פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1511)

אני מרגישה ננזפת

אבל מה שנכון- נכון!

לך תספר את זה גם בצעירים מעל 20..

לא יזיק שם.. (למרות שהלילה יחסית רגוע שם..)

לילה טוב

לא קל ליישם..אבל שנזכה..=)
ליל"ט.

מה אתה עושה בחיים?
איפה למדת?
כמה למדת?
מה הממוצע שלך בבגרות?!
כמה אחים יש לך?!
מה אתה הכי אוהב לעשות?!!
איזה אוכל אתה הכי אוהב?!!!
איזה צבע אתה הכי אוהב?!!!!
מה השאיפות שלך לעתיד?
כמה ילדים אתה רוצה ממני?
לאיזה צבע כיפה אתה הכי מתחבר???????????
זהו, זה מספיק.

לא בדייט.

איזה שאלות שואלים כדי לדעת בצורה הכי טובה שזה מתאים? או שזה לא...

עבר יבש ועובדתי.

משפחה.

קו מחשבתי כללי. 

מידות רוחניות וגשמיות.

אם ומי מעורב בקבלת החלטות שלה. 

תכנון לחיים. זה העקרון... מעבר לזה זה רק אם יש משהו חשוד...

וכמו שענו לפניי-פרטים "יבשים" בצירוף מה שמשנה לך מאוד ברמת ההצעה, לדוג' אם את מחפשת שטענץ ממש מסוים, עדה מסויימת, מאכל אהוב וכו'..

ב"הצלחה, ואשרייך על לימוד הלקח!

ועוד כמה דברים שחשובים לי באופן אישי,

אני בטוח שיש לך השקפה מסויימת,

וכו'.

לא יגיד על עצמו-שחשובים לי

דברים שאת יכולה לדעת מגורם שלישי יותר בקלות

(איך הוא עם חברים

 מידה דומיננטית..)

יקירתנו הביישנית,

יש דברים שפשוט צריכים להתחיל. אם הגעת לגיל ולשלב הנפשי שבו את מרגישה ,כפי שאמרת- שאת יודעת שאת רוצה-לכי על זה. זה יתחיל במבוכה גדולה  ואולי פגישה לא משהו, אבל משם זה ישתחרר, ויסתדר בע"ה.

בלי תירוצים, תתחילי לקבל הצעות, קפצי למים. גם ככה מדובר בקריעת ים סוף לא קטנה..

ב"הצלחה!

וואו. זאת שאלה מאוד חשובה ורצינית. אני נתקל בבעיה הזאת אצל הרבה אנשים בהרבה

נקודות ציון בחיים.

אני לא יודע אם זה נכון אצל כולם. בחיים שלי (גם במישור המדובר) גיליתי שדווקא כאשר

אני לוקח את החסם הזה כאתגר, ופשוט עושה את כל המאמצים ופורץ אותו בפעם הראשונה,

אז הפעמים הבאות הרבה יותר קלות. ולא עוד, אלא שאני חש הקלה כ"כ ענקית ומתוקה,

זה ממש מחייה ומשמח אותי.

"כל התחלות - קשות".

נראה לי (ללא שאני מכיר את הבחורה) שמדובר בתופעה המוכרת של חיים בסביבה נפרדת לאורך כל שנות היסודי והתיכון ופתאום צריכים להכיר את בני המין השני.

ישנה רתיעה טבעית ממפגש שכזה המעידה על צניעות ועדינות טבעית.

אין פתרון קסם לזה אבל תזכרי שגם מי שנפגש איתך לרוב עבר את אותו מסלול ככה שזה הדדי.

כמו שמופיע בכרטיס אישי של צדיקה:

אחרי חינוך נפרד באמת קצת מוזר להתחיל "לצאת".

פעם ראשונה, כמעט בכל דבר, גם בדייטים, זה מלחיץ יותר.

העניין הוא לבוא עם ראש קצת יותר פתוח.

לא לבוא עם רשימת המכולת מול העיניים ולסמן ווי על כל שאלה ששואלים.

זה לא חייב להיות ראיון עבודה נוקב ומעייף.

זו יכולה להיות פגישה נחמדה וחביבה יותר.

זה שיושב מולך יכול להיות נחמד מאוד, טוב, בדרך כלל הם נחמדים... ככה שאין צורך להלחץ.

לבוא את, אבל ממש את.

לנשום עמוק לפני, להרגע, לעשות משהו שיעזור לך לא להלחץ.

גם אחרי כמה וכמה דייטים, בכל פעם מחדש יש בזה משהו קצת מלחיץ/מרגש.

תפתחי פתח קטן, ונקווה שליבך יתמלא במהרה.

בהצלחה גדולה!

קודם כל אני רק ציטטתי את צדיקה שציטטה את אליסף ט שציטט את רפול שציטט את בני מהרשק שציטט כנראה אמירה עתיקה יותר.

להרחבה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%9F_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F

בעיקר שימו לב למשפט: בוגרי הקרב, ובהם דוד אלעזר חזרו על האמירה במהלך קרבות צה"ל.

אז מסתבר שזו אמירה שהרבה אנשים אמו בהרבה הזדמנויות שונות.

ואולי יום אחד יגידו: "כמו שעקיבא ויעל אמר....."

דווקא לא לחשוב על "לשבת לדבר להנות", לא רק בגלל שהמטרה היא לא  בשביל "להנות", אלא כי זה בדיוק מה שהכי קשה לתכנן באופן מלאכותי..

