מצאתי את עצמי כמה פעמים מספרת לבחור על קשרים קודמים שהיו לי ועל כל מיני פאדיחות-

וממש לא מבחירתי האישית, פשוט נשאלתי..

(אם הבנתי את כוונתך..)

לא מספיקה להם התשובה? או חושבים שהיא תשתנה עם הזמן?

פעם אחת לשאול - סביר לחלוטין (לדעתי)

אולי השאלה צריכה להישאל בעקיפין ובצורה נעימה יותר, אבל היא לגיטימית לגמרי.

זה מעיד הרבה על הבן-אדם....

נפל לי האסימון רק כשקראתי את התגובה שלך.....

אבל לאור השאלות בתקופה האחרונה - 

הצלחתי להאמין שגם הוא רציני..

"העם נגד מערכת משפטית עוינת"

שונה ל:

"העם נגד מערכת משפטית"

שונה ל:

"העם נגד מערכת"

שונה ל:

"העם נגד"

לענ"ד צריך לראות את כל הקונסטקט של הדברים, את כל המכלול, ורק אז לקבוע.

ייתכן שיש עוד נתונים שלא הבאת כאן, ויכולים להאיר באור שונה את העובדות הנ"ל.

הוא אמר לרופא שיש לו בעיות שינה והוא לא מצליח לישון בגלל הרעש בבסיס

ואז הלך למעבדת שינה שזה אזרחי

והוא לא העביר את הנתונים של 100% נורמלי

וכך יצא שאותו הסדרניק רוב חודשיו בצבא לא עשה שמירות בלילה

לילה בבסיס זאת אומרת (במציאות) שאין חוקים לגבי לבוש, הדוד של המים אצל הבנות לא עובד...

וכד'

בעיות של צניעות בבסיס גרמו לכמה בנות לריתוק.

(זה הבעיות של ביינישים שהם לא קרביים,

ובנות לא להיבהל זה לא בסיס רגיל!!! והבסיס הצמוד אליו הרבה יותר בעייתי והוא ממש לא נורמלי)

אין ספק שהוא שונה לגמרי מכל "משתמט" אחר...

אכן, מצער מאוד לשמוע שה"שילוב הראוי" בצבא קדשנו לא כ"כ מתפקד...

חייבת לקום מחאה על זה.

שנשאר בבסיס עם בעיות צניעות ובנות שעושות שטויות בלילה.

ישמור במקומך?

אסור!

צריך להישאר, ולשמור כמו שצריך ומותר ע"פ ההלכה בשבת, ע"פ ככלי הבסיס.

אז, אם ישנו קושי בצניעות בבסיס, מותר להתחמק?

ממש לא נראה לי.

אותו אחד בוודאי לא היחיד שמשעמם לו. וממש לא חובה להיות באותו אזור שבו הבנות נמצאות, וע"פ הפקודה אסור להן להיות כלל במגורי הבנים. אז תמיד אפשר להישאר בחדר ולקרוא ספר טוב.

מה גם, שאם הוא שומר, אז הוא בעמדה! וכלל לא רואה את המתחולל, אלא אם מסתכל על הבסיס במקום על השטח שמולו עליו הוא מופקד.

לשקר, לא תורם בכלום. חוץ משר להרס האישיות שלך. וזה לא שקר לבן למען מטרה ראויה, כי אפשר לפתור את חוסר הצניעות בקלות.

כמה רעיונות:

א) תדבר עם רב היחידה על הפרות "השילוב הראוי" שיש, שיגיע ויעשה ביקורת, ויתן בראש למי שצריך.

ב) תייסד שיעור תורני בבית הכנסת,  תעשה את זה בתיאום עם הרבנות. שיביאו מרצים מעניינים. תפרסמו את זה בכל מקום... תתפלא כמה יגיעו (בעיקר מבני עדות המזרח),

ג) תדבר עם מש"קית/קצינת החינוך, לארגן פעילויות בערב, "במדים מלאים".

ד) תארגן בעצמך ערב חוויתי לכולם. עם מדורה וגיטרה. תארגן סרט במשרד.

