האמת? הייתי מתקשה, אבל סופג.
[אין צורך לומר, שאני עונה רק כפי מה שנראה לי. אין לי שום הבנה מיוחדת בנושא.]
{וכדי שלא יחשבו (או שמא: יידעו) שאני שוביניסט פרימיטיבי חשוך,
הבהרה: אני מתכוון בזאת לשני הכיוונים, כלומר: שגם המשודך יתחשב במשודכת.}
א. נדמה לי שלזוג צעיר, שלמעשה עוד לא הטביע את ה"חותם הרשמי" על הקשר שלו,
יש בהחלט את הצורך המנטלי לבטא בצורה משמעותית ותקיפה מהרגיל (אפילו עוד
יותר מאחרי החתונה, למשל) את הקשר שלו - כלפי חוץ.
לי זה בהחלט היה מפריע...
יש אנשים שזה לא מפריע להם, ואני בהחלט מעריץ אותם על זה.
הלוואי עליי.
ב. ממילא, הייתי מצפה ממנה (במקרה וכבר נמצאים בתוך סיטואציה כזאת של - לשבת
עם החבר'ה), שתשתדל למעט, אולי להקרין קצת אי נוחות. לא בגלל שחלילה אני מרגיש
אדנוּת כלפיה - אלא בגלל שאני מצפה שתתחשב בכך, שאני עשוי לחוש מזה שלא בנוח.
יכול להיות שאדם מצליח להקרין "זרמנוּת" כלפי חוץ - אבל בפנים הוא רגיש ופגיע.
וזה תסריט שצריך לקחת בחשבון.
והכי טוב - מלכתחילה להמנע ממצבים כאלה.
בדיעבד - כמובן שלא לכעוס עליה חלילה, לא לנטור טינה. כי יש מצב שהעובדה שזה
מפריע לך זה די שריטה שלך במידה מסויימת. אם כי, יש עניין לבטא בעדינות ובאלגנטיות
שקשה לך מעניין כזה או אחר, כי גם כשהיא בסדר גמור מבחינתה, יש דברים שגורמים לך
לצבור טינה סתם, וזה רע לזוגיות בטווח הארוך. חשוב שהיא תדע מה מפריע לך מוקדם,
ואם זה משהו שעשוי להפריע לה לחיות איתך (ברמה משמעותית) - לדעת, ולהחליט בהתאם.
___________
בלי קשר - הרבה שכוייח לך על הניסוח!
ככה מנסחים שאלה אמיתית בלנ"ו.
אני משוכנע שלד"ר שלנו, יש הרבה נחת שם למעלה, באוצר הנשמות של הניקים... <צ>