פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 147)

בעזרת ה' הכי מהר שיכול להיות

כל העצב, הקושי, הדמעות, המשא הכבד וכל מה שקשור לדרך הארוכה הזו - הם הם עצמם יהפכו לשמחה הגדולה בסוף החלק הזה של הדרך והתחלת החיים המשותפים.
תחשבי כמה שמחה מחכה לכם עם כל הנ"ל שצברתם בדרך.

תמיד אפשר לעשות "יותר". השאלה אם שייך.
אפשר ללכת לכנס ענק היום. מי שלא שייך לזה בכלל לא מתאמץ מספיק?
אפשר להפגש עם מישהו שמבוגר ממך בx שנים. זה שאת שמה גבול קודם, "מתעקשת" על סגנון תורני, מצב משפחתי וכדו' זה לא להתאמץ מספיק?



מה ההגדרה?

לשמוע את התחושות הספציפיות שלכם, אין הגדרה של משתדל/לא משתדל מספיק, נראה לי אצל כל אחד זה שונה.

שאלתי איפה אתם מניחים את עצמכם, מה אתם מרגישים לגביי זה(כל אחד בנפרד)

אני תמיד משאיר לעצמי עוד 1% של אם לא מתקדם אז אעשה כך וכך. ואז מוצא 1% וחוזר חלילה.

בשלב מסויים זה עובר את הגבול של השתדלות - זה כבר מתעלם מהחלק של ה' בזה.

מסכימה, לכן כתבתי שרק מי שמרגיש שלא מספיק מה מונע ממנו, לא מי שמרגיש שעשה את המירב

אבל מבחינתי 100%.

ולא, לא נראה לי שיכולה לעשות יותר.

אגב, לפעמים גם לעצור, או להפסיק לעשות, או לתת לה' לנהל זה גם חלק מההשתדלות.

אני לגמרי מרגיש שאני יכול לעשות יותר.

למען האמת אני בטוח שאני יותר דואג ועוזר לאחרים בשידוכים מאשר לעצמי. זה דפוק אני יודע.

יש קו מאוד דק שמפריד בין השתדלות לבין ביטחון בקב״ה.
צריך למצוא את האיזון כדי שזה לא יהיה חוסר ביטחון בקב״ה.

בניגוד לרוב המוחלט של שאר הדברים בעולם, בשידוכין אין קשר ישיר בין ההשתדלות לתוצאה.

ממילא הפגימה במידת הבטחון כמעט לא קיימת (לפחות בצד הפרקטי).

שבשום דבר אין קשר באמת בין ההשתדלות לביטחון, אולי רק בהרגשה שלנו יש קשר.
ביטחון הוא אינסופי, הישתדלות היא מצומצמת.

באדם עצמו. אין משמעות לבטחון והשתדלות (ולעולם בכלל) בלי אדם וישראל.

אבל ממש טיפה.

יום אחד מישהו בא לראש ישיבה שלי ואמר לו שבוא כבר המון זמן רוצה להתחתן אבל אף אחד לא מציע לו.
הראש ישיבה שאל אותו: דיברת על זה עם אברכים שיחשבו עליך?
הוא אמר לו: האמת שלא, אני מתפדח.
הראש ישיבה אמר לו: אם תמשיך ככה אתה כנראה לא תתחתן בשנים הקרובות…

לקחת את זה למקום מענין!

אני רגיל לשמוע שבגלל שבשידוכים אין קשר ישיר בין ההשתדלות לתוצאה - ממילא יש צורך בפחות השתדלות...

אבל המסקנה שאתה מגיע אליה נשמעת הגיונית יותר.

 

ואם כבר, יש לך מקור לכך שיש פחות קשר? (נוהגים להתבסס על דברי הגר"א איפשהו, אבל כשהסתכלתי במקור לא שוכנעתי שזאת כוונתו)

האמת שלא שמעתי על המשוואה שהבאת על פחות השתדלות בשידוכין. 

 

המסקנה שהבאתי מדברת יותר על הצד הפרקטי. 

בעבודה, לפי המבט החיצוני, ככל שתשתדל יותר תראה שתרוויח יותר וממילא יש פגימה במידת הבטחון וצריך לדעת לאזן בין ההשתדלות הנחוצה לבטחון.

בשידוכין אתה יכול להתאמץ 1000%, להפגש, ללמוד, להתקדם פנימית, להציק לשדכנים ובסוף השכנה שלך סבתא שלך תביא את ההצעה המתאימה...

בעצמי ובמטלות היומיומיות שלי שהם מאוד קשות ודורשות מאמץ, וגם יש בי צד חזק מסויים שאני אוהב להיות לבד עם עצמי.

חבל שאני לא מבין כי אשה היא "עצם מעצמי"

חוץ מלקבל הצעות ולפנות לשדכנים לא רואה עוד משהו שמתאים לי כמו מפגשי פופ וכו...

 

לא משתדלת יותר דווקא בכדי לא לאבד את מעט המוטיבציה שנשארה לי.