נשמע סותר?

אז זהו שלא.

מציאות החיים בעיקר בצבא היא מורכבת. לא הכל שחור ולבן. אני חושב כמו אהוד שהוא צריך לעשות כל מאמץ לפתור את העניין ולא ע"י התחמקות מעשיית מטלות צבאיות.

אבל לצערנו לא כולם מספיק אסרטיביים לעשות את זה ולפעמים כן עדיף שהוא ייתחמק ובלבד שלא יבלה עם הבנות הנ"ל.

אז לכתחילה אני מסכים עם אהוד ובדיעבד אני מסכים עם קחו עמכם.

ברור שלכתחילה צריך לעשות את כל מה שאפשר לפתור את העניין ביושר,ולא מתוך התחמקות.

וכן-עדיף שהוא יתחמק ולא יכשל באיסורי תורה\דרבנן.

לכן,גם אני מסכימה עם אהוד לכתחילה ואיתי בדיעבד

ועם מקסימום שמירה על צניעות. זה יהייה קידוש ה' הרבה יותר גדול, מאשר הרווח הנקי שלו שהוא היה בבית ולא "נפגע".

רוב הבנות החילוניות, כאשר יראו שאותו חייל ביני"ש מכבד את עצמו ואותן. ידעו כבר לא להתקרב אליו ככה. ואולי אפילו יתעניינו אצלו על דברים יהודיים, וקירוב לבבות.

במהלך השירות שלי, דווקא החיילת שהכי לא נראתה קרובה לדת, התעניינה אצלי איפה יש בית כנסת בצפון ת"א, ואם יש רב שיכול להסביר לה דברים פשוטים לאחר שתשתחרר.

להיות חייל דתי, דווקא במפקדה, ודווקא לא בחוד החנית של הקרבי, יכול להיות לפעמים נקודת האור היחידה של הרבה חיילים שלכאורה שקועים עמוק באפלה. רק בתנאי שיתמודד עם בעיות, ולא יתחמק.

אבל א"א לעבור באופן תמידי על איסורי הלכה,כדי לעשות קידוש ה'.

קוראים לזה חילול ה'.

קרא שוב, והגד לי היכן אמרתי לעבור על איסור הלכה באופן חד פעמי, ובאופן תמידי בפרט.

שהוא לא היה יכול להישאר בבסיס עקב בעיות צניעות חמורות,ז"א שהוא לא יכול לקיים את המטלות המוטלות עליו.

ואתה כתבת שהוא יקיים אותם,(עם מקס' צניעות),ואז יתחילו לכבד אותו.

וההודעה השנייה הייתה הודעת ההמשך.

אם אינך יודע לקרוא לפי סימני השירשור, אז תסתכל על שעות הכתיבה ויהייה לך יותר נוח. ככה תדע שהודעה שנייה באה אחרי ראשונה.

קבל סליחתי מעומק הלב.

(למרות שאני ביניי"ש).

הבסיס שלו היה כלא והסגל רובו היה מקומות לא הכי טובים כמו פרדס כ"ץ, בנים/בנות של פושעים (רוצחים, ראשי מאפיה וכד') והוא היה שם מש"ק דת

(חוץ מזה שזה היה לפני כמה שנים, אז כך שהעצות לא רלוונטיות)

א) היה חילופי רבנים בבסיס, ולרב חדש שבקושי מכיר ת'עסק אין לו כל כך כח, כך זה במציאות.

ב) אין לסגל בית כנסת, הבתי כנסת הם של האסירים, הסגל הולך לבסיס הקרוב עם הבית כנסת (מי שהולך) - אסור לסגל להתפלל עם האסירים (עכשיו זה לא כל נדרי...)

ג) קצינת חינוך / ת"ש מי אמר לך שזה מעניין אותה ושהיא לא גם חלק מהבעיה (וגם אם תגיד אתה חושב שזה יעזור, והרב אמר לה, וזה לא עזר ביום ובטח שלא בלילה שהיא לא אחראית), וד"א בבסיס הזה יש חלק שמהתפקיד הולכות על אזרחי (הייתי אומר 40% בד אזרחי) אז בנות שרואות דבר כזה גם הן רוצות לפרוק עול.

