פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 146)

שמשלבות אורח חיים דתי לאומי תורני עם לבוש חסידי הכולל שטריימל?

אולי ביצהר יש קצת

בכל מקרה גם שם וגם שם האווירה מאפשרת

אחד נשוי ואחד רווק. אישתו של הראשון לא מתה על זה בכלל..

נראה שאתה מחפש השקפת עולם מסוימת, אולי כדאי להגדיר בצורה יותר מדויקת מה זאת בדיוק ההשקפה הזאת, ומתוך זה לנסות להבין איפה מוצאין מישהי עם השקפה דומה.

זה שילוב של תורת הרב זצ״ל ושל דרך הבעל שם טוב.

זה גם ללכת בדרך הבעש״ט בענייני מקווה לימוד חסידות וקרבה לעולם החרדי-חסידי.

ומצד שני זה להבין שאנחנו נמצאים בסוג של אתחלתא דגאולה ולהבין שיש לנו פה מדינה שאנחנו צריכים להיות חלק ממנה ולהביא אותה למקום יותר רוחני ויהודי.

זה לקחת את החלק התורני הגבוה של הציבור הדתי לאומי ולאחד אותו אם אמונה של חסידים.

זה לא אומר דווקא לחיות בקהילה חסידית, זה גם לא להתלבש כמו חסידות מסויימת, אלא זה אמירה שהחלק החסידי שלי רוצה לפרוץ גבולות ולא להיות כלוא רק בפנימיות אלא להתבטא גם בעניינים חיצוניים.

זה לקחת את עצמך ולהתעלות מכל הזרמים שיכולים לתרום לך לעבודת ה׳.

ועניין השטריימל הוא רק בשבת, ביום יום זה להתלבש כמו כל בחור ישיבה דתי לאומי רגיל.

שנהר דעה רוצים לקחת דתיים לאומיים ולהשאיר אותם כמו שהם, אין להם עניין לשנות את ההגדרה הדתית שלהם.

אלא לחדש את עבודת ה'
ברוח חסידית.

ממילא אין משמעות ללבוש
אבל הגיוני שאנשים כאלה מתלבשים כמו שהם מרגישים

יצא לי לראות לבוש חסידי שם.

ו-״יש לנו מדינה שאנחנו צריכים להיות חלק ממנה״

מעניין להבין את השקפת העולם שלך.
איך האדם הדתי-תורני-חסידי רוצה לראות את המדינה מתנהלת, מהו השילוב בין מדינה מודרנית, מתקדמת, אילוצים שנגזרים מהיותינו מדינה עצמאית עם מיליוני אזרחים, ושמירה על אורח חיים תורני-חסידי.

עושים את הפגישה היחידה לפני החתונה בזום.

נראה שנשאר או קבוצות ווצאפ או אתרחם

הודעה נעוצה של ברוקולי:מדריך עדכני

באמת לא נשמע לי שיש ציבור כזה וממילא גםלא שדכנים שעוסקים בציבור כזה

אבל אם אתה מגיע מציבור כזה זה די נדיר אז הכי כדאי שתברר שם

אם זו דרך פרטית שלך ואתה רק בן 19. אני ח"ו לא מזלזל אבל נראה לי שעדיף לך קצת לחכות עם זה ולברר יותר מה בדיוק צורת החיים אליה אתה מכוון

זה דרך שקיימת בציבור הדתי לאומי.
זה בעצם הדרך הדתית לאומית חסידית.
העניין הוא שיש רצון לקחת חלק אחד ולהיות איתו גם במעשה חיצוני ולא רק בחלק הפנימי.

הציבור קיים, העניין הוא לחפש את הצד השני שיסכים לעשות צעד קטן גם מעבר לפנימיות.
הבעיה היותר גדולה היא שגם לציבור הזה שקיים אין יותר מידי שדכנים/שדכניות.

המקסימום שאני מכיר זה דתיים לאומיים שלומדים גם חסידות.

כבר הרבה זמן בציבור הדתי לאומי יש דרך של אנשים שחיים מצד אחד את התורה של הרב זצ״ל ומצד שני חיים את דרך החסידות.
אני מדגיש את החיים ולא רק לומדים, זה כבר דרך חיים של ממש.

מצד אחד ומצד שני. זה ממש לא מתחבר אצלם (ובכלל).

היום היא כבר נשואה באושר
מה שכן, לא ממש עם מי שהיא חשבה
מדיבורים שהיו לנו הבנתי שזה משהו שמאוד משתנה כשמתחילים לצאת, במציאות דברים נראים קצת אחרת. לא כדאי להנעל רק על סיגנון מסויים, בעיקר שהוא כל כך ייחודי ולא מוגדר. ובאמת לא נראה לי כל כך שיש לו ממש שדכנים ייעודיים.
חושבת שאנשים שמכירים אותך יכולים להציע לך הצעות הכי מדוייקות לאופי, תכונות, שאיפות ורמה רוחנית שלך. אל תיתפס להגדרה של משהו שהוא בכל מקרה לא מוגדר.
כשתתחיל לצאת כבר תצליח לדייק לעצמך יותר מה אתה באמת צריך ולא רק רצונות באוויר.
(אומרת את זה ממקום שמאוד מעריך ומכבד רצונות באוויר, וחלומות. רק מסתייג קצת מהצורך לענות עליהם אחד לאחד.)
בהצלחה!

בגדול המחשבה היא למצוא מישהי שתהיה דתית לאומית תורנית אבל עם חיבור גדול לדרך הבעל שם טוב הקדוש.
שהיא תבין שהחיבור הזה הוא עמוק עד כדי כך שהוא יכול להשפיע גם לחיצוניות בדברים מסויימים (כמובן שהכל יגיע מתוך הפנימיות).

הרצון הוא לאו דווקא לחיות חיים חרדיים, הפוך.
לחיות חיים של ציבור דתי לאומי עם חיבור עמוק לבעל שם טוב.

הבעיה היא שהמקום שבו אני נמצא אין הרבה אנשים שיכולים להציע הצעות, בגלל שכמות האנשים קטנה.

דרך אגב, נפגשתי כבר פעם אחת והעניין הזה התבהר לי יותר, ודווקא היא הבינה את זה ממש טוב, אבל חתכנו מסיבות אחרות…

זה לא כל כך נדיר לדעתי, או שלא הבנתי אותך עד הסוף
מאמינה שבמדרשות שמשלבות חסידות יש כמה כאלה, אולי יותר מכמה אפילו
אם מישהי אחת שנפגשת איתה הבינה את זה זה קודם כל נחמד וחוץ מזה אולי אפשר לבדוק בכיוון של המקום שהיא באה ממנו/איפה שהיא לומדת
הרבה פעמים חברה וסביבה זה מה שמעצב את ההשקפה
לגבי אנשים שיכולים להציע הצעות, נראה לי שזה לא כמות זה איכות, אם אתה נמצא בסביבה של אנשים שההשקפה ודרך החיים שלהם דומה לשלך סביר להניח שהם מכירים עוד אנשים כאלה
יותר מאשר שדכנים שיש סיכוי שהם בעצמם לא יבינו אותך

מצד אחד מפחיד
אבל נראה לי שאם היה לך סבבה אז לנתת לו אולי הוא צודק...

ותרגיעי אותו. נשמע קצת כמו חוסר בשלות (או שהוא חסיד?)

זה דבר הגיוני לחשוב אבל צריך שיהיה הדדי לכן לדעתי אפשר פשוט להמשיך לצאת ולראות אם גם את מרגישה משו כזה.
ותגידי לו כמובן שכדאי לשים לב שהוא לא סתם עף למקום שהנחיתה ממנו יכולה לכאוב..

קודם כל להגיד לו במילים יפות להירגע ושזה מלחיץ אותך ושהרגע היכרתם.

דבר שני, אם היה לך טוב בפגישה הראשונה ואת רוצה להמשיך להכיר- תוציאי לעצמך מהראש את מה שהוא אמר ותהיי 'נקייה' כלפיו. בלי מחשבות על מה שאמר, תתייחסי לזה כמו כל היכרות רגילה, ועם הזמן תראי מה את מרגישה..

ולבחור עצמו- כדי שתצליחי להכיר אותו באמת ולא בלחץ תבהירי איך אמירה כזאת משפיעה עליך בהיכרות התחלתית ושאם יש לו רצון שתמשיכו להכיר (כמובן הדדי גם מכיוונך)- אמירות כאלה רק פוגעות בפוטנציאל של הקשר

רק הערה לגבי הקטע של להיות "נקיה כלפיו". לוודא שהוא לא הולך מדי לקראתך. שהוא לא מסונוור.

אבל יכול להיות שהוא מתחרט על הרגע הזה שזה נפלט לו🙈
אני באופן אישי הייתי חושבת שהוא דפוק.
אבל לא יודעת מה הייתי עושה.