בעבר הייתי ממש חזק על האתרים למרות שזה לא הסגנון שלי ונחלתי רק אכזבות..

עברתי אימון זוגיות והשקעתי את כל כולי בדייטים ולא עזר

מה שגם אני עם כיסוי אז זה גם קצת מטעה.

גבולות זה חשוב (במידה) - אם מפגשי פופ וכדו' לא מתאימים לך (מבין מאוד) אין מה להוציא עליהם כוחות.

לגבי שמירת המוטיבציה - מן הסתם הבנות כאן ידעו יותר לייעץ ,לחזק ולשלוח כוחות. 

לגבי כסר"ש - ממש לא מובן מאליו. מבטיח לך שתורניים שמחפשים פרק ב' ישמחו בזה מאוד.

 

וכמובן - אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע. ותפילות כמובן, תמיד תפילות.

 

בהצלחה רבה! במהרה בעז"ה. 

שהקב"ה ירצה זה יקרה

בהצלחה גם לך

(יש מקורות לזה, אל תדאגי).

מה אלו מפגשי פו?

100%

זה גם התפילות שלי
שאני את החלק שלי עושה (בהווה ובעתיד בע'ה, לא רק עשיתי בעבר) כל מה שאני יכולה.
עכשיו תורו( של הקב"ה)

רק עם מישהי אחת אני בעל תשובה בן 22 במשך שלש וכמה חודשים של שנים, לא יצא לי לחשוב על חתונה אבל היום כבר הגעתי למצב שאני פשוט מרגיש את זה חובה כדי שאזכה להרגיש חיות בעבודת השם שחסרה לי, פלגא גופא, חסר החצי השני שמביא לשלמות אמיתית, לא יודע כמה אני עושה בשביל זה אבל עצם זה שאני חושב על זה הרבה במשך היום ומייחל אל אבא שבשמיים שיקחני ממרום ויושיעני זה נראה שזה מספיק או די הרבה כי העיקר הייחול והתפילה, היא מאד מצאה חן בעיניי ונראה שגם אני בעיניה יכול להיות שאני פשוט צריך להתחזק בלימוד התורה ואז אזכה ששוב בורא עולם יפגיש בינינו, כי מה שהיה חסר לה ממני זו ההרגשה באמת שתדע שאני בן תורה באמת, על דרך הרב אריה שכטר, אישה ראשונה אדם מקבל בגיל 13 כשהוא נכנס לעול תורה ומצוות וארשתיך לי לעולם, אישה אישה באמת היא לפי מעשיו, כלומר לפי מה שהכין עצמו בתורה ומצוות כך יזכה אז יהי רצון שזה יבוא ויחד כולנו נזכה לגאולה פרטית ובעיקר נצחית אמן סלה!

ב"ה!!! איזזהה משמח!!!מזל טטובבבב !!

איזה כיף ישתבח שמו מזל טוב ענק אינשאללה ה' ישלח לכם שפע ונחת ומלא פינוקיות בטעם שוקולד אמן

כי היא זכורה לי גם (ממפגש פורום אפילו אם אני לא טועה)

להגיע למפגשי פורום. אתה כנראה מהאמיצים .. אני בעיקרון מהיפים... different guy

בניין עדי עד ורק שמחות וטוב.

מזל טוב ! אושר והצלחה.

והאם הקמת את כולם גם כן כשהיית בן 14?

אני לא תמיד "מנהל". אני לפעמים סתם איש מקצוע/יועץ/ווטאבר

יש לי הרבה כובעים ואני משתדל להחליף בניהם כדי שיהיה מעניין.

 

@קפיץ-

שיהי הבית בית מאושר, מלא באהבה ושמחה למשך שנים רבות בבריאות, פרנסה טובה וכל טוב

משמח לשמוע בנין עדי עד!

זוכרת אותך מפעם ב"ה מאוד משמח

הוא חשב שקיים רק הצד הראשון של האנרגטיות והפלפליות בלבד, ואז הופתע לגלות שיש גם צד שני לא פחות דומיננטי.

אני חושב שהכיוון הוא יותר שהוא אהב לפגוש ולחוות את הצד השני ולכן הוא אמר "שהוא מופתע".

בהצלחה!.

 

אם השתמש בביטוים שכתבת 100% שהוא מעוניין.

אבל זה מה שבאתי להגיד למה לא פשוט לשאול בהצלחה שבת שלום

כנראה נחמד לפגוש גם את הצדדים האלה
לא בהכרח, כנראה שלא כמו שכתבת

קא - קיב
קיט - קכא

אבל זה לא מה ששאלת. בהנחה שאכן מדובר על אדם עם עין טובה אך לא חושש לבקר את המומים שחייבים.

נראה התאמה מושלמת - את תביאי את האופטימיות והוא ישרטט את הגבולות שהאופטימיות שלך לא תהפוך לדימיון או לחנפות חלילה.

אם הוא מוציא לך את הרוח מהמפרשים ומבאס אותך ומוריד לך את המצב רוח

השאלה אם את מרגישה שבסהכ יש לו הסתכלות שונה קצת שאולי יכולה לעיתים לאזן ולבחון שוב דברים.. או שזה פוגע לך במצב רוח כמו שכתבו מעליי.