ד) ממש לא הגיוני לאותו בסיס, גיטרה?!  וזה לא יוביל לקול באישה ערוה.

וכן כיבדו אותו בזה שלא נגעו בו, אך שאר הדברים זה כפיה דתית

בחילול שבת ברור שמישהו יצטרך לחלל במקומו,

ואילו בענייני צניעות, החייל שישמור במקומו

דוקא יעשה דברים הרבה יותר צנועים בשמירה מאשר שלא בשמירה בד"כ.

חוץ מזה, אני לא בטוח שאתה צודק גם בענין חילול שבת.

אין אומרים לאדם חטא חטא קל כדי שלא יחטא חברך בחטא חמור.

לי אסור לחלל שבת ולכן אני לא מחלל שבת.

גם לחברי אסור לחלל שבת ולכן גם הוא יכול כמוני להגיד שהוא לא מחלל שבת.

אם הוא בחר שלא לעשות זאת - אין עלי חובה, ואולי אף אסור לי

לעשות זאת בשבילו.

בנוגע לשאר הדברים - לא כל אחד יכול להיות קומונר,

ולא כל בסיס זה סניף בנ"ע, ולא כל מש"קית חינוך

מסכימה לערב הפעלות כזה.

בטח לא בתדירות של אחת ליום.

גם לא כל חייל שמתעניין איפה יש רב קרוב, באמת יהיה

דתי בסוף השרות.

לרוב זה פולקלור עממי או זכרונות ילדות.

המלחמות בצבא הם מספיק קשות ואין צורך להוסיף עליהם

בנימוקי קידוש ה' מטופשים, שכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.

וכמו שכתבתי - בכלל לא ברור שיש איסור הלכתי לשקר במקרה כזה ע"מ

להנצל מנסיונות בענייני צניעות שבת וכד'.

אם השמירה כרוכה בחילול שבת שלא לצורך - ודאי שאסור לבצע אותה ולא משנה מי המחליף.

גם אם אין בשמירה שום בעייה והחייל סתם ברח כי בא לו - יש בעייה בזה שהוא ברח, אבל אין בעייה בקטע של החילוני ששמר במקומו (בהנחה שהוא לא ברח בכוונה בשביל שהמחליף שלו יהיה בדוקא חילוני ,כמובן).

כל אדם אחראי לעצמו ולא לאף אחד אחר.

בכל צעד שלו אז למה לא?!

אגב-למה הוא מלכתחילה לא בנחל החרדי??

מה היה הסיבות שהוא בחר לברוח מהשמירות האלה.

בא אספר לך משהו, כל חייל בצה"ל מוציא פטורים בצורה כזאת או אחרת. כן, גם ביינישים יוצאים על קב"ן.

תיהי מפסוטה שהוא נאבק על הקדושה שלו בבסיס ונמנע מלהיות שם מאשר לחפור האם הרב הצבאי שם בדיוק התחלף או לא יודע מה.

באמת שהכי קל להישאר שם באיצטלא של ' אני אדם ישר' ולהנות בסתר הלב מכל הברדק הזה, ומי שבצבא מבין בדיוק למה שאני מתכוון.

