אפשר לשאול אותו אם הוא מכיר את הבחור הספציפי, ואם הוא יכול לעזור כרגע.

הוא יגיד לך אם לא.

(יש הרבה בנות שכבר עשו את זה... תרגישי בנוח!

אני מניחה שגם לא תצטרכי להסביר את עצמך יותר מדי. הוא ישר מבין את הפואנטה)

אני מניח שמדובר על עטרת כהנים ואני יודע בוודאות שהרב לא מכיר את כל התלמידים באופן אישי(אפילו לא את השמות של כולם). אחרי הכל הרב אבינר הוא אחד הרבנים העסוקים...

ואין כמעט אף ראש ישבה שמכיר את התלמידים שלו.

וחוץ מזה, ההיכרות של רב ותלמיד היא מאוד שונה,

מהתשובות שאת מחפשת והמידע שחסר לך.

אולי אבא של אלירז שונה בקטע הזה...

ראש הישיבה שלי מכיר נהדר כמעט את כל התלמידים, אם לא את כולם...

בעזהי"ת.

הוא (ואשתו ) מכירים את כלללללל התלמידים באופן אישי להחריד.

[ואני בטוחה שיש עוד ראשי ישיבות כאלה.]

אבל אני עדיין טוען שיש הבדל,

אני בטוח שהשיחה של תלמיד עם הרב מלמד שונה משיחתו עם חבריו,

ובטוח תהיה שונה מהיחס לאשתו,

בקיצור, חסר את מי לשאול?

שצריך ללכת לראש הישיבה...

לכו לחברים, לרמי"ם, לשכנים, למה דווקא ראש ישיבה?

תמשיכו תעשו דברים חוויתיים,

אולי יום שלם ביחד או משהו כזה,

בעזי"ת זה יבוא.

דווקא לא מתוך איזה "חויה" - שלא ייראה לך אח"כ כמתוך "שכרות" של רגע..

תתבונני אם יש סיבה אמיתית להתעכבות,שכלית או רגשית, או שזה סתם החשש המובן "להכריע" בענין כזה.

אם כאופציה השניה, אולי עוד כמה פגישות..

את גם יכולה להגיד גלוי שגם לך זה נראה הכיוון אבל את צריכה עוד טיפה "להתבשל".

ענ"ד הבלתי-מחייבת.

ננשמה,

תודה שאת מזכה אותנו כל שבוע!!!

ד"ש חמה ממני...

אני בלי נדר בעזרת ה' לוקחת את השאר..אשריכם שבת שלוםםם

|חש פז"מ|

שב, שב בצד, בשביל זה יש חבר'ה ירוקים באמת

סתם סתם, מזל טוב!!!

אבל בלי ה"סתם סתם".

נראלי הוא לא התכוון באמת לעיצות,

רק דרך להזכיר לנו לומר לו מזל טוב....

שכבר כשהם מאורסים יש להם מלא עצות...

שעוד לא התחילו לצאת, וכבר חשים יועצי זוגיות..

או שבאמת בלילה של החתונה שלכם ראיתי אותך פה לאיזה רגע???

מזל"ט ענקי!!!

(אם זה ענק, אז זה כבר לא מזל"ט?) 

שרשור נורמאלי.

ולא איזה שרשור דיכאון....

תמשיכי כך, המבט הטוב על החיים הוא זה שעושה אותם כאלה!!!

בקרוב אצלך..

כמו שאומרים החב"דניקים: בקרוב ממש..

תענו גם...

כיף לראות שמצב רוחך השתפר...

לא יכוה לפרט- אבל קשור לפורום

פשוט ה'  מתוקקקקקק

זכיתי לפתוח משהו שהיה סגור כבר המון זמן

אולי יותר נכון לומר מתחיל לסגור משהו פתוח שממש מפריע ...

טטטטטעטא תודה

(קשור למה שדיברנו אתמול?)

שתהיי לי בריאה!!

עצוב עצוב

פשוט נורא

ה' ירחם.

היה אחד ה-אנשים.

נראה שחוץ מלהכיר דרך האינטרנט( ;) ) , היה תקדים לכל סוגי ההכרויות האפשריים..

וטוב שהדגשת שזה ממבט שיטחי , כי דווקא יש הרבה מה ללמוד מהזוגיות של יצחק ורבקה.

יש לצורת ההיכרות "שידוך" - הרבה דפקים..

בס"ד

אז מה עדיף??להכיר אותו תקופה ארוכה לפני כן ,לשוחח שעות מרובות ולבלות יחד עד שמגלים שפשוט לא מתאים??

קחי בחשבון שבנתיים נוצר קשר נפשי שגורם למשבר , ולתופעות לוואי נוספות??

בשידוך - זה תכלס!!

מתאים - מתאים , לא מתאים - לא מתאים עושים Delete במח ומתקדמים הלאה!!

כך גם עוברים את התקופה בצורה בריאה נפשית...

להכיר בשיטות אחרות...

אין לי פתרון לזה, בדיוק כמוך נשמה..

יהי רצון שה' יזכה את כולם - להכיר ברומנטיות רק את הזיווג שלהם..

היא השיטה הכי פחות גרועה להכיר...

אקדים ואומר שהצד השני של שידוך הולא לא קשר ארוך אשרדרגו נוצר קשר רגשי עמוק שקשה אח"כ להתנתק.

אני יכול לתת הרבה פתרונות, אבל אני בטוח שהציבור שלנו לא יקבל אותם(לפחות לא בזמן הקרוב).

דברים כמו לא לשבת נפרד לחלותין בחתונות. 

