פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1473)

אפשר בכלל להפריד? למה בכלל להפריד?

למה שהיא תשים עלייך?

אולי לפנות לחברה טובה שלה, שהיא מעריכה אותה ואת שיקול דעתה...

בשורות טובות!

תזכורת קצרה:הבן זוג המיועד הוא גרוש פעם שנייה עם 2 ילדים ....כל פעם היא משלמת עליה ועליו וכולל הילדים..

הוא חסר מקצוע...אין לו כסף הוא גר בשכר דירה...בקושי משלם מזונות לילדים...

טאטא תעזור לי ולה....

עצות יתקבלו בשמחה

תתקשרו ותשאלו את הטלפנית אם יש להם במאגר בחורים שיכולים להתאים לה..

רוחנית מאוד.

אנחנו מקבלים אותך בזרועות פתוחות

עקיבא - מזל טוב !!!!!!!!!

אין כמוך!

שתזכה לפולטק נחת מהילדים.

וכמובן גם מאשתך.

מעניין לאן הקשר יוביל....

סתם.. תהנו חברות!!!

הכי כיף דייט עם חברות!

אני בדייט עם אחי הקטן 

לחיזוק הקשר ה-בין אחי-

לק"י

למה? האנשים פה מותקים.. 

זה לא מפריע להם...

לא דייט ראשון?

נממ אבל הפעם אני מצפה לדייט נורמלי.. אמיתי..

עם עסקיות.

או שוקו..

נוו...

לק"י

אמנם היא באה לאסוף אותי.. אבלל...

בבית?

פגישה ראשונה?

זה מרגיש לי לא בסדר..

נראה לי אני זורקת אותה בSMS..

סתם..

אכלנו גלידה של ג'ויה... [יש מבצע בכל הסופרים, היא ב20..]

כמובן שהיא שילמה!! חחח..

אבל היא לא רצתה אפילו נס או שוקו..

גלידה סופניית.. מומלצת...

נכון קחומי?

נהנתי.. אבל... נראה לי שאני יותר בטעם של ארוסי..

אוהבת אותך!

בס"ד

פירות
לפתן משימורים

תותים עם קצפת...

אפשר עוגה שווה עם איזה שתיה חמה

בהצלחה ובתיאבון

בערב קצת קריר אז שוקו חם יכול ממש לשמח לדעתי

(ובמקרה של פונדו אני ממליצה לדלג על ארוחת ערב וישר לעבור לקינוח )

ויש לי מתכון ממש טוב..

אפשר לדחוף שם שוקולד צ'יפס, אגוזים, שקדים, צימוקים..

זה בצק שנשמר טוב בחוץ.

חיזקתני

(נראה לי שעוד אעשה בו שימוש רב)

בד"כ אין מה לעשות יותר ממה שאת חשבת כבר בעצמך - פשוט להמשיך להתקדם ולהשתלם, ובע"ה תעלי מעלה מעלה. במקביל תמשיכי לחפש. בכל מקרה לומדים מהחיפושים עצמם - גם מהתהליך, וגם מהאנשים שפוגשים בדרך...

אלא אם כן זה משהו מ-מ-ש קיצוני - שאת מרגישה שאת רשעית מרושעת [מה שלא כ"כ נראה לי]. אם אכן זה כך אז אולי באמת כדאי לעשות הפסקה...

ובכל מקרה - להתפלל!!

שיהיה ב"הצלחה!!

ותכלס זה הדבר הכי מרגיז שיש,

המלצתי אלייך,

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה- עד שתחפץ"

תחכי, אל תרוצי לפניו.

מצד שני תבהירי לו באופן ברור, שיש לך זמן,

אבל גם הוא מוגבל.

אם תעירו ואם תעוררו את האהבה- עד שתחפץ".

למרות שהוא מתלבט, את מוזמנת לעורר את האהבה ביניכם, לקדם את הרגש ביניכם-

ע"י זה שתגידי לו מילות הערכה,

ע"י זה שתשקיעי בקשר,

ע"י שתגיעי שמחה,

ע"י זה שלעיתים תניחי בצד את מה שהוא מרגיש, ותתמקדי בתחושות שלך.

אני חושבת שאין שום תועלת בלפחד להציג את האמת,

אנחנו לפעמים יותר מדיי מפחדים מ"הכבוד" שלנו-

שחלילה לא נגיד לבחור/ה שאנחנו מעונינים בו/ה כשהצד השני חושב אחרת.. 

כי ממש לא נעים, פאדיחה, זה ייפגע באגו שלנו, בכבוד שלנו..

ואני חושבת שזאת טעות- אנחנו צריכים להיות אמיתיים עם עצמנו ועם הזולת,

ולהיות קצת (הרבה) יותר עם ענווה!

כל הכבוד לו- שהוא לא משלה אותך ושסיפר לך שהוא מתלבט.. (באמת נק' זכות!)

זה מנחית אותך למציאות, כך שאם במידה הקשר חלילה יסתיים- יהיה לך יותר קל לעכל ת'דברים.

ודבר אחרון-

חודש וחצי לא בהכרח אמור לתת כיוון מוחלט. אל תתני לזמן להשפיע לך על המחשבות וההחלטות.

שתזכו לבהירות..

אל תעשי את זה!

תחכי, שהוא יתאפס על עצמו.

חבל להשקיע אנרגיות, לפתח ציפיות,

ואז לשקוע באכזבה ודיכאון.

ההתלבטות שלך ברורה ומובנת מאוד. זו בטח הרגשה לא נעימה להרגיש על HOLD בעיקר כשאת במקום טוב מבחינתך.

אבל...

תמיד תזכרי שהבחור המהולל חושב על המקום הבעייתי שלך ומנסה להתחשב... כמובן שאת יכולה לשאול אותו כל מיני שאלות שיעזרו לך לדעת עד כמה הוא מבין את המקום הבעייתי שלך...

אני לא חושב שהבחור ילך לפרסם אותך ואת תכונותייך לכל העולם. הוא גם לא יפרסם כלום באינטרנט. ולכן למה זה צריך לסגור אותך?

אז נכון, את נחשפת, את נקשרת, אבל את הרי יודעת שזה בעירבון מוגבל. את יודעת שהוא עדיין לא סגור לגמרי.  לא בטוח שזה צריך לחייב אותך לא להיות את. אני עדיין חושב שאם את חושבת עליו חיובי, תאמרי לו, אם את חושבת שזה המקום לעודד, לפרגן, לסייע - תהיי שם.

שוב. תמיד תדעי בפנים שזה עדיין לא 100%. אבל כלפי חוץ, כל עוד את בקשר, תתני את מה שאת יכולה לתת.

יחד עם זה...

כמובן שאת צריכה להדגיש לו (כמובן שצריך לחשוב באיזה שלב...) שאת לא אחת שתחכי ותחכי ותחכי...

כל עוד אתם רואים התקדמות, את רואה שהוא עושה בשביל להתקדם תחכי לו (אפשר אחת לשבוע לשאול ולרוות איך מתקדם? עם מי מתייעץ? אולי גם את תדברי עם הרב שלו, חברים שלו, וכדו' ותוכלי לקבל תמונה נכונה יותר שתעזור גם לך במקום שלך.).

לדעתי, את גם לא צריכה לשבת בחיבוק ידים בלי לעשות כלום.  חלק מהעשייה שלך, זה להמשיך להיות את. עם כל המשמעות של הדבר. ויחד עם זה, תנסי לתת לו את המקום שירגיש נוח לחשוב איתך ביחד למה זה קורה.

כמובן, תנסי לחשוב על הצעות מקוריות שלך. את מכירה את הקשר ואין דבר כזה - זו בעיה שלו. אני לא קשורה לעניין.

עוד מעט שבת.... אני נאלץ להפסיק..   אז שתהיה שבת שמחה. ו - בהצלחה!!!

ואני סוברת שלא כך נכון לפעול!

לא בעניין הפגישות ולא במהות החיים!!

אם היא כל הזמן תשחק את משחק הכבוד העצמי,

ולא תגלה לו ותשדר לו שהיא מעוניינת בו,

ותגגיד לעצמה-

"כל עוד הוא לא רוצה אותי אני גם לא רוצה אותו"...

אז לדעתי, היא, ובעצם שניהם רק יפסידו מכך ואין בכך שום תועלת, מלבד התגוננות עצמית..

תצייר לעצמך את המצבים הבאים:

מצב א':

הבחור מחליט לחתוך את הקשר, כי הוא מתלבט, וגם מרגיש שהיא לא ממש רוצה (לפי מה שאתה מציע לה לעשות). וחודש אחרי הקשר הוא מרגיש פספוס- רוצה לחדש איתה את הקשר,

אבל- נזכר פתאום שהיא לא ממש הייתה מעוניינת ובהתלהבות עליו, אז אין טעם..

והיא כמובן עדיין חושבת עליו ומתגעגעת..

מצב ב':

הבחור ממש מתלבט לגבי הבחורה, יש הרבה נתונים טובים, אבל עדיין משהו גורם לו לא להרגיש שלם (משו במראה החיצוני, במה שתמיד חלם, בהחלטה הגורלית שמפחידה אותו וכו'..)

אבל בגלל שהיא מאוד מאוד רוצה, מפרגנת, בעלת מידות טובות, כייף לו לשוחח עימה, היא זורמת, נותנת לו מרחב וזמן מחשבה- הוא פתאום מתבונן עליה בעיניים אחרות, וכל המחסומים והלבטים מתחילים להתגמד, והחיבור מתחיל לגדול..

ארמי,

אני מבינה את נק' המוצא שלך,

ואת הכאב שנותר אחרי סיום קשר כזה,

ותאמין לי שאני גם התמודדתי איתו,

אבל אם אנחנו מאמינים שה' מזמן לנו ניסיונות כדי לגדול ולפרוח-

אנחנו צריכים לסמוך על דרך ה' הנסתרת ולמצוא בכך "איזה מעט טוב". ולתת לזמן לרפא.

אך, בטח זה לא יועיל אם נציג לבחור/ה משהו אחר ממה שאנחנו באמת מרגישים..

כן, גם אם זה לפעמים יגרום לנו להרגיש מבוכה או אי נוחות.

כשאמרתי לבחור שאני מתלבטת והבחור היה ממשיך לשדר לי את ההחלטה האמיתית שלו למרות הכל-

הערכתי אותו הרבה יותר, מאשר מישהו שברגע קט שינה את דעתו, ופתאום גם לא הראה נכונות..

אבל בלי הפרזה.

לכאורה, הוא צריך לדעת/להרגיש מה את מרגישה (אולי הוא חושב שאת לא כ"כ רוצה..  היו כאן פעם כאלו. כל אחד חשב על השני...), אולי זה יעזור לו לניתוח המצב.

לאידך - אינך צריכה "להתמסר" להרגשה הזאת, שלא תפלי.

אולי את יכולה לומר את האמת באופן גלוי, משהו בכיוון של: אני דווקא מרגישה עם זה די טוב, בכיוון. רק שאני נזהרת, כל זמן שלא ברור לי מה מצידך, שלא "לפתח ציפיות" יותר מידי. ואפשר אפילו להוסיף בחיוך, שאת לא בטוחה שזה עצמו לא קצת מפריע להכיר אותך לגמרי..

ואחרי חודש וחצי - עדיין יכול להיות שבחור יתלבט..

אתם מכירים מישהו או מישהי שהתלבטו באמת אחרי חודש וחצי,

אבל התלבטות ברמה של "לא יודע",

והתחתנו?

(כי אני לא מכיר)

לא תמיד בהירות מההתחלה מובילה לנישואין,

ולא תמיד ערפולים וטשטושים במהלך הקשר - לא מובילים להקמת בית בריא וקדוש..

אבל מישהו שממש התלבט במשך חודש וחצי,

ואז נפל לו האסימון,

וואי היא הכי טובה בעולם!

פשוט לא מכיר, ייתכן שיש.

ויש הרבה כאלה!

יכולות להיות לכך מספר סיבות-טיפוסים מתלבטים,משהו קטן שמפריע ולוקח זמן כדי שהוא יעבור,כאלו שחשוב להם לברר הכול עד לפרטי פרטים  או שסתם לוקח לבן-אדם זמן כדי להכיר את מי שיושב מולו.

ומן הסתם לא חסרות סיבות.

יש גם לא מעט שהפסיקו,חזרו והתחתנו(ואפילו חזרו אחרי ממש מעט זמן)

בכל מקרה,נראה לי שחודש וחצי זה פרק זמן נורמלי מאוד להתלבט.עם כל הכבוד,קחו בחשבון שזאת החלטה לא פשוטה בכלל והגיוני מאוד לא להיות סגור על עצמך אחרי פרק זמן כזה.

בקשר לפתיחות,לא נראה לי שיש ממה לחשוש.ולדעתי,זה מה שהכי יכול לקדם את הקשר.פשוט את צריכה פשוט לזכור תמיד שעדיין שוב דבר לא ברור,ולקחת את זה בחשבון...

לפני שאת נפתחת באיזשהו נושא תנסי לחשוב עד כמה זה יפריע לך במקרה שלא ולפי זה תחליטי.

בגדול,אני ממש בעד להיפתח.

מסכימה גם עם כל העניין של הפרגון וכו'.את יכולה גם לנסות לגשש ולשאול אותו אם יש דברים ספציפיים שמפריעים לו,.

וגם חשוב לא לתת הרגשה שאת לחוצה בזמן,כי זה לא מוביל לשום-מקום ורק ילחיץ אותו,ובלחץ קשה מאוד להגיע להחלטה.

בהצלחה רבה!

אני לא רוצה שאשתי לעתיד תתלבט כ"כ הרבה בקשר אליי,

שבוע שבועיים זה נורמלי בעיני,

כי עוד לא מכירים כמעט וכו'.

אבל חודש וחצי?

או שהיא מתלהבת ממני או שלא.

קשה לי להאמין שאפשר באמת(!) להכיר בן-אדם בשבועיים.

ולדעתי ,הרבה פעמים דווקא מי שמחליט כ"כ מהר או שמתלהב מדברים לא אמיתיים ופנימיים או שהוא פשוט לא באמת רוצה להתלהב...

מה פירוש להתלהב?

אני לא חושבת שאפשר להתלהב מבן-אדם אחרי כ"כ קצת זמן.ואם כן,אז ממה בדיוק?מאיך שהוא נראה? מזה שהוא יודע להציג את עצמו יפה?ממה בדיוק?

דווקא מי שרוצה באמת להתלהב,הוא מישהו שלא כ"כ מהר מחליט דבר כזה,הוא בודק דברים עד הסוף,מכיר את הבן-אדם באמת ורק אז שהוא מרגיש שהוא באמת מכיר את הבנאדם המיוחד שמולו-אז הוא יתלהב וזאת תהיה התלהבות אמיתית!

בכל מקרה,גם חודש וחצי זה הגיוני בהחלט!

וזה ממש לא מעיד על השני כלום.

ואז לוקח יותר זמן להכיר..

כדי להכיר באמת צריך לעבור כמה זמן ביחד, לבקר בבית שלו/ה, להכיר אותו/ה עם החברים..

מבחינתי זמן זה לאו דווקא עניין של ימים/חודשים/שנים, אלא ניצול של הפגישות.

יחד עם זאת, לרוב לא מגיעים אחד לביתו של השני לפני שעוברים כמה וכמה פגישות,

אז שבועיים זה בהחלט, לרוב, לא זמן מספיק כדי להחליט.

אם תגיד "טוב, אז שיפגשו 3-4 פעמים בשבוע וכך יכירו יותר מהר לעומק"-

אענה שזה ממש לא הולך כך. צריך לקחת זמן למחשבה/ ניתוח מה שהיה, לפני ואחרי כל פגישה.

לא להפגש כל יומיים. זה לא טוב! זה מבלבל.. לחוץ..

לא למרוח, אבל גם לא להלחץ..

יש מקרים יוצאי דופן, כמו חברה שלי שעל הפגישה הראשונה עם הבחור הראשון הרגישה שזה זה- והתחתנו. לרובנו זה יותר ממ.. מורכב..

תחשוב על זה שבפגישות אדם מתנהג בצורה מסויימת וליד משפחתו (שאותה רואים לאחר כמה זמן..) מתנהג בצורה אחרת.

=> גם אחרי חודש וחצי אפשר להיות מבולבלים..

היא מתלהבת ממך אבל פתאום מגלה עוד צדדים מפתיעים (לטוב ולמוטב.. )..

שנזכה להכיר מישהו/ מישהי שיתאים/ תתאים לנו בדרך הקלה ביותר עבורינו ובלי עוד הרבה קשיים,

ושנהיה עירניים לקלוט את המתנה שה' שלח. (:

אצלי אין משחקים, מה שיש זה מה שמוצג...

ואולי אני לא בנוי לאנשים "שנפתחים" לאט,

משום מה אתם לא מצליחים לשכנע אותי.

אבל זה ברור שאדם מתנהג אחרת בסביבות שונות.

זה לא משחקים בכלל. ככה זה.

בפגישות אתה נתקל בסיטואציות מסויימות מאוד בהן אתה יכול לבחון את המועמדת לנישואין.

בביתה היא תהיה אחרת. לא אומרת שאם היא רגועה ועדינה לידך, בביתה תגלה שהיא מפלצת, אבל בהחלט מדובר בסיטואציות אחרות שכדאי לבחון.

לאן אנחנו רצים?!

את כל זה אני אומרת אחרי שידוע שאני לא בדיוק בררנית ולא שופטת אנשים כ"כ בקלות

(ואם כן, אני חוזרת בי..;) ).

יכול להיות שאתה לא בנוי לאנשים שנפתחים לאט. גם אני כך. (:

לא באתי לשכנע אותך. זכותך לחשוב כרצונך. זה דיון. (:

הרי לא אמרתי שצריך להחליט האם מתארסים או לא אחרי שבועיים,

ממש לא!

מדובר פה על מישהו או מישהי שמתלבטים באופן "לימא ליה" חודש וחצי מאז תחילת הקשר!

ברור שאני ארצה להכיר את מי שאני ארצה לחיות איתה בעזי"ת את כל חיי,

בכל המצבים ובכל הזויות האפשריות.

אבל, אם הבחורה לא זורמת איתי, ולא נפתחת, וכל הזמן אומרת שהיא מתלבטת,

במשך חודש וחצי.

אז- ממש לא!

תזרמי, תיתני צ'אנס אמיתי, תחמיאי, תוסיפי לקשר, תפתחי אותו,

ואם תחליטי שלא- סבבה.

בזה מסכימה איתך ב100%

טיפוס שיודע להחליט מהר.

חוץ מזה,זה שעדיין לא מחליטים זה ממש לא אומר שצריך להיסגר,לא להחמיא וכל מה שתארת.

להפיך,דווקא צריך יותר להחמיא,להיפתח.זה מה שיוכל לקדם את הקשר,להבהיר יותר את המצב וכך ניתן יהיה להוריד את ההתלבטות.

אני לא מבינה למה אתה חושב שאם הבחורה לא החליטה תוך חודש וחצי אז זה אומר שהיא מורידה מערכך.היא מתלבטת כי היא רוצה לדעת שהיא עושה את ההחלטה החשובה הזאת מתוך בירור אמיתי ולא סתם מתוך איזה התלהבות שמי יודע על מה היא מבוססת.

בכלל,אני לא מסכימה עם הגישה הזאת שקובעת כמה זמו זה לגיטימי להתלבט וכמה זה לא.כל מקרה לגופו.אצל כל אחד זה שונה ולדעתי זה חבל מאוד שעל דברים כאלה אנשים פוסלים.

בואו נתאר לעצמנו שמחר יש לנו טיול,

יכול להיות שהוא יהיה טוב,

ויכול להיות שהוא יהיה גרוע,

אם נגיע בגישה מתלבטת, וכל הטיול נבחן טוב או רע,

אז יש הרבה סיכוי, שלא נהנה ויהיה באמת גרוע!

אבל אם נגיע בהתלהבות, שיהיה טוב וכיף וכו'

הרבה סיכויים שזה מה שיהיה!

לא צריך לתת השראה והרגשה כבדה כזאת של התלבטות.

אפשר להינות מהטיול ולא כל הזמן לחשוב אם זה רע או טוב,ואח"כ להגיע הביתה ולעשות איזשהו חשבון נפש...

נכון, מתלבטים, כולנו מתלבטים,

אף אחד לא באמת יודע.

אבל לומר כל הזמן "מתלבטת",

בעיני זו לא פתיחות, זו שטות.

יהיו טענות למה להוליך שולל ולהראות כאילו הכל בסדר כשהכל לא.

אני באמת כבר לא יודעת מה הדרך!

מרגישה שההתלבטות עושה הרגשה כבידה. ומצד שני מעדיפה תמיד להגיד ולהזכיר שהיא קיימת, כדי שאם זה יגמר המכה תהיה פחות כואבת...

להיות יותר החלטיים, ויותר זריזים.

גם בצבא, לא תמיד יודעים האם המידע המודיעיני מספק,

האם הוא טוב או לא.

אז מה עושים?

יותר זריזות מחשבה, ויותר החלטיות.

אחרי חודש וחצי,

לעניות דעתי, לא צריכים להיות כ"כ לימא ליה.

איך אפשר להכיר (אבל באמת להכיר) אדם תוך שבועיים.

נכון, יכול להיות שאפשר לפסול- לדעת שזה בטוח לא. אבל לא תמיד יודעים אם בטוח כן. 

ברור שיש אנשים לכאן ולכאן (וגם לי יש חברה שהתארסה לאחרונה אחרי חודש שהיא יצאה עם הבחור- והיא ידעה שזה זה על הדייט הראשון. אבל אני יודעת על עצמי שסביר להניח שזה לא יהיה ככה...)

מדובר לא רק על היכרות אלא על בניית ההתחלה של קשר- ואני ממש מתחברת למה שאמרו יעל ושיר1234. 

צריכים קצת זמן כדי לבנות קשר אמיתי...

אני מעדיפה לקחת עוד קצת זמן ולהחליט את ההחלטה הנכונה, מאשר להחליט מתוך לחץ ואז

להתחרט על זה... 

לענ"ד הכי חושה זה להיות כנים ואמיתיים.

אם את מגיעה לשלב שבו מבחינתך הקשר מספיק מפותח ואת לא מפחדת "לשמור קלפים אצלך" אז אני ממש חושבת זה חשוב לשתף ולספר מה את חושבת וגם מה את מרגישה (זה שני רבדים בקשר...) ניתן גם תוך כדי להסתייג ולהגיד שזה מבחינתך ואם הוא חושב שהוא צריך עוד זמן אז בכיף מבחינתך (כמובן שאם את מסכימה לכך...) אבל שישתף גם מה הוא חושב ומרגיש ותגיעו למצב של מעין יישור קו וציפיות לגבי העתיד.

אולי יש משהו ספציפי שחשוב לו עוד לבדוק וזה מפריע לו? אפשר להציף את הכל ובד"כ ככה נפתרים הרבה עיכובים בקשר.

בנוסף אין לך מה לפחד מלהתקשר אליו יותר מידי כי ברגע שתדעי מה הרגש שלו תדעי גם לכוונן את עצמך

במקביל אליו... (מה שכן כמובן שאת יכולה להגיד שאצלך הרגש מתחיל להתפתח וכו')

אבל שוב זה לענ"ד.

הטיפ הכי טוב זה להתייעץ עם זוגות חברים קרובים נשואים...

בהצלחה רבה. בשורות טובות בקרוב...

אז תתלבשי עליו ואל תרפי עד שיאמר "רוצה אני".

תחמיאי לו, תחייכי, תהיי חמודה, לבבית, תני לו להבין חד משמעית שמבחינתך הכל ברור.

שיבין שיש לו אשה נפלאה ברגע שהוא רק יגיד כן.

נכון שיש סיכוי מסויים לאכזבה, אבל הסיכוי קיים בין כה וכה.

בהצלחה.

שבוע טוב! וואו, כמה זמן לא כתבתי פה...

מוכר לי מאנשהו, אנחנו יוצאים בערך חודשיים וזה קצת תקוע ונעצר, אבל לפחות זה הדדי (שנינו נעצרנו),

אני כבר לא יודעת מה עדיף, שאחד בטוח והשני מתלבט או ששנינו מתבלטים...

וחודש וחצי זה ממש לא הרבה זמן, קחו את הזמן שלכם בנחת!

אמנם עוד לא ממש חודש וחצי, אבל עוד רגע. ועדיין- מאד מאד מהססת.

ממשיכה כי יש באמת הרבה טוב.

וכן- יש סכוי שזה יצליח. ההתלבטות ממש לא אומרת שאין לזה שום צ'אנס. וכמובן שיש גם סכוי שלא.

לדעתי מאד חשוב לא להפעיל לחץ. ככל שיש לחץ זה רק מרחיק יותר [אותי לפחות]  מצד שני לא לשדר שאת משהו מובן מאליו [וזה נכון בעיני בכל שלב, גם אחרי חתונה].

כן לשדר רצון ושמחה, אבל ברוגע.

ה' יעשה הטוב בעיניו. בבהירות. בקלות. אצל כולנו.

הצלחה רבה!

יש שם בנות ממש טובות.

חלק מהבנות הן דת"ל, וחלק הן חרדיות לאומיות- ויש להן רמה תורנית

מאוד טובה, אני מכירה אישית חלק, ובאמת שבתור אישיות הן בנות טובות מאוד.

תנסה לברר דרך מי שהציע לך, ספציפית על אותה בחורה- מהי, מה ההשקפה שלה,

מה הרמה התורנית שהיא מגדירה את עצמה וכו'.

ברוב המכללות, כל מכללה מכילה מגוון גדול מאוד מהקשת הדתית, לכן כדאי תמיד לברר

ספציפית על הבחורה.

בהצלחה!

חרדי לחלוטין!!

אם מתאים לך בחורה חרדיה, לך על זה..

מה עניינה בחיים-

אם היא חרדיה או לא,

גם אם הרוב שם כן חרדיות...

[אני מכירה בנות דת"ל שלומדות במקומות של חרדים..]

באמת.

הייתי שם שבת אחת שאני לא שוכחת.

יש הרבה בנות דת''ל שמחפשות לעבור לזרם החרדי. או שלרוב כבר עברו.

באות לשם בנות חרדיות או בתהליך התחרדות.

זוהי לפחות מטרת הסמינר,כך שנראה לי שבת דתית לאומית שרוצה להישאר כזאת לא תמצא את עצמה שם....

(אבל אולי גם שם יש הפתעות,למרות שזה לגמרי לא נשמע לי הגיוני...)

מגמת הסמינר היא לחזק בנות לדרך החרדית,

כמעט כל הבנות יוצאות משם חרדיות.

מבחינה תורנית הן חבל על הזמן, אבל הן לא בדיוק ציוניות 

והגישה הכללית שלהן היא הגישה החרדית.

http://www.mabtim.com/sim.asp?s_id=4

http://www.kipa.co.il/community/show/4615093

סנדלים.

זה מראה על פתיחות.  מי שמרובעת - לא תבוא עם סנדלים....

אבל תכל'ס, זה מזה שטויות וגובל בפיגור מתקדם...

ותיקה! 

הרבה יותר ממוקדת,

יודעת מה רוצה מעצמה ומהקשר..

ומוכנה להקריב כבר הרבה יותר כדי שילך..

זאת דעתי למרות שלכל דבר כמו כל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו..

לא זה ולא זה 

אלא ההולך עפ"י מסורת אבותינו ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי.

ותיקה ברור!תמיד טוב וותק בחיים

פארק! ואם כבר אז עדיף שטח...

מחזר יותר מידי!

מעדיפה להרגיש רצויה מאשר בכלל לא,

כי אז לפחות יש קרקע לעבוד עליה, מאשר רק חששות ופחדים..

מחזר יותר מידי-

כי את זה אפשר ללמד אותו לעשות בפורפורציה נעימה,

אבל הפוך קצת יותר מסובך,

ויותר מסובך לדעת מה  הוא מרגיש בקשר...

בס"ד ובהשתדלותי

הפרש גילאים קטן - נראה לי מוזר קצת לצאת עם בחורים ממש גדולים ממני.... אבל בסופו של דבר לא נראה לי שזה כ"כ משנה....

אסרטיבית.

אין לי כוח לדובב, ואין לי כוח שרק אני זה שחושב מה לעשות ומה לאכול, מה יהיה בבית ומי ירביץ יותר לילדים.

יאללה, שכונה - עושים מה שרוצים, מתי שרוצים, איך שרוצים - אבל לא בהנחיה שלי בלבד...

אם אני מסופק אזי עדיף שהצד השני יגיד את ה"לא" ..בריחה מאחריות או מתהייה בעתיד על פספוס

אבל אם אני בטוח ב"לא"  חבל סתם למשוך מה גם שזה גובל באונאת דברים .

והכי טוב ששנינו בע"ה נגיד כן .

מהווה שיקול. רק לתקופה של הפגישות. לנישואין - לא אכפת לי להתחתן עם מישהי מסידני. אבל מה נעשה שהדרך לנישואין עוברת דרך הפגישות...

אדיב ונותן חופש...

אסרטיבי וקובע זה תסמינים לבעל מכה... 

טבעית זה כיף, אתה יודע עם מה אתה נפגש, ואין הפתעות.

וכמובן זה חוסך דמי שדכנות.

אבל, ישראל צנועים.

ושדכנות לא כ"כ גרוע כמו שזה נשמע...רוב האנשים כן מתחתנים מזה...

בקיצר, דוסים אנחנו, ויבול נוכרי הוא לא בשבילנו.

לא. השאלה היא האדם,ולאן הוא שואף.

האופי של המשפחה דווקא משנה יותר.

בסופו של דבר רובנו ספגנו את רוב מי שאנחנו מהמשפחה.

הצעה רשמית!

ככה יש סיכוי טוב יותר שתהיה התאמה, וכך ייחסכו תסכולים ואכזבות ותהיות וכו'...

וכן להתייעצות.

בסופו של דבר אני זאת שאקבל את ההחלטה. ולרוב ההתיעצות מטרתה בעיקר לפרוק ופחות להתייעץ ממש...

אז כן. בפה מלא-כן!

לא זה ולא זה!

שתיים שעובדים...

לא משנה בכלל.

אני רוצה גבר!

בחור מוביל!

לא רכרוכי ועדין נפש.

אך, הבנות האלה...

לתת כתובת למשלוח?

ונענה לך עליהן

כי יש המון ישיבות עם קו מאוד מאוד דומה

משנה לי איפה אני אמצא את הבחור שאני מחפשת!

אין לי שאלות על הישיבות ספציפית, אלא על הרוח, הקו, האופי.

או- איפה אני יכולה למצוא בחור בכיוון הזה:

חשוב לי שיעשה צבא מתוך שליחות ואמונה בדבר

שא"י חשובה לו- רוצה לפעול, לשנות, ליישב אותה ולהפריח את השממה

שרוצה לעבוד ולפרנס

בחור דוס רציני ולא חפיפניק.

(על קצה המזלג)

ברוב הישיבות שציינת הוא יכול ללמוד (בעצם בכולן )

רוב הישיבות בזרם הד"ל הן מוציאות בחורים די דומים 

אז נכון, יש ישיבות קצת יותר חסידיות ברוחן (רמת גן, תורת החיים וכו')

יש כאלו שקצת יותר ליטאיות (כרם ביבנה!!)

ויש עוד כמה שינויים

אבל רוב הבחורים די דומים בישיבות.

אני לא חושב שכדאי לך להתמקד על ישיבות מסויימות.

נסי בכולן (אם אפשר כמובן) אין לך מה להפסיד

בהצלחה!

אם מישהו יכול לנסות לחפש בארכיון של הפורום ולעלות את זה שוב,

משערת שזה יעזור מאוד ל"לקראת" היקרה ובטח לעוד נפשות פה..

אשמח לעזור לך באישי, מכירה קצת..

דוסים, לא חפיפניקים. השליחות חשובה להם. חסידות.

אך הרבה מהם לא עושים צבא, אלא שירות אזרחי. (לא חוגגים את יום העצמאות, כן את יום ירושלים.)

מתוך השבר שהישיבה חוותה בגירוש מהגוש.

בתורת החיים לא אומרים שזה בגלל הגרוש אלא שאחרי הגרוש התכפחו

מי יכול לספר לי על עוד ישיבות מהרשימה?

מה שהרב שלהם מדריך.

מה שנכון להם לפי מה שהם ומי שהם.

וגם לפי סגנון המשפחות...

זה גם תלוי מאד כמה זמן מאורסים ואופי הקשר ועוד המון דברים כגון...

בקיצור- אין בזה מקובל\לא מקובל. כל אחד ילך לפי רבותיו מקובליו ומה שנכון לו.

גם גיסים שלי באו לשבתות לפני האירוסין ואני יודע ככה שגם אצל חברים.

כמובן שזה תלוי באיך אתם מרגישים וכמה הקשר רציני.

יום עצמאות שמח!!!

ששייכים גם לצניעות - יש מקום לשאלות מסוג מה ששאלת "מקובל" או "לא מקובל",

נוסף על השוני שיש באופן אישי בין בני אדם, מצבם וכו'.

זה נותן פרספקטיבה אחרת לקשר שלכם. יכולת נוספת לבחון אותו.

האם זה מקובל? כמדומני נוהג זה קיים בציבור שלנו (דת"ל)

למה? על מנת לשהות יחד בשבת ולראות איך השבת זורמת לה כששניכם יחד

מתי? שישי שבת

איך? צריך למצוא מקום לישון בו שאינו באותו בית שהבן זוג ישן בו, צריך 

קצת אומץ בפעם הראשונה

בשבת שהכל רגוע וכל העולם עומד מלכת אפשר לבחון הכל בפרספקטיבה שונה לגמרי, מומלץ מאוד

להיות יחד בשבתות בשביל לחוש את העוצמה של השבת, וגם אחרי החתונה יצא לכם להיות יחד בשבתות, אז כדאי לבדוק לפני זה איך זה הולך..

(עריכה: טעות בהקלדה)

זה שאם מדובר במרחק הליכה אז באים לארוחה או לשתיים,או שלוש..

ואם יש צורך בלינה מסדרים לבחור מקום באיזור לישון בו.

ברכה והצלחה!

אמר בזמנו ר' אברהם שפירא זצ"ל,

ש"בני תורה" נהגו לא לישון באותו בית לאחר האירוסין (שעל זה הוא נשאל).

לכן ציינתי שעל זה הוא נשאל.

אולי כך - ואולי פשוט כי על לפני כן לא היתה אפילו "הוא אמינא" שתעלה שאלה...

באמת אינני יודע.

עדיף להתרחק, ולישון במקומות נפרדים.

והכיוון שלכם זה חתונה... אז למה לא?

וישנים בבתים נפרדים!!

אבל אצל הרבה זה גם לא נהוג..ניראה לי שיש עם זה קצת בעיות צניעות...(בלי קשר לקצת פדיחות)

לגבי השאלה - כמובן שהמקובלות/אי המקובלות מאוד תלויה במקום, כך שאינני בטוחה אם תשובות המשתתפים בדיון יתאימו בהכרח למציאות ולמקום בהם את נמצאת.

לדעתי יש הרבה יתרונות בלהיות שבת יחד, אולם אין צורך להפריז יתר על המידה בחשיבות הדברים ולבקר "בכל מחיר". מסתדר-יופי, לא מסתדר-לא נורא. יש דברים שאפשר לבדוק בדרכים אחרות, לאו דווקא בשבת. (לתשומת לב: הכותבת, כלומר אני לא התנסיתי עדיין בסיטואציות אלו)

בהצלחה.

עזבי אותך מקובל או לא מקובל. 

זה לא השאלה. 

למה?

שבת נותנת המון המון הבנה אחד על השני. 

את רואה את בן הזוג ליד המשפחה שלו 

וליד החברים שלו

ותכלס קשה להציג 24 שעות רצוף.. 

זה מגלה המון על הבנאדם

ומאפשר למשפחה שלו ושלך לחוות דעה. 

(צריך לקחת בחשבון שעדיף לעשות את זה ולא ליחס לזה חשיבות גדולה {זה שאתם עושים את זה לא אומר שתתארסו מחר} אלא חשיבות של קידום של הקשר. לשבת יש יכולת לקדם את הקשר הרבה או לעצור אותו כשלא נכון שיתקדם..חבל לא לנצל אותה בגלל פחדים על מה יגידו {אם נעשה שבת כולם יחשבו שהתארסנו..}).

מתי?

מתי שנכון לכם- כשהקשר מתחזק ומרגישים צורך לשדרוג נוסף ויציאה מהשגרה..

איך?

כמובן במגבלות הצניעות הראויות.. אנחנו למשל הקפדנו גם לפני האירוסין לא לישון באותו בית וכן להזהר מטיולים מאוחר בלילה

להציע בחביבות יתר- לבוא אליך

קשה לסרב להצעה כזו (אני זוכרת שבזמנו שאלתי את בעלי- "יש לך אומץ?" אז הוא שאל "תלוי למה.." ואמרתי לו - "נראה אותך בא אלי שבת!" / "יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה, רוצה לבוא אלי שבת?)

אחרי זה אם תהנו מהקונספט תציעי לבוא אליו (או שהוא יציע..)

ממליצה בחום רב 

(<")

ועוד משו שאפשר- זה לעשות שבתות אצל חברים\אחים\משפחה וכל מי שיש לו מספיק טאקט..

אנחנו לא עשינו שבתות אצל ההורים לפני האירוסים.

אבל כן עשינו הרבה שבתות ביחד- במקומות אחרים.

כמו שארוחות ערב עשינו קודם אצל אחרים ורק אז אצל המשפוחעס..

אני ובעלי לפני שהתארסנו עשינו שבת במקום שגרים בו 3 זוגות חברים טובים שלו. השבת הזו גרמה לי להחליט וביותר רוגע. אני ממש ממליצה כי דייט אחד של 24 שעות לא שווה ל-2000 דייטים של שעה.... כך את רואה אותו עם חברים ובצורה הרבה יותר טבעית מדייט. חברים עדיף מהורים כי כך תרגישו הרבה יותר בנח ותהיו יותר טבעיים וגם מרגישים פחות "מחויבות".

אני ממליצה בחום.

בהצלחה......

כאשר אנחנו יצאנו - התלבטנו, ולא היה ברור לאיפה הקשר מתפתח.

הרבנית שלוותה אותי המליצה לנו על שבת משותפת, ואני עוד זוכרת את המשפט שלה "שימי בצד את כל המבטים והלשונות ה"טובות" ותעשי מה שאת חושבת שיעזור לך להחליט"(הופתעתי כי היא ממש חרד"ל וחשבתי שהיא תגיד שזה לא מקובל וצנוע). 

השבת שלעצמה עשתה לנו נפלא, שבת בלי הצהרות, רמיזות ובעיקר בלי לחץ - אפשרה לנו להכיר לא רק אחד את השני אלא גם את נוף המולדת. הרבה דברים שדברנו עליהם בדייטים קיבלו צורה בעיקר הדברים שקשה להסביר במילים,והדייטים שלאחר מכן זרמו יותר כי הוא כבר הכיר את ההקשר.

ואישית, המפגש שלו עם ההורים שלי והקשר שנוצר בינהם, שחרר הרבה מתח סמוי שהיה אצלי, והקל עלי להחליט.

ביחס לצניעות- לדעתנו בשבת הזו היה לנו יותר פשוט מבחינת צניעות (ביחס לשבתות שאחרי האירוסין), בגלל שלא היה ברור לאיפה הקשר מתקדם וגם הרגש היה לא ברור.

בהצלחה גדולה בלי  הרבה ספקות.

מאוד לא כדאי להתארס לפני שמכירים טוב אחד את השני ואת המשפחות.

ולשאלתך-מקובל.

אין לפסול את הפורום

עצם העניין שאנחנו נחשפים לחברים חדשים מגדילים לנו את הפוטנציאל למציאת הזיווג

מה גם שיש עשרות הוכחות חיות (אני מכיר לפחות 8 ) שהכירו על גבי הפורומים השונים.

ועשית עם זה משהו?

בחור שסגנון כתיבתו היה מוצא חן בענייך,

שחשבת שיכולה להיות התאמה בניכם,

נסית לדבר איתו? לפנות אליו?

יש אפשרות גם לעשות את זה דרך צד ג' (כגון: צדיקה אחותך)

אל תצפי שעצם השהות שלך כאן תפיל עליי מבול של הצעות

אלא תזמי אותן!

את יכולה גם לפנות לבנים ולבקש מהם לברר לך אם הם מכירים בחור העונה על הרשימה שלך.

בהצלחה

שתים מתוכם..:

1.להחליף פרטים, בירורים, ופגישה.

2.להתכתב.

בנתיים האפשרות שהוכיחה את עצמה יותר טוב היא הראשונה.

השניה לוקחת המון זמן.

(לפעמים כוחות נפש.. בהנחה שרוב ההתכתבויות לא מובילות לפגישה..

כי המבחר ברשת הוא כאילו בלתי מוגבל, ואפשר לפסול בקלות יתר על כל פיפס שלא נראה)

ולפעמים ההתכתבות חלומית..

ובמציאות רואים תוך דקות שאין קשר.

ולאור הבקשה בהמשך לשמוע הצעות -

אפשר להעביר להנהלת הפורום או כד',

או לפרסם נתונים בסיסיים,

ולראות מה ההיענות.

כמובן - לנקוט זהירות, כראוי דרך המכשיר הזה..

בהצלחה רבה.

מנסיון זה אפשרי

אפשר לדבר עם אדם שנשמע לך מעניין, ואם זה עדיין נשמע מעניין, לקדם את הענין ע"י הצעה מאחד מזקני\זקנות הפורום.

או לשאול לבד.

אלא בשביל לשתף ולהתייעץ עם עוד אנשים שנמצאים במצבך..

זאת אומרת שזה גם סגולה לילדים..

[או רק לבנות?...]

רואים תגובה מעניינת של מישהו, נכנסים אל הדף  האישי שלו,קוראים עוד תגובות... 
ומתחילים לצ'וטט!

"לא כלה" של כיפה, ואז תשאלי שוב.

הפורום התחיל את שנתו התשיעית ויש לו ברזומה מעל שמונים זוגות.

רק לא לבנות על זה ולהיות בלחץ.

אם זה צריך לבוא מפה זה יבוא.

מחפשת בחור ברוח החסידות, עמוק עדין שמח ועם מידות טובות.

אני בת 25.

אני יודעת שאמרו את זה כאן אלפי פעמים-

אבל לא לשכוח

לנקוט בכל כללי הזהירות בהיכרות באינטרנט...

ו- שיהיה בהצלחות!!!

[רציתי להוסיף כזה של חתן- כלה אבל הסמיילים שלי לא עובדים...]

וכשתקבלי בעז"ה הצעה/ות

אולי תנסי, אחרי ה"בירור" הראשוני ביניכם, לבדוק "מי מכיר" (ליתר ביטחון וגם כדי לדעת טיפה יותר).

וגם - לא כדאי להפריז בשלב של "שיחות אישיות" (ולדעתי בכלל יותר טוב ב"מסרים". יש יותר זמן לשקול מה כותבים, וגם פחות חשש להיסחף למחוזות לא רצויים ול"דמיונות"). אחרי שיש בסיס ראשוני מתאים, ובירור, אז הפורום מילא את תפקיד השדכן - ומכאן ואילך, כמו בכל בדיקה כזו, משוחחים וכו'.

אנחנו כאן כדי לעזור!

ובכל מקרה, לא נפגשים עם אדם שהכרתם דרך האינטרנט לפני שאתם מבררים עליו!!!!

צריך אישור הורים 

וצריך אישור מנעלים..

שלא יקרה מה שקרה בעבר..ויפה צרה בשעתה.

לא הורים, לא מנהלים ולא אף אחד

כל אחד אחראי לעצמו (אלא אם כן הוא לא מספיק בוגר נפשית, אז שלא יצא בכלל)

צריך לנקוט בכללי זהירות בסיסיים ולברר

צריך לזכור ש99% מהאנשים כאן הם נהדרים

ולעיתים רחוקות מתעורר/ת איזה בחור/ה מפוקפק

ב"ה אנחנו חברה שקל לברר דרכה

שקל להצליב מידע

לא דורשים מכם להוציא לאדם את הקישקע

אבל בשבילכם, אם הוא מספר שהוא לומד בכרם ביבנה, לומדת במכללת בית וגן וכו'

זה כלל לא בעיה לוודא את זה (ושוב, אל תוציאו לו את הקישקע, אני גם ממליץ שהבירור יהיה מידעתו)

אבל אם הפחד יגרום לכך שאנשים ימנעו מלצאת ולהכיר בעזרת הפורום,

לדעתי, הפסדנו בענק!

להקב"ה יש הרבה דרכים להכיר לנו את זיווגנו

אנחנו קטנים מלהחליט איך זה יגיע.

אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המקסימלית בכל מישור!

שיהיה לכולנו זיווג הגון ובלי מניעות

|צ|

אני לא הולך לספר לך את כל סיפורי,לא מגיב פה.רק הודעתך נגעה לליבי.והייתי חייב להגיב!

אבל קרה לנו אותו הדבר ממש!

אני יכול להגיד לך שאפילו בהתחלה לא נראה לי שהיה לנו טוב,אבל כל הזמן עבדנו על הקשר!

ושיתפנו תמיד בהרגשות-לטוב ולרע!(והיה בעיקר רע!והמון!)

החזקנו את זה ככה כמעט 5 חודשים!וכל הזמן התלבטיות מצידי ומצידה!וההרגשה שאולי זה פשוט לא זה!ודיי!

ואחרי 5 חודשים קרה משו מפתיע!ישבנו להיפרד,ודווקא שם עלינו על הבעיה של למה לא טוב בתוך הקשר!ולמה הרגש לא מתפתח!

והחלטנו לא להיפרד והיום ב"ה אני מודה לה' על כל רגע!וגם על החמישה חודשים ה"הלא טובים" שהיו לנו!או יותר נכון לי!והבנתי ועדיין מבין היום שרק נבנינו מזה!

ואצלינו ממש לא חשבתי שיבוא יום וארגיש ככה!זה היה אבוד לגמרי מבחינתי,וממש אמרתי דיי!נואש!לא יילך!אני לא גורם לה ליהיות שמחה ולא היא לי!והייתי בהתלבטיות המון זמן!(כפי ששמת לב חמישה חודשים!)

וכן ממש ב"ה זה נ"גמר" עם סוף טוב!ומקווה שלא ייגמר לעולם!

ואפשר ליהיות דוגרי?!

מצד שני הייתי פוחד לבנות על זה,כי המון פעמים אחרי התלבטיות קשות ...זה נגמר!

אבל אם תנסי לשבת איתו ולראות למה,למה המחשבות האלה!למה צריך להתלבט!(גם אם את המתלבטת!)

דברים שחשובים לו/לך,עקרונות מסוימים,דיבור,חיצוניות,קשר בין אישי,פתיחות,פחדים(הפחד להיתלות במישו.שסוגר אותך משום מה!וכן הלאה וכן הלאה..!כל פחד שהוא!)הרגשת שייכות.הכלה(מלשון להכיל!)וכן כמעט כל דבר שחשוב לבן/בת זוג!

תנסי לראות מה מפריע!ואם ניתן לשינוי!

והשאלה אם יש רצון שזה יצליח!רצון אמיתי מצד שתיכם!ואז תוכלו להיפתח ולדבר באמת על מה שמרגישים אחד כלפי השניה!

אני לא יודע באיזה שלב אתם!אבל אני הייתי הולך על כנות!פשוט שואל!כמו שבאמת שאלתי (ותאמת גם קצת נפגעתי!לא מימנה אלה מהדברים שאמרה!כי לא קל לקבל ולשמוע דברים לא טובים אצלך..!אבל מה לעשות..צריך לשמוע!והינה ב"ה עזר!)

מקווה שעזרתי.המון ב"הצלחה!

מה החזיק אתכם באותם חמישה חודשים?

למה לא חתכתם? 

מה הרים אותך כל פעם מהבית לצאת ולהפגש?

תודה

השאלה מופנית אליי?!

י(צא קצת ארוך!מצטער!)

הרגשה פנימית שמשו לא בסדר!

(בה)וכמובן בי!!

והתעסקתי בבי!מה אני לא עושה נכון שהקשר  ככה!וחיפשתי תשובות תמיד!

(הבנתי על עצמי הרבה דברים בגלל זה!)

אבל היית לי הרגשה פנימית שמשו חסר!לא סתם אחרי 4 וחצי חודשים אני לא מצליח לפתח רגש!משהו חוסם אותי!

מה הוא?!למה?!

הרי שיכלית מאוד קיבלתי אותה ושמחתי בה!וגם זה לקח קצת עבודה עם דברים מסויימם!(כמו שכתבתי מקודם עקרונות!)

אבל למה הרגש נחסם?!אז פשוט כל פעם אמרתי אולי עכשיו התפתח!אולי אני סתם חוסם את עצמי!ולכן המשכתי!

ובסוף הגענו למסקנה שזה באשמת שנינו!(היא ממש צדיקה!)ואני מאמין ויודע שהיא עברה את אותן מחשבות!

ואני ידעתי תמיד שקשה לה להיפתח אליי,כי אני הראשון שלה.וזה קשה!והבנתי את זה!

אז תמדי אמרתי לעצמי שאולי בגלל שאני ראשון שלה אז לא לשפוט ולתת לה את הזמן שלה!

וברגע שישבנו והבנו שצריך לדעת להכיל את השני!ולקבל את השני!לתת מקום לבנאדם השני אצלך!זה עבד כי זה מה שהיה חסר(בגדול!)

והיו עוד המון סיבות!שאמנה כמה מהן.

*פחד מתלותיות!

*קשר בין אישי-ז"א תפיסת עולם שונה באיך אמור ליהיות זוג!שדברנו על זה והיא הבינה והכילה את עולמי וגם   אני את שלה כמובן!

*היו דברים שגרמו לרתיעה מצידי!ורתיעה מצידה!(ולכן אמרתי-לדבר על זה!)

אני נרתעתי מזה שהרגיש לי שהיא קצת מפחדת ממני!מפחדת מהקשר!אבל  ידעתי שהלחץ הזה גורם לה להלחץ עוד יותר!ואמרתי לה אל תפחדי מהפחד!שזה מאוד חשוב!וזה שפחדה גרם לי לרתיעה בשביל שלא אפגע!(כמובן שהכל השארות שאח"כ ניסינו לעלות עליהן ביחד!)

אבל שמדברים על זה והקרח נמס!ואתה מבין שפחדת בעצם מכלום!אז אתה בעצמך עצרת את היתפתחות הרגש!

זה אח"כ ממש מצחיק ומוזר יחד!

נשמע לי קצת שאתם בדבר הזה המון זמן!ויצא לכם לדבר על זה כמה פעמים!

אני חושב שמישו צריך להגיד לו,שיפסיק לחשוב על זה כל הזמן!ויחפש מה טוב,שיקח איזה יומיים להסתכל על הדברים הטובים שבך,הדברים הטובים שבקשר,הדברים הטובים שאת מכניסה לקשר!

אם יש לך קשר עם חברים שלו/אחים שלו משו!אז תבקשי מהם אוליי לדבר איתו על זה!

כי שמתסכלים רק על הרע אז כל הרע צף ועוד מושך אותך!וזה העיקר-סתם!מושך אותך סתם!מניסיון שהיה לנו!!!

אם לא מכירה מישו שיכול לדבר איתו!תגידי לו את זה את!

בסוף הפגישה כמין כזה "בוא נקח איזה יומיים לחשוב על הדברים הטובים שבקשר שלנו..." ותנסי גם להכניס צחוקים או חוויות שהיו לכם שישאר לו לאח"כ "אתה זוכר ש...."וכ"ו שישאר לו לחשוב ולהיזכר בזה אח"כ!

אני מאוד מבין שמה שחסר לך זה אותו!זו הרגשה שגם אני הרגשתי!אבל,תיהיי חכמה!אני בטוח שאת כך,אז תשתמשי בחוכמך!וגם תיזהרי לא להיפגע!להירגע קצת עם הרגש!

וזה שאת אומרת לי שזה שהוא מתלבט לא הוריד מהרגשלך!לא משחק תפקיד!כי זה יכול ליהיות הפוך!שהוא נהפך ליהיות "הפרי האסור" כזה!ועכשיו את רוצה יותר!ותיזהרי מזה!

כי זה גם יכול להרתיע וגם לקחת אותך כמובן מאליו!

אם בעז"ה והוא יפתח אלייך תוכלי להיפתח כמו שאת רוצה..עכשיו קחי קצת מרחק!

ואיך את יכולה לעזור לו?!תני לו את הספייס שלו ובכל זאת תראי לו שאתם שם בשבילו!(במידה כמו שאמרתי מיקודם-להזיהר מזה!)

כולי תפילה שבעז"ה יעזור!

וגם את קחי לעצמך קצת חופש מלחשוב על זה!בעז"ה הכל יהיה בסדר!לטוב ולמוטב!!!

(נ.ב-הייתי מציע לך עוד עצה פרקטית(בקשר למה שתכתבי בהתחלה),אבל מפחד שזה כבר יבלבל אותך.אם לא יעזור מה שרשמתי!(ולא כדאי לסמוך עליי!)אז תגידי אני אהיה באישי או שתכתבתי פה וארשום!)

אל תדאגי בע"ה הכל יהיה לטובה מהרה ובשמחה  !

לגבי מה ששאלת אז אני יכול לומר לך מניסיון שהכל בע"ה אפשרי . בדידי הוה עובדא ...
נפגשתי עם מישהי בעבר ואחרי כחודש+ שב"ה היה קשר זורם ונראה שמתקדם היא חתכה בפתאומיות ...
לאחר כשנה וחצי היא שלחה לי הודעה שהיא מעוניינת לנסות שוב .אחרי שב"ה כבר די שכחתי ממנה ..

נעניתי לבקשתה והיינו בקשר במשך כחודשיים עד שהצעתי לה והיא השיבה  ב"כן".....
אבל לאחר זמן קצר היא שינתה את דעתה ואמרה שהיא צריכה עוד זמן ...לאחר כחודש נפרדנו ביוזמתה .
העניין שהוא שמכאן למדתי מספר דברים יסודיים בקשר שבע"ה מיועד לנישואין ברי קיימא עד 120 ועד בכלל .

כמובן שהכי חשוב זה סייעא דשמיא .אבל חשוב שיהיו מספר דברים שיבואו לידי ביטוי גם אם לא תמיד ...
חובה שיהיה רצון אמיתי לרצות בקשר , זה אומר ציפיה לקראת פגישה , מוכנות לתת לצד השני
ותוכדי להרגיש שמרויחים כשנותנים ושמחים בכך .  פתיחות וגלויי לב .
ברגע שאדם גלוי ונותן לשני להביט פנימה זה סימן שהוא בוטח בו והוא מאמין שהסיכון [אם יש] בכך שווה את זה ..

אם את רואה/ראית  מספר דברים /סימנים שמראים על רצון אמיתי , בע"ה ואי"ה ליבו יטה לרצות בשלמות ...
הכי חשוב לא להגיע להחלטה מתוך פזיזות או מתוך רצון לברוח . זה מעיד על חוסר בגרות /רגישות .

לא יודע את טיב ומהות הקשר ביניכם אבל חמישה חודשים זה בסדר כדי להגיע לכדי בשלות ברצון לקשר ..

לפי דעתי את צריכה בעיקר בשביל עצמך לא להיות מודאגת אלא פשוט לנסות להבין ולדעת מה הם הדברים
שתוקעים אותו בקשר , כמובן בלי לחץ ...
אם אתם מספיק גלויים אחד עם השני כדאי פשוט לשבת לפגישה אחת ללא הגבלת זמן ...
ופשוט לדון בכל הדברים האחלו אחד לאחד ...אולי זה קושי רגשי שלא בהכרח קשור אלייך ...
יכול להיות שהוא בתוך תוכו מעוניין בך מאוד אבל יש אי אלו דברים (שכליים או לא )שמעכבים אותו ...

מצד אחד את יכולה לתת לו להוביל את הקשר ולהחליט ...
ומצד שני את יכולה לעשות משהו בנידון , כמובן תמיד אפשר להתייעץ בין אם באופן איש בין אם באופן זוגי
גם יעוץ מקצועי (יש בישפה .נ"ל ..) לא בהכרח לפסול .

חמישה חודשים זה זמן ביחד לא מבוטל וזה אומר שיש משהו בך ש"קושר" אותו אלייך ואותך אליו

לכן חבל לפספס את זה וכדאי לעשות זאת במתינות ובע"ה בשורות טובות ומשמחות .

להתייעץ עם אדם חכם ומבין זה יכול להיות רעיון טוב ומועיל.

חבל להסתבך ולהסתבך בתוך עצמך/ם

הרבה הצלחה

צריך להרגיש משהו- צריך להרגיש באיזה שלב "שזה זה"..

לפעמים אנחנו מנסים לספר לעצמנו סיפור ואומרים אולי יהיה טוב ואולי ננסה ואולי נמשיך- אבל לפעמים זה כיסוי לדבר האמיתי.

צריך לדעת מאיפה הרצונת האלה באים..

וכן, יש מצב שיתפתח משהו גם אחרי זמן- לפעמים הזמן עושה את שלו- אבל הכי חשוב זה לראות מה המקור...

קשר שמתקדם יפה אבל לא כ"כ ברור למה הוא תקוע. שיחה עם גורם חיצוני שמבין עניין עזרה להבהיר כל מיני פרטים ולקבל החלטה נכונה.

בדרך כלל אני קוראת סמויה אך הייתי חייבת לשתף.

אני נשואה כבר חמש שנים באושר רב ותהליך הפגישות היה דומה מאד. 

לי היה קשה מההתחלה ובפעמים הראשונות המשכתי רק "כי לא נעים מהשדכנית"...

התארסנו לאחר 5 חודשים ועדין בחששות מפני הבאות...

כמובן שהקושי היה קושי שחסר הרגש, כשבעלי כבר מהרגע הראשון רצה מאד וידעתי זאת למרות שרק רמז ונזהר לא להעיק בכך...

ההחלטה באה מתוך בירור עמוק שעשינו ובעקבותיו הגעתי לנקודות הבאות:

* חובה שתהיה הערכה רבה בין בני הזוג ומוכנות לקבל אחד את השני בלי רצון שישתנו. (דברים קטנים שהפריעו לי התבררו כלא נכונים לאחר שיחה מעמיקה בנושא...)

* שיהיה כיף בפגישות עצמם (אך לפעמים לא מחכים כ"כ לפגישות- כי כמו שאמרת נמצאים כל היום בהתלבטויות אין סופיות)

* פחד לאבד אותו- הציעו לי להפרד וכך לבדוק את הענין אך פחדתי כי ידעתי שיש מישהי מצויינת שרוצים להציע לו ופחדתי שייתפס ואאבד את זה.

הרגש והאהבה- מגיעים אחרי החתונה...

מה שמאוד עזר לי (הצד המתלבט) זאת ההרגשה שאני יודעת מה הוא חושב (אך לא טורח להגיד לי כל הזמן ולעמת אותי עם הדבר), הוא נתן לי את ההרגשה שכל מה שאחליט בכל זמן נתון- סימן שזה טוב לשנינו והיה שם תמיד בשבילי אם אני רוצה להתייעץ איתו בנושא, אך לא לחץ לשתף ולדון כשלא רציתי...

נראה לי שאם זה מחסום בשכל אין מנוס מלדבר על הדברים ולברר את המניעות
אולי זה כיוון מחשבתי השקפתי , אולי הוא חשב שאשתו תהיה אחרת מבחינת אופי וכיוון בחיים ...
דברים שבשכל טיבעם להתבהר מהר יותר ולפעמים גם ע"י עזרה להתבונן בזוית הנכונה .
יכול להיות יש לו דברים שהוא חושב שבעתיד אולי יתכנו ביניכם אי הסכמות לגבם ...

אבל....אם המניעה שלו נובעת מרגש כלומר הוא לא מרגיש שהוא אוהב עד הסוף ...
ולפי מה שהבנתי כנראה פה טמונה הסוגיא ...אז אפשר לעורר את הרגש שמסתמא ישנו  .
א. אם לא היה לו רגש כלפייך הוא לא היה נמצא איתך 5 חודשים .
ב. כנראה שהרגש שלו צריך דבר/ים לעורר אותו מחדש ובשמחה ,
[טיול , חוייה מושתפת , התנדבות , דברים שתעשו ביחד שיהיו רק שלכם כמובן הכל בגדר ההלכה .. ]
ואולי אם הוא יפגש איתך כשיש עוד אנשים בסביבה ויראה אותך בסביבה הטבעית ולא כל הזמן אחד על אחד
אולי זה יגרום לו להכיר אותך יותר טוב ולהרגיש הרגשת שייכות אלייך בצורה יותר חזקה .
ג. כשמושכים קשר הרבה זמן קורה שהרגש מתכהה , ולפעמים מגיעים להרגשת מיצוי ולכן
טוב לא לגרור יותר מדי סה"כ אחרי שלב הפגישות והחוויות יחד אין כ"כ מה לעשות לזוג דתי ביחד ...אלא להתחתן
ואולי זה מה שתוקע אותו הרגשת המיצוי וההתמסמסות [כמובן אם הרגשת התקיעות לא היתה אצלו מההתחלה .]
וכפי שאמרו אחרים ומנוסים האהבה האמיתית באה רק אחרי החתונה ומתוך בנייה בע"ה של בניין עדי עד .

בע"ה בהצלחה רבה ובשמחה תמיד .  כשבע"ה תתארסו / תתחתנו תודיעי לנו ...על הסוף הטוב שלכם

שמחה שעזרתי... ולו במעט....

את באמת צודקת שלא כדאי להתעסק כל הזמן במה שקשה ולא טוב, לכן נראה שכמו שכבר אמרו פה כדאי לנסות לעשות ביחד דברים מעניינים לפי מה שמתאים לכם (טיולים, ארוחות ערב, מפגש אצל אחים/חברים ואולי גם ללכת להורים)

אבל כן חשוב להשקיע זמנים (ועוד פעם- לא כל הזמן) שמדברים באמת על הקשר בצורה כנה ואמיתית, גם על הדברים שפחות נעים לשמוע  ולהשמיע...

אולי תציעי לו שיזום הוא את השיחה מתי שמתאים לו יותר...

בהצלחה!

אם אין בעיה עם המראה נראה לי שניתן להכניס את זה לקטגוריה של נאה בעיניו.

לדעתי זה קצת טמון בהבדל שבין היחס לאשה בעבר, לבין מה שקורה היום..

אפשר להגיד בקיצור שבעבר האדם חיפש "אישה", והיום הוא מחפש גם "בת זוג".

כלומר, פעם היה יותר דגש מהיום על תפקידיה של האשה בבית, ולכן היחס היה מעט רכושני כלפיה, וממילא, כמו בכל רכוש, ובמיוחד במקרה הזה יש חשיבות רבה לאסטטיקה.

אך היום, ב"ה, מעמד האשה השתנה, היא הופכת להיות חלק מזוג המתחבר חיבור חברתי ונפשי, ולכן הצד הרכושני נדחק, וממילא יש פחות חשיבות ליופי, ואפשר לוותר עליו לטובת דברים אחרים. כמובן שגם היום עדיין זה קיים וכך צריך להיות, אך לדעתי פחות חשוב..

לדעתי זה מהלך מבורך.. וכל עוד אין דחייה ממשית, ההרגשה שלך היא טובה ונכונה!

נאה בעיניו זה לא רכושני.. זה תנאי לחיבור ובין אדם לחברו בסיסי.. כמה יהיה עצוב לאותה אישה אחרי החתונה שבעלה ירגיש שהיא לא נאה בעיניו . היא כבר לא תגיד תודה על זה

היום יש נסיון לטשטש כל אפקט נשי וההרגשה הטובה של האישה מתקבלת לה רק שמתייחסים אליה ב"כבוד"- כמו גבר.

ולכותב השרשור נאה בעיניו , זה נאה בעיניו  היא סבבה לך , נפלא אל תסתכל אבל היא לא מה שבפוסטרים . היא סבבה לך , כך צריך כל עוד לא תפזול הצידה כל הזמן מה מקובל ומה היום הולך.. אם שליו לך איתה מצד מראה אז זה בגדר הטוב ואז התרכז בה וגלה מעתה את היופי רק דרכה ואז היא תהיה אור שמש בעיניך,הכי הכי יפה 

לא בהכרח שגם בחיצוניות...

זה נראה לי מאוד לגיטימי שאני יאהב מאוד מישהו ויעריך אותו אבל זה לא אומר שהוא יפה חיצונית.

השאלה היא,אם זה מוסרי להתחתן עם מישהי כזאת?

ובכלל,בתור אנשים ששואפים להיות טובים יותר המגמה היא כן להשאיר את החיצוניות בצד ולהסתכל נטו בפנימיות (ברור שיש שלבים באמצע אבל זה האידיאל)

אז איך זה מסתדר?

אבל כיוון שרובנו עוד לא שם,לא כדאי להגיע למצב שבו אדם יתחתן עם מישהי אם הוא חושב שהיא מכוערת.

ממילא אני חושבת שאדם שהצליח להגשים את האידאל הזה אז הוא ייקים את הכתוב ויישא אישה נאה בעיניו,

כי פשוט העיניים שלו רואות את היופי הפנימי ולא מסתכלות על החיצוני.

אם אתה לא מצליח לאהוב מישהי בגלל החיצוניות שלה?

לא אמרנו להעבירן תחרויות יופי וכהנה.

מציאת חן,כשמה כן היא- מציאה. לעיתים רואים ישר ופעמים צריך לחפש קצת. האיש הכי יפה עלי אדמות אם יתנהג אליי בחוסר כבוד וכו' יהיה המכוער באדם בעיניי.

 רבות הפעמים בהן לא "עפנו" מהמראה החיצוני {אבל גם לא נרתענו }, והאופי שמתגלה לאט לאט מוסיף יופי ואור למראה העומד מולנו.

"יופי הוא כל מה שמסתכלים בו באהבה" אז, למעשה,הבחירה בידינו,בעינינו..

למה אנשים חושבים שלהיות חברים בפורום זה לא אמיתי/בוגר וכו'..

אני דווקא שמחה ממש שהצטרפתי לפורום!!

אולי בגלל שלא התמכרתי אליו, אז קל לי לדבר...

אבל אני רק מחכימה פה מכולם, שמחה לפרוק תסכולים שסתם ככה אין לי למי לשחרר אותם, שמחה לשתף אחרים מניסיוני ולהחכים עם דעותיי...

באמת לא מבינה למה כל עזיבה מהפורום הופכת לחגיגה...

אולי זה הכי טוב בשבילכם, חברינו הנוטשים , אבל בבקשה לא להציג את זה בצורה שזה נשמע...

(לא שמפריע לי. אתם לא תשנו את דעתי שהפורום הזה מועיל מאוד, אבל התחושה שאתם משאירים לא נעימה..).

סליחה על הפריקה.

זה לא מכוון רק אלייך שדות!

הבנתי - הוא לא מתכוין דווקא לפורום ה"נִגלה".

כמו שהוא כתב לגביו, ש"קרו כמה מקרים.." כלומר: לא תמיד אנשים מרגישים שהם עוצרים את העולם ה"וירטואלי" רק בקריאת תגובות מחכימות, החכמת אחרים וכד', וכל מיני דברים טובים כאלה.

לפעמים יש כאלה שחשים שנסחפו יותר מידי והם קצת ב"עולם וירטואלי" מעבר למידה שרצו.

אבל דומני שהרוב אינם מגיעים למצב שהם מרגישים שהם לא "חיים באמת" בגלל העיסוק בפורום. והם לא בונים "בניינים וירטואליים" אלא פשוט דיונים בכתב..

כך שאת לא צריכה "להחליש את דעתך" מהודעתו. נראה לי שזה אישי שלו.

ואני חושב שאת צודקת שכלל, אין ענין לעשות מדברים מעין אלו "חגיגות". כנראה זה בא מהרגשת קשר..

הגעתי רק עכשיו, למה אתה הולך?

איך הדברים מתנהלים פה?

זה טוב העסק הזה?

אין דבר כזה, "חבר פורום"...

מתי תבינו.

בהצלחה בהמשך החיים

בס"ד בר"ה

תודה לכולם על הכל!!!

היו שלום!! 

Y.S  ביום שהכרתי את ברסלב, התחלתי לחיות באמת...הגיע הזמן להפסיק עם הסטיגמות...אני מאחל לך רק שתזכה לטעום יין הונגרי!!! ה' יפנק אותך!!

קשה לי עם זה שהופכים את ההכרות הוירטואלית להכרות אידיאלית מלכתחילה. אני חושבת שזה בדיעבד.

הכי טוב זה להכיר ישירות/ ע"י שדכן. השיחות הראשונות, לדעתי, אמורות להיות אמיתיות (טלפון, פגישה..).

השיחות האלו מאוד משמעותיות. דרך האינטרנט קשה להבחין בנימה, בהבעות פנים- שהן חלק חשוב מאוד בשיחות.

עד לא מזמן התנגדתי נחרצות להכרויות דרך האינטרנט ולא הייתי מרוצה מעצמי שאני נפגשת עם בחורים מהאינטרנט. היום, עקב (שנחשפתי ל) הבעיות החמורות בשידוכים, הדרך הזו לגיטימית, מבחינתי, יותר מבעבר..

יחד עם זאת, לי זה לא מתאים, כנראה. לי לא מתאים להתחיל לשחנ"ש עם בחורים באינטנרנט ואם במקרה זה יהיה שייך- להחליט להפגש.

אני אדם שנפתח רגשית מהר מאוד , לכן חשוב לי לברר לפני שאני מדברת עם בחור.

חשוב לי שהשיחות הראשונות תהינה אמיתיות (טלפון, פגישה..).

אני מכילה ומקבלת את מי שזה כן מתאים לו. אני כבר פחות חושבת שמי שנכנס לפורומים כאלו נחשב ברמה יותר נמוכה (יחד עם זאת, מי שלא נכנס זה בהחלט מראה עליו מבחינתי. ).

באינטרנט הרבה בחורים נראים אופציה. נמאס לי להתחיל לשוחח, לצפות, ואז בבירור קצר לגלות שסתם.. סתם..

לדעתי, זה גם ללכת על גבול מאוד דק בין האסור למותר.

לי אישית ההכרויות דרך הפורום קצת הורידו את הרמה התורנית. הרבה יותר קל בעיניי להתחיל לשוחח ולצחקק. פעם הגישה שלי היתה הרבה יותר רצינית ובכובד ראש (לא צול"ריות, אבל כן סוג של טוהר, ביישנות, עדינות כזו, תמימות..)

תמיד ידעתי איך לדבר עם בנים, אבל היום זה בכלל במקום שלא הייתי רוצה להגיע אליו.

זו דעתי. (:

ומוסיף - שכתוב שם שצדיקה היא המנהלת!!!

הוספתי עוד כמה פסקאות, לעיונך. ;)

אני מסכימה איתך.

הרגשתי שבמאמר היתה נימה של "קבלו את זה כמובן, כי זה מה שאמור להיות..".

לכן הגבתי כך.

[עוד אחת מהבעיות באינטרנט ^^ שניתן לפרש בהרבה צורות.. יותר מבשיחה.. ]

כתבתי בעצמי "עד לא מזמן התנגדתי נחרצות להכרויות דרך האינטרנט ולא הייתי מרוצה מעצמי שאני נפגשת עם בחורים מהאינטרנט. היום, עקב (שנחשפתי ל) הבעיות החמורות בשידוכים, הדרך הזו לגיטימית, מבחינתי, יותר מבעבר.."

ודווקא כמי שמחזיק מהדרך של ניצול הרשת לשידוכים, באופן הנכון -

ש"שיחות סתם", "שיחנושי"ם" וכד', בין הבנים לבנות (ואם במקרה יהיה שייך...) הם לא טובים ולא רצויים.

יתכן, כמובן, שמישהו רוצה לברר משהו עניינית (איך כותבים אמנות בכתיבת סתם) והבחורה מספיק פקחית לתפוס עם מי יש לה עסק - ולרוץ לברר עם מכרים אמיתיים, כמו כל פגישה "מקרית" בחיים.

אבל מעבר לכך - לענ"ד לא טוב להתחיל סתם "לצ'אטט".

אם מישהו שם עין על מה שנראה לא מתאים - אז בוודאי שיש מקום להתענינות. למה לא. בדרך כלל, דברים כאלה מורגשים מנימת הדברים. הצד השני חש מיד שמישהו כאן מעונין בכנות להכיר אותו, לאופציה של ענין רציני. והוא עונה בהתאם. זה סוג של "טרום פגישה" שעדיין לא מחייב, לא מסובך ולא מסבך.  אבל צריך להיות מוחלט שאם שיש על מה לדבר, אז עוברים שלב, תוך זמן לא רב. שהיינו - מבררים זה על זה כשצריך, משוחחים, נפגשים - כהלכות שידוכין..

השיחות "סתם" יוצרות אוירה פחות נכונה. גם קירבה יתרה שאינני יודע לה היתר, כשזה לא מוכוון היכרות לבדיקת המשך.

בנוסף - בנות מסתבכות לפעמים. הן מתחילות "לצ'אטט" אח"כ מצד אחד כבר קצת קשורות מצד שני זה לא מתאים להן.

היו גם כאן דברים כאלה (ולא במקרים "חמורים"), ואני יודע ממה שהגיע אלי "מאחורי הקלעים", כשכבר מתייעצים מה עכשיו..

אם מישהו פונה אישית - מעבר לבירור ענין כלשהו לגופו בנושא כלשהו - כדאי שיחשוב מראש: אם רוצה להתענין, מה טוב. אם לא  -לא שייך לדעתי, גם אם "נחמד" לפעמים..

אגב, בנוגע לדברי "נפשי תערוג", שבד"כ אני מעריך את דבריו - היום אנחנו לא לפני מתן תורה, ולא במקרה.. לא בטוח שפגישה "טבעית" היא יותר טובה. ולו רק מהסיבה שלרוב היא הכי פחות טבעית.. ולא רואים את האדם כמו שהוא, בהימצאו בחברה זו (לא תמיד אבל מצוי).

כשיש היכרות קודם, ע"י מי שמכיר את הצדדים (ולפעמים אפילו - במידה מסויימת ואחרי זהירות רבה מאד - לאור "הודעות" לטווח, כמו בפורום), אז יודעים שנמציאם לפחות ב"טווח" השייך. ואז משתדלים להכיר אישית יותר.

מי שמתנהל נכון, יכול תוך פגישות מועטות להכיר באופן סביר את מי  שנפגש. ואדרבה, ה"מוכוון מטרה" מראה יותר על האופציה בין בני זוג.

אם כי, אכן, כל היכרות בכל אופן שיהיה אינה בדיוק מה שיהיה אחרי הנישואין. צריך השתדלות, תפילה וסייעתא דשמיא.

וצודקת מאד יעל, שחביב ביותר להגיע לנישואין גם מתוך תום וגם מתוך טוהר. עם שימת לב, כמובן.

צדיקה, מדוע נאלמת דום בשתי השאלות על השדכנים הוירטואליים? חיכיתי לתגובה שלך

וכתוב טוב. ברוך הוא וברוך שמו.

אלעד, 15 זוגות?! איישר!!!

הצחיק אותי תגובה 1 - "דעות נועזות ומסוכנות" חחח

קורע שעושים על זה כתבה. זה הופך את זה ל-"רשמי"

בסגנון שלכם,בראיית הדברים, במטרה שלשמה הוזמנת..

באופן אישי-אני לא חושבת שהייתי הולכת לפני סגירת וורט. לא רואה טעם בכך,

בייחוד כש"הקשר לא הכי סגור שבעולם"

נראה לי שקיבלת הזמנה עם מסר שדי בוהק כאותיות קידוש לבנה .. 

אבל יכול להיות מאד שאני טועה כי כבר אמרו לי בעבר שאני לא הכי מבין בדברים כאלו ...

אמנם על עצמי אוכל לספר שאם אני לא סגור ועדיין מתלבט און אוף אז לא שייך

אבל אם בגדול ההרגשה היא חיובית ואופטימית לגבי הקשר אז למה לא ..?

קיצר תחפרי בעצמך .

בהמון גורמים.

איזה סגנון אתם? יש כאלה שזה לגיטימי להם להסתובב ביחד בכל מקום, ולא אכפת להם שכל העולם יידע שהם יצאו ונפרדו ויעקוב אחרי כל החברים שלהם (אני הייתי כזו. הייתי מוסגלת להסתובב חצי דייט ראשון בתחנה מרכזית ולפגוש את כל העולם ואמא שלו, ללכת בדייט שלישי לאירוע ששנינו הוזמנו אליו- ולהסתובב שם ביחד ומי שרוצה להיכנס לסרטים (ויש מלאן כאלו) זה זבש"ו המלא...)

ויש כאלו שעושים הכל בשושו, שאף אחד לא ידע ולא ויחשוד, ולא יתערב. 

מה הסגנון של המשפחה שלו? מהסוג שיבין שאתם עדיין יוצאים ועוד לא החלטתם ולא יעשה צרות? מהסוג שזה נורמאלי להזמין חברה לחתונה? 

מה סוג הקשר? סבבה והכל אבל צריכים עוד זמן? עברנו את הדייט השלישי אבל את עדיין מתלבטת על האף שלו? נפגשים כל יום עשר שעות והכל זורם וכיף? את כבר מתכננת את השמלת כלה? את רוצה לזרוק ורק עוד לא יודעת איך? חשבון הטלפון ענק אבל הפגישות יבשות כמו הנגב? 

בקיצור- תתיעצי עם הבחור דנן, עם אמא שלך או כל מני כאלו שמכירים אותך ואת הקשר הלז טוב...

תמיד נחמד לקבל מחמאות 

במיוחד כשהן קונקרטיות...

הייתי הולכת.

זו עוד אבן דרך שיכולה לעזור לברר את הקשר, 

אם זה קשר שאני רוצה בו-זו דרך מצוינת להעמיק אותה

סופסוף יש צ'אנס להיות מעורב בדברים אישיים, משפחתיים.

אני תמיד מקוה שהדייטים יהיו סביב הזדמנויות שכאלה (ועד כה לא כ"כ יצא...)

אין צורך להגיע לתחילת קבלת פנים או לסגור את האירוע-אבל רבע שעה לפני שעת חופה מתוכננת

להשאר עד סוף ריקודים ראשונים-או לזרום משם.....

בהצלחה!

בשמחות!

אני ראיתי מישהו שבא לחתונה של אחות שלה, שבועיים אחרי שהתחילו להפגש.

לדעתי כדאי. זה נותן נק' מבט קצת אחרת על הבנאדם.

גם לראות אותו עם המשפחה (מה שתמיד מחפשים..)

וגם באופן כללי, בסיטואציה אחרת מאשר פגישה רגילה.

שתי ציפורים במכה אחת

ב"הצלוחה..

לק"י

השתגעתם?

כשתהיו דיי סגורים על זה.. סבבה..

לפני-למה? למה זה טוב?

את דרך ההזמנה שלו-
מה הוא שידר לך בה?איך הוא ניסח אותה?

האם הוא הזכיר בהזמנה את הרצינות של הקשר שלכם? או שתראי כבר את המשפחה שלו.? וכד'  

תחשבי על זה...

הגיוני שהוא יתייחס לזה (לפחות מאוחר יותר) כסוג של "מבדק"

יכול להיות שמבחינתו אם תבואי זה אומר שאת סגורה על הקשר (ואם לא אז לא )

אפשר גם לבוא לחופה בלבד או לסוף בלבד.

ואז ככה את באה אבל זה עוד מסוייג ...

(וגם סביר שלא כל העולם יראה  )

בהצלחה

רק מבחינתך. והוא לא מודע ללבטייך. אחלה בחלה של הזדמנות להביא לידיעתו..

ואולי הוא סתם מחפש משמחות 

אחי הגיעה עם אחת שהיו שניה לפני אירוסין לחתונה של אחותי,

הוא עשה את זה עם הכי הרבה טקט(הגיעו באמצע לכמה דקות, לא נכנסו ובעיקר קרה רק למי שרצה החוצה להגיד שלום)

ואז...

הם ניפרדו וזה היה לו מאוד לא נעים כי אנשים כן ראו ואחרי זה היו דיבורים..

והיא לא הלכה- וובסוופו של דבר זה היה לטובה.

הם נפרדו, וזה לא היה שייך..

כל מקרה לגופו- אבל כל עוד זה לא סגור לגמרי..ובנוסף מצטרף- תלוי באיזה נוסח הייתה ההזמנה...

תחשבי שכל המשפחה המורחבת שלו תהיה נוכחת בחתונה וכולם יבחנו אותך מכף רגל ועד ראש .

וכל עוד אתם לא סגורים אז זה ממש לא מומלץ .

אני אישית גם היה לי מקרה דומה  נפגשתי עם בחור מסויים והוא רצה שאני אגיע  למפגש של כל המשפחה שלהם (וזה היה ממש בשלב ההתחלתי של הקשר ) ולא הסכמתי ...........וטוב שכך כי בסוף הוא חתך .....כך שזה גם לא בטוח שאם הוא הזמין אותך לחתונה של אחותו זה אומר שהוא כבר מבחינתו סגור על הקשר .

יצא לי לגלות עד כמה חברות שלי מתוקות חבל"ז...

היתה שבת ממש כיפית

קיבלתי משו שרציתי מלא זמן בדיגמון מושלם!!

הוא בצבא קבע... תמיד צחקנו שהוא התחתן כבר עם הצבא  בקרוב אצל כולם/ן!!!

• התחלתי משהו שגורם לי שלווה
• השבוע יש מועד ב' אחרון לסמסטר א'
• שמעתי הרבה בשורות טובות וזה פשוט גורם שמחה גדולה 

שבוע טוב!

היו בריתות לאחיינים שלי

והייתה לנו שבת מעולה..

א. אני מתחילה להבין למה כמה דברים שאני רוצה לא קורים. ב"ה ותודה!

ב. מתחילה לתפוס את עצמי ברצינות..

ג. אחרי שיחה עם ראש המסלול שלא חושבת שאני צריכה לעזוב את המקצוע. פיוו..

ד. הצלחתי להתרכז בתפילת יום העצמאות.. בזכות המדרשה המקסימה..(:

ה. שבת נעימה ורגועה.

ו. חברה סיפרה שהתפללה עלי 40 יום. איזו חברה צדיקה!! (:

ז. סיימתי את תפקידי בתור מנהלת צמ"ע. שיוביל רק לטוב.. אמן.

תודה.