תגידו לי מי הוא זה שטען שאין יאוש.
יש לי איזה ויכוח איתו.
תגידו לי מי הוא זה שטען שאין יאוש.
יש לי איזה ויכוח איתו.
מתברר שזאת מילה באנגלית- spam
אז קחי לך
![]()
ולגמרי מבינה את ההרגשה.
זה באמת אחד הדברים העקריים שאני צריכה![]()
מה עם לפתח רצונות יותר קטנים? להנות בפגישה קצרה סה"כ, יש לך מקום גם בשביל תרחיש כזה?
ברור שקיים גם רצונות קטנים, אבל זה עדיין לא פשוט לשחרר מהרצונות הגדולים
ב"ה אחרי יום ובזכות הדברים שכתבו לי
כל אחד מהמבט שלו, זה קצת הוציאו אותי מהתמסכנות של עצמי
ונתן לי להסתכל על עצמי מבחוץ, בצורה יותר ראלית ומאוזנת.
מבינה אותך ממש.. קשה כשמרגישים שאין את מי לשתף ועם מי לחלוק את הרגשות.. ):
בקשר להצעה, לענ"ד לא כדאי לך לפסול.. יש מצב שזה האחד שלך, ואפילו שזה אחוז אחד מתוך 10, עדיין אנחנו צריכים להשתדל לעשות את המקסימוםם אפילו שנגמרו הכוחות, תנסי למצוא את אלה שעוד קיימיםם..
אבלל, מה שכן, תנסי לא לבנות יותר מידיי על הפגישה.. תתפללי לה' שיעשה את מה שהכי נכון ותדעי שיש גם סיכוי שלא יצא מזה כלום.. אה חוץ מלדבר עם אדם נחמד כמה שעות.. גם משו (:
בכל מקרה, אל תרגישי לבד נשמה! יש אותנו שאנחנו תמיד פה לשמוע ולחבק
וכמובן יש את הקב"ה שתמיד שומע אותנו..
![]()
יש מחיר לקשר.
זה דורש הרבה כוחות נפש.
שוב להיפגש עם מישהו.
שוב לספר על עצמי. שוב לחשוף את עצמי.
ושוב להתאכזב.
אבל,
זאת הדרך היחידה לצאת מהמצב הזה.
ובכל קשר יש סיכוי שהפעם זה יהיה אחרת.
שהפעם נמצא שפה משותפת.
שהפעם משהו יצמח מתול הקשר.
שהחשיפה תוביל לקרבה.
יגעת ומצאת, תאמיני.
אני חושבת שאפשר להגדיר זמן שאין לך בו חשק. להגיד למי שמציע שזה לא רלוונטי בשבוע הקרוב - כן, שיהיה תאריך סיום. תאריך שבו את אוספת את עצמך, ומחליטה להיכנס לאיזור הסיכון, שיש בו פוטנציאל כאב, אבל גם פוטנציאל שמחה מאוד גדול.
לא יודעת אם רלוונטי, אבל אולי אפשר לשתף קצת את מי שיוצאים איתו - נמאס לי מדייט ספספל, שוב לספר על עצמי וכו', אכפת לך אם נעשה משהו קצת אחר יחד? ולעשות משהו שהוא כיף ונחמד לך, שהיית עושה גם עם חברות שלך. בעצם להפוך את הסביבה של הפגישה למשהו עם אנרגיות חיוביות יותר.
תהילכים ובירורים זה משהו שאנחנו עושים כל חיינו. אין לזה סוף. וזה לא אמור למנוע מאיתנו להתקדם.
התגובה שלך עזרה לי![]()
בזכות הדברים שכתבו לי
כל אחד מהמבט שלו, זה קצת הוציאו אותי מהתמסכנות של עצמי
ונתן לי להסתכל על עצמי מבחוץ, בצורה יותר ראלית ומאוזנת.
בזכות הדברים שכתבו לי
כל אחד מהמבט שלו, זה קצת הוציאו אותי מהתמסכנות של עצמי
ונתן לי להסתכל על עצמי מבחוץ, בצורה יותר ראלית ומאוזנת.
והתגובה שלך ספציפית גם הקלילה לי את זה,
בזכות הפרקטיקה והמעשיות שבה
"הכל בנחת תה תה תה ויהיה בסדר" 
תודה, הייתי צריכה לשמוע את זה!
ועל ה'להתכונן'? תשאל את אחותך(:
אם אדם חושב שהוא לא מוכן - לא הוגן להתנסות על חשבון הצד השני.