אזז ככה... זה קצת מביך לדבר על זה, אבל ברוך השם אינטרנט הוא חוט של חסד לבישנים אנונימים כמוני. לא מזמן עוד הייתי בצד האחר של החבר'ה- ברים,ים,וגישה לכבוש נשים..היום ברוך השם אני מנסה לייצג את הכיפה בכבוד, הולך למקווה, בית כנסת,שיעורים,ומרחק ביני לבין נשים פרט לאמא - הוא מפה ועד כוש. עד פה הכל טוב, בזמן האחרון הבנתי שכלה לא מגיעה בהזמנה באינטרנט, לפחות לא עם הכשר. התחלתי לשאול בבית הכנסת-אמרו לי שנהוג לחפש דרך חברים או לפנות לשדכנית. לי יש מעט חברים דתיים, וגם הם בעיקר בעלי תשובה.בנוגע לאפשרות של שדכנית-רחוק ממני, ונראה לי כזה מסחרי..ואני ישמח אם יעידו פה אחרת, כי לא ניסיתי.חוץ מזה לא הכל אבוד, אני יכול לגשת, להזמין בחורה לדייט,רק שאני נבוך רק מלחשוב על זה, כי הגישה אצלי השתנתה טיפה, ומלחשוב על לגשת לדבר, אני נהיה נבוך.השאלה היא - אם זה דבר שנהוג להציע דייט ישירות,(?) אם כן, אז באיזה מקום ראוי להזמין בחורה דתייה לדייט, ולאן? אם לא,על איזה פתרונות אתם מציעים? תודה בכל מקרה לכל מי שקרא את המגילה שלי!

אני לא כ"כ יכול לעזור לך,אז לפחות פיסקתי את ההודעה..תשתדל גם פעם הבאה שיהיה יותר ברור ונחמד לקרוא..

כשם שפרצופיהן שונים (תודה לק-ל) כך דעותיהן שונות, לגבי כל דבר וגם לגבי שאלתך. יהיו שיגידו שלגיטימי בעיניהן שבחור יפנה אליהן ויציע את עצמו ויהיו שיגידו שלא שייך. בשל העובדה שניחנתי רק בנפש אחת אוכל לתת אך את דעתי הקטנה והלא מבינה-

אני מעדיפה שיהיה שימוש בגורם שלישי,מתווך, ולא שתהיה פנייה נרגשת ככה בפרונטלי. לא שייך בעיני,מביך ושאר ירקות. אך שוב, תלוי בעלמה..

ברכה והרב"ה הצלחה.

מאוד כדאי שתעשה משהו בנידון.

באופן אישי אני מעדיפה שידברו איתי ישירות (אבל עדיף בצורה שתשובה שלילית לא תביך במיוחד.אסאמאס,לדוגמא...) מאשר בצורה עקיפה.

הכל תלוי בבחורה ובסיטואציה.

לגבי מקומות-יש בנעוץ שרשור "המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך" שיש בו קישור לשרשור אחר עם מקומות לדייטים.

לעוד הצעות-אנחנו כאן.

בהצלחה!!

פשוט בשביל שצאדיקה לא תמחק לי

מהגיגיו בנושא זוגיות:

"אני ואשתי כמו זוג יונים - כל יום מישהו אחר עף מהבית"

"אני בבית כמו פנתר - הולך על ארבע בשקט"

"אני תמיד אומר את המילה האחרונה בבית - כן אשתי היקרה"

פורום כזה שכול מי שרוצה לעלות דבר תורה זה המקום שלו...

admin מה אתה אומר???

פורום דברי תורה-גם אני אשמח..

אבל מה דעתכם לגבי הפורום הזה?? יש פה הגזמה או שזו סתם הרגשה שלי?

(הרגשה קצת לא נעימה לכתוב על זה,מרגיש כמו איזה קוזאק שרוצה לאסור על לימוד תודה.. מצד שני אם לדוג'

בפורום מתכונים או משהו כזה היה מגיע כזה גל של דברי תודה (יפים וטובים,באמת,אבל לא זה הדיון) אני חושב

שלא היו נותנים לזה כי זה ממש משנה את אופי הפורום..

דעתכם??

|יורד למחתרת|

כמו שפתחו פורום לצעירים מעל 20 והשרשורים החברתיים עדיין פורחים פה (ב"ה)-ככה אם ייפתח פורום דברי

תורה וזה לא יבוא מתוך הבנה שזה באמת נצרך כדי הפורום ישמור על הצביון שלו,זה לא ישנה כלום בפורום הזה-

פשוט יהיה פורום נוסף.

לא מסכים שזה אמור לגרום לפילוג או אי נעימות.בסה"כ כולנו נהנים פה מהדברי תורה ומהאוירה שהם משרים.