הפסיק לפחד מהעניין שאם מישהי מוצאת חן בעיני במבט ראשוני. ו(כבר דנו בעניין רבות מאוד, אבל כן, גם אם זה בנתיים רק בגלל שהיא יפה בעיניי.) ולא לגשת אליה רק בגלל שזה לא מקובל לעשוך כך.

אני לא אמשיך כי אני יודע מה הדעות של רוב האנשים פה וזה בדיוק מה שכואב לי. אבל, לא נורא. או כמו שאומרים, יהיה טוב.

בנושא של אבות ואהבה ממבט ראשון (מראה של בנות/בנים) ויראת שמיים כאחת המידות הרצויות בבן/ת זוג..אז כבר..

שואלים איך זה יכול להיות שיעקב ראה את רחל ופתאום א. הוא התאהב בא ב. המראה שלה זה מה שגרם לו להצליח להרים את האבן מהבאר?

א. יש עניין של אינטואציה .. כשיעקב ראה את רחל שניהם הבינו הבנה פנימית שהם נועדו זה לזו,

לומדים זאת מהפס' במשלי 'שקר החן והבל היופי , אישה יראת ה' היא תתהלל' .אומר הגאון מוילנא-שני חלקי הפס' מחוברים ומשלימים אחד את השני - אם נבחר להיות אנשים שטחיים אז אומרים לנו שקר החן והבל היופי ואם לאו אז מוסיפים יראת ה' היא תתהלל - ז"א אנחנו בוחרים לתת מקום לרובד הפנימי - ליראת ה' , ואז היא משתקפת  בחיצוניות וגם לה יש ערך.. > יש בהחלט מקום ל'אהבה ממבט ראשון'. (כמובן שזה יעשה בדרכים כשרות..)

ב. המקום מפגש של יעקב ורחל היה דווקא בבאר - משהו שמראה על חיים, קיום שלנו. ופתאום יש אבן שחוסמת את הדרך שלנו להתקיים, מה עוד שכדי להזיז אותה לכאורה נראה שצריך להביא את כל החבר'ה ואז כשכולנו נהיה ביחד נצליח לפתור את הבעיה. אבל יעקב אבינו בא ומלמד אותנו שהוא לא מאמין בכל העסק הזה של חרן (שלמעשה התכוונו שכולם יהיו תלויים אחד בשני כדי שלא יוכלו לגנוב מים) אלא ש'אין הדבר תלוי אלא בי' הוא לוקח את כל הכוחות שלו (שאת רובם הצליח להוציא לפועל בזכות רחל- אחח... בזכות נשים צדקניות..) ומצליח להזיז את האבן, את הגוש החוסם. > לפעמים אנחנו בטוחים שאם נסמוך על אחרים וכולם יגיעו לקראתנו ויציעו לנו הצעות אז אנחנו נגאל , כשלמעשה הפתרון האמיתי בראש ובראשונה הוא להאמין בעצמנו ביכולת שלנו להתפלל לבורא עולם ("שער השמים..") ולצפות לישועות.

הדברים מובאים במקור בשיעור של הרב חגי לונדין והרב אלישע וישלנצקי http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?recommender=6929&idx=22007&cat_id=4115

והרב אורי שרקי ואראל סג"ל

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?recommender=6974&idx=4913&cat_id=4111

וחייבת לציין שקר היום!!!!!! 

קר קר קר קר לייייייי

מבחינתי זה טוב. ככה אני יודעת שעם הגברים שמגיבים שם אני יכולה להתחיל 

מי מעל גיל 20 ועדיין לא הכיר את הפורום החברתי?

יאללה בואו

בהירהורים מטורפים לכבוד היומולדת (של עצמי כמובן..)

ארץ מולדת לא נותנים דקה של שקט..

בעזהי"ת.

ישירות פותרת את כל השאלות.

[כמעט.]

א. הוא בייניש עמוס ועסוק...

ב. קצת פדיחות להגיע משומקום אחרי כ"כ הרבה זמן על עסקי שידוכין...

או שמא לא?

בעזהי"ת.

סתם נקודה...

ב. אם הקשר ביניכם היה סבבה, וסתם לא שמרתם עליו, לא נראה לי זה פדיחה...

אם בכ"ז- אולי תנסה לדבר עם חבר טוב שלו? אח שלו? מה שנקרא- "לגשש"

ואז לפתע הם מתארסים, וכולם מופתעים - מתי הספקת?

ב. הממ... ננסה! תודה...

ב. ממש לא.

תמיד אפשר לשלוח אסמאס "מה שלומך?חשבתי עלייך בהקשרי שידוכים,זה רלוונטי עבורך?,

(לא לשכוח גם את שאר החזיתות)

תפנה זמן בחיים שלך- תקבע איתו חברותא

שב תלמד איתו

אבל לא ללמוד משו לא קשור !! תלמד משו שמושך את הלב ככה.... ואת הדיבור...

הרי ידוע שהדרך הכי טובה להתחיל שיחת עומק עם בני אדם- זה לפתוח ספר....

(כל האמור לעיל נכתב ברצינות- ומניסיון חיים.)

*בד"כ אנשים מעריכים שמישו חושב עיהם למטרות שדכניות. הכי גרוע- יהיה לו חם בלב שחשבת עליו...

וצחינא-

מה הבעיה לשאול ישירות?

בכלל לא פאדיחה לדעתי.... להפך!

ממש לאחרונה יצא לי ב"ה לחדש קשר עם החבר הכי טוב שלי מהילדות, שמכיתה ד לא ראיתי אותו כי הוא עבר דירה ו14 שנים לא החלפנו מילה..(ותודה לפייסבוק, יש קצת תועלת משם אחרי הכל)

אז נכון, לא המשכנו בדיוק מהמקום שעצרנו, (טוב בגיל 24 מי מדבר על "ג'ינג'י"??) אבל מסתבר שעדיין יש לנו הרבה במשותף...