אם הוא חושב שהוא לא מוכן רק בגלל שעדיין לא נפגש - מעולה, שייפגש, צריך להתחיל מאיפשהוא ומכיון שבשאר הבחינות הוא מרגיש מוכן אני לא רואה כאן חוסר התחשבות באחר.
במבט לאחור, התחלתי הרבה קשרים עם בחורות כשביחס להיום לא הייתי מוכן מספיק. אבל ביחס לאז - הייתי מוכן . לא ידעתי שאגיע לאיפה שאני היום ולא חייתי בתודעה ועם הכלים שיש למי שאני היום. ולכן כבר אז הייתי בסדר גמור, גם אם ההבדל בין אז להיום הוא תהומי.
אם הוא מוכן אבל פשוט חושש - יאללה, שיקפוץ למים. בהתלבטות כזאת אני חושב שעדיף ללכת על זה מאשר לוותר. כל פעם שהדבר היחיד הוא פחד ולא מסוגלות - אני מעודד את עצמי (במידת היכולת) ללכת על זה.
יש יותר מידי משתנים, אבל ככלל, אם בחור מסוגל לקחת אחריות ועבר את גיל 24, שלא יחכה יותר.
אם יש בעיות ספציפיות להתייעץ עם מומחים איך פותרים אותם.
אבל רוב ככל הדברים המהותיים לא משתנים מעצמם רק עם הגיל, אם מישהו מתאימה לך בגיל 30 כנראה שהיית יכול להיות מותאם גם בגיל 24.
וחוץ מזה, לך תדע, יש מקרים של 'אהבה ממבט ראשון', אף פעם לא תוכל לדעת.
אנחנו אנשים וכחלק מזה אנחנו גם לא תמיד יודעים הכל, בנאדם חושב שהוא יכול לצאת ומוכן וכולי ובסוף מגלה שלא - זה קורה, זה אנושי.
צריך להתחשב בזה שמדובר ששני הצדדים הם בנ"א והם יכולים לטעות והם לא נביאים.
אם אדם יוצא במחשבה שלא יצא מזה כלום - זה לא מוסרי, חד משמעית.
הוא הוא חושב שיש סיכוי - גם אם לא הצליח, אני לא יכול לקרוא לזה 'לא מוסרי'.
וגם אני כנראה התנסיתי על כמה בחורות (תודה לכן..)
זה בסדר, ככה העולם עובד. אלא אם יש לך סיבה לחשוב שאין שום סיכוי שזה יצליח.
סתם אין לי מושג
בכל מקרה זה לא מספיק בולט כדי שאשים לב
זה בנושא שקשור לכאן...לא ידעתי איך אבל לפתוח את זה אז...
בכל מקרה, אשתדל לא לחפור מידי
יש לי איזו הרגשה שאני מסתכלת רק על מה שטוב, וקשה לי (נפשית) לחשוב על בן אדם מה לא סבבה ומה בו יכול להיות לא מתאים...

אני זמנית כאןאחרונהמה הדבר שהכי קשה לכם בלגור עם ההורים?
1. מעורבות היתר שלהם בכל הנוגע לענייני לנ"ו, הציפייה, הדריכות, הרצון שלהם שאשתף בכל שלב (הרגשתי שאני נחנקת....)
2. באופן כללי, מנול אמא בעיקר, חוסר ההבנה שלה שגרה איתה בבית אישה, ולא ילדה. וזה בא לידי ביטוי בכ"כ הרבה תחומים. בעיקר הקושי שלה לשחרר...
אני כבר לא גרה איתם.
מה את מרגישה כשאת נתפסת לקטנות.. מה יש שם? פחד מהלא נודע? מלפגוש את עצמך? חשש לפגוע? להפגע?
לא מכירה?
בינייש פתוחאל תשכח להזמין אותנו לחתונה
התחלת איתה למטרת זוגיות או להכניס אותה לתן ביס ![]()
איך תן ביס קשור לכאן
| ערוץ 7
מבקש אמונהאחרונהמבאסים
חכה רק שהיא תגיב כאן שהיא בכלל לא חשבה שזה מותנה ב"תן ביס"....
כבר תקופה ארוכה שאיני מקבל הצעות, עשיתי את הדברים הרגילים, תזכור שדכנים, חזרה להצעות עבר וכו'.
חשבתי גם להרחיב את מאגר השדכנים שאני רשום אליהם, ראיתי את הקובץ (הנפלא!) שיש כאן בפורום אבל נותרתי מבולבל, איני מכיר את השמות, וההגדרות "דתי לאומי" או "דתי לאומי תורני" הן רחבות מידי ולא הצלחתי להבין מה תחום הידע והעיסוק של כל שדכן.
