פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1510)

לא יודעת איפה בסדרה השלמה, אבל יש גם חוברת על בניין בית - ויש שם קטע מקסים על המיוחד שבשבת לפני החתונה...

אם תמצאי - זה מהמם!

בהצלחה.

כל מיני קטעים יפים..

להוסיף קטע יפה לפני..

למי שצריך - http://www.kipa.co.il/community/show/1636096 .

שיהיה הרבה הרבה מזל טוב!!!

אלעד- עכשיו הבנתי מה הקשר..

בקרוב אצל כולכם!

זה לא פייר!! הוא השביע אותי אתמול לא לפרסם פה! ...ועכשיו "גנבת" לי את הסקופ!!

טורפי!!!

ברכת השם עליכם!!

הוא פוחד לצער את אלה שלא מצאו,

אבל ההפך,

זה מעודד!

|מוציאה לשון|

אשרייך שאת זוכה לבשר בשורות טובות!!

בקרוב אצלך

חבר'ה זה רק אומר-

אם נדמה לך שאתה מיואש-

אל תשכח שזה רק נדמה!!

ישתבח שמו!

תאמינו לי, הבחור הזה כמעט הצליח לייאש לי את התפילות עליו!

אבל הנה!!!!!

כפרה על ה' יתברך!!

אושר גדול!!! 

איזה משמח!!

יהי"ר שתזכו להקים בית קדוש,
מתוך אהבה, אחווה שלום ורעות!!

עד 120, ביחד מתוך שלמות והשלמה!!

(העיקר לא הסכמת לי לפתוח שרשור)

שיהיה עם המון שמחה ורוגע 

בניין עדי עד

שתזכו להקים בית נאמן בישראל!

בשורות טובות!!

וואו, לא הייתי פה הרבה זמן, חוץ מגיחה פה ושם.

אגב, שקלתי להדיר אותה בגלל המכנסיים, אבל אז היא הפגינה מולי, אז וויתרתי (הרסתי את הבדיחה, אבל עדיף ככה, ככה לא יודעים מה הדעה שלי...).

היה קשה לפספס אותה .

אבל ברצינות- אתה הוכחה של כל מה שניסינו לטעון בשירשור ההוא..

כל הכבוד!!

ובלי לחדש את הדיון - זה לא חייב להגיד כלום לכיוון ספציפי.

הכל תלוי ממה זה בא. זה יכול לבוא מצניעות לא פחות מאשר מכיוון "הפוך".

וזה יכול לבוא מנוֹחוּת בלי כל חשבונות מיוחדים..

ונוצה - הרגת אותי מצחוק...

חייל כרמיסט בתקופת ההתנתקות אחת התקשרה אל כל מיני חיילים לשכנע אותם לא להצטרף לגירוש,

היא דברה איתו שעה בטלפון והוא אמר לה שהוא צריך לדבר איתה ב4 עיניים כדי להשתכנע

הם בסוף התחתנו ביחד

סיפור קטשי ונחמד...

האמת שיש סיפור ששמעתי על טרמפיסט שעלה ומקדימה ישבתי בחורה צעירה ואמא שלי היתה הנהגת... והוא היה ממרכז הרב נראה לי ואז היא אומרת לבת שלה.. נו אז מה את אומרת על הבחור....והבחורה הסמיקה אש.. והבחורצי'יק נהיה אדום..חחח

אחח סיפורי הטרפים  

=]

איזה חמוד!

פר טלפון,והיום הם נשואים באושר..

אחרי שהנוצרי פונה אל היהודי, היהודי פונה אל הקבצן הנוצרי ואומר לו:

אה, מענדל, השייגעצ הזה ילמד אותנו איך עושים ביזנעס...

- כתבתי כך שהבנות יבינו

זה קצת מפולפל:

בגללו לא לומדים בניטל  כל המבטל תורה מאכילים אותו גחלי רתמים - אם אוכלים רתמים יוצא....

(מר' אברום)

אני מרשה לעצמי להציע:

מסתובבים פה אנשים ממש מצויינים.

תסתכלו בשירשור ההיכרות, בראש הפורום. וגם מתוך מה שקצת "מכירים" פה;

תראו אם יש אופציות שנראות לכם ש"שווה לברר" (זו לא התחייבות..)

אם כן - תפנו לצאדיקה (מנודבת בזה..), שתפנה אל המדובר/ת במסא"ש, ותברר בלי להגיד מי המתענין - אם

מעוניינים לשמוע לגבי מישהו/י שכך וכך הנתונים הראשוניים שלו.

והיה אם הצד השני מעונין/ת להתענין - אז אחת משתי אפשרויות: או שזה עובר כבר לבין המדוברים עצמם (כמובן,

בתנאי שהם פחות או יותר "מוכרים" כאן ל"שדכנית" הנ"ל...  אחרת, מדין אחריות - חייבים את השלב דלהלן).