הכל מושלם בבן זוג? אף אחד לא הוציא לך את הרוח מהמפרשים? אני מבטיח לך שגם את הוצאת למי שנפגשת איתו.

השאלה האם זה קריטי לקשר או דברים שאפשר ללמוד איך להסתדר איתם.

מה גם שבמקרה הזו אין טוב ורע, יש 2 השתכלויות שכל אחת צריכה להופיע בהקשר הנכון שלה ואף יכולות להשלים זו את זו כפי שכתבתי למעלה.

ולהוריד את טעם החיים שלה, והיא תרצה את טעם החיים בחזרה

קחי עצה חינם (את מוזמנת לבדוק אותה) - אין אדם מושלם ואין זוג מושלם.

יש אנשים שרואים את הטוב שבשני ומחליטים שהוא העיקר ועובדים על השאר.

זה יכול להיות בהתאמה, בהבנה הדדית, בהשפעה הדדית ואפילו בהגדרת גבולות.

לחפש מושלם זה מתכון להשאר לבד.

 

חוזר וכותב למרות שכבר נאמר למעלה - מדובר על דברים שהם לא עיקר הקשר ולא עליהם הוא מבוסס.

קשר זה עבודה. תמידית. רק צריך ששני הצדדים יהיו מוכנים לעשות אותה.

הקריטריון הראשי בעיני הוא השאלה אם אחרי שבוע של קשר אני מחייך יותר או מחייך פחות

(בשבילי באופן אישי, הדרך חזרה מפגישה ראשונה היא כבר בדרך כלל אינדיקציה)

מוסיף לרשימה

ומה קורה אחרי חודש וחצי כשיש בעיות? ואחרי 7 שנות נישואין?
היא כתבה שהכל מצויין ויש נושא שמפריע. צריך לקחת בפרופורציות ולברר.

אבל אם אתה בקשר עם מישהי מצוינת, שאתה מעריך את כל תכונותיה, אבל אחרי כל דייט אתה נושם לרווחה? ולכן זה הקריטריון העיקרי. שבסופו של דבר כיף לכם ביחד, וגם שבצפי ריאלי אתה יכול לראות איך זה ממשיך כך.

היא כותבת שהכל טוב אבל זה מפריע לה.

האם זה מפריע כי היא מאמינה להיפך?

(אם זה כך, זה זניח בעיני)

או שאולי זה מפריע כי זה מוריד את כל הכיף?

(אם זה כך, זה משמעותי הרבה יותר)

צריך בחינה מאיזה מקום בנפש זה מגיע כמו שכתבתי בתגובות אחרות. אני ממש לא פוסל את מה שכתבת, אני אומר שנפש האדם מורכבת וכשזה מגיע למחשבות רציניות על חתונה זה בכלל מורכב.
חבל לפספס קשר שיכל להוביל לחתונה על חשש שבכלל יכול לנבוע מפחד וכדו'

חייב להישאר עם עין טובה כי החיים מלאים בעליות ומורדות

את העין הטובה צריך להפנות כלפי האדם,

ו"אוהבי ה' שנאו רע" כלפי המעשים, התפיסות, המניעים.
יכול להיות שהוא אדם כזה, וזה שילוב מיוחד וטוב מאוד

שלפי איך שאת מכירה את עצמך את צריכה אופטימיסט והיית רוצה להתחתן עם רב לוי יצחק של הדור. אז אפשר לומר שאת כנראה לא מודעת לכך שאת צריכה מישהו שיאזן אותך, אבל גם אם את צריכה איזון, האיזון אמור להיות נעים לך, ואת צריכה להרגיש שזה בא לך בטוב, שהוא משלים אותך. תקשיבי לעצמך ולא לשכל, ולא לאנשים מהצד שבוחנים את זה מבחינה שכלית ואומרים, "אה, היא אופטימית, הוא פסימיסט, זה כנראה מתאים." וואלה לא בהכרח. אני אומר את זה בתור אחד שמחפש מישהי שהפוכה ממני, אבל יש הרבה תכונות אופי מהותיות שיכולות להיות הופכיות ממני, וגם בתכונה הספציפית שבה בחרתי כבר שבה אני רוצה את ההפך, אני יודע שלא כל אחת תתאים לי גם כשמבודדים ובוחנים את התכונה הזו. זה צריך להיות מדויק, לא שרירותי. והדרך היחידה(שאני הקטן מכיר לפחות) והמדויקת ביותר זה להקשיב ללב.
ובנתיים לא נראה שאת מתלהבת מהתכונה הזו כלכך

כן, יש להקשיב ללב ולתת לו את המקום הנכון. לתת לו להוביל? אוי ואבוי.

השכל הוא שמוביל, במיוחד בהחלטות עקרוניות כאלו. חלק מההובלה של השכל יכולה להיות "ללב שלי לא מתאים אז זה לא מתאים" אבל ההחלטה צריכה להיות מושכלת.