ובינתיים הצעתי לו כבר 2 בנות שאני מכיר, בלי יותר מדי  גישושים, פשוט שאלתי אותו מה חשוב לו וכו' והוא מבחינתו סבבה, זה באמת עושה טוב שמישהו רוצה שיהיה לך טוב ולא סתם "מורח" אותך בלי כוונה רצינית. לכן אני חושב שטלפון ישיר אליו, אחרי הבושה של 10 שניות הראשונות, גם יהיה דרך מצוינת לברר עליו (הודאת פיו כמאה עדים דמי) וגם יעשה לו טוב בלב...

מה שתחליט, ה' יהיה בעזרך..

השבוע התקשרה עלי מישהי מימי התיכון להציע לי מישהו..

ואמרתי לה שאני לא מעוניינת..

מה גם שבאמת לפי ההגדרות שהיא נתנה ראיתי בשניה שהיא לא מכירה אותי כבר.- או במילים אחרות שהשתנתי..

בעזהי"ת.

את משתנה כל שבוע בערך...

כל שבוע זה מוגזם..

אפילו לי קשה

פעם אחת מישהי שהיתה איתי בצוות הדרכה התקשרה אלי אחרי 4 שנים שלא ראיתי אותה כדי להציע לי את חברה שלה ולמחרת- פגשתי אותה ממש במקרה (את המציעה, לא את המציאה לצערי...)

מתאים, תציע.

אין מה להתפדח!

בשביל מה יש חברים? ;)

אלי חברה התקשרה והציעה לי מישהו. 

חברה שאני בחיים לא דיברתי איתה בטלפון, ובטח לא הייתי איתה בקשר אחרי שנפרדנו, אבל ממש ריגש אותי שהיא התקשרה!

זה ממש משמח ויפה שאנשים מנסים לשדך!

יש למישהו שכפ"ץ נגד

הבקרוב אצלך?

נא להעביר בדחיפות...

תקני חולצה שרשום עליה בגדול

האם כבר אמרת בקרוב אצלך?

(את יכולה להוסיף קישוטים כמו:

לבירורים אצל פלונית מס'

- נ"ב יכול להיות שיש לי עכשיו מישהו

אבל רציתי שכל הצומי עכשיו יהיה לאחותי)

בס"ד

אודה לכם אם תוכלו להמנע מלאחל לי "בקרוב אצלך".

כל מי שיגיד לך - תעני לו בפנים מאירות (לא בטון של תחנונים, ולא בטון מיוסר. זה לא טוב לנפש...): "אמן".. ותזוזי הלאה.

קודם - כל, אולי הברכות והאמן באמת יעזרו.

דבר שני, את תרגישי שמחה ולא "מסובכת".

דבר שלישי - גם תֵיראי כך טוב..

ואל תחשבי תוך-כדי על דברים אחרים, ואנשים אחרים.. כל דבר בזמנו..

שיהיה בשעה טובה ובשמחה לך ולה.

הרבה הרבה עידוד וכוחות!!!

אני ממש מזדהה עם דן.

אני תמיד אמרתי "אמן" כשאמרו לי בקרוב אצלך.

גם אם זה "יענטי" ביותר ואת רואה את החיוך השדכני על הפרצוף...

תכל'ס אנשים רוצים טוב, הם לא באים לזרות לך מלח על הפצעים.

ואני בטוחה שהברכות רק עוזרות...

טוב, זה גישה שלי בכללי, שכשמאחלים לך משהו, להגיד תמיד אמן, ולא להיות ציני.

יש כח למילים.

טוב, חפרתי...

אני ממש מבינה אותך. יש לי 3 אחים שעקפו אותי..

אחותי ב"ה התחתנה בקיץ ואני כל התקופה של הפגישות, אירוסין, חתונה הייתי מזה במצב רוח רע.

אבל בע"ה מאמינים שהכל לטובה, וגם תורנו יגיע.

אם יש בכלל מישהו או מישהי שבאמת שמחים בשמחת אחיהם ואחיותיהם?

קודם כל, יש אחים נשואים שבוודאי שמחים...

יש אחים קטנים - שבוודאי ובוודאי שמחים...

יש כאלה שפשוט שמחיםבשמחת אחיהם (ובפרט מי שרואה שזה בכלל לא סוג החתן/כלה שהם מחפשים...)

ויש אחים "עקופים" שצריך לשמח אותם כדי שישמחו גם בכביש העוקף (כביש עוקף מאריך את הדרך - אבל בדרך כלל הוא מוביל בטוח...)

ועדיין אפשר להבין..

מסכימה עם ד.

במקום להתעצבן קחי באיזי..

אז ממ....בקרוב אצלך

תרגעי מותק! ה' יחזק אותך וישמח אותך!!

וכמו שאמרו פה- תגידי אמן בכל הכוונה  שיברכו אותך ב"בקרוב אצלך"

כמו שלימדונו חכמינו: אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך (מגילה טו).

הרבה כח ושמחה בעזהי"ת!!!!

בס"ד

ישנם שני מושגים בסיסיים המלווים אותנו במהלך החיים :

מציאות ואמת.

רב האנשים , רובם ככולם אינם בקשרים ידידותיים עם האמת , ולא אוהבים לשמוע אותה!

א-ב-ל האמת לעולם עומדת , ולא יעזור ויועיל אם נברח ממנה , הרי בסופו של דבר מציאותי והיא תחכה לנו בפינה..

לכן אני חושבת שכדאי ורצוי להיות אוהבי אמת בין לטוב ובין למוטב , ההתמודדות הרבה יותר קלה , מאירת פנים , 

ושמחה!