או - שהם מוסרים לה שמות של אנשים שמכירים אותם שאפשר להתענין עוד קצת, ואחרי ההתענינות, מקבלים

את המידע ומחליטים אם רוצים להיפגש.

היתרון באופן הזה - שכל זמן שהצד השני לא מביע רצון עקרוני - הוא לא יודע מי התענין. וזה חוסך כאן "פאדיחות"

בלשון העם..

ובהיות שלהתחיל לברר עם אחרים - יכול להיות קצת קשה להצדיקה הנ"ל (אע"פ שעקרונית בוודאי תשמח

שמנדבים אותה, שהרי היא מנדבת מדי פעם אנשים שיכתבו כאן על כל מיני נושאים..), אז לצורך הענין הזה של

בירור עם אחרים, בשעת הצורך, היא תיקח לה כאן אי אלו עוזרים/ות (והם ידעו את השם הפרטי - ללא ידיעת

ה"ניק" בפורום. לצורך המשך כתיבה תקינה פה..).

סה"כ - נראה לי שזה די פשוט לביצוע. ישַמח אנשים ויתן תקוה. ויש להניח שאם זה ילך, עוד חבר'ה יתענינו

בפורוםהזה (ו"מנגנון הסינון והבדיקה" דלעיל יוכל בעז"ה למנוע ניצול לרעה ע"י מי שאין כוונתם חלילה לשם שמיים).

[אמנם יש כאן קצת "ניגוד אינטרסים" שכן זה עלול למעט את מס' חברי הפורום בניהול הנ"ל, ולהעבירם הלאה - וגם

עלול למעט את שרשורי זעקת ה"עד מתי"... נו, כולם ישמחו..]

מעתה, אין הדברים תלויים אלא בהסכמת המנודבת הנ"ל להתנדבותה - וברצון החברים היקרים לעבור משלב הנהי

לשלב של פעילות יוצרת... וכמובן - בסייעתא דשמיא.

ואם משום מה זה לא ייראה לאנשים פה - אז כאילו לא חוּבַּר.  סה"כ - ניסיון לעזור באופן פשוט וקרוב (וגם לעזור

לעצמנו - שהלב שלנו לא יישבר מה"אני לא יכול/ה כבר"...)

וכל מילה, בסלע!

וכעת - תתני דוגמה אישית (בלי לספר לאף אחד, כמובן..)

פני לשירשור הנ"ל, תראי אם מתאים לך להתענין וכו' (גם אם לא - לפחות עשית "השתדלות"),

ואם כן - צדיקה וכו'..

ואולי הענין יתחיל לרוץ... (איך? נניח, רק חברה אחת תשמע הכי בסוד שניסית.. וגם היא - הכי בסוד תנסה ותספר רק לאחת, וכן הלאה....  שלא לדבר שאם משהו באמת יצא מהדברים האלה ויתפרסם בשירשור מז"ט כולל התהליך - אז בוודאי יהיה מזה זיכוי הרבים גדול...  נו, לא שוה להתארס בשביל לזכות את הרבים?...)

כמובן שבוודאי ובשמחה אני לקחתי ומתנדבת להמשיך לקחת על עצמי את מלאכת השדכנות בפורום

בעז"ה

בד"כ הרבה מהבירורים יכולים להיחסך- אם מכירים אנשים כבר!

בני אדם!! שווה לבוא למפגשי פורום!!

השירשור הכירות חוגג שנה להיווסדו!!

מי עדיין לא רשם את עצמו \ את עצמה?

מי עדיין לא קרא\ה את כולו?

"בן אדם! מה לך נרדם?"

ה' לא נותן ישועות רק למי "שטוב"  ונמצא במקום של עבודת ה' שלמה....

ה' נותן ישוות למי שמוכן לפתוח את עצמו לישועות האלה!!!

מי שנמצא במקום של קבלה בכלל!!!!!

אתה נמצא במקום של קבלה???

במקום של אהבה עצמית??

במקום של אהבת האחר מתוך האהבת האחר????

זה לא בקטע של התרסה...

זה פשוט ככה עובדים החיים!!

אם אתה לא במקום של קבלה ואהבה אז באמת גם לא תקבל, ובאמת זוגיות זה הכי מקום של אהבה!! 

אז אם אתה לא מקבל איך אתה יכול בכלל לתת???

אם אתה כועס על עצמך/ על אחרים(הרי אחרים בסופו של דבר מראים לך את עצמך) אז פתאום תראה אהבה???

זה משהו שנבנה!! נבנה בתוך הלב שלך!!

זה הכי נחמד: "דחיל ראבק" שבא מבריאות טבעית ואי יאוש מחיפוש..