תחשוב לרגע על ההיפך - בחורה שמתאהבת מעבר לראש אבל כל המציאות אומרת שזה לא נכון. תגיד לה להקשיב רק ללב?

 

יש המון לכתוב על זה אבל זה לא המקום.

אבל אם הלב אומר לא אז לא.
צריך הסכמה של שניהם. ובמיוחד בפרמטר הספציפי הזה בו קריטי ממש שהלב יסכים. איזון זה בעיקר עניין של תחושה, אתה צריך לשמוח בו ולא לנסות לייצר את התחושה בצורה מלאכותית. אתה צריך באופן טבעי להעריך את התכונה ההופכית של המדוייטת, להעריץ אותה, רק אז אתה מרגיש שזה מה שהיה חסר לך כל הזמן הזה. לא תמיד בשכל אתה יודע מה טוב לך.
אפשר לראות את זה גם ככה
השכל מקבל רשימת מכולת מהלב, עושה השוואת מחירים והולך לסופר הטוב ביותר, ואם כשיחזור הביתה התגלה שהביא מצרך מהחברה הלא נכונה או באחוזי שומן הלא נכונים, כנראה תהיה בעיה של שלום בית😁

השכל בוחן האם הבעיה באמת אמיתית? אולי דווקא בגלל שהיא מתקרבת היא נלחצת (קורה המון)? אולי הבעיה בכלל במקום אחר והיא משליכה על זה?

השכל בוחן את המכלול ונותן לכל דבר את מקומו הראוי.

אם בשלב מסוים היא התלהבה מהתכונה הזאת ופתאום היא כבר לא מרגישה את זה באמת צריך עיון,
היא צריכה לשאול את עצמה באמת את השאלות שהעלת. אבל אם היא לא הרגישה ככה במהלך הקשר, אז אין אפילו אינדיקציה שבשבילה שווה לחקור על זה. כאילו יכול להיות שהיא תגלה עכשיו שבאופן כללי היא נלחצת מחתונה או אנא אערף ואז היא לא מצליחה לראות את התכונות הטובות שלו, אבל מה זה קשור לבחור? אם זה באופן כללי מפחיד אותה זה יקרה עם כל אחד, גם אם מתאים וגם אם לא מתאים. יוצא מכאן שגם אם זה פחד כללי מחתונה, או פחד ספציפי מחתונה עם הבחור ההוא, בירור שכלי יהיה בזבוז זמן אם לא הייתה תקופה שבה היא שמחה בתכונה הזו.

ולכן כתבתי שהיא צריכה לברר האם זה משהו אמיתי בינו לבינה או שתלוי במשהו אחר וממילא קודם כל לתת את המקום הראוי ואח"כ לראות איך לשים אותו במקומו הנכון, להתגבר עליו ולהתחתן בעז"ה.

בשביל לחלץ ממני את מה שאני חושב באמת, אני אחד שיש לו קטע כזה לומר דברים שלא נשמעים טוב🥴

והאמת גם לא באלי לעבוד על זה😝

שתבין אותך ותוציא ממך את הטוב שבפנים החוצה לעולם.

זה ממש ממש שונה

 

הוא נהנה לראות את האופטימיות שלך? הוא שמח כשאת מפרגנת למישהו שהוא כועס עליו?

הוא מקבל את הפרגון שלך ואומר שבסופו של דבר יש גם מבחן תוצאה?

 

ר' לוי יצחק בזמנו ידע יפה מאד גם ממה להזהר, ורק מנקודת מבט כזאת אפשר ללמד זכות

מגיעה מעין טובה, אתה כל כך שונא את הרע עד שאין לו בכלל משמעות, אז אתה רואה רק טוב
אנשים נוטים לחשוב ששינאה זה רגש של כעס או טינה אבל הפירוש של שינאה, זה ריחוק
ריחוק גדול. כששונאים מישהו קרוב זה כואב, אבל כשרוחקים מרע זה לא דבר רע;)

תעקבי אחרי זה
אם הוא מוריד אותך ומזלזל בזה כנראה שלא מתאים ..
אם הוא לא מזלזל פשוט חושב אחרת בלי" לחנך " אותך אז לגיטימי שאנשים יחשבו אחרת.

ורוצה להניח מה שעבר במחשבה. אני לא הולכת להכנס למה נכון או לא בשבילך, אלא בעיקר לאיך רואה את שני המושגים ותבחני את הדברים מנקודת מבטך האישית.
***