יש לכם פתרון?
היי
אשמח להמלצה על שדכנים או שדכניות שלוקחים דמי רישום.
ראיתי מה שיש בקובץ שדכנים בפורום, השאלה אם יש עוד.
תודה רבה!
פנה אלי בפרטי ואתן לך מספר של שדכנית שלוקחת דמי רישום גבוהים מאד
אני נגד התפיסה הזאת כעקרון
הרב יוסף אליהו מאד מעודד גביית דמי רישום, ולכן שדכניות שקשורות אליו בדרך כלל לוקחות
@חצילים אכפת לך?
אני בהתקפי חרדה, ללעזאזל.
בהצלחה נשמהה בעז'ה יהיה טובב![]()
בעז'ה שילך טובב
בנות, שאלה לי אליכן:
(בנים גם מוזמנים לענות, אבל הזווית הנשים יותר חשובה לי).
אוקיי, בסדר, אז הבנתי שיש בנות שלוקח להן זמן להיפתח וקיבלתי את זה שקשה להן לשתף בדברים אישיים כשהן עוד לא מרגישות בטוחות בקשר.
השאלה אבל מה קורה עם שאר הרגשות?
בחורה ש"לוקח לה זמן להיפתח", האם זה אומר שהרגש אצלה לא מתעורר עד שלבים מתקדמים יותר? האם היא לא מרגישה קרבה (ורצון לקרבה. רגשית) לפני כן? היא כן מרגישה קירבה ובכל זאת לא נפתחת? שייך שלבחורה יהיו רגשות כלפי הבחור ובכל זאת תחשוש מ"להיחשף" ולשתף אותו בדברים אישיים ובעולמה הפנימי?
בקיצור, הסברים ותובנות בנושא יועילו.
בברכה, בחור טיפה מבולבל
שכוייח
אנונימית~אחרונהגדול!
צריכה דחוף להתייעץ עם מישהי רווקה שנפגשה הרבה, על עניין מסובך... מי שיכולה אשמח שתכתוב לי.
כבר לא חדש כ"כ..
היו בנות טובות שעזרו לי לצאת ממצב מסובך. תודה רבה לכן!!!
זה לא פעיל כרגע, אבל אם תכנסי לאתר ותירשמי הם ישלחו לך הודעה כשיגיע הזמן להכניס פרטים
עם הסמיילי זה נקרא "יש מצב לדייט?" וזה נמצא בכל כרטיס שאת פותחת, מן הסתם הכל שם דורש מנוי לאחד הצדדים לפחות כדי ליצור תקשורת מעבר לזה.
אאלט בשבע ברכות זה יותר דומה, לא מראים לצד השני שסימנת
של לצאת לדייט עם מישהו שאת מכירה מאיזה מעגל אחר.
יואו... אני מתה.
רק נבוכה מהמחשבה על המפגש הרשמי פתאום...
(זה עלה על ידי צד ג...)
זה יכול להוריד את המבוכה...
יצאתי פעם עם מישהו שהכרתי לפני כן וזה גם ממש הביך אותי שזה מפגש רשמי פתאום ואמרתי לו שזה מוזר לי פתאום לשבת איתו לדייט רשמי כזה אחרי שיצא לנו כבר לדבר כמה פעמים בלי קשר.. וזה שאמרתי לו את זה, זה ממש ממש שחרר...
זה אולי קצת מביך בהתחלה אבל אחרי שמשתחרר זה דווקא יכול להיות נחמד גם שיש הכרות של מושגים משותפים..
אבל דווקא יכול יותר לזרום.
כי יש מכרים משותפים ותחומי ענין מוכרים שאפשר לדבר עליהם 
המבוכה האמיתית היא שממשיכים להיפגש כל הזמן גם אם נפרדים 
סתם סתם.
בהצלחה חתולהה![]()
כתבתי שאין צורך להכיר את הצד השני (ושהצד השני יכיר אותי) עד הסוף.
אז אני רוצה להסביר את ההגיון מאחורי האמירה הזאת.
1
כלל ראשון בראיון עבודה הוא - האחריות שלך היא שירצו אותך. אם הם מוכנים לשלם לך משכורת, כנראה אתה שווה את זה.