ובקשר לתגובות הסובבים אותך , דעי לך שהם מחפשים לשמוע את תגובתך מלאת הרחמים העצמיים , ולראות 

את תחושת המסכנות שלך , אנשים אוהבים לרחם...

ואם תאירי להם פנים , ותעני אמן בכוונה עם חיוך הם יבינו שהם לא החטיאו את החץ למטרה...

והם ירדו ממך!!

ב"הצלחה ובקרוב אצל כולנו...

היה שירשור כזה, אבל אני לא יודעת איך עושים קישורים...

אם זה, למשל, אנשים שיש להם ילדים רווקים, אז לענות להם:" אמן, גם אצלכם.."

או א-מ-ן כזה גדול שמוציא מפורפורציות...

ואני לא ממש זוכרת מה עוד היה כתוב שם...

אבל חברה, קחי הכל ברוח טובה!!!!!!!!

תחליטי לפני שתשתעשעי מזה, ותהיה לך אחלה חוויה+ חתונה באותו ערב!

אז, מזל טוב!

ב"ה

שיהיה במזל"ט היא אחותך את צריכה ממש ממש למוח בשבילה ולא לנקא בה דבר שני אני אכתוב לך בפרטי!

נניח ,אחד ממקורבי החתן במקרה (לא יודעת, אולי הישיבה נפרדת אבל במקרה) יחשוב שהוא מכיר מישהו שיכולה להתאים לאחות של הכלה.. אולי.. בע"ה. לא כתבת את הגיל שלך ושלה אבל קל להבין אם את בת 26 והיא בת 20. לא שופטת חלילה. הייתי בת 23 כשכל חברותי חוץ מאחת שתיים נישאו. והרגשתי בדידות לא היה נעיןם לי להתארח אצלן. זוג ותינוק ..

מה גם שאת אומרת שאת בקשר מתקדם, אז על מה הדיכי?

לי זה לא כ"כ מובן.

אבל חברה שלי שב"ה היום נשואה באושר,סיפרה לי שהיא היתה באותה סיטואציה בדיוק כמו שלך,שכבר נפגשה עם הבחור באמת הרבה פעמים,פעם חמישית שישית שביעית..ולא היה שום רגש אבל הכל התאים,והיא הרגישה שזה לא שווה להפרד ווניסתה להמשיך ולראות אם זה יתקדם, וואני זוכרת שפתאום הרגש התחיל להציף אותה באיזשהו שלב,ברמות שאי אפשר להאמין שהיא יצאה עם אותו הבחור חודש וחצי וזה לא היה לפניי..קיצר נראה לי שלפעמים שווה לחכות שאולי באמת הרגש יתפתח עם הזמן.

תמשיכי עוד קצת!

ותנסי להיפתח, כי אולי תתחרטי על זה אח"כ...

כלומר: אם זה באמת מתאים, הרגש אמור להגיע אחרי פרק זמן סביר של פגישות, כי אם זה זה- זה זה.. ולכן זה יגיע

בכל אופן, אני מציעה שתשאלי את עצמך:

האם באמת את מרגישה כלום כלום?

את לא שמחה שהוא מתקשר? או לא רוצה ליזום לפעמים מעצמך שיחות איתו?

לא מרגישה רצון להפגש איתו?

אם הוא עכשיו יגיע במפתיע, תשמחי?

לא בטוח שלא מרגישים כלום כלום. אך כמובן אני לא יכולה לבטל את תחושתייך, ומה שאת מציגה כנראה אמת הוא..

אבל אני כן מציעה לחשוב, על אופציה של אולי בגלל לחץ, או איזשהו נושא "רציני" שעלה שנגרמה נסיגה אחורה. אם זה המצב- אשמח, אם תרצי, לסייע לך לגבי ההמשך..

בהצלחה רבה!

אני תמיד מוצאת את עצמי מגיבה בנושא הזה כי באמת חוויתי אותו על בשרי. אבל מה שאני אומר, היה נכון לי. תבדקי האם הוא נכון לך.

כשאני התחלתי לצאת ידעתי מראש שיקח לי זמן שהרגש יפתח, ולכן לא ציפיתי שאחרי חודשיים, שלושה, אפילו ארבעה שהוא יגיע. לא חיכיתי לו עם סטופר, לא חשבתי על לחתוך בגלל שהוא לא שם. ובאיזשהו שלב אחרי 5 וחצי חודשים הרגשתי שאני פשוט אוהבת אותו. ומאז זה רק גדל. וב''ה אנחנו מתחתנים .

אז במקרה שלי, היה נכון לחכות ולחכות ולחכות, והפרי של הציפייה הוא אדיר. 

איך אפשר לבדוק האם המצב של הוא כזה שאכן יש טעם לחכות..

קודם כל, תני לעצמך זמן, בלי סטופרים, בלי הסתכלות על הזמנים. אתם יוצאים ובונים. ורגש זה דבר שלוקח לו זמן להיבנות. 

דבר שני, עושים דברים שיראו לך את הטוב שבו. רואים אותו איך הוא מתנהג, שומעים מחמאות עליו מחברים. יש משהו בדבר הלכאורה חיצוני הזה שהוא משמעותי. אהבה גדלה כשיש הערכה. והנקודה היא שאת יכולה לנסות לעזור לעצמך ע''י הערכה מלאכותית לכאורה שבסופו של דבר תוביל להערכה מאוד גדולה ואמיתית.

עוד דבר, כמה רגש כן יש? במקום להסתכל על מה אין. מה כן יש שם? הערכה? מציאת חן? חיבה גדולה? יש שם בסיס?

זהו בינתיים, בהצלחה רבה רבה!