לענ''ד אין סתירה בין שני המושגים, הם יכולים להתקיים זה לצד זה ואפילו לחדד ולדייק זה את זה.
אופטימיות ועין טובה משמען היכולת להסתכל על מציאות מנקודת מבט של אמון ואמונה בטוב ה' שמתגלה גם אם בהסתרה, באנשים בשפע, בכך שמה שקורה נכון ראוי וטוב גם אם לא תמיד מובן.
זו גישה ודרך חיים והיא רצויה וחשובה.
עם זאת,
ראיית הטוב אין משמעה לעמוד מול מציאות לא מובנת ורק להגיד ''זה טוב''.
בראיית שמיים זה אמת. הכל טוב מוחלט.
אבל אנחנו נמצאים כאן בארץ ופה הדברים נראים אחרת, ולסגל ראייה כזו, זה לא משהו שקופצים אליו. אלא יש תהליך שלם שעובר שם בנפש ואי אפשר לקפוץ מדרגות. זה תהליך שמתחיל מבירור והבדלה בין דבר לדבר בשכל ישר ועל גביו, מכניסים את צד הרגש האוהב הזה שרוצה לראות טוב בכל.
הבסיס ליכולת להכניס עין טובה למציאות שלנו יכול להתקיים רק כשיש הבחנה והבדלה ברורה בין הטוב לשאינו, ומתוך עיניים פקוחות ורואות את המציאות לאשורה ולא מתוך עיוות כזה או אחר. רק אחרי ההכרה הזו, כשיש מצב לחשוב שמשהו הוא דבר אחד, אפשר לעשות עבודה ולהפוך את נקודת המבט עליו. לבחור להתבונן בו מנקודת מבט אחרת. אבל גם שם כשנכנסת ראיית הטוב ולימוד זכות, חשוב לזכור לעשות אותה בגבולות נכונים ומדוייקים.
בעולם פועלים יסודות שונים שמאזנים אחד את השני, ואם ראיית הטוב היא בקשה לחסד בלי גבול יש את הצד שמאזן וזה ה...גבול.
מה מדייק את הגבולות של מתי זו עין טובה ואופטימיות נכונה וראויה, ומתי זה הסתנוורות והתעלמות ממציאות זועקת?
''אוהבי ה' שנאו רע''.
זה שומר עלינו במסלול נכון שמקרב לה' ולעבודת ה' ולא לדברים שאנחנו מבקשים להישמר מהם.
כי לקרב דברים בדעת זה דבר חשוב ויפה, אבל כשיש דברים מטושטשים או מבלבלים, זה עלול לגרום לתקלות וחשוב להיות במודעות.

וזו עבודה.
וגם הלימוד שאני הקטנה לומדת מסנגורן של ישראל, ר' לוי יצחק זיע''א, נובע מאותו מקום אוהב ישראל בכל נפשו ומאודו. מקום שראה את המציאות כמו שהיא, ולא מהתכחשות לכך שיש משהו שמתיישב ויש משהו שלא, ובניגוד לנראה או ממקום שרצה להעצים את אור הנשמה, האיר במבט ובהתבוננות המעלה והמגביה את הנשמה האלוקית שביהודי ובעם ישראל.
העבודה הזו היתה מול ה', מתוך בקשת קרבתו והקירוב בינו לבין בניו. להוסיף אהבה גלויה.

מה שאני לומדת מכאן לחיים זה שאם משהו שאדם עשה נוגד את המטרה של להוסיף אהבה ואור בעולם, יש צורך להפריד בין המעשה לעושה. מצד המעשה, המעשה לא טוב ומצריך תשובה ותיקון. מצד העושה, יש בו נשמה אלוקית שצריך להאיר עליה ולחזק אותה, בין אם בפניו כדי לעורר אותו או רק מול ה', שתראה אילו בנים יש לך.
ואולי הגישות של שניכם זה פשוט מבט שלם על איך נכון להתייחס למעשה ולעושה.

לא תכננתי להאריך, כך רצה ה' שהדברים יכתבו ויגיעו למי שיקרא.
אסיים בתפילה שבזכות הימים האלו נזכה להוסיף אהבה ולגילוי האהבה שאנחנו כל כך מייחלים ומצפים לו בגאולה השלימה ברחמים גדולים ובשמחת עולם.

וגם עין טובה זה דבר נהדר

לפעמים צריך לדעת לשים לזה גבול כדי לא להיפגע, לא בטוחה שזה קשור אליו ספציפית

איך זה לא סותר את המשפט האחרון שכתבת: "יהי רצון שכולנו נמצא את הזיווג בעזרת אבא שבשמיים אמן סלה!", זה תלוי בנו או בהקב"ה?

 

אוקיי, תוך כדי הכתיבה אני מבין.. אתה מתפלל כנראה שנבין את מה שכתבת כי ברגע שזה יקרה כנראה שנתחתן ישר. ואם לא התחתנו עדיין, סימן שעדיין לא הבנו שכל יום שעובר אינו חוזר. אז יהי רצון שה' יפקח את עינינו.

 

תפיסה מעניינת.

כוונתי הייתה לשאול האם אנשים ונשים כאחד שמבינים שזה לא פשוט למצוא שידוך, ומבינים אחד את השני אמרתי את זה מחמת שנחשפתי לכמה פורומים כואבים של חרדים שלא מצאו שידוך וכאב לי , ומצד שני אתה רואה שם שגם נשים הגיבו ונראה שהזדהו אז אם יש כל כך הרבה נשמות טובות שלא מוצאות את זיווגם ומגיעות לפה מחמת התסכול, האם לא כדאי להכיר כבר פה ולנצל את המצב לטובה, זו הכוונה מבינים זה את זה

לא יודעת אם מכל הפורומים כאן או מכמה ספציפיים,

אבל ב"ה המספר שלהם מתקרב ל80

האמת ששלחתי פרטים שלי לקובץ של השידוכים

באמת אנחנו לפעמים שוכחים את זה.

ואכמ"ל.. מסכימה עם כל מילה! (חוץ מהנודניקים )

זה בעיקר "נודניקיות"

ולא נ"ט בר נ"ט

אם אתה בכור או לא.

מסכימה ותודה לך,
כשהעין טובה היא מראה לנו טוב, עצם זה שאתה רואה אנשים בטוב זה משליך על הטוב שלך.

שנזכה לשמחה השלימה

שמרוב שהם טובים הם מצליחים להדביק נפשות עייפות בעין הטובה שלהם.

מה אתם עושים לקראת או ביום של ט"ו באב? | ערוץ ７

זה כואב וכל כך אומלל🥺

אפשר להבין אותו בשני מובנים:
1. מישהי שהוא יצא איתה והם נפרדו והיא התחתנה.
2. זו שהייתה מיועדת לו בבת קול, אך היא התחתנה עם מישהו אחר שלא היה ה''מיועד'' לה.

שכמו כל אומנות - ההסבר הוא בעיני המתבונן.

אבל עדיין זה מעניין אם קלעתי לאמת...

השני ממש עמוק ;)

בדיוק אתמול ראיתי סופגניות (אמנם במילוי שוקולד) במאפה נאמן מסויים.

תגיד תודה שזה בכלל בטווח החודש הנכון. אולי נראה גם אוזני המן בסוכות או מצות בחנוכה, כי כמו שאמרתי סופגניות בקיץ זאת לגמרי המציאות.

כן. כן. אולי.

 

מה הקשר בין 2 השאלות הראשונות לשלישית? 

וואי בעז"ה בעיתו ובזמנו.
שיהיה הרבה בהצלחה ושתבשרי בשורות טובות.

שיש מישהו בעולם שהוא כל הזמן עסוק בלמצוא אותך.
הוא מתעסק בזה כל הזמן.
הוא נשבר מזה כל הזמן.
אבל הוא עדיין מחפש אותך כל הזמן בכל מקום.
בסוף את תמצאי אותו והוא ימצא אותך.

זה בדיוק המחשבה על הקב״ה ועל המשיח.
לא רואים אותם אבל חושבים עליהם כל הזמן.

וכל הנקודה זה להכניס לראש שהוא/היא קיים/ת, נכון שלא פגשת אותו אבל הוא/היא קיים/ת ומחכים לו/ה בכליון עיניים.
וברגע שיש הרבה ציפייה יודעים שגם בצד השני יש הרבה ציפייה.

כמו שאתה יכול לחשוב על האוטובוס שתיסע בו מחר

"יש מישהו שחושב עלייך"?
אולי הוא ישמח מאוד כשהוא יפגוש אותה וירגיש שהוא מצא סוף סוף את מה שהוא חיפש,

אבל זה לא שהוא תמיד ידע שהוא מחפש אותה.. הוא לא חשב עליה, לא הרגיש אותה, לא חלם עליה ולא כל הדברים מהסוג הזה.

מתפלא עליך.. אתה לא אחד שחשוד ב"מיסטיקה" או באמונה עיוורת (לשבחך יאמר)

אני מדבר על מציאות הכי פשוטה בעולם, לא מיסטיקה ולא אמונה עיוורת.

 

אם אני נהנה לחשוב על טיול שאני יוצא אליו מחר, זאת אמונה עיוורת?

 

הרי בסופו של דבר, ככל הנראה, היא תתחתן עם בחור, שכנראה כבר מחפש את אשתו. הוא עדיין לא יודע מי היא תהיה, אבל הוא בהחלט מחפש. בדיוק כמו שנהג אוטובוס לא יודע מי יהיו הנוסעים, אבל הוא יוצא לדרך כדי לעזור להם.

האם זאת מחשבה מנחמת? אני בהחלט יכול להבין למה כן.

 

ואעיר עוד שתי הערות:

1 אני לא בטוח למה אתה קורא מיסטיקה. הרבה אנשים מכניסים למשבצת הזאת יותר מדי דברים רק כדי לא להאמין להם (או לחלופין כדי להרגיש את עצמם רוחניים כשהם כן)

2 האפשרות שהוא חלם *עליה* דווקא לא מופרכת בעיני. בכלל לא. אבל לא לזה התכוונתי ואני ממש לא רואה את זה כחלק מהדיון כאן

"שיש מישהו בעולם שהוא כל הזמן עסוק בלמצוא אותך.
הוא מתעסק בזה כל הזמן.
הוא נשבר מזה כל הזמן.
אבל הוא עדיין מחפש אותך כל הזמן בכל מקום"

 

אני חושב שזה קלישאתי מדי..

הוא לא מחפש אותה, הוא מחפש את אשתו.

זה לא מנחם בהכרח לדעת שיש מישהי שמחפשת אותי, כשהיא לא מכירה אותי ויש מצב שהיא בכלל לא מדמיינת שאהיה בעלה. בטוח יש בי כמה חסרונות מבחינתה שהיא תצטרך להכיל ולהתמודד איתם. כמו הרבה זוגות שהתחתנו בלי חלומות ורודים מראש - הם יצרו אותם ביחד... באופן אנושי, לא מדובר על מלאכים

אתה לא חייב להתחבר לכל דבר שאנשים אוהבים לשמוע.

כן. כן ברור ומהדהד.
השאלה היא לא "אם?" השאלה היא "מתי?" ו"כיצד?"
במהרה בשמחה בעז"ה.

ולגבי השאלה השלישית זה משהו שאת צריכה לבחון עם עצמך.

האם היו קשרים מיטיבים שהתקדמו מעבר לכמה דייטים בודדים?

איך חווית אז את הדייטים הראשונים?

יכולה לשתף אותך שזו הרבה פעמים התלבטות שלי. עד כמה להשקיע כשאין הנאה, והאם יש סיכוי שאני אהנה בכלל מהפוזה. 

ואז אני מזכירה לעצמי את ה]עמים שזה כן קרה, וזה מרגיע.

חבל לפספס קשר טוב רק כי לא תמיד זורם בהתחלה.
כולנו בני אדם, לא תמיד מגיעים במיטבנו ובכלל לא פשוט להתכוונן על מי שמול כל כך מהר.
יש בחורות מדהימות שפשוט לוקח להן זמן להפתח ולהופיע, אני בטוח שאתן חוות את זה גם מכיוונכן.

זו בעיקר תזכורת לעצמי ולכל מי שמגיע אחרי מיליון פגישות שלא התקדמו - הבחורה שמולך לא קשורה לעבר, היא כרגע ההווה ואולי העתיד. תתייחס אליה (ואל הקשר) בהתאמה.

מאוד לא פשוט אבל פשוט מאוד

אבל צריך מלא אנרגיות כדי להתניע קשר שלא זורם טוב בהתחלה.

ולא ברור שזה יעיל. (אצלי בכל אופן)

ואוף אתה עושה לי נקיפות מצפון עכשיו.

מה עם לשתף את הצד השני? אולי אפילו דרך השדכנית עוד לפני שנפגשים?
נניח לומר לה איזה דברים אצלך עוזרים להפתח ולהעביר (בעדינות) לצד השני? כל המהות של קשר הוא שאת לא לבד, הבחור יכול (וצריך) לקדם.
אני בטוח שבהמשך כבר יש לך הרבה מה להביא מעצמך.

זו פשוט סוגיה דנתי בה ביני לביני בימים האחרונים. ועד שהכרעתי. כהרגלי תוהה על הראשונות.

זה מתיש

בסוף אחרי כל ההתפלפלויות בסוגיות זה יגיע פתאום כפסק הלכה ברור.

שלצערי גם אני חוטא בזה. כולנו בטוחים שבגלל הניסיון שלנו אפשר להחליט תוך פגישה אחת.
המצב מסתבך כי יש מצבים שבאמת כן אפשר לדעת מיד.
בקיצור כאב ראש.

אני לא ממש מבין אותו (לא ברמה המילולית, מעבר..).

עם מה שכתבת אני מסכים מאוד
(וסוף סוף כותבים על זה בפורום בלי קלישאות/ לעצום עינים/ צנזורה)

לדעת לעשות את שיקול הדעת מתי באמת יודעים שלא מתאים מיד\מהר ומתי אי ההתאמה היא לאו דווקא מהותית וכדאי לנסות מעבר.

עריכה: עכשיו ראיתי שהגבת לתגובה המקורית.
המשפט שבאתי לכתוב היה "לא פשוט אבל פשוט חובה לעשות" או בסגנון. בסוף בחרתי ב"לשון נופל על לשון" כדי לרכך מעט.
לגבי הסוגריים שלך - אני לא בטוח שהבנתי.

לבדוק דברים, להתאזר בסבלנות. ולא להחליט החלטות תוך 5 דקות.
זה חשוב בעיני, priceless.

איזה קלישאות\צנזורה יש בנושא.

מסכימה איתך..זאת אחת התהיות המרכזיות שלי אבל בכל זאת יש פעמים שאין משהו שגורם להמשיך הלאה..ושם מתחילה התלבטות..וגם עד כמה נותנים מעצמנו ומנסים שזה גם לא פשוט ויש לזה מחירים.

אשמח מאוד

אצלי זה האחיינית...
בעז"ה יפתח לך את הדרך.

לא מצפים ממך שאתה תהיה זה שאחראי על התאקלמות מיטיבה של החתן.

 

שבשלב השידוכים פחות רלוונטי, לא? אחים פחות מדברים עם אחיות לגבי זה לדעתי.
ברור לי שפריקה, לא יודע איך לנחם...

אני היועצת שלהם. חחח. אז הכל עובר באונליין.

אבל באמת בדמיון כבר טסתי לשלב האירוסין והחתונה.

יהיה בסדר.

אם אתם באמת מדברים על זה את יכולה לחסוך להם המון טעויות ושברון לב. בהצלחה! (חוזר לאזניות)

אצלי גם..ומרוב שהצטערתי איחלתי לו שלא ימצא לפני

שהוא הבין שזה הגיע ממצוקה. וגם שאיחלת לו להתחתן עם השניה שיפגש איתה

לגבי ההורים, זה משהו לא מוסבר.
גם אמא שלי כזו:
"אני רוצה שתצאו מהבית בסדר שנכנסתם אליו..."
אני מאחלת לו שיימצא מהר את הזיווג שלו
ולך עוד לפניו💖💖

ולא אמרת שעזבת את הבית של ההורים?
(סורי אם זה חופר🙊)

(וזו סוגיה לדיון אחר. כרגע אני שם)

אמרו כאן פעם שהמנהג הזה הוא של לבן הארמי.
ברשי מסעי מופיע שבנות צלפחד התחתנו לפי סדר תולדותיהן. אז יש מקור
בכל מקרה כמובן שלא לומדים הלכה מאגדה וכל אחד בעיתו ובזמנו בקרוב.

כן, רק אין ללמוד מבנות צלפחד כיוון שחז"ל לומדים ששקולות היו, דהיינו שמכיוון שהיו שוות גם התחתנו בערך באותו גיל, אך אם מדובר על אחים שאינם שקולים, שונים, אז כל אחד מתחתן כשמתאים לו וכשה' נותן סייעתא דשמיא.

אחי המקביל לשלך כבר עם ילד..
וזה בע"ה יתרום מאוד לחוסן שלך אם וכאשר.
ככל שעוברים יותר מתחסנים יותר ומשתפרים יותר,מגלים כל הזמן מה צריך לשפר עוד ועוד (לא מרקיבים ח"ו..חח).
מקווה שלא תצטרכי,ואם כן-גם זה טוב לך.

בשלב מסויים למדתי פשוט שאני לא צריך.
אני נחמד ועושה מה שטוב לי אבל לא מרגיש שזה שאני עדיין בבית יוצר אצלי איזושהי מחוייבות.
(ממש תכף השלישי (שקטן ממני באיזה 8 שנים) עוקף אותי..)

(והאחרון)

זה אומר שאת לפניו

האחרון בשיירת העוקפים, והקטן מכולם.

ולאחל שמה שכתבת יופיע בצורה הזו. בקרוב לשניכם.

סתם.
בהצלחה!

וואי מתסכל. אוף.
שולח כוחות


(דוקא כשנתקלים בזה, מזדקרת להערכה הגישה שלך והיחס שלך)

כמעט בכל דבר בחיים יהיה את ההשוואה
איך אני עדיין תקוע פה והוא שם?
(כל אחד בתחומו )

פעם זה בא לי יותר אוטומטי עד שלמדתי לימוד של הרב קוק שעודד(יש לך כנפי רוח)
שממקד שכל אדם חייב לחיות את החיים שלו באמת
ולא יכול להתחיל להבין מה קורה בחיים של אחרים
ההשוואה הזאת גם אם היא מתבצעת אוטומטית
היא לא נכונה לך מסיטה אותך מהמסלול חיים שלך.


וכן זה כואב את צודקת אנחנו אחרי הכל בני אדם..
וכואב לנו

האמת שזה לא הקטע של ההשוואות שמציק לי.

זה בעיקר התגובה של ההורים (ההשוואות מתרחשות אצלם)

והצורך להיות שם בשביל כולם, כשאחרי הכל זה רגיש כזה.

יש גם צד שהכל (באופן כללי) כן הולך טוב ודווקא זה תקוע.

גם שם נמצא ד' יתברך (ע"פ ליקוטי מוהר"ן נו).

התמודדות לא קלה, איך כביכול לאחר הכל הולך בקלות ובנקל, אך לבל נשכח מה שאמר דוד המלך עליו השלום כשרצו להרוג את שמעי בן גרא על כך שסקל באבנים ועל כך שקלל את דוד (שמואל-ב ט"ז, י): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן".

 

את ההיפך הגמור מטרגדיה. להיפך. את מלאה בחיות.

בהצלחה.

 

ואני בטוח שאת תמצאי את הדמות המדהימה והמתאימה בקרוב והוא ימצא אותך

לגבי האח שלך, מאחל לו שימצא את זיווגו המתאים בזמן המתאים.
וזה מרגיש הזוי

אני בימים עמוסים אז לא מגיבה לכל אחד,

אבל תדעו שאתם מעודדים ונותנים כח.

תבורכו

וגם יצא לי להפגש ככה.

אבל לא מדובר בהצעה אלא ביוזמה שלי דרך צד ג'. 

מה יזיק לפנות שוב לאחר זמן?

וגם עשיתי את זה

ולו כדי לא להיתקע עם המחשבות של מה אילו..

אפשר גם לשאול אם להתעניין שוב בעתיד או לא