סליחה מראש. אבל, אולי, יש מצב שהוספת כאן פרשנות בדבריו?
כי אולי הוא התכוון לומר לך, יש לי איזה רשימת תכונות בסיסיות שאני מחפש באישתי, לפי מה שראיתי את נראית תואמת.. כלומר- *עברת את הסינון הראשון* וזה נותן דרייב רציני להמשיך בקשר מבחינתו.
זה אומנם פחיתות גדולה יחיסית לדייט ראשון, אבל לא להגזים..

אם היה לך סכ"ה טוב, אז ממליץ להמשיך, ולומר לו שזה מלחיץ אותך, אז שירגיע.

עד כמה שאת יכולה, לא להילחץ. יש הרבה בנים שמחליטים ממש מהר וזה בסדר. הוא יודע מה חשוב לו ומה ממש יפריע לו, הווא מצא בך את מה שחשוב לו ולא מצא את מה שמפריע, מכאן ואילך אין לו יותר מה לחשוב על השאלה של הקשר. הוא מבחינתו הולך על זה.

זה ממש לא סותר את זה שהוא יכול לתת לך את מלוא המרחב והזמן הנצרך להחלטה. פשוט הוא מצידו כבר החליט מה הוא רוצה לעשות.

 

ובנים -  כמובן, הזהרו בדבריכם.

שזה לא התאהבות ..
שגבר מתאהב במישהי ולא מצליח לראות גם אתגרים ..זה בעיה .
כנ"ל הפוך

או שהוא צעיר מאד
או שהוא באמת התלהב מאד
או שהוא רוצה לשדר בטחון ועושה את זה לא נכון
או שהוא טיפוס כזה והוא באמת סגור על זה עבר מעכשיו
רוב הסיכויים שאין מה להיבהל, אאכ את מרגישה בהמשך שהוא מבטל את דעתך, משתלט, רכושן וכל הסימנים.

יש הרבה סיבות אחרות למה זה יכול להיות.

מצד שני כבר שמעתי על סיפור כזה שנגמר בחתונה.
כבר בטלפון הוא אמר לה. (אבל הם באמת זוג הזוי)

מכיר גם מישהו שבא למישהי ואמר לה: "את גרושתי הבאה"

מאז הם יצאו כבר כמה פעמים...

אחד נגמר בחתונה מהירה והיום הם משפחה מקסימה.
אחד נגמר בזה שהיא חתכה אותו אחרי פגישה שלישית.

מי שאומר משפט כזה אז כנראה:
א. שהוא ממש לחוץ להתחתן.
ב. שהוא באמת מעדיף לא לתת לקשר מיותר להרוס.
ג. שהוא מצטער על המשפט הזה שנאמר.

בכל מקרה אני לא הייתי שולל בכלל להמשיך.
כמובן שצריך לחשוב על זה שהוא פיתח יותר מידי ציפיות מה שאומר שהוא יפתח גם יותר מידי אכזבות.

רצון עז לשתף חוויות ואירועים

הרצון להתחתן הוא כמובן הרבה מעבר למענה נקודתי לרשימת הדברים.

השאיפה והרצון להתחתן זה גם כדי לחיות בזוגיות, בהמשך להקים משפחה משלי, להביא ילדים לעולם, לממש את המשיכה והתשוקה הבסיסית והטבעית להנות מאינטימיות מינית.

כולל נכונות מצד שני הצדדים להקשיב בכבוד לצד השני ולקבל ממנו. יכול להיות שזה כבר נכלל בתחושת הנוחות והנינוחות.

 

מעבר לזה לא חושבת שיש עוד משהו מאוד חשוב... אם כל הנ"ל נמצאים אז אפשר להחליט ללכת על זה בלב שלם. בעיניי. 

מאוד נדיר כיום בקשרים. אבל בלי זה לא מבין איך אנשים מתחילים בכלל לדמיין קשר זוגי

הבנה הדדית
רצון להיטיב לשני
הערכה עמוקה
עין טובה

לא רק ש"כיף ביחד" במובן של לבלות בסבבה. אלא שזה תורם, שזה מעמיק, שהיחד שלכם באמת גדול במהותו מהלבד של כל אחד, לא רק בגלל עצם ההבדל בין יחד לבין לבד, שזה מה שעושה את הכיף, אלא בגלל המהות. ההרגשה שיש כאן משהו בפני עצמו, מהותי, שמורכב משניכם והקשר שלכם.

(זה יכול להתבטא בהרגשה של "משענת", זה יכול להתבטא בשיח מעמיק ומחכים, זה יכול להתבטא בהבנה הדדית מיוחדת, ועוד ועוד. כל אלו הם פונקציות יחידאיות - ולא תמיד הכרחיות כצורתן זו דווקא לכל אחד - של הרעיון העקרוני שתיארתי. ודו"ק)

שימחת

אולי גם כדאי להוסיף
שאיפות דומות
עין טובה מה שכתב @כלי פשוט

שמתי לב שכשיש עין טובה
זה מיקל לעבור בטוב גם את האתגרים שבחיים
(גם המשותפים כזוג)

אגב, שכוייח ב-ח'

אז
שכוייח!

שכוייח!

בעיה הדברים שבגללם זה מפתיע

אילו דברים?

אם היית רוצה להסביר את זה לאדם שבחיים לא הצליח להגיע למקום בו יש את החוויה שאתה מתאר, של ביחד בקשר - כיצד היית מסביר לו את זה, כדי שידע איך להגיע לזה?

קשה לתאר במילים את הדבר עצמו. הבאתי כמה דוגמאות לביטויים שלו כדי שיובן יותר.

- מה יוצר את זה?

לדעתי - התפתחות של האדם מול עצמו מביאה אותו למקום שכשהו פוגש מישהי מתאימה זה יכול לקרות.
היה לי שם דיון ארוך על זה.

להבין את התהליך. כי להבנתי אנשים שונים יכולים שניהם לכוון למקום הזה אבל אצל כל אחד התהליך יהיה הפוך בתכלית.. אצל האחד זה "פשוט קורה" ואצל השני זה משהו מאוד מאוד הגיוני בנסיבות מסוימות. גישות שונות לגמרי

אתה פשוט נפגש עם מישהי, מקשיב לה, מתעניין, מגוון וכו וכו'.

פשוט נפגש וזה קורה במקביל, לפעמים בגלוי ולפעמים צומח בסתר עד שמופיע.

אין נוסחה אמפירית.

ממליץ לך לקרוא (שוב?) את "שכינה ביניהם" של הרב משה בלייכר.

@נשמה כללית אתה מסכים עם דבריו?

איך זה קורה בפועל. מה זה אומר בדיוק שיש את זה.

את לא רוצה להפסיד את הטוב הזה?
אז אל תפסידי. זה בידיים שלך. את לא בת ערובה של הרגשות שלך..

תנסי לחשוב מה עושה לך טוב, ולהביא את זה לדייט.
לדבר על הקשר! זה עושה מאוד טוב לקשר ובדר"כ משחרר דברים.

+ תנסי את להפתח אליו. כמים הפנים לפנים.

איך לגרום לדברים להיפתח.
לפי מה שאני הבנתי, היא לא שואלת איך לגרום לבחור להיפתח..

אבל בקריאה שניה היא כתבה על "משהו" והתכוונה לקשר.

 

התשובה נשארת אותו דבר. תביאי את עצמך לקשר, תשתפי רגשות, מחשבות,חלומות ובכלל דברים אישיים (במינון).

כתבתי מה אני הבנתי

ותביאי את זה לקשר (כמובן בהתאם לרמת הקשר ולמה שמתאים..)

וכמו שאמרו לפניי, להשתדל להעמיק יותר בקשר ולהביא את עצמך..

שיהיה בהצלחה רבה!!♥️

הכל בסדר?

מצד אחד, כמו שהרבו לכתוב - תביאי את עצמך. תיפתחי את, תספרי על עצמך, תשתפי. לא רק עובדות יבשות ותיאורים מעשיים אלא יותר פנימה - מחשבות, רגשות, תחושות, מורכבויות...
זה גם יגרום לו להרגיש יותר בנוח ברמת ה"מודע" - ברגע שאת נפתחת הוא יכול יותר להעיז גם. זה יהיה פחות מפחיד.
זה גם יגרום להרגשה נוחה במישור התת מודע - את גורמת בכך להעלאה של רמת הקשר דה פקטו, ירצה או לא ירצה - הקשר מעמיק ככה, ואז עצם המציאות והחוויה היא יותר נינוחה ויותר קלה מצידו להיפתח.
וזה גם יגרה אותו - ברגע שאת משתפת דברים כאלו, זה יוצר גירוי להגיב, לדון, להעיר ולהאיר. להתלבט יחד איתך, לנתח מורכבויות בשיח הדדי. וכו'
כל זה הצד האחד של המלקחיים.