לאחר חודשיים של קשר  שנבנה בצורה מיוחדת,

הבחור נפרד ממני בכלל מסיבה אחרת, לפחות ככה הוא אמר.

וכמו שאת אומרת- רגש לא היה שם יותר מדי.

המלצה שלי לאחר מעשה שלו,

זה היה הכי טוב בעולם שהוא נפרד ממני!

לא פשוט בכלל, זה ממש עבודת המידות.

אבל ברגע שיודעים שהצעד הוא נכון יש יותר כוחות להתמודד.

אם אין יותר מדי רגש אני לא רואה עניין להמשיך את הקשר,

יש מספיק עבודה בחיי נישואים,

את לא רוצה שתהיה לך גם עבודה על הרגש!

רגש זה דבר שצריך לזרום בחיי נישואים.

בהצלחה רבה!

למה לכם להתחתן?

אם אתם לא אוהבים זה את זה אל תתחתנו

לא תמיד זה נכון. גם אצל יצחק מצאנו "ותהי לו לאשה ויאהבה". כלומר, האהבה באה לאחר הנישואין.

מובן כי צריכה להיות מציאת חן וחיבה בסיסית (ציפייה להיפגש שוב בין הפגישות וכו'), אך לא בהכרח אהבה.

השכל שולט ברגש,

לכן חשוב שהקשר יהיה מעוגן בהתאמה שכלית עיוון שהרגש עולה ויורד לפי תקופות ומצבים.

בעקרון אם נחמד לך, את מעריכה אותו ומכבדת תבררי מה יכול להיות שחוסם את הרגש שלך מלהמשיך להתפתח....

אשמח לעזור באישי

אם האמא באמת מבינה מה את רוצה בחיים- ולך יש שיחה פתוחה וטובה איתה

אז זה סבבה!

זה חוסך לך עבודה ותיסכולים

אם אתם באמת יותר מאדם אחד מאותו כינוי- נא לפצל!! אנחנו לא נצליח להבין מי מה מו ולמה..

אני מבינה מאוד מאוד את הבושה!

אך עדיף לך להתגבר לכמה דקות.

הכי טוב לשדכניות זה שאת מדברת איתם...

וגם עדיף להפגש עם שדכנית

ואז לא תוכלי שאמא שלך תבוא במקומך

אני כותבת את הדברים מניסיון,

אבא שלי יודע יותר טוב ממני מה טוב לי ומה אני רוצה,

ובכל זאת אני זאתי שמדברת עם שדכנים ושדכניות.

תקופת השידוכים תהיה איך שאת עושה אותה,

בהצלחה!

אצלי, אמא שלי מאד מעורבת, מבררת שומעת ומייעצת,

ואני שמחה עם זה,

כי אולי לפעמים אין לי כח לשאלות אחרי דייט מוצלח יותר או פחות,

אבל תמיד גם אחרי מצב כזה, כשאני חושבת על מה שהיא מייעצת ואומרת,

אני מבינה כמה היא צודקת וכמה זה חשוב לתשומת הלב, או סתם למחשבה..

וזה גם כולל את הבירורים, שאולי לפעמים נראה לי שהם קצת עמוקים מדי,

אבל אח"כ אני רואה שיש דברים ששווה לא ללכת עליהם כי ממילא לא יצא מזה משהו, והיא יודעת לשאול את השאלות הנכונות את האדם הנכון..

שיהיה בהצלחה, במה שלא תחלטי לעשות,

ושיעבור מתוך קלות ונחת, בע"ה..

זה טבעי שאמאות מתקשרות לשדכניות בשביל הבניום/הבנות שלהן.

פשוט תסבירי לה מה את מחפשת בדיוק, שתדע לכוון את השדכנית בצורה נכונה.

או שתעשה היא את השיחה הראשונית ואז תדברי עם השדכנית בעצמך.

לא להתבייש, הן נחמדות וחביבות בדרך כלל

מי הזמר?

בעזהי"ת.

20111201182050.doc

כאילו יש להם רק בחורים? ואם אני מחפשת לאח שלי??

(אל תקרא )

האלה, או לחלקם...

לי יכול לקח אפילו כמה ימים כדי להבין מה מפריע לי במראה החיצוני.

(לא שאני בעצמי מציאה גדולה )

אבל כשזה ברור לי - וזה עושה לי צמרמורת (אין דרך אחרת לתאר את התחושה)

אז לצערי אני נאלץ לקבוע מוות למערכת היחסים

כמו שיופי זה אופי

גם אופי זה יופי..אפשר ללמוד להתחבר דרך הפנימיות ולא רק דרך החיצוניות..

כדאי לתת עוד צ'אנס

מסכים - תזכור שיופי זה לא דבר יחסי. הכל שאלה של איך אתה קולט אותו.

אדם בעל מידות קלוקלות יכול לראות אדם יפה כמכוער.

תבדוק את המידות (שלך) על הדרך

למרות שהכל מסביב מאד נחמד...

אם היא לא נראית כמו דוגמניות העל שתרבות המערב מוכרת לנו,

אבל אין בה משהו שממש מרתיע אותך/ מגעיל אותך/ מבייש אותך-

אז לפי דעתי אין סיבה לפסול בשלב זה, זה עוד יכול להשתנות.

כשמגלים יופי פנימי של אדם זה מאיר על היופי החיצוני.

בהצלחה! עין טובה!

"לא מתחברת למראה החיצוני"

כמדומני מדובר במישהי שלא מתחרת למראה שלו..

בכל מקרה, מה שכתבתי - מתאים ל2 המינים.

תודה שהסבת את תשומת ליבנו

תעזבי אותו.

למה צריך כל כך הרבה להתלבט בעניין כה פשוט?

