פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1478)

בס"ד בר"ה

רצה שתתאהבי בו, ולא יזיז לך הדברים האלה!!!

שאלת למה, עניתי!!

לא מצדיק ת'מעשה!!

פגישות ראשונות הן יותר תדירות, ולא מרגיש בנוח לפתוח דברים בפני מישהו שבקושי מכירים, וכשבכלל לא בטוח לאן פעמי הקשר..

הייתי משתדלת להבין זאת. בנוסף-יועיל מאוד שפשוט תשאלי אותו למה רק עכשיו,ואיך הוא מרגיש לגבי זה וכו'. מה שמקדם את הקשר זו לא השיחה בה הוא מגלה פרטים כאלו, כי אם השיחה שמבררת למה רק עכשיו,וכו'..

ב"הצלחה רב"ה.

שתראי שמעבר לזה וזה- הוא בנאדם עם אישיות משלו

כשדיברתם על זה מקודם- כנראה הוא חשב על זה... הלב שלו בפנים- דפק חזק.... המוח רץ- ל"ספר לה או לא? מתאים עכשיו או עדיין לא?" "מזל שהיא מעלה את זה עכשיו... שזה יהיה כבר בשיח שלנו ואני לא אצלרך להנחית בבום חזק מידי... "

את יכולה לכעוס עליו

ולהפסיד את כל מה שהכרת עד כה את הבנאדם כאישיות ראויה

או שאת יכולה להניח את הגאוה בצד- ולנסות להבין

ואז לברר עיניינית- המגבלה הרפואית שלו- כמה משפיעה על נישואין? כמה תהיה קשה לך?

זה שהוא ביטל- מה? מי? מו? כדאי ללכת לאדם חכם שמכיר אותו ואת הנסיבות לברר מה היה שם...

בס"ד

עם הגעתם לפגישה 10 סימן שגם את מוצאת בו עניין וסה"כ דברים הולכים בכיון טוב,

אז ברמה הזאת באמת חבל לפספס פה משהו נראה רציני...

לגבי זה שהוא לא אמר באמת אתם צריכים לפתוח את זה ביחד,

בתור אחד שעבר משהו דומה אני יכול להגיד שבאמת עם היו אומרים לי את זה על הפעם הראשונה או השניה הייתי חותך אבל אחרי העמקתי הכרות עם בן אדם אז זה באמת מתגמד (ואולי זה היה השיקול שלו)

יהי רצון שתזכו לאמונה שלמה 

ועם זה מתאים אז ...

חופה שמחה וקדושה ממש

ומה טוב להרבות בתפילה 

שתפילה מכניסה סיעתא דשמיא

שלאף אחד לא צורם שהוא סיפר בפגישה 10!!!

אני חושבת שהרבה פה (אולי אני טועה?) יסכימו איתי שאפילו אם מגיעים לפגישה 6 - כנראה שיש פוטנציאל (בתנאי שהפגישות לא אורכות שעה גג ושהם יוצאים למטרת חתונה ולא למטרות אחרות).

למה הוא מחליט על דעת עצמו לעדכן רק בפגישה 10?

אם זה לא סיפור גדול - שיסמוך עליה ויספר לה בפגישה 6-7 (גג).

היא כבר תחליט אם להגיע איתו לפגישה 10 ויותר או לא...

אני חושבת שכדאי לבדוק אם זה באמת קרה בגלל הסיבות שהציעו פה (פחד וכד') או שהוא גם לא כ"כ רגיש ואכפתי.

אני חושבת שזה קצת מעיד על הבן אדם (למשוך בחורה 10 פגישות ואז להפיל עליה סיפור "שולי" כביכול??? או שלא אכפת לו מה תרגיש, או שהוא לא חכם במיוחד ובאמת לא חשב שיש בזה בעייה...).

שתבדוק אם זה מתאים לה לחיות עם בן אדם כזה...

זו עניות דעתי (אשמח לשמוע מה דעתכם על מה שכתבתי: האם אני כ"כ ביקורתית או שיש משהו בדבריי?).

ב"הצלחה לכולם!!!!!!!

ושבוע טוב ומוצלח

אני לא חושב שלאף אחד זה לא צורם שהוא סיפר רק בפגישה העשירית. אבל את יכולה לדמיין כמה פעמים הוא יצא לפגישה במחשבה של הפעם אני אספר לה... וחזר הביתה בהרגשה של אני כזה אפס, איך שוב לא סיפרתי?!

אז ברור שנכון לספר דברים שעלולים להפריע בשלב יותר מוקדם, אבל במקום להתרכז בזה שהוא לא עמד בנסיון שלא בטוח שאנחנו היינו עומדים בו, נכון ללמד עליו זכות ולהתרכז בהכרעה בסוגיה של להמשיך או לא.

אגב, אני בטוח שלשואלת כנראה קשה באופן טבעי לא לשפוט אותו, אז לפחות תפקיד המגיבים הוא לנסות לגלות טיפה יותר אמפתיה למצבו ולנסות לגרור את השואלת לנקודת מבט זו - שאגב, כנראה תעזור לה לקבל את ההחלטה היותר נכונה בסוף...

נכון, הוא באמת לא בסדר.

מה שהוא עשה זה לא מקובל, ואולי אפילו לא מתחשב

ולכולם זה צורם ומפריע

ההבדל, שתמיד מנסים לראות את החיוביות בדברים.

ולא מחפשים על מה לפסול.

למה הוא עשה את זה כבר נאמר והוסבר כמה פעמים.

שלא להגיע לכאלה מצבים.

ולדעתי זה שהוא סיפר רק בפגישה עשירית זה משקף המון.

אצלי אישית זה היה שובר אמון.

וזה כל עניין הפגישות. באים,שומעים,אומרים, ועושים חושבים אם מתאים לנו מה ששמענו..

בס"ד

הכל תלוי אייך הקשר מתקדם

בתור אחת שיצאה עם בחורים כאלו שבהתחה קצת כעסה
אבל אחכ הבינה.. שכל זוג כיבול מתקדם בקצב שלו
גם ככה זה לא פשוט להפתח ולספר על בעיה רפואית..

עכשיו אחרי שהגעתם לרמת פתיחות שכזאת גם את תרגשי הרבה יותר לשאול אותו
ולהבין יותר מהיא אותה בעיה

בהצלחה

עוד יותר, בכל פגישה שהוא לא מספר על זה, מתוך מחשבה, שאחרי כזה קשר, הבעיה שלו לא כ"כ תפריע לך. וזה לא ממש נכון! זה רק מכאיב הרבה יותר.. על בעיות רפואיות אפשר לספר מפגישה רביעית כבר, ולא למשוך את זה.

(אני לא נכנס למס' הכמותי שראוי לספר) אבל העניין הוא שהיא תזכה לראות את יתרונותיו מול חסרונותיו ולא תפסול באופן מיידי כי היא שמעה בנתיים חסרון אחד ללא יתרונות כנגדו.. אני לא חושב שהמטרה המרכזית היא לנסות לקשור את האדם ריגשית באופן ממוקד ומתוך כך להמשיך בזוגיות..

בתור אחד כזה שאת מדברת עליו (שאמור לגלות את נבכי אישיותו וסודותיו הפנימיים)

ניסיתי כבר הכל וכל פעם היה אחרת:

סיפרתי בפעם השלישית- היא אמרה שאני מתקדם יותר מהר ממנה וחתכה

סיפרתי בפעם הרביעית -  היא שאלה למה אני מספר בכלל בשלב כל כך מוקדם, עדיף קודם לזכות בליבה ורק אחר כך לספר וכך היא תבחן את הנושא בצורה יותר אוביקטיבית

סיפרתי בפעם השביעית - היא התעצבנה שפגעתי לה באמון

בהתחשב בזה שדייט 3 אצל זוג אחד זה לא דייט 3 אצל זוג אחר (התקדמות)

ניסיתי לספר בצורה כזו ובצורה אחרת וכל פעם היתה תגובה שונה

בקיצור לכן אני אומר תספרו עד 10 לפני שאתם מחליטים החלטה פזיזה של לסיים קשר בגלל משהו שנשמע לכם מפוצץ אבל הוא יכול להיות סתם עכבר, להקשיב עד הסוף, לשאול, לדבר על החששות לישון על זה לילה ואז להחליט

לכם אני אומר שהקב"ה נתן לנו אמצעי נוסף לסינון ועלינו לברך על כך מי שלא רוצה, כנראה שזו לא זו

*לשון זכר ונקבה יכולים גם להיות הפוכים - לא תמיד הגברים הם החולים...

ולסיום תגידו לי אתם מה אתם הייתם עושים, מתי הזמן האידיאלי

ובטח שאף אחד לא יכול לענות עליה.

השאלה הנכונה שאת צריכה לשאול היא האם הוא מוצא חן בעינייך, האם הוא מתאים לך, האם את מוצאת חן בעיניו, האם נראה לך שזה האיש שאתו את רוצה להוליד ילדים ולחיות יחד באושר עד מאה ועשרים.

אם כן אז בהחלט לא משנה מתי הוא סיפר לך ומה הוא סיפר לך.

אם התשובה היא לא - אז גם כן אין שום חשיבות לשאלה שלך.

אם הייתה לך כזאת היית מבינה ש:

א. בן אדם כזה רוצה שתראי אותו מחוץ למגבלה, ולכן הוא לא יכול לספר לך בפגישה ראשונה.

ב. הוא לא מעוניין שבעייתו תיוודע לכל, ולכן הוא מספר רק כאשר הקשר מתקדם.

אם את לא מבינה את זה, איך לומר, את כנראה לא מכירה מצבים של בעיות רפואיות מגוף ראשון. כדאי שתסגלי רגישות לאנשים עם קשיים שיש עליהם סטיגמות קשות.

ביטול חתונה זה משהו קצת אחר. שם גם אני לא יכולה כל כך לדעת למה זה קרה - מי אשם, הוא או ארוסתו הקודמת. זה דורש יותר בירור לעומק.

במיוחד אם זה בעיה מהותית שמהווה מגבלה.

לך תדע מה הוא עוד מסתיר ממך. חייבים לספר את זה יחסית בהתחלה.

בד"כ עדיף בסביבות פגישה שלישית.

אין זה המקום לטראנסים.

לדעתי.

בס"ד בר"ה

מנגינה מזרחית ונעימה..כיאה לחופה אמיתית!!!

את יודעת איך החופה נראתה???

זה לא יקרה בשנית!!!!

בס"ד בר"ה

ברור שאצלי לא יהיו טראנסים בחופה עצמה...אבל בלילה מאוחר, ב-ר-ו-ר שיהיה!!!!
זה אחלה סיומת לערב!!!

חופה של הרב סבג..ככה היא נראית!!!

ת'כלס זה מוריד המון מהלחץ, ולא חסרה קדושה מרוממת!!!!

יש ביוטיוב עוד חופה שלו, אני חושב שזה החופה של הבן שלו (החופה השניה)

בס"ד בר"ה

וזה לא שמחה שטותית!! זה שמחה דקדושה!!

ואם אתה מתעקש שזה שטות אז "מילתא דשטותא" יותר מתאים!!

ואתה מוזמן אלי מחר, יש שיעור שלו פה...

לא רעה

ושדות? גם החופה שלך תהיה ככה?

מסכנה הכלה, איך היא לא חטפה התקף לב בנתיים?

או שזה רק אחרי החתונה?

ההורים שלי בשוווווווווווווווקקקקק!!!!!!!!

לא הבינו מה נפל עליהם

קומי אורי-

לא הבנתי איך החופה נראתה?

?

סוג של חינגה..

בס"ד בר"ה

וואי אחותי, תודה תודה תודה!!!!!!!

את לא מבינה איך אני מתרגש!!!!! שנים אני מחפש ת'שיר הזה!!!!

וואי איזה כיף...

יאללה זזתי להפוך ת'בית!!!!!!

ז-ה יהיה אצלי בחופה!!!! (כמובן באישור הכלה חח)

ואפילו יהיה נחמד גם מילים, אם זה לא מוכר..

תודה!

בס"ד בר"ה

בטח הוא שכח להוסיף <צ>

אבל בכל מקרה..

לכי תספרי לכולם 
מאור דניאל 
מילים: אלי זולטא, ניר אדוש ריחני ויורה בורמנטוב
לחן: אלי זולטא וניר אדוש ריחני



לכי תספרי לכולם 
שאת מתחתנת 
ואת מאוהבת 
במישהו אבדאי 

איך פתאום כמו חלום 
הוא שר לך שירי אהבה 
כמו האש שבסנה 
את נשרפת ולא מבינה 
הוא בכה ונשבע במזוזה 
את העיניים שלי 
ועל גג המכונית 
הוא צעק ואמר 

לכי תספרי לכולם... 

קול ששון וקול שמחה 
כל השכונה שמחה בשבילה 
הילדה שגדלה 
והפכה פתאום לאישה 
תרקדי יפתי 
תרקדי עיניים שלי 
אהבת נעורי 
את חיי

"אם זה טוב ואם זה רע- אין כבר דרך חזרה.."

אבל לא בחופה. תוך כדי הריקודים..

אני תמיד אוהבת להגיד לאנשים שיעשו את מה שהם אוהבים כי "מתחתנים רק פעם אחת, לא?!"

זה קצת אירוני אבל על כל חתונה צריך לחשוב כאילו היא היחידה! 

מצחיקה

חחחחחחחחחח

עוד השנה! יקירתי, עוד השנה!

ואם את רעת מזג אז זה כמובן בגלל היופי

לקרוא את התגובות כי אין לי אינטרנט, פשוט הזדמן לי...

באמת מעניין איך בודקים את זה...

לכל אחד הטעם שלו בחיים.

כל אחד נמשך אל טיפוסים אחרים.

זו אוהבת כך וזה אוהב כך ולכל סיר יש מכסה משלו.

ולכן אין כל אפשרות לענות תשובה ברורה לכאלה שאלות.

מה שברור הוא שלאנשים בעלי הופעה נאה יותר קל בחיים. יותר קל להם בלימודים, בעבודה וגם במציאת בני זוג.

זה אולי לא צודק אבל אלו הן עובדות החיים.

אלא איך מזהים מה משאיר את הבן אדם ב"משחק"?

אולי הוא סתם מסונוור מהיופי שלי (למשל) ולא באמת טוב לו איתי?

אשמח שתבהיר את עצמך...

הןפעה נאה במיוחד לטענת רבים,אז אולי ירצו קשר איתי בגלל זה וזה לא יהיה קשר אמיתי.

אם הוא נמשך בגלל היופי, עם הזמן הוא ייתחבר גם לאופי...

ואם הוא אהב את האופי שלה, עם הזמן הוא ילמד להעריך את היופי שבה...

זה באמת חשוב מה גורם לו לרצות בקשר?

כי אם אני יפה (למשל) - הוא ייצא איתי איזה חודשיים, עד שיפול לו האסימון שהאופי שלי מפריע לו, והוא סתם נהנה להיות בחברתי בגלל יופיי. 

אתה לא מבין לאיזה תסכול גדול זה יכול לגרום!!!!!

אתה יוצא מנקודת הנחה שמתרגלים לאופי/ליופי. זה לא תמיד קורה!!!!

המצב אכן בעייתי.

אני לא חושב שברוב המקרים המציאות היא כזאת.

אני חושב שכאן 'חצי של מישהו' שאלה על דייטים ראשונים (גג דייט חמישי...)

אם זה עבר ואין חיבור מסויים (קליק בלע"ז) באמת יש כאן בעיה

,ומה יהיה אם,ואני לא מאחלת זאת לאף אחת-אם היא תתכער קצת?פתאום לא תהיה אהבה כי זו לא היתה אהבה אמיתית!בנים-תודו בזה בבקשה!

יותר יכולים ליפול בזה מאשר בנות.והמבין יבין.

בנות, בבקשה. אל תתחסדו...

כולנו בסופו של דבר חיצוניים (במידה כזו או אחרת), נכון, מראה יכול להטעות. אבל בסופו של דבר, לכולנו חשוב המראה, ומראה טוב יכול להאריך קשר בכמה דייטים לפחות.

וזה לא בהכרח שלילי (אם לא נסחפים...), מה שחשוב זה לדעת להעביר את הקשר למקום יותר עמוק..

מישהו רק בגלל המראה. בכל זאת תסכים איתי שלרב הבחורים זה הרבה יותר תופס מקום,לא?לכן יש סיכוי שבחור יבסס על זה את הקשר מה שמכונה בלשון חז"ל "אהבה התלויה בדבר"ואהבה זו אינה מתקיימת כשבטל הדבר-היופי.

זה כן ישמש כ'דלק' לקשר.. אבל לא גורם מרכזי.

אגב, "אהבה התלויה בדבר" זה לא רק מראה חיצוני, זה גם חכמה, ממון וכו''...

כל אהבה ששייך בה תנאי, כשיתבטל התנאי/הגורם...

(וכל הדברים האלו, נכונים לא רק לבנים)

בין בנים לבנות.

אדם שעלול להימשך רק בגלל היופי, אני מניח שהוא צריך להיות גם מאד לא בוגר.

אולי אני טועה אבל זו המציאות שאני רואה.

אז ממילא הפנימיות  שלכם לא תתאים והעסק ידעך מאליו

או שיתברר למפרע שהפנימיות כן מתאימה והמראה החיצוני שהיה בהתחלה עיקר יהיה טפל

אני לא מאמינה שזה קרה!!!!ברוך ה'!!!!

שתזכו להקים בית נאמן בישראל ושתמיד תהיו מאושרים!!!!

בהזדמנות זו אני חייבת לציין שהרבה זמן אני קוראת בפורום הזה ,ותמיד נהנתי מהתגובות השנונות שלך וגם למדתי מהן-ממך.לכן אני מרגישה שאני מכירה אותך ושמחה באמת,מכל הלב בשמחתך!!!

אין לך מושג איזה מצב רוח עשית לי!!!

מזל טוב!!

רק שמחה ונחת עד 120 ביחד,

מתוך אהבה, אחווה שלום ורעות!

בס"ד בר"ה

שתזכו לבנות את ביתכם על אדני התורה היראה והחסידות, קדושה וטהרה, אמונה ושמחה, פשיטות ותמימות...

זרע חייא וקיימא...הולכים בדרך הנ"ל

שלום ואהבה שישררו ביניכם לעד!!!!

ב"ה שהרגע המיוחל הזה הגיע סוף סוף...

אני מאחלת לכם מכל הלב-

שה' ישפיע על ביתכם מטובו הגדול, הרבה ברכה והצלחה,

שהאהבה תגדל ותתעצם בינכם תמיד,

שתלמדו לכבד ולהכיל זה את זו, בסבלנות, כבוד ועדינות.

והכל בבריאות איתנה!

רק טוב והרבה הצלחה!

הייתי חייב

שמוליק ואלירז היקרים.

שתזכו לכל הטוב שבעולם

שתזכו לבנות בית נאמן וחם. מלא בילדים ובקדושה!

ואיך אפשר בלי-

מזל טוב

עוד זוג פורום שוגר לחלל העולם (או-הארץ הקדושה) בהצלחה....

אך היום זו אחת הדרכים היותר יעילות להכרות. גם בציבור הד"ל.

יש מחסור בהצעות ובשדכנים (שבאמת יקדישו לזה זמן..) עד כדי כך שלפעמים אדם צריך להיות פעיל בעצמו ולחפש מישהו שיכול להתאים לו.

יצאו זוגות מזה, אז מה יעזור אם נצא נגד? בשטח זה עובד.

אבל חייבים להיות מאוד זהירים, ולא לשכוח את חוק הדתיים השלובים, שכמעט תמיד ניתן למצא.

לברר טוב טוב לפני שנפגשים ולהשתדל לעשות זאת בדרך הטהורה ביותר (לדעתי, דרך מישהו נשוי מהפורום שבעניינים..).

אבל חובה לברר בפועל (יעני לא לסמוך על האינטרנט.).

כלומר אם הוא אומר שהוא לומד בישיבה מסויימת, באמת לאמת ולבדוק את זה, כי כל אחד יכול להנפיץ באינטרנט ולצערי זה קורה יותר מידי.

אמנם ב"ה יש הרבה זוגות שהכירו באינטרנט, אבל כבר ראיתי הרבה אנשים שלא ביררו ואכלו הרבה עוגמת נפש.

יש אתרים נורמליים. צריך עיניים בראש וקריטריונים לברר היטב (ביחוד בנות) לפני שנפגשים.

[כמו כן, לא להתייחס מראש לכל מיני טפשים מחו"ל שנוקטים בשיטת ה"עוקץ" - דהיינו שולחים הודעה אנגלית, מתורגמת לעברית עילגת "ראיתי את הפרופיל" וכו'.. לפעמים רוצים להרוויח מזה כסף, לפעמים סתם]

אבל ככלל, יש אנשים טובים שמנסים גם כך.

כמובן, יש יתרונות אם מציע לך מישהו שכבר מכיר את שני הצדדים קצת.

ויש גם את הפורום הזה, עם מנהליו היקרים שמוכנים לעזור למי שחושב שמצא כאן מישהי מתאימה (ולהיפך), ולברר דיסקרטית.

אבל מבחינתי זה הכל בדיעבד.

מי שמוצא את זיווגו מבלי להזדקק לשירותי האינטרנט, אשריו.

כמה שפחות להיות תלוי בכלי כ"כ מורכב כגון זה.

אם כבר נכנסת, אז יש אתרים טובים, שיכולים לסייע וכו'..

זו דעתי.

אני בכללי חושב שיש בה הרבה יתרונות על שיטות אחרות.

אבל זה סוג של הכרות אחר, צריך ללמוד איך עובדים איתו בחוכמה ולא נקשרים עוד לפני שהכרנו באמת את האדם שמאחורה.

רמאים יש בכל מקום,

זה שיש כמה מקרים לא טובים, לא גורמים לשיטה להפסל.

בכל מקום צריך להזהר,

ולנו כציבור, כלל לא בעיה לברר על אותו הבחור, יש לנו ב"ה חוק!

בירור טוב בכל שיטה, וגם דייטים זה בירור!

באינטרנט,

אתה יכול להגיע לכל העולם.

אתה יכול לעשות קדם דייט (אני יודע שזה לא דייט, אבל זה בהחלט הכרות ובירור) מהספה בסלון

את יכולה לפנות לאותו בחור בלי להתבייש.

אבל יש גם חסרונות,

רובם ידועים.

שמעתי שהרבה הכירו דרך הכרות באינטרנט והתחתנו,  

מצד שני גם שמעתי מכירים של הטרדות,

אז זה תלוי לאיפה את רוצה לקחת את זה....

סתם, צחקתי

זה בדיחה של סטודנטים.

השוואת תשובות אחרי מבחן. כל אחד בוכה על זה שהוא נתקע בשאלה מסויימת, תמיד יש את השוקיסט שטעה במה שאמרו מראש שיהיה במבחן, ובכל מקרה השיחה מסתיימת בזה שאם כולם טעו אז כנראה יתנו פקטור ויהיה בסדר...

זה פשוט אנלוגיה בין התפילה למבחן. לא עמוק במיוחד, אבל מעלה חיוך אם אתה סטודנט...

בקשר לתפילות

הזוי לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מה,רק דוני ערני ב1:30 בצהריים?

זה נושא שלדעתי צריך לפתוח אותו!!!

אז תתעוררו. טוב?...

אם תחשבי על זה לעומק, תראי שאין כיום, במציאות שבה אנו חיים, אפשרות להכיר מישהי בדרך אחרת.

אם בעבר יכלתי להכיר את אשתי בשכונה, או במסגרת תנועת 'בנ"ע', כיום מצב הדור מצריך תנועות נפרדות, וחינוך נפרד.

להכיר בשידעך זה לא אידאלי (ובנינו, גם אחרי חודשיים ושלושה לא מכירים...), אבל זו המציאות הנצרכת..

יכול להיות שהשיטה לא מתאימה לך. אם באמת את מרגישה כך, אל תהיי מחוייבת לה... תמצאי דרך אחרת (שמתאימה לך) להכיר את החצי החסר..

בהצלחה! 

אולי תסביר.

אני מתחיל להיעלב אישית

גם אנשים שהיו במסגרת בנ"ע וכאילו הכירו - ראו לא פעם אחרי החתונה שאינם מכירים כ"כ בעצם.. כי זה משהו שונה.

והנזק שנגרם מכל מיני "הכרויות" בוסריות במסגרת כזו, גם לנישואין שאח"כ, גדול לאין ערוך מה"תועלת" שאולי מישהו ימצא שם את זיווגו.  לא פעם גם חיפשו  דווקא במקומות אחרים כי "אין נביא בעירו".

וגם עד גיל הנישואין, לרוב היו רחוקים מהגיל של ה"תנועה", ומשיכת קשרים למשך שנים אינה טובה.

על כן, אין להצטער שאין מסגרת כזו. צריך להביא בחשבון שמתחתנים מתוך היכרות בסיסית, כמה שאפשר לפני כן, ובירור עניינו של האדם - ואח"כ בונים ביחד.

הכירות ספונטנית - בני עקיבא\ התנדבות\ עבודה זאת הדרך האולטימטיבית, והנורמלית ביותר,

ככה יגידו ואומרים רוב מי שיצא לכמה דייטים כושלים.
דבריך אינם מבוססים כלל מציאותית

בוודאי שיש להצטער שאין מסגרות כאלה, ויעידו כל הרווקים שאין להם מספיק דרכים להכיר.

כבר דיברו על זה מספיק וכל כמה ימים מישהו אחר פותח שרשור שנמאס לו לצאת לדייטים על פי גחמה של שדכן כזה או אחר.
צריך ליזום מסגרות כאלה! יש רבנים ששולחים את תלמידיהם למקומות התנדבות וכדומה כדי להכיר בנות!

מדבריך עולה החשש שאינך מכיר כל כך את המציאות.

הכרתי את זה ממש מקרוב..

לגבי עבודה - אכן אמרתי (זה כמו לגבי שכנים) שאם מישהו מכיר מישהי מקרוב ונראית לו מתאימה, אין סיבה שלא ליזום, ישירות או ב"תיווך".

ולהיות במסגרת של "להכיר הרבה בנות", כדי שאולי ימצאו שם מישהי - לדעתי הנזק רב על התועלת.

ואכן נכון, שלפעמים זה מאד מתסכל כל מיני "דייטים כושלים", אך דברים כושלים שיותר "ארוכים" מדייטים, בגלל חברה מעורבת בגיל צעיר - זה מתסכל הרבה יותר, וגם מזיק הרבה יותר. לצערנו, גם על כך יש עדויות מכל מיני "בעלי כוויות" מזה..

ולאידך, אי אפשר להכחיש שיש הרבה מאד שבסופו של דבר יצאו ל"דייטים לא כושלים" והתחתנו (דומני, חלק גדול מאד מהזוגות הצעירים בציבור שמסביבנו היום) - והם מאד מרוצים...

זה דבר טבעי שבמקום שכותבים אנשים שעדיין מחפשים, יובע גם תסכול - כואב - על פגישות כושלות. זה עוד לא אומר שבשיטה אחרת יותר טוב.

בנות בדייטים מאשר בחברה מעורבת

ודבריך (גם השניים) עדיין נטולים קשר מציאותי ( ולכן אני לא אוהב שאתה מראה "ידענות" בנושא ע"ג הפורום)

בנחת...

אפשר לחלוק ולהתווכח - בשביל זה קיים הפורום.

ראוי לדבר לגופם של דברים ולא לנסות למצוא למה השני לא יודע/מכיר את המציאות כשכלל לא מכירים אותו..  בפרט שזה לא נכון.  אין מה לעשות, גם בין אנשים שמכירים את המציאות, יכול להיות ויכוח.

מה שאתה "לא אוהב" זה ענין של טעם אישי. כנראה שיש לא מעט כאן שטעמם שונה. ולהגיד שוב "נטולי הקשר מציאותי" - עדיין לא עושה אותם לכאלה. זו דעתך על המציאות. כמו שאמרתי - יכולים לחשוב אחרת. אבל האמת היא, שזו לא "ידענות" במרכאות.. כמו שכתבתי לעיל - ואין טעם לחזור שוב ושוב - כל מה שכתבתי הוא מתוך הכרה מציאותית מקרוב ממש.

אלא יש אנשים שמעוניינים בהפרדה (וזו זכותם, כמובן) ויש שמתנגדים להפרדה. אך יש כפייה בנושא ההפרדה, וגם אנשים שאינם מעוניינים בה צריכים להתיישר לפיה, ברור שהפרדה היא חיסרון ענק כאשר מגיע עת מציאת בן זוג. 

כאשר רוב הרבנים סבורים שצריכה להיות חברה שאינה "מעורבת" (צריך להבין גם במה מדובר ואיפה לא מעורב ואיפה כן,וכו') אבל זה לא עניין של טעם או בחירה אישית,אלא עניין הלכתי כמו כל עניין הלכתי אחר..

נכון שזאת שיטה מלאכותית ומעט מאולצת..

אבל היא עדיפה מהתיסבוכים שנובעים מחברה מעורבת..

במיוחד בגיל ההתבגרות..

השיטה חיצונית ומרוחקת מהטבעיות.

היא הומצאה ומוסדה בעיקר כדי לאכוף את הבעיות של חוסר ההכרות ואי נעימות.

הרבה פעמים היא עוזרת לברוח מאחריות ולהקטין ראש!

אבל לא חייבים לקדש אותה.

מותר ואף מומלץ להשתמש בכל האמצעים שהקב"ה מעמיד לרשותינו כדי להכיר את החצי השני

בהצלחה

ולבלוע כמה צפרדעים, זה אחד מהם, אין מה לעשות.

תיהי חזקה.

למה לא גם וגם?

מה זה משנה מאיפה ההצעה מגיעה?

העיקר לברר טוב-טוב!!!!!!!!!!!! (גם אם ההצעה היא מאדם שמכיר טוב...)

ולרוב מעצבנת לחלוטין.

וברור שצריך לחשוב על עוד אפשריות,

וכן,

אולי גם על מסגרות מעורבות נורמליות בגיל נורמלי,

שיאפשרו היכריות מסוג קצת אחר.

בנתיים, זה מה שיש.

ואני טורחת להשמיע באוזני מי שמוכן את קיטוריי על חוסר ההיגיון בעובדה שיגיע ההוא משם ואני מכאן ויצא מזה משהו. אבל, באותה נשימה, לא מקובלת עליי דרך אחרת דוגמת ה"התחלות" או הסופים למינהם..

כך שנשארנו בעצם עם השיטה ה'רגילה', שהרבה ניסו והצליחה להם מעבר לכל הציפיות

גם אני מתנגד להתחלות למניהם,

אבל צריך לחשוב על משהו.

למה הדרך המקובלת כבר לא מתאימה?

שואלת באמת..

לצערנו אין ברירה אלא להשתמש בה, חבל ממש שאין מספיק מסגרות אחרות שאפשר להכיר בהם.

בעיני- זוג שהכיר ספונטנית, שלא בשידוך, יכולים להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב, כי כל הגישה היא אחרת, ואתה מביא את עצמך באמת.
לגבי חברה מעורבת- בנאדם שמכיר בשידוכים, יכול לפעמים להכיר יותר בנות מאשר מי שחי בחברה מעורבת והתחתן עם מישהי מהסניף.

המסגרות שתיארת כמעט ולא קיימות, וכשהם קיימות אז לעיתים רחוקות

הרבה אנשים לא יוצאים תקופוץ כי פשוט אין הצעות, ואין דרכים

פעם בני עקיבא היה הרבה יותר פופולארי... מלא זוגות יצאו משם, גם סבא שלי הכיר את סבתא, והוא רב שכונה...

היום הפרידו את תנועות הנוער, ויש הרבה פחות מגע

היום יש יותר דרך האינטרנט בלבד

אבל עדיין יש הרבה שמכירים דרך בנ"ע, ארגוני התנדבות, עמותות וכדו'..

הבעיה היא שאין הרבה אנשים שבאמת מוכנים להקדיש זמן גדול לשידוכים.

זה לא פשוט..

מפה אפשר להבין את הוראת חלק מהרבנים לתת 5000 ש"ח מכל צד לשדכן שמצליח.

זה מדרבן אנשים לנסות..

אבל אני נוטה להסכים איתך לגבי העניין שאין צורך בחברה מעורבת ע"מ להכיר,

אל לא דרך הרמיזה בזלזול כבודם של הרבנים האלו. תזהר בלשונך.

מי שחי בחברה מעורבת מכיר כמותית הרבה יותר בנות מאשר מי שהולך לשידוכים,ולמעלה מזה הוא מכיר אותן בדר"כ בצורה לא צנועה,לפעמים אף לא ראויה,ההיכרות היא לא ברמה הצנועה של הנסיון לבדוק התאמה לנישואין ומדובר בעולם אחר לחלוטין..

בוודאי שאם לאדם מזדמן להכיר מישהי בדרך מהוגנת אחרת - הוא לא חייב לעשות את זה דרך "שידוך".

אלא שבחברה שחיה בצורה "נורמלית" ולא מבזבזת את ההיכרויות בין איש לאשה על כל מיני "תחנות שווא" בדרך - זה לא תמיד מצוי.

וכמו כן, בשידוך יש יתרונות של בירור מוקדם ואיזשהו "מקדם התאמה", יודעים נתונים וכד'.

מה האופציה האחרת? שאדם יראה מישהי ויגש אליה? לא תמיד זה הולך; לפעמים "מחשיד", וגם אז - יכול להיות שאחרי 10 דקות יראה שמראה העיניים אינו תואם למה שקיים...

לכן, לדעתי, לא צריך לאחוז ב"פלומבות"..  צריך להגדיר מטרה: המטרה היא להכיר בדרך כמה שפחות מסובכת אדם שיש את מיטב הסיכוי ש"יצא מזה משהו" מבחינת נישואין.

אם יש חברים קרובים שמכירים מישהו מתאים. משפחה. או שדכן/ית "מקצועי/ת", טוב מאד.

אם מכירים מישהו/י מהשכונה וכד', ויודעים שזה קרוב למה שרוצים - גם טוב. או ישירות או ב"תיווך".

וגם דרך אתרי היכרויות מהוגנים באינטרנט אפשר. גם זה "שדכן". רק כיוון ששם האדם מעיד על עצמו - כדאי יותר להיזהר. לברר נתונים, לפעמים לברר עם אנשים שמכירים.

יש גם אתרים ("כולנו שדכנים", "שושבינים") ששם פונים אל מי ש"משדך" - מישהו מהשמפחה/חבר וכו' שמציעים להכיר מישהו.

קצרו של דבר - כל שיטה שיש בה צניעות, כבוד, ואפשרות לברר על מי מדובר בצורה סבירה, מה טוב..

שהשיטה הזאת עקומה, למה?

כי היא עובדת בצורה שנראית כהכי לא הגיונית שיש.

את פוגשת בחור פעם ראשונה בחייך וזה למטרת ח ת ו נ ה ???

כאילו, חברים שלי שאני מכירה אותם שנים, יש מצב שהייתי מאוד נרתעת אם הייתי יודעת שהקשר שלנו אמור להגיע לחתונה. אז לפגוש בן אדם שאיני מכירה, שהוא הכי זר לי, במטרה שהוא יהיה האדם הכי חשוב בחיי, שאיתו אתחתן. זה נשמע לי די בעייתי.

האמת היא שדווקא הרצון הבלתי הגיוני והמלאכותי הזה להגיע מ-0 ל-100 גורם להרבה קשרים להתפרק. כי כבר בפגישה ראשונה עושים החלטה - מתאים לי להתחתן עם כזה או לא מתאים לי, ואם לא מתאים, זה נגמר. אם היו יותר מרככים את התהליך, נפגשים כחברים ורק אחר כך חושבים על הקומה הבאה שזה נישואים, אולי זה היה אחרת. אני מודעת לזה שזה לא מתאים כל כך לדרך התורנית, ולכן זה לא ממש יתפוס, אבל פגישות למטרות חתונה יש להן יעילות מאוד נמוכה וסיכויי הצלחה לא גבוהים בכלל.

ככל שיש לך יותר השוואות כך הסיכוי שתמצאי קשרים עולה? לכן בסטטיסטיקה (אני מושפעת קשות מהתזה שלי...) מקובל לעשות את החיים יותר קשים ולהוריד עוד ועוד את הערכים הנדרשים להוכחת קשרים ככל שיש יותר השוואות.

ומה זה אומר לגבי שיטת הדייטים? אמרת נכון. יש אלפי זוגות וברור שלפעמים זה מצליח, כי יש כל כך הרבה ניסיונות, אז השיטה צריכה להיות דפוקה לגמרי כדי לא להצליח באף ניסיון (מה הסיכוי לא לדעת במבחן אף שאלה ולקבל 0 מאופס? ככה הסיכוי שהשיטה לא תצליח אפילו לא עם זוגות בודדים). עצם העובדה שהשיטה הצליחה עם זוגות מסוימים לא אומרת שהיא שיטה יעילה. אם נבדוק את מספר הכישלונות, אני בטוחה שנגלה הפתעות.

עם פחות כשלונות?

למה שזה יהיה הזוי ?

כך מכירים בצורה צנועה,וגם לא מתוקף של הסחפות אחר מראה חיצוני בלבד.

אם כ"כ הרבה נישאים בדרך הזו אז זה עובד.

לי אישית זה לא משנה,

העיקר שהבעל יהיה כלבבי.

האמת, שחלק מהפריטים שציינת פה  אלו סטיגמות..

בהצלחה.

בתור מי שמכירה את שלושתן.

ישיבת עתניאל היא זרם ליברלי ואינטלקטואלי מאוד, בנוסף לחסידות-רוחניות.

מה שרמת גן ורמת השרון - ב"ה!! - יותר שמרניות.

בכל מצב-

לרוב, בחורים בוחרים ישיבה בהתאמה להשקפת עולמם ולאופן ההתחברות שלהם

אבל תמיד יש "עופות מוזרים" שטוב להם במקום, גם אם הוא לא מתאים לכל הנ"ל.

כל מקרה לגופו.

לא שייך בעיני, לפסול בגלל ישיבה..

אם האופי של הבחור מותאם לאופי הישיבה - והוא בעצמו אומר זאת/ הובן שכך מתוך רמת ההיכרות ביניהם -

וזה ממש לא מתאים לגברת -

זו "פסילה" על רקע אופי והשקפת עולם, וזה לגיטימי לחלוטין.

וד.א. בית אל יותר מתקרב לרמת גן מאשר להר המור וישיבות הקו..

סתם דרך אגב..

לי כן יהיה חשוב.. הרי אני מחפשת מישהו שהכי יהיה קרוב להשקפת עולמי ולסגנון..

בית אל אכן יותר קרובה לרמת גן..

אבל יוצאת מתוך נק' הנחה שעשית חלוקה מאוד מאוד ראשית וכללית,

ולא נכנסת לפרטי פרטים,

ולו רק בשביל לבדוק כמה קריטי לגברות פה "שם הישיבה",

ולכן לא נתפס לדקויות, לחלוקה ולהבדלים הקיימים בין עתניאל לרמת גן ובין ירוחם לגוש..

באופן אישי, הישיבה בדרך כלל דיי מעידה על הסגנון הרוחני של הבחור, על האידיאולוגיה ודרך עבודת ה' .

אבל כמובן לא נותנת לה להכריע לגבי כל בחור ובחור,

משתדלת לבדוק כל מקרה לגופו-כי כבר התגלו הפתעות בעניין,

בחורים שנמצאים בישיבה שבסגנון האהוב והם לא בדיוק מחוברים לשם,

ובחורים שלומדים בישיבה שפחות בסגנון והם כן הולכי בדרך הטהורה והאהובה..

גילויים לטוב ולמוטב...

יהיה לי מספיק מה להשליך עליו גם בלי זה

כל-טוב סלה.

ואני חושב שאני ממש לא דומה לסטיגמה של הישיבה...וטוב לי שם....
ואני מניח שיש הרבה כמוני.

מעניין באיזה ישיבה הוא לומד- זה כן.

רלוונטי לגבי ההחלטה שלי אם לצאת איתו- זה לא.

וכמו רבים וטובים, גם אני שמה דגש על אופי ולא על סיגנון...

אני פתוחה לקבל הרבה סיגנונות.

מתחברת להרבה כיוונים.

אז מזה משנה באיזה ישיבה הוא לומד?

אני אישית לא שופט אנשים על פי מדדים חיצוניים.

בתור בייניש, אני יכול להגיד לכם שיש לי את השיעור הכי מגוון בעולם!

יש בתוך השיעור יותר השקפות מאשר מספר הבחורים.

אבל מי שרוצה לשפוט כך, שישפוט.

דרך אגב, הכותרת לא כתובה רק בציניות,

יש כאלה שזה מאוד משנה להם!

ישיבות זה בהחלט מדד.

לדוגמה אם מציעים למישהי שלא רוצה ללכת עם כיסוי ראש מלא בחור מישיבת בית אל זה לא מתאים, אבל יש ישיבות מסויימות ששם זה כן יכול להתאים.

אל תכנס לפרטים כשמדובר על הכלל, בגלל שמדובר על בני אדם.

לכל אדם יש הייחודיות שלו.

אם אתה כן רוצה לנסות להוציא דברים ששייכים או לא, תנסה להוציא עקרונות שמשותפים לרוב התלמידים בישיבה מסוימת וכו'.

לדוג': הדבר שמאפיין את התלמידים בישיבה מסוימת במרכז הוא שהם נורא בקטע של חסידות/אינטלקטואלים/ממלכתיים/וכו'.

אני בכ"מ אם הייתי בת אני מתאר לעצמי שהיו ישיבות שלא הייתי נפגש איתם..

ברור שישיבה מעידה על סגנון מסוים (וחלקי מאוד),
אבל זה לא אומר כלום על אופי הבנאדם

אני מסכימה איתך.

יחד עם זאת, בד"כ כשבחור מחליט ללכת לישיבה קיצונית כלשהי, כנראה שהוא מזדהה עם אופיה והדרך.

בהכללה.. לכן לא לפסול מיד, אלא רק אם הבירורים מאמתים את שחשבנו.

פוסק הרבה מאוד מההלכות בבית (כמו לדוגמא הכיסוי ראש של האישה וכו') ולכן זה משנה.

אם יציעו לי בחורים מישיבות מסויימות-לא נראה לי שאפסול, אבל אברר הרבה יותר לפני שאצא. 

יצאתי עם כמה והם עשו עליי רושם החל מלא כל כך טוב ועד לרע ביותר. עם הטובים שבהם היו "רק" בעיות קטנות, כמו לדוגמה, הוא לא הולך לקניון, אז אני אלך לבד ? הוא לא יכול לנסוע לאילת כי לא צנוע, אז אני אלך לבד ? הוא לא יכול ללכת לסרט כי לא צנוע, אז אני אלך עם חברות , אז בסופו של דבר ברור שאם אני צריכה כל הזמן ללכת רק עם חברות, אז בשביל מה אני מתחתנת?

הבעיות היותר רציניות היו בחברה שהפכו את הדייט לסדרת חינוך והטיפו לי מה לעשות בחיים, איך להתנהג ולהתלבש שזו מבחינתי שיא החוצפה. שהציגו את עצמם ככליל השלמות, כשהם התנהגו בצורה בוטה ביותר, יש לציין. כך שברור שזו לא רוח היהדות.

אני מודעת לכך שייתכן שנפגשתי עם חברה לא מייצגים, וזה לא הוגן שאני עושה הכללות, אבל - יש לי אח בבית והוא הסדרניק, ולצערי, אני שומעת את אותן דעות גם ממנו - שאני חוטאת, שהדרך שלי בעייתית, שהיא בכלל לא דרך, שצריך להיכנס בי בכל הכוח - הלו, איפה דרך ארץ?, זו התנהגות של בן ישיבה?

היו גם אלה שעשו עליי רושם של סגפנות יתר על המידה - לא אוהבים לטייל, לא אוהבים לבלות, אין טעם בכיף בחיים, יש חשיבות רק להולדת ילדים ולחינוך ילדים.

אז החלטתי שלא מתאים לי הזרם הזה, בין אם בגלל העדפות שונות בחיים, ובין בשל חוסר רצון להיפגש עם מחנכים/שופטים. אני את חוק לימודיי (גם האוניברסיטאיים) סיימתי בהצלחה, ואין לי צורך בסדרות חינוך נוספות. 

"לדוגמא רק הר המורניקים או רק לא גושניקים."

טוב מראש הזהרת שאתה קווניק, אבל עד כדי כך?

לא מכירה, והשמות לא אומרים לי כלום.

זה קצת מסבך את העניינים כששואלים אותי "איזה סגנון את מחפשת? כמו איזו ישיבה? תכווני..." ולי ממש אין תשובה. ואני מבינה שקטלוג עפ"י ישיבה יכול להקל ולכוון את ההצעות אבל, אין לי שמץ...

מצד שני, זה מצוין לדעתי לבוא בלי סטיגמות מיותרות, "אוה, הוא מ**** אז הוא בטח עילוי!" לא. הוא בחור נחמד מישבה כך-וכך, וזהו. הישיבה לא משחקת כאן יותר מדי תפקיד.

במצבי,

שואלים אותי - תגידי מה את מחפשת.

מה את עונה?

אני אומרת - יהודי, שמח ירא שמים, מידות טובות...

בס"ד אני לא מסכים עם shimi11 למרות שעתניאל נחשבת ישיבה פתוחה יחסית יש מספר לא קטן של חבר'ה שאני לומד איתם שהם הרבה יותר שמרנים מהרבה חברים שלי שלומדים בהר המור בבית אל ובמרכז הרב כל עוד הישיבה המדוברת הולכת במסלול ההלכה ומכבדת תלמידי חכמים אין סיבה להכניס אותה לסטיגמה שתפסול מראש אותה

(הקשיבו למילים. הכניסה שלא תשכחו בחיים...)

זה ממש מפחיד. האלה עם הברדסים נראים כמו אוכלי מוות. אם הייתי באירוע הייתי בוכה מפחד..ומהמוזיקליות.:S

חנקת אהוד..

באנה חיים בסרט!

מצווה היום.."

חוץ מזה שזה הזוי

זה ממש נמוך לו....

אולפנים שמתעללים בילדים!

הקטע.. בייחוד הגי'נגית.

בס"ד

אחת שגרה כרגע בארה"ב - אוחח זה קורעע

כי האמריקאים מסוגלים להתחיל לבכות אתך כשאתה עושה להם דברים כאלו!

שבת שלו

אחת שם כמעט התחילה לבכות...

מעניין איך הייתי מגיבה בכזו סיטואציה..

ולכן קשה בהתחלה להתחבר.

תני לזה עוד צ'אנס.

ומשתמש מדברייך שזה שהוא נלהב זה לא טוב.

מדוע ולמה?

למה נשמע מדברי שזה שהוא נלהב לא טוב?  ז"א איך אתה רואה את זה?

ואם זה כך אז כנראה רק בגלל שאני לא יודעת מה אני חושבת.. אז זה קצת תיק כאילו

שהוא רוצה ואני לא יודעת..או אולי לא רוצה.. מסובך קצת...

ותודה..

תחושות בטן לא מאכזבות,אני באמת מאמינה בזה. וכדי להיות כאלה-הן צריכות קודם כל לדעת בכלל.

אם לא קרה משהו שגורם לך להגיד לא {שזו התשובה הקלה שאנו בורחים אליה לעיתים},אין סיבה שתגידי את הלא הזה. חכי עם ה'לא' הזה, יכול להיות שהוא באמת יגיע בעוד כמה פגישות, אבל,דעי לך,שיכול גם מאוד להיות- שאת תודי לה' ולעצמך על שאמרת "לא" ל'לא'..

איך אומר שלמה ארצי? "תגידי לי כן תגידי לי לא, אבל רק תגידי לי משהו פה"- אנחנו רוצים תשובה, לדעת מה הלאה, שוב,יכול להיות שחששותיך יקבלו ביסוס,אבל יכולהיות שהן יקבלו ריסוס..

ו..מוזמנת לאישי ליתר הרחבות שחסכתי.

ב"הצלחה!

בס"ד בר"ה

"אין לי ממש סיבות נראות לעין כרגע.. בטוח שמתחת לפני השטח יש, אבל עוד לא עליתי עליהן"

אין מצווה למצוא סיבות, לפסול עליהן!!!

תשמחי שאין כאלה ועופי על זה

כל הישועות!!

לא נבהלתי חלילה מזה שהוא נלהב.. (אולי נהבלתי מזה שאני לא יודעת חד משמעית.. )

וברור שאין מצווה לחפש סיבות.. אבל יש תחושה כזאת (לא מוגדרת עוד..) להגיד לא..

אז זה הפרדוקס..

אבל את מוכנה לקחת את הסיכון שאולי תפספסי את הזיווג שלך?

בס"ד בר"ה

"לפספס את הזיווג"

אם הם לא התחתנו, זה לא הזיווג!!!

כידוע למי שמחפשת את האחד- הוא במקלדת מצד שמאל למעלה..

מסכימה עם שדות..

ואויי הסיכונים.. כל החיים שלנו זה סיכון אחד גדול.. מזל שיש ביטוח חיים.. מלמעלה..

לא האם זה "הזיווג" במובן שמיימי.

אלא אם עשינו את כל ההשתדלות הסבירה כדי שזה יהיה הזיווג במובן הפשוט. נתוני פתיחה טובים ומתאימים לבנין הבית מתוך כך.

ובמובן הזה - בוודאי שאפשר "לפספס"..  כלומר: אם מישהו יגיד, אני לא מתאמץ: דוחה הצעה, מקבל הצעה, סתם לפי "מצב רוח" עמום (לא מדבר על אינטואיציה בריאה שלפעמים, בזהירות, יש בה משהו); וסומך על כך שאם לא התחתנתי, סימן שזה לא זה, כי אחרת הקב"ה לא היה נותן...  זה לא שייך.  כמו כל דבר-מצוה, האדם צריך לעשות את השתדלותו.

בפשטות, הכלל הוא כמו שאומר המסילת ישרים לגבי ההבדל בין חוסר זהירות - שאת תוצאותיה אין האדם יכול לתלות בקב"ה, שציוה עליה - לבין פחד מופרז: צריך זהירות סבירה "היכא דשכיח היזקא", היכון שמצוי ההיזק.

מסתבר שכך גם לכיוון השני - השתדלות סבירה. לא צריך לחשוב שכל הצעה לא-הגיונית היא אולי "הזיווג"..

מצד שני, לא לנסות אפילו פגישה אחת נוספת, למרות שהיה נחמד, בגלל "תחושת בטן" (אולי הקפה לא היה טוב?..), זה נראה קצת "חוסר השתדלות", ולא בטוח שבמקרה כזה אפשר לומר, אם אני לא מתחתנת איתו - סימן שזה מהשמיים..

כמובן, תמיד אפשר להתאמץ לבנות גם מתוך מצב דיעבדי - אך לכתחילה, להשתדל לדייק.

שאפשר לפספס את הזיווג

לא כל חתונה היא עם הזיווג שלנו.

אחרת למה התפילה לזכות בזיווג משורש נשמתנו?

ובסופו של דבר כל זוגיות מחייבת תחזוקה...

אז יתכן שיש זוגות שיאלצו לעבוד יותר קשה... כי ה לא ה-זיווג שלהם..

אבל גם הפרות בע"ה יהיו לעילא ולעילא..

אבל מלכתחילה עדיף לבחור בדרך הקצרה ולא לפספס זיווג!

צאי לדייט שני, ואם התחושה תתגבר ותעיק עלייך יותר, אז כנראה שזה לא מתאים. אחרי הכל, הוא לא נראה לי טיפש, ואם לא נוח לך בחברתו, הוא יבחין בזה..

נכון שבפגישות הרבה מאוד הולך ע"פ תחושת בטן.

אבל אם אין משהו בולט שמפריע, חבל מאוד לתוך אחרי פגישה ראשונה על משהו קטן.

זה לא סתם אז תבררי עם עצמך, למה??

לפעמים התחושות בטן האלה צודקות וצריך להקשיב לרגשות גוף.

תחשבי טוב אם כדאי לפסול ולא תצטערי יותר מאוחר,

אבל אל תכפי על עצמך בכוח רק בגלל שהוא נלהב או משו כזה..

לתחושה הזו למרות שאין "היגיון" היו פעמים שהמשכתי ותמיד בסוף תחושת הבטן הראשונית היא זו שצדקה. לכי עם זה.

בגלל שאנו נוטים לשאול אחרים אז נראה שאולי זה סתם וכדאי להתעלם אבל כמעט תמיד עם הזמן נגלה שצדקנו.

לא חייב להיות שמשהו רע בו- פשוט לא מתאים לך.

דרך אגב- תחושת בטן זה ל א סתם!!!!!!   יש דברים קטנים שאנו יודעים ומכירים והם מתחברים יחד אבל לא תמיד אנו יודעים  לומר בבירור מה זה -אבל זה שם!!!  

תחשבי על זה:  כשמישהו עצוב ומנסה להסתיר- רואים את זה ותהיה "תחושת בטן" שמשהו לא מתאים (חיוך בחוץ עצוב בפנים)   גם במקרה כזה לא נדע לומר מה בדיוק אבל תחושתנו היא נכונה שמשהו לא מתאים.

רק אם יש מישהו שת מ י ד פוסל/ת אז כדאי לבדוק מה קורה ולמה אך במקרים של אנשים רגילים כדאי מאוד להקשיב לתחושת הבטן.

כן כדאי מראש להחליט עד כמה לבדוק, עדיף יותר משתי פגישות

בהצלחה

כבר מיואשת...

הוא ממש שבר אותי. אין לי כח יותר להיפגש...

אל תהיי חשדנית מעכשיו. זה בעיה שלו.

ועכשיו בטח הוא גם יגיד את טיעון המחץ..

"התלבטתי, כל פעם ונתתי צ'אנס..."

אוי זה כ"כ מעצבן.

!@#%$#^%$^&%&*^%^&#^%$^%$@#

תודה

מקווה שבאמת אוכל לסמוך על אחרים...

באמת שאין לי מושג איך אני עושה את זה.

הכוויה כואבת

@#!$@#%!#%  #$!%#!$%#$! #$ %!#$^@^&#!@%$# !#@% #!@%

$%#@$#@  $@ #$ ~$ ~@~$ ~#@#% ~ ~~%# %$~@# $~~

4 !@#% #$!%%$!#$ #$~$#@%!@#%!#% $@ %$% #@ 

 $##@%%$!#!@#$$%%%% !@!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני נגד אלימות,

אבל אין לו מושג באמת כמה אני כועסת עליו וכואבת!!!!!!!

היית מעדיפה שאחרי פגישה אחת הוא יתחיל למנות את כל הדברים שלא מוצאים חן בעיניו? הרי גם אם הוא ירצה להמשיך להיפגש איתך, את תגלגלי אותו מכל המדרגות אחרי שתקחי אותו בכוונה תחילה לבנין גבוה במיוחד... 

והוא אמר לך בפגישה שלא הכל מושלם - ואגב, באופן כללי, אין דבר כזה שהכל מושלם. אבל קודם כל הבנאדם רוצה לראות שאלו באמת דברים שבמבחינתו הם יותר מדי והוא לא יוכל להתמודד איתם. 

אז כנראה שאחרי הפגישה הוא כבר התחיל לחשוב שזה לא בכיוון - אז הוא אמר לך, במקום למשוך אותך עוד דייט ולהעלות שוב את הספקות שלו. 

נכון שהוא לא עשה את זה בצורה מאוד טובה מכמה בחינות, אבל יצאתם בסה"כ 4 פעמים. אל תקחי את זה כ"כ קשה.

שבת שלום! 

לבין להגיד "מאוד טובה לי איתך!!!!!!!!!! יש רק כמה דברים קטנים שאני צריך לבדוק אם מתאימים לי.." (ולהגיד מתחילת הקשר כל שנייה "איזה כייף שהכרנו, וכמה טוב לנו ביחד ב"ה וכו'").

לכולם יכולות (ויש) התלבטויות. גם לי היה... אבל לא הוגן להגיד x ובסופו של דבר להבין שההתלבטות הייתה גדולה ורצינית הרבה יותר...

ואני לא מעוצבנת מכך שזה נגמר, אני מעוצבנת שסמכתי עליו כ"כ, ודווקא בנקודה הזו - פגע בי הכי עמוק שאפשר!!!

אוף..

אחותי, קודם כל קבלי חיבוק גדול גדול..

ועוד חיבוק, לחיזוק..

ממש מבינה את הקושי ובעיקר את האכזבה..

עד שסמכנו על מישו!

ואין לי דברים חכמים מידי להגיד לך..

אבל קחי לעצמך קצת זמן..

ותנסי לא להשליך מהבחור הזה לכל הבחורים בעולם..

חוצמזה, שבמקרים כאלה, אני מנסה להכנס רגע לראש של הצד השני..

אולי הוא חשב שעדיף להיות כנה ולא למרוח אותך מעבר למה שכבר נעשה..

יקירתי, שבעז"ה האיש שלך ימצא אותך מהר מהר...

קבלי גם

אבל שוב - שמחה על הכנות!!!!!!!!! אני לא רוצה שבעלי לעתיד יסתיר ממני עובדות (אפילו שהם כואבות),

אבל למה א"א להיות כנה כל הקשר???

למה כל הזמן הוא רק מאכיל אותי שטוב לו וכמה טוב שהכרנו,

ופתאום ביום אחד - משתף אותי בהתלבטות ומייד חותך????

לכל מי שניסה לעודד אותי!!!

איזה כייף שיש לי אתכם

"המאוכזבים".

נקווה שהוא יתמעט כמה שיותר מהר.

מה לעשות, יש אכזבות צורבות בחיים,

והדילמה שלך קשה,

קשה מאוד אפילו.

להיפתח או לא- זאת השאלה.

אני בטוחה שאתגבר עליו (הוא לא שווה שאכאב בגללו...). 

באמת ב"ה זה קרה עכשיו ולא יותר מאוחר...

אבל באמת הדילמה הגדולה שלי - מה עכשיו? מה אעשה בשאר הדייטים?

בינתיים מעדיפה לא לשמוע הצעות....

ב"הצלחה לנו

בעז"ה לא להרבה זמן..

כשמנסים מללללללללא ולא מצליחים - לא חוזרים מהר לעסק...

טאטעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע 

אבל התסכולים שלי היו עם בנים...

תודה על הניסיון לעודד!!!!!!!!

כשקראתי ממש הלב נקרע וחשבתי עלי,

מה היו התחושות שלי כשקרה לי אותו הדבר (כמה פעמים!!)

זה כ"כ קשה! פשוט קשה קשה ועצוב!!

אבל נשמה, 

זה בונה אותנו,

ואני יכולה להגיד לך שדווקא מתוך כל הקשיים והבחורים ה**** שנפגשתי איתם,

דווקא מתוך זה אני מעריכה כל כך את ארוסי, ולא לוקחת כלום כמובן מאליו.

תני לעצמך את הזמן, אל תלחיצי ב"לשכוח" "לסלוח"....

כשתכירי את מי שראוי לך- הקב"ה כבר ידאג לסדר הכל ולהוביל אתכם בדרך האהבה והאמון והשמחה

וואי, יש לי מלא מה להגיד לך...ובעיקר לשתוק ולכאוב איתך..

אבל אעבור לאישי...

קבלי חיבוק ענק

זה כזה כואב לקבל מכה כזאת ועוד אחרי שסמכת עליו.

אני רוצה לדון לכף זכות ולומר שבהחלט היה לו נחמד איתך וזה לא היה סתם. אבל את מכירה את הלילות האלו שאת לא מצליחה להרדם ופתאום כל המחשבות עולות? כל ההתלבטויות, הדילמות, הפחדים..

אז הוא יצא מסכן,הכל בער בו ,הוא היה חייב לעשות איזשהו מעשה ולא חשב הרבה לפני.לא חכם במיוחד..

אבל את, טוב..שווה הרבה יותר. חכמה יותר, בוגרת יותר, ויודעת מה את רוצה.

אז אל תישברי שם והמון הצלחה!

הפסיד אותך....את בחורה מקסימה!!!!! אני חושבת שכנות ופתיחות זה דבר בסיסי שאמור להיות בקשר .  זה מממש עצוב שהוא שידר ככה אבל מצד שני אולי הוא הרגיש מעולה איתך בקשר ורק ברגע האחרון החליט שיש לו התלבטויות. , אני גם הייתי קצת נפגעת....

אל תדאגי , יהיה טוב....הכל לטובה !

אבל פתיחות שכזאת בפגישה רביעית, לדעתי, זה לא טוב, ובדיוק גורם לאכזבה הזאת שלך.

עדיין מוקדם.

ברור שהוא לא נהג כיאות כשהוא דיבר בצורה מבטיחה ואז אכזב אותך,

אבל תזהרי,

גם דיבורים קרובים מדי בשלב כזה מוקדם צריכים להדליק לך נורות.

אצלי, אם בפגישה רביעית יתחילו דיבורים כאלה אינטימיים,

כתבת:

בפגישה 4 הוא מתחיל לספר לי שהוא רוצה להבין למה טוב לו (טוב לו להיות איתי, אבל הוא לא יודע בדיוק למה).

הוא מוסיף שיש לו "תמונה" בראש של אישתו לעתיד (לא דמות ממש, אלא קווים כלליים...), ושאני הפתעתי אותו (לא מתאימה בדיוק ל"אישתו").

הוא אמר שיש הפתעות נעימות, ושיש הפתעות שהוא לא יודע אם הן נעימות לו או לא, ושירצה לברר את זה...

לא יודעת, אותי זה היה מלחיץ דיבורים כאלה בשלב כה מוקדם.

אז תקפידי לא להגיע לזה, וכך תמנעי אכזבות. כי אם מגיעים לשלבים מתקדמים, כמות פגישות כבר גבוה, אז ברור שנעים לו וטוב לו, ואז יש קרקע יותר יציבה ואמינה לשיחות שכאלה.

אבל אולי הוא חשב שככה צריך להתנהג? שככה בונים קשר?

כבר אין לי מושג מה חשב וזה לא מעניין אותי...

מעניין אותי מה אני עושה הלאה:

אז לא להיות פתוחה אלא בשלב מאוחר של הקשר? ולא יזרקו אותי בינתיים על כך שאני סגורה?

אני מוכנה לעשות הכל, אבל אני סתם אפגע...

כבר לא יודעת איך להתנהג...

תראי, האמת שאין לי נסיון בקשרים מתקדמים שכאלה, אבל ממבט מהצד, הדבר ההגיוני בעיני הוא להזהר ממשפטים קונים כמו שהוא מכר לך, בשלבים מתחילים עדין של הקשר.

אני מציעה לא לומר כאלה משפטים רגשיים כאלה, ולהסתייג ממשפטים כאלה שלו. לא לקנות את זה עדין. להפעיל את הראש ולחשבו טוב טוב.

במידה וממשיכים, וב"ה רואים שהעניינים מתקדמים בצורה מבטיחה יותר, אז לעבור לגל דיבורים שכזה. פתוחה יותר, לדבר על הפתעות נעימות או פחות בשני, כמו שההוא דיבר...

כנות כמו שאת אומרת היא חשובה מאוד, לא למכור לוקשים רגשיים לשני ולפתח לו צפיות. אך להזהר עם הפתיחות בתור התחלה. וקשה מאוד להצביע על מינון הפתיחות הראוי. אם את אדם פתוח מטבעך, ספרי, זרמי, אך אל תשכחי שהכל כאן עוד מבשיל, ותזהרי לא לחשוף-ולהפגע.(ומסתובבים כאן המון שרשורים בעניין)

התכוונתי לכתוב "צודקת", ולא יודעת למה ה-ת ברחה...

מסכימה ממש עם מה שכתבת!!!! בעז"ה אשתדל ליישם...

ממש ריגשתם אותי באמפתיה שלכם ובניסיונות לעודד אותי!!!!!

אין כמוכם!!!

אני ב"ה נותנת לדמעות - להיספג ולזכרונות - להישכח, אבל אני עדיין חוששת מהבאים בתור...

(מזל שאין לי הצעות. לא להאמין שאני אודה לה' על זה...)

הלוואי ואוכל להרים ת'ראש ולהמשיך הלאה עם הרבה אופטימיות ושמחה.

(לעת עתה עדיין לא מבינה מה תרם לי הקשר הזה. הלוואי ויום אחד אבין...).

ב"הצלחה לכולנו!!!

הפעם זה באמת נחמד!!

תודה שדרותי!

עכשיו אתה משכנע אותנו לא לבוא: חבל להרוס את הסטטיסטיקה הנהדרת הזו  

יש למישהו ספק עקיבא שדכן טוב?

...

לשדך לי כאב בטן

כל הכבוד!

יהיה בסדר... מזל שיש שבת מנוחה

מה סיכום השבת? איך היה?

ככה נבדוק אולי זו אכן סגולה..

אולי הם רווקים?

זה הרווקים שעוד לא התחתנו

כן הבנתי שביום זה בחיל נשים

אמרו לי בטרמפיאדה.. "תעלי עם בעלך.." 

ואני עניתי 'עדיין לא...'

והיא רצתה להורגני נפש...

איך ברגעי כאב שהשכל לא יכול לקלוט, היא זועקת את המסר של דרך החיים שלהם:

הפצת תורה.

~ הדליקו נרות שתי דקות לפני שבת

~ קביעת עתים לתורה, איכשהו, מתישהו, עם מישהו. העיקר שיהיה.

~ אירוח אדם גלמוד לחג הפסח. מישהו, שביעדיכם לא יהיה לו סדר (נגע לי במיוחד)

כדי לגלות שהיא כזאת...

לא כולם "זוכים" לראות דברים כ"כ מוקדם

אפשר לרדת עלייך קצת?

יום של דייט ראשון -או של דייט בכלל- זה לא הזמן לכבות את הפלאפון כדי לקבל "שקט נפשי"

מקסימום תעשה את זה לשעתיים- לא ליום שלם!

יש בחורה שאתה מנסה להתחיל איתה קשר

וכדי להתחיל קשר- צריך אמצעים... למשל טלפון זמין

זה תירגול מצויין לאשתך- בבוא היום- כשאתה תרצה שקט קצת והיא תהיה צריכה אותך זמין....

הלוואי וזה מקרה נדיר...

שה' יפקח את עיניהם במהרה!

בס"ד בר"ה

כמה עצוב לשמוע על מקרים כאלה..

ארוסה ביום אירוסיה צריכה לבכות??

אבא הושיעה!!!!!!!!!!

הורים צריכים לתמוך בילדים שלהם ולא לצער אותם!

בעזהי"ת.

באמת מבעס. לנדות?? זה ממש חמור!

בע

אבל אני חושבת, שאם ההורים כ"כ מתנגדים, שווה לבדוק למה ולהקשיב להם (להקשיב במובן של הקשבה, לא במובן של לבצע).

בד"כ ההורים רוצים את הכי טוב בשבילך. והם גם הכי מכירים אותך, עוד לפני שאתה ידעת איך קוראים לך בכלל...

ואם יש כזאת התנגדות למשהו מסויים,  אז כנראה שיש איזשהו צד נכון בדבריהם...

[אני לא יודעת מה המצב שם, אני מדברת בכללי]

לק"י

לא צריך להיות עיוורים, ולשמוע גם את מה שההורים אומרים, ולבדוק.

אבל אחרי כל הבדיקות והחקירות, יש גם סיכוי שהבחור הוא לא דבר רע.

והיו מקרים שלבסוף ההורים אוהבים הכי הרבה את החתן/הכלה שהם לא רצו מלכתחילה...

לא נשמע מצב אידיאלי ומשמייח כלל וכלל,

ואני ברחמים עצומים על הזוג וכל בני המשפחות.

אבל אנחנו באמת לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים ולמה ההורים מתנגדים בתוקף-

לכן ראוי להשמר משפיטה והתרסה.

שתהיה להם ולכולנו בהירות, שמחה ופשטות בדרך- כמובן מתוך אחדות!!!

אבל אחת הסיבות להתנגדות היא... ואל תתנפלו עלי... הוא שהוא ספרדי!!!!!!

מטומטמים כאלה... מחילה.

אני לא מכירה אותו. לא יודעת אם יש להם סיבה יותר טובה לא לחבב אותו,

אבל לא משנה מה, עדין ברגעים כאלה, של טרום חתונה, הכי צריך לתמוך בבת! לכוון אותה! לייעץ ולעזור. לא לנטוש אותה, שתגיע לחונה ממקום שבור ורצוץ.

יואו, רחמנות עליה!!!

עצוב שעוד מישו מצליח לתת לאפיוני עדות,

(שב"ה כל כך מאחורינו לאור מציאותינו הישראלית..) 

להשפיע על מחשבתו

אצל החרדים יש קטלוגים רבים, וזה נורמה אצלם. חסידי גור למשל יתחתנו רק בתוך עצמם, ומי שתתחתן עם "מתנגד", יודעת שהיא הוציאה את עצמה מהקהילה, תרתי משמע. יש לבדוק באמת מה המניעים, ולזכור שמדובר בחברה עם כללים שונים. שם-אפילו רקע כלכלי בינוני ומטה, מספיק בשביל להתנגד!

והיא לא צדקת.

אז?

הכי חמור >צ< שזאת התאהבות פשוטה, ולא שידוך.

מן הסתם היא לא ביררה עליו, הכל היה זורם וטבעי.

וכנראה זה חלק מהתסבוכת.

וואי בעז"ה!! שיהיה להם הרבה סייעתא דשמיא והצלחה!

ובקשר לעדה...זה ממש הגיוני........ ומעצבן!!!

לא כ"כ מהר אני מתעצבנת - אבל על דברים כאלה אפשר לחמם אותי בקלות..

אני לא מבינה

הם נידו אותה וגם באו לאירוסין שלה ?

משהו כאן לא מסתדר לי.

אני שמעתי מחברה שלי שההורים שלה אנשים ממש טובים אפילו שהם אשכנזים ושההורים כן מדברים איתה אבל הבחור ואבא שלו מרחיקים אותה מבית בעדינות מרוקאית וכל הסיפור בכלל לא קשור לעניין העדתי אלא סיבות אחרות ושההורים שלו עשו לו את האירוסין  מהר כי זה משתלם להם לקחת את הבחורה כי הם מכירים את הבן שלהם יותר טוב מכולם אז הם העדיפו למהר ולעשות מסיבה גם בלי המשפחה של הבחורה לפני שהבחורה תתעשת ותגלה לאן נפלה.