מצד שני - תעודדי אותו להיפתח. כלומר - תתענייני, תכווני, תעוררי...
בלי ללחוץ, את לא מורה בבית ספר ולא חוקרת משטרה. המטרה היא לא להוציא מידע ובטח שלא לגרום לו להרגיש "נתבע" לדבר. אלא בעדינות, בנינוחות, בכנות ועם חיוך...
זה דבר שיכול לעזור תמיד, ובפרט נצרך עם גברים. בהרבה מקרים הראש הגברי לא מקדיש יותר מידי מחשבה לזה, לא מעניק לזה מקום, לא מחדד את זה, ומעל הכל - זה לא עומד לו בראש בעמדת שיגור, הוא לא מספר מעצמו...
שאלות והתעניינות מצידך יכולות לקדם את זה. גם לגרום לו עצמו לחדד וללבן בחשיבה שלו, וגם לספר לך ולזרום...
(ממש לאחרונה היה פה שרשור בנושא)



אני מקווה שמה שכתבתי ברור. כי המילים מאוד לא ממצות את התפיסה בעומקה.
בהצלחה!

מתייגת את @מדרשיסטית20 שתתן טת הרשימה שלנו

קניות ביחד
לבשל ביחד
משחקי דייטים שכל אחד עונה מהזווית של השני (מומלץ רק בדייטים מתקדמים!)
חדר בריחה (בימי קורונה, אפשר לקנות בתור משחק קופסא)
טיול
מעיין
בייביסיטר על אחיינים של מי מהצדדים (לשלבים מתקדמים, שזה סבבה גם להכיר את האח/ות)
באולינג
סנוקר
גן חיות
מוזיאון
סדנת שוקולד
סדנאות אומנות (קרמיקה, נגרות וכדו')
קומזיץ
לשכור אופניים בתל אביב ולנסוע לים
חפירות ארכיאולוגיות
להתנדב בחקלאות
קטיף עצמי
משחקי קופסא/ קלפים
פק"ל/ פונדו
חברותא
הופעה
סרט
לנגן יחד
מקומות אטרקטיביים כמו: אקווריום ישראל, מעלית הזמן, הגן הבוטני, הכנרת, להסתובב בירושלים-שוק, הרובע, הכותל וכו', המרינה בהרצליה, הנמל בתל אביב וכו'. (רעיונות נוספים באפליקציה של 252)
לצייר יחד
ללכת לגלידה
בית קפה/מסעדה
פיקניק (יש מקומות שאפשר להזמין בהם אוכל לפיקניק)

שכל אחד מספר משהו נכון ומשהו לא נכון על עצמו בשביל שהשני ינחש מה נכון ומה לא
וכך אנשים מספרים את הדברים המשמעותיים והפיקנטים בחיים שלהם

סדנת שוקולד, סרט, חדר בריכה, סדנת זכוכית, סדנת אפוקסי...

בתור אח קטן קשה לי לענות אבל שמעתי מכמה וכמה שנפגשתי איתן כמה קשה זה שאחות קטנה מתחתנת.

לעניות דעתי אין מה לחכות (אא"כ גם הוא\היא אוטוטו מתארסים). איך עושים זאת? לא יודע.

 

היה לי קשה כשאח שלי הצמוד אלי מלמעלה, התחתן. 
כי גם אני יצאתי כבר אז, והספקתי לחוות דברים פחות נחמדים.. והיה קשה לראות איך מישהו בא ומגיע לזה בכזאת קלילות.
בהמשך עקפו אותי עוד כמה אחים..
מול כל אחד ואחת היתה חוויה אחרת, וכולם היו מורכבות..

כשדיברנו בנינו על זה, אמרתי להם שזה אפילו לא שאלה.
ואת הקטנים ממני השתדלתי ללוות ולייעץ בדייטים עצמם ולתת את כל מה שיכולתי  לעזור בו אחרי האירוסין..

זה מורכב.
יכול להיות אפילו מאוד.

אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים, שזה שהם מתחתנים הם לא לוקחים לנו את שלנו.
ואם אנחנו מאוד רוצים ולא מצליחים, אין שום סיבה שנמנע את הטוב הזה גם מהאחים הקטנים.

 

זו דעתי האישית כמובן

2 ותכף עוד אחד.
שמח בשבילם עד הגג.
זה שלי קשה בדרך שלי, לא משפיע על השמחה בשבילם. מודה לה' על שלא העביר אותם בדרך שלי.
מיוזמתי פניתי אליהם להגיד שלרגע לא יחשבו על זה ושיעופו על השמחה שלהם.

זה שלי קשה בדרך שלי, לא משפיע על השמחה בשבילם. מודה לה' על שלא העביר אותם בדרך שלי.

אני עקפתי
אני חושבת שזה מאוד טבעי אצלנו במשפחה המחשבה הזאת שאין מה לחכות, אני לא רואה איך זה עוזר למישהו שיש אחריו שיירה של רווקים שמזדקנים וסובלים ביחד איתו

לק"י

זה גם ממש תלוי בהפרש הגילאים ובגיל.
אם אח שקטן ממני בשנתיים מתחתן לפני בגיל שאני בכלל לא רציתי להתחתן, אז למה שיפריע לי?!
(זה בגדול מה שקרה אצלינו).

ומצד שני, אם מישהו לא מתחתן והוא כבר בן 40, איזה טעם יש שהאחים יחכו ויחכו?....

אותי לימדו שזה מנהג לבן הארמי, לא לתת לבת הצעירה להתחתן לפני הבכירה.

 

אני חושבת שזו אחלה גישה לחיים, ככלל. הצלחה של אחרים לא אמורה לפגוע בי - בין אם זה בנושא של זוגיות, ובין בנושאים אחרים - פרנסה, לימודים וכו'.

 

אני עושה את המאמץ וההשתדלות שלי וממש לא הייתי רוצה שאחים שלי יעלו בכלל על דעתם אפשרות של לעכב את ההתקדמות במסלול החיים שלהם בגללי. בואי ניקח את זה רגע לתחום של לימודים: נניח שאני רוצה ללמוד משהו מסוים, אבל אני לא עומדת בתנאי הקבלה, ולכן אני מקדישה זמן להשלים בגרויות\מכינה\פסיכומטרי. ונגיד שיש אחרי אחות צעירה שגם רוצה להתחיל ללמוד, ולה יש את כל הנתונים שצריך - יעלה על הדעת להגיד לה לשבת בבית עד שאני אתקבל?

 

צריך לקחת בחשבון את הצד ההפוך - נגיד יש מתחתי כמה אחים, ואני ל"ע מתעכבת והם מחכים לי - איפה זה מעמיד אותי? זה הופך אותי למשהו לא טוב, שמוסיף לאחרים צער וקושי. למה שארצה בכלל להיות במקום כזה?!

 

לדעתי זה מאוד תלוי בסוג הקשר עם האחים - אבל בכל מקרה שיח זה הדרך. בעיני הדרך הנכונה היא לדבר על זה לפני שיוצאים - לא בקטע של לבקש רשות, בקטע של לשתף שהגעתי לשלב הזה בחיי, וכמה שאני דואג ומתפלל גם עליך.

שקשה לאדם משהו ..
אבל באמת כואב לו ממש
הוא הרבה יותר שמח שמי שהוא אוהב לא צריך לחוות את הקושי גם
אולי זה גם יעזור כאן..

לפעמים יש רגישויות אישיות שבאות *בנוסף לזה*("האח הקטן המוצלח יותר בכללי וגם פה הצליח מהר יותר מהגדול"). לדעתי אם הקטן יודע לשדר שהוא באמת מעריך את הגדול לא אמורה להיות כ"כ בעיה.

בסופו של דבר, כמו הרבה דברים, זה עניין של המידות של שני הצדדים (שהושפעו כמובן מהיחס של ההורים אליהם, שהוא תוצאה של המידות של ההורים..).

ואם אתה אח גדול והקטנים התחתנו לפניך-
תפרגן.

שדני אחיה הצעירים התחתנו לפניה שום בעיה עם זה. זה מסלול החיים שלהם וזה מסלול החיים שלי.

1 אדם רווק שמחפש זוגיות הרבה שנים, לא ירגיש בנוח שעוד מישהו עובר את החוויה רק בגללו

 

2 אדם שעובר את החוויה של הרווקות רק שנה או שנתיים, בהחלט עלול להעדיף שיחכו לו

זה נכון במיוחד כאשר יש סיכוי ששניכם יושבים על אותו מאגר, ולך תדע אם האח הצעיר לא התחתן עם האהבה הנכזבת של האח המבוגר... או לחלופין, האח המבוגר פוגש מישהי ומגלה שאחיו הנשוי כבר יצא איתה בעבר

 

3 הדרך שבה עושים את זה נכון:

* הצעיר לא לוקח שום דבר ששיך למבוגר. מצד שני, הוא כן צריך להבין שיש כאן תזכורת למבוגר שהוא מבוגר ורווק עדיין, וזה מצער ומכאיב, ולכן כן יש מקום לבקשת רשות מסוימת

* אנשים חושבים שזה נכון לרגע החתונה אבל ברגע ש"אישרו לי" לעקוף אז אני ממשיך לדהור על הכביש. ממש לא. בהנחה שהמשפחה שומרת על קשר, הזוגיות של הצעיר תזכיר למבוגר בכל הזדמנות שיש משהו שחסר לו. ולכן ההתחשבות והרגישות נצרכים לא רק בזמן ההחלטה להתחתן אלא בכל שלב ושלב. באירועים דרמטיים כמו החופה עצמה או סתם אירועים משמעותיים (ליל הסדר וכו) כדאי: 1 לחשוב מה יעשה טוב ומה יהיה רגיש מספיק לכאב שלו 2 לשאול אותו 3 לשאול אותו באופן כזה שהוא יהיה משוחרר לענות מה הוא מרגיש 4 לחשוב מה הוא מרגיש ולא אמר 5 לחשוב איך לעשות עוד.