את צריכה לומר לעצמך, לדעתי, אני הולכת להכיר מישהו כדי לראות מתוך הפגישות אם מתאים לי להתחתן איתו. הרי אם אני אתחתן, זה כבר לא יהיה סתם "לצאת עם בחור" - שזה המרתיע - אז לצורך זה.

לחשוב בנחת, על מה היית רוצה לדבר כדי להכיר. הרי גם הוא חושב, מן הסתם, כך שלא כל השיחה תלויה בך..

אם תגשי כאל שיחה שיש לה מטרה טובה וטהורה, ובידיעה שדווקא ע"י דיבור בנחת אפשר לנהל אותה - יתכן שיהיה לך איזה "פתח" להתחיל בכך.

ואז - כשהדברים יותר "יתגלגלו", תהיה לך גם שמחה כשרה בהתקדמותם.

תצליחי. 

קשור לחינוך נפרד.

אני באתי מחברה מעורבת רוב שנות רווקותי והיה לי חסם גדול מאוד להתחיל בפגישות.

באופן אישי "הקפיצו" אותי למים, ואחרי פגישה ראשונה מלאה חששות, היה יותר קל.

בהצלחה!

רק צריך לזכור שגם אם החיים נראים כמו סרט צריך לזכור מי הבמאי ..

בעזרת ה' בקרוב  ..

איך אומרים אל תגלה את הסוף של הסרט שלא תהרוס ת'מתח 

אחותי,

הלוואי והיה לי מה להגיד לך, באמת! אך בקושי בעצמי אני מבינה משהו.

אנחנו צריכים להיות בבדק-עצמי מתמיד, לראות שלא יצאנו מהכלים ואנחנו פוסלים על 'שטויות', ועם זאת לא להתפשר כל כ-ל דבר,בסוף אנחנו צריכים לחיות עם זה..

ואל תדאגי,אהובה, יש דין ויש דיין, והכל יבוא על מקומו באמת ובשלום ובאהבה, לדמעות יש כתובת והן נאספות-אף טיפה לא מתבזבזת..

האמיני,יום יבוא. ובקרוב,בע"ה..

בס"ד

לאני 7, וכתמר יפרח,

תודה על העידוד,

באמת שצריך לסמוך על ה'..

בס"ד

ותודה על החיזוקים של כולכם,

כיף לדעת שאתם פה,

חג שמח,

ובאמת הצלחתם לעודד

אין דבר כזה לפספס אותו,

מה ששלך- שלך.

הבחור שהתחתן, מצא את שלו.

וזה, לא שלך.

רציתי לשאול בת כמה את,

אבל אז הבנתי שהגיל לא באמת משנה.

גיל זה לא אומדן לייאוש.

אז התחרטתי, ואני לא אשאל.

אני מורה, אז אתן לך דוגמא מהעולם שלי.

אומרים שכדי לצמוח צריכים חווית הצלחה.

כדי שתלמיד ישתפר, או בכלל ירצה להשתפר,

הוא חייב לחוש תחושבת הצלחה כלשהי.

אם הוא חווה כישלון שוב ושוב, לא יהיה מה שידרבן אותו להתקדם.

בדייטים זה דומה,

צריכים הצלחה כלשהי כדי לרצות להמשיך.

עכשו, תגדירי הצלחה איך שתרצי.

מבחינתי, הצלחה זה אפילו לזהות שהבחור לא מתאים ולא להמשיך עם הקשר סתם.

יש שיגידו שהצלחה זה רק אם התחתנת איתו.

אז עכשו המטרה שלך היא ליצור לעצמך חווית הצלחה,

וזה לא מחייב שהבחור הבא שתצאי איתו יהיה האחרון.

למרות שאני ממש מקווה בשבילך, שזהו, זה יהיה האחרון.

הצלחה זה יכול להיות גם סתם שהיה לך דייט נחמד.

אז תאספי את עצמך בחזרה,

תחזירי את החיוך לפנים

ואת הבאסה תשליכי לים.

יחי האופטימיות

בהצלחה.

בס"ד

איזו מתוקה!

תודה על התגובה המפןרטת והרגישות,

אני בת 26, כשמי כן אני =)

(ב"ה, שזיכני להגיע עד הלום!)

את צודקת, נראה לי גם שכל הרגשות האלו יגרמו לי להעריך את בעלי יותר,

ואני באמת משתדלת לעשות החלטות מושכלות,

באמת לנסות להבין את הקשר(לנסות להבין אם הדברים שמפריעים לי חשובים כ"כ

או שאפשר להסתדר איתן..)

תודה על ההתיחסות!

חודש טוב!

שאפילו לא פזלתי הצידה להסתכל על הניק.

מחילה

יהיה בסדר,

באמת.

רק לא לדאוג יותר מדי!

בס"ד

ואת צודקת,

ע"י הקשרים ברציניים למדתי למה לצפות, ולמה לשאוף..

ב. אל תפחדי "לפספס" - זה סתם מעכיר את שיקול הדעת. הדבר היחידי שתקחי מה"פחד" הזה, הוא את המתינות, לבדוק באמת אם מתאים לך (שאת בוודאי ממילא עושה את זה).