(מרגיש כמו איזה פריץ ברוסיה שאומר על דברי תורה ח"ו.זו ממש לא הכוונה)

ניסו לעשות כאלה פורומים-

פורום פרשת שבוע, מת.

פורום סגור לד"תים- מת.

חבל.. 

לדעתי זה המקום לכתוב בו גם ד"תים.

זה חלק מהשיח, מהחיים, לא?!

שיש גבול לכמות של דברי תורה...!!!

אני לא נגד אבל אני גם לא בעד שיהיו הרבה מאמרים..

הוספה:זה כיףף לקרוא אותם ולשמוע שיש פה בחורים שלומדים רק שלפעמים קשה לי לקשר את זה לשרשור..

עכשיו הובנתי?!

ובשביל כל מיני שטויות (כמובן שלא בהגזמה...)

ובלי יותר מידי ד"תים-

יש את הפורום השני |שורק|

אני בפירוש כתבתי שלא כוונתי בדבריי לאף אחד, שוב, סליחה ומחילה ממי שלקח זאת אישית.

בהקשר לאותו שרשור אחרון, אני לא רוצה להכנס לזה.

היה, עבר, נגמר. הצלחתי לישון בלילה גם מבלי שירדתי לסוף דעתו.

שבת שלום לכל עם ישראל

צריך לראות מה מגמת הפגישות מכאן ואילך..האם זו פגישה גרועה אחת ואחריה ממשיך בסדר או שזה הפח ומכאן אל הפחת..

וחוצמזה, מה זה דייט זוועה? שתיקות? שיעמום? אולי דברים לא במקום שנאמרו?

"זוועה" יכול להתפרש בהרבה אופנים, ולפי ההגדרה כך צריך לפעול..

ב"הצלחה אחותי

וקובעים עוד דייט איתו...

בכל קשר יש עליות וירידות, הגיוני שבקשר רציני יהיו גם ימים "רעים",
אני מניח שהיה יבבש או משהו ולא שהוא עשה מעשה שפגע בך...

קצת קשה לענות בלי להבין מה היה זוועה....
ברור שאם הוא עשה משהו בלתי מתקבל על הדעת, לחתוך.

הרגשתי זוועה גם כי הוא דפק איחור בלי סיבה הגיונית, ואפילו מסיבה מטופשת..... ואז הכל התחיל ברגל שמאל, למרות שממש השתדלתי לא לחשוב על זה, בנוסף- היה מלא שתיקות ודיברנו על דברים משעממים שאין לי שום מושג לגביהם.. ואמרתי לו..  והוא המשיך לדבר על זה... חוץ מזה לא זרם בכלל.......

ודרך אגב- אמרתי לו שהיה לי זוועה והוא די נבהל....  הוא אמר שגם לו לא היה שיא הטוב... אבל סה"כ בסדר...

קצת קשה לגשת לדברים כאלה בשכל, אחרי הכל הוא פגע בך ברגש...
אני מנחש שהוא דיבר על צבא או משהו של בנים...

שאלה- אם הוא היה מתנצל בלב שלם על האיחור,
          או מתקשר להודיע מראש ומדבר איתך עד שהוא מגיע
          ולא נותן לך להתייבש ככה, זה היה משנה את התחושה?

אין לך מה להסיק מסקנות מיום בודד,

תנסו לחשוב על מיקום יותר חוויתי ומעניין לפעם הבאה.

מה שקובע את ערכו של האדם זה לא רגעי השיא או השפל אלא המכלול..

ככה גם הדייטים..

בן זוג מושלם זה לדעתי בעיה ולא יתרון..

אדם שלם.. הוא שלם לעצמו והוא לא יכול להיות שותף ביצירת עולם חדש.

וזוגיות טובה זה שכל, רגש, כימיה ובעיקר הרבה הרבה עבודה ביחד..

תראי מה יהיה בדייט הבא ואז תחליטי אם הזוגיות הזו שווה את העבודה והמאמץ כדי ליצור משהו משותף.