העקרון הזה נכון בהכללה בכל תחום - אנחנו לא צריכים לעשות את החשבון של "חֲטָאַי – לוּ יְרִיחוּן בָּם שְׁכֵנַי, אֲזַי בָּרְחוּ וְרָחְקוּ מִגְּבוּלִי!". אם מישהו מוכן להשקיע בנו, כנראה הוא עשה את החשבון. אף אחד לא רוצה לעבוד אצל בוס כל כך טיפש שלא יודע לבדוק את העובדים שלו, ואף אחד לא רוצה להתחתן עם מי שלא באמת בודק עם מי. אז ההסכמה של הצד השני היא גם אישור עבורנו.
נכון, אם שיקרנו זה סיפור אחר. אבל בהנחה שלא התאמצנו להסתיר, אפשר לסמוך על הצד השני שלקחו בחשבון את הדברים שעוד יתגלו.
2
המחשבה כאילו הבחירה היא במפרט טכני זה או אחר, וגילוי של פער במפרט הטכני ישנה את ההחלטה - היא לא נכונה בכמה רמות. קודם כל, גם אילו היה מדובר במפרט טכני, הדברים המשמעותיים באמת הם גלויים בדרך כלל. וחוץ מזה, שהמפרט הטכני הוא רק בשביל הוודאות הפשוטה שלא הלכנו רחוק מדי. אדם סביר כנראה לא ישנה את דעתו גם אם הוא יגלה פרט זה או אחר - בדרך כלל הוודאות הרגשית הנדרשת לחתונה היא גבוהה מאד, ולכן פרטים קטנים באמת לא משנים
3
כמו שכתבתי בתגובה שם, אף אחד לא מכיר אף אחד "עד הסוף". לא אדם את עצמו ולא את אחרים. גם בגיל 70 בני זוג מגלים דברים חדשים על הצד השני ועל עצמם. אז ברגע שמכירים מספיק כדי לאהוב, לבטוח, לתת אמון, לסלוח, ולהתאמץ בשביל הצד השני - זה מספיק בעיני.
השאלה העיקרית היא לא "מה אתה יודע עליה" (ולהיפך) אלא "האם טוב לך איתה ועד כמה יהיה לכם טוב ביחד לאורך זמן". אם השאלה הזאת נשקלת ברצינות הראויה ומקבלת תשובה מדויקת מספיק, כל השאלות האחרות לא רלוונטיות
(אני חושב שהיה לי דיון עם מישהו כאן בקשר לזה... האם יש דרישה ערכית מבני זוג. אני טענתי ועדיין סבור שזה לא מהותי)
זה מה שיש לי בראש כרגע בהקשר הזה.
מישהו/י שעבר/ה ניתוח אסתטי כלשהו בפנים ונראה טוב?
כמה זה היה מפריע מ0 עד 10? ולמה?
לא חשבתי שיש לחשוש גם במצב כזה מהאיסור הזה..
חח היום אנחנו לומדים כאן הרבה הלכות אני רואה
אבל אני לא אפסול על זה.
(יפריע לי אם זה ניתוח אף. לא יפריע לי אם הוא תיקן כתם לידה)
אבל אני חושבת שלא אפסול בשני המקרים.
לכן אני גם לא אפסול על זה.
כמה ניגונים שערכתי לא ניגנתי
מעניין מי יזהה את המקור שלהן
מהמנגינות היפות ביותר שיש לדעתי
שבוע טוב
רגוע:
קצבי יותר:
הכל יפה ממש ממש!!
האמת לא זיהיתי.. מעניין (:
ממשחק ילדים, ori and the blind forest.
המבצע הוא סיני\יפני עם שם באותיות סיניות
דוגמא לרצועה מקורית:
לפעמים יש תקופות טובות כאלה. שיש הצעות ובטוחה שעוד רגע זה קורה! הינה, זהו. גאולה.
וחותכים. ומתווסף עוד חתך גם לבפנים.
ואז מגיע שקט. שקט רועם. רועם ככ. שמרגישה ששומעים את השקט.
ואני יודעת במוח שהקב"ה דואג לי. ושזה הכי מדוייק שיש.
ומחדדת לי עוד קצת את מה שאומרים על ההבדל בין אמונה לידיעה.
שלא מספיק רק לדעת, צריך גם להאמין. שלמסע הזה יהיה סוף טוב..
שאוסף הרסיסים והשברים יהפכו מחולשה לעוצמה גדולה.
ורוצה באמת מכל הלב להצליח להיות בקשר חזק עם הקב"ה גם שהידיעה והאמונה הזאת כבר לא ככ ברורות.
ברגעים של ספקות מבצבצים. וזה קשה.
בתקופות של מין ערפל כזה שמקהה את החושים ומטשטש את הכל.
וחולמת על יום שבו ייהפך מספדי למחול.