ועם זה - הבנה שלא הכל תלוי רק בו, ופניה לה', מהלב. לא משנה הביטוי.

ממש יופי: גם הכנה מצויינת לחיי נישואין.

ו... במחילה: "כך עונין את המעוקות"?

זילות בכל התחומים.

מה הצרות עין הזו?!

ליטוואקס!

גמאני מצטרף להנ"ל... תהיה אופטימי אחשלו, זה יגיע, זה יגיע!!!

או אולי שאם התייאשת- תתעודד- אתה בעליה

?

יש לאתי אנקרי שיר "ידידי השכחת" 

בשיר יש שורה "הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה"

ואז הזמרת מדברת על מה זה לדעתה "אסיר תקווה"

http://www.piyut.org.il/tradition/3030.html?currPerformance=3958

(כאן בלינק. זה בתחילת הקטע- עד 00:50. רק אחרי זה מתחילה השירה)

(אזהרת מסע: שירת נשים! )

הרבה זמן אני חושבת על זה

מה דעתכם?

אין לי ספק שזאת לא הדרכה חלילה לפרט, להתייאש, אלא תיאור מצב שירווח

בקרב הכלל, כאשר הוא יגיע.

ללמדך (כדבריך בעצם), שדווקא במצב הכי קשה ונמוך - עדיין יכולה הישועה

להופיע.

מרן הרב גוגל שלחני לעיין במאמר הבא (ובעוונותיי לא הספקתי):

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7143

"בשער המצוות פרשת ראה בעניין מצוות זכירת יציאת מצרים מסביר האר"י

שלכל גלות יש תפקיד של תיקון.

גלות ראשונה תיקנה את הבחינה של "ראש"

וגלות האחרונה שהיא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגליים

ולבסוף את העקבים של הרגליים,

וברגליים יש התגברות של החיצוניים והבירור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב.

הווה אומר – העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתעצם ורק החיצוניות נראית כאילו היא הולכת ומידרדרת."

כל היודע פרטים אודות מקום מגוריו ושם ישיבתו- ניתן לשלוח לי באישי ...

יקירתי!!

הוא יבוא בעת הכי נכונה. בצורה הכי מתוקנת. לשניכם.

שולחת חיבוק.

השם תעשה שגבר יבוא

לא אשן ביום ובלילהההההההההההההההההה

שושנים עצובות והוא לא פהההה((

אפשר לישון בלילה,

ולהתפלל לה' יתברך

הלוואי והייתי יכולה לעזור לך בזה.

אפילו רק לרמוז על האור בקצה המנהרה.

אבל אין לי מושג.

צריך לזכור לא לשבת ורק לחכות.

צריך לזכור לעשות בשביל זה.

אני בטוחה שאת עושה דברים מסויימים בשביל לקדם אותו אלייך.

תמשיכי בדרך הזו!

תבדקי מה עוד אפשר לעשות,

לאן עוד אפשר לפנות.

ובע"ה מקווה שבקרוב קרוב יגיע הקץ לציפייה ותבוא הגאולה שלך, שלי, שלנו.

בהצלחה!

יקרה

חוץ מהתפילות של- תשלח אותו כבר

תתפללי גם- תן לי סבלנות עד אז...

זה קצת עוזר ללב

הוא ממשיך ללכת, הוא סומך עלייך שלא התייאשת.

רק בגלל זה הוא הלך את כל דרכו עד עכשיו!

הוא ממשיך בשבילך...

תמשיכי, בשבילו!

המון המון אושר והצלחה, בשורות משמחות ומפנקות!!!

אתה שומע על אנשים חברים שאתה מכיר מבחוץ אתה שמח מבפנים אתה נקרע לגזרים עין במר תבכה ולב שמח  ריבונו של יולם תעזור לנו לכל אלה שלא מצאו את מה שהם מחפשים תביא לנו גאולה ישועה חן חסד רחמים ובעז"ה שנזכה כל אחד ואחת למצוא את הדבר הכי יקר לו חתן וכלה

 כאן מוקד תמיכה נפשית

ובזכות זאת חנוכה ה' ינגב ת'דמעות!

זה תסמין להתקף לב... צריך צנתור דחוף!!

מתפללים..

מספרים למשהו/י שיעזור או סתם לפרוק  (מוזמנת באישי..) ומנסים לפתור את זה בכלים של העוה"ז כמה שאפשר...

תנשמי נשימה עמוקה, אחרי כמה זמן עוד אחת וכו'..

בין לבין תחשבי רק על משהו טוב שיש בך. את חייבת למצוא.. תדמייני אותו.. ותזכרי שזה בא מהקב"ה. זאת אומרת הטוב שלו מתגלה בך..

תנסי להיזכר במשהו טוב שקרה לך (כולל, למשל, איזה שירשור טוב שהעלית כאן. או איך "סידרת את כולם" כשהחלפת ניק...).