ואלעד הלוואי וזה היה כ"כ פשוט כמו שאתה אומר, אבל זה ממש לא.

לי היה קשה עם המראה של בעלי מכל כיוון שלא הסתכלתי, ויחד עם זאת במקביל לקושי במראה התאהבתי בו, באישיות שלו עם כל הניצוצות וכ'. ופשוט המון תפילות לקב"ה שיעזור ולא להאמין הוא הפך (הוא תמיד היה ) לגבר חתיך ביותר...בעיני לפחות...

בעיני מה שצריך לעשות (כמובן אם יש סיבות להמשיך) לא לבחון כל רגע ושניה את המראה שלו אלא לקחת כמה פגישות ולזרום ולנסות להגיע לאינטימיות נפשית ואז פתאום החיוך שלו זה הדבר הכי יפה בעולם.

לא כל מי שרוצה לפסול הוא מקולקל ולא בסדר

1. הוא ממש לא נראה לך- אז חבל"ז שלו שלך.

2. זה משהו בלבוש, תספורת וכדומה- אפשר לדבר על זה ולנסות לשנות.

אבל

את חייבת לנסות להבין- מה מפריע לך.

אם קשה לך להחליט להפרד, אז כנראה שאפשר להתגבר

ואם המחשבה על פרידה מקלה עלייך, אז או שזה לא הדבר היחיד, או שזה יותר מקצת מפריע

בהצלחה

מה שמפריע ניתן לשינוי אז לא. להמשיך, לדבר ולנסות לפתור.

ואם זה לא ניתן לשינוי, והיופי הפנימי שלו לא מצליח "לכסות" על החיצוניות אז לדעתי לפסול.

אם הוא ממש ממש מכוער בעיינך אז אני חושבת שאיו טעם הכלל להמשיך בזה בגלל שבאיזה אופן פסלת אותו וזהו

אבל אם יש משהו אחד לפחות (חיצוני כמובן כי על תוכות אופי חשובות וקריטיות לא מתפשרים) שמוצא חן בעיניך אז כדאי מאוד להמשיך עוד כמה פעמים להכיר יותר.. ולראות אם ההתייחסות לאופי עדיין באותו מצב כמו בהתחלה..

בכל זאת שיהיה בהצלחההה!

הרב שפרינגר, רב בישיבת חב"ד המרכזית בניו יורק (770) אומר לבחורים:

יש שלשה דברים שצריך לבדוק אצל הבחורה: יופי, חכמה, יראת שמים. יופי "לאו דוקא" יפה ממש, אלא שלא תיהיה לך דחיה ממנה. חכמה "לאו דוקא" שתיהיה חכמה אלא שלא תיהיה טיפשה. אבל יראת שמים? - שתיהיה ממש יראת שמים..

אני יוצאת עכישו עם בחור. יצאנו פעמיים ומתעתדת פעם שלישית, אבל מפריע לי המראה החיצוני שלו. הוא באמת חמ וד והכל וא נחנו זורמים באותו ראש אבל באמת שיש משהו שמפריע.

אני לא יודעת להגיד בצורה מדוייקת מהו, אבל זה קשור למראה.

מה עושים?

הבחור יחסית נלהב. לא שעפ"י זה אני אקבע את המשך הקשר כי זו צריכה להיות החלטתי הבלעדית, אבל ברור שזה קצת משפיע. וגם איך אומרים שאני לא מעוניינת בליע לפגוע?

נ.ב

זה לא הבחור הראשון שאני יוצאת איתו.

תודה לעוזרים ובשמחות =)

לדעתי צריך לעשות את כל ההשתדלות לא לחתוך בגלל זה....

תחזרי לתכונות שלו

למה ששמעת עליו בברורים (לדעתי כדאי אפילו לשמוע עליו עוד בשביל זה..)

למה שראית בפגישות

למה שאת מעריכה בו

תחפשי מה כן יפה בעינייך - צבע עיניים? חיוך? גובה??

כשהוא מדבר תנסי יותר להתמקד בתוכן של הדברים ולא בחיצוניות שלו.

וקחי את הזמן....

אני לא מכירה אותך, אבל אני יודעת על עצמי שאלו שאני יצאתי איתם ממש השתנו בעיניי מפגישה לפגישה, גם הרבה אחרי פגישה שלישית או רביעית...

ותתפללי על זה - שהקב"ה יעזור לך להביט על הפנימיות ולא על החיצוניות, ושלא יפריע לך המראה...

ואחרי כל זה - אם עדדין לא עובד והוא ממש דוחה אותך, תחתכי...

שיהיה ב"הצלחה והמון סיעתא דישמיא!!

למען מישהו שלא מוצא חן?

אפשר להתרגל גם לדברים גרועים, אבל למה לעשות את זה?

כי הוא עונה להרבה דברים אחרים (ויש מציאת חן בדברים אחרים!!)

וכי יש סיכוי שבסוף בע"ה תהיה מציאת חן גם בחיצוניות...

וכן - גם אני אומרת שאם ב-א-מ-ת לא מוצא חן אחרי כמה זמן - לחתוך...

ועוד משהו - אני חושבת שזה לא "להתרגל לדברים גרועים" אלא זה שבאמת הדבר כבר בכלל יוצא מגדר גרוע והופך ל"לא משנה" (ואולי אפילו ליפה...)

לכך שמראיהם ישמח אותנו בכל רגע ורגע ושנרצה לראות אותם עוד ועוד.

אם יש מישהו או מישהי שצורתם לא יפה בעינינו אין שום סיבה שנתפשר על כך.

בס"ד

מראה חיצוני, במיוחד של הגבר, באמת לא משנה כהוא זה לחיי הנישואין.