ג. אל תרגישי "החמצה".. סימן שזה לא היה שלך... יש המון אנשים שממרחק של זמן - פתאום נראה להם שאולי זה בכל זאת היה.. ולא פחות - שכאשר הם מנסים שוב, הם בעצם רואים בדיוק את מה שראו בפעם הקודמת (פשוט- הספיקו קצת לשכוח..).  אז זה לא אומר לא לנסות כשאפשר. אבל אם זה כבר לא - תניחי שהיה מתברר אותו דבר. לא סתם החלטת אז.

ד. יהיה איתך טוב. בעז"ה.  את יוצאת עם בחור טוב - ממש יופי. תני לזה צ'אנס אמיתי. ואל תחשבי כעת "מתי אמצא את שלי". עכשיו, לדעתי, את צריכה לחשוב: אולי זה - הוא "שלי"?...

ה. לא כל אחד יודע "שהוא באמת הזיווג", באיזשהו אופן "מיסטי" כזה. אל תעשי חשבונות כאלה. תראי אם נוח, אם אין דחיה, מרגישים נעים, אם יש על מה לדבר, וכו'. אם זה מה  שמוצא חן, אם כיווניכם קרובים. וכו'. אחרי הכל - את צריכה להחליט לפי שכלך והרגשתך, ומתוך תפילה לה' שיעזור לך לכווין נכון.

והכי נכון - שלה' הישועה.

תתעודדי. שתזכי לבנין בית טוב, עם מישהו טוב ומתאים, ממש בקרוב (הגיל - זה מה'. כנראה זה היה צריך "להבשיל" עד עכשיו. לפעמים דווקא ל"סיר מלא" לוקח קצת יותר זמן להתבשל. אבל זה יוצא טוב...)

חודש טוב. חנוכה שמח.

בס"ד

ממש נכון מה שכתבת בסעיף בג', קרה לי שחזרתי לקשר כי הוא הציע לחזור, ובאמת לא זכרתי מה הפריע לי בתקופה הראשונה שיצאנו. אבל אחרי שנפגשנו בפעם השניה- לאחר זמן- נזכרתי במה שהפריע לי, והבנתי למה לא רציתי להמשיך אז..

ותודה על משל הסיר..

הצלחת לעודד, תודה!

באמת לה' הישועה.

לא הכל תלוי בנו,

זו אולי ההחלטה שהכי לא תלויה בנו בחיים,

מאידך, כדאי למצות קשרים ולא לחתוך כל עוד שיש ספק...

ואני מזכיר את זה גם לעצמי.

וזה לא אני טוב.

אבל טוב לי עם ה"אני" הזה?!

מקווה שהובנתי.

בכל מקרה,

פשוט תודה!

קודם צריך שיהיה רצון.

אחר כך עבודה.

אחר כך שינוי.

כרגע אני עובדת על הרצון

רצון לא מגיע משומקום...

צריך איזה פוש קטן, מישהו שידרבן ויחזק את האמונה ואת הרצון הזה להשתנות...

 אז זה טוב.. חייב להיות טוב.

תודה רבה!! ממש מחזק!!

היה ממש נחמד... ממליצה על המקום בחום...

קודם כל ברוכה הבאה!

חוצמזה שאני ממש מזדהה עם הרגשתך..

ותצעקי!! בקולי קולות!

לקב"ה!

קבלי חיבוק גדול!

ואנחנו פה כשצריך..

את האחת, בע"ה שנזכה כולנו לגאולה הפרטית הזאת בקרוב

זה מופנה ל"ורק אני מרוב"

זה שאת רוצה זה כ"כ המון!!

רק תפני את זה לה' ולא ליאוש

ימימה מזרחי אומרת- לחלום מול הנרות על מה שרוצים

ותפללי בפרט עשיו מול נרות החנוכה

ואל תדאגי.

בעז"ה ה' ישלח אותו בזמן הכי טוב..

"מה' אישה לאיש"

בהצלחה רבה

1. זו הרגשה טובה, ומן הסתם שהיא תסייע לך בנדון.

2. כדאי לך לנסות לקחת צעד אחורה,

לא בריא להתחיל קשר בכזה להט, את צריכה לדעת ולהפנים שזה יכול לקחת זמן.

אל תתנצלי על הפריקה!

זה בסדר...

את יודעת מה - את גם עושה בזה טובה גדולה:

לפעמים אני אומרת לעצמי - "מה, רק לי זה קשה? רק אני רוצה כבר למצוא אותו? רק לי לפעמים נגמרת הסבלנות?"

צרת רבים חצי נחמה

אל תדאגי! אומרים שהסוף יהיה טוב

אני חושבת שמותר ואפילו כדאי להאמין בזה.

זו לא סתם סיסמא! את עוד תראי!!!

תחשבי מה עוד את יכולה לעשות כדי לקרב את המפגש שלך עם הנפש התאומה שלך.

אח"כ תשאירי את העבודה לה'. אין עוד מלבדו!!!

הכי חשוב - ברוגע ובשמחה!!!!

אל תשכחי שבעלך רוצה אותך שמחה ואופטימית!!!

ב"הצלחה רבה!!!!!!

אוהבת....

מה לעשות בת'כלס?