בהצלחה!

ב"ה

ממשיכים הלאה עם אתו בנאדם בחיים יש עליות וירידות!

מניסיון, יש איזשהו דייט אחד שזכור לי כדייט לא הכי מוצלח. בכלל לא.

אבל ב''ה אנחנו מאורסים.

אז בהחלט אפשר לקבוע עוד פגישה ולהמשיך הלאה.

אם יש הרבה שרוצים, אפשר להתחיל עוד אחד

עם אחד ומאוחד אשרייך!

בעזרת ה',שבת שלוםםםםם ומבורך צדיקים!

בס"ד

דבר תורה לפרשת חיי שרה

מבוסס על דברי הרב זאב קרוב

פרשתנו נרקראת חיי שרה, לעומת זאת, רק הפסוק הראשון מדבר על חיי שרה. כל המשך הפרשה מדברת על החיפוש של אברהם אחרי אחוזת קבר. אברהם משקיע הרבה בחיפוש הזה, כאילו רוצה לקנות דירה. יש לשאול למה הוא משקיע כ"כ הרבה ולא הסתפק בלקבורה עם המתים של בני חת.

אנחנו כולנו יודעים את החשיבות של מת מצווה ביהדות, מצווה כ"כ חשובה שמבטלים מצוות אחרות כדי לטפל במת. כל העניין של קבר ישראל ביהדות תופס עניין מרכזי באמונה שלנו, יש בצה"ל אפילו יחידות שיעודן לטפל בפינוי וזיהוי חללים! המראה עד כמה חשוב לנו לתת את כל הכבוד למתי ישראל.

בצד אחד, אברהם משקיע הרבה כח וכסף כדי לרכוש את אחוזת הקבר, אבל בצד השני זה לא נראה כאילו הוא סובל יותר ממידה מפטירת שרה: « ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ». הכ"ף של "ולבכותה" כתובה קטנה בספר תורה, וחז"ל לומדים מכאן שהוא לא מרבה בבכי, אפילו שמדובר על שרה אימנו, דמות נשית מרכזית בזהות שלנו! יותר מזה, מיד אחר כך התורה מספרת לנו שהוא מחתן את בנו ואפילו נושא אישה בעצמו!

קדושת החיים אינה נובעת מהיכולת של אדם לנשום אלא במעשים שעושה, בשמעות שהוא נותן לחייו. דוגמא, בן אדם בריא בראשו לא מרגיש רע כשמחסלים מחבל, למרות שהוא חיי, כי אין שום ערך בחיים שלו, כמו שכתוב במסכת ברכות: « רשעים בחייהם קרויים מתים. ». לעומת זאת: « צדיקים במיתתם נקראים חיים. ». כשצדיק מת, למרות הסבל הוא ממשיך לחיות בתוכנו. כשלומדים גמרא ושומעים: « ר' מאיר אומר, ר' יהודה אומר, וכו... » יש לנו הרגשה שהם באמת חיים, למרות שהם נפטרו לפני כמעט אלפיים שנה! ולכן, אברהם לא צריך לבכות יותר ממדה כי היא ממשיכה לחיות בתוכו בזכות כל המשמעות שהיא נתנה לחייה. התורה בעצמה מצווה להגביל את האבלות: « לא תתגודדו ולא תשימו קרחה הין עיניכם למת. », כי לא מתאבלים על אובדן של הנפטר אלא על חסרונו, ובשבעה מנסים להבונן על החיסרון הזה, איך להשלים אותו ובזכות זה להמשיך את משמעות החיים של הנפטר.