(לאישה הרבה יותר חשוב להרגיש שהיא יפה בעניי בעלה, מלגבר לךהיות יפה בעני אשתו.

עובדה שגבר בדרך כלל לא מוכן למרוט את שערותיו, לצייר על עצמו, ולסבול כל מני עינויים רק בשביל יופי)

ישנה אימרה אמנם של גויים, אך יש לה אחיזה ביהדות והיא "גבר "אוהב" עם העניים, אישה "אוהבת" עם האזניים"

-וזה אפילו על אהבה במושגים של גויים!!

(באמת על פי חסידות בחינתו של הגבר היא "חוכמה" שזה משול לחוש הראיה, ובחינתה של אישה זאת בינה, שזה משול לחוש השמיעה)

גם אם יהיה אדם הכי יפה בעולם, שניתן להסתכל על תמונה שלו בלי סוף, אך מידותיו מקולקלות, ניתן להגיע למצב שהוא דוחה אותך. בחיי היומיום היופי לא נותן הרבה!!

זה גם דבר שמתרגלים אליו.

זה דבר שמשתנה המון.

פעם אישה שמנה זה היה שיא היופי.

אם זה אדם שטוב להיות איתו,

אדם שהיא מרגישים חיבור אליו ברמה הנפשית, התקשורתית, כשיש הבנה, ותענוג מלדבר יחד,

כשיש הערכה למידות, כשנוח ונעים להיות בחברת מישהו, זה רק עניין של זמן עד שתראה את היופי שבו.

(והאף הגדול כבר לא מצליח להסתיר את העומק שבעניים הטובות...)

הרבה יותר קל להתרגל לטעם שונה, ואף לאהוב אותו, מאשר לשנות מידות.

ואם באמת ברמה הפנימית יש זרימה, שום דבר חיצוני לא שווה את זה.

ושוב כל זה רק לאחר שברור שכל הרתיעה היא ספציפית ממשהו לא אסטטי מספיק במראה,

ולא הבעת פנם, שפת גוף וכ', שגם נראים חליצוניים, אך מעידים על פנים הנפש.

בס"ד

כשאנחנו נמשכות או נרתעות מדברים בחיצוניות, לרוב זה לא רק בגלל עצם הדבר עצמו, אלא כי יש משהו פנימי שמשום מה מתקשר אצלינו בנפש למראה מסויים.

לדוגמא כתפיים רחבות עושות לבחורות מסויימות תחושה שזה בחור שניתן לסמוך עליו.

הכרתי מישהי שלאחר בירור עם עצמה הבינה שלחיים שמנמנות ומ ראה כללי שמנמן אצל בחור מיתרגם אצלה לטוב לב.

לעיתים אלו משאלות שלנו, הייתה מישהי שהבינה שנעים לה להיות בחברת בחור שמן כי ככה היא מרגישה רזה....

מישהי שהיה לה חשוה שהבחור יהיה מרשים בחיצוניות שלו, (גם אם לא יפה בפנים, אך מרשים) כדי להרגיש שהיא בחורה "שווה" שכזה בחור מסתובב איתה, 

אלו דברים שאנו לא תמיד מודעות אליהם, אך כדאי להיות מודעות כי ברור שזה לא אמיתי, וברגע שמודעים לזה אז גם ניתן לנטרל את ההשפעה של זה....

תנסי לתרגם לה מה בדיוק במראה שלו מעורר את סלידתך, ומה זה אומר לך.

אפילו סרטים מצויירים יכולים להשפיע עליינו באופן לא מודע להירתע ממשהו שמזכיר גיבור שלילי!

ברגע שתצליחי להבין מה זה אומר לך נפשית, תוכלי לבדוק אם זה באמת נכון אצל הבחור הזה או לא, ואז להמשיך לפי מה שתרגישי.

מה שכן, אם הרמת התיקשורת יש הבנה, הנאה מהתקשורת, מה"יחד", אם אתם באמת באותו ראש, וזה מישהו שאת רואה אותו כאדם שראוי להערכתך וכ', הייתי ממליצה לך לנסות להתרכז במה שכן יפה בו, פנימית וגם חיצונית.

אישית, כשראיתי את בעלי לראשונה חשבתח "קצת מכוער, אבל לא נורא. נקווה שהבנות לא יהיו דומות לו... "

לא שמתי לב מתי התחלתי לחשוב שהוא האדם הכי יפה בעולם....

ולסיום מה שאימא שלי תמיד אומרת

"מה יעזור לך שהוא יפה?? את מתכוונת לתלות אותו בסלון??"

הסתייגות קלה- לעיתים לא ברור לנו מה מרתיע אותנו, אנו משליכות את זה על חיצוניות, אך באמת זה משהו בשפת גוף, או הבעות פנים, מצשהו שגורם לתחושה לא נוחה וחוסר אמון.

תבחני את עצמך הייטב, מה באמת מרתיע אותך, כי אמנם ברור שהאסטטיות של הפנים שלו תהייה הרבה פחות משמעותית ביומיום, מאשר תכונות אופי, טוב לב, תקשורת זורמת וכ', מצד שיני זה יכול להיות משהו אמיתי שעוד לא ברור לך מספיק, אינטואיציה טובה שאת צריכה לתמלל ולהבין מה באמת מרתיע אותך.

ובאופן כללי טוב לחשוב מה באמת באמת מפריע לנו במה שאנחנו אומרים שמפריע לנו..

מגלים דברים מענינים!!