1. להירשם לפחות ל2 אתרי היכרויות(שליש גן עדן,דוסידייט,שנים שהם אחד,שדכנט..וכו)

2. לפנות לפחות ל-2 חברות טובות לשאול אם הן מכירות מישהו שיכול להתאים

3.להתפלל 3 תפילות ביום(נשמע קשה?לא בשמים היא) ובכל תפילת שמונה עשרה לבקש בשמע קולנו מהקב"ה שישלח לך את בעלך בקרוב

4. לתת צדקה

5.להתנדב ב"ארגוני שידוכים" - קו לחיים,שמחה לילד וכו'..

6. לא להרים ידיים

7. מה שבע?

דרך משפחה שלה או משהו..

ולהתעלם להתעלם..יש בינינו גם אנשים חולים..

פשוט אל תענה לה וזהו.

מה אכפת לך אם זה ייפתר או לא?

זה באמת קשה אבל צריך הרבה כח רצון...

בהצלחה!!

פשוט לא יודעת מה לענות..אולי אני צריכה לחשוב קצת מה אני הייתי עושה..

אגב-אולי תתפלל עליה לבריאות הנפש..

מנסים מס' פעמים- אם הולך טוב ואם לא- חבל אפשר להייעץ עם מומחה (רב/ פסיכולוג/ איש חינוך...)

לגבי זה שהיא צריכה פסיכולוג- אני מניחה שחברות שלה\ המשפחה שלה מספיק עם ראש על הכתפיים- כדי לדעת את זה- לבד....

אני לא חושב שאתה צריך להגיד לה את זה

מוגזמת. "יש כבר בדיחות שהומצאו על הסיפור שלה."

אני מציע שתוריד את הטונים.

אבל את כותבת יפה. |ציני| (מוכן לשים כסף שבחורה כתבה את זה הפוך...)

מסכים שהכי טוב להתעלם. אבל יותר טוב מזה - להתחתן. זה יסגור את הסיפור באופן הרמטי... אחרי חתונה כבר לא יהיו שום הוו"א (הווא אמינות).

ציטוט:"בפעם היחידה שהגבתי לה הסברתי לה יפה בsms שאני לא רוצה אותה בכלל!"

זה נקרא להגיב??ממש לא..לפי דעתי אתה צריך לומר לה פעם אחת ומספיק פעם אחת שאתה כבר תפוס והיא תמצא מישהו אחר ואתה מאחל לה הרבה הצלחה בהמשך ושתמצא את החצי השני שלה במהרה עוד השנה....(הלועזית ל"ע)

אם התופעה לא חולפת תשקול להחליף מספר טלפון...שמעתי על מישהו שעשה משהו כזה בנסיבות דומות

צריך באמת להשתדל להתפלל שהקב"ה יעשה את מה שטוב "בעיניו"-אני כבר אקבל זאת באהבה..

כמה פשוט כך קשה. מי לא נופל לפעמים ב"הזמנות"..?

היא לא בחרה את המשפחה שלה..

אבל היא בחרה להתמודד איתם בצורה בריאה ונכונה לדעתי..

זה לא בהכרח אומר עליה משו לא טוב, להיפך- יותר חוכמת חיים ובריאות נפשית..

חוצמזה- שאם הכל הולך טוב וב"ה היא תמיד שואפת למעלה כמו שכתבת, אז למה לא להמשיך??

שיהיה בהצלחה!

חולה שלא הולך לרופא שיטפל בו?

פסיכולוג הוא כמו רופא אם יש בעיה אז תפקידו לעזור.

האם היית יוצא עם מישהי שהיה לה שפעת והלכה לרופא? אם כן אז אין סיבה שלא תצא עם מישהי שהייתה לה בעיה והלכה להיעזר בפסיכולוג על מנת להתמודד איתה.

בכל זאת פסיכולוג לא נשמע טוב בדרך כלל אנשים מתומדדים בצעצמם ואם לא אז זה מורה על משהו קצת יותר בעייתי

אתה מרגיש יותר גבר ככה?

אם יש בעיה הולכים לטפל אצל איש מקצוע.

אם יהיה לך דיון בבית משפט לא תשכור עו"ד?

אם חיי הנישואין ייתקלו בקשיים לא תלך ליועץ זוגיות?

כמו כל איש מקצוע ככה גם פסיכולוג. אין סיבה שפסיכולוג יישמע לא טוב.

בעזהי"ת.

אני מאוד מאוד מקווה שאתה לא הולך לרופא משפחה על כל אפצ'י של בוקר. ואם זה כולל שיעול? אז שותים מרק עוף.

אבל על כאב גרון מתמשך- כן הולכים, ואפילו לוקחים אנטיביוטיקה כשצריך.

ועכשיו לנמשל-

לא על כל זעזוע נפשי קטן הולכים לפסיכולוג. יש דברים שהנפש יכולה להתמודד איתה בעצמה, או לחילופין מדברים עם נפש קרובה [משפחה, חברים וכו'] ופותרים את זה.

כשנצרך ללכת לבעל מקצוע, כנראה שהבעיה חמורה יותר ולא פשוטה.

אוקיי, זה לא סוף העולם, ובאמת כל הכבוד למי שמטפל בבעיות שלו ולא נשאר איתן לכל החיים.

אבל השאלה המשמעותית היא- האם אני מסוגל/ת ורוצה לחיות עם אדם שנושא עימו צלקות בסדר גודל שכזה?

זה לא כזה פשוט וקל. מניסיון. לפעמים זה שווה את זה, אבל באמת שכל מקרה לגופו..

אבל היא הולכת לפסיכולוג כדי לא לסחוב איתה את הצלקות האלה..