תחשבי בשלוה על דברים טובים שאת חולמת לעשות פעם.

תגידי פרק תהילים.

תהיי בטוחה מאה אחוז בקב"ה שיעזור לך.

ואחר כך - תשלחי לנו הודעה אם זה הצליח...

בהצלחה ובשמחה.

נשמה!! מה שלומך???

לא ראינו אותך דורות!!!

איזה כיף ששבת להגג לנו פה!

יש לך שאלה להעלות לדיון?

סיפור חסידי לשתף?

אולי סתם הגיג?

הגיג לשתף?

אממ..

לא נעצרתי בשני ראשי החודשים האחרונים.. איך זה?

ברוך שובך...

איזה כבוד חחח

האמת - פשוט אני מרגישה זקנה שחוזרת אחורה.. וזה מוזר..

אז אם אני זקנה.. את ותיקה

את ותיקה...

אני זקנה..

ואני מסתובבת פה הרבה כי אני בורחת מלהכין תרגיל בשווי וללמוד לבוחן בביקורת מחר..

מישהי רוצה לבוא איתי לכותל (עוד סוג של בריחה חחח)??

והעיקר שאת קופצת פה ושם בין כל הדברים החשובים שאת עוסקת בהם..

העיקר שחזרת...

ברוכה השווה  

עידכנו אותך מי התארס????

(הוא עדיין לא מרשה לומר- אז ששש!!! ואם לא- באישי נגלה לך )

השם!!!!!!!!!!!!!! זה ענק!!!!!!!!!!!!

אני נוהגת לאכול הרבה סוגפניות..

הייתי באה

האמת אני בארגונים למסיבת חנוכה שארגנתי לחברה בעבודה..

אבל סכמנו שאני באה ב6 וחצי... 

וגם אם באמת הלו"ז שלי היה מתעצב אחרת

תהנו! 

כל הכבוד עקיבא

חג שמח!! 

שתזכו לניסים 

איך היה בלעדינו?!

היה ממש כיף!!

מי הגיע?

הסופגניות שלא נאכלו במפגש (כלומר כל הסופגניות) נתרמו למג"בניקים.

יישר כח לכל מי שהגיע מרחוק ומקרוב...

נקווה שהם היו חמודים..

ואם לא - שהם קיבלו קלקול קיבה.

אם היית באה ואוכלת סופגניות אז הם לא היו מגיעים לשם

הדרך היחידה שהייתה לי למנוע בל תשחית זה לשלוח אותם לבסיס מג"ב.

גם אני לא "מת" על החבר'ה שם אבל זה מה יש....

לערבים?

אז מי בא, שנדע מה הפסדנו?!

אני יכולה להעיד שאמרתי שאני באה ובאמת באתי...

למרות שאמרתי שאני באה ב 6 וחצי והגעתי ב 6:35

איך יכולת?!

עקיבא,מי בא? |קול של ילד נודניק|

אדמין וצאדיקה, אריקל, שרון כהן, עקיבא ויעל, חברה של שרון כהן.

לא שכחתי אף אחד. נכון?

וסקופ - אדמין נצפה עוסק בפעילות שלא אופיינית לו בעליל. הוא נראה אוכל. תמונות יעלו לפה מאוחר יותר באדיבות צאדיקה

שהיית, חשבתי שלא תבוא 

מה גם שכל התמונות אצלך במצלמה- עקיבא

היה כיף

אנשים! אתם לא יודעים מה אתם מפסידים!!

ולמרות שזה נכון - אל תכתבו "זה אינדיבידואלי".

תכתבו מה דעתכם...

צחינא- הייתי חייבת..

אז לדעתי זאת בכלל לא סיבה לדחות חתונה!!

כמו שזה לא שיקול לגבי ילדים (בעיתו ובזמנו..)..

הפרנסה לא תלויה בנו ולכן זה שנעבוד יותר לא אומר בהכרח שיהיה לנו יותר כסף..

(כמובן שצריך להשתדל, כן? זה לא סותר..)

מה שכן, שזוג כזה צריך לדעת מראש את יכולותיו ואת אורח החיים שזה דורש, וכמובן שיצטרכו להצטמצם בהוצאות..

ועוד יותר חשוב, שלאישה יהיה באמת חשוב לימוד התורה של בעלה.. כי אחרת זה יכול להוביל למקום נפשי ממורמר..

אבל צריך להיות ראלים ..

אני מכיר זוג שהתחתנו ( והורים לא עזרו ) והם רצו חתונה כמו כולם 

ואחרי זה זה נפל עליהם לנטל להחזיר חובות ..

יש אנשים במצב יותר טוב כספית אבל הניהול הכלכלי בקרשים ככה שזה לא שווה כלום כל הכסף.

