שרשור חדש
הודאה בעת תחילתה של גאולהיעלי_א

ברוח התקופה, לקראת סיום החג ולקראת החג המקרב ובא-

קצת ארוך, אבל שווה קריאה, לדעתי.

מחזק מאוד!

הגמרא במסכת מגילה אומרת, שבשנה שיש שני אדרים, חוגגים את פורים באדר שני,

והסברה היא כדי לצרף גאולה לגאולה. כלומר, לצרף את גאולת פורים לגאולת מצרים.

בימינו יש צלע שלישית לגאולה והיא יום העצמאות ויום ירושלים.

מעניין לראות שבכל הגאולות הללו אנחנו חוגגים את תחילתה של הגאולה ולא בסיומה.

בפורים אנחנו מציינים את ההצלה מהמן וגזירת אחשורוש, אע"פ שעדין מצבו של עמ"י היה קשה. ביהמ"ק עדין לא בנוי, רוב מניינו ובניינו של עמ"י עדין בגלות, ללא שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל ובכ"ז על תחילתה של גאולה והצלה יש להודות הודאה לדורות.

 

גם בגאולת מצרים שהיא ודאי גאולת אמת, מצוה עלינו התורה לחגוג לדורות את רגע היציאה, למרות שעדין לא קיבלנו את התורה ואין את א"י ואפילו יש סכנה שעבדי פרעה יחזירו את עמ"י למצרים ואולי היהודים עצמם יתנו ראש לשוב למקום עבודתם.

 

גם בעת צרה ליעקב, בחודש אב כאשר אנו אבלים על חורבן בית מקדשנו, למרות שעיקר השריפה היתה בעשרה באב, בכ"ז האבלות היא בתשעה באב.

משום שתמיד הולכים אחר ההתחלה שהיא העיקר ולא עפ"י רוב המעשה.

וברור לכולם שחוגגים בעת שנולד ילד ולא מחכים ליום שהוא יביא את המשכורת הראשונה או שהוא יסיים את מבחני הבגרות.

 

מכאן צריך להבין את תוקף ההכרח לחגוג את יום עצמאותנו, שהרב צבי יהודה כהן קוק זצ"ל מדגיש את קדושת היום. שלמרות שעדין אין גאולה שלימה ואל לנו לנח עד שנגיע לשלמות הגאולה, מכ"מ חייב כל איש שיראת אלוקים בלבבו, להודות ולהלל על ההצלה ממות לחיים שהייתה בעת לידת המדינה ועל חזרת מצוות ישוב א"י לאפשרות לקיימה באופן הלאומי ע"י חזרת השלטון בא"י לידיו של עמ"י, להודות שאנו הדור הזוכה לראות בעיניו, את הסימן הברור של גלות הקץ עפ"י דברי הגמרא "הרי ישראל פורחים- אין לך קץ מגולה מזה".

להודות על שאנו יכולים לשאת את עינינו ולראות את קיבוץ הגלויות העצום, שבעת הקמת המדינה היו כמניין יוצאי מצרים ועתה הגענו לפי עשרה מהם. להודות על קידוש ה' הגדול בכך שהנצרות שטענה לברית החדשה משום חטאיו של עמ"י ושעמ"י הישן נגמר ועליו להיות מושפל ונרדף כל הימים, שלעולם לא יקום, והנה עמ"י כן שב לארצו, כן מקים את לאומיותו ועצמאותו וכן חוזר לתורתו.

 

האם מותר לנו לחשות ולא להודות בגלל שגאולה זו אינה מושלמת עדין, או שעלינו להבין את הקריאה האלוקית לעמו ישראל לקום כלביא ולהתנשא כארי.

 

מה טוב חלקנו להיות מהזוכים לחוות גאולה ולהבין את הדרישה האלוקית להיות שותפים עמו בתהליך ולא לחכות מהצד ולהמתין עד שהגאולה תהיה משולמת ורק אז להודות.

לא להיות מהמתלוננים והקובלים על חבלי הלידה של הגאולה אלא להיות מהבונים והמוסיפים בתורה, ברוח ובמעשה כדי שגאולה זו תגיע לשלמותה.

 

מבוסס על דבריו של הרב אלי פרידמן, רב ומחנך בישראל.

הרב מסתמך, בין השאר, על דברי הגר"ח שטיינר שליט"א.

כתבת יפה. יישר כח.ד.
לא כתבתי כלום. רק העתקתי,יעלי_א

ואולי טיפה קיצרתי. לא זוכרת..

זה ד"ת כתוב מתוך חוברת מאמרים שהוצאנו בשנה שעברה במדרשה.

זה הכל מפי הרב אלי.

העתקת יפה (בהבנה ובענוה..). יישר כח..ד.
תודה רבה!נפשי תערוג

שנזכה לשמוע תמיד, בתחילה וסוף

יפהמשהאחרונה
מועקה גדולה (וסליחה שזה בשרשור חדש)לפעמים

אז נפרדתי השבוע מבחור שמאד, אבל באמת מאד מאד רצה אותי, אחרי מעט מאד פגישות. הטעות שלי אולי, הייתה, שזרמתי עם הטוב הזה, גם אני נתתי כנראה תחושה שהכל בסדר. (למרות, שלמשל כשהוא רצה שנצטלם יחד, או להביא לי ספר לא הסכמתי)  פשוט בדרל\ך כלל כזאת אני. לא מורחת קשרים ב''ה אבל כשאני בפנים אז אני בפנים. נותנת מעצמי. באה. משלמת. מחייכת. ואולי עוד כל מיני דברים שהיו טעות.

 

השבוע, בטיול משותף, נקלענו לסיטואציה נוראית. ממש. אני לא אפרט וברור לי שאני עושה לעצמי אאוטינג אבל זה היה זוועה. אחריה פשוט הסתכלתי עליו והרגשתי שאני לא מעוניינת להמשיך.

 

באותו לילה הוא הרגיש כבר משהו לא תקין, ואמרתי לו שאני מתלבטת. הבחור פשוט בכה לי באוטו בלי להפסיק. אמר שזה בחיים לא קרה לו. בחיים. והיו לו קשרים ארוכים. אני הייתי די אטומה. אחר כך בטלפון כשנפרדתי הוא שוב בכה. אמר שהלב שלו פשוט שבור. כל מיני אמירות כאלו. שתבינו- זה אחרי קשר של שבועיים שלושה.

 

הפגישות שלנו היו באמת מאד ארוכות. אבל בעיני זה לא תמיד המדד להתאמה.

 

קשה לי להגיד למה, אבל משהו בי לא קיבל אותו. לא הרגיש שזה הוא. והוא באמת בחור חמוד וחכם ומצחיק, עם לב שלא ידעתי שקיים. באמת באמת בן אדם איכותי. אבל שוב- כל מיני דברים, אולי קטנים, אולי לא, שגרמו לי לחתוך.

 

מאז אני מתהלכת עם תחושה קשה מאד. ממש. אני לא יודעת למה. אם זאת מחשבה שעיתי טעות. או שהבכי שלו נכנס לי מאד עמוק ואני ממש כואבת על מה שהוא מרגיש. הוא האדם האחרון שהייתי רוצה לפגוע בו.

 

מה נכון לעשות עכשיו?

 

האם נכון לנסות שוב בהנחה שזה מאד כואב עכשיו כי זה טרי ומן הסתם כשנחזור מה שהפריע ימשיך להפריע? [אני בכוונה לא מפרטת מה הפריע. למקרה שאנשים יזהו. אני גם לא בטוחה אם זה משנה. ואני עצמי לא ממש יודעת לשים את האצבע.]

 

האם נכון לעשות עוד שיחה? להתנצל? לסיים בצורה שתניח את הלב? או שזה סתם יהיה לו קשה יותר?

 

אוף.

 

אין לי מנוח.

 

סליחה על האורך.

 

קשה וכואב.ד.

ובלי קשר - אנשים יקרים, לדעתי - אל תעשו טיול ביחד אחרי שבועיים שלושה; תתבררו קצת מקודם..

 

ואני בעניי - למרות הפירוט לכאורה, לא יכול/יודע לייעץ בנתונים שהובאו (ושלא).

ה' ירפא את ליבכם וינחה בעצה נכונה.

המלצה קטנטנה-רלוונטי לכולם!ens62

לא לעשות פגישות ארוכות בהתחלה!

ושוב: לא לעשות פגישות ארוכות בהתחלה.

אני אפילו לא אומרת את זה מניסיון אישי. אני אומרת את זה בעקבות קריאה של הרבה ספרים שעוסקים בדייטים והקשבה להרבה שיעורים בנושא (של בנין שלם).

כולם, באופן נחרץ וחד משמעי קובעים שהפגישות הראשונות (עד חמש) צריכות להיות לא יותר משעה וחצי שעתיים. גג שלוש. אחרי זה המוח כבר לא קולט מה קורה בפגישה וזה נהפך לסתן בילוי ולא פגישה למטרת חתונה (ואז מכניס לכל מיני בעיות הלכתיות...)

אחרי שהקשר מתחיל באמת לזרום ולהיות טוב אפשר בהדרגה להתחיל להאריך פגישות אבל שוב, בהדרגה.

טיול (שכמובן צריך מאד להיזהר בו ביחוד וכו) אמור להגיע רק אחרי היכרות ארוכה.

זאת המלצתי בעקבות הקשבה לשיעורים של טובי הרבנים והרבניות ובערבות קריאה מרובה.


אני מסכים איתך ולאו דווקא מהסיבה ההלכתיתאיזה טוב ה'!!!!
עוד כמה סיבותנפשי תערוג

שיש צורך לא להמאס

פגישה ארוכה יכולה לגרום למיאוס.

לעומת פגישות קצרות יותר שמשאירות טעם של עוד


עוד סיבה היא שהדייט צורך מאיתנו כוחות 

ואחרי זמן מסויים אנחנו כבר לא במיטבנו (ואף אחד לא רוצה להיות לא במיטבו בדייט)


^^^ וגם כי אח"כ, כשאתה בודק מה היה בפגישהיעלי_א

קשה יותר לנתח. זה ארוך מידי..

מסכים חלקית - אכן פגישות צריכות להיות תחומות בזמןמשה

והראשונות שבהן - במעט ממנו.

 

גם בתור נשוי לפעמים אני רוצה שקט מאשתי ומהסביבה, אז בדייט ראשון?

בגדול אני מסכימהלפעמים

זה פשוט יצא ככה כל כך בטבעיות... באמת. היה משהו מאד מיוחד בתקשורת ביננו.

 

הוא גם היה מגיע מרחוק מאד, כך שהייתה תחושה כזאת שכדאי להשקיע בפגישה, גם מבחינת איכות וגם מבחינת זמן. לא יודעת. לא מרגישה שבעניין הזה הייתה הבעיה. לפעמים זה פשוט זורם ככה.

שזה לא הדדי...ארמי

זה תמיד מעיק,

אבל אם ישבת וחשבת ברצינות והחלטת- אני לא אתחתן איתו, אף פעם בשום מצב!


אז זהו.

אין מה לנסות שוב...

עונה בתור זאת מהצד השני...אמונה פשוטה
דבר ראשון לא הטיולים זאת הבעיה ולא משך הפגישה
אלא מה שאת משדרת.
אם את משדרת הארת פנים ורצון ושמחה בקשר ואחרי 3 שבועות חותכת לפתע, אפילו כשאת מסבירה למה, זה פשוט לרסק בן אדם!!
ו...כן, זו טעות.
אפשר להתקדם ולצמוח גם ממנה.
אבל זה לא הגון להשלות אדם להגדיל לו את הרצון ולגרום לו להקשר אליך ולסיים בלי לתת מקום של לדבר ולהעלות מולו ולתת לו להגיב לפני שישר מנחיתים עובדה..וגם זה באמת קצת פחות מרסק.

(ואני כותבת את זה עם דמעות.לא כדי להאשים או סתם לייאש..זה גם באמת ניתן לתיקון.מנסיון.)

ובקשר לשאלתך...
דבר ראשון אל תעשי שום צעד מעשי מולו לפני שברור לך מה ולמה את עושה..
לא להתקשר /לשלוח הודעה בלי מחשבה ברורה למה..
לא נשמע מדברייך שאת רוצה אותו. שאת רוצה לחזור אליו באמת.
לא נפגשים שוב מרחמים על זה שהוא בכה. תאמיני לי שגם הוא לא רוצה את זה.
אבל..יכל להיות שיעזור לו שזה יסתיים בצורה קצת יותר רגישה.ושיתאפשר לו להוציא מהבטן את המטען השלילי שהצטבר לו בתקופה האחרונה.
את זה אפשר לעשות, עדיף במכתב ,אחרי הרבה מחשבה שלך בעניין.ורק בכנות. לא בסתם מילים יפות כדי לעודד.אבל בהצון רגישות.
ותאפשרי לו להגיב בכל דרך שטובה לו- גם בטלפון. לא לכולם זורם בכתיבה.
ותאפשרי גם לא להגיב..
אה ו..אל תכתבי רק התנצלות ומתוך מקום שרוצה רק להסביר את עצמו ולמה הוא החליט מה שהחליט...לפעמים זה נותן הרגשה שבעצם כל מה שאת רוצה זה להצטייר ''בסדר''..
צריך שירגיש שזה באמת בשבילו, כדי לעזור לו.
ותנסי לחשוב מה היה יכל לעזור לך במקומו.

ו...לא בטוח שזה בכלל נכון לעורר את זה שוב. תבדקי הרבה עם עצמך. תני לזה עוד זמן. ותשקיעי הרבה מחשבה ורגישות לפני..


ואם תרצי עוד באישי אשמח...אני כרגע מזדהה מאוד עם התחושה, רק מהצד הפגוע...
שלושה שבועות זה סביר.ארמיאחרונה

הלוואי ואצלי זה היה רק שלושה שבועות...


מה שבטוח תראו את זה לפני!


אני לא בטוח שעוד השתקמתי מזה לגמרי, ימים יגידו.


סגולה להתחתן השנהנפשי תערוג

רציתי לפתוח את זה די צמוד ליל הסדר, והיום היה ממש עמוס

נקווה שמחר עוד יהיו אנשים שיזכו לקרוא את זה


חבר שלי סיפר לי שבמשך שנתיים האחיות שלו שפתחו את הדלת לאליהו הנביא בליל הסדר, זכו להתחתן באותה השנה.

בשנה השלישית, הוא ניסה להוכיח למשפחה שזה לא פועל וזה סתם צירוף מקרים.

הוא ניגש לפתוח את הדלת לאליהו הנביא

ונחשו מה?

השנה הוא עמד מתחת לחופה


אז כל הבל"חים היקרים

אני מקווה שהסגולה באמת תעבוד!

אם לא, פניות ניתן להעביר להקב"ה וכל הכסף יוחזר חזרה!



בהצלחה

פסח כשר ושמח

שנזכה לגדול ולפרוח

ולשרוף את כל הדברים המחמיצים לנו את הלב

אכן ישנם כאלה שעוסקים בדרשות רב פורים בפסחאלקנה ב

ומנסים לעשות חקירה מפולפלת במנהגי ישראל הקדושים, וכיצד טס אליהו הנביא מיליוני קילומטר ומתי הוא עובר את קו התאריך.
אך אנו לא מזלזלים. ובספרים (זוה"ק לך לך צג. מובא לקמן) מצאנו שאליהו הנביא אכן טס, ולא רק בפסח אלא בכל יום ויום לברית המילה שבכל מקום, גם בו זמנית, גם לתאומים וגם מעבר לקו התאריך.


גאולה אחרונה וראשונה מתחברות בלילה הזה. ואליהו המסמל את בשורת הגאולה מגיע אחרי שהזכרנו את יציאת מצרים, תחילת התהליך הארוך שיביא גם למשיח. אולי ההגדה שלך מזכירה את 'זכר ליציאת מצרים' בתור חג עצמאי בלי 'להביא לימות המשיח' אבל בהגדה שלי אנו כן מחברים בין 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור' אל 'כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם ממן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו'.

וגם בהגדות שאין בהם חד גדיא, יש בנרצה (וחיברו ר' יוסף ט"ע מבעלי התוס'):
זך שוכן מעונה, קומם קהל עדת מי מנה, בקרוב נהל נטעי כנה, פדויים לציון ברינה.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.


אתה יכול להישאר בחקירות שלך. ולא לפתוח את הדלת לאליהו הנביא. ואז אכן הוא לא יבוא

תוּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּזִמְנָא דְּבַר נָשׁ אַסִּיק בְּרֵיהּ לְאָעֳלֵיהּ לְהַאי בְּרִית, קְרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפַמַּלְיָא דִילֵיהּ וְאָמַר חָמוּ מַאי בְּרִיָּה עֲבָדִית בְּעָלְמָא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִזְדַּמַּן (ליה) אֵלִיָהוּ וְטָאס (מו ב) עָלְמָא בְּד' טָאסִין וְאִזְדַּמַּן תַּמָּן. וְעַל דָּא תָּנִינָן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְתַקָּנָא כֻּרְסְיָיא אָחֳרָא לִיקָרָא דִּילֵיהּ, וְיֵימָא (יג א) דָּא כֻּרְסְיָיא דְּאֵלִיָּהוּ, וְאִי לָאו לָא שָׁרֵי תַמָּן. וְהוּא סָלִיק וְאַסְהִיד קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.


עוֹד אָמַר רַבִּי אַבָּא, בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם מַעֲלֶה אֶת בְּנוֹ לְהַכְנִיסוֹ לַבְּרִית הַזּוֹ, קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר, רְאוּ אֵיזוֹ בְּרִיָּה עָשִׂיתִי בָּעוֹלָם! בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מִזְדַּמֵּן [לו] אֵלִיָּהוּ, וְטָס אֶת הָעוֹלָם בְּאַרְבַּע טִיסוֹת וּמִזְדַּמֵּן לְשָׁם, וְעַל זֶה שָׁנִינוּ שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְתַקֵּן כִּסֵּא אַחֵר לִכְבוֹדוֹ, וְיֹאמַר: זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ. וְאִם לֹא, אֵינוֹ שׁוֹרֶה שָׁם. וְהוּא עוֹלֶה וּמֵעִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. 

תהילים לשבת וחג ננשמה!

כ"א לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.

אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש.


יישר כח! תזכו למצוות!

שבת שלום

א- טו'. בע"ה.ננשמה!
קיט'- קנ' שייטת לוקחת..ננשמה!
טז'-כט' חג שמייח =)on
ע'-קיח' בע"ה ב"נאהבת חינם
נשאר: ל'- סט'.. יישר כח!ננשמה!


ל-מ בלנ"ד. חג שמח ושבת שמחה! יעלי_א
מ"-נ' בע"ה בלנ"דמעריצה של אבא
נ"א בע"הצפוני7

 

מעולה! יאללה עוד אחד!!ננשמה!
קז'- קנ' נלקח!ננשמה!
א'-ל' בע"ה בלנ"דמעריצה של אבא
קי"ט בעזרתו יתברך!קחו עמכם דברים
ל'-מט' בע"ה ב"נ =]=]אהבת חינם
מעולה! נשאר: נ'- קו'!ננשמה!
נ'-פ' בלי נדר בע"המעריצה של אבא
פא'- קו' בע"ה בל"נ שבת שלום יקרים!דניאלה .ד.אחרונה
מבקשת הכוונה.מחפשתותו

ימי טוב, ימי מועד.

הפריחה מלבלבת, הטבע חי.

התיק על הגב, הכובע ביד.

הפנים אל מעלה ההר.

הניגון מזמר, הדיבור ממלא.

הפסיעות נינוחות, הקצב מתגדל.

הנוף מרהיב. הנוף מופלא.

תופסות פינה, כל אחת באשר חפצה.

שלוות עולמים של ממש.

 

בוחרת בצוק, בסלע המאיר.

מתבוננת לצדדים, מתבוננת לאחור.

אין נפש חיה, אין קול או אנחה.

לבד. רק עם ה' יתברך.

הלב נפתח. הלב נקרע.

תפילה תמה וזכה.

 

נשמעים רחשים, נשמעים צעדים.

העיניים תרות אחרי הקולות.

שתי דמויות מתעלות, מתקרבות.

מופיעות בלבן חגיגי של מועד אביבי.

מתח, ספק, מבוכה.

אכן, הזהות לא מטעה.

הוא ניצב לפניי.

אותו עלם שבחרתי להעלים מחיי.

 

שתי זוגות עיניים מושפלות מטה.

שני לבבות מבקשות אהבה.

רגש מבולבל. שכל מטושטש.

נוכחות משותפת רק מעצימה מבוכה.

הדמויות הלבנות יורדות חזרה.

אל שביל הפריחה, אל שביל התקווה.

 

יושבת על הצוק, על הסלע החשוך.

מתבוננת לצדדים, מתבוננת לאחור.

אין נפש חיה, אין קול או אנחה.

לבד. רק עם ה' יתברך.

הלב נפתח. הלב נקרע.

מבקשת הכוונה.

 

שבות הביתה, כל אחת עם אשר בליבה.

לא ידוע אם זו אות לפעולה.

לא ידוע אם נקראתי לחזור מהחלטה ישנה.

לא ידוע אם תתאפשר התחלה חדשה.

לא ידוע מהי דרך נכונה.

 

המחשבות לא פוסקות.

הערפולים מתגברים.

רק מבקשת להגיע לשם.

אל שביל הפריחה, אל שביל התקווה.

אל שלוות עולמים מחייה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יפה ממש!שירחדש

לדעתי, קחי את הזמן לחשוב על זה.

סכר השכחה שבנית לעצמך נשבר בפגישות לא צפויות שכאלו.

וכל אותם מקומות לא פתורים נפתחים שוב.


אולי זה הזדמנות לפתיחה, אולי זאת הזדמנות לסגירה מחודשת של הספקות שכנראה עוד יש לך בלב.

אולי את צריכה לנסות שוב, ואולי להגיד בתוכך שוב שלום וללכת הלאה.

ואולי רק לחשוב על זה מחדש.


קחי את הזמן, הלב שלך יוביל אותך לתשובה הנכונה שלך ובשבילך.

כל האופציות פתוחות לפנייך. תנסי לעשות מה שאת מרגישה שטוב לך. (כן גם ליזום כמו לשלוח הודעה בעצמך, או לברר דרך גורם שלישי... עדיף לדעת את התשובה שלו מאשר לחיות בספק. עדיף להיות בטוחה שניסיתי מאשר לחשוב שפיספסתי הזדמנות)


בהצלחה, רק טוב. 

תודה לך שירחדש!מחפשתותואחרונה

וגם תודה לכל אלו שהגיבו באישי ושלחו מחמאות, חיזוקים ועצות..

 

לאור התגובות-

תמיד כייף לשמוע את דעת הקהל בעניין,

אבל אני חושבת, ובטח כולם יסכימו איתי,

שבמקרים כאלה- נפש אנושית חיצונית אליי לא יכולה כ"כ לעזור,

אני בהחלט מבקשת פה סימן משמייא!!!

ולכן קראתי לשיר "מבקשת הכוונה",

מתוך צמאון לדעת מה באמת נכון לי לעשות.

וזה אולי הובא מתוך שיתוף, התפרקות..

 

הקשר היה לפני יותר משנה ונמשך מס' חודשים.

אני זאת שהובלתי לסיומו עקב כמה עניינים שלא איפשרו..

והם מן הסתם עדיין קיימים.

 

אני נדרשת להתבוננות אם קיימת אצלי מסוגלות לקבל, להכיל ולעבוד למרות אותם דברים,

או להתמקד במציאות הנוכחית ולהשאיר מאחור את שאריות העבר.

 

 

השיא של המקרה- יום למחרת חברה חשבה להציע לי אותו,

היא כמובן לא ידעה שכבר היינו בקשר ושב"מקרה" נפגשנו יום לפני..

 

 

שה' יאיר לכל אחד ואחת את השביל המוביל אל המטרה האמיתית. במהרה!

 

 

רק רציתי להזכיר לכולנו...נקודה למחשבה



"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"


כן גם לעצמי.. 

ובחיית... אל תשאלו אותי למה...

זה כלל גדול בתורה!בתאל1

מסכימה מאד!

הבהרהנקודה למחשבה

זה לא נאמר בקשר לדברים שנכתבים בפורום אלא סתם באופן כללי..

וזה כ"כ קשור לדייטים!!!!!!!!!!w.w.m.n
זה קשור לכל דבר בחיים!נפשי תערוג

דייטים, חברים, עבודה, לימודים וכל דבר

מה שכואב לך, אל תכאיב איתו לשני

גם מה שלא כואב לך, אל תכאיב איתו, כאשר אתה יודע שזה מכאיב!

ולפגישות.. יעלי_א
ברור!!!w.w.m.nאחרונה

אבל הזכרתי שזה קשור לפורום...



אז....shay1988

מדוע את כותבת זאת?

מה עושים?w.w.m.n

שלום לכולם!


ב"ה זכיתי לקבל עוד הצעה (והפעם מחברה טובה! זה בהחלט נדיר...).


ב"ה ממש טוב לי איתו. הבעייה היא שאני לא יודעת מה הוא חושב...


זה מלחיץ אותי!!! אני לא יכולה להיות רגועה


אני חושבת שזה בגלל, באיזשהו מקום, הטראומה מהקודם (שהייתי בטוחה ב-100% שזורמים לכיוון טוב, כי ככה גם הוא שידר ואמר; ופתאום ביום בהיר אחד - הכל התפרק).


אני לא מצליחה להינות מזה שטוב לי איתו. אני כל פעם מחכה לשיחת ה"זה לא את - זה אני"...


אני ממש מתוחה וזה מחרפן אותי!!!


דבר נוסף שמשכנע אותי שהבחור ירצה לחתוך זה שאני מפחדת להיפתח... (שוב - מהטראומה ההיא ששיתפתי אתכם בעבר).


אני מפחדת להשקיע שוב אנרגיות (כי אני מטבעי שקטה ומופנמת) בקשר שעלול להיגמר.


אני ממש אשמח לשמוע את עצתכם בנידון!!

לדעתי,אנונימי (פותח)

אם עבר כבר מספיק זמן כדי לדעת את הכיוון-תשאלי אותו.

אם לא,נראה לי כדאי להמתין ולא כבר להתחיל עם שאלות מלחיצות....

צודקת לגמריw.w.m.n

אבל יש לך רעיון לגבי הפתיחות? 


איך אני מתגברת על מה שהיה עם הקודם ומתחילה להאמין שאולי זה יקרה ואני אתחתן (ולכן אני חייבת להיפתח בפניו, כי אולי זה הוא. וגם אם זה לא יהיה הוא - יהיה אחר, וגם אליו אני אצטרך להיפתח...)?

רעיון מיוחד לא עולה לי..אנונימי (פותח)

אבל אני חושבת שתוכלי לפתור את הבעיה עם הרבה עבודה וכוח רצון.

כדאי שתתחילי להיפתח אליו בהדרגה,בהתחלה עם דברים קטנים ואח"כ דברים יותר משמעותיים.

תראי איך הוא מקבל את זה,איך הוא מגיב וכו'

וגם פשוט תגידי לעצמך שלך חשוב קשר משמעותי,ופירושו של קשר משמעותי זה שאת מרגישה הכי פתוחה אליו ומרגישה חופשי להגיד לו הכל,אולי גם תגידי לו את זה.תהיה בטוחה בעצמך שאת עושה את הצעד הנכון,ולא משנה מה יקרה.

ואם הוא לא יקבל את זה-אז הוא פשוט לא שלך.וצריך לנסות כמה שפחות להיבהל מזה שאם זה לא אז סתם נפתחתי בפניו...

מסכימה איתך שזה קשה(גם לי היה מקרה שממש ממש נפתחתי,לא היה משהו שהוא לא ידע עלי...ובסוף הוא חתך והרגשתי ממש לא נעים עם זה)אבל שכנעתי את עצמי שפשוט עשיתי את הדבר הנכון ומה שקרה בסוף זה רק בשליטת הקב"ה ולא בשליטתי!

 

שיהיה המון המון בהצלחה!

תודה, צדיקה!w.w.m.n

חיזקת אותי ועזרת לי מאוד!!

הרבה אומץבתאל1

הרבה אמון

זה גם לא חייב לבוא ישר.

את יכולה להגיד לו שקצת קשה לך להפתח בהתחלה, שלא יבהל...שלא יחשוב

שאולי את לא מעוניינת...

 

בהצלחה רבה רבה!

הרבה תפילות ואמונה!

את לא יכולה פשוט לפתוח את הנושא?ניסוי

להסביר לו איפה את עומדת ולמה קשה לך וכו', ושיקל עליך אם תדעי איפה אתם עומדים.

כלומר, שיחת "זה לא את/ה זה אני" לא חייבת לגרום לפירוק החבילה... לא?


(כמובן, השאלה שלי רלוונטית רק אם עבר מספיק זמן)

מובן...ד.

אני רואה לנכון לספר לך, משהו שהיה לפני זמן לא רב:

 

בחור הכיר מישהי, שגם היה לה "חשש" מלהיפתח, בגלל משהו דומה לאצלך.

 

הוא שמע את זה, ו"נתן לה את הזמן" שלה.

 

אבל בהמשך הוא חשש: היא לא מראה סימנים שהיא בכלל מעוניינת..

 

התייעץ - אמרו לו: אולי היא כרגע חושבת אותו דבר לגביך, והיא חוששת..

 

סופו של סיפור: דיברו, התקדמו, התארסו - בדרך לחתונה..

 

 

זה כדי "לעודד" - אעפ"י שבוודאי לא יודעים כל מקרה איך יסתיים.

 

אולי כדאי לך שני דברים:

 

א. לא להקצין. לא או פתיחות גמורה, או "נעול". להבין את עצמך - להתענין בכנות, בהדרגה, בשמחה ופחות לחשוב על "ההנאה מזה שטוב לך איתו"..

 

ב. אולי כדאי לדבר איתו על הענין. להגיד: בגלל הפעם הקודמת, שהסתיימה ללא כלום בפתאומיות למרות שהיה נראה בכיוון (ותיזהרי לא להפריז בערך של מה שהיה. בחורים לא אוהבים לשמוע על קשר טוב מידי עם מישהו אחר..  להדגיש שהכל מהשמיים, טוב שהתברר שלא שייך) - אז את מרגישה יותר "היזהרות" מבפנים, ושאת חוששת שזה עצמו גם לא מראה אותך לגמרי כמו שאת, בגלל החשש "להשקיע" יותר מידי בדבר שעוד לא ברור.

 

יתכן שמתוך השיחה יתברר יותר מההרגשתו וכיוונו, וגם את כבר תרגישי נוח יותר.

 

 

 

 

אם זה לא פגישה ראשונה, שניהon

הייתי מציעה לך לדבר איתו בעדינות, ולהסביר לו שאת לוקחת את דבריו ברצינות,

שישקול כל מילה לפני שהוא מפתח בך ציפיות...