 

4 כדאי לקחת בחשבון שכאשר אח אחד מתחתן בגיל שלדעת אחיו הגדול בכלל לא מתאים לזה (נגיד, מי שמתחתן בגיל 18 ואחיו הגדול עוד לא התחיל לצאת בכלל, או יוצא רק חצי שנה) - אז כמובן ה"עקיפה" הרבה פחות משמעותית

 

5 מבחינה רגשית מאד יכול להיות שאחות שעוקפת אח או אח שעוקף אחות, זה פחות משמעותי

שכתבת את זה פעם..

שאם עוקפים את ומתחתנים לפניו,
צריך לזכור שזה לא לתקופה של החתונה אלא שזו עקיפה שיש לה משמעות כל הזמן.

וגם כאן בתוך סעיף 3.

טוב שאת מדגישה כי זה אכן אחד הדברים המשמעותיים

ומה אני יכולה לעשות כדי להקל על הכאב?
לאחותי שמעלי ממש קשה עם זה....
איך הייתם ממליצים לי לנהוג איתה? אני יודעת שזה ממש לא פשוט לה ואני לא יודעת מה לעשות..

להשתתף בצער

להתפלל עליה

והכי חשוב - לשאול את ארוסך אם הוא מכיר מישהו מתאים לה...

חושבת ומתפללת בע'ה..
ועוד לא התארסתי(:

להתארס. קדימה!

לכבד. שלא יהיה "ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה"

לעשות מה שאפשר כדי לתת רושם שהתארסת לפניה לא בגלל שאת מוצלחת יותר ממנה

ולהיות מחויבת לזה שהיא תהיה מאושרת ושתהיה לה זוגיות. אבל ממש מחויבת לזה, כמשהו אישי

לזכור שאת לא הבעיה
ובסופו של דבר, אחותך היא זו שצריכה להתמודד עם הקושי שלה

לא רואה סיבה שאף אחד יחכה. כל אחד אחראי על עצמו וזה לא על חשבון השני.

כמובן, להיות רגיש ונחמד לאחים שעקפת אותם. זה תמיד נכון וחשוב. אם אני לוקח את זה צעד קדימה במצב של שני אחים נשואים ולאח הגדול אין ילדים. האם נאמר לאח הקטן תמנעו הריון כדי לא לעקוף בתור? אין לנו זכות למנוע חיים בשביל דברים כאלה. כשקצת מעמיקים חתונה זה בעצם אותו דבר.

להבדיל, היה את המקרה שהרמא גנז את הספר שלו בהלכה כי שמע כבר שרבי יוסף קארו הוציא אותו. גם כאן הוא בסוף בכל זאת אמר את שלו ורק בשביל האחדות לא רצה שיהיו שני ספרים וזכינו שזה באמת התקבל בצורה יפה יחסית. פה הם חשבו ששני ספרים זה כנראה כן אחד על חשבון השני.

הקמת משפחה הוא צעד הכרחי, בדיוק כמו מציאת מקור פרנסה. אף אחד לא צריך לחכות לאף אחד.

אתם מדהימים שככה אתם שמחים עם האחים שלכם- זה כ'כ לא ברור מאליו!
תודה על החיזוקים שאכן זה מה שצריך להיות וברור שלעקוף, הייתי צריכה את החיזוקים האלה אז תודה!
ובעז'ה אצל כולם בקרוב!

מסייג שמה שאני כותב הוא מ(כמה) כלים שניים ולא מחוויה שלי.

כל אח שמח בשמחתו של אחיו, בטח ובטח בשמחה גדולה שכזו ובטח ובטח כאשר הגדול כל כך מחפש אחרי אותו הדבר.

המורכבות היא שיחד עם השמחה הגדולה הזו מתעוררת המחשבה של "מה איתי?" והצער הגדול של החסרון בחיי הגדול.

התחושות הנ"ל מעצימות זו את זו. ככל שהגדול שמח בשמחת אחיו כך גם החסרון שלו עצמו מורגש.

בד"כ גם מתווספת תחושת אשמה על כך שהשמחה מעורבת בדבר אחר ואז בכלל מסתבכים...

 

סוף דבר - אין סיבה לחכות אבל כן להכיר, להשתתף ופשוט להיות שם בשביל הגדול.

למרות שזה בטח ניסיון קשה. ואני יכול ללמוד ק"ו מחתונות של חברים שאני פחות קרוב אליהם כמו לאחים ולמרות זאת שמח מאוד בשמחתם. עאכו"כ.
מצד שני, דווקא בגלל זה.. ייתכן שהניסיון הזה קשה הרבה יותר, דווקא בגלל הקרבה. כי נכון שהשמחה בשמחתו מועצמת, אבל יחד איתה גם הכאב מועצם

בדיוק את שני הצדדים שאני כתבתי אולי לא הייתי מובן מספיק.

אבל אני פשוט רואה את אחותי כמה קשה לה, ומבינה אותה ממש (לא יודעת איך הייתי שורדת את זה אם זה היה הפוך) והיא לא ממש שמחה איתי... אולי טיפה בתוכו בפנים...

אולי להתייעץ עם אמא?

לאמא שלי בהתחלה גם היה ממש קשה עם זה שאני עוקפת אותה, אבל לאט לאט היא הבינה שזאת המציאות ואין ברירה ועכשיו היא זאת שמרגיעה אותי
היא כל הזמן מדברת עם אחותי על זה...

בעז"ה תפתחי את הדרך לאחותך

כנ"ל חברים.

שמח באמת על כל אחד ואחד מהם. בעיתו ובזמנו גם אני אתחתן
לשמחתי אני לא במקום הממורמר ומקווה שלעולם לא אהיה.

כיום את (ואני וכולנו כאן בפורום) חיים במציאות של "לבד", לפחות מהבחינה הכי עקרונית.

לאחר החתונה (בעז"ה) זה מתהפך - המציאות היא של "יחד" שבתוכה יהיו גם רגעים של לבד (וזה ממש לא חייב להיות דבר רע).

בהצלחה לכולנו. נמאס. נמאס כבר להיות לבד.

רוב הפעמים נובע באמת מתחושה הידועה שאנשים נשארים ובלי הרבה אנשים בחיים שלהם.

 

אבל יש פעמים שאנשים מרגישים לבד אפילו שהם במרכז הבמה והם מוקפים בהרבה אנשים אוהבים אותם. ונראלי שזה המצב שלך. זו תחושה שנובעת ממשו הרבה יותר עמוק ולעומת הלבד הראשון.

את התחושה הזאת יותר קשה לתקן. 

ממה שידוע לי אחת הדרכים לתקן את זה, זה להעריך את עצמך. בקטע כזה שפשוט תרגיש שלם לגמרי עם מי שאתה. ותשמח בזה שזה אתה. ז"א למלאות את החסר בעצמך מבלי להצתרך שמישהו אחר ימלא. בגלל זה מרגישים מעין ריקנות כי תכלס אתה מוקף באנשים שאוהבים אותך אבל אתה מרגיש שהם לא ממלאים משו מסוים. אז אני חושב שהדרך למלאות את זה תלוי בקשר לעצמיות. 

עד כאן להיום הפסיכולוגיה בשקל שלי 

המון בהצלחה

 

נראלי שכדאי לדייק מה זה מבחינתך 'לבד' 
באיזה רובד זה מפריע לך 

 

למשל 'לבד' פיזית אחרי החתונה ובטח כשמגיעים הילדים לרוב לא יהיה באותה התדירות כמו לפני החתונה. 

 

לק"י

למרות שזה תלוי אם גרים לבד או עם המשפחה/ שותפים.

במובן הנפשי גם אחרי חתונה אפשר להרגיש לבד. אם זה כל הזמן ככה זה לא תקין, אבל אם זה קורה מידי פעם זה כנראה חלק מהחיים.

אז עוקבת בינתיים

להגיד לך שאני מזדהה.

אבל עד לא מזמן, ממש כן.

באחד הדייטים שלנו, דיברנו על למה אנחנו רוצים להתחתן.
ואני אמרתי לו - אני רוצה שיהיה מישהו שישאל אותי מה שלומי, ושיהיה אכפת לו באמת מה שלומי ומהתשובה.