נשאר לנו עוד להבין למה אברהם רצה לקבור שרה דבקא במערת המכפלה ולא עם מתי בני חת. חז"ל במסכת סנהדרין אומרים: « אין קוברים רשע אצל צדיק. ». לכאורה, אחרי המוות נשרות רק גופות, אז מה הסיבה של להפריד בין צדיקים ורשעים? זה בא להראות לנו שאחרי המוות החיים ממשיכים, גם למנוח כי מאמינים בתחיית המתים, וגם כי הוא ממשיך להשפיע עלינו. בית קברות אפילו נקרא בית חיים, כי לומדים על החיים בזכות כל הירושה הרוחנית של המתים ולכן לקבור רשע אצל צדיק או ישראל אצל גוי זה כאילו לסתור את האמונה שלנו שיש הבדל גם אחרי המוות בין צדיק לרשע, שסוף הצדיק הוא החיים הנצחים וסוף הרשע הוא אל האבדון והכליון המוחלט!

שבת שלום!

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי התורה והמוסר.

                       בתודה ובברכה

                    שבת שלום ומבורכת

סתתתתםם-

באמת אשריך על הדברי תורה..באמת יפה..

שבת שלוום!! 

P-)

רק טוב נשמה!!!

ליל"ט לכולם...

גם אני גם אני כאן

כאילו נכנס סכין ללב ואז עולה גוש לגרון והוא נתקע שם.....

הכי כואב זה שרוצים לבכות ולא מצליחים!! 

נראלי השבוע הזה בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם..

ואין-זה פשוט לא נעצר..

(הייתי שולחת הרבה יותר, אם הייתי יודעת איך להעתיק אותם קצת יותר מהר..)

אני לפעמים גם מתקשה בלבכות ולשחרר החוצה,

אבל ב"ה מפצה על זה עם שמחה ואופטימיות ללא הגבלה

שתהיה הצלחה לכולנו (ולכל עמ"י)!!!!

ושבעז"ה הדמעות הבאות יהיו דמעות של אושר!!

נסעתי בטרמפ. הוא שם שירי יום הזיכרון אבל לא בשמע אלא בדי וי די עם קליפים שמתאימים לשירים.

זה עשה לי מצב רוח ג'יפה לגמרי...

הזמן?! 

אני!

אלה השירים הכי יפים שיש!

וזה קורה לי יותר מידי בזמן האחרון.

אני חייבת משהו שייפרוץ את המחסום הזה כבר, מצטבר שם בפנים יותר מידי...

מקסימום יומיים..וממש לאו דווקא מעצב/דיכאון תהומי.

מוכנה לתרום לכם קצת

הדמעות שלי יושבות בכוננות ופשוט מחכות לאות שלהן חח.. "מה, עוד פעם?!"

אל תדברו איתי על בכי.

כמה שבכיתי השבוע...

יותר מותשת.

חבל, בזבוז.

בכי הוא לשפוך. להוציא. לתת להכל לעלות על גדותיו ויותר, לתת לו לזלוג. אחרי בכי יש את הרווח הזה, חלל חדש שמחכה להתמלא, והוא יתמלא מהר מכפי שנצפה...

הלוואי שתרגישי את הרווחה הזו. אדיר..

למה? רוצה לבכות איתי בצוותא?

בכול מקרה כול אחד צריך לבכות כשהוא צריך להוציא ולבכות..

אבל כיום זה נורא קשה...

על האי שופרא, דבלי בעפרא!..."

מכירה גם שיש על מה לבכות, אבל לא בוכים

יהיה בסדר.

כרגע אני משכנעת גם את עצמי אחרי התבאסות קלה שהכל לטובה ויהיה בסדר

הולכים להתבודד,מספרים את זה לאבא'לה..והבכי כבר יוצא מעצמו..

אני רוצה לבכות לו כמו בן, להרגיש שהוא עונה לי עכשיו.."

איזה כיף שהזכרת את השיר הזה..

אני אישית אוהבת את השיר "בן אהוב" 

קרררררר לי

קודם תמלא חובות שאתה חייב לאחרים

שסינג'ר את אישתו..

הגברים של היום

ישפוט הציבור!

האדון חייב לי גלידה..

בזכות הציון בניהולית..

אהמממ אהמממ זה מה שקורה שמישהו לא יודע להעריך את עצמו מספיק..

כל הקבוד למורה |מוציא לשון|

כל הכבוד!!!

 חופר בור ומתחבא....

|בורח|