ודווקא בגלל שפסיכולוג זה דבר שמרתיע-אז היא אמיצה שהיא בכל זאת הולכת (במקום אנשים שסוחבים איתם הכל ומאשימים את כולם - הורים חברים מורים וכו') ומטפלת בזה..

בעזהי"ת.

אנחנו רגילים לעולם המחשבים, שפשוט לוחצים Shift+Delete, והקובץ נעלם כלא היה.

אבל זה ממש לא ככה במציאות. אף פסיכולוג לא ייגרום לאירוע טראומטי להעלם מהרזומה...

הוא יכול לנסות לגרום לך להרגיש טוב עם זה שזה קרה. ועדיין, זה קרה.

בחורה שעברה אונס, לדוגמא.

גם אם היא תלך לפסיכולוג הטוב בעולם, בפעם הבאה שהיא תהיה [מבחירה!] עם בחור, היא תזדעזע.

זה לא נעלם.

תחשוב על זה שניה..

ב''ההה שהיא מטפלת בעצמה ולא משאירה את זה בלב ומנסה להתמודד לבד...

חוצמיזה שלא תמיד החברות יכולות לעזור , לפעמים צריך דווקא אנשי מקצוע..

בהצלחה רבה!!

=]

צריך לעריך אותה יותר על זה שזה הדרך שהיא בחרה להתמודד עם הדברים!!!

אתה אומר לבד שזה לא שיש בה משהו לא בסדר!!!

ומה זה משנה מי היו ההורים שלה?

וההורים של רחל ושרה אימותינו היו צדיקים???

אני הולכת לפסיכולוגית כבר כמה שנים. נכון, זה נושא שיש לדבר עליו, אין ספק אבל מה שבטוח יש להימנע מהכללות להלן כמה סיבות:

יש כאלה שהולכים לפסיכולוג כי עברו אשפוז פסיכיאטרי ויש כאלה שהולכים לשם בגלל חרדה קלה

יש כאלו שכבר שם מספר שנים ויש כאלו שבאו רק לכמה פגישות

וגם-- כל הכבוד לבחורה שהיא מספיק מודעת לעצמה והלכה לשם- זו מתנה לחיים- גם בשביל הזוגיות

בכל מקרה כדאי לברר למה ואיך הלכה, מה זה עשה לה וכדו' אין הכללות בזה זה סטיגמה שרק לפעמים נכונה

ורובנו גם צריכים לפעמים פסיכולוג.

אנחנו לא הולכים כי יש דברים שאפשר להתמודד איתם לבד.

כמו שלא הולכים לרופא על כל הצטננות.

לכן, כדאי (לא בפגישות הראשונות) לנסות ולברר איתה מה ספציפית הבעיה.

יכול להיות שזה תהיה בעיה זניחה בשבילך ויכול להיות שלא.

אבל הפסיכולוג הוא לא אמת מידה,

כמו שיש הרבה סוגי מחלות רגילות

יש הרבה דברים שאפשר ללכת בגללם לפסיכולוג.

זה שהיא הולכת לפסיכולוג לא מראה על בעיה נפשית!!

כשהקב"ה נותן לך מתנה כזאת נפלאה לידיים חבל לפספס אותה

זה נראה שאתם קצת מתעלמים מזה שלא הכל תקין כלומר כל הכבוד וכו אבל תענו אחרי חשיבה של כמה דק שפתאום מי שאתם יוצאים איתו אומר שהוא אצל פסיכולוג זה משהו לא רגיל זה אומר שהוא עובד וזה אחלה אבל הבסיס לא בריא

ניסיתי לחשוב עם עצמי באמת,

אם הייתי יוצאת עם מישו והיה לי טוב איתו,

והייתי מעריכה אותו וכו', ואז הוא היה מספר שהוא הולך לפסיכולוג בגלל משו מסויים-

אז האמת-

הייתי מעריכה אותו יותר.

דווקא מתוך זה שהוא תותח הוא הולך לטפל בנקודות שהוא צריך בהם עזרה.

זה לא חכמה לא ללכת כי "אפשר לתמודד לבד"

לדעתי, זה מראה לקיחת אחריות, על אמת, וזה דברים שיכולוים רק לעזור לדעתי בקשר זוגי.

אם היא מוצאת חן בעינייך, אין לדעתי סיבה שתפסול בגלל זה,

אבל- צריך להעריך את זה, בגלל ולא למרות.

שיהיה בהצלחה!

והם אנשים ממש בריאים ונחמדים והכל ...

אם היית אומר לפסיכייטר אז זה מורה על מחלת נפש 

אבל פסיכולוג זה לגיטימי והגיוני 

זה כמו שאם יאמרו לך שיש לה סכרת ...

לפי התגובות בסוף היא תפרד ממני מרוב שהיא רצינית ואני לא

יש לו מקום הגיוני למי שמעולם לא היה אצל פסיכולוג ולא יודע מה זה בדיוק..

זה בסדר לגמרי לחשוש.

וזה שאתה לא הולך לא אומר שאתה לא רציני.

עכשיו ביחס אליה- היא תותחית כי היא לא מתעלמת מהרגשות שלה. והיא תותחית כי היא לא מפחדת לדבר על זה שהיא עושה את זה

לא עניין של רצינית יותר- אלא אחת שלא רוצה לגרום לאחרים סבל מגלל דברים שלא פתורים אצלה.