וכאילו מבחינת הספר, את הכי חברותית בעולם.
מוקפת במלא מלא משפחה, חברות, דודים שכולם מרגישים החברים הכי טובים שלך. ושאת נותנת להם את כל הלב ותמיד שם בשבילם.
אבל את הכי הכי לבד.


אז אני לא אגיד לך שהלבד יעלם,
כי תמיד יש דברים שרק את תהיי בהם, כמה שהאיש שלך ירצה להיות בהם גם.
ויהיו דברים שאת תרצי שהם יהיו שלך לבד.

אבל אם זה מה שחשוב לך, שהלבד לא יהיה חלק מהזוגיות שתבני את ובעלך, זה מה שבע''ה יהיה.

אל תהיי מאלו ששוכחות. תזכרי טוב טוב את התחושה,התקופה ובכלל את המהות הזו.

תזכרי את זה כשאת רואה חברה רווקה, תהפכי עולמות בשבילה. 

תזכרי את זה כשתהיי טרודה בילדים בעז"ה והחברה הרווקה שלך מתקשרת רק לשאול "מה שלומך?".

גם אם לא תהיה לך הצעה בשבילה. תזכרי לתת מילה טובה, עידוד והבנה.

 

אל תשכחי אותה.

כי ברוך ה' אני לא חשה אותה.

אבל אני ממש לא שוכחת, ובע''ה גם לא אשכח.

לדעת מה עזר לך לצאת מזה?

ושכחה.

משמח לראות איך אירוסין מחלץ מהכאב של חווית הלבד

אבל חושבת שכדי לרפא את זה באמת 

צריך עבודה פנימית עמוקה

 

הזאת יכול לקחת גם זמן אחרי האירוסין...

לבד מול המעגל המשפחתי, חברתי וכו' - אכן צריך עבודה וכנ"ל.

 

לבד מול חוסר בן הזוג - נבראנו בזוג והופרדנו לפני שירדנו לעולם. ככל שהזמן עובר החוסר הזה מורגש ובולט יותר ויותר.

אפשר לעשות הרבה דברים כדי לגדול מזה, להתחזק ולצמוח אבל בסוף הדבר היחיד שממלא את המחנק הזה הוא מציאת הזוג.

זו לא מחלה\חסרון\חולשה, זו מציאות ויסוד הוויתנו.

אני פשוט כבר לא מרגישה אותה.

ואגב, כבר התחתנתי

לק"י

לא בהכרח שרק לבן הזוג שלך אכפת ממה שלומך באמת.
אולי פשוט הוא הכי זמין ופוגשים אותו כל יום בדרך כלל.

כי נניח כשדודות שלי שואלות מה שלומי, באמת אכפת להן. רק שאיתן אני לא נפגשת או מדברת על בסיס יומי.

וגם דינמיקה בין בני זוג היא אחרת בין כל זוג לפי הצרכים שלהם ואיך שהם בנו אותה..

ועד כמה ששמתי לב, כתבתי שזה היה נכון לי.
ולא באופן גורף.. (כמו כל דבר בחיים)

אבל בעיניי מיותר להתעסק בזה ולחשוב על זה. צריך לנסות להסיח דעת. אלו פחדים מיותרים שתת המודע יוצר כתוצאה מהמצב העכשווי שלך ולא בגלל מבט אובייקטיבי על המציאות.

זה כמו לשאול
כשיבנה ביהמ"ק ותהיה השראת שכינה
יהיו לנו בכל זאת לפעמים רגעים של ריחוק מה' וכאב כמו עכשיו?

ברור שאם אתה במציאות שטוב לך, גם אם יהיה קצת רע זה לא אמור ממש להפריע ולהכאיב לך
(ואולי דווקא אחרי חתונה רוצים קצת לבד, לא בקטע רע, ואין מספיק..)

צריך לנתב את הכאב לדברים מקדמים בהווה ולא לתת לו להשקיע אותנו במחשבות משביתות על העתיד

זאת תחושה שמשקפת מציאות אבל גם דרך מסוימת לחוות את המציאות

אפשר לעבוד על זה ולשנות את המצב,

וכנראה כדאי - זה כנראה ישפר גם את המצב שלך בדייטים, כשאת באה ממקום שאת לא לבד.

 

בהנחה שלא תעבדי על זה - כן, גם נשואים יכולים להרגיש לבד. מצד שני, תוכלי להשתמש בחתונה כדי להוכיח לעצמך שאת ראויה ויש לך מישהו שלך ואת לא לבד.

אבל כדאי לעבוד על זה כבר עכשיו.

לדעתי יש פה משהו כללי ששווה לעבוד עליו.

גם בזוגיות אפשר להרגיש לבד ושכולם התקדמו ואתה מאחור.

הלבד הזה הוא תהליך. הוא לא מציאות קבועה.
הלבד הזה לא יישאר לנצח.

ברור שגם בתור נשואה יש קצת שוני והבדלים, אבל זה עולם אחר. זה שני אנשים שביחד הם אדם אחד. זה שונה מכל חברה.

יהיה טוב. באמת.

כואב ממש מה שתיארת.

צריך לזכור שבאמת מה שבעיקר חשוב זה ההרגשה שלנו בפנים - לנו יש בחירה איך לחוות ולפרש את המציאות, איך להתייחס למה שקורה סביבינו.

אז אי אפשר לדעת מה יהיה, אבל תזכרי שיש דברים שלגמרי בידיים שלך, האהבה שלך לעצמך, האמונה שלך, השמחה, העזרה לסביבה, זה משנה את הדרך לגמרי.

ולנסות בקצב שלך להכניס אופטימיות, כל פעם קצת, זה כ"כ משנה עם כל מה שאנחנו עוברים.

חיבוק❤

אני אסביר כי זה באמת נשמע קצת מוזר.
מה שתיארת נשמע כמו דיסוציאציה נורמלית (זו מילה אמיתית, אל תבדקי בויקיפדיה מה שכתוב שם לא נכון) , שמתבטאת בחלימה בהקיץ, או בהתרחקות מההקשר החברתי לכמה רגעים, תחושה של בדידות זמנית וחוסר הבנה של המציאות.
לדעתי כל אדם חווה את זה לזמן מסוים בחיים ואני חושב שזה אפילו טוב ואמיתי, כי זה אומר שאכפת לו. זה אומר שהוא מודע לזה שיש חסרונות, שהעולם לא מושלם ואנחנו רחוקים מהאחד והיחיד שיכול להשלים אותנו לגמרי שזה ריבונו של עולם. 
בן/בת זוג בדרך כלל מחלישים את התחושה הזאת אבל גם יחד אתם אנחנו עדיין לא מושלמים, עדיין חסרים וגם הם לא יכולים להגיע עד קצה הנשמה שלנו. בסוף יש לנו חלקים בתוך הנשמה שיהיו בודדים תמיד כי הנשמה היא אינסופית והמציאות סופית.
לכן אני חושב שלחוש את זה מפעם לפעם זה כלל לא רע וזה אפילו טוב כי זה מראה לך שאת מודעת למציאות. צריך לנצל את זה לגדילה, לתקשור עם ריבונו של עולם ולגלות עוד על המקומות הבודדים האלה בנפש שלנו שאנחנו בדרך כלל לא מגיעים אליהם.
הרב קוק באורות הקודש כותב שתחושת הבדידות נוצרת מכך שאדם זוכה להיפגש עם מקומות עמוקים יותר שבתוכו.

לכן צריך לדעת שזה לא טוב ובריא לחוש את תחושת הבדידות והניתוק באופן קבוע אבל מידי פעם זה נורמלי לגמרי, בריא וזה יכול לעזור לנו להגיע למקומות גבוהים.
זה קשה ולא כיף אבל לא הבטיחו לנו חיים קלים.
שבת שלום 

מאפיין מאוד בולט של HSP
אבל לא בהכרח...

״אני פחדנית״, ״אני מתביישת ל…״, ״אני לא יודעת לחנות את האוטו״ / ״צריכה שיהיה הרבה מרווח כדי להכנס לחניה״…

בנות ממהרות לבקש עזרה וסיוע.

הרבה מאוד התלבטות לפני קבלת החלטות.

התשובה לשאלה - ברור שכן!

זה תלוי אופי..

אם בהקשר של דייטים, כל מי שעונה יוצא רק עם המין השני ולכן מכיר רק את ההתנהגות שלו. ואם מדובר על חברים אז גם כן רוב החברים הם מאותו המין של העונה.
ככה שאדם יחיד לא יכול לתת תשובה נכונה באמת.

לפני שלושים שנה בערך נכתב הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" שם הסופר מסביר על הבדלים פסיכולוגיים בן גברים לנשים (באופן כללי ומכליל) 
ואחד הטענות שלו זה שנשים יותר אוהבות לשתף ולדבר על החלושות והקשיים שלהם. וגברים פחות פתוחים ופחות מספרים מה הם עוברים. 