זה לא סיבה לדחות חתונה!

אבל זה צריך לבוא ממקום שהאישה שלמה עם זה שבעלה לומד וזה מתאים לה!!

מי אמר שצריך לעשות חתונה גדולה ומנקרת עניים מה רע במשהו רגיל??(מזמן אמרתי ואני אומרת שחתונה ברבנות הכי טוב)

בכלל, לפני כל צעד עם משמעויות כלכליות גדולות (וחתונה היא למשל צעד כזה), צריך להסתכל ולעשות חישוב הוצאות/הכנסות ע"מ לוודא ש"יש כיסוי" להתחייבות.

שזה אומר לגבש ציפיות ראליות של רמת חיים, השקעה ראשונית לסוגיה (ריהוט, מכשירי חשמל וכו'), וכל מה שמסביב.

אם ההורים מוכנים/רוצים לעזור, צריך לוודא מה המחיר הדרוש מהצד שלהם: הורים יכולים להיות מאוד נדיבים (כלכלית) אבל לצפות לסיוע מסוג אחר - צריך לוודא שאכן אפשר לעמוד בו.

קחו בחשבון שזוג צריך לשלם:

שכירות, ארנונה, מים, חשמל, אוכל ולפעמים גם אחרי תקופה קצרה (שנה - שנתיים) נולד להם ילד/ה שהאישה כבר לא יכולה לעבוד, ונוספות הרבה הוצאות.

 נכון שכל הפרנסה היא מאת ה' ית', אבל אסור לסמוך על הנס.

מוזמנים לעיין ברש"י על הפרשה שלנו (מקץ) ד"ה "בטרם תבוא שנת הרעב" (בראשית מא, נ) 

זה דורש להיות מודע להשלכות של חיים כאלה!

אבל מישו אמר שפרנסה זה דבר קל??

גם כשיש ב"ה.. עדיין צריך לעמול בשביל פרנסה!

זה לא אומר שלא נתחתן בגלל זה!

אבל לדעתי הרוב אמרו "לא לדחות" בלי שבאמת ישבו וחשבו על עול הפרנסה.

נסיתי קצת להמחיש למה זה כן בעיה.

לא להגיע ולראות "איזו הפתעה"..

זוגות שמתחתנים יודעים מה תהיה ההכנסה החודשית שלהם ולפי זה הם אמורים לתכנן את החיים. יש זוגות (לא כולם, אני יודעת) שההורים משלמים שכירות בשנה הראשונה וזה נותן עוד קצת מרווח נשימה.

זה גם תלוי מה הבעל לומד:

בישיבה- אז מקבלים מלגה מהישיבה, לא? לפחות זה מה שידוע לי... אפשר לגור בישיבה, זה חוסך שכירות, למרות שלא תמיד יש מקום באברכייה (ככה כותבים?).

לומד מקצוע- אז זה מצב זמני עד שהוא יסיים את הלימודים והוא יתחיל גם לעבוד.

ברור שבינתיים קשה אבל צריך לזכור דבר חשוב- כשעושים הכל מתוך אהבה ובאים אחד לקראת השני ומכבדים אחד את השני, אז אפשר לעשות את הכל!

אם האישה אכן מסוגלת לעבוד

הן מצד טבע הנפש שלה- לעבוד הרבה, להחזיק את האחריות

הן מצד המצב ההשכלתי שלה- יש מצב שגם היא בלימודים....

הן מצד המצב הפיזי שלה- לא תמיד אני מצליחה להבין איך נשים בהריון ממשיכות לסחוב את כל העולם עליהן....

בין אם צפויה להם הכנסה טובה ובין אם הם יהיו חייבים להסתפק במועט, הם חייבים לדעת איך הם יקיימו את עצמם ומה מקורות ההכנסה הצפויים להם.

אם הם יחליטו לחיות את חייהם המשותפים בעוני ובדלות חמרית, זה עניינם ובלבד שזו תהיה החלטה מושכלת.

אנשים שאין להם תכנית או החלטה ברורים איך להתקיים לא צריכים להנשא.

זה בהחלט לגיטימי לחיות זמן מה על חשבון ההורים ובתנאי שזה גם מקובל על ההורים כמובן.

לדעתי זו אשליה גדולה להניח שאפשר לחיות באושר ובשמחה לאורך ימים כאשר יש דוחק כלכלי ולכן הזוג צריך לדעת שאף אם בראשיתם הם יצטמצמו הרי שבעתיד, כשכבר יהיו להם גם ילדים, חייבת להיות להם הכנסה טובה המבוססת על השכלה ותעסוקה של שני בני הזוג.

יכולים להיקלע למצבים כאלו.

זה לא שייך רק למצב של לפני חתונה בסוגיית "האם לדחות חתונה או לא"

אלא פתאום אחרי חתונה, שנה, שנתיים, עשר וכו',

מגיעים למסקנה שרוצים לשנות אורח חיים

והעיסוק כבר לא מתאים,

רוצים לעשות הסבה וכו',

ובכלל - אחרי חתונה אין!!! כסף.

אז יאללה חבריה שעוד לא התחתנו - תתחילו לחסוך!!!!!!

בשורה תחתונה,

הכל אפשרי ויש התמודדויות בחיי נישואין וזה לא יעזור לדחות אותן.

אם זה הניסיון של הזוג - פרנסה, אז זה יגיע גם אח"כ.

וגם שם אין תשובה ברורה.. (הרב ליאור)

בס"ד לק"י.

כמובן שזה תלוי מאוד באופי של האישה; האם היא מסוגלת שהעול עליה,

האם היא מסוגלת גם ללמוד, גם לעבוד וגם להיות בבית.

אחלה מציאות.. אין לי בעיה איתה.

נשמה בהצלחה בפסיכו..

יש כאן כבר כמה שירשוריםם בערך אותו רעיון ניפרדנו אבל אנחנו לא מצליחים לשכוח..!

למה זה?????????מה גורם לאנשים לצאת הרבה זמן יחד והכל טוב ופתאום לחתוך..

אני מתחילה לאמין שאולי השידוכים בציבור החרדי עדיפים...שם לא יקרה מצב כזה

בשורות טובות!

בסופו של דבר,גם חרדים מתגרשים.אז גם אם הם לא חתכו לפני,יכולים לחתוך אחרי.זה לא אומר שהם עדיפים...

לדעתי זה נובע מהפער שבין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שבאמת קורה..

קרי- בין השכל לרגש..

קודם כל לוקח זמן ליצור קשר, ולא כולם יודעים מיד אם זה מתאים או לא (חוץ מיחידי סגולה שניחנו בטביעת עין מיוחדת..) לכן לעיתים קשר נמשך הרבה זמן ואז הרגש תובע את מחירו, כי אנשים מטיבעם הם אנשים חמים שמפתחים רגש כלפי אדם שנמצאים איתו הרבה, אבל אז כשהשכל נזכר לצוץ- כבר מאוחר מידי..

אבל אני מסכימה עם מה שאת אומרת לגבי הגישה החרדית..

לפעמים יוצאים, וגם ככה עד ששוברים את הקרח לוקח כמה פגישות והופ בלי לשים לב אנחנו כבר חודשיים ביחד בלי לדבר ולדון בדברים שבאמת חשובים..

לפעמים אני חושבת לעצמי שאם הייתי מתחילה דייטים בגישה 'הקרה' של החרדים- בבירור שכלי מעמיק מאוד לפני, בטוח שהייתי חוסכת לעצמי כאב לב..

זה לא רק שורה בשיר

אבלכ בר עבר לא מעט זמן[בלשון המעטה]...
וזה גורם לי לפקפק בשורה הנ"ל.
כן,זה יותר טוב.ברור.אבל..עדיןן,זה לא מספיק.

אבל אצלי אחרי חצי שנה עדיין היו רגעים שחשבתי עליה

כבר עברה יותר מחצי שנה0 + ),,אז חושבת שזה מצב לא טוב,שעדיין לא הצלחתי לשכוח.
בגלל זה שאלתי מה אפשר לעשות בנידון^^

אני גם מתמודדת כעת עם ניסיון לשכוח קשר שמאוד רציתי בו.

בשכל אני יודעת שבדר"כ להתחיל מחדש" עוזר לשכוח..

כל זמן שאין בחור חדש בחייך, במחשבותייך, ברגשותייך-

יש סיכוי גדול שתמשיכי לחשוב על הבחור מלפני חצי שנה..

פשוט תחליטי להמשיך ולהיפגש עם אביר חלומותייך!

בעיתה אחישנה!

אני מקווה שבע"ה בקרוב תצליחי.ותמשיכי בשמחה בחייך.

הבעיה,שאני החלטתי שבעתיד הקרוב אני לא יוצאת.אז אני צריכה פתרון אחר...

רק זה עוזר לשכוח.

ותהיי מוכנה: לא תמיד- לעיתים היצר משווה לקודם, וכל מילה, חפץ או מקום- מעלה זכרונות...

אבל אין ספק שבחור חדש בתמונה משפיע לטובה.

אם את לא רוצה להיפגש כעת- אין לי פתרון קסם לתת לך מלבד תפילה,

תפילה לבהירות הדעת, לנקיון הדעת, ליישוב הדעת, לפתיחות הלב מחדש.

תצליחי!!!

שתבוא אח"כ, כשתמצאי - שווה כל רגע..

תזכרי - שיש לזה סוף!!

גם במצבים שבחיים לא דמיינת שתצאי מהם - הקב"ה מושיט יד ושולף אותך פתאום.

ואז - השמחה, היא כפל כפליים!!

יהי רצון שהקב"ה יאמר לצרותינו די..

וכל אחד וענייניו שלו..

ומה אם אני אגיד לך שהיה לי מישהו בראש, והיו לי סיבות מאוד טובות למה הוא היה שם [לא יצאנו, אבל מבחינת נתונים היו הרבה מאוד דברים דומים, ואפילו היתה 'כימיה' מעולה!],

והוא היה שם במשך שנתיים!!!!!! שלמות!! [טוב, כמעט.]

ואחרי השנתיים הארורות האלה, יצאנו, וגילינו ש-מה לעשות, הזמן אכן עושה את שלו, ובמבחן הזמן לא כל הפרמטרים עומדים בהצלחה.

אם נפרדתם, ואת(ם) שלמה עם זה, אז 'גזרה על המת שיישתכח מהלב'-> זאת לא סתם מימרה, זה אכן קורה במציאות.

בהצלחה רבה נשמה, ה' יעזור לך, ואם את רוצה לזכות אותי ולהיות שלוחתו- אני פה תמיד.

בעניין הזכרונות, באופן כללי אני נגד 'לשכוח' מישהו לחלוטין. מה זאת אומרת? זה אדם שהכרתי. יישות בעולם שזכיתי להכיר. ולא סתם הקב"ה גרם לפגישות שלנו. יש לזה סיבה יותר פנימית, שייתכן מאוד ואיני מודעת אליה, אבל היא קיימת. ולכן, לא רואה סיבה לשכוח מעצם קיומו.

אלא מה, לא לזכור אותו במובן ה'רומנטי'. כשמכירים בחור חדש- זהו, הוא כל עולמי, ובאמת לתת לו את כל הקרדיט להצלחה. קצת קשה, אבל מאוד אפשרי.

הזמן באמת עושה את שלו!! כמה שקשה לך עכשיו עם כל הזכרונות (וזה קשה, אני יודעת) יהיה טוב!! קשה לראות עכשיו מתי סוף הכאב יבוא אבל הוא יבוא! גם אם זה נראה שעוד תחשבי עליו הרבה זמן, את צריכה להאמין בה' עם כל הכאב וזה יעבור.

תחכי זמן ותתחילי לצאת שוב. גם אם זה יחזיר לך זכרונות, זה מה שאת צריכה לעשות. בעזרת ה' ובעזרת חברות טובות אפשר לעבור את התקופה הזאת!!

ואת תמיד מוזמנת באישי לעוד

קודם כל,תודה!
ואני כבר ב"ה עברתי את שלב הכאב...מה שבעיקר מפריע לי זה הזכרונות שצפים ועולים..

1) חשוב לי ענווה!! אני לא אהיה מוכנה לוותר עליה! ממש ממש לא! - זה יותר חשוב לי אפי' מתורה ומצוות!! 

אם הוא לא מאמין בעצמו או להפך חש את עצמו כאילו הוא משהו...(לא מהמקום שאם הוא באמת מיוחד ויש לו מתנה מה', אז צריך להוציא את הכוחות האלה כי יש לו חובות בעולם זה כבר משהו אחר.... כלומר צריך להבין מה זאת ענווה לפי היהדות..)

אני מוכנה לוותר על הכול עם יש את התכונה הזאת!! 

2)זה באמת עניין אישי... לי יש את העניין בחיים שלי של לעזור לאנשים.. לטפל באנשים... וזה חשוב לי!- וזה הולך איתי לכול החיים! זאת העבודה שלי, זאת השליחות שלי! אני צריכה לעזור להרבה אנשים.. (איך אני יודעת את זה... נס! לגמרי נס! )

אבל זה באמת עניין אישי... יש בנות שיותר חשוב להן תורה, יש בנות שחשוב להן א"י וכו וכו... זה תלוי מה השליחות של כול אחת..

שהכי הייתי רוצה לדעת כמה הוא רגיש ואכפתי (נגיד את החברים מהחדר\שיעור)

ענווה

יושר ואמת!

שמחה

ועוד כל מיני דברים

תמיד כשאומרים שצריך לוותר זה ממש מוזר לי - איך אני יכולה להתחתן עם מישהו ולאהוב אותו בכל ליבי כשאני יודעת שיש דברים שוויתרתי עליהם מחוסר ברירה..

(אני מבינה שיש דברים שהם נראים פחות עיקריים ליד כל שאר המידות-אבל מלחתכילה להגיד שאני מוותרת נגיד על ענווה..זה מוזר.. לא?)

אם הייתי מבררת אצל חבר מהישיבה-הייתי רוצה שיגיד דברים ספציפיים - ולא-הוא מיוחד ומקסים - כי מיוחדים ומקסימים יש הרבה..

אז ככה, אענה על 2 השאלות יחד כי הן באמת דומות:

אני אישית אלרגית לאנשים קפדנים, שעינם צרה באחרים, וזה דבר שמבחינתי אני לא מוכנה להתפשר עליו, אני לא יכולה לחיות עם אדם ביקורתי, נקודה.

דבר נוסף- שיהיה לו רובד של עומק, אני לא צכה שיהיה בחורה משחנ"שת, אבל שיהיה לו נקודת מבט מעמיקה על דברים, לא רדוד וחסום רגשית.. ושוב לא בצורה נשית! שיהיה גבר!

וחשוב יותר מהכל- יכולת הכלה! שיהיה מסוגל להכיל את השני ואת אישתו על כל שיגעונותיה..

לי תמיד חשוב לשמוע על שאיפותיו בחיים, ז"א האם הוא במצב של למידה והתקדמות בחיים?

בנוסף, כמו שכתבתי בכותרת- כיסו וכעסו (אני מקווה שכוסו לא יהיה רלוונטי כלפיו..),

כיסו- לא רק במובן של קמצנות אלא בכלל ראיית החיים, מפרגן, נותן, משמח וכו

וכעסו- האם הוא ממהר לכעוס, ולכולנו יש זמנים של כעס, השאלה היא אם התנהלות חייו היא ממקום כזה..

בלי קשר- אצלי גם מבררים הרבה על חברות ואחרי שאני מספרת באופן כללי על הבחורה,

אני תמיד מחזירה את השאלה למברר- מה אותך מעניין לדעת עליה?

כי לכל אחד חשוב משו אחר על הבחורה, ושהיא טובה ומקסימה אפשר להגיד על כל אחת..

מקווה שעזרתי..

בהצלחה בכל!

כמובן אנושיות.. אכפתי ורגיש למה שאנשים מסביבו עוברים שיהיה לו רצון להיטיב עם האחר..

לי מאוד חשוב שיהיה לוחם ואוהב עמ"י באמת שיראה את צרכי הכלל ולא את הפרט..

פתוח , סבלן ורגוע-(לא מידי כמובן..)

בעל שמחת חיים אמיתית !!

חוכמת חיים

וכמובן יראת שמיים..

סתם יש לי עוד הרבה על מה לעבוד ..

אבל עוד מעט נפתח שרשור על התכונות שהבנים מחפשים ...

לטובת אלו שלא היו?

זה פשוט קטע נפלא שאפשר ללמוד ממנו המון. במקרה הוא היה בחוק לישראל בדיוק ביום של המפגש.

איך היתה המסיבה?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t400255#4777385

ואם הייתי היום בקרית ארבע, זה נחשב שהייתי במסיבה??

בהחלט אקטואלי

איך הוא עשה את זה?

למחול לכל אדם- באותו יום-???

אני מרגישה ננזפת

אבל מה שנכון- נכון!

לך תספר את זה גם בצעירים מעל 20..

לא יזיק שם.. (למרות שהלילה יחסית רגוע שם..)

לילה טוב

לא קל ליישם..אבל שנזכה..=)
ליל"ט.

מה אתה עושה בחיים?
איפה למדת?
כמה למדת?
מה הממוצע שלך בבגרות?!
כמה אחים יש לך?!
מה אתה הכי אוהב לעשות?!!
איזה אוכל אתה הכי אוהב?!!!
איזה צבע אתה הכי אוהב?!!!!
מה השאיפות שלך לעתיד?
כמה ילדים אתה רוצה ממני?
לאיזה צבע כיפה אתה הכי מתחבר???????????
זהו, זה מספיק.

לא בדייט.

איזה שאלות שואלים כדי לדעת בצורה הכי טובה שזה מתאים? או שזה לא...

עבר יבש ועובדתי.

משפחה.

קו מחשבתי כללי. 

מידות רוחניות וגשמיות.

אם ומי מעורב בקבלת החלטות שלה. 

תכנון לחיים. זה העקרון... מעבר לזה זה רק אם יש משהו חשוד...

וכמו שענו לפניי-פרטים "יבשים" בצירוף מה שמשנה לך מאוד ברמת ההצעה, לדוג' אם את מחפשת שטענץ ממש מסוים, עדה מסויימת, מאכל אהוב וכו'..

ב"הצלחה, ואשרייך על לימוד הלקח!

ועוד כמה דברים שחשובים לי באופן אישי,

אני בטוח שיש לך השקפה מסויימת,

וכו'.

לא יגיד על עצמו-שחשובים לי

דברים שאת יכולה לדעת מגורם שלישי יותר בקלות

(איך הוא עם חברים

 מידה דומיננטית..)