין קשר שלם שמתנהל ככה.

 

אני יכול לשתף שהקשרים הכי טובים שלי התחילו עם בחורות שהיו נראות סגורות/ ביישניות וככה גם אמרו על עצמן, ואכן היו כאלה בהתחלה.

לעומת זאת, קשרים שהתחילו מתוך פתיחות די גדולה של הבחורה על ההתחלה - נחתכו על ידה די מהר. 

על "מה עושה לכם את זה יותר".

אני לא תופס ככה את הענין של קשר.

קשר זה דבר שמשקיעים בו, שפועלים כל אחד ממקומו כדי לייצר אווירה טובה וכדי לנסות ליצור ביחד קשר זוגי.

קשר זה מקום שאנשים צריכים לתת דגש יותר על האקטיביות שלהם ולא על הנפעלות, ככה שאני מצפה שהיא "תעשה לי את זה" ולשם אני מכוונן.

זאת לא גישה של נתינה בעיני, אלא של קבלה. וזה ההורס מספר אחד של קשרים טובים, גם בין זוגות נשואים.

איכשהו כיום הכל הפוך.

אם האדם הוא עקבי ורוצה להתחיל כבר דרך חיים חדשה ולקיים רצון הבורא וממש להוט על זה נראה שיעדיף פתוחה ותמיד עדיף לשמור על פתיחות כי על זה מושרשת מערכת יחסים אמיתית בין בעל ואישה, אחרת איך נתקדם, את לא צריכה להיות מישהי שאת לא אבל כן לנסות להתחבר ובאמת העצה הכי טובה לזה היא תפילה שתהיי משוחררת בשעה שנפגשים,
בכל אופן הפתיחות היא חשובה כדי שלא יווצרו אכזבות מיותרות

לא כי הוא מתחנף אלא שבאופן פשוט טוב לכם ביחד.

לגבי שאר השאלות, לא יודע וגם פחות חושב ששווה להתעמק בזה בשלב הדייטים. זה מעניין באופן כללי כפסיכולוגיה

עונה על 1 והתשובה שלי שזה קשור ל2 גורמים: איזה תקופה אני נמצאת בחיים לדוג' אם אני בשלב של אכזבות מדייטים סביר להניח שאפגש עם קצת יותר סגירות וזהירות

והגורם השני הוא ההתנהלות לפני הדייט הראשון, אם היה טיפה כימיה מציאת חן פיזית, משהו שיכול לתת תקווה קטנה שייצא משהו ולא לצאת לעוד דייט כדי לצאת לידי חובה אז כן הולכת ממש בשמחה.

ויכולה לומר אחרי כל זה שלפעמים בחורים שעשו רושם ממש טוב לפני התגלו בדייט כשחצנים לצערי, אבל כן מעידה על עצמי שלמרות  הביישנות והאכזבות שלי הצלחתי להעביר (לפי דעתי לפחות) שעה שעה וחצי של שיחה נעימה ללא שתיקות מיותרות

2. לא הייתי ממשיכה, בעבר עשיתי טעות פטאלית כזו והנה אני היום מחפשת פרק ב' אז הכי חשוב להיות נאמנה לעצמך..

1+2. קשרים בהם אני מרגיש יותר משוחרר ויותר *אני* אלה קשרים שאני בהחלט אמשיך בהם, כי אני מכיר את עצמי ויודע שבנות שאני פחות חושף את עצמי אליהן אלה בנות שכנראה מרתיעות אותי(בלי שאני שם לב אפילו וגם לא בהכרח יודע למה, מן אינטואיציה כזאת). וכשאני חש מאוים זה לא בא לידי ביטוי בביישנות או שתיקה, אני פשוט שם מסיכה והן לא רואות את מי שאני באמת.
3. לא ניראלי נכון לשאול את זה כי זה כבר עניין של טעם, אני מעדיף את הראשונה למשל, המשוחררת, לא חושב שזה קשור להיותי בן, עניין של אופי

ברור שעדיף מישהו שמוציא ממני את הטוב והיפה.
מישהו שיעשה אותי מאושרת.
ולא מישהו שיראה לי את הנאכס של החיים.