רק כדאי לדעת שיצאו הרבה מאוד ביקורות בקרב הפסיכולוגים על הדרך של ג'ון גריי (ויש לו כמה וכמה ספרים, כשנשים מנוגה וגברים ממאדים המוכר שביניהם)
סתם דוגמא, ג'ון גוטמן שהמציא את "מעבדת האהבה בסיאטל" וחקר את זה בצורה מאוד מקיפה חולק על ג'ון גריי. הוא כותב את זה במפורש בספרו. והוא לא היחיד. (וג'ון גריי אמנם כתב על הנושא אבל המחקר שלו ממש לא בר השוואה למחקר הממושך, המקיף והרציני של ג'ון גוטמן).

גם ראוי לציין שג'ון גריי לא בא להכליל אלא לדבר על תופעות כלליות, כשהוא מודע לכך שיש המון יוצאי דופן והוא לא מכוון אליהם. וגם זה כתוב במפורש בפתיחת ספרו (של ג'ון גריי)

אבל ג'ון גרי ומביא מספרים וניסויים שהוא עשה וכשהוא כותב בספרו שבאופן כללי על עשרות אלפי אנשים זה נכון בתשעים אחוז אני נוטה להאמין לו.
ב, כשכתבי להכליל הכוונה היא שיש יוצאי דופן

יש הבדלים משמעותיים בין דייט לבין קשר של זוג.
לפחות מבחינת הכנות.
דווקא בגלל שדייט במובן מסוים מכוון לקשר זוגי -
התוצאה שיוצאת בו היא הפוכה פעמים רבות. בגלל הפחד מהכנות יתר, שעלולה להוביל לחתונה, מגיעים לחוסר כנות. בהרבה מאוד מהמקרים.
לפעמים אפילו הבחורה תהיה פחות כנה ממה שהיא כנה עם חברות שלה, בגלל הפחד הזה.

המהותי ביניהם. קראת את הספר?

בעיקר הוא מדבר על קשר זוגי שמתנהל באופן תמים, בלי פחדים שמלווים אנשים בדייטים..
זה מתאים לקשר זוגי בו שני הצדדים רוצים לחיות ביחד, אין להם התלבטויות על זה. יש ביניהם פערים בתוך המסגרת של הקשר,
אבל על עצם הקשר עצמו - אין שאלה או ערעור.

סליחה על הבורות

שבו יש שני אנשים שרוצים בקשר. והקשר הוא עובדה קיימת.
הם לא עוסקים בכלל בשאלה האם אנחנו מתאימים זה לזה ברמה הבסיסית.
שני אנשים שרוצים לחיות ביחד, יש ביניהם פערים. כאן המורכבות מתחילה. ופה יש את ההבדלים בין השיטות השונות.

אבל בדייטים יש שאלה על עצם הקשר.
ויש פחדים שנובעים מהשאלות האם למסד את הקשר? מה זה אומר שאני הולכת עכשיו להיות נשואה? ונשואה איתו במשך 80 שנה? האם הקשר יצליח? מה הוא חושב על עצם הקשר? מה הוא חושב עלי? מי בכלל רוצה להתחתן איתי? ועוד שאלות רבות שלא רלוונטיות, לפחות לא באותה המידה לזוג שכבר נמצא בקשר ממוסד.

לכן דווקא בדייטים, יכולה להיווצר תופעה הפוכה שלא משקפת את הגבר או את האשה.
ואני חושש שזה הולך יותר לכיוון של חוסר כנות מאשר לכיוון של כנות. כי כשיש פחדים, הנטיה הטבעית היא לא להתגבר עליהם.

בכל זאת, מדובר בספרים חשובים. אבל אני חושב שביחס לדייטים צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל כי יש שם (בדייטים) שיקולים וגורמים נוספים

לפני כל ניתוח זוגי הוא מנתח כל סוג מין בפני עצמו.
הוא מנתח את הגבר בלי קשר לאישה ובאופן כללי בלי קשר לקשר וכן להפך ורק אז הוא עובר לניתוח המצב במהלך קשר או במהלך "יציאות" או איך שהוא לא מגדיר את זה שמה.

זה ספרים שבהחלט צריך לקחת בעירבון מוגבל כי כתבו אותם גויים ודייטים אצלנו זה קצת שונה.
אבל באופן כללי יש בו הרבה דברים נכונים ומעניינים גם בלי קשר לקשר אלא בהקשר לאדם בפני עצמו.

מסכים שבדייטים זה יכול לעבוד הפוך אבל באופן כללי ונראלי שבדרך כלל זה לא. יש יוצאי דופן ואולי הרבה כאלה אך ברוב המקרים אני חושב שיש דברים די דומים. 

זה בדיוק מה שאני טוען.

בספרים האלה מנסים להציג לך אותם בטהרתם. אבל יש פער בין הספרים למציאות.
(ותאמין לי, ב"ה אני מונח עדיין בספר. לא קראתי אותו מזמן כל כך. ועשיתי חזרה).

אבל רוב האדם, ההרגלים וההתנהגויות שלו נובעים אחרי שנים שהוא חי בתור מין מסוים. וגם אם הוא לא מודע לזה ככה הוא מתנהג גם בצורה מוחלשת כי הוא תחת פחד ולחץ.
חוץ מזה המינים השונים גם מגיבים שונה למצבים שונים אבל לרגע לא טענתי שאין יוצאי דופן ואולי אפילו הרבה.
אובייקטיביות זה דבר נהדר אבל פחות לוויכוח מציאותי לכן אולי אצל חלק מהאנשים זה שונה. אבל בכולופן הסובייקטיביות היא בהחלט נגזרת של האובייקטיביות לכן גם הופעת המינים בטומאתם (ההפך מטהרתם-ציניות) עדיין שונה. 

מבוססת בעיקרה על המחקר המתעלל בילדים של ג'ון מאני ג – ויקיפדיה שעליו מבוססת כל תאוריית המגדר של ימינו.

לא כדאי לאמץ אותה.

אלא כמו שאת אומרת (שנראלי שאת אומרת) הם שונים בגלל שהם מינים שונים.
אם ניקח קבוצות גדולות של גברים ונשים כנראה שבאופן כללי (עם סטיות תקן) הם יגיבו למצבי לחץ וקשיים באופן שונה לא בגלל לחץ חברתי אלא בגלל עצם המין שלהם.

הטענה היא שהאדם נשאר עצמו וההרגלים שלו משפיעים עליו גם כשהוא טיפה חונק חלק מעצמו בגלל הפחד או הלחץ שבדייט, אין קשר ללחץ חברתי

שבן אדם אחד לא יכול לענות על השאלה הזאת בצורה מדויקת כי הרושם שלו בנוגע להתנהגות של כל אחד מהמינים תלוי בהקשר שבו הוא נחשף אליהם, ההקשר הזה (חברים, דייט, עבודה, לימודים מה שזה לא יהיה) משנה את צורת ההתנהגות שלהם.

וככה תמיד השאלות של "אתם חושבים שבנים\בנות יותר X?" תמיד יקבלו תשובות לא מדויקות.

 

אבל את יכולה לשאול את אותה שאלה אם את היחידה שקיימת וכל השאר הם יצירי דמיונותיך או לא ואם ההורים שלך הם באמת ההורים שלך ואת לא יכוה לענות על זה בצורה אובייקטיבית לכן בהרבה מהמקרים אנחנו נאלצים להסתמך על סובייקטיביות. ואם יש תופעה שחוזרת על עצמה בעשרות אלפי נבדקים גם אם היא לא מדויקת מבחינה אובייקטיבית עד הסוף אנחנו נאלצים לסמוך עליה כי יש בה מין האמת, אולי לא אמת שמדויקת עד הסוף אבל אמת. 

לא להתפלספות חסרת כיוון. (שגם זה יכול להיות נחמד למי שמעוניין)

 

הרי מי שעונה עליהם בדך כלל זה בחור מתוסכל שעוד לא מצא את זיווגו (ואותו דבר בלשון נקבה) ופיתח תדמית ל"כל הבנות" (שוב, גם בנות עושות את אותו הדבר)  מתוך הכמות המאוד לא מייצגת של הבנות שיצאו איתו ובמפורש משהו לא עבד בקשר ביניהם.

ככה שהוא (וגם המקבילה הנשית שלו) עונה לשאלה בהתאם לאותה תדמית שהוא בנה אצלו בראש. לעומת איך שהוא מכיר את החברים הבנים שלו, שגם הקשר שלו איתם מלא בהטיות פסיכולוגיות שונות. וככה הוא (או היא) חורץ את כל גורל הבנות (או הבנים) באשר הן ל"פתוחות רגשית" או "לא פתוחות רגשית".

בקיצור, לא שצריך עכשיו מחקר אובייקטיבי אמפירי מלא, אבל כל התשובות שהשרשורים האלו מקבלים כל כך מלאות בהטיה אישית בהתאם למצב מאוד מסויים, ככה שאין בהן ממש תועלת מחוץ למצב הזה, אז הן חסרות תועלת.

הרוב לא מדייקים אבל עונים תשובה באותו סגנון -
כנראה שיש דברים בגו. וזה מה שמעניין אותי.
זאת אינה שאלה של מדע מדויק.

ככלל- בהחלט.

בעולם הדייטים זה סבוך יותר.

אני גם באותה סיטואציה אבל אתה במצב מעולה. אתה לא מחפש חרדית. יש מלא שירצו אותך..

מספיק שאתה לומד היום באיזה מקום וזה מספיק, נסה להכנס למקום רציני ולהתמיד שם תקופה

השאלה מה הגבול העליון שלך לגבי גיל?
אם מדובר על אזור גילאי 24 אני מאמין ששם יש יותר הבנה והפרדה בין ישיבה לרמת תורניות. כי בגיל הזה מתחילות הרבה בחורות להבין שהן צריכות להתגמש, ואז ההסתכלות יותר מורכבת (ואמיתית)

ועשיתי את זה.

שאלתי למה הוא לא למד בישיבה, ביררתי מה הוא כן למד ויודע (כי בכל זאת לימוד תורה זה כן משהו שחשוב לי...), דיברתי עם הרב שלו, ויצאתי איתו.

 

נכון, רוב העולם התורני עושה מסלול מסוים - ישיבה תיכונית - ישיבה גבוהה (או הסדר, מכינה פחות..) - צבא - ישיבה\לימודי מקצוע.

 

אם קיבלתי את הפרטים עליך (וכתלות בגיל) - אנסה לברר למה חרגת. לא אומר שאפסול, רק שאברר.

 

ובמיוחד בגילאים הגדולים יותר -  מי שסיים את הלימודים בישיבה (גבוהה\הסדר) לפני עשור, כנראה שבפרטים עליו  לא יופיע הישיבה התיכונית, והרבה פעמים גם לא הסדר\גבוהה. כלומר יופיע בכרטיס,

ישראל ישראלי, דת"ל תורני עובד כחקלאי בצפון הארץ. שואף להקים בית של תורה עם מישהי תורנית. 

ומי שמעניין אותה תלך לברר.

איך מודדים ידע תורני?

אם כן, אז @לגיטימי? תצאי רק איתם.

תהיי לא פחות מאשתו של הרב הראשי לישראל.

כן, אירוני.

(בכללי, כבר כמה עשורים שהכהונה בתפקיד החליטה מלהיות אינדיקציה לגדלות בולטת במיוחד, לצערינו)

אני מניחה שאפשר לעשות מבחני בקיאות אם זה מעניין מישהו P-:

 

וברצינות,

גיליתי שההגדרה העצמית של תורני לא מקבל את אותה המשמעות אצל כולם.

 

יותר מזה, יש מונחים\מושגים שאנשים נוטים להשתמש בהם (בהקשר של לנ"ו) שעלולים להיות בעלי משמעות אחרת אצל אחרים. זה בולט במיוחד כשמעבירים כרטיסים ולא מדברים עם מישהו שיוכל להבהיר את הכוונה. (זכורים לי פה גם כמה דיונים על דברים כאלה, נניח אם מישהי כותבת 'חכם' - האם היא מחפשת את האיינשטיין של דורנו? מישהו שלא עשה 5 יחידות מ"מ זה בסדר? האם חובה שסיים תואר בתיכון? או שמספיק מישהו שמבין עניין?)

 

ולכן אני מנסה להימנע כמה שיותר מכותרת של תורני, ויותר לפרט למה אני מתכוונת במונח הזה - וגם לשאול את הצד השני למה הוא מתכוון.

 

ושלא תפול רוחך!
אני בטוחה שלמרות שהנטיה בדרך כלל להחשיב ''תורני'' אחד שעשה מסלול ספציפי, יש לא מעט בנות שמבינות שתורניות לא תלויה בהכרח בלימוד בישיבה.
בסוף, הגדרות חברתיות הן לא מילוניות, וכל אחת תופסת אותן אחרת.
אישית אחת מהן 🙈 ויצאתי עם מישהו כזה.

השנקל שלי- תוסיף פיסת מידע שמבטאת איפה ה'תורניות' מתבטאת אצלך. נניח קובע עיתים, או מקפיד ללמוד בכל x, או משהו אחר.
בהצלחה!

אני מגדיר את עצמי כגנן- כי זאת העבודה האחרונה הקבועה שעבדתי בה
ומה שאני רוצה לעשות בחיי.

אני ממש טוב בזה, אוהב את זה ונהנה מזה.

אז מה אם מעולם לא למדתי זאת באופן מקצועי?

איזה מותק😍

אחיינית בת 5:
היא - קיבלה ערכת איפור והחליטה שאני אאפר אותה
אני - "אני לא יודע לאפר"
היא - "אתה כבר גדול, אתה יודע"
אני - "אני גדול, אבל אני לא יודע. אולי אישתי תלמד אותי"
היא - "מי זו אישתך?"
אני - "לא יודע"
היא - "איך אתה לא יודע?"
אני - "כי לא פגשתי אותה"
היא - מבט מבולבל
היא - הולכת עם הערכת איפור

 

אין על ילדים בעולם! פשוט איןןן!

 איזה מתוקה!

תודה!

בעיקרון נראהלי שאתה יכול לדבר איתה כבר עכשיו.

וזה לא בשבילי..

המסר שהרגשתי היה ספציפית על הנבואה,

אבל על שאר הדברים זה משהו שידוע שחשוב להתפלל עליו

וספציפית זה משהו שאני מאוד מחוברת אליו לאחרונה

והרגשתי ממש צורך פנימי לבקש שעוד אנשים יתעוררו על העניין הזה. (מלכות ה' וחזרת השכינה למקומה) 

אני כן חושבת שיש אנשים שקצת הסתבכו בדרך
כי יש להם דרך שלא שווה לאחרים ..

החזרת הנבואה נשמע לי קצת גדול מידי .. בטח שיש כמה מקורות על הגאולה תחיית המתים וכו' ..
איפה רשום על הנבואה במפורש בפשט? שתחול על כולם ובאיזה אופן? כמו שהיה לנביאים?

מי יודע מזה אומר הנבואה באופן מפורש

סלחי לי אבל ראיתי לא פעם בחיי אנשים עם כוחות שיודעים עליך דברים וכו' ..
זה לא אומר שהגאולה כאן וזה לא אומר שתגיע הגאולה היא תשרה על כולם .

בכל אופן לדעתי זה לא הנקודה ..
הנקודה היא שאדם צריך להאמין בגאולה בכל רגע (שזה לעצמו דבר לא קל) .

אז שורה תחתונה לא הבנתי מה רצית אבל עדיין אני אוהבת אותך

באמת העברתי מה שהרגשתי בלי לחשוב יותר מדיי

אם אני אחשוב ואנסה להכנס לזה- אז כן, יש הרבה שאלות והרבה דברים לא ברורים

הרגשתי משהו מאוד חזק- העברתי. לא הרגשתי שזה בא ממני...

אם זה נכון? לא יודעת... הרגיש שכן, הלוואי...

אני רק לא יודעת לפרש מה זה אוטוטו, וחוץ מזה שזה דברים שמשתנים בהתאם למעשים

 

 

פרויקט השידוכים התורני של מדרשת בינת באוויר, ואתם מוזמנים להצטרף!

במדרשה לומדות ולמדו מגוון בנות דתיות לאומיות תורניות.
ישנו צוות שדכנים מנוסה שעסוק בחיפוש התאמות.

אז איך נרשמים?
ממלאים קישור בטופס המצורף- ארגון השידוכים של מדרשת בינת שבות רחל
בהמשך מראיינת תיצור איתכם קשר לשיחת ריאיון.

לשאלות- הנהלת הפרויקט 050-7813049

יישר כח גדול

ותודה.

השאר לא חושבת שיש. אבל אפשר לבדוק

אבל צריך להיות בשקט, לא? וגם נסגרים מוקדם יחסית.

גם שם אנחנו די בשקט, ומצליחים לנהל תקשורת טובה. אולי אפילו טובה יותר מהרגיל בגלל השקט

לפי איך שזה נראה עיקר ההצעות מתאימות מגיעות מהשטח, מחברים, משפחה, מכרים, ולא מארגונים ומוסדות כאלה ואחרים.
לעניות דעתי אם היו יותר דברים בסגנון אלגו ואנשים היו משדכים גם על בסיס היכרות נמוכה יותר זה היה מועיל להרבה אנשים.
עוד אפשרות, אם יהיה שדכנים לבוגרי אולפנות וישיבות תיכוניות מתוך הבוגרים עצמם

מנגד בצד הממוסד, יכול להיות שהבעיה טמונה בזה שהמודל העסקי של הרבה ארגונים מתבסס על כך שאנשים לא יתחתנו וימשיכו לשלם עוד כסף או שנוצר עודף מועמדים אצל השדכנים האיכותיים שלא מאפשר להם לפעול ביעילות…

באופן אישי

אני לא רוצה להיכנס לוויכוחים ולכן לא מגיב מעבר

@משה שפיתח את האתר פה
הוא המפתח גם שם

 

ולשאלתך- 

שם יש אימות פרטים. 