יש לי חברה שעד היום לא אוהבת את המראה של מי שהיום בעלה. זה לא שהיא התחילה לחשוב שהוא חתיך מהמם בגלל שהקשר הועמק והיא החליטה להתחתן אתו. אלא, היא המשיכה להפגש אתו וראתה שהשיחות והקשר טובות אז המראה פשוט לא מספיק חשוב כדי שהיא תפסול עליו. הם נשואים באושר וחיים בשמחה. מצד שני, אם זה מעסיק אותך כל כך ולא נותן לך אפשרות בפגישות להכנס לקשר עמוק עם הבחור אז אני לא יודעת אם זה משהו שיעבור בפגישות הבאות. אחותי לדוגמא הפסיקה אחרי שלוש פגישות עם מישהו שהיא לא התחברה לאיך שהוא נראה.

בהצלחה!

בעיניה אבל אח"כ לחשוב שהקודם, שהיה פחות-טוב ממנו במידות ולגלות שזה בעצם העיקר בנישואין. ואולי להתחרט ולחשוב: בשביל מה התחתנתי איתו?! מה כבר משנה לי המראה אם המידה הזו והזו (ותרנות, כעס חסד, לימוד תורה,ענוה, חינוך ילדים) הרבה יותר טובה אצל השני וזה מה שמשמעותי לי כרגע. ג ם זה יכול להיות!!!! אחרי כמה וכמה שנים- המראה החיצוני כבר לא מפריע ומגלי םשחיים עןם התכונות של הבן אדם ואולי האדם פחות יפה שהיא נפגשה עימו  היה הרבה יותר ערכי

לא אמרתי אם לחתוך או לא אבל-

א. אחרי החתונה לא אמורים לחשוב ככה

אנחנו בעז"ה עושים את ההשתדלות שלנו לפי היכולות שלנו

למצוא את הזווג ששננו הכי מתאימים לה'

וה' עושה את כל השאר- אם התחתנו אז זה זה

לפני חובה לבדוק ולברר...

אבל אחרי? אם לא הגיע מצב שמצריך גירושין ח"ו לא עלינו

(וגם אם כן ח"ו ) למה להיזכר באקסים???

ב. מראה חיצוני זה חשוב- לא הכל אבל חשוב

את אמורה להסתכל עליו בעז"ה הרבה!!!

 חוץ מזה שכבר נאמר כאן שאם באמת מתחברים לפנימיות -אז גם לחיצוניות

ובאופן כללי מראה חיצוני זה  דבר סובייקטיבי!!

ולאדר יקר- ממש בהצלחה!!

קחו בחשבון שגם ליופי מתרגלים .... [לא שמתי שחיי הנישואין של יפים ויפות מאושרים וארוכים יותר ] אם אין דחייה או סלידה מהמראה [שזה משהו שיותר קשה להתגבר עליו] אז כל השאר באמת שולי.

אלא של טעם אישי.

בני זוג חייבים לאהוב זה את צורתו של זה.

אפשר לנסות ללכת קצת אחורה.

הרי יצאתם תק' מסויימת,

והכל היה  בסדר(אפי' חשבת שהיא בחירת ליבך)

אז אפשר לנסות אולי לחשוב,

מה קרה פתאום??

אולי היא ציפתה שתתגברו על התק' הזאת,

אולי זה איזשהוא מקום שדורש עבודה משתיכם???

ואם האמור לעיל לא רלוונטי, (זה סגור וזהו..)

אלא מה עוד ניתן לעשות כדי לפייס אותה ,

אז אולי זה פשוט עניין של עוד זמן, עד שהיא תגיב, אם בכלל.

אולי היא צריכה שקט כדי להשתקם...

תהיו חזקים..

אינני יודע מה עוד צריך לעשות,

אך מאד יפה מצידך שאיכפת לך "מה אני עוד צריך לעשות".

שה' יעזור לכל אחד מכם.

למה שתפייס?

אם ביטלת שנייה לפני את האירוסין,

ואתה שותף למריבות שכן לשם ריב פעיל צריך שניים, למה אתה רוצה את הפיוס?

חשוב עם עצמך- מה גרם לביטול, וכעת מה גורם לך לרצות להתפייס.

ובכלל, אחרי ה"פיוס" לכשיהיה בע"ה, מה יהיה? אירוסין? פרידה "נקייה"? הסרת "קפדות"?

הבחורה בהלם, פגועה, כועסת, צריכה את הזמן שלה,

תכיר בזה ותיגש בהתאם..

אלא רק לקחת צעד אחד אחורה כדי ללבן דברים

בצורה חכמה יותר ואז להתקדם.

למה בעצם החלטתם בכלל להתארס?

ואתה לא רואה שום מקום שבו תוכלו לצאת מזה ולקום ביחד, לברר ולבחון: מה הבעיה? למה זה קרה? האם אפשר

להתפשר בעניינים מסוימים על מנת שלא להגיע למצב של לנתק את הקשר או שאין על מה לדבר??

אתה מבין, אם אלו דברים שאין מצב ואתה מוותר עליהם והמריבות האלו בלתי נמנעות נראלי שכמו שאמרת- טוב מוקדם

אבל בטוח (לא אחרי אירוסין\ חתונה\ ילד).

אבל אם אלו דברים טפשיים שכמו שאומרים שהשטן מנסה לגרום לזוג סיכסוכים לפני שהם רוקמים את הקשר על מנת

למנוע אותו אז חבל....

בכל אופן פיוס עכשיו לא, אולי עד שתרגע ותפנים את כל מה שקרה כאן..

בהצלחה, ותתפלל הרבה כי ה' עוזר- זה ידוע!

להתקדם צעד אחר צעד משמע, לעבור קדימה,

מבחינתי הדבר קורה,

אך מבחינתה הדבר קשה/צורב/ומעוד לא נעים.

יודע אני כי יש בליבה עלי ובלב משפחתה. {ואני לא רוצה כי כך יהיה}

מה אני יכול לