פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1474)

היא: אילו היה רק מפנים,

שיש לי חיים מעבר לבגדים- דיי(ט)נו!

הוא: אילו היתה מקבלת אותי כמו שאני,

ולא משווה אותי לאביה/ אחיה, עמי- דיי(ט)נו!

היא: אילו רגישות היה קצת מסגל,

ולא מתייחס אלי כאל חבר- די(יט)נו!

הוא: אילו היתה סגורה על עצמה,

ולא כל שניה משנה את דעתה- דיי(ט)נו!

די! דיינו, שאלו הם/ הן בחורינו/ בחורותינו ושב"ה מתחילה להיות מודעות.

נראה לי ראוי להזכיר שאת הקטע הנ"ל  לא אתה (ככל הנראה) יצרת, אלא הוא לקוח ממוסף נשים של מקור ראשון, מהמדור "רווקה" שכותבת אפרת לביא.

זה הכל. חג שמח.

למה אתה לא נותן קרדיט לכותבת?! לא בסדר.

זה פורסם  השבוע במגזין "נשים" של מקור ראשון, הכותבת: אפרת לביא

[גם אני אגב מיד חשבתי על הפורום שלנ"ו אבל זכויו יוצרים, אתה יודע...]

לא רק מאיפה, כמו מי כתב את זה.

מתאים לי ב- 15/5 למניינם בשעות הצהריים

כן. זה חשוב לציין את המקור כי מישהו טרח ועמל על כתיבת הקטע הנ"ל אז גם אם הוא לא דורש תשלום מכל אחד שמפרסם את מה שהוא כתב לפחות מגיע ליוצר המינימום הנדרש שיציינו אותו ככותב הקטע.

הבנו ,הפנמנו,קיבלנו,קלטנו מה עוד???????????.

1. היה סדר מ-ה-מ-ם. אין כמו ליל סדר עם המשפחה שלי 

2. התרגשתי מהתפילה של רב הקהילה (התפלל מוסף. הוא יודע להתפלל בצורה כ"כ מרגשת ומדהימה!!!!! זה היה בהחלט פיצוי על תפילת שחרית: החזן התחזן . לא אוהבת חזנות!!!!!!!)

3. מצפה לשבוע מיוחד במינו  (תחזיקו לי אצבעות )

א. היה ליל הסדר פשוט מושלם! ב"ה. כולם היו ערים עד הסוף..

ב. גם ההכנות לחג לא היו מעיקות במיוחד. היה כיף..

ג. חברה טובה ילדה תאומים (בן ובת ).

ד. החלטה פנימית- מהותית שסוף סוף החלטתי.

סה"כ ב"ה טוב, ויהיה טוב יותר בע"ה.

חג שמח!

1. כבר הרבה זמן תיכננתי ללכת לבקר את החברים מהבסיס, השבוע ב"ה זה יצא. אפילו עזרתי להם קצת עם הנקיונות. (זה ממש מוזר לנקות על אזרחי, וממש מצחיק לראות את הרס"ר מחמיץ פנים שרואה אותך על אזרחי מסתובב בחופשיות בבסיס והוא לא יכול להגיד לך "צדיק (כל מי שעם כיפה הוא צדיק בשבילו), בוא שניה תעשה כך וכך")

2. הבית מצוחצח ונקי

3. ליל הסדר עם המשפחה (לא, זה בכלל לא מובן מאליו)

4. היה סדר נפלא, הבני דודים החילונים גם מאוד אהבו, אפילו היו להם כמה שאלות מה הכוונה ולמה כך ולא כך, ובס"ד היו לי תשובות כדי להסביר את הדברים.

5. הנכדה של דודה שלי הייתה עליי לאורך כל הסדר (בת 3 בערך, עשה בלאגן עד שהצעתי לה לשבת עליי, ומאז הארץ שקטה). זה ממש נחמד לקבל הסבר מבת 3 איך היא רואה את כל הסיפור הזה של יציאת מצרים.

6. חברים באו אליי עכשיו במוצא"ש. היה נחמד

יש עוד הרבה דברים,

כל רגע ושניה זה פשוט תודה לה'!

[כמו תמיד עקיבא- תודה לך על פתיחת השירשור המשמח הזה  כבר עושה לי טוב על הלב!]

 על חג שמח וסדר עליז שעבר בשלום והכי טוב שיכול להיות!

 על בגדים יפים ומשמחים שחידשתי החג!  באמת שהייתי מבסוטית מהם!

 על ההורים החמודים שלי שמותירים לי את האוטו מחר וכך אני ניידת ובעז"ה אטייל עם חברותיי בצפון.

 על החיים, על הכל ועל בכלל...

*ב"ה היה ליל הסדר מדהים!

*ביום שישי לפני החג אישה אחת נכנסה עם בנה לחנות בה אני עובדת וסיפרה לי שהיא רוצה לחזור בתשובה והיא קיבלה על עצמה ללכת עם מטפחות וחצאיות ולכן היא רוצה שאני אעזור לה לבחור מטפחות וללמד אותה איך לקשור..וב"ה היא יצאה עם קניה של כמה מטפחות!!!וראיתי לה את האור והשמחה בעיניים!...זה כ"כ  ריגש אותי!!!עם ישראל צדיקים!

שיהיה שבוע טוב ומבורך מועדים לשמחה!

הפגישות עם עמ"י באמיתיות שלו-משמחות כ"כ!!!

עם של צדיקים!!

 היה ליל הסדר משפחתי ונחמד.

היום התסתלבטנו לנו לכבוד החג

חמותי קנתה לי במתנה סנדלי שורש מהממות!

חג שמח אנשים!

היה השבוע אירוע שעבדנו עליו קשה כבר הרבה זמן. והכל היה מעולה!

וזה נגמר. יוהוהווו!

עכשיו יש לי זמן לסיים את הסדרה שהתחלתי.

איזה טוב ה'

בס"ד ובהשתדלותי

ברוך ה', הצלחתי לקום היום בבוקר ולנסוע לחברון! זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שם והיה לי ממש כיף

סתם... לא היה זמן...

בס"ד ובהשתדלותי

באה להגיד שלום....

אבל יש לי חברים שהיו

הרבה פעמים רגע לפני החתונה מגלים דברים שלא ניתן לאפשר חתונה.

ואותו אדם שביטל אירוסים השתמש בהרבה אומץ כדי לעשות את זה.

צריך לבדוק טוב טוב למה זה קרה.

זו לא הנק' שלה.

שאת צריכה ייעוץ לא בכיוון של מה שכתב.

אני טועה?

את רובם ככולם אפשר למצא ביוטיוב.

דעתי האישית:

הרב קוואס - מעשיר ובונה.

הרב יצחק פנגר - בעיקר משעשע.

שיעורי זוגיות באתר של מכון מאיר(הרב ערן טמיר, הרב דוד לנדאו, הרב יואב מלכא) - עמוקים ומשכילים.

זה מה שעולה לי כרגע...

לעניות דעתי כדאי לקחת לעצמך את הנקודות הטובות מכל אחד ולמצא את ה"דרך הישר" שלך.

המון בהצלחה!

הרב יצחק פנגר  ממש מומלץ אני מאד מתחברת..יש לו כמה שיעורים מדהימים על זוגיות ואהבה באתר הדברות.

הרב אבנר קוואס

הרב שמחה כהן

* הרב עזרא שיינברג באתר "הישיבה"

* הרב יהושע שפירא נראלי באתר של ישיבת רמת גן

* באתר בניין שלם יש שפע שיעורים, בשלל נושאים ומגוון רבנים ורבניות..

שבעז"ה תמצאי דברים שיאירו לך ויצליחו לגעת בליבך

ממכון מאיר:http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3867 (מומלץ בחום השיעורים של הרב לנדאו :http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3867&rabbi=3782)

וגם באתר אורות:

http://www.orot.tv/category_main.aspx?id=135

וגם: http://www.orot.tv/category_main.aspx?id=99

יש שיעורים אדירים באתר "ישיבה" (אתר מומלץ בכלל יש שם הרבה שיעורים שות טוב ועוד..) של הרב(פסיכולוג) משה ברלינגו ( משהו כזה אני לא זוכר בדיוק את השם משפחה)   , ועוד שיעורים מומלצים זה שיעורים של הרב שמחה כהן נמצא באתר "tora1 " , השיעורים הללו טובים מאוד- תהנו!!   

שיעורים של הרב אליהו שרביט...ממש טובים....

אתר ישיבת "היכל אליהו"-כוכב יעקב.....אני הקלטתי והעלתי...

צריך להיכנס באתר ל"בית מדרש" ולעשות חיפוש על הרב שרביט ושמה תמצאי 10 שיעורים....

עדיף לשמוע לפי הסדר......

בהצלחה....!!!!

ז'תומרת, אם הוא ממלכתי ורוצה לחיות בתוך עמ"י בגרעין תורני, וכו'... והיא מנגד, רואה ביישוב אדמות יו"ש ופיתוח הגבעות שליחות עצומה שרק בה היא מוכנה להשקיע, קשה לי להאמין שהם יסתדרו...

אבל בעיקרון, זה ממש לא בעיה- אני מכיר המון זוגות מקסימים שהוא ממלכתי והיא פנאטית, והם חיים בשלום ורעות (כמובן שהשאיפות הכלליות שלהם שוות)...

ו...לא! לדעתי חבל לפסול על זה...

לאותו זוג יהיה חרבח על מה לדבר...

זכור לי סיפור שסיפרו לי בישיבה תיכונית  (לי זכור שזה על הרב צבי יהודה, אבל שחושבים על זה, זה לא בטוח בכלל)

ששאלו אותו איך הוא מסתדר עם אשתו, הרי היא מתנגדת למדינה,

הוא ענה שבאחד הדייטים שלהם הם דיברו על הנושא

הוא הדגיש בפניה על כמה חשוב לו לתלות את דגל המדינה ביום העצמאות

והיא אמרה שחשוב לה להוריד את הדגל

הם סיכמו בניהם שכל שנה הוא יתלה, והיא תוריד

וכך ימנעו המחלוקות.

על כל שתי גישות ניתן לגשר,

דתיים וחילונים

ימנים ושמאלנים

וכו'

העיקר הוא הרצון והמאמץ לגשר בין השיטות.

וכבר אמר החכם באדם "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שיר השירים ח', ז')

בהצלחה!

חיים עם האדם, לא עם הדעות שלו...

יהיו תמיד נושאים שבני זוג חלוקים בדעותיהם עליהם,

וזה יכול להיות אחד מהם...

כל אחד בא לקראת השני וחסל.

לדעתי לא שווה לפסול על זה..

בימים האחרונים שאלתי ת'צמי למה אין גבעה בשם "גבעת הלבונה" 

או "הר המור"

[גבעה של ממלכתים? אולי.. ] 

בעיקר עם הבן אדם אבל חלק מהבן אדם זה הדעות שלו

הוא התחתן (והתאלמן) הרבה לפני קום המדינה...

היא תמיד אומרת שבעלה שמאלני ושהרב לוינגר שמאלני מתון.

בעלי ואני ככה!!!!!  וקווי ה' יחליפו כח... ילכו ולא ייגעו

בינתיים - תחזיקי את הראש מעל המים,

לאט-לאט הגלים ירדו...

יש לו את הקצב שלו.

וזה לא רע שהוא עובר עלינו בנחת, כך נוכל להתעכב על הפרטים שהוא מגלה לנו..

אין לך מושג כמה!!!!!!

באמת שאין לי מושג מה להגיד, ואני יודעת שכל מה שנגיד - לא ממש יעזור... (הלוואי ואני טועה).

יה"ר שה' ישלח לך כוחות במהרה.

עשית משהו מבחירתך..  נכון?

תנסי לרגע לקחת כוס שתיה, לשבת בנחת, ולשחזר: מה היה אם היה אחרת..

ואז מן הסתם תראי שוב שזה היה בלתי אפשרי (אני מניח)..

וזה יכול לעזור לך לראות שמה שהיה לפני כן, בהתחשב במטרה, הוא דמיון..

לפעמים אנחנו אוהבים לדמיין לגבי משהו, נהנים מה"חגיגה" שסביב הדמיון וה"פוטנציאל", ההרגשות,

אבל כשזה מגיע אל מבחן המציאות - רואים ברור שזה ממש לא. 

ואז נשארים "בכח האינרציה" כל מיני שאריות מקודם, ואנחנו מנסים שוב לראות איך הם היו מתקדמים במציאות, ורואים שהם היו נשברים. זה לא.

ואז מבינים, שגם מה שלפני כן הוא לא, הוא דמיון בעלמא, שנוח לשגות לעיתים בריחופו.

החזרה שוב ושוב אל איך זה מתמצה במציאות, מראה לנו את הטעות ביסודם של הדברים. את האשליה.

וזה יכול לעזור להתנער מזה. בעז"ה.

זה כמובן לא נכון לכל מקרה.

אבל אם אני מבין נכון במה ובמי,יתכן שכאן זה יכול לעזור.

תתעודדי.

זה שלבים בהבשלה ובהתבגרות של האדם.

בסוף שמחים בזה.

שביררנו לעצמנו יותר מי אנחנו ומה מתאים לנו.

ובונים מעולה.

תעשי עכשיו טוב לעצמך, כמו שאת.

לא חייבים מיד למצוא מישהו להתחתן.

עוד קצת, בנחת, בשמחה.

מועדים לשמחה.

אז אני אשמח להתחתן איתה... 

קשה ליצור ולפתח קשר עם אדם שלא מכירים בגישה כזו..

אבל למה לבוא בגישה כזאת? קשר בריא זה קשר שיש בו זרימה- "החי נושא את עצמו". נכון, יכול לצאת מצב שלא ייפגשו שבוע-שבועיים ולא ידברו כל יום, אבל למה להגביל מראש? אנשים, תנו לקשר לזרום. אל תהרגו את הקשר סתם...

בהצלחה!

אולי היא פוייקע.

בכל אופן, קשה לי להבין איך בונים משהו בכזו מתכונת..{וכל זה בהתחשב שאתם בוגרים בגיל. אם אתם בני 16 וחצי ו16 ושמונה חוד'-אפשר להבין את ההגבלה..}

יכול להיות שהיא לא רוצה עכשיו להתחתן ולהיות עם עצמאית..

משום שאם בחור מוצא חן בעיני בת, אין שום סיבה שהיא תעכב את הקשר יותר מחודשיים שלושה, אם היא באמת רוצה להתחתן.. אם לא - זה כבר סיפור אחר..

רק בלי הטלפון כל יומיים
לא בכוונה, הוא פשוט היה בצבא.

ונראה לי שהוא מה זה נעלב כשאמרתי שאני נהנית מזה...

אבל אחרי עוד שתי פגישות באמת נפרדנו.

זה יכול להיות נחמד בהתחלה, אבל בשביל לפתח קשר רציני, או להחזיק אותו, כדאי תדירות גבוהה יותר.

אז עדיף לסיים את הקשר כמה שיותר מוקדם?

בעצם זה בזבוז זמן?<

אם אין אפשרות- כדאי לתת עוד הזדמנות ולראות אם מתפתח משהו..

בהצלחה!

אולי יש איזה עניין חולף שהיא צריכה להתרכז בו ונדרשת רגישות מהצד השני?

אולי היא קצינה?

..

ואני תוהה אם היא רוצה קשר איתי..

היא אומרת שכן..אבל בקצב כזה אין לי מושג לאן זה יוביל

אולי יש דברים וגו'?

ואם לא- אז וגומר..

הטענה שלי היא שבתחילת קשר זה סבבה

וכשתהיו בקשר רציני אחת משתיים

או שממילא תפגשו בתדירות גבוהה יותר כשהקשר יתחזק

אחרת, אם עדיין אין לה רצון לראות אותך יותר מפעם בשבועיים, זה כבר ממש מוזר, והייתי ממליצה לבדוק עד כמה רציני הקשר...

זה פשוט נראה חסר סיכוי..בין 5%-10% שמשהו יצא מזה..

זמן = מלא מלא מלא הצעות אחרות..שמגיעות בלי סוף

מה אתם הייתם עושים??

אל תנסה לתלות את זה בדברים אחרים...

[מה שאני הייתי עושה לא כ"כ רלוונטי במקרה הזה]

נשמע מוזר..

אולי פשוט תגיד לה שלא מתאים לך כ"כ,

כי אתה בעל ניסיון ושכל בריא,

וחושב שזה לא שייך מלכתחילה לבניית קשר ראשיתי,

אז שתנסה לחשוב על אלטרנטיבות..

אבל הכי הכי טוב זה לבוא אליה בשאלה תמימה-

למה את מבקשת דבר כזה?

בטוחה שיהיה לה מה לענות שיסדר הכל בראש ותדע כיצד לכלכל דרכיך..

בהצלוחי!!

בעיני, בכל אופן.

קשר איטי- המשמעות שלו לדעתי היא שלוקחים את הזמן ולא לחוצים לקבל החלטות, לא שלא נפגשים ועושים צעדים כדי לבנות את הקשר.

אני הייתי מבררת טוב טוב מה העניין מאחורי זה, ובסבירות גבוהה הייתי חותכת על זה.

אני נפגשתי עם מישהי שעשתה שירות באילת ולא יצא הרבה להיפגש, נפגשנו פעמיים סה"כ בהפרש של שבועיים כי זה לא התאפשר בגלל המרחק, אבל יכול להיות שיש לה סיבות אחרות כמו לימודים וכ"ו..

אני לא הייתי שולל מיד...

ואם בחרת לא להשקיע בקשר, את צריכה להודיע את זה לבחור...

נכון, לגיטימי לגמרי להשקיע בלימודים והכי טוב אם אפשר לשלב בין העולמות, אבל אם הבחירה היא או לימודים או קשר ובחרת בלימודים, צריך ליידע את הבחור ולו בשביל ההגינות (לא לשכוח שמבחינתו הקשר בעדיפות עליונה)...

או שאולי עמוס לה?

אבל להפגש פעם בשבועיים ואפילו רק פעם בשבוע זה לא נורמלי..

ובד"כ גם לא הולך..

לגבי טלפון- אני קצת מסכימה איתה על התחלת קשר... לא צריך לדבר כל יום בטלפון אם גם ככה נפגשים...

מה כבר יהיה להגיד?

אח"כ כבר מן הסתם מדברים הרבה..

בהצלחה!

קשר יציב...

צריך לשקול את זה.

רק דעתי

אז היא תדבר אחרת לגמרי.

עכשיו תסיק בעצמך את המסקנות

אולי היא נפגעה מקשר אחר שהיה אינטנסיבי מדי והסיקה מסקנות?

אולי היא 'שכלית' ורוצה לבדוק קודם אם יש התאמה ואח"כ לתת דרור לרגשות?

אולי זה מה שנהוג בסביבתה?

אולי העומס של החג והציפיה המשפחתית שלה להיות ביחד עם כולם?

יכולות להיות המון סיבות

לא רק שהיא לא רוצה.

מה שבטוח שהדבר הכי משמעותי בקשר זה היכולת לדבר על דברים,

להעלות קשיים וציפיות

ולחשוב על קו שמתאים גם לך וגם לה

מאוד חשוב לדעת להכיל גם מה שמתאים לבן הזוג.

ואם זה לא מתאים לך, אולי תשקול אתה את הקשר,

אבל זה בהחלט לא אומר שהיא מזלזלת/לא מעוניינת.

לפעמים בנות מרגישות שמשהו לא מתאים בקשר, אבל הן לא יודעות על מה בדיוק להצביע. מהסיבה הזאת יכול להיות שהיא מפחדת להגיד שזה לא מתאים והיא פשוט עם צפייה גדולה שהלא פשוט יגיע מהצד השני וייתן לה הקלה, הסרת ספקות וגם יחסוך ממנה את המקום המתנצל. 

למה את מהססת?

להגיד לעצמך שזו התחלה, וששום דבר לא ידוע, וגם אם נראה שהוא בעניין זה לא קבוע, אותו כנ"ל גם לגבי דעתך.

אין ספק שפגישה ראשונה טובה כפי שתיארת זה דבר נדיר, אבל חבל על כאבי הלב והאכזבות..

ב"הצלחה אחותי

גם את וגם אני מכירות מספיק נשמות טובות שביזבזו הרבה צער ודמעות על מקרים כאלה,

חס ושלום לא לצפות,זו כלל אינה כוונתי, לצפות במידה, וכך תמיד נוכל להודות לה' על שנתן לנו מעל למצופה

נראה לי שנרגעתי קצת...
אני קצת חוששת להכנס רגשית, כי כ"כ טוב, אז אם זה ייגמר...
מה אעשה?!.

להכנס לפרופורציות מסוימות, לחשוב בבגרות שכבר רכשת לעצמך עד כה ולזכור:

קשר שהרגש בו כ"כ חזק ושמשתלט כ"כ הרבה על פעולות החיים,

בעצם עוד מלפני שהתחיל-

יכול להקשות על ההמשך, הן אם ימשיך והן אם יסתיים..

את יכולה לפתח כלפי הבחור רגשות ולצפות לשיח איתו,זה טבעי בהחלט.

אבל תנסי להפחית את המינונים (כי זה נשמע רב מדיי),

תתני גם מקום לשכל לבחון דברים מהותיים, שחשובים בעינייך.

ואם הוא אשר אהבה נפשך באמת ובתמים ויועד לך ע"י ה' יתברך-

שיהיה בהצלחה ובהתבוננות עמוקה!!

מעבר לזה שאת לא רוצה להתאכזב,

יש עניין שהשלב הראשוני יהיה עם כמה שיותר שכל.

הרגש מטשטש הרבה דברים "על כל פשעים תכסה אהבה"

כשנמצאים במקום של "וואו" קשה לראות באופן בהיר ולחשוב על התמונה הכוללת ולטווח הרחוק.

לשמור על עצמך כל התקופה הראשונית בכמה שיותר שכל. כמה שיותר קור רוח ומחשבה צלולה.

ב"הצלחה מותק!

אני אחת שחווה הכל בצורה יותר חזקה. אז כנגד הלב שפועל חזק, אני משתדלת לענות בהרבה שכל, וזה עובד! ברוך השם לגמרי. גם השדכנית ממש מלווה אותנו, מרגיעה. ממש מתנה!

אני אישית מאד קשה לי לדבר בפלאפון, אני יותר מעדיף לדבר פנים מול פנים, ככה אני נפתח יותר...

לאחי קוראים נטע והוא באמת רביעי בסדר (נטע רבעי..).

המקור שלך דומה?

מי זאת נטע זר?

קבלו אותה:

(ואת נשמעת מותק , ברוכה הבאה!)

ויה"ר שתרדי מהר פורום אחד למטה, בקלילות בשמחה ובלי שירשורי "מה לעשות?!?!"

א. לפתוח שרשור אחד של אכזבה מרה.

ב. לפתוח שרשור אחד של סבבה והכל...

אקיצר, ברוך בואך, וצאי בשלום...

תתחזקי..

סוף - התחלה של משהו חדש

דבר - האיש שמביא את הדואר (דוור)

הכל - The Voice

נשמע - מצויין נשמע ג'

את - כלי חפירה

האלוקים - הקב"ה

ירא - יראה בלי ה'

ואת - ו כלי חפירה

מצוותיו - מעשים שנצטווינו לקיים ע"י הקב"ה

שמור - לאח"מים

כי - בנו בחרת מכל העמים

זה - ו זה ולא אחרת

כל - Voive

האדם - יצור תבוני החי במסגרת חברתית ומחפש תמיד את הצלע שנלקחה ממנו

ולסיכום - 

סוף זה התחלה של משהו חדש, אולי הדוור יביא איזה סמס ששלחת למישהו מThe Voice השיר הזוכה ישמע ברשת ג', עד כאן הכל את - חפירה.

האלוקים - אבינו שבשמים מכוון הכל מלמעלה ואנו צריכים לירא ממנו ואת המצוות שלו לשמור..כי זה כל התכלית שלנו בעולם, והאדם מטבעו הוא חצוי והוא משתוקק לצלע החסרה שלו..בעז"ה תמצאי את הצלע שלך במהרה בקרוב

מי יתן ומתוך כך נזכה לגאולה שלימה..!

לא ממליצה.

אם בא לך לדבר באישי...

אני פה לבינתיים

הוא כאילו מבקר את אותן בנות.

למרות שהוא כן נוגע בנקודות אמיתיות ונכונות

אבל קצת קשה לי עם הדרך שזה נאמר.

הוא מתאר מציאות מאוד טהורה אך לא כאידיאל, אלא מראה את הבעייתיות שלה.

ועם זה קשה לי, כי לכל כך הרבה בנות דוסיות אין את הבעייתיות הזו.

ובכל זאת-

כששמעתי את השיר ישר עלו לי לראש כמה חברות שזו בדיוק ההתמודדות שלהן ביום יום ממש.

ואיכוליי לכל הדוסיות-

שנזכה להגיע לאיזון נכון בכל הנושא הלא פשוט הזה. 

ושנזכור שלהיות דוסית זה הכי שווה!!!

אשרייך, ב"ה ה' זיכה אותך לפקוח את העניים ולראות את התמונה הגדולה,

להבין באמת שאפילו זה לטובה.

בע"ה שתזכי להסב לשולחן הסדר הבא עם אישך, את וכל המצפים לגאולה.

הזכרת לי שיחה שהייתה לי עם שתי רווקות בנות 30-31 (מדהימות!) ואת התובנות שיצאתי איתן ממנה..

תודה

אישית, לא הייתי מגדירה גם שהמטרה היא 'להיות נשואה'..

ומחזק ממש....

שתזכי לשנה הבאה להיות בסדר עם בעלך!

מה שאנשים צריכים לעבור בדרך ההתבררות עם עצמם, כדי לזכות לברור את מה שמתאים להם באמת..

ה' יזכה את כולכן לעבור את השלב הזה ככל האפשר בנחת, מתוך שמחה של ידיעה שנמצאים בדרך של בחירה-בטוב, שיש לה גם ערך עצמי, כפי שכתבת יפה;

להיות יכולות לדעת שאכן חשוב מאד להתחתן - ועם זה, חשוב מאד לראות כל שלב שעד אז, כערך בפני עצמו, בונה אישיות ובונה טוב; וכשמגיע הזמן - גם מצטרף לבנין הטוב שבבנין הבית. ולא יפריעו הצדדים הללו זה לזה.

שתזכו לבנין בתים נאמנים, בלב פנוי ושמח - עוד השנה.

עד כמה מסוגלים לחוות בעומק כאב את עומק הגדלות..

ואולי את זה יבין רק מי שבאמת הצליח לעבור דברים.(בכל זאת פז"ם..)

אבל רק הערה קטנה משלי, 

 על המשפט "מתי הלילה הזה יהיה מיוחד גם בשבילי?"-

הצער הקושי, המחשבות של -

שוב בבית של ההורים, ושוב לנקות את הבית שלהם, ושוב בדיקת חמץ עם ההורים לבד... ושוב הכל נראה בדיוק כמו שנה שעברה

(עם מי אטייל בחול המועד??? עם האחיינים? עם החברות הנשואות ושלושת/ארבעת ילדיהן??? לפחות היה לי איזה בחור לצאת איתו...)

אבל-

תמיד כל שנה, בליל הסדר,

הלילה הזה שלי.

לא חשוב מה היה לפניו ומה יהיה אחריו,

זה לילה של חירות, אווירה מרוממת,

מרגישה שאני יוצאת לחירות,

והכל שם בלילה ההוא

מיוחד

וכל כך שלי.

שנזכה כולנו לישועות כלליות ופרטיות

עוד השנה. 

שתצמחי מתוך הרבה בשורות טובות ושמחה.

שתצליחי להבחין בדרך שה' מתווה לך וללכת בה, בלי מכשולים.

אני צריכה לקרא את זה עוד פעם.. שניה..

אין ספק שמה שיוצא מהלב נכנס ללב.

שהקב"ה ישמח אותך ויברכך בכל טוב !

בס"ד

תודה רבה, 

בעזרת ה' יתברך, שנזכה כולנו- כל עמ"י להגיע לגאולה השלמה- הפרטית והכללית..

מוכרח להודות שאת אמיצה...

על התגובות המדהימות!

חיזקתם אותי עוד יותר.

אני לא נוהגת לאחל לאנשים שיזכו להיות נשואים בקרוב וכו כי זה בעיני משהו שהקב"ה מחליט. אם הוא ירצה זה יקרה ואם לא...

אני כן רוצה לאחל לכולם ובפרט לאלה שקשה להם במיוחד בתקופת החגים שיצליחו למצוא בתוכם את הכוח להתמודד, לשמוח ולא להתייאש.

אני מאחלת את זה כי זה משהו שתלוי בנו. זה תלוי בנו להחליט האם אנחנו רואים כל פרידה כניצחון או ככישלון, האם אנחנו רואים כל פגישה כצעד קדימה או צעד אחורה.

אבל בעיקר, זה תלוי בנו האם אצליח להאמין שזה קרוב, אף על פי שזה נראה כל כך רחוק.

אני מאחלת לכולנו שנצליח להרגיש שזה קרוב ונצליח באמת להיות חזקים ושמחים.

ואולי דווקא בזכות זה, הקב"ה יזכה אותנו בקרוב לבנות עוד בית בישראל.

(אם זה לא מלחיץ אותם...)

ברכה של יהודי זה דבר בעל ערך, יכול להוסיף זכות. גם כלפי שמיא.

עוד "השתדלות"..

יותר רעיון מאשר ד"ת..

בפסח צריכים לאחל פסח שמח וכשר,ובפורים פורים כשר ושמח.

למה?

כי בפסח,אחרי חודש של ניקיונות,פשוט שהוא יהיה כשר,אבל יותר חשוב לזכור להיות שמחים ולא עייפים בחג,וכמובן שבליל הסדר,שזה לילה עצום וגדול וקדושלכן קודם כל שמח,וכשר-הוא מנהסתם יהיה..

ופורים,פשוט שפורים יהיה שמח!אבל צריכים להיזהר,ולדעת איפה לשים את הגבולות כששותים ולהישאר בקדושת החג.

יה"ר שנזכה לגאולה שלימה בע"ה במהרה בימינו,ונזכה להתנקות מהחמץ שבתוכנו,ולהקריב את קורבן הפסח בביהמ"ק,יחד עם כל עם ישראל

במיוחד החלק על יציאת מצרים.

אני אמנם לא מכירה עדיין את "עולם הדייטים", אך לקחתי את דברייך למקומות אחרים הנוגעים לי.

המשיכי לחזק ולהתחזק. להאמין ולא להתייאש...

תודה לך על המכתב וגם לכל המגיבים אחריך...

היה הרבה מה ללמוד ולהתחזק מכל אחד מכם.

גם אני שייכת ל"עולם הדייטים", אמנם קצת פחות זמן ממך (כ3.5 שנים. וקצת יותר צעירה (כמעט 23) וגם עם חוויות טיפה שונות...

ובכל זאת - כל כך הרבה מה ללמוד ולקחת. ללמוד ולקלוט שגם אם כביכול בצורה חיצונית אין כל כך על מה לשיר "מה נשתנה" כי לכאורה לא השתנה כלום, בעצם השתנה הרבה בתוכי... ונכון שעם השינויים יש כאב עמוק יותר משנה לשנה(כך זה לפחות אצלי) אבל אני מקווה שיש גם כמה כוחות בתוכי שהשתנו לטובה..

חג חרות שמח!!

נהניתי מכל מילה.

זה מקום לא קל בכלל.

במיוחד שכל כך קך\ל לנו ליפול לתחושה

שעם כל שנה שעוברת אני במקום פחות טוב מכל הבחינות,

גשמית ורוחנית...

אבל האמת היא איתך כמובן.

למרות שקשה רוב הזמן לראות אותה.

כשאני הולך לבקש סוכר מהשכנים והם מאחלים לי 'בקרוב אצלך'...

כשכל החברים  מראים לילדים את 'החבר של אבא'...

כשאני הולך לפדיון הבן של אנשים שכשהתחלתי לצאת

הם היו בני 9....

עדיין זה הדרך שלי, הדרך הכי טובה שה' בחר ואני בחרתי.

אז תודה רבה על זה!!!

אה, ושלא אשכח:

בקרוב אצל כולנו :_)

בע"ה . ולכן מראש סליחה על הדברים הבאים ...

א. קראתי את כל התגובות הנ"ל וצרם לי שאפאחד לא עצר לרגע וחשב על הבחור המסכן
שהשקיע וטרח 5 חודשים מחייו ולשווא...
בחור שמסתמא לא עשוי מאבן ולבו לא מפח ,
בחור שמסתמא יהודי נחמד וטוב ,
בחור שמסתמא היה טוב לך מהרבה בחינות שהרי אם לא כן לא היית מסתובבת איתו כמעט חצי שנה ,
בחור שמסתמא לבו נשבר וגם הוא עבר/עובר תהליכים לצאת מהמשבר איתך ..
בחור שמסתמא עבר תקופת יובש מבחירה כדי להתגבר עלייך ולא כמוך שלא בחרת בכך ...
 

כתבת : " למדתי להכיל את העובדה שגם אני אחת מהבנות האלה שיצאו עם בחור חמישה חודשים ונפרדו ממנו שניה לפני האירוסין." 

מסתמא את אחת מהבנות האלה שכל בן באשר הוא מתפלל לא לפגוש...
מסתמא את אחת מאותן בנות שנשלחו ע"י הקב"ה ל___ את בניו ...

כתבת : " לאט לאט הריח הזה שוב נהיה לי נעים למרות שלפני כמה שבועות הוא היה גורם לי לבחילה |
בגלל שהוא הזכיר לי אותו. "
מסתמא את אחת מאותן בנות שמסוגלות לומר על בחור יהודי שנתן לך מחייו 5 חודשים
שברגע שאת נזכרת בו את מקבלת בחילה ....

קיצר אני חושב שכדאי שכל אחד מאיתנו יסתכל על הדברים משני צדדי המטבע ....
שוב סליחה ואני מקווה שתפנימי גם את הדברים הנ"ל ותביני שליבך אינו סומק מליבו של אקסך...

תחשבי לעצמך למה הקב"ה הפגיש ביניכם ואולי ייתכן שהקב"ה שלח לך דבר טוב
ואת פשוט דחית אותו בשתי ידיים ,  כדאי לעשות חשבון נפש לא רק , למה מה שקרה היה טוב
ולנסות לרכך את רגשות האשמה בפספוס , אלא גם כדי ללמוד לקחים להבא .

כיצד תשיבי לאותו בחור אותו חלק מליבו שנשאר אצלך ?

כיצד תשיבי לעצמך עוד שנה / שנתיים כשאולי תשני את דעתך , כמו שקרה לאחרים וטובים ?
כיצד תתמודדי עם העובדה שהגעת למסקנה הכ"כ לא בריאה שבחרת להיות רווקה...? 

שבע"ה יהיו לך החלטות משמחות בעתיד מתוך רצון אמיתי ולב שלם
אבל נראה לי שכדאי להתחיל לעבוד על מה שתוקע אותך
כך שאולי בפעם הבאה לא תגיעי לכתוב מכתב נוסף על בחור אחר חצי שנה אחרי ....

בע"ה בשורות טובות וחג שמח .

יחד עם זאת, ככה זה מכתבים. אדם כותב מהרהורי ליבו את מה שהוא חווה ומרגיש.

מה שקרה-קורה עם הבחור גם חשוב, אבל לא מחייב שיופיע פה.

לפעמים כדי שאדם יוכל להכיל קושי או כאב של אחרים, ובעיקר של קרובים לו-

הוא צריך קודם להכיל, לאהוב ולקבל את עצמו.

אני חושבת שהיא אמיצה. היא אמיצה שהיתה מסוגלת להגיע לשמחה (כלשהי..) לאחר/ מתוך כאב.

אני מסכימה איתך, ומשוכנעת שגם היא, כי תקופת הרווקות אמורה להיות זמנית ואדם לא אמור לרצות להיות רווק.

אבל כשהמציאות היא כך, יש מקום להיות שלם עם המצב. לא תמיד נכון ללכת ראש בראש.

לפעמים דווקא כשאתה לא לוחץ, השפע מגיע. בע"ה!!

קודם כל, עלי לציין שהיה לי קשה עד מאד לקרוא את מה שכתבת

הרגשתי שאתה שופט אותי על מעשיי אבל אתה בכלל לא יודע את התמונה המלאה. אתה מנסה להראות את הצד שלו של הסיפור אבל אתה בקושי יודע את שלי!

שים לב שכמעט לא נתתי שום פרט על הבחור. או על הסיבה שנפרדנו.

כלום לא עלה בדעתך שאולי יש סיבה טובה לזה?

איך היית מגיב אם הייתי מספרת שהוא הסתיר ממני דברים מאד קשים במשך ארבעה חודשים?

איך היית מגיב לו היית יודע שגיליתי את הדברים הקשים האלו שניה לפני האירוסין?

אולי הסיבה שאני מרגישה בחילה כשאני חושבת עליו זה לא בגלל שאני רווקה בררנית שמזלזלת בבחורי ישראל אלא בגלל שהימים האחרונים שהייתי בקשר איתו היו מפחידים וקשים כי פתאום גיליתי כל כך הרבה דברים שלא הייתי מסוגלת בשום אופן להתמודד איתם?

מה היית חושב לו הייתי מספרת שהלכנו לייעוץ זוגי ואמרו לנו להיפרד כי אנחנו לא מתאימים אחד לשני? 

אולי פתאום היית יכול להסתכל על הדברים בצורה קצת יותר סלחנית?

שים לב שיכולתי לכתוב שהקב"ה הציל אותי מהבחור אבל זה לא מה שכתבתי. כתבתי שהקב"ה הציל אותי ואותו כי שנינו הבנו בסוף שעם כל הרצון הטוב שלנו, הקשר הזה פשוט לא יגיע לשום מקום טוב.

ואיך אתה יודע בכלל שהוא היה בתקופת יובש אחרי שהוא נפגש איתי?

כתבת: מסתמא את אחת מאותן בנות שנשלחו ע"י הקב"ה ל___ את בניו ...

 אני לא יודעת מה היה אמור להיות במקום הריק. אני יכולה להעלות השערות למיניהם אבל מעדיפה שלא. גם המשפט הזה וגם המשפט לפניו היו די קשים בעיני. בחורים מתפללים לא לפגוש בחורות כמוני? איך אתה יכול להגיד עלי דבר כזה? אתה בכלל לא מכיר אותי!

אולי גם אני השקעתי חמישה חודשים מחיי?

אולי גם הלב שלי לא עשוי מפח וגם לי כאב כשגיליתי שהוא הוליך אותי שולל חמישה חודשים?

אולי גם אני יהודיה טובה ונחמדה?

אני לא באה כאן כדי לשפוט אותו או כדי להטיח כלפיו על מה שקרה. כל הכתיבה שלי עסקה בניסיון שלי למצוא אור בתוך החושך הזה שאני נמצאית בו.

בניגוד למה שחושבים על רווקים מבוגרים, אנחנו לא מוותרים על זוגיות מסיבות שטותיות. אנחנו מבררים לעומק כל דבר שאנחנו עושים, מתייעצים ובוחנים לעומק.

אני התייעצתי הרבה עם אנשים שמכירים אותי טוב וכולם אמרו לי את אותו הדבר. כולם אמרו לי לא להמשיך להיות בקשר עם הבחור.

ברור לי שהיו הרבה דברים בקשר עם הבחור אבל עם כל כך הרבה אנשים אמרו לי לחתוך ואני הרגשתי שזה הדבר הנכון והבחור חשב שזה הדבר הנכון, קשה לי להאמין שהקב"ה שלח לי דבר טוב וויתרתי עליו. קשה לי להאמין שאני אתחרט עוד שנתיים כי ההחלטה באה ממקום כל כך עמוק ומבורר.

מה אני יכולה להשיב לאותו הבחור?

האמת היא שפעמיים כבר כתבתי לך את מה שאני אשיב לו ופעמיים מחקתי ואז הבנתי שזה לא המקום לכתוב את תשובותיי לו. יש לי מה להגיד לו ואמרתי את מה שיש לי להגיד ואני עומדת מאחורי ההחלטה וגם הוא.

אני שוב לא יודעת איך אתה יכול להחליט שההחלטה שלי לא להתחתן לא הייתה בריאה. אתה לא יודע את הפרטים של ההחלטה בכלל. ושוב, אני באמת חושבת שיועצת זוגיות די מבינה בתחום הזה. היא זאת שעזרה לנו להבין שזאת ההחלטה הנכונה כך שברור לי שלא תהיה לי התמודדות כזאת.

כתבת: אבל נראה לי שכדאי להתחיל לעבוד על מה שתוקע אותך 

ואני שואלת שוב, איך אתה יודע שאני לא עובדת על מה שתוקע אותי? אולי התובנות שלי נבעו בידיוק מעבודה על זה?

איך אתה יודע שיש בכלל משהו שתוקע אותי? אתה לא יודע עלי כלום!

כאב לי שחרצת את גורלי בצורה כל כך חד משמעית. כאב לי שאתה רואה אותי בצורה כל כך שלילית וכאב לי שלא היית מסוגל ללמד לכף זכות כשקראת את מה שכתבתי.

המטרה שלי הייתה לחזק את עצמי ואולי על אם הדרך לעזור לאחרים ואני הגשמתי את מטרתי לפי התגובות שקיבלתי כאן ובפורום השני ובפניות אישיות.

אני לא יודעת מה המטרה שלך אבל כואב לי שהרגשת שזה נכון לפגוע כדי להשיג את המטרה הזאת.

אוקיי, ניסיתי לבין מאיפה נובעת התגובה שלך כלפיי שהייתה די מאשימה אז קראתי את ההודעות האחרונות שלך בפורום וראיתי את מה שכתבת על אותה הבחורה שיצאת איתה שלושה חודשים והיא חתכה.

האמת היא שחבל לי שלא ראיתי את זה לפני שהגבתי כי עכשיו אני מבינה שאת מה שכתבת לי, כתבת מתוך מקום של כאב על גורלך...

אני מתנצלת על דבריי הקשים ומצטערת כל כך שכרגע כואב לך.

אבל, אתה חייב להבין שהסיפור שלי ושלך מן הסתם לא אותו הסיפור. אני לא הבחורה שפגעה בך. 

בכל אופן,אני אשמח לעזור לך להכיל את שלך אם תרצה...

בהצלחה לשנינו בהמשך.

לא היתה כוונה לפגוע , מה גם  שאין ל__אלא מה שעיניו רואות

שוב סליחה על הראיה המצומצמת (מבחירה או שלא מבחירה )

בע"ה שיהיה חג שמח לך ולכולנו .

ושהיא מרגישה שגם לו לא היה נכון להתחתן איתה...

מסכים עם כל מילה.

היעוד שלנו בחיים הוא להיות אנחנו, במקום שה' שם אותנו, ולא במקום שהשכנים/הורים/חברים שלנו רואים אותנו.

תצליחי.

זו שעת רצון גדולה . כדאי לבקש בקשות מהקב"ה וכמובן על גאולה פרטית וכללית.

שנה הבאה אני אצל ההורים שלו בליל הסדר.. (אם אני אדע מי הם.... בעיה קטנה..)

 ובלי כל הכללים של שנה ראשונה אצל הכלה..  

הרבה פעמים זה קורה לי שכשאני חווה איזו חוויה או מבינה איזו הבנה חדשה פתאום זה מהדהד לי מכל הכיוונים!

השנה גם אני החלטתי להיות רווקה, להיות כאן ועכשיו. ה' עשה איתי חסד גדול שאיפשר לי להבין את זה. איזה לילסדר מתוק היה לי השנה! הרגשתי שממש יצאתי מהמיצר הזה, מהמסכנות, מהעצבות, מהתחושות של "מה דפוק בי"ן "למה זה מגיע לי"...

לפני שבועיים בעקבות סדרת פגישות מתישה אמא שלי אמרה לי: "או שתתחתני עם הבחור הבא שמציעים לך או שתפסיקי להיות מסכנה!" ואז הבנתי שלהיות רווקה זאת הבחירה שלי! שהחיפוש אחרי האדם שאיתו אני רוצה לבנות בית הוא הבחירה שלי ממש! זה לא עונש משמים להיות רווקה עוד שנה, זאת בחירה ואני זאת שעומדת מאחוריה...

הרבה פעמים שמעתי את המשפט "אפשר להתחתן עם כל אחד, ואז מתחילה העבודה..." אני מבינה את זה, מאמינה שזה נכון, ובכל זאת לא מוכנה. אני רוצה לבחור, אני בוחרת לבחור את הבחור... ושהוא יבחר בי...

בקיץ הזה בעזרת ה' נלבש לבן ונתפלל לטוב!

איזו שאלה נחמדה: "מה אמורים להרגיש כשאוהבים"?....  שאוהבים.

ובניסוח של כמה שנונים פה, היה אפשר לכתוב בנוסח של "בדיחות פורום": בחורה כותבת - "בחור מקסים-מקסים-מקסים"  ואח"כ מוסיפה "שכלית... אבל הרגש.."..

ולגבי ה"מתנות"..  יש באמת לפעמים הבדל בין בנים לבנות בנושא הזה.

לכן, כדאי אולי לראות מה מבחינת המידות שלו - אדם טוב, נדיב, מתחשב?  אם כן, אז הנקודה של ה"מתנות" בשלב הנוכחי של החיים לא קריטית..

אם תתחתנו - כבר תוכלי להגיד לו שאת אוהבת כאלה דברים, בגלל התשומת לב..

מה אמורים להרגיש כשאוהבים?

אמורים להרגיש שיש כאן נשמה תאומה..שיש כאן מציאות שמצאת את האבידה שלך..

ולעיתים, לפני החתונה הרגש פחות חזק זה אומר שאחרי החתונה הוא יתחזק..

ומטבע הדברים, אחרי שתתחתנו תרגישי יותר את החיבור ביניכם 

לגבי השאלה של המתנות..גברים פחות קונים מתנות, זה לא הצד החזק שלנו..זה לא אישי נגדך

ולסיכום - נשמע שיש כאן צרות של עשירים : )

עלו והצליחו!

לק"י

ו.. תעשי התבוננות בעצמך למה את לא מרגישה משהו-

• אם זה בגלל שאת פוחדת להיפתח מבחינה רגשית-ולהיפגע ח"ו.
• אם זה כי הוא לא משדר שזה הדדי.
• אם זה פשוט חדש לך.

ו.. מה זה נראה לך לחשוב עליו בלי הפסקה?? שכל? חחחח.. מותק..

בהצלחה!! והרבה מזל טוב..

תודה על ההתייחסות..

אבל,

זה נשמע שאני רוצה את המתנות, אבל לא. למרות שגם זה נחמד.

זה עניין של התייחסות, שגם הוא חושב עליי, שהוא רוצה לשמח אותי.

זה לא קצת מביך לדבר איתו על זה בשלב כזה?

אוך, בנים.

מה עוד צריך?

וואלה לא יודע,

לא בטוח בכלל...

איך יודעים שזה לא עניין של קמצנות?

גם אם זה עניין של קמצנות, תחשבי אם זה ממש מפריע לך שהוא קצת קמצן.. זה סובייקטיבי ממש! 

יש כאלה שזה יפריע להם מאוד ויש כאלה שלא...

[לא עניתי לך על השאלה איך יודעים שזה לא עניין של קמצנות, כי אין לי תשובה לזה,

רק הערתי הערה בנוגע לאם אולי התשובה זה שזה עניין של קמצנות..]

בנות ישראל הנפלאות,עד מתי נצפה שיקרו דברים מבלי להודיע על כך לצד השני? האם לא נחמד להעלות דברים ולראות את השינוי נרקם מול עינינו?

פתחי את הדברים,יקירתי, פשוט כך. העבירי את הכדור לידיים שלו, סביר שתופתעי מהקלות בה יתפוס אותו..

בתכונה הכללית שלו - אם הוא נוהג כלפייך בנדיבות,

לאו דווקא בנוגע ל"מתנות"..

לפעמים אפשר לראות את זה אפילו מהשמחה להציע כוס קפה..

נראה שהולך להיות נחמד, תבדקי אולי עדיין יש מקום.

למרות שאני בספק...

לכל עם ישראל

תעשו חיים...

פסח שמח גם לך ולמשפחתך!!! (מאמינה שהוא כבר כשר...)

שנזכה לצאת מ"מצרים" (כל אחד וה"מצרים" שלו).

בקרוב אצלך!!!!!!!

בתור אחיין של אחד מבכירי הישוב היהודי בחברון מי שרוצה מקום להשאר לישון שם שיגיד לי ואנסה לדאוג לו..