פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1497)

וזה לא תלוי בכלי, זה תלוי בשימוש ובקליע...

אין מקום להרחיב בדיון הזה...

רפואה שלמה!!

אני לא ראיתי אותו לאחר הפגיעה אבל ממה שהבנתי זה לא היה מחזה סימפטי במיוחד וזה כבר נס שהוא חי.

בבקשה תתפללו שיהיה עוד נס והוא ייצא מזה בריא ושלם עד כמה שאפשר.

ממתי כ"כ מפריע לך שכוחות קופצים? או שהגזרה מתחממת?
לא זכור לי ששירתת בצבא, אז מה אתה כזה דואג לדופק של האוגדונר?!

התגובה שלך שפלה וחולנית.

רפואה שלימה שתהיה לך Y S ובכל המובנים. בעזרת השם כמובן

אם הכוחות קפצו או לא.. ממתי אתה כ"כ דואג לצבא?

אגב, אם הוא היה מנסה להתאבד במקום שקט יותר, סביר להניח שלא היו מוצאים אותו בזמן, ואז הנסיון התאבדות היה הופך להתאבדות....

אם הייתה משרת, אפילו כמש"ק הנפצות, היה לך זכות להגיד מילה בנושא!

אבל לא זכור לי ששירתת, אז למען ה', מה אתה מבלבל את המוח?!!

הוא משרת בצבא?
הוא עשה מספיק למען המדינה כדי שאם נוחה דעתו להתאבד, הגזרה תגיב!

מיצידי שכל הפיקוד יקפצו באוויר כדי להציל אותו, הוא תרם? עכשיו הוא צריך עזרה?
מה הסיפור? מה אתה מבלבל במוח עם ה"שיעשה את זה במקום שקט"?!

הוא צריך עזרה וב"ה שקפצו בזמן והגישו לו את העזרה...

ה"תגובה" שלך עודה במקומה, במקומה החולני והשפל, הלוואי שגם אתה תקבל עזרה.

קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים!

רק הדרגה הבחירה בתדר רשאי לומר "סוף",

אין ספק שאתה לא נכלל ברשימה הזו

אבל הבורות שלך בתחום משעשעת...

 עד כאן.

ושיהיה רק בשורות טובות

ורפוא שלימה לכל החולים!!

YS וחוויה

הלא-דיון שהלך פה ביניכם- ממש לא קשור לפורום!

קצת תרבות דיבור!!

חבל שבגלל שטויות שלכם- אני שוקלת לנעול\ למחוק שירשור חשוב -בקשה לרפואה על יהודי

חבל שאתם לא מתאמצים להגביר אהבת ישראל ומידות טובות- לזכותו

ב"ה

נתנאל כלב חי יעקב בן דינה.

לרפואה שלמה לרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו רפואת הנפש ורפואת הגוף, בתוך שאר עם ישראל.

חמוד!!!

חורש ירון...

אין מה להגיד... הנוף שם...
מהגבעה למעלה...

מאלף...

אבל למה הם כתבו במאורסים זוג שכבר כתבו שבוע שעבר??!! (הזוג הראשון-אלירן ויעל...)

העיקר שהלך לכם טוב.

פעם עד פעמיים בשבוע

אולי קצת יותר, אולי טיפה פחות- תןלוי כמה אתם עמוסים

ממש לא כדאי שיעבור הרבה זמן בין פגישה לפגישה- אתם מנסים לנות משו פה

אין זמן? מייצרים זמן!

למה אני לא עושה דברים חשובים ביומולדת שלי?

אזכור את הלקח לשנה הבאה אי"ה

הרבה הרבה מזל טוב!!!!

כתבתי לך באישי.

אבל אותי לא מעניים אם מישהו אומר לי שלבחורה יש לב זהב ושהיא נחמדה. זו התרשמות סובייקטיבית, ואני יכול לחשוב לגמרי אחרת ממנה. 

יש שלושה דברים טכניים לחלוטין שאני שואל, וזהו. אם זה מתאים אז מעולה. אם לא, אז לא. 

בעזהי"ת.

אצלי ברירת המחדל היא אחרת...

למה שאני *לא* אצא איתו?

אם זה נשמע סבבה, אז למה לא?

אני לא שואלת על בחורים אם הם "נחמדים". זה שיא הסובייקטיבי..

באופן כללי אני מעדיפה לקבל נימוקים- "למה אתה חושב שהוא כזה", כדי שאני אוכל לשפוט בעצמי.

הרי כל הבנות אומרות שהן מחפשות מישהו זורם, פתוח ורגיש. ובתכלס כולן מתחתנות עם אנשים שונים בתכלית השוני. מזה זורם?מזה פתוח? מזה רגיש? כל אחת וההגדרות שלה..

המציע.

אני מקבל הצעות ממציע שמכיר אותי ואני בודק שהוא או אשתו מכירים די טוב את המוצעת.

אין לי הרבה שאלות והרבה בירורים, (יצאתי עם עלמה שלא ידעתי איפה היא גרה ומה היא למדה...), אבל נקודות שנכשלתי בהם פעם- כלומר שגם אנשים שיחסית מכירים אותי טעו בהם- עליהם אני שואל.

ובזה הנשים יותר מוצלחות מאשר הגברים

בס"ד בר"ה

אם אומרים לי שהיא היתה באומן (אפילו רק רוצה) והיא ברסלברית אני עף על זה....מישהי שמקורבת לרבינו בטוח היא משהו מיוחד!!!

אני בטוחה שגם בנות שגם מתחברות לזה הם משהו מיוחד(-=מכירה אתת כזאת ) ...אני לא חושבת שבנות הם בעד ללכת לאומן..- לפי איך שידוע לי..

בס"ד בר"ה

אבל מי שמקורב לרבינו יודע על מה אני מדבר, מן אהבה מיוחדת כזאת, התנהגות מיוחדת, הכל מיוחד!!!

ובנות כן בעד לטוס לאומן, אפילו יש הרבה טיסות מאורגנות במשך השנה שמיועדות לבנות, רק בר"ה לא נהוג להביא נשים, למרות שהיום זה כבר אחרת, אפשר לפתוח מדרשה בר"ה באומן חחח...אחותי, הייתי מציע לך לטוס לאומן גם..שווה את זה!!!

שאטוס לאומן - מעדיפה את ארץ ישראל ...

לרבי נחמן אפשר להתחבר בקלות גם פה....

אני מחובר לרבי נחמן.. בישראל..

בס"ד בר"ה

עם רבינו זה הרבה יותר קל

בס"ד בר"ה

אפשר לדבר על זה במשך 70 שנה, ומאחר ולא זה הנושא של השרשור, ואני לא מעוניין לחטוף פה צעקות כמו: "מה זה הניצלו"ש הזה?" "מנצלשי"ם הבייתה" וכו' אני לא יתחיל לדבר על זה, אפשר לדבר באישי או בפורום ברסלב..או לקרוא לבד ספרים ולהחכים!!! מה שבטוח, אשרינו!!!!

כבר קרו לי מקרים שעל הנייר זה היה בול אבל אינטואטיבית זה ממש לא הרגיש לי,ויצאתי בכל זאת.

כמובן שזה היה כישלון מוחץ.

וברמה הטכנית-מקורב לחסידות,רבי נחמן ברסלב בפרט.חכם,מעמיק,רגיש,פתוח להכיל ולחשוב.שאיפה לאמת ושמחה.

צודקת, באמת כל ההצעות נשמעות אותו הדבר...

בהתחלה אמרתי וואוו מה שאני מחפשת. אבל עם הזמן הבנתי שבערך כולם ככה.. (או לפחות המוצעים) וה-וואוו דועך...

מה שכן, מפעם לפעם יותר מתחדד לי מה אני מחפשת אז יש את השמחה של- זה מה שאני מחפשת!

כל אחד ומה שהוא רוצה,

מה שהוא חולם עליו.

יש אנשים שלא אכפת להם כהה או בהירה ולהיפך,

אבל הם כן יעשו WOW כי יש להם העדפה מסויימת...

למרות שלפעמים זה ממש סתם תעתועים,

ועד הפגישה הראשונה ממש א"א לדעת כלום.

בתור אחת שמשתדלת לעסוק בנושא כמה שאני יכולה,

כשאני מציעה בחור או בחורה אני חושבת על משהו ייחודי לאותו בן אדם,

לכל בן אדם יש ייחודיות מסויימת- את זה חשוב לומר!

ולשואלת-

את יכולה לשאול את חברתך למה היא חשבה שזה מתאים דווקא לך,

הרבה לא יודעים לענות על זה, וחבל.

כי כשחושבים על שידוך לא אמורים לשדך תותח עם תותחית...(במחשבה הכללית כן)

צריכים לחשוב יותר על ההתאמה...

מה שעושה לי את ההצעה שווה?

דבר ראשון השדכן...(אח, חברה, משפחה, שכנה) עד כמה הוא מכיר אותי...

דבר שני- כשאני מרגישה שלא מבלפים לי דברים אלא אומרים באמת מה הבן אדם שזה אומר לא רק לומר דברים טובים!

אני לא יוצאת עם מושלם! אני ירגיש כלום לידו....

אני חושבת שבאמת הדרך לברר על המועמד/ת זה דרך בירור אישי שלך..

את/ה מסדר/ת לך דף עם הדברים החשובים לך באמת ואיתם מתקדמים

ושואלים במקום שאלה פתוחה שבכנות גם אם יחשבו שזה לא ממש יגידו ש.. כן

אז שואלים:" עד כמה את/ה חושב שהוא כזה..או כזה? נגיד עד כמה הוא סבלן, רגיש, וכו..

ובבירורים אחרי הכל באמת א"א לדעת כ"כ

כמובן שכדאי גם לברר עם רב או ר"ם רבנית שלו/ה וגם חבר/ה.. זה נותן כיוון נוסף ועוד אדם! חשוב ביותר

ובאמת שהדבר הכי מברר זה הפגישה!!!

אז.. בהצלחה רבה!!!!

ובסיעתא דשמיא גדולה

בשמחות!!

החכמתם אותי.

אם את חייבת משהו, זה לה' יתברך בלבד. לא לחברות שלך.

אין שום סיבה להילחץ בגלל החברות, כמו שאין סיבה להיות בנחת בגלל שהחברות לא בכיוון.

שהדרך הטובה ביותר למצוא אותו או שימצא אותך, זה בלי לחץ ומתח.

בנחת ננצח - "ונח מצא חן בעיני ה'"!

ספר איוב - איוב סבל חבלז - והיו לו קצת תהיות -  ה שם אומר לו - "איפה היית ביוסדי ארץ "  הכל הוכן מראש , גם הזבוב שיושב כרגע על האף. אז לכל אחד יש רגע מתאים , לדחוק את הקץ או לא ? יש לקץ טיימליין , הוא לא יבוא לפני .. להיות שמחים ולעשות כמידת האפשר וזה יהיה בקרוב בע"ה.

מסילת ישרים - במידת בנקיות - הכל מוכן לאדם , הגינה השכינה נושאת איתה המון עשבים ודרדרים שלא בטוח שהיינו אוהבים אצלנו .. יש לה רמנם גם דשא איכותי מאד , עם ספסל נדנדה ..

לנו טוב הדשא שלנו עם הצרות ועם הדברים הטובים , הקוצים שלנו לא ממש  נעימים  אבל הדשא שלנו הוא הכי ירוק ויש שם פינה ממש איכותית מוצלת  - היא הכי טובה בשבילנו .

אל פחד, זה יגיע...

יש באמת הבדל כ"כ קריטי אם זה בגיל 20, 25 או 30?   אני לא חושב.

ה' סידר לך מישהו עוד הרבה לפני שנוצרת.

פשוט לוקח זמן (אנחנו קטנים מבשביל להבין את כל החשבונות שמיים)

זמן מוצדק, שהוא יגיע זה יבוא עם ריבית והצדה ++

תבטיחי בה' והכל יסתדר!

ובלחץ לא משיגים שום דבר.

קחי נשימה עמוקה ותהני מהדברים היפים שיש ברווקות. (אם אני לא טועה היה שרשור כזה... חפשי אותו )

זה מתכון לתאונות

זה לא נגד הזרם... זה רק יותר לאט. נשים

אחלה משל

קבלי ח"ח

אין להילחץ... מה שבא - בא

קודם כל אל תקחי את זה קשה, זה קורה הרבה פעמים שיש הרגשה של-

הכל הולך טוב ונראה כך על פניו של הבחור (למרות שזה לא ממש מה שהוא חושב...)

לדעתי זה אולי זה קורה כי אנחנו הנשים, יותר רגישות ומפנטזות על העניין וכשזה נראה לנו שהצלחנו ושזה זהה לחלומות שלנו אנחנו קצת שוכחות לנחות ולהצמד למציאות...

בכל אופן אני הייתי ממליצה לך לקחת הפסקה קצרה מהעניין (אלא אם כן את מרגישה אחרת.. בכל אופן אני לא מכירה אותך אישית) כי בכל זאת הייה כאן קשר ממושך ונראה לי די מורכב.. תני לזמן לחלוף, תארגני לך את הדברים בראש בצורה מסודרת ובעזרתו יתברך תראי רק טוב!

בהצלחה בהמשך!

איך בחור יכול לתת הרגשה טובה הרבה זמן (והם יוצאים רציני הוא יודע את זה!) ובסוף ללכת בלי סיבה ניראת להעין...

ככה להכניס אותה לאשליות?!

באמת נדרשת כ"כ הרבה אמונה כדי להיפתח למישהו חדש.

זה מפחיד לא ליפול שוב. ולהתאכזב שוב. ולהתחיל שוב..

צריך להאמין שהפעם- זה אמיתי! והפעם יצליח! ולתת את כל כולי ולאהוב...

ולך פלוניתאלמונית יקרה, 

תפנקי ותשקיעי בעצמך!!! אל תיכנעי לייאוש והעצב!

הם לא שווים את זה ש"תתאבלי" עליהם. תהיי חזקה ותשתדלי לשמוח.

ומתוך השמחה הקב"ה יביא לך (אמן שבקרוב קרוב) אחד שלא יאכזב אותך לעולם!!!

בס"ד בר"ה 

מילים יפות וחזקות ביותר!!!

בדיוק קרה לי מקרה כזה לפני שבועיים וחצי בערך, היא פתאום מתקשרת ואומרת זהו, ת'אמת שהיא הסבירה, אבל לפי ההסבר שלה זה היה אמור לקרות כבר מזמן...קיצר, תקראו מה שאמונה פשוטה כתבה...ככה בדיוק צריכים להתנהג!!!

בס"ד בר"ה

התכוונתי מתוך דאגה ולב אוהב, שככה הכי כדאי לעשות!!!! (מניסיון כואב)

יש תמיד כאלו שלא ממש אמינים ...

לפי דבריך את די כנה רגשית וזה אחלה לקשר...

תחשפי רק בפעם הבאה לאט ותחפשי תגובה מהכיוון השני , אם אין תעשי עצירה ובדיקה או ניהול קשר יותר איטי .

לפעמים סחף רגשי גורם לאבד...

אני דווקא הייתי רואה בצער שאת מביעה זווית של אור ... ה מגלה לך אולי על אותה תכונת כנות [ לפחות לפי התיאור ]

להמשיך לצאת רק להסיק מסקנות עדינות כמו אלו .

למזער שברון לב..

בס"ד בר"ה

אני מצטט: "וכמובן שאיני מדברת על להפגין התלהבות מופרזת או לספר את כל נבכי נפשך בפגישה הראשונה...

אפשר לשדר רצון גם בעדינטת ובאיזון..."

{אז מרשה לעצמי להשחיל רק משפט}

זה פה? כל מה שחשבת עליו ורצית? אז..מה טוב חלקך מזלטוב!

נשימה עמוקה..

לנסות אולי לדמות בראש את הנחמד שבזה.

כמו כן, לחשוב על ההתפתחות  שאת רוצה שתהיה בקשר דווקא מתוך חתונה והקמת הבית.

לפעמים אדם נבהל כי הוא חושב: זהו? "נגמר"? הגענו ל"שיא"?.... איפה כל המרחב של השאיפה הבלתי-נגמרת?...

אבל אם תופסים את כל הטוב שבזה - כמפתח להתקדמות הלאה, לבנין - זה יכול להרגיע. דווקא בגלל מה שעוד יש לעלות ולהוסיף. אדם רוצה להוסיף. בני אדם נקראו מְהלכים, בניגוד למלאכים שהם "עומדים".

תנסי לראות, בתוך הראש, איך דווקא ההרחבה של הטוב, יכולה לפתוח מרחבים חדשים של התקדמות יום-יומית. אולי זה יעזור להיות יכולה לקבל במנוחה ובשמחה את המדרגה החדשה של עכשיו.

ענ"ד.

בשלב זה או אחר שלה.

לא צריך להבהל אך יש לודא היטב שהפחד לא מעיד על משהו אמיתי.

ברוב המקרים אפשר להתחתן אבל חובה לודא ברצינות שאין בפחד משהו אמיתי.

בסופו של דבר יוצאים נשכרים מכל הברורים האלה...

בס"ד לק"י.

כשבן אדם נקשר, הוא מסכן את עצמו להיפגע.

אישית, זה היה הפחד שלי.

לדעת שזה הוא, לדעת שבאמת, איתו אני רוצה לחיות.

ולפחד שהכל יעלם, שפתאום זה יתנדף באוויר.

בשני המילים, מלחיצות קצת: הפחד לאבד.

אני תמיד בעד לשתף, במיוחד שאתם בדרך לחתונה..

ההרגשה בסדר,

ותאמיני לי, הדיבור על זה, השיתוף, יקרב את הקשר..

בהצלוחה!

הפחד הוא בגלל אותו בחור? פחד מפני תכונות מסויימות?
פחד לפני התמודדות של אחריות גדולה?
פחד לפני לקיחת צעד חדש בחיים?

תנסי לברר לעצמך מה בדיוק הפחדים שלך, ויהיה לך יותר קל להבין את עצמך ומה תוכלי לעשות הלאה..

אם הפחדים הם עם סיבה שקשורה לבחור- אז אולי לפעמים כדאי להתייעץ עם מישהו מבחוץ שמכיר אתכם ויוכל לייעץ לך, 
אם הפחד של התמודדות ואחריות, אולי לדבר עם חברות נשואות,
ואם הפחד הוא פשוט לפני צעד ושינוי בחיים- אז תדעי שזה הכי טבעי בעולם, כל אחת לחוצה לפני החתונה שלה, כל אחת חוששת מהצעד הזה שהיא הולכת לעשות. כי זה באמת ההחלטה הכי חשובה בחיים, וזאת ההחלטה שמשפיעה על כל החיים שלנו.

אם את מרגישה שאין סיבה מסויימת ללחץ שיכולה לשנות את ההחלטה או להשפיע עליה,
פשוט תנסי להירגע, כולן עוברות את השלב הזה (עם מלא פחדים וחששות).
תנסי למקד את המחשבות שלך בכל הטוב הזה, בארוסך המדהים שמתאים לך, בקב"ה שזיכה אתכם להכיר אחד את השני, בבית שאתם הולכים להקים יחד

בהצלחה ומזל טוב  
(הכותבת נשואה..)

שבעז"ה נשמע בשורות טובות  

ז"א אמונה ובטחון:

שנהיה רגועים ביגיעה שלא תהיה מעבר לבטחון

וכשהדבר יגיע לא נקבל זאת כמוזר עקב זאת שלא מספיק האמנו שזה אכן יקרה

אדם קונה משהו יקר .. מתלבט כל הדרך לכרטיס אשראי וזהו קנה ...

דקה אחרי שזה באוטו והוא בדרך הבייתה הוא מתחיל להתחרט , למה קניתי וכו ...ומאז כל מי שנכנס אליו הבייתה [ עד היום - בדקתי ] הוא מספר לו איך דפקו אותו .אני מתמקד בנושא החרטה ולא ב מסביב.

זה נורמאלי וסטנדרטי , עד עכשיו היה די מתאים , שום דבר ממש לא השתנה .

לשים את הלחץ בצד , ולחשוב חיובי , כל בוקר לגלות משהו חדש וטוב בקשר ... אפילו קטן.

אם לא היתה שום חוסר התאמה במישור אחר - אני הייתי שמח מאוד.

גם אם הייתי בטוח שיש לה השקפה חרדית.

לו יצוייר שההבדלים שוליים - בטח.

שאלה חשובה היא, באיזה סוג של חרדים מדובר (ולא חסרים סוגים).

כי יש פערים, שהם - אם להיות כנים - רחוקים מכדי גישור.

הבחור לא חרדי.

הוא לומד בישיבת הסדר מסוימת, ובזמנו הפנוי מתנדב עם חולי סרטן.

האמא של הילדה, החברה שלנו, היא חרדית, ורוצה להציע לי אותו.

ושאלתי היא: האם בחור יענה להצעה שמוצעת ע"י חרדי?

אם כך - למה שהוא לא ייענה? לא הבנתי.

יש אפילו שדכנים חרדים שמתעסקים עם הציבור הדת"ל.

עד כמה הם "חרדים" אם יש לבת שלהם בחור ד"ל כמתנדב?
לא נראה לי שהייתי פוסל, לפחות מתוך נימוס,
אבל כן יש סבירות שהיא חושבת "הוא ד"ל, היא ד"ל, שידוווווך מושלללם!!!"...

כל מקרה לגופו, תבררי פרטים כמו שהיית מבררת על כל אחד, כן- כן, לא- לא.

שהרבה מהם היו חרדיים..וחרדים חרדים.שהמשפחות שלהם חרדים לכל דבר..וזה לא קושייא מה דת"ל מתנדב ועוזר לילדה חרדית.

כי מ'לעשות,משפחה חרדית-יש לה בן/בת חולת סרטן לא עלינו-שולחת אותה לארגון שעוזר,מתנדב ומשמח אנשים כאלה,והמתנדבים/ות בארגונים כמו זכרון מנחם,על"ה,קו לחיים הם דתיים לאומיים..

פעם אחת ראיתי פיזוטרפיסטית מעסה ילד חרדי בן 4 בערך,שנראה משותק כמעט לגמרי,שאלתי אותה מה הסיפור שלו,והיא אמרה שהוא תוצאה של התעללות של אליאור חן.ההוא שהתעלל בילדים וילדות.אז את הילד הזה הוא שם במזוודה 3 ימים!ולא הגיע לו חמצן למוח וזה מה שקרה..=\

וכי "חרדי" הוא "מוקצה"?...

למה שהבחור לא ירצה לשמוע?

אלא שאת צריכה לשאול אותה "דוגרי": האם היא מציעה כי היא חושבת ש"דתיים לאומיים" זה פחות ברמה, ולכן מציע לך מישהו שלא היתה מציע לביתה;

או שלא כך - ואם לא היתה מציעה לבִיתה, זה רק כי הוא לא מאותו "מגזר", אבל "איכותית" ומבחינת יראת שמיים וכו', היתה מציעה ; וגם שהיא מכירה.

וכן - אם היא אכן מכירה אותך במידת מה (חברים שלכם), תציעי לה שתאמר לבחור שאתם משפחות קרובות, שלא יחשוב שסתם הציעה איזו מישהי "דת"ל" שהיא מכירה..

אם מתאים - שיהיה בהצלחה...

או שהם יציעו לך איזה חרדי נושר או איזה אחד, את הציוייני היחיד שהם מכירים.

באמת אל תתפסי לקטנות.

ובאמת את לא צריכה להיות מוטרדת אם הבחור יסכים להצעה ממנה או לא, את זה תשאירי לו להחליט.

ותאמיני שזה מכוון מלמעלה.

מי אנחנו שנקבע איזה סוג כיפה השדכן שלנו יחבוש?!

בהצלחה.

לענ"ד ההצעה היא כמו כל הצעה אחרת...

וכדאי להתייחס אליה ככזאת...

אם כי אני יכולה להבין את החשש שיכול לנבוע מהצעה כזאת,

כי לפעמים אולי המחשבה לשדך בינכם יכולה לנבוע מגורם חיצוני,
2 הדת"ל שהיא מכירה.. יאלה, בטוח שהם מתאימים...

אבל מה יש לך להפסיד?

הצלחות!

להביא לך את הזיווג, זה יכול להיות חרדי זה יכול להיות גם חילוני, לדעתי שווה לנסות...

יש גוונים בציבור שלנו שאנשים מבחוץ פחות מבינים..

כמו למשל להציע לבחור מישיבת מרכז הרב מישהי שלומדת במגדל עוז...

אפשר תמיד לנסות לברר, זה אף פעם לא הזיק

שידכתי לבן דוד שלי חרדי חברה חרדית....

דווקא ממש התלהבו מהעניין שדתית לאומית היא השדכנית...

וגם הוא הציע לי כמה...סבבה של הצעות!

לפי דעתי זה קשור לרמת הקשר שיש בניכם,

אם הקשר הוא ברמה שממש מכירים אז זה לא אמור להפריע.

לפעמים מנסים לשדך "תקלות בייצור" ושידוכים "פגומים" למינהם למגזר הציוני שם בודקים פחות. שידוך פגום יכול להיות דודה חילונית או סבתא בלי כיסוי ראש, אבל יכול להיות גם....

הבנתי שהוא דתי לאומי שפשוט התנדב עם הבת.

אין סיבה ישר לחשוד שהוא חרדי סוג ב'.

זה כמו שחילונים תמיד חושבים שאם לה יש חצאית ולא יש כיפה זה חייב להיות שידוך מושלם.

על אותו עיקרון עובד גם המוח של החרדים. בכלל.. של כל מי שלא מכיר מגזר מסויים.

לא נראה לי שישר צריך לפסול. אולי כדאי לך לברר אבל לא דרך המשפחה אלא דרך אנשים שיכולים באמת לספר לך עליו.

ראשית כל, מה זה חרדי?

רמת הקפדה במצוות? או שמא לבוש פינגווין? או מספיק שהוא לומד וגדל במשפחה שגרה בני ברק והתאימה את עצמה למאפינים הנ"ל? או אולי הכונה למי שלא שירת בצבא או לחילופין חושב שלא צריך לשרת?

אחרי שתהיה לך הגדרה תדעי אם בכלל יש שאלה..

כמובן שבעולם הסטיגמתי הרחב זה מתחלק לגושים חברתיים, יש הרבה מעבר ללוחית זיהוי.. הרבה פעמים היא מטעה, ויש כל כך הרבה סגנונות של אנשים, לא ספציפי שאני בעד ההצעה הנ"ל, רק שאני חושב שבכללית כדאי מאוד לפתוח את הראש ולצאת מהיחס המקדים שמשבש לנו את ההסתכלות הנכונה,

ואני לא אמשיך לחפור  (-:

                                                  בהצלחה!

לא בטוח כמה.

לרובנו ברור ההבדל, למרות שקשה להגדיר אותו.

ומי שנמצא בצד השני לא מסכים לקבל אותו, כי הוא בחוץ...

בימינו ...

הפוליטיקאים הרסו לנו את הטבעיות שלנו.

השאלה היותר נוקבת היא - האם אחד הצדדים צריך להשתנות

בית שמאי ובית הלל היו אותה מנטליות, אבל חלוקים בהלכה.

אנחנו והחרדים זה שתי גישות חיים שונות, הם לא מבינים מה עובר עלינו ואיך אנחנו חושבים.

אבל אנחנו לא מנסים לשדך כל חרדיה שאנחנו מכירים לכל חרדי....

בחור מיצהר ובחורה ממעלה פנחס זה בהרבה יותר רחוק ממרחק המנטליות החרדית לזרם התורני..

אני ממש לא בעד נישואי תערובת כגון אלו.. ובודאי שאת בתי לא היתי נותן לציוני, אבל אני מדבר על עצם הגישה לשאלה הזו.. ואכמ"ל.. מפני קוצר דעת המשיג...

ואם אני אטען את אותה טענה מה יהיה לך להגיד???

ההבדלים במטליות הם עצומים עד שבקושי ניתנים לגישור.

אני לא יודע אם פגשת 'מזרוחניקים', אבל אני חייתי עם חרדים....ואכן, זה פערים בגישה אל החיים, אל הבית, אל בחירת הבן זוג והדיבור אליו. ועוד הרבה.

לעומת זאת ההבדלים בתוך הציבור שלנו הם הבדלי דעה, לא מנטליות. כלומר דרכי חיפוש הבן זוג הם אותם דרכים.

ואני יכול להביא דוגמאות יותר ספיציפיות אם צריך. 

ציוני לא יקח את הבת שלך אפילו אם תרצה, כי כל התפילות שלך הם ציפצוץ הזרזיר, וזה משפיע לך על כל היום.

אם לא, למה לא?

אם כי אני חושב שהייתי מצפה מכל אחד שאשאל אותו דבר כזה שישמור את העניין לעצמו... גם [או אפילו בעיקר] אם מדובר בחברה...

{אין יותר ממי לברר בבית הזה?! }

קיבלתי הצעה, בנתיים רק שאלו אם אני מעוניין ובין השאר אמרו לי איפה היא גרה [ושם גרה גם האחרונה שיצאתי איתה...].

אפילו את השם שלה אני לא יודע...

רק תהיתי למקרה הצורך אם זה שייך...

אין מצב ששתי חברות יוצאות עם אותו אחד- ואין איזה שיחה, דיסקוס, החלפת חוויות

וכולי

אז אתה! תזהר ללבוש כיפה אחרת לדייט

"מה את אומרת?? כשהוא יצא איתי הוא גם לבש כיפה בצבע לבן-לשעבר... מעניין אם אמא שלו מכבסת?!"

"באמת? הוא נשאר ככה, חסר טעם בבגדים? לא נורא, הנשואות אומרות שאפשר להלביש בעל מחדש- אחרי החתונה...."

אבל אם יש לך אופציה אחרת לשאול לבירורים - אז לך על זה קודם

יש לי רק כיפה אחת נורמלית ליום חול ככה שכנראה שלא אחליף

(ולא, זה לא לבן לשעבר )

וכמו שציינתי למעלה, זה עוד בשלב הטרום ראשוני ורק העלתי את העניין לראות מה התגובות...

בנות- יש פה פרוייקט

כל מי שיש לה זמן בקורסים של הסמסטר הבא- שתברר מה הקוטר שלו- ונעשה משו...

הלוא כן?

בפעמיים היחידות שיצאתי עם מישהי מספיק זמן כדי שתרצה לסרוג לי[אי שם לפני 4-6 שנים בערך..], אחת באמת סרגה אבל מסיבות שונות מעולם לא חבשתי את הכיפה[היא עדיין מחכה במגרה.. 5 וחצי שנים..] והשניה לא ידעה לסרוג...

חחח

תמיד חשבתי לעצמי מה עושים אם הכיפה יצאה זוועה..

לא נעים, והיא מצפה שתשים אותה..

רק אומר שהפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה כשהיא הביאה לי את הכיפה...

אבל מה?! תשאירי את הכיפה אצל?! לא1 תעבירי לו.. ודי

הוא ישאר עם מזכרת ממך- את תשארי נקיה ממזכרות

נכד- נראה לי אתה באמת זקוק לחנות כיפות דחוף

מי תתחתן איתך!?!? תסתכל איך אתה נראה!!

אמנם בנות זה עם רכלן..

אבל בהחלט הייתי מצפה שלא תרוץ לחברתה לספר על הבחור...

או שאני המוזרה?

בעזהי"ת.

אני אישית לא מספרת, למרות שזה ממש זועק!! במיוחד שאלה חברות שהנושא הזה מדובר איתן...

כמו"כ גם חברות שלי, פעם ידעתי בבירור שהבחור דיבר איתן, ולא יצאה אף מילה מהן!!! |כפיים|

דרך חברות שלה שיצאתי איתן...

הדבר היחיד שהיא לא ידעה עלי זה שאני באותו חדר איתו...יותר מזה לא היה לו מה להוסיף לה (!!!).

אבל תכל'ס, זה הגניב אותי... (זה לא מפסיק...)

מזל טוב ענקי!!!!

ב"ה

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

תזכו להקים בית טוב, נעים, כשר.

ולכל המרגישים "מעוכבים" - הנה, אתם יכולים לראות: מי שמתמיד כאן, בסוף מתחתן....

ובקרוב אצל כולם.

השאלה הזאת מבדרת אותי כל פעם מחדש...

(רק אותי?!)

אין סיבה לספר לפני...אלא אם הוא/היא באים לשבת..

בעזהי"ת.

כמו כל דבר בחיים..

אבל זה שיא התלוי בסוג הקשר עם ההורים..

אז הייתי ממליצה לעשות אפילו איזו "הכנה" ולספר להם שאת יוצאת עם מישהו וזה בכיוון החיובי..תני להם את הקרדיט לזה..

בשעה טובה שיהיה

זה באמת תלוי בקשר שלך איתם..

אבל לענ"ד זה לא נכון להנחית את זה עליהם רק כשכבר החלטתם...

לפחות להכין ת'קרקע לפני, כמו ש'כתמר' כתבה..

וטל ים- זאת הייתה תשובה רצינית או צינית???

כן כן...ברור שצריך להכין את הקרקע...אבל רק אחרי שהזוג סגור על עצמו שזה זה..ותו לא.

שכשהתחיל בכל העסק היה לחוץ בשאלה האם כדאי שהוריו יידעו בכלל...

והם גילו מזה...

וזה דווקא איוורר וריענן מאוד את היחסים בינו לבין הוריו!

כמעט הפך לגמרי...

על זהות הבן זוג...

חברה תירגעו- ההורים לא מונעים מרצון להרוס לכם. הם גידלו אתכם, חינכו אתכם ומצפים שתשתפו אותם . ולא רק הורים לחוצים צריכים להיות בעניינים. לא יעלה על הדעת שכל "החברה" ידעו ויחוו את דעתם וייתנו את האו-קיי, וההורים ממודרים- סליחה , לא נסחפתם? זה ההורים שלכם....

בעזהי"ת.

הורים לא חייבים לספר ה-כל אחד לשני...

שאני מספר לאחד להורים, אני מצפה שזה יישאר אצלו...

והורה שהולך ומספר מאבד את האמון של הילד שלו..

אני לפעמים  אפילו מתפלא שאני מספר לאחד ההורים והשני לא יודע מזה..

ובעניין הספציפי הזה, בהצלחה לא סיפרתי להם כמעט בכלל ומתישהו הנושא עלה ומאז לא רק שאני מספר, אני גם מתייעץ אם ישלי התלבטויות..

בסופו של דבר ההורים שלי מכירים אותי הכי טוב וגם בעלי נסיון הרבה הרבה יותר גדול מרוב האחרים שאיתם אני מתייעץ...

אם סיפרתי לאמא. אלא אם כן ביקשתי שלא תספר. וכן להפך.

אולי סתם כי אנחנו משפחה שיתופית. יודעים הכל

אם זה טוב או לא? לא סגורה על עצמי. אם כי אין כמו להתייעץ עם אנשים מהמשפחה, מי שמכיר אותי הכי טוב.

ויש שיחלקו עלי, אך זאת דעתי.

אני שאלתי אם היא מצפה שאם היא סיפרה לאמא, האמא לא תספר לאבא.

חשבתי אכן להוסיף, ואני מוסיף זאת כאן, "אם לא שביקשת במפורש שבינתיים לא תספר"..

גם אני מעריך שכשיש בקשה שלזמן קצר הדבר יישמר - אכן כך יהיה.

רק שהיה נשמע קצת כאילו היא  תולה בכך שעד שהיא לא תיגש לספר לאבא, זה לא יגיע מאמא - כי הבת לא

סיפרה ישירות..  ובאופן נורמלי זה לא כך. איך כתוב בכתובה "ולא יכסו דא מדא..." (זה מזה).

אלא שגם הורים מבינים שטובת המשפחה היא שילדיהם יכולים לתת אמון שעד רמה מסויימת של דברים, ועד זמן

מסוים, אפשר שדברים יישארו אצל אחד מהם.

ואני יודעת את זה כי אנחנו מדברות פתוח על הכל.

כן יש משפחות שזה קורה אצלהן בבית- מדברים פתוח, ואפשר לסמוך אחד על השני.

זה לא רק "יש משפחות"..

הנורמה זה שאפשר לסמוך אחד על השני.

רק שגם ההורים סומכים אחד על השני.

ולכן, זה פשוט תלוי בהבנה בין האנשים מה מוכוון-סיפור ומה רוצים שלא.

<צ>!!!!!

אנשים אתם מגזימים! זה ההורים שלכם! גם אם אתם לא בדיוק מסתדרים איתם...הורים לא בוחרים...

ניראה לי מהראוי שידעו קצת לפני כולם...!! אם לא מסוגלים לשתף מההתחלה(ואני מבינה שיש מצבים כאלו..) אבל לפחות כשזה מתחיל להיות רציני יותר..(אפילו אם לא דיברתם על חתונה....)

הרי אחרי הכל גם ההורים צריכים להסתדר ביניהם, וזה לא ברור מאליו...אפילו אם הבחור והבחורה החליטו שזהו זה.

חשוב לפני שמחליטים לראות איך הוא מתנהג להוריו, ובכלל אפשר ללמוד מזה המון על האדם העומ מולך...

מתי לספר? תלוי על הבן אדם אבל בטוח שזה מתחיל להיות רציני, לפגוש את ההורים- אני פשוט לא מבינה איך אפשר בלי?

אבל זו דעתי....

לי גם היה חשוב ההתרשמות של הורי מבעלי- לא כקובע אבל לא הכל אתה רואה, ואם הם היו רואים משהו הייתי שמחה לדעת...

לא חובה לעדכן אותם מיד, אבל כאשר זה נראה רציני, יש מקום ליידע אותם. הם לא רק "הקופה רושמת"/הממנים. שאותם מזמינים ככל האורחים.

בס"ד בר"ה

אם הם הורים תומכים וזורמים, אפשר לספר אפילו כשרק יוצאים...(רציתי לומר כשמציעים, אבל אני לא ילך על כל הקופה)...ואם הם הורים חוקרים ומציקים, אפשר לספר כשכבר החלטתם...

בכל מקרה, מניסיון אישי, הייתי ממליץ לספר כבר בהתחלה, יענו דייט שני שלישי, ולהביא אותה אפילו הבייתה ולראות מה ההורים אומרים...(לא חייב להקשיב להם, אבל לא לסגור אוזניים)...אחרי שנפרדתי מחברה שלי (לשעבר חח) הרבה אנשים, ולאו דווקא המשפחה, הביעו את דעתם על הבחורה, וכיום כשאני עובד עם שכל ולא עם רגש, אכן שמתי לב שאלו דברים אמיתיים ונכונים, והודיתי לה' שזה מה שקרה...אנשים טובים, חשוב לשים לב להכל ולפעמים גם להקשיב...כשאנחנו מאוהבים אנחנו לא רואים ת'תמונה בשלימותה!!! שיהיה רק טוב לכל עמ"י ושנמצא ת'חצי במהרה!!!

למעשה זה דלף לאחד הפורומים הסגורים פה עוד לפני שזה הגיע הביתה, כך שחזרתי הביתה באיזה ערב לגלות שזה דלף מהפורום להיות שיחת הערב המשפחתית.

אבל זה רק אני.

בעזהי"ת.

"פריצת אבטחה" עאלק

ולראות איך הוא מגיב וכל מיני הצעות מוזרות לצד החסכן . ומצד שני לראות איך הוא מגיב לד הפזרן.

אי אפשר לדעת בוודאות כי כמעט אף בחור ישיבה לא מנהל חשבון עם כ"כ הרבה הוצאות כך שאי אפשר לדעת איך ינהג בזמן אמת.

אפשר רק להרגיש סימנים קלים .

או מקרים קיצוניים של פזרנות וקמצנות.

למצוא אנשים קמצנים..

ולכן מי שב-א-מ-ת קמצן-ישר יבלוט לעין..

ככה נראה לי.

בכולופן- אם הוא נמנע בשיטטיות להיכנס למסעדות/לקנות שתיה/לבזבז כסף באופן בוטה- זה נראה לי סימן דיי בטוח..

 מי שלא מוכן להשקיע שלושים שקל פעם בשבועיים

אז אני לא אגיד שמיד הופך לקמצן .

אבל יש אנשים ( ואני מכיר ) שהם לא מוכנים להוציא שקל מהכיס !

ואלו אנשים קמצנים .

אתה בייניש ? תעבוד !

כל אחד יכול לעבוד פעם בחודש .

שיטטתי ובוטה.

ומצטערת.. גם אם הוא אוהב נורא לאכול בבית אבל הבחורה רוצה מסעדה והוא לא מתחשב ברצון שלה.. בכלל זתומרת.. אז כן.. למרות שהוא נורא אוהב את הבית-- בעניי משהו כאן בעייתי..

"אם הוא נמנע.." כשהוא עם הבחורה.

ולמה לכתוב "דמגוגית"? היא באמת לא כזו..

לכל היותר, אתה יכול לומר שניסוח ההודעה הראשונה לא היה לגמרי ברור.

אין צורך לפגוע. באמת בחורה יקרה. 

בחורי ישיבה לא נראה לי יבזבזו סתם ככה.

זה משהו שאת יכולה לשים לב אליו אחרי כמה זמן. 

על איך הוא עם חברים, אם הוא כן משקיע בך לפעמים, לפעמים גם יש כאלה שמקבלים את התכונה הזאת מההורים אפשר גם את זה לבדוק...

זה תלוי בחברה שבה האדם נמצא בה וזה יכול להשתנות במהלך הזמן. 

אני לא יודע מהן ההגדרות שלך לקמצן. ההגדרות יכולות לנוע בקיצוניות. 

יש בחורה שאם היא לא תקבל תכשיט מזהב ויהלומים ליום-הולדת היא תחשוב שהוא קמצן... זה מאוד סובייקטיבי. 

בגדול, שימי לב להתנהלות של הבחור, ותחשבי אם זה מתאים לך. בלי לנסות להגיד אותו. 

הוא אמר שהכל יחסי

1. לביינישים אין הרבה כסף, אל תצפי ליותר משוקופלת/קפה

2. יש בנאדם שבחברה מסויימת יקרא קמצן ובחברה אחרת יקרא חסכן או סתם חכם

3. לעיתים ניתן לראות קמצנות כמו שאמרו פה ע"י ההורים, וממש בלי להיות גזען יש עדות שממש שונאות להוציא כסף..אפשר להסתכל על כך בצורה חיובית או שלילית

4. למעשה מי שיודע להעריך כסף שומר עליו וגם מי שאין לו הרבה שומר על מה שכן יש לו

5. כסף זה לא מטרה אלא אמצעי

שיהיה המון הצלחה!

לזה הוא התכוון אבל - לך תסביר את זה למישהי שאתה יוצא איתה...

זה מייצג רק חלק מאוד קטן (למרות שהוא חשוב) ממה שהוא אמר. 

הנוסחא הזו היא מתורת היחסות הפרטית והיא מבטאת רק את הקשר שבין מסה לאנרגיה. 

היחסות שהוא מדבר אליה היא משהו קצת שונה. 

ואם אני זוכרת נכון יהודית פוגל בזמנו, אמרה שיש כמה מדדים לבדוק ובינהם היחס שלו לכסף..

ספציפית ביחס אליו - או כללית.

כי לפי התשובה על זה, אפשר אולי להביע יותר טוב דעה בענין שאלתה.

למה בעצם שיבזבז עליי יותר מדי? אם זה לא זה- חרם על ממונו,ואם זה זה- חרם על ממונינו העתידי

ואני נגד כל הבדיקות עם התרחישים כמו "תזמיני את כל הבית קפה" או "בקשי שישלם עלייך בחנות ספרים/בגדים/מכוניות"..

אני חושב שבציבורים מסויימים היו מגדירים אותי ודומים לי בתור קמצן, ובמקומות אחרים בתור בזבזן. הכל יחסי.

תבואי פעם אחת "בטעות" בלי מעיל\פליז ותראי אם הוא מציע לך

לא אוהבת ת'מבחנים האלה!

שחסכן זה בעיקר כלפי עצמנו,

קמצן זה כלפי אחרים..

לא מבטיחה שאבשלום קור היה חותם על זה אבל לענ"ד יש בזה משו...

(למשל כלפי אישתו הוא אכן ישקיע ויקנה לה איזה זוג עגילים אבל כלפי עצמו הוא יותר יתקמצן= יחסוך, ולא יקנה עוד זוג מכנסיים..... וכמובן שזה סתם לשם הדוג'..)

גם אם זאת המטרה הכי חשובה שיש.

שעצם הוצאה עושה לו רע.

"קמצנות" היא בעיה נפשית של קושי להיפרד מהכסף, גם כשצריך.

http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3807

בהצלחה!
שיהיה מתוך נחת ושמחה בע"ה..

תיכנס לקטגוריה של משפחה (בצד ימין של הדף אינטרנט) ותבחר שיעורים להנאתך. האזנה מהנה

(אחד המומלצים זה שיעור של הרב שמואל אליהו על אבא שלו זצ"ל , שיעור ממש מדהים)

אני אתחיל להאזין לאלה בערוץ מאיר, בע"ה.

אבל איפה זה "פה", נשמה?

תוכלי אולי להביא לי קישורים, בבקשה?

זכור לי באמת שמזמן ראיתי כאן הרצאה של מומחה לשיווק, שדיבר של ה"שיווק" שלנו בזמן דייט. מעניין מאוד.

אבל אני אלך לאיבוד כאן, אם אני אתחיל לחפש הרצאות כאלה בין דפי הפורום... אשמח לעזרתכם.

באתר ישיבת בית אל יש מגוון נושאים ומגוון רבנים

תסתובבי שם ותראי מה תופס אותך .

רק בנחת !  אל תבואי לפגישה עם אוזניה של  הוראות הפעלה

 נקווה שתהיה תקופה קצרה מאוד של חיפוש ושמישהו מוצלח ומתאים מהר ימצא אותך

בהצלחה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=643

"למה היא חופרת"

תזהר ממנו

ודי לחכימא...

זה רק מראה את הראש של תרבות המערב.

ונראה לי במקום להתמקד בלמה הוא 

כדאי להתמקד באיך אני כן... זה סתם דרך טובה לחיים טובים יותר.

אבל למעשה אני חושבת כמוך ומסכימה איתך.