דברו על זה- על הסיבות שהובילו אותה להגיע לטיפול, על המשמעות שלו, על איך היא רואה את המקום של הטיפול בעתיד.

יכול להיות שיהיה לכם נכון שתגיע איתה פעם אחת- זה ירגיע לך חששות.

ואם אתה צריך עוד הסברים- אני פה.

אני מכירה רק אנשים שטיפלו בעצמם (בין אם בכוחות עצמם,ובין אם נעזרו בגורם חיצוני),או אנשים שעדיין מדחיקים.

אחינו נסה בעדינות לפתוח איתה את העניין שבו היא מטפלת  תשמע קצת על התהליך שהיא עוברת ותראה כמה זה נראה  בעיניים שלך נורמלי או לא נורמלי 

2 אפשרויות 

א. רק תתלהב יותר

ב. פחות תתלהב 

שווה בדיקה 

דבר איתה ולא תפסיד

גם אם כולם אומרים שזה תקין ושאתה סתם לחוץ

בשורה התחתונה זה מלחיץ אותך .

ואתה צריך לדעת שאתה שלם עם זה 

אני מכיר הרבה אנשים כאלה, שהיו ועדיין מטופלים, פסיכולוגית ופסיכיאטרית,
כל מקרה לגופו, אבל לרוב, אותם אנשים יוצאים יותר חזקים ויותר מודעים לעצמם ולמציאות. אל תפסלו.

כמו שאמרת, בשורה התחתונה הוא חתך.

יכול להיות שזה תירוץ ויכול להיות שזה אמיתי.

רק הוא והקב"ה יודעים.

לדעתי, תמשיכי הלאה בלב שלם.

במידה והוא ירצה לחזור, הוא ידע איך להשיג אותך

(רק נקווה שהוא יבדוק לפני ולא יפיל עלייך את זה שתהיי באמצע קשר, מה שרק יבלבל אותך)

בגלל שאני יודעת שאולי זה לא, אני לא מצליחה להתנתק...

דרך צד שלישי,אם הוא מעוניין לחזור.

כן-מצויין.

לא-הלאה.

הוא עדיין ממש לחוץ, ולא יודע מה לעשות עם זה. הוא גם לא יודע שאני יודעת שהוא בכלל חושב על זה, אז הוא לא רץ להחליט עכשיו כי אין לו זמן...

והוא פשוט ברח...

לפני כמה זמן הוא חתך?(אני לא מצפה לתשובה)- אם זה פסק זמן ארוך יחסית אפשר אולי לברר דרך צד שלישי מה דעתו בדיוק.. 

אחר כך שהשדכנית דיברה איתו והוא עדיין לא היה סגור מה לעשות (יכול להיות שהיא עדיין מדברת איתו, אמרתי לה כבר שאני לא רוצה לדעת על זה...)

אז זה לא יעזור שידברו איתו, כי אין לו זמן !

אני יודע שזה קשה, וגם אני עברתי קשר רציני שהיא חתכה. אבל את חייבת להמשיך הלאה, אני יודע שקל לדבר ולעשות את זה זה ממש קשה. אבל את חייבת להתגבר, לאסוף את עצמך ולהמשיך הלאה.

אנחנו איתך, אל תדאגי!

שאני יודעת שכן יהיה לו זמן עוד כמה חודשים- כמובן שאי אפשר לחכות, אך קשה לשכוח ולהמשיך הלאה...

נכון שזה נשמע קצת הזוי אבל אולי בכל זאת (זה פשוט נשמע שאת ממש מעוניין בו) אולי תשאלי אותו דוגרי למה הוא עזב??תחדשי את את הקשר...

או בכל זאת דרך צד שלישי..

אבל זה מה שנכון לעשות.

בהצלחה, אנחנו איתך! 

מוקדש לך: שתמצאי את ה שלך. שתעשו הרבה  ביחד, ותהיו תמיד . שלא יהיה בקשר  (בלבולים) ולא . אבל שיהיה הרבה . וגם . ובסוף כמובן 

תקשיבי יקירתי!

הוא חתך!!

זה לא משנה מה הסיבה... יכול להיות בכלל שהוא פוחד להתחתן... או שלא יודעת מה!!

בשורה תחתונה הוא אומר לא..

אז לא! תמשיכי הלאה!

אני אישית הייתי לוקחת לעצמי איזה פרק זמן מעקלת את מה שקרה מבינה שזהו.. הוא לא יחזור!

לא בחיים האלה לפחות..

אחרי שהפנמתי, בכיתי, צעקתי, פרקתי... ממשיכה הלאה...

מבקשת מהשדכנית שתחפש לי בחור אחר...

בנים קשה להם לומר "אני לא רוצה את הקשר הזה כי: XYZ " לכן הם הרבה פעמים ממציאים שלא נוח להם מבכינה תכנית.. 

ברור שזאת הכללה... אבל הרבה פעמים או שהם אומרים "פשוט לא מתאים" ותביני לבד למה... או שהם ממצאים(מכול הבנים שיצאתי ויצאתי פעם אחת בחור אמר לי דוגרי "את לא יפה בעני..") מעט מאוד בנים יגידו לך "כי את לא יפה בעני" או "כי אני מפחד להתחתן..." 

זה נורא ואיום וגועל נפש.

וזה שיש לך את האומץ לכתוב את זה - מראה שאת מספיק בטוחה בכך שזה לא נכון.