1 השיחה ומה שבני השיח מאפשרים מאד משפיע על הנוכחות. 

2 בטווח הרחוק לא. דייט אחד לאו דווקא

3 שני התיאורים זה לא מה שאני מחפש, אבל הראשון לדעתי אטרקטיבי יותר

(היתרון של הראשונה הוא החיוביות, אבל משוחררת מדי זה מלחיץ.

היתרון של השניה הוא שהיא יותר נוגעת בעומק, אבל אם העומק שלילי, יצא שכרו בהפסדו)

יובעצם עשו לנו טובה . קרה לי די הרבה להפתעתי ופשוט למדתי לשחרר

עדיין לא אמרו לו לא...

בקיצור להיות עם אנרגיה חיובית 

אם כבר אומרים לא הגישה שלך מצויינת. בקרוב כן בעז"ה.

מה יקרה?
שצד אחד לא רוצה זה מוריד אותו ללא רלוונטי באופן אוטומטי..

ומשתדלים לעדכן כמה שיותר מוקדם את הצד החיובי, כדי שאם היא מתלבטת אולי זה יגרום לה לתת צ'אנס

טוב לי שלא כואב להם
אין לי עניין שמי שאני אוהבת יסבול כמוני
דבר שני מה ששלהם ברור לי ששייך להם ..
אני זוכרת שהייתי קטנה אמא שלי הביאה קפקיס שלי נהרס של אח שלי נשאר שלם
אז אמרתי לה היי זה לא פייר .
אז היא לקחה את שניהם והוא גם התבאס
וכאב לי עליו ממש והיה לי רגשות אשם
מאז למדתי מזה ממש טוב
מה ששלי שלי ,אין לי עניין שגם האחר יסבול
הפוך זה רק יעציב אותי יותר

אבל שמתי לב שקשה לי לפרגן יותר לאנשים זרים
כלומר המשל הזה לא עובד לי איתם

רק רוצה לומר שאת נשמה ענקית. אוהבתותך

מה הגילאים, פער לטובת מי, מגזר ועוד ועוד.

ההבדל בין 20 ל30 הוא פי כמה מ30 ל40, לדוגמא.

מתחתי - תלוי מה המסלול שהיא עשתה. אם רק סיימה שירות/מדרשה הרגיש לי שמשהו חסר.

אם הפער משמעותי והשלב אחר בחיים אז אפסול.
אם הפער משמעותי אבל בשלב דומה בחיים אתלבט.
אם הפער לא משמעותי אז זה לא ישפיע.

(פער משמעותי לדעתי יותר מ4 שנים לכיוון)

לגברים יש יתרון ביולוגי שגורם לגיל להיות פחות פקטור.
יכול לומר שיצאתי עם מישהי ש10 שנים מעלי.
אבל זה כשהייתי יותר צעיר.

מכיר מישהו מפורסם שכולכם מכירים
שיש בניהם 11 שנים.

גם אם היית בן 18 זה מרשים לצאת עם בת 28 כשסיימת בגרויות, או לצאת עם בת שלושים כשאתה עוד חייל🥴
וואלה שאפו על הפתיחות.
ומהו אותו יתרון ביולוגי עליו דיברת?

ונשבע שהיא הייתה נראית בת 17
חשבתי שהיא 20 גג...😳

היה דייט אחד "רשמי" ועוד חצי דייט (הופעה בגולה ביחד)
אחרי זה היא נפרדה ממני.
אמרה שאין מקסים והכל, אבל היא חושבת
שזה פחות מתאים ככה...

ככל שנשים יותר מבוגרות יהיה להן קשה יותר להכנס להריון.
אצל גברים בגדול אין בעיה כזאת.

באמת במשפחות דוסיות של 10+ ילדים הבת הבכורה יכולה להתחתן בגיל 19 נגיד, וללדת באותו הזמן יחד עם אמא שלה שהיא אחרי גיל 40.

הגיל משפיע כמובן גם על הגברים. בד"כ ההפרש מוערך כ10 שנים "לטובת" הגבר. גבר בן 40 מקביל לאישה בת 30. כמובן באופן כללי.

יכול להיות שאני הבעייתי אבל זה נשמע כמו נתון טכני ונקי לחלוטין

כאילו אומרים להם שהאחים שלהם או הם עצמם שנולדו כשהאמא הייתה אחרי גיל 40 לא היו אמורים להיוולד, או התנשאות על כך שבכלל הביאו אותם.
אני רק משערת.

שמעתי ממשפחות כאלו אמירות מזלזלות על "רק" שלושה ילדים, כולל "מה, הם לא מנסים עוד אחד?"

זה הם. לא אתה.

כנראה שלא רלוונטי. בעז"ה תתחתן הרבה לפני שיהיה קשור אליך.

יותר נחמד שהיא קרובה לגיל שלי אבל לא מעכב גם אם היא גדולה ממני.

בשלב זה תשאל את עצמך שאלה אחת - אתה רוצה להפגש איתה שוב?

סתם כזה מפחד מהרגשה לא נעימה שתהיה, איך עושים שתהיה שיחה נעימה וזורמת?

אין שום בעיה עם שתיקות. מקסימום תצחק קצת ותעשה מזה בדיחה אם זה מפריע לך.

אתה יכול גם לחפש "רשימת נושאים לשיחה" אם זה כל כך חשוב לך.

זה מדהים בעיניי

כי לא היה מה לומר? יש שתיקות שמוסיפות המון אבל יש כאלו (במיוחד בפגישות ראשונות) שפשוט אין מה לומר.

כן, ידוע שהייתה את הפגישה של הרב חרל"פ (ואשתו) ששתקו כל הפגישה....(ואז התחתנו....)

ואם יש שקט אז הוא מבורך
אבל זה עניין של הסתכלות

מסכים מאוד שיש שתיקות שאומרות הרבה יותר מדיבור, פשוט להכיר שיש שתיקות שהן פשוט... שתיקות 😶

הסכמתי גם עם הראשון

אפשר לשתוק ממבוכה
אפשר מתחושת נוחות עמוקה
ולפותח- שתיקות מביכות בפעם הראשונה (ואפילו בכמה ראשונות) זה הגיוני, אם לא תתפדחו ותפחדו מהם זה פחות יעיק

אם תדברו על זה בכנות.
זה משחרר מאוד (מניסיון). ואולי זה אחד הגורמים העיקריים לשתיקות

טוב קודם כל
כמו שאמרו לך להכיר בזה שיש שתיקות וזה סבבה.
פעם ראשונה שאתה נפגש , מישהי שאתה לא מכיר, מאד הגיוני שתיהיה מבוכה ושתיקות.
ובאמת אפשר לעלות את זה בצחוק, של ואיי איזה מביך השתיקות זה יקליל את האווירה

חוץ מזה,
-אפשר לחשוב על נושאים לדבר לפני הפגישה הבאה, ואז כשיש שתיקה לעלות נושא ..
דברים שמעניינים אותך , תחומי עניין שלך, דברים שהיית רוצה לשמוע עליה. חוויה/ משהו שקרה לך היום ולשתף אותה וכו'
-למצוא נושא לדיון , יש רשימות נושאים באינטרנט..
תגגל
-להביא משחק- או משחק של שאלות כזה כמו סו דו יו
נראלי יש פה גם בשרשור הנעוץ למעלה משחקים להדפסה
או סתם משחק כמו דאבל, סט וכו'
-להביא אוכל/שתיה .. זה יכול להעסיק בזמנים של מבוכה
-להיפגש במקום שיש עוד אנשים מסביב/ עניין מסביב
ואז אפשר מידי פעם להתעסק בזה, אפילו לדבר על משהו שרואים
במקום רק אחד בשני כל הזמן.

ובאמת לזכור ששתיקות זה אחלה, זה גם הגיוני שיקרה
וגם זה נותן זמן למחשבה, להפנמה, להרגיש רגע את מה שקורה ולא רק להיות עסוק במה לדבר..

בהצלחה רבה!

זה נשמע מעולה

אפשר לומר:

עכשיו שותקים \ שוקטים!, עכשיו בוהים, מסתכלים בעיניים

כן , גם בשיחת וידאו, במקום טלפון רגיל.

מדהים וכיף

 

אפשר לומר ברגע דממה:

טוב אז נתחתן ?

(בהומור וגם בהחלט ברצינות)

-מדברים על השתיקה. "איך את עם שתיקות? זה מביך אותך או שאת סבבה?" ולשתף מעצמך גם.
לפעמים כשמדברים על הדבר עצמו זה פחות מביך
-אפשר להכין מראש שאלות שמעניינות אותך עליה. ואז ברגע שנתקעים לשלוף אותן
בסוף אתה בא להכיר אותה ולבחון אם זה שייך, סביר להניח שיהיו דברים שתרצה לדעת עליה

לגבי זה שאתה פחות דוס, אני חושבת שהשאלה איך אתה מרגיש לידה ומה היא מרגישה כלפיך. בסופו של דבר המטרה היא שהבעל יהיה המוביל התורני של הבית, הבסיס הרוחני של הבית נשען על התורה שלו. במובן הזה, האישה אמורה ללכת אחריו וללכת איתו, ולא להיות המובילה.
אם היא מרגישה שעל אף שהיא יותר חזקה רוחנית היא תופסת ממך ורוצה ללכת אחריך ולתת לך להוביל, ואתה לא מאוים מכך שהיא כביכול ברמה יותר ממך, אז זה אפשרי.
ואם זה גורם לה פחות להעריך אותך ולתפוס ממך כמוביל בעניין הזה, אז זה לא כדאי.

ותודה על ההקפצה.

רשימת שדכנים התשפ"ב | ערוץ ７

ואם אתה מחפש משהו ספציפי תכתוב לי מסר

זה יום מיוחד שלא אומרים בו תחנון והולכים לצוד בנות בכרמים

<צ>

וזה המנהג המשמעותי ביותר של היום

עלייה לירושלים חשובה לכולם. וזה הזמן שהפסיקו למנוע מיהודים לעלות לרגל.
וגם החיים חשובים לכולם, וזה הזמן שפסקו מתי מדבר.

|מרים גבה|

האם הוא שייך לבעלי זוגיות? לחלוטין לא
שח מט

זה כולל רווקים ורווקות, נשואים ונשואות, גרושים וגרושות, אלמנים ואלמנות, פרודים ופרודות, ידועים בציבור, ואת כל הקשת הלהטבית. ואפילו את מרב מיכאלי.
תקראי מה כתבתי:
ותמיד תזכרו | ערוץ ７

ולמי לתת פרחים/שוקולד/אוכל בטו באב

את יודעת גם להם אין למי להביא (;

שהתגובה של חופשיה לנפשי ושלך ממש הפריעה לי. העדפתי לא להגיב כי שיערתי (או קיוויתי) שמדובר בבדיחה כלשהי.

תגיע בראש פתוח ותראה אולי תופתע.

אם עדיין לא יתאים אח"כ - תפרד בצורה נעימה ומנומסת בטלפון. תכין מראש הסבר למה לדעתך לא מתאים ותאחל לה בהצלחה.

איך מגיעים למצב שיש פער גדול בין מה שאתה מרגיש למה שאתה משדר ..
אז קשה לי לייעץ רק נותר לי לאחל בהצלחה רבה

יצא לי לתת צ'אנס קטן לפגישה נוספת בזמן שהבחורה היתה מאוד בעניין.

לפעמים אם משקיעים הרבה בפגישה הצד השני מפרש את זה כהתעניינות ורצון להמשיך.

תנסה שיחת ביניים ולראות לאן הרוח נושבת

או מטרה אחרת?

אולי תראה שהיא גם מתלבטת ואז אפשר לסיים

קח בחשבון שאם אתה הבחור הראשון לא בטוח שזה יקרה
ואז כמו שאמרו תפגשו יפה

איך אני מרגיש. אני ממש לא רוצה לשקר, ואם אשתף איפה באמת אני נמצא בקשר הזה- מה תהיה התועלת בעוד פגישה?

רק בזהירות
אולי במקרה הנל כדאי כן להיפגש

אני חושבת  שהרבה מהגברים/נשים לא באמת נותנים צאנס ליצירת קשר.. שלוש פגישות בשבועיים זה לא הרבה, אבל אני מבינה שאתה בכיוון  של הלא, אם אתה חושב שזה לא מוחלט! אז דבר איתה בטלפון חבל ליצור עוד ציפיות, בגלל אי נעימות לא נכנסים לקשר לא מתאים, מקסימה ככל שתהיה.

המקום שאתה נמצא בו, זה בדיוק מה שהצד השני צריך לדעת. חלק מתקשורת כנה, טובה ופתוחה זה היכולת להיות בשקיפות מסויימת מול השני.
זה לא אומר שעכשיו נשתפך בראש כל חוצות ונגיד כל מה שמרגישים בלי הבחנה, אבל זה כן אומר שבמידה הנכונה והרגישה ניתן ביטוי למקום שנמצאים בו.
אתה מרגיש שאתה בספק לגבי מידת ההתאמה שלכם אחד לשני? תשקף את זה בשיח מולה, תחשוב ותתייעץ איך אפשר להעלות לשיח בצורה עדינה, כדי שהפער בעיניך יהיה גלוי גם לצד השני. דברו על זה, וככה תוכל לשמוע מה יש לה לומר בעניין. תוכל להסביר במה הפער בא לידי ביטוי ולבחון האם יש עם מה ואיך לעבוד או שלא, ועדיף לסיים בנעימות. אם אין לך החלטה חלוטה שאין על מה לדבר, יכול להיות ששיח משותף יגלה דברים אחרים. אולי מבחינתה זה לא פער? אולי מבחינתה זה דווקא משלים משהו שחסר לה? אולי היא רואה בזה דווקא יתרון והשלמה שיכולה להפרות את הקשר? יש מצב שתסכים לדעתה. או שלא.
אבל הבירור הזה יותר מכבד מכל צורה אחרת של 'להנחית' סיום כשהשדר כל הזמן היה אחר.
וכמו שאמרה ברוקולי, אם לא קבעתם למחר אפשר לנסות לנהל את השיחה הזו טלפונית.
ומוסיפה, ממקום שאתה מכיר את מי שעומדת מולך יותר, תרגיש מה תהיה הדרך היותר רגישה אליה (במיוחד בגלל שאמרת שאתה הבחור הראשון שנפגשת איתו), יש מי שעדינה מדי לניהול שיחות כאלו בטלפון ופגישה תרכך את העניין. מה גם שבפגישה אפשר לקלוט יותר איפה השני נמצא מול הדברים שאמרנו.

ועם ובלי קשר, חושבת שלהיות מתעניין, אכפתי ונעים לא סותר את זה שנמצאים בתהליך של לבחון התאמה, ואין הכרח שמי שנעים איתו הוא גם זה שאיתו נבנה בית. וחשוב לזכור ולהזכיר את זה, במיוחד בשלבים של תחילת היכרות שעוד בודקים את השטח.

אני משתדל להביא את כולי לכל פגישה, גם אם נראה לי שהכיוון בסוף פחות יתאים. מתעניין מאוד, מקשיב ומשקיע באופן כללי.
הרבה פעמים קורה שהבחורה מתרגמת את זה לעניין בה ואז כשאני נפרד ממנה (בשיא העדינות שאני יכול) היא מרגישה שזה נופל עליה משום מקום. זה צד שצריך לדעת.

בלי קשר - התגובות שלך ממש מושקעות ומחכימות. כבר כמה פעמים נתת לי עוד נקודות למחשבה. תודה!

מנסה להבין אם הבנתי נכון-
האמירה שזה צד שצריך לדעת, זה חיזוק לדבר שכתבתי או שזה מוסב על מה שכתבת?
בין כה ובין כה, אוסיף על הדברים שכתבת שמרגישה שזה תמיד עושה טוב 'להניח על השולחן' שנעימות ואכפתיות היא דרך חיים, ובחירה להיות כלפי אחרים מה שהיינו שמחים שיהיו עבורנו. ושזו בחירה שלנו, בין אם הקשר ימשיך או לא, לעבור את הדרך הזו בצורה הכי נעימה שאפשר, ולשני הצדדים יש חלק בכך. וכשנעים גם אפשר לבחון אפשרות להיפתח באמת ולגלות את מידת ההתאמה האמיתית אחד לשני, ולא מבעד לכל מיני מסכים שהלבשנו על עצמנו במהלך החיים כהגנות מפחד להיפגע, להידחות או להתאכזב.
תמיד יש לנו יכולת לקחת אחריות רק על הצד שלנו ולעשות את הכי טוב שיכולים בתנאים הקיימים (לעשות הכנה מתוך הקשבה, גם לעצמנו וגם לאחר ולפעול ברגישות), ובכל מצב אין לנו יכולת לשנות את איך הצד השני יקח ויקבל את הדברים.
גם את זה חשוב לזכור, ולשחרר אשמה מיותרת אם יש כזו.

לא יודעת למה הארכתי, אולי יש עניין בזה שנסתר ממני כרגע.

וב''ה, משמח לקרוא.
תודה גם לך @הפי

כתבתי את תגובתי על:
"ועם ובלי קשר, חושבת שלהיות מתעניין, אכפתי ונעים לא סותר את זה שנמצאים בתהליך של לבחון התאמה, ואין הכרח שמי שנעים איתו הוא גם זה שאיתו נבנה בית. וחשוב לזכור ולהזכיר את זה, במיוחד בשלבים של תחילת היכרות שעוד בודקים את השטח"

שכחתי גם לכתוב שמניסיוני להזכיר שרק בודקים או כדומה יכול להוביל ל" חסימה" מהצד של הבחורה כי מרגישה שזה לא אמיתי.
ובלי קשר - קשה לאכזב את הצד השני. בטח כשאתה מבין ומזדהה עם הרצון והקשיים שלה

הארתם את עיניי לנקודות חשובות שלמרות שאת רובן ידעתי והכרתי לצערי "ההעלם מצוי והשכחה רבה". 
שוב תודה ובהצלחה לכולם בעז"ה!

וזה באמת תלוי באיך אומרים ובאיזה תזמון אומרים. וגם על זה צריך להתפלל שה' יכניס מילים נכונות בזמן הנכון, שיתיישבו על לב מי ששומע אותן.
עולות לי במחשבה כמה דרכים איך הייתי אומרת דבר כזה שיוצר נעימות ופתיחות דווקא, ולא ההפך. למשל (כותבת ממש בגדול ויש הרבה מה להרחיב ולדייק בעניין במקרים שונים וכאנשים שונים ומול אנשים שונים, אבל אין זה המקום):
בדר''כ כאמירת המשך לשיתוף אישי/פחד שנוגע לעניין הזה של אפשרות לחוסר התאמה (שכן, ישים במצב קצת פגיע, אבל יאפשר לשני להבין שמי שמולו אנושי ועם רגש גם), הצד השני יהיה במקום שנפתח להזדהות ואמפתיה ולא במגננה מולנו.
קשה לאכזב, דווקא בגלל שיודעים כמה קשה להתאכזב.
וחשוב שהצד השני יבין שהוא לא לבד, לא בקשר וגם לא בהרגשות שעוברות בו, גם אנחנו שותפים לפחדים וחששות וכל מה שעולה מבפנים. אף אחד לא מחוסן לרגשות האלו, גם מי שעשה עבודה פנימית עמוקה ורחבה.

יכולה להרחיב עוד הרבה, אבל די בזה כרגע.

אבל בתי קפה:

היקב (פעם היה נחשב מהדרין. לא יודעת מה המצב היום)

ויש את לנדוור ליד מלון איילנד.

נראה לי יש שם עוד כמה כשרים למהדרין.

מן הסתם עמוס בטירוף בימים אלו.

בהצלחה

נתניה היא עיר נופש,

ועכשיו שיא החופש + בינהזמנים.

אלא אם הדייט בצרפתית

זאת עיר נופש של צרפתים. דה.

אכן בטיילת תשמע הרבה צרפתית, אך אותה תשמע באזורים מאוד מסוימים, וכן יידיש, וכן אמהרית ורוסית. השתיים האחרונות אף חולקות פה ושם טריטוריה משותפת וחיות בהרמוניה מקסימה של קיבוץ גלויות

שמעתי מישהו שקרא לשכונות נורדאו ואזורים "ניו גונדר"

מקום נחמד מאוד, נוף יפה לים בלי בעיית צניעות. תודה!

פארק השלולית?
יש שם מלא צל, אבל עדיין חם... בטח אחרי צהריים ערב כזה באמת יותר סביר

אני לא בוחר רהיטים לבית העתידי עם המדוייטת לפני פגישה שלישית 

מה צריך יותר מזה?

אתה בטוח שזה השם הנכון?

אני מעריך שהמקום יותר מפוצץ מכל שאר המקומות ביחד. נראה לי בסוף אחפש פינה שקטה בפארק ואמות מחום

שהיא מכירה טוב את האזור ובשעה שרוצים להפגש פשוט בלתי נסבל שם.
עריכה: אכן הלחות מפריעה לי הרבה יותר מהחום.

אזורי תעשייה הם הרבה פעמים מקומות בילוי, במיוחד בנתניה, שם יש קולנוע וגם הרבה מסעדות ואטרקציות אחרות

מגיעים עם נשק מהבית
או שמזמינים במקום?

(בלעכס חייבים דחוף לעדכן פה את האימוגים,
לא הגיוני ש10 שנים הם נשארו אותו דבר...)

וגם אי אפשר ביום (צניעות). תודה בכל מקרה.

פשוט להתחסן.

אם תעני תגידי שכבר התחסנת, סליחה.

אני רואה שאני לא היחיד שאמא שלו מבינה ממנו דברים שהוא מעולם לא אמר

נושא שרגיש לך מאד וגם לה, קרוב לודאי שיוביל לפיצוץ

כמה שיותר לאוורר ביניכן ולמצא למי לספר

אמנם היא לא נעלבה.
אבל עצם העובדה שצעקתי עליה גרם לי לרצות להיעלם.
רציתי למות באותו רגע..

תראי לה כמה את מתחרטת ותרעיפי עליה אהבה

אני לא יודע אם אני לא הייתי נכשל בזה אך מתוך הרצון לתקן יכול להיות שלהבא אני פשוט הייתי מכיל את מה שאומרים או מנסה להכיל לפחות ולא להתפרץ פשוט לקבל, אגב זה גם אחלה תרגול לקראת נישואין, ופשוט לא לומר כלום פשוט לקבל דעתה, נראה לי שזה יותר מנחם מן הכל שלהבא לא תטעי, לבקש סליחה פלוס אמא אני אוהבת אותך חיבוק נשיקה הכי טוב

לא ראיתי את הסרטון הספציפי, אבל אני כן בקורס שלה של כיבוד הורים

ממליצה מאוד!

בזמן שהוא לא רגיש
בצורה שהיא לא ביקרותית
כי בזמן של חוסר הסכמה זה סתם כמו לבה

יש לי הרבה מה להוסיף, אבל שבעס בפתח.

אז קודם כל ממש תודה לכולם. גם על החיבוקים וגם העידוד והעצות

בזכותכם הרגשתי שאני פחות בודדה ומזעזעת

הלכתי לבקש סליחה, הכי בקצרה שיכולתי כי זה היה קשה נורא וגם פחדתי להסתבך יותר  

ענתה לי שהיא מבינה.

ובמוצ"ש היתה עוד איזו הערה קטנה (ליד המשפחה המורחבת) והצלחתי להנהן ולשתוק ב"ה

אז אולי נגיד שהאירוע הזה איכשהו עבר- אבל נשאר לי פה הרבה עבודה עם עצמי... בודקת את הכיוונים שהצעתם

ותמיד אשמח לעוד מחכמתכם

אני תוהה האם לחלום על קשר טוב או רק על שקט יחסי והמנעות מפיצוצים.