 

 

פחות רלוונטי מבחינתי. בעיקר אכפת לי מההיצע. יש מה לחפש שם שאין באתרים אחרים?

שאין באתרים
אחרים



כל מיני פיצ'רים וכד'

אף אחד כאן לא נמצא שם? זה לא מעודד.

אני קראתי עליו ביקורת השנה
הבנתי שהוא שווה הצצה

מה שקובע הוא מי שבפנים. אין שום דרך לדעת מה ההיצע בלי להרשם.

מתלבט כרגע אם להרשם או לוותר.

כולם שם עם תמונות ופרופילים רציניים. לדעתי יתרון גדול.
וגם נמצאות שם כאלה שלא ראיתי באתרים אחרים.

יש שם כאלו שלא נמצאים באתרים אחרים?

ולא בחצי שקל לשנה...

 

זאת הסיבה שאני לא שם (זה סוג של אאוטינג כי כל מי ששם הוא בטוח לא אני. והם מאמתים זהות אז זה גם לא זהות בדויה. בעצם גם זה חלק מהסיבה שלא נרשמתי. כאילו, בשמחה אתן לכם לדבר עם אנשים שמכירים אותי וממליצים עלי, אבל מה צילום ת"ז, כאילו אתם מינמום משרד הבטחון)

כלומר יש איזה מסלול בתשלום שלא התעמקתי מה הוא נותן. הרובד הבסיסי של יצירת קשר דרך האתר הוא ללא עלות.

לפעמים הם יוצאים במבצעים להגדרות מסוימות

הבאר - אתר היכרויות שרואה אותך

אני רק יכול לענות למי ששולחת. פשוט מזמן לא ניסיתי לשלוח. כששלחתי זה היה ממש בהתחלה שכנראה היה פתוח לתקופת היכרות.
@ultracrepidam

כדי לדעת אם יש אם בכלל להרשם.

נשמע כאילו יש שם מחסור בגברים, אולי זה יגרום ליחס נורמלי.

כבר נרשמתי. מחכה שיעבירו לשבכ את הפרטים שלי.

או שהם חוקרים את השכנים שלי עלי או שהם השתמשו בת. ז. שלי כדי לרוקן לי את החשבונות והם יושבים על איזה חוף בקריביים עכשיו...

אני ניסיתי לשנות תמונות פרופיל באתר אחר ולקח 5 ימים עד שעדכנו. זה כנראה תלוי בזמינות של הצוות .. עדין לא עברו על ההרשמה שלך.

פשוט בשביל אתר בתשלום זה נראה קצת איטי.

וזה חלק קטן ממה שמפריע לי.

כנ"ל עניין הת"ז - אני ממש לא מפזר מסמכים רישמיים שלי ברשת, בטח בלי לדעת מי בצד השני.

אני לא רוצה לדבר בכלל על חוק הגנת הפרטיות ואם בטעות למישהו שרשום שם יש אזרחות אירופאית אז גם GPDR...

לפעמיים נראה שלא משנה מה תעשה תמיד ידחו אותך לאחור. אני למדתי שאם לא רוצים, אני לא מתאמץ ולא מנסה..

למרות שבשידוכים זה זמן יקר וזה שונה..

את מסתכלת הפוך
אם אנחנו מאמינים שכל מה שקורה בעולם זה רצון ה' ושה' עושה הכל לטובתינו, אז הסיעתא דשמייא שלך זה דווקא זה שלא התחתנת עדיין..
ה' יודע טוב ועושה טוב ואנחנו מקבלים טוב.
וכניראה שיש פשוט כמה דלתות ופותחים אותה אחת אחת עד שמגיעים לדלת האחרונה שממנה יאיר אור על כל הדלתות שעברנו בדרך..

מופיעה בכישלון

בזה שלא הצלחת אם אלו שיצאת

 

 

וכשתחתני בע"ה בעתיד עם בעלך שיאהב אותך את תביני 

שהוא היה ההכי מתאים ודווקא לא האלו שיצאת איתם

שוברים את הקיר. בתפילות.

קודם כל- מזדהה♥️

לפני כמה זמן הייתי גם בתחושה עמוקה של- טוב, ה' יודע מה נכון לי, אז אם כרגע לא נכון לי להתחתן לפחות שהקב"ה יאיר לי במה אני כן צריכה לפעול ולהשתדל, את מה אני כן אמורה לרצות?
ואח"כ שמעתי שיעור של הרבנית גאולה ניסים שהרבנית דיברה בדיוק על העניין הזה, אני לא זוכרת בדיוק איך היא אמרה את זה אבל זה ממש חיזק אותי, שאם הקב"ה לא מביא לי עכשיו זה לא בגלל שהוא לא רוצה שאני אתחתן עכשיו וזהו, זה לא אומר שאני פשוט צריכה לעזוב את כל התפילות וההשתדלות ולהשקיע בדברים אחרים כמו לימודים/עבודה/ כל דבר אחר שיכול להעסיק אותך.. אלא באמת הדרך שכרגע את/ אני וכולנ"ו נמצאים בה עם כל הרצון הגדול להקים בית ועם כל מה שעוברים בדרך זה מה שמקדם ובונה בך את החצי הכי שלם שאת בשביל להקים בע"ה בקרוב את ביתך..

קטונתי ממש ולא בטוחה שכיוונתי בדיוק ללימוד של הרבנית אז מצרפת.. (ניסיתי למצוא באיזה חלק בדיוק היא דיברה על זה אבל לא מצאתי)


וברור לי שיש כאן גם כאלה שיגידו דיי למדתי על עצמי הכל, לא מתחדש שלי כלום מקשרים שלא מצליחים.. ולבי איתם לגמרי, אבל על זה אין לי מה להגיד🙈
י"ר שנזכה כולנו לדרך שלימה ובהירה ולהרבה בשורות טובות בקרוב!

עם כמה שרציתי להתחתן אז כשהתחלתי לצאת ועוד רוצה להתחתן, אני מבין שיש הבדל גדול בין אם הייתי מתחתן עוד בהתחלה כשיצאתי לבין אם אתחתן עכשיו, אני פשוט לא אותו בנאדם. כאילו, התכונות המהותיות לא השתנו(ב"ה), אבל עברתי כלכך הרבה חוויות שעשו עליי רושם והתפתחתי המון ברמה האישית, וגם הבנות שיצאתי איתן דייקו לי יותר את מה שאני מחפש ומי אני רוצה להיות ביחס לבת זוג שאני רוצה.. אז עם כמה שזה קשה זה מה שמנחם אותי ברגעים קשים, שהקבה כנראה רוצה שאגיע לשלב מסוים בהתפתחות שלי ורק אז אהיה מוכן, אני פשוט לא יודע אם אני מוכן או לא אז אני ממשיך לנסות

הייתה תקופה שהרגשתי כמו קבצנית שדופקת על הדלתות ואין מי שישמע ויפתח.
ה' רוצה שתתחתני. נקודה
זה שזה לא קרה עדיין זה כי הוא מחכה לרגע שיהיה הכי מדוייק עבורך כדי שתוכלי באמת להחזיק בשתי ידיים את הטוב שהוא מתכנן לך. אני יודעת שקשה להרגיש את זה כי זה משהו שאולי אפשר להרגיש רק בדיעבד, אבל כן אגיד שמה שלי עזר זה להרפות לגמרי. באמת אבל, כי בהתחלה גם להרפות היה חלק מההשתדלות אז זה לא עבד 😅

את עושה את ההשתדלות ומרפה. שמעתי פעם מישהי אומר-את שותלת ומשחררת. משקה מידי פעם, מדשנת, אולי לפעמים רואה מה קורה איתו.
אבל את לא בלחץ על זה כי א' את יודעת שזרעת, אז אמנם זה לא נראה עדיין בפועל כמו שזה בפוטנציאל, אבל את יודעת שזה יקרה, וב' את יודעת שיש לו את הקצב שלו אז אין מה לעשות כל מיני פעולות 'שיכריחו' אותו להאיץ.

יעשה טוב לזכור ששום דבר לא הולך לאבדון. הכל נועד מראש להיות חלק מהתהליך לשם מטרה ותועלת.

מישהי העלתה פה לאחרונה צילום מאיזה ספר (רבי נחמן אולי) שכותב את זה בצורה ממש נחרצת ורדיקלית (אולי @בימאית דמיונות?). אבל גם בלי הרמה שמתוארת שם, אמונה פשוטה בהשגחה מספיקה. וכו' ואכמ"ל