בעיני מי שתתחתני איתו - בקרוב בימינו - את תהיי הכי יפה בעולם. בעז"ה. אם מישהי לא מתאימה למישהו - זה יכול להיראות לו "כך" אבל באמת - זו בעיה של התאמה. ואי ההתאמה יכולה להיות גם בגלל בעיה ביופי הפנימי שלו. וחוששני שאצל מי שמסוגל לדבר כך - זו באמת הבעיה.. לא אצלך..

כלומר אני מ60%  מהאנשים בעולם!- שיופי זה עניין סוביקטיבי!

כלומר יש כאלה שזה לא הטעם שלהם ויש כאלה שזה כן..

אני אישית אוהבת את היופי שלי!! 

מי שלא חושב שאני יפה שיהיה לו לבריאות!! 

זה שהוא אמר לא מזיז לי נקודה אחת! 

ברור שיבוא הבחור הנכון שבעניו אני אהיה הכי יפה בעולם ואתה יודע מה?? אני אהיה הכי יפה בעניו לא רק בגלל החיצוניות...

וזה מה שבאמת מעניין אותי..

יתכן שזה נכון.

כלומר: יכול להיות, למשל, שאח"כ הוא התבונן וראה שבעצם הכל היה בגלל הלחץ..

רק אולי הוא לא הרגיש עד כדי כך, שבגלל זה הוא יזום מחדש, או משהו דומה.

לכן, הייתי מציע שתבקשי אותה לברר איתו - לא בשמך - שאם הוא אומר ככה, אולי הוא מעונין בכל זאת. לנסות שוב.

אם יגיד שכן - שוה לנסות, יתכן שאפילו אם צריך טיפה לחכות. בתנאי שאומר כעת מתי הוא מתכוין ברצינות להיפגש. במקה כזה - להסיח בינתיים את הדעת עד המועד הקרוב הזה.

אם יגיד בהחלטיות שלא - אז זה אומר שלמרות ההסבר ההוא - מסקנתו היא שזה לא מתאים, ואז יהיה לך גם יותר קל "לגמור" עם זה.  

אני הייתי בסיפור דומה - רק מהצד השני

הכרתי איזה בחורה והקשר היה נפלא היינו ממש קרובים לחופה .. 

ופתאום גליתי עליה משהו שהפריע לי - והתלבטתי האם להמשיך למרות הסיבה הזאת,

לבסוף החלטתי לחתוך אחרי הרבה ספקות - כמובן שלא שתפתי בסיבה אלא רק אמרתי שאני חושב שאנו לא מתאימים..., היא כל הזמן הייתה לי בראש- אמרתי לעצמי אם אני מקבל ממנה sms אני נותן לה עוד צ'אנס (למרות שהסיבה היא די מוצדקת במובן שכלי ..) לא קבלתי sms..

הצעתי היא כזאת לשלוח לו sms - אולי זה לא מקובל לנסות שנית אחרי שנפרדים - אבל אם הרגשת שיש מקום לקשר טוב זה בדרך כלל הדדי- ומה שבטוח שאם הוא יסרב      אז לפחות תדעי שאין לך עוד סכוי איתו וזה יתפח לך את הראש לגברים אחרים ..

מאחל הרבה בהצלחה ..   

תבררי מה הולך שם, בין איתו ובין דרך השדכנית.

בכל פעולה שתבחרי לצדד יש יתרונות וחסרונות, אבל לדעתי תמיד עדיף להיות בטוח ו"ודאי" מאשר "ספק" - אחרת זה פשוט עלול לפגוע בקשרים עתידיים, ובנים אחרים שתיפגשי איתם- הנפש שלך פשוט תלך עד לגבול מסוים ותעצור שם-בגלל ש"ההוא" עדיין לכאורה מחכה לך...

אם תבררי איתו ישירות, זה אמנם מצריך הרבה אומץ וביטחון גמור במה שאת חושבת ומרגישה, אבל הוא יצטרך לתת תשובות ברורות, לך ולעצמו. 

יש אנשים (משני המינים!) שלפעמים צריכים לקבל איזה התעוררות חיצונית כדי לכוון אותם לדרך הנכונה, יכול להיות שזה מה שהוא צריך..

החסרון בגישה הזו זה בעצם שאת חושפת את עצמך ועלולה ,חלילה, להפגע.  אבל גם אם כן, וזה בוודאות לזמן קצר כי ב"ה את בחורה עם ראש על הכתפיים וכשיש "לא" ברור אז זה ברור- עדיף...

אם זה עזר, בכיף, אם לא- לפחות יש לך שרשור ארוך יותר

בהצלחה, יום טוב, חג אורים שמח..

תודה רבה לכולם!!! אין לכם מושג כמה זה מעודד...

חנוכה שמח!

 בקרוב!!!

בס"ד ובהשתדלותיי

זכיתי לשמוח בשבת היום בגלל ש:

1. התבשרתי שמשהי שאני מכירה (למרות שאנחנו לא חברות....) ילדה בן

2. אחי הלך לחברים בשבת ולא ידענו שהוא הלך אליהם, ועבר הרבה זמן והוא לא הגיע! רצינו כבר להדליק נרות, אבל אמא אמרה שנחכה לו, וברוך ה' הוא הגיע והיה בריא ושלם והדלקנו איתו נרות

3. שרו את "א-ל אדון..." שבברכות קריאת שמע במנגינה שאני אוהבת

1. השבוע זכיתי להחליט החלטה מאוד חשובה..

2. קניתי מגפים - בתקווה שהם האחררנות לחורף הזה..)

3. הייתי בהדלקת נרות מטוווורפת.... - מי שלא היה בה הפסיד!

4. אחותי המאומצת התגרשה..(שנה נשואים-שלושת רבע שנה מתוך השנה הם היו פרודים.סופ,סופ..התגרשו) 

5.מממ..-סתם כי רציתי שיהיה עגול...

עקיבא- קבל לייק גדול על השירשור הזה..

like !!

סיימתי פסיכו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וה' ממש עזר!!

1.יצאתי סוף סוף לטיול אחרי בערך שלושה חודשים בלי ..

2.אני יורד לאילת מחר  !

מסקנה : אכן ה' באמת טוב !

תודה לה' על האחיינית הכי חמודה בעולם!!!!

ביום רביעי אחיינית שלי שרה לנו בטלפון את כל שירי חנוכה (תחפשו באינטרנט את המילים המדויקות של "כד קטן" ותדמיינו ילדה מתוקה בת 3 שרה את כל השיר בלי להתבלבל בכלל!! אפילו אני לא מכירה את המילים בע"פ...)

ומחר היא באה אלינו לשלושה ימים!!!

כשלומדים בחנוכה (ויש גם מבחנים) אחיינית שלי היא נקודת האור היחידה...

א. זכיתי להדליק חנוכיה בחלון הדירה בת"א ולהאיר עיניהם של אנשים ברחוב..

ב. הלכנו כמה חברות למחלקת גריאטריה באיכילוב, שם רקדנו והדלקנו חנוכיות עם המבוגרים.

היה מרגש מאוד לשמוע מבוגרים מספרים סיפורים הסטוריים בבכי על הדלקת נרות.

ג. חברה טובה התארסה, בשטו"מ.

ד. זכיתי להפנים איזו תובנה חשובה לגבי דרך החיים שלי.

ה. עדיין לא התחתנתי.

תודה, ה'.

חג שמח!

(ראיתי את זה. למה אתה קורא "חצוף" למי שרוצה לזכות לך שלא בפנייך? )

1. כי חנוכה.

ומחרתיים ראש חודש

2. מכינים כלים לקבל את שפע טוב השם

משתדלים- לפחות

יאללה פיזיקה?! חח..אחלה כינוי מצאת לך..

    שיעורי הבית שלי היום הם פיזיקה.. אז יאללה פיזיקה..

    ולשאלתך-גדולים זה גדולים-בני 25-6-זה שהם שנה שלישית ואני שנה ראשונה זה ממש לא אומר שהם גדולים

    ממני בשנתיים.. לצערי

אי אפשר להתחתן בישיבה???

ועכשיו ברצינות, קודם כל יש בנים גם בשנה שלך, לא רק בשנה ג'. וגם אפשר להכיר מחוץ לאוניברסיטה.

נ.ב.

פיזיקה זה טוב! בהצלחה

ויש כאן שרשורים שעוסקים בנושא.

וחוצמזה את תמיד יכולה לחכות שנה-שנתיים...

מסכימה איתך..

וד"ר שוקו- גם אם הם בשנה שלה בלימודים מבחינת פער גילאים זה בסביבות ה4-5 שנים, וזה יחסית הרבה..

   כל מה שאמרתם-נכון וטוב..

   אפשר להתחתן גם כשהוא בישיבה, גם בשנה שלי יש בנים, אפשר להכיר גם מחוץ לאוניברסיטה, (פיזיקה זה טוב-  

   גם זה נכון..) יש כאלה שהפרש השנים לא מפריע להם ואכן יש לי מקלדת להשתמש בה (איזה

   אדמין זה..) - הכל הכל נכון אבל לא ממש מעשי במצב הנתון (והמביך..) שאליו נקלעתי הכי במקרה שאפשר..

להוציא את עצמך מהצמב הנתון (X מה שלא תרצי-פיזיקה) שנקלעת אליו...
ולנסות לחשוב איך את יכולה להכיר את בן זוגך לחיים...

ב"הצלחה מותק

והמעצבייניש איחל מזל טוב. לא היה קומיקס על הצבא.

אני אצלם עם הפלאפון

..

מישו פה תרם לה רעיונות?

נפשי- תודה!

יש מצב גם לבייניש?

אבל כמו שאמרתי הוא רק מאחל מזל טוב לאהרון וצביה קרוב לרגל הולדת הבן.

בלי בדיחה ובלי קומיקס

רוצים בכל זאת?

אם כי באמת לא משו..

אבל תמיד טוב לקרוא בשורות משמחות שכאלה!!

אתה נמצא כאן

פורום שלנ"ו- פורום סגור..

הוא מותר רק לסלתה ושמנה של הרווקיאדה..

יש לנו פה עליתה בפורום?

גמאני רוצה!

אין לי סיכוי

מה יש שם בכלל?

תהיה בטוח שה הרבה יותר מעניין.

מהסיבה הפשוטה שהם לא כ"כ כותבים כאן.

וגם כי הם לא עליתה, בדיוק כמוך וכמוני, פשוט הקימו להם פורום למס' חברים/מכרים שהכירו והם רוצים לשתף אחד את השני במעלליהם ולא את כוווווווווווווווווווולם.