וסתם תדברו על הקשר עצמו. מה הוא חושב, מה את מרגישה...


(במקרה שלי זה נגמר בחתונה)



בהצלחה יקירה!

ו.....קחי הכל בסבבה!

אין לי מה להגיד או להוסיף..אבל לאחל הרבה הצלחה!!!2 גדות לירדן
פגישות הן כמו דלתות- אם לא פותחים,איך אפשר להכנס?כתמר יפרח

{הנ"ל נכנסת מחלונות..}

 

יקירתי, לדבר לדבר לדבר, ללבן, לברר, לשוחח, וכל השורשים {והעלים } הנגזרים מש.י.ח.

 

הרבה פעמים אנחנו מעבדים סיטואציה לפי מה שנראה לנו, מבלי לברר אם זו הפרשנות הנכונה. ובהרבה פעמים אם נפתח נגלה שהפירוש הרבה יותר כיפי וטוב לנו.

 

דברי עם העלם, אל תהיי בהלם!

 

ב"הצלחה רב"ה

זה חלק מהעניין...אילה שלוחה

צריך לדעת שככה זה ושזה הקושי של פגישות. גם לי ממש קשה הנקודה שאני ללא יודעת מה הבחור חושב על הקשר. [ובפעם היחידה שאזרתי אומץ ושאלתי - לא ממש זכיתי לתשובה.. ]

 

אבל אין בררה. צריך לנשום עמוק ולהיפתח. גם אני שונאת את זה שהשארתי חלקים ממני אצל מספר ממש מכובד של בחורים שלא התחתנתי איתם, ובכל זאת צריך להתאמץ בכל פעם עם החדש. אולי עכשיו זה יהיה זה... בע"ה

 

המון המון כוחות!!!

תודה לכל הצדיקים והצדיקות w.w.m.n

מקווה ליישם את מה שאמרתם...


ב"הצלחה לכולם!!!


פסח שמח וכשר

גם לי זה ממש קשה.shimi11

במיוחד קרה לי כמה פעמים שבפגישות אני כבר הבנתי שזה לא זה והבחורה מתחילה להיפתח אליך ואני מנסה לצמצם אותה כדי שלא תרגיש לא נעים אח"כ...


תמיד טוב לשמור דברים טובים לאנשים שיותר נחמד לך איתם, להיפתח על ההתחלה זה ממש מלחיץ.

מצד שני, זה ממש מחזק את הקשר, לכן להתחיל את זה בפגישה שלישית\רביעית שרואים שיש פוטנציאל.

ב"ה עברתי את השלב הראשון (יש ב"ה פוטנציאל)w.w.m.n

איך אני נפתחת עכשיו???



(באמת שקשה לי, בלי כ"כ קשר לבחור ההוא. המדוייט הנוכחי קצת סגור. לא יודעת איך להפשיר את הקרח. עצות יתקבלו בברכה ובתודה )

לפעמים טוב לקפוץ לכבשן האש..יעלי_א

ולהיות הראשון.

אם הוא לא נפתח ולא משת"פ, תתחילי את. ברוגע..

 

אחת המרצות לייעוץ אוהבת מידי פעם להכניס איזה הקשר לפגישות.

באחת הפעמים היא אמרה שבמקום להתחיל לפלסף מה הוא עשה בצבא, מה הוא אוהב לאכול, כמה ילדים הם ומהו מקומו *- פשוט תתני לשקט לעשות את שלו.

אם לאחר כמה זמן הבחור לא מגיב- תשאלי אותו "אתה מוכן לשתף במה עובר לך בראש/ על מה אתה חושב?"

(חתיכת שאלה, הא?)

ואז בנות התפרצו והגיבו כי הבחור יגיד "סתם, כלום.." (ייבש)/זו שאלה מפדחת..

אז המרצה ענתה כי זו שאלה שמקדמת קשרים הרבה יותר משאלות כגון מה שהובא למעלה.

ואם הוא לא משת"פ- תגידי לו "מעניין אותך לדעת מה עובר לי בראש?"

(והוא לא יענה לך "לא".. ) ואז תתחילי לשתף בהרגשה שלך..

לרוב, מפה הבחור כבר לא יהיה כ"כ סגור.

 

תנסי. מה תפסידי?

 

*ברור שאלו שאלות שמותר לשאול. אבל לא לחשוב שזה מה שיקדם את הקשר..

תודה w.w.m.n
יופי שיש פוטנציאל..ד.

כלל ראשון - בלי לחץ. ההילחצות מ"איך" גורמת היפך - לחץ דווקא גורם לכיווץ..

 

כדאי לתת עוד קצת זמן, לשוחח בנינוחות, לחפש נושאים שמעניינים אותו, ולהתענין בהם (לפעמים כשמתענינים אצל מישהו בנושא שקרוב לליבו ומקשיבים באמיתיות, הוא נהיה "דברן"..).  ותראי אם משהו משתנה.  אם זו תכונה "קבועה" של סגירות, או שזה פשוט "עדיין"..

 

ועוד כמה זמן - אפשר לשוחח גם על הענין הזה. לשאול אותו, מתוך התענינות באופי, אם הוא אדם קצת "סגור"; לספר על עצמך, מה שהרגשת בגלל החשש שזה לא ילך ולכן היה קשה לך להיות יותר בפתיחות. ותראי מה יֵצֵא מזה.  לפעמים מההתענינות בנושא הזה, בזמן - דווקא יוצאת פתיחות.

 

 

יעל_א: תודה תודה תודה!רוני בלילה

עצה נפלאה! עשית לי טוב!

אם זה עוד רלוונטי..אנונימי (פותח)

אז יש לי חבר שגם הוא לא מהאלו שמדברים כל כך הרבה-שקט כזה

היתרון שלו שהוא יודע לזרום. ב"ה הוא מאורס עכשיו. היו לו פגישות איתה של 4,5,6 שעות ויותר.

אגב, גם היא שקטה.. אחד הדברים שאני יודע שעזרו לו זה משחק של קלפים שבכל קלף יש איזה

נושא קטן לדבר כמו: דמות שאני מעריך מהתיכון, פאדיחה שהיתה לי וכד'.. זה עוזר לפתוח נושאים.

אם את רוצה הרחבה ורעיונות למשחקים-אמור להיות פה איפשהו שרשור על זה.. בהצלחה!

שונאת משחקי קלפים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!w.w.m.n

עשו לי את זה כבר כמה פעמים....


לא אוהבת את זה!!!!!!!!!!!




סליחה על ההתפרצות...


תבררו לפני שהבחורה בעניין (אני שיתפתי פעולה כי לא רציתי לייבש, אבל ממש לא סבלתי את זה!!!!).

טוב. סליחה..אנונימי (פותח)

ותודה על העצה. בכל אופן זה לא חייב להיות בהכרח משחקים של קלפים, יש גם סתם

רעיונות נחמדים אחרים.. כמו שכתבתי מקודם- אם בא לך יש איזה שרשור עם כל מיני רעיונות

ןולא דווקא קלפים..

חוץ מזה, כל הכבוד ויפה מאוד שאת נפתחת ומשתפת בתחושות שלך- לא כל אחד עושה את זה

בקלות (גם אם לא מכירים אותו ויודעים מיהו..)

 

חג שמח והמון הצלחה!

מאוד מוכר...אנונימי (פותח)

הי!!

חג שמח!!

 

אני נפגשתי עם לא מעט בנות שאומרות בשקט או בקול את מה שכתבת - קשה לי להיפתח כדי לא להתאכזב.

 

אפשר להבין למה את מרגישה ככה? מובן למה קשה לנו להיחשףשד.

 

אבל באיזשהוא מקום, זה העניין בפגישות. אם טוב לך בקשר ומעניין לך, אז תזרמי עם עצמך. גם אם את לא יודעת איפה הוא עומד בקשר, זה לא משו שצריך לעצור אותך, תהיי את כל עוד מבחינתך זה זורם.

 

נכון... כל X פגישות (אולי 3\4) כל אחד עושה עם עצמו חשבון נפש. וכמו שהזכירו, אם אחרי 5-6 פגישות מצידו לא מגיעה השאלה של איפה כל אחד עומד בקשר, אז תעלי את זה את. זה די אמור להיות לו ברור שזה יגיע.

 

במקום הזה את יכולה לומר לו את מה שאת מרגישה. פגישה כזו, ושיתוף כזה רק מקדם אותך ואותו. וכן, לא בטוח שהוא מעוניין. אבל אזמה? לכן להיסגר מהתחלה? אז למה נפגשים?

נשמע בדברים שלך כאילו הוא מפרסם לכולם מי את ומה היו בפגישות... (יש כאלה, אבל אפשר לזהות האם הבחור כזה)המום

 

זה חלק מהקושי שלנו בפגישות, חלק מהעבודה שלנו על עצמינו, להיחשף ולהיפתח.. כמובן גם בזה יש דרגות כל אחד בקצב שלו. אבל לדעת שזה חלק משמעותי בעניין...

 

שיהיה בהצלחה!!!

חג שמח קודם כל לא לפחד מהשקט, זה מה שמקדםילדי הירחאחרונה

השקט והשתיקות נותנים לנו יותר להפגש עם הרובד הפנימי, עם נקודת הרצון מעבר לדברים חיצונים,

ונראה לי הכי טוב לא להגדיר ולא לדבר על ולסכם קשרים בטח לא לאנשים חיצונים כי זה ישר מכניס לתוך הגדרות,

זה משהו אינטימי למה לשתף? אם רואים מכנה וחלום משותף להמשיך ואת כל החפירות והדיבורים בתוך הקשר, ודווקא שתקוע שמה להמשיך. הקושי מחייב להתקלף. חג שמח     

חצות לילה שביעי של פסחאנונימי (פותח)

היום בערב שביעי של פסח.

 

יש מנהגים שונים בעניין הלימוד בלילה. אבל ברור וידוע מה שמופיע בספרים על הזמן המיוחד שמגיע בחצות הלילהמלאך.

 

שעה מיוחדת של תפילה לקב"ה שכשם שישראל זכו לקריעת ים סוף כך נזכה אנחנו לקריעת ים סוף פרטית (זיווגו של אדם כקריעת ים סוף).

 

אז במיוחד לבנות שביננו שתפילתכם נענית יותר, תתפללו לזיווגכם, זה יועיל לכם (ודרך אגב, גם לנוקורץ)

 

חג שמח!!!

טוב לזיווג ולפרנסה*שלי*

(קבלתי במייל)

 

 

נהוג לקרוא שירות ותשבחות לכבוד ה' יתברך ולשמוח ביום הזה כי הוא זה, והשנה ישתבח שמו לעד יוצא השנה שביעי של פסח ביום שבת קודש.
הרב מוצפי אומר יש 10 שירות שנאמרו לכבוד ה' יתברך

1- שירו של אדם הראשון "מזמור שיר"
2- "אז ישיר"
3- שירת הבאר
4- שירת האזינו
5-שירת יהושוע
6- שירת דבורה
7- שירת חנה
8-שירת דוד
9- שירת שלמה המלך
10- עשירי נאמר אותו לעתיד לבוא בביאת גואל צדק

תיקון: שביעי של פסח לא בשבת אלא ביום ו'.ד.
וליתר דיוק - הערב בחצות לילהאנונימי (פותח)

 

מעניין...לא שמעתי על זה אף פעם.קחו עמכם דברים
מתי בדיוק זה חצות??
24.30... מחשבים לפי שעון קיץ..shlomo483אחרונה

 

ועוד משו חשובאנונימי (פותח)

זכור לי שנוהגים לקרא שירת הים, שיר השירים ונשמת כל חי.

 

אני לא זוכר מקורות לשלושת הדברים האלה, אם כי אפשר להבין מה עניינם.

 

אם משהו קרא או שמע מקורות אשמח לדעת.

 

חג שמח!!!

 

המנהג המצוי, לקרוא שירת הים, כי אז נקרע הים.ד.

ובירושלים היו באים מרחבי העיר לראות את הרב חרל"פ זצ"ל אומר שירת הים בביתו ב"שערי חסד", בחצות ליל שביעי של פסח, בניגון מיוחד, שרבים נוהגים בו מאז.

אם כבר הרב חרל"פ-אז יצא עליו עכשיו ספר שנקרא...2 גדות לירדן

"שירת הים"


אצלנו בישוב יש ריקודים ושירים בליל שביעי של פסח עם שירת הים..

הייתי שנה שעברה - ואני לא הולכת לפספס בעז"ה השנה...

אז לפחות אדע גם להתפלל בזמן הזה... חיוך

(תעסוקה יותר מיוחדת מאשר להסתכל על הבנים רוקדים קורץ )

שכוייח תודה שתפלותיכם יתקבלו ברצוןמעריצה של אבא

חג שמח!!!

דבר תורה לפרשת שמיניחלום חלומותיי

בס"ד


דבר תורה לפרשת שמיני

מבוסס על "מאהלי תורה" של הרב יעקב אריאל



"ויהי ביום השמיני” (ויקרא ט,א). התכלית "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” (שמות כה,ח) מגיעה לביצועה. ה"צרור המור" מסביר שז' ימי המילואים הם המקביל לז' ימי מעשה בראשית. ולכן יום הקמת המשכן הוא מעין יום שמיני של בריאת העולם.


התכלית של הבריאה היא האדם, ובמקדש האדם הוא פעיל ובא לעבוד את ה', ולהקריב קרבנות. המקדש היא מעין מפגש בין האלוקות לאדם. גם המזבח שנמצא בחצר של המשכן נקרא קודש קדשים, ועליו עמוד עשן המחבר בין השמיים לארץ.


פתאום בעיצומו של היום המיוחד הזה קורה תאונה: נדב ואביהוא שני בני אהרן מקריבים אש זרה והקב"ה ממית אותם. מה התורה באה ללמד אותנו כאן? קורה בחיים, בעיתים של עלוי גדול שהאדם מרגיל מעל הכל, ומרגיש כ"כ קרוב להקב"ה שהוא יכול לעשות את הכל. וזה מסוכן. הקב"ה נתן לנו מצוות, דרך מסוימת שהדרכה האדם עובד את הקב"ה, אבל האדם לא יכול לקבוע בעצמו איך לעבוד את הקב"ה. מי שמתלהב ממצוות סוכה וד' המינים ומחליט לדור בסוכה או לנענע את ד' המינים עוד יום, לא רק שהוא לא מקיים מצוות, אלא גם עובר על לא תוסיפו ועברות אחרות. כשהאדם עושה את זה, הוא שם את שכלו האנושי לפני הרצון האלוקי, ולמרות שזה נובע מכוונות טובות, זה גורם שהוא מקביל את השכל האלוקי האינסופי לדבר אנושי וסופי, וחו"ש זה יכול לגרום להופעות כמו היהדות הרפורמית.


ודבר כזה יכול לקרות לכל אחד. בן אדם נמצא מול שאלה הלכתית ופוסק לעצמו מה שנראה לו הגיוני או טבעי, אבל באמיתו של דבר, ההלכה נקבעה ע"י חכמים עם כללים מסוימים. ההבדל בין המותר לאסור הוא דק מאוד. לדוגמא, אם נמצאים במקום שאין בו עירוב ולא עלינו פורצת שרפה בבית כנסת אסור להוציא את ספרי התורה לרשות הרבים ולהצילם מהשרפה. זה מקרה שקיום קדושתה של התורה היא מנוגדת להיגיון של האדם.


המאורע הזה קורה דווקא ביום חנוכת המשכן להראות שלמרות שיש משכן – או מקדש, למרות שמקריבים כל מיני קרבנות, שמכפרים על עוונותינו, המקדש אינו ערובת ביטחון לאף אחד. לבן אדם פרטי, יש אפשרות לחשוב שמכייוון שיש מקדש שמכפר על העוונות, הוא יכול לעשות כל מה שבא לו. המקדש אינו כ"כ צורך של הקב"ה כי "השמיים כסאי והארץ אדום רגלי, אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי?” (ישעיהו סו,א),אלא הוא קודם כל צורך לאדם, ולכן על עם ישראל להתנהג עם יראת שמיים, לכבד את האדם ואת המקום ובכך המקדש ישמש כלב של העם הנותן לו חיים.


שנזכה לראות את בית המקדש בבנינו ובתפארתו.


שבת שלום!



נכנעתי , גם אני נרשמתי...אנונימי (פותח)


ברוכים הנמצאים  

מועדים לשמחה.


ברוכה הבאה נפשי תערוג
תודהאנונימי (פותח)
welcomeטל ים

מי יתן ותמצאי את החצי השני שלך במהרה בימינו עוד השנה!

אמן שכל אחד ואחת ימצא את זיווגואנונימי (פותח)
נו, אז פנקי אותנו באיזו שאלה מונפצת...הרש
דווקא אין לי שאלה אני כמו כולם באותה הסירהאנונימי (פותח)

של לחוות רגעים טובים ופחות...

אוווף! אפילו לא 'סבבה והכל' אחד קטן?הרש
הרש, אתה מפחיד אותה...|נוזף|ניסוי

אולי לפחות תתן לה רמז?

קצת עזרה, משהו...

איזה הכנסת אורחים אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי dardosit בתאריך י"ט ניסן תשע"ב 01:06
ברוכה הבאה בצל קורתנואיזה טוב ה'!!!!

ונפתח בברכה המסורתית - יהי רצון שעד ראש השנה תרדי פורום אחד למטה

 

 

למה עד ראש השנה?נקודה למחשבה

תמיד עדיף לפני 3 השבועות

..אנונימי (פותח)


אמן, תודה.אנונימי (פותח)
תתפלאי, יש כאלה שהברכה כמו היא כמו שעקיבא איחלאנונימי (פותח)

מציעים הצעה נפגשים  כמה פגישות והזוג הבין שהם האחד לשני , חתונה וברית מילה ...

וזה יכול לרוץ בפחות משנה.


הקב"ה הוא כל יכול    והוא זה שמסדר את הכל.קורץ


את אשתי הכרתי באמצע סיווןאיזה טוב ה'!!!!

בג' אלול כבר עמדנו תחת החופה

 

נכון שזה לא מתאים לכולם אבל זה אפשרי.

 

 

וואו-מה הכרתם חודש?!אנונימי (פותח)
למה, זה הרבה?הרשאחרונה
ברוכה הבאהמשה
גראדים בדרום, פינוי בית המכפלה, פולארד במצב קשה..מתוק מדבש

בסיעתא דשמייא!


אחח.. טאטע.

דווקא עכשיו, כשיש כל כך הרבה צרות לעם ישראל -
יש ד"ת לשבת שפשוט קולע בול למצב הזה.

חבל לכם לפספס.





כולנו מכירים מגן רבקה את הסיפור של נדב ואביהו -
שהקריבו אש זרה במשכן, ומתו

אבל חשבנו מתישהו על הצד של אהרון בכל הקטע הזה?

ברגע שצריך להיות אחד הרגעים השמחים של כל עמ"י, אבל במיוחד של אהרון, כי הוא אחראי על המשכן - שני בנים שלו מתים.

תכל'ס, אם אני הייתי במקום אהרון - הייתי צועקת, בוכה, או אנ'לא יודעת מה.


אבל אהרון?
אהרון פשוט שותק. 
בואנ'ה מה אתה שותק?
תצעק, תעשה משהו!
הבנים שלך מתו פה.


אבל אהרון מבין שאנחנו בתכל'ס לא יכולים להבין את החשבונות של ה'.

אנחנו לא יכולים להבין למה, איך וכו' -
אבל אנחנו מאמינים שגם מה שנראה לנו רע - נעשה בסופו של דבר לטובה.

ולא, זאת לא רק סיסמא - זאת דרך חיים.

ולכן, אהרון פשוט מקבל את מה שה' החליט ושותק.



במצב שבו אנחנו נמצאים היום, עם כל הצרות -
אנחנו צריכים להבין שכל מה שה' עשה - זה לטובה.
כן, גם הפיגועים, הגראדים, הקאסמים - ה-כ-ל לטובה.
אנחנו צריכים לקבל את הדין באמונה אמיתית, ולשתוק אל מול הגדולה של ה'.


א-ב-ל >>
אסור לנו לשתוק, וסתם לשבת בבית ולתת לדברים לקרות -
אלא אנחנו צריכים לעשות ה-כ-ל בשביל שח"ו לא יהיו לעמ"י עוד צרות.
ז'תומרת שאנחנו מקבלים את הדין של ה' על מה שהיה -
אבל קורעים ת'שמים בתפילות, מנסים כמה שיותר להתחזק, הולכים להפגנות ועושים כל דבר כדי שלא יקרו עוד דברים כאלה.


שנזכה בעז"ה למרות כל הקושי, לבטוח בה' ולהאמין בו באמת.
שבעז"ה תהיה שבת של שלום, שקט ושלווה לכל עמ"י, 
ושיהיה חג שמח, של חירות אמיתית, גם במובן האישי וגם במובן הלאומי.
א-מ-ן! 

לא רוצה! לא רוצה! לא רוצה!2 גדות לירדןאחרונה

לא רוצה לקבל את זה באהבה!!!

מרגישה כופרת... אבל באמת זה כבר בלתי נסבל!!!

אני יודעת שאני קטנה ולא מבינה כלום.. אבל איך זה חסדי שמים?!!?

איך אשה יכולה לאבד אח ובסיום השבעה את בעלה והילדים?!?!!

איך אחד מעמ"י שמסר את נפשו למען אחיו נכלא לתקופה כ"כ ארוכה ומצבו רק מדרדר....

הרי כתוב וחפרו לנו בכל ילדותנו-ששלוחי מצווה אינם ניזוקים....

איך הקב"ה נותן לבניו הצדיקים להתלכלך בטומאת העולם הזה..

ולהתבלבל מה'עלמא דשיקרא'?!?!

אני תמיד חשבתי שאבא עושה הכל אבל הכל בשביל שלבן שלו יהיה טוב...

אז עזבו צרות גשמיות... אבל צרות רוחניות?!!

בנ"י נגאלו ברגע האחרון.. כשהיו במ"ט שערי טומאה - רגע לפני הסוף..

איך אנחנו לא נגאלים כבר?!!?

מיצינו את הגלות ואת כל מה שהיא גוררת...


בדר"כ אני באמת אופטימית - אבל אני כבר לא יכולה...

למישהו יש את הסרט "מישהו לרוץ איתו"?הנכד והנין של

לא קשור לפורום אבל עדיין אשמח לעזרה


אם יש למישהו קישור פעיל להורדה או שיכול להעלות לfileflyer.com

סרט לא טוב, לענ"דזית שמן ודבש

לא צנוע לא מוסרי וללא תועלת.

זה לא היה בשבילי אלא לאחותי..הנכד והנין של
אה.. אז בסדר.. <צ>תחשוב.אחרונה
התייעצות קטנה...אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי חד"פ בתאריך י"ח ניסן תשע"ב 18:45
עבר עריכה על ידי חד"פ בתאריך י"ח ניסן תשע"ב 18:44

ב"ה אני בקשר עם מישהי ממש חמודה, הקשר מצויין, רגשית שכלית... ממש הכל... לא תקופה ארוכה אבל כל פגישה ארוכה ומנוצלת.... 


אני ממש רוצה להציע לה שנתמסד... אבל יש לי קצת חששות,

איזה דברים חייבים להיות ברורים כדי להחליט? 


תודה! 


ד"א, אני לא חדש פה... סתם כינוי חד"פ....

איזה דברים צריכים להיות ברורים..נקודה למחשבה
עבר עריכה על ידי לרגע1 בתאריך י"ח ניסן תשע"ב 19:36

(זו דעתי ודעתי בלבד)


שאיפות וכיווני חיים: שיהיו שאיפות שמכוונות לאותו המקום, לא צריכות להיות זהות מוחלטת.

לדוגמה: לא "איך יראו הילדים שלנו" אלא "איך אני רוצה שיראו ילדיי".. בדר"כ שאיפות של אדם בקשר לילדים שלו הם התמצית של השאיפות שלו עצמו (וזה בהתחשב שאתם כבר בפגישות מתקדמות אז בטח דיברתם על העיניין).


תכונות אופי: יש תכונות והרגשות מסוימות שצריך לדעת שעם זה מתחתנים לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו. זה לא נראה לי הולך להשתנות יותר מידי אחרי החתונה...

(יר"ש, שכל ישר, מסירות, שמחת חיים, בגרות רצינות, אחריות וכו'..)


רגשות: יכול להיות שהכל בסדר בשכל אבל צריך גם להרגיש. בית שנבנה בבסיסו צריכה להיות אהבה (ואני ריאלית לא מדברת על נצנצים סגולים ולבבות באוויר).. סתם תחשוב עם עצמך איך היית מרגיש אם היא הייתה נמצאת ממש קרוב, אם היא הייתה מתקשרת..


בתור בת הייתי גם בודקת אם יש לי על מי להישען, על מי לסמוך אם יש מישהו שנמצא שם בישבילי (אני חושבת שזה אמור להיות הדדי העניין הזה אבל בתור אישה הייתי רוצה בעל מנהיג שמסתכל אחורה ודואג לכולם. "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" - לא בתור כפייה.. אני מקווה שהייתי ברורה)


חיצוניות: כן.. כן.. הגענו גם לחלק שרבים טוענים שהוא שטחי אבל כולם יודעים כמה הוא חשוב.. לבדוק שיש מציאת חן.. החיוך, המבט בעניים הפרטים הקטנים שמביעים את האישיות הפנימית..


אחרי שעברת דבר דבר להסתכל על המכלול ולראות האם נעים לי עם המכלול הזה, האם אני שמח איתו, יחד עם כל החסרונות שתצטרך להתמודד איתם.


ובקיצור האם אני יודע עם מי אני קופץ למים ושמח בבחירה הזו!!


ותפילות המון תפילות לרבש"ע!!


מצטערת על האורך..

ושוב זוהי רק דעתי


לרגע1 - כתבת דברים יפים. יישר כח.ד.

ולכותב - אולי תנסה להגדיר קצת לעצמך מה ה"חששות".

 

האם זה משהו מוגדר, מורגש, או סתם הדבר הטבעי לפני שעושים צעד גדול ומשמעותי..

 

ומכל מקום, מה שכתבת - זה בסיס נאה בהחלט.

 

ולענ"ד - עי' גם בדבריה של "לרגע1". זה אולי עוזר למקד ולהרגיש יותר בטוח.

גם אני אהבתי.. 2 גדות לירדן
כתבת יפה רגע1.... תודה!עין הקורא
^^^ דברים יפים ומסוכמים טוב (=דג זהבאחרונה
מעוללהה!!סידרת לי הרבה דברים בראש...קחו עמכם דברים
^^^ תודה!יעלי_א
מקווה שזה באמת יעזור (:נקודה למחשבה

ב"הצלחה לכולם!

אני יוסיף קצת משלי...מ"פ

כדאי גם לבדוק שהקשר מרומם את שני הצדדים בקשר, אם אתה מרגיש שזה רק תורם לך טוב, כוח, חיות וכו', וגם לה... 


לראות שההחלטה באה ממקום שלם, לא רק סתם כי נחמד וכיף, אלא כי באמת יש חיבור נפשי ורעיוני(כמו שכתבו כבר). 

תזכורת:ספירת העומר של יום רביעי בערבספירת העומר
לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

היום חמשה ימים בעומר.

הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .

לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה הוֹד שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:
תודה!!רותי7אחרונה

איזה טוב ה'! איזה כיף..נכנסתי לפורום ואז הזכרת לי שעוד לא ספרתי את העומר!

תודה רבה!

שימחתני

זקוקה לחיזוק.רוני בלילה

נפגשנו פעמיים. הוא הרבה מאד ממה שרציתי. רק וואלה, לא זורם! כאילו כן סבבה ונחמד באופן כללי, אבל גם נתקעים. אני מוצאת את עצמי שותקת הרבה, למרות שאני אחת שלא סותמת בדרך כלל..בעקרון זה קטע של בנות, אבל הוא גם מרגיש את זה. בכל אופן-קבענו פגישה שלישית. מה יכול להשתנות כבר?

האמת שהעלינו את הקושי הזה, ועכשיו כל אחד מעבד את זה, שזה נראה לי אחלה קרש קפיצה.

 

קיצור, לא באמת העליתי בעיה. אני פשוט זקוקה לחיזוק. אם מישהו מבין את רוח הדברים....

 

את יכולה להיות רגועהנפשי תערוג

לא תמיד הכל הולך חלק.


גם קשיים זה דבר טוב

זה בודק את יכולת ההתמודדות עם קשיים.

לכם יש מעט קשיי בשיחה


אולי תכינו מראש נושאי שיחה?

אולי עדיין לא נפתחתם מספיק זה לזה?


מסרים עוברים לאו דווקא על ידי דיבור

ככה שגם אם יש שתיקה, הדייט ממשיך

אל תתעו שלא


וגם אל תפחדו משתיקות.

גם בבית לא כל היום תפטפטי עם בעלך (אל תשלי את עצמך שכן!)



והכי חשוב,

תחייכי חיוך גדול

זה עושה לפעמים יותר מדיבור!


בהצלחה!

קבלי חיזוק...ד.

נסי שוב - ותראו מה מתפתח..

 

[הרש חיפש איזה שירשור של "סבבה והכל" - אז הנה...]

ד. לייק על המשפט בסוגריים איזה טוב ה'!!!!

ולרוני בלילה - פגישה שנייה זה עדיין לא הרבה. לפעמים לוקח זמן עד שנפתחים יותר וזורמים יותר.

 

בהצלחה.

 

 

לא בעיה-אבל אפשר להציע?ביקור

נשמע ששניכם משתדלים ורוצים בזה-שזה נפלא

אולי בפעם הבאה תעשו משהו שלא צריך לדבר בו (סרט, לשחק יחד משחק קופסא)

או משהו שמעורר שיח (לימוד משותף, מוזיאון, גן בוטני--ולקרוא את ההסברים....)

ומשזה תרגישו שנח לכם יחד, תרגישו נח לשתוק יחד....

תקוו שמזה באופן אסוציאטיבי וטבעי תגיעו לכל מיני נושאי שיחה


בהצלחה רבה


מסכימה עם כל אלה שמעלייw.w.m.n

ומוסיפה שאם אתם מדברים בכזו פתיחות, על הפגישה השנייה - כנראה שיש חיבור טוב.


תנצלו את זה לטובה! פתיחות זה דבר מבורך!


(אני אחרי פגישה 5 ולא מצליחה להיפתח אליו והוא אליי....)


ב"הצלחה יקירתי!!!!!!

מי מפחד משתיקות?כתמר יפרח

לא לפחד! ברוך ה' שלא זורם ישר. שלא תהיה עין רעה..

 

אם הכל בסדר בינתיים, אל לכם להוליד בעיות. הן יגיעו גם ככה..  נכון שאם אין 'חיבור' גם אחרי הרבה זמן צריך לראות מה עושים..

 

ושכוייח לך ממש שהעלית איתו את העניין,זו הדרך.

 

ברכה והצלחה יקירתי

תודה חברים. באמת.רוני בלילה

תמשיכו,תמשיכולשון אדומה

אין כמו שתיקות!!! זה הכי כיף!!!הרש

אני אוהב לשתוק. בנחת.

כשאתם יושבים עם חברים אתם ממלאים את כל הזמן במלל?

לא.

אאז יאללה, תגישו בנוח, תשתקו קצת - ואז תשאלו אחד את השני על מה הוא חשב...

 

למרות שאולי זה תלוי ברמת הקשר.

לא! אל תשאלו!עין הקורא

זה הכי מציק בעולם!

לא היה לכם מה להגיד?

סימן שלא היה לכם מה להגיד.

להתחיל לחפור 'על מה חשבת' ו'למה לא אמרת ורק חשבת'

ו'למה אתה חושב שחשבת' ו'למה אתה חושב שלא אמרת'

ו'למה אתה אומר שלא חשבת'

איכס!

תמשיכו הלאה. (כלומר לנושא הבא)

אבל אין נושא...לכן היה שתיקה...הרש
ואני תוהה לעצמי:רוני בלילה

נגיד בפגישה הבאה, מה יכול להשתנות כבר? נכון שקשר נבנה לאט לאט, אבל יש פעם שפתאום משהו נפתח?
בנתיים אני מתפללת..חיוך גדול

בהחלט יכול להיותנפשי תערוגאחרונה

שפתאום תפתחו והשיחה תזרום הרבה יותר

אבל בד"כ הניסים משתלבים בדרכי הטבע, וזה יקרה בתהליך



הוא חתך אחרי 4 פגישות ודרך השדכנית...חצי של מישהו

למרות שלא כ"כ התלהבתי ממנו,אני מרגישה קצת החמצה והוא "תקוע לי בראש..."נראה לכם שאם היינו מסכמים ביחד את סיומו של הקשר הזה היה לי יותר קל?או שבאמת עדיף דרך השדכנית?                                                       

לדעתיw.w.m.n

הכי טוב להיפרד ישירות ולא דרך השדכן.


כשאת נפרדת מהבחור ישירות (טלפון או פגישה - זה כבר תלוי כמה זמן יצאתם ומה דעתך בנידון) - את מראה לו שאת מכבדת אותו (הוא בן אדם! מגיע לו לשמוע את ה"לא" ממך, ולא בעקיפין. זה מזכיר לי להבדיל ילדים קטנים: ההורים מסכמים דברים מאחורי הגב שלהם, כי לא שייך לערב אותם בשיקולים וכו'. הוא לא ילד קטן!!!) ונותנת הרגשה שאת לא פזיזה (הכי קל להגיד ישר "לא" לשדכן, אבל כשאת באה להיפרד ממנו באופן אישי - את חושבת יותר על הצעד שלך, חושבת יותר על הדברים שתאמרי. יש סיכוי קטן יותר שתפגעי בו. לכי תדעי גם כמה נקשר אלייך: אולי פיתח מהר רגשות וזה יפגע בו אם תחתכי דרך השדכן?).


יה"ר שאוטוטו תמצאי את ה-אחד שלך ולא תצטערי בדרך...


(אבל ברור שמה שקורה - לטובתנו!!!!! תכניסי לך את זה טוב-טוב לראש )

אתם כאן?????????????????????????????????חצי של מישהו
ברור שבטלפו שלך אליו אחרי 4 דייטיםאנונימי (פותח)
הדגשתי שהוא חתך...חצי של מישהו
לא משנה כרגעד.אחרונה

מה היה עדיף...

 

הרי מה שמטריד אותך, זה שהוא קצת "תקוע" לך..

ובאמת, צריך לדעת שיש דבר כזה - שכאשר זה בא מהשני, ובפרט בדרך עקיפה ולא תוך סיכום-הדדי, יכולה להיות לפעמים תחושה כזו. כביכול לא את "סיימת" אלא קיבלת פתאום הודעה.. משהו ב"עיכול" של הסיום.

 

אבל האמת, זה סתם משהו פסיכולוגי.

 

הרי את אומרת בעצמך שלא כ"כ התלהבת .. אז זה רק כי "הוא אמר", באופן כזה.

 

לענ"ד, אם תהיי מודעת לכך - יהיה לך קל יותר לסיים עם זה.

 

תגידי לעצמך, באמת לא מי-יודע-מה רציתי.  אז טוב שהוא סיים וחסך את הטירחה. אי התאמה זה הדדי. אז יש מי ש"מבחין ראשון" או אומר ראשון..  זה הכל (את יכולה לעשות "תרגיל".. תדמייני לך אותו אומר לך ישירות ש..בעצם זה לא כ"כ נראה לו.. ואותך אומרת לעצמך - טוב, האמת גם לי זה לא היה כ"כ נראה. טוב שהוא חתך את הספיקות..       האמת - שזה בדיוק מה שקרה כאן. אולי כך יהיה לך יותר קל לגמור עם זה בפנים).

מה השאלה בעצם?כתמר יפרח

האם היה יותר טוב אם היה חותך מולך? כמובן. אבל זה כבר נעשה.

 

אולי, אם ממש תרגישי שזה לא משתחרר, פשוט תבקשי ממנו לדבר, ללבן את הדברים, לא לחזור- אלא רק לשמוע מה ועל מה. אבל רק אם זה חשוב.

 

וחוצמזה, קחי רגע צעד אחורה ותני לזה את הזמן. אולי את סתם בשוק, מן הסתם הוא לא תקוע כ"כ רציני..

 

ב"הצלחה חברה, פה בשבילך

דבר תורה לז' של פסחחלום חלומותיי

בס"ד


דבר תורה ליום ז' של פסח


בפרשה של היום אנחנו קוראים את נס קריעת ים סוף. טרם יציאת מצרים עם ישראל רואה את עשר המכות ובמיוחד מכת הבכורות, ועכשיו הם רואים את הים שנקרע - ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם” (שמות יד, כט), כך שאין שום מקום לספקות באמונה: ויאמינו בה' ובמשה עבדו” (שם, לא). ההנהגה הניסית הזאת תלווה את העם לכל אורך המסעות במדבר עם המן המוכנה "לחם מן השמיים", עם באר מרים ועם ענני הכבוד.


קצת פחות מארבעים שנה אחרי קריעת ים סוף, עם ישראל נמצא עוד פעם מול מיים: הירדן!

גם כאן, עם ישראל עד לנס: ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאוד מאדם העיר אשר מצד צרתן והיורדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו” (יהושע ג, טז). רואים שיש הבדל בין התרחשות קריעת ים סוף וקריעת הירדן: בראשון הים נקרע בשני הצדדים, אבל בשני הירדן נקרע רק בצד אחד. מדוע?


כדי להבין את זאת, יש להתבונן קצת על ההבדל בין משה רבנו ליהושע הנביא. כתוב מסכת ב"ב (עה.) שפני משה כפני החמה ופני יהושע כפני הלבנה. השמש תמיד מאירה באותו האופן, היא נראית תמיד אותו דבר זה משל לשלמות של משה. לעומת זאת, צורת הירח משתנה כל יום, זה משל לבן אדם שמתקדם. כשעם ישראל נמצא במדבר עם ניסי ניסים, הם צריכים את ההנהגה של משה, הנהגה של שלמות. כשעם ישראל יורש את ארצו, כשהוא צריך לזרוע כדי לאכול הלחם "מן הארץ", אז צריכים את ההנהגה של יהושע הקרובה יותר לבני אדם להתקדם ולעלות איתם.


ובכן, אחרי שנפסקה הורדת המן, כשמגיעים לשלב שצריכים לזרוע כדי לקצור ולאפות את הלחם ההנהגה הניסית מסתתרת, ובכן קריעת הירדן נעשתה בצורה פחות מוכרת: רק צד אחד נקרע ומרחוק. מוצאים דבר דומה בפרק ה' של ספר יהושע לפני כיבוש ירחו: ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך וגו” (יהושע ה, טו). הציווי הזה כמעט זהה לציווי של הקב"ה למשה רבנו בסנה: ויאמר אל תקרב הלם, של נעליך מעל רגליך וגו” (שמות ג,ה). אצל יהושע הנביא, הציווי בא משר צבא ה', והוא בלשון יחיד "של נעלך מעל רגלך". שר צבא ה' הוא שליחו של הקב"ה, זאת דרגה פחות נסית מגילוי אלוקי, ורבנו אברבנאל מסביר שהציווי הוא בלשון יחיד להראות שכיבוש הארץ ייבצע חציו בכח ה' וחציו בכח אדם. הכוונה היא שהגילוי האלוקי מסתתר מאחורי מעשי מלחמה של עם ישראל. וזאת ההנהגה של ארץ ישראל.


זכינו שהקב"ה החזיר אותנו לארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ובכל מלחמות מדינת ישראל אנחנו רואים איך הקב"ה עושה ניסים עברנו.


אשרינו שזכינו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!


חג שמח!


איש אחד נכנס הביתהב.ש.

כשריח נקיונות הפסח נודף באויר.

אשתו אומרת לו: אחורה פנה אין מעבר.

-למה? אני בדיוק באתי לעזור...

-העזרה שלך זה שתהיה מחוץ לבית. פה - לא!

 

כעבור עשר דקות הבנאדם חוזר.

אשתו אומרת לו: מה נהיה?

הוא עונה לה: נו חאלס, כמה אני יכול לעזור לך???

יורשה לי להתערב? |צעיר|לך דומיה תהילה

גם בארצות ניכר לא משתמשים בבשר חזיר להמבורגר.

מה שתומך בטענה שמקור השם בעיר המבורג. חיוך

התייעצותאנונימי (פותח)

יצאתי כבר עם מס' (לצערי לא קטן) של בחורים ועוד לא קרה לי, אשמח שתעזרו לי בהתלבטות|:

נפגשנו 3 פעמים ובפגישות הוא סבבה.

הבעיה היא שבטלפון הוא נורא קצר, מאוד ענייני, ולי לא נעים "לקחת פיקוד" וכל הזמן לנסות לעשות שיחות יותר מעניינות,

לא רוצה להעיק - אם הוא לא בקטע...

התחלתי לחשוב למה זה ככה, אולי כי הוא יחסית צעיר ואני הראשונה שלו (או בין הראשונות ) והוא לא כ"כ יודע איך הוא אמור להתנהג?

מה אתם אומרים? יפה לשאול אותו דוגרי למה זה ככה?

 

העיקר מה שבפגישות..ד.

אם תתחתנו - ממילא לא תדברו כ"כ בטלפון..

 

והצעתי - אל תשאלי כעת.

 

תני לזה זמן.

יש בחורים שפשוט גרועים בטלפוןגברת כבר

תני לזה את הזמן, וגם אל תקחי פיקוד על השיחות טלפון (בינתיים לפחות), תזרמי איתו.

 

יש לי חברה נשואה כבר איזה חמש שנים, שכל פעם שאני שומעת אותה מדברת עם בעלה בטלפון היא נשמעת לי נבוכה כמו בדייט ראשון. זה כנראה אופי של אנשים, שלוקח זמן להבין אותו ולהתרגל אליו, לא צריך להסיק מסקנות מהירות מידי.

מנסיון אישיאדם771

אני לא הכי מוצלח בביצוע שחנ"ש בטלפונים אבל בפגישות יותר זורם וכפי שאמרת "סבבה" , לא יודע למה .
אולי בגלל שאני לא בת  או שאני מאלו שפנים מול פנים יותר עדיף  או ש...
לכן , לא להתרגש מכך  .בנוסף ייתכן שבטלפון הוא מדבר איתך ממקום שיש אנשים לידו
חברים בני משפחה והוא לא מרגיש בנוח ומשוחרר. או שפשוט תפסת אותו בזמן לא הכי טוב
או שהוא לא רוצה להעיר את החבר חדר שלו או ש....
קיצר יש כ"כ הרבה סיבות למה אז קחי את הזמן וכפי שאמרו לפניי העיקר זה בפגישה .

בע"יה בהצלחה .!

כנ"ל גם אני שואל אותה שאלה...ארמי

בפגישות הכל סבבה,

אבל הטלפונים ממש עניינים,

למרות שאני מנסה לפתח שיחה,

ואני לא מאלה שלא יודעים לפתח שיחות...

כנ"ל, אותה תשובה... ועוד כמה זמן - דבר איתה על זהד.
בנחת.אנונימי (פותח)

עם בפגישות הכל טוב אז תזרמי עם זה ותשאלי אותו עוד פגישה-שתיים על הטלפון.. וגם אז בעדינות ונחמדות.

חולק על קודמיי, חלק אינטגרלי מהקשר זה שיחות טלפון

יש כל מיני סוגים של קשריםשירחדש

נכון שבד"כ רוב הקשרים מבוססים גם על הטלפון. אבל יש כאלו שלא. כל קשר לגופו.. אנשים שונים יוצרים קשרים בדרכים שונות...

ונורמלי כשהוא לא מתקשר כל יום-גם בזה עוד לא נתקלתיאנונימי (פותח)
נורמלי לגמרי..ד.

אני באמת לא מבין - למה שיתקשר כל יום, או אפילו פחות מתדירות כזו, אם נפגשתם רק שלש פעמים?

 

הרי הוא עדיין לא יודע מן הסתם אם אכן זה "בכיוון", אז כעת זה עוד שלב של בירור.

 

הרי בעצמך את אומרת ש"עוד לא נתקלת".. ואת רואה שמאלו שאיתם לא ניתקלת בדברים כאלו - לא יצא משהו רציני..

 

אז אולי דווקא הוא רציני (אני כמובן לא מכיר), ומבין שזה לא בשביל "משחק", ורוצה קודם לעמוד על כיוון הדברים, אם יש לכך סיכוי?..

 

אם הדברים יתפתחו בכיוון חיובי - אפשר יהיה לדבר גם על נושא שיחות הטלפון, שגם הם מרכיב בענין, ואולי כבר לא יהיה צריך לדבר על זה.

א. קשר רציני לא בהכרח נגמר בחתונה..אנונימי (פותח)

ב. הוספתי את הנתון הזה כדי לחדד את המצב - זה לא שמדברים כל יום לכמה דק' ואז עוד יש קצת רצף..

 דיברנו פעמיים בין 2 פגישות שביניהן הפריד שבוע: פעם אחת - לשאול אם ממשיכים ופעם שניה - לקבוע איפה ומתי...

 

בכ"א, תודה על התגובות, עזרתם מאד!

 

 

אמרתי,ד.

שאת רואה שבסוף לא יצא משהו רציני מאלו שהתקשרו מיד בהתחלה כל יום (שהרי כתבת שעוד לא ניתקלת שמישהו לא מתקשר כל יום, אחרי 3 פגישות). זה לא אומר שלא היה קשר "רציני" כלומר, במובן שהיה לו סיכוי; אבל ש"יוצא משהו רציני" - זה חתונה, וזו התכלית של בירורים כאלה.

 

ולכן ה"תקדימים" הללו אינה ראיה לכלום - אולי ההיפך.

 

יש בחורים רציניים, שבאמת בהתחלה מדברים בטלפון כדי לבדוק אם ממשיכים - וכדי לקבוע פגישה...

 

יש להניח שאם אכן יתפתח כיוון ממשי - זה כבר יהיה מעבר לכך.

 

בהצלחה.

יש בחורים יבשים בטלפוןעדידפ

העיקר שבפגישות תקין.

שיהיה בהצלחה

ישanonimit_1

הרבה שלא מפתחים בטלפון עד שזה לא רציני, מסיבה פשוטה מאוד.

בטלפון קל "להתאהב". וזה לא נכון.


היה מישהו שיצאתי איתו, ולפני הדיט שנינו היינו מאוהבים. אבל מ-מ-ש.

חבל שבפגישה זה היה כ"כ לא מתאים.

הרגשתי שהמון אנרגיות התבזבזו..

מאז- השתדלתי לא להאריך יותר מידי.


אבל אני חושבת שתני לו עוד קצת זמן, ואז תעלי את הנושא..

כי כשקשר מתקדם ושיחות "יבשות" זה באמת לא כיף.


וגם אם זה ככה, זה בסדר. ככה זה בנים.

היתה לי גם מישהי שאחרי הפגישה הראשונההמבקש

התאהבנו בפלאפון (בתרתי משמע) ואחרי הפגישה השניה הבנו שאנחנו באמת לא מתאימים...

יש כאלה שנפתחים/ות יותר בפון ופחות בפניך ויש הפוך. אם לא מחפשים מישהו 'פתוח ביותר' אז השיחות/הפגישות הראשונות לא אמורות להוות משקל בהחלטה, בפרט כשמדובר בחדשים בתחום.

אני אישית הייתי פותחת איתו ת'נושא ברגישותדניאלה .ד.

ובהבנה...

אמת! זו מידה טובה ובעיקר לדברים כאלו^


ככה מגיעים לתוצאות טובות בדוק

אני לפעמים די פטפטןאלעד123

אבל אני שונא לדבר בטלפון.

הסיטואציה פשוט מעצבנת אותי ואני לא מסוגל להתרכז בדברים.

טלפון זה בשביל לתאם ולהחליף מידע ולא בשביל להתקשקש.

(לפחות לדעתי)

אולי הפלאפון צולה לו את האוזן, אולי הוא לא שומע...אדם כל שהוא

בפלאפון שלו מספיק ברור וקשה לו לנהל שיחות ככה. וכפי שכבר אמרו, יש אנשים שסתם לא מסתדרים/ לא אוהבים שיחות טלפון.

אני מכירהכתר הרימוןאחרונה

מישהי שהקשר שלה כמעט נפל בגלל העניין הזה.

היא פשוט למדה שהוא שונא לדבר בטלפון. לא נוח לו, לא כיף לו , חם לו - אז הוא מקצר.

 

ב"ה, היום הם נשואים באושר עם שני ילדים.

 

(פעם אחת זה הפריעה לה - כשהוא היה במילואים הוא לא האריך בשיחה בפלאפון. אבל בטח תסכימי איתי שזו לא סיבה לחתוך...)

 

בהצלחה!

ספירת העומר: תזכורת (ידני כי התוכנה כרגע בעיתית)שמואלג

לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

היום ארבעה ימים בעומר.


הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .

לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. 

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה נֶצַח שֶבְּחֶסֶד וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:

יישר כח. זיכוי הרבים.ד.אחרונה
הקול הרוחני והקול הגשמיאנונימי (פותח)

אני די חדש בפורום, אז אשמח לקבלת פנים חמה וגם רצינית.

אני כבר בן 28 נפגש עם בחורה מדהימה כבר חודשיים וחצי. מבחינתי זו אישתי. פשוט תכונות מהממות.

ישנם שני דברים חיצוניים שתוקעים מלהתקדם.

אז ניחשתם נכון. אחד מהם זה המראה החיצוני. היא לא דוחה בכלל. אבל ממש לא מה שרציתי. אולי להרבה השאלה תהיה מוזרה, אבל בשבילי זו מציאות.

 

אני מצפה לדעות חלוקות, אבל מי שבעד להתעלם מהבעיה שיהיה חכם יותר בלהציע פתרון אמיתי.

כדאי לשמוע...אחד עם נסיון

צריך לדעת שיש 'שינוי פרופורציות' לאחר חתונה,

כלומר מה שנראה בעל משקל פעוט קודם, מקבל משקל מרכזי לאחר חתונה, וכן דברים שנראים כבעלי משקל רב לאחר חתונה עשויים להתגמד ל'זניחים' לאחריה.

אחד מהדברים הללו הוא מראה חיצוני, שעשוי להיות קטליזטור טוב למשיכה וקשר ראשוני, אך פה מסתיים תפקידו, משם ואילך טיב הקשר ימדד על יחסי כבוד והרכה, רגישות ואכפתיות דמיון רוחני שאיפתי אינלקטואלי וכו'.

זו בעייה די רצינית בדורנו לא מדבר על הציבור החילוני, אל גם הדת"ל לא נקי לגמרי (בציבור החרדי האמיתי ניתן לראות שפחות משפיע ומקבל את מימדיו הראויים).

אני שוב מדגיש בהבנה שלא מדובר בדחייה, אני חושב שניתן ללכת על זה בלב בוטח.

נקודה חשובה נוספת: גם מראה חיצוני מושפע מיחס שרוכשים לדבר על מסתכלים, (נכון תמיד ע"ע 'דיסוננס קוגניטיבי' או לחילופין ע' היטב בכתובות י"ז מח' ב"ה וב"ש וטעמם של ב"ה וכן סוטה מז- חן אשה על בעלה ובהקשר לג' חינות- החן נוצר אחרי הקשר והרגשת השייכות וכן הדרשה המפורסמת על יצחק אבינו-ויביאה...ויאהבה ואכמ"ל)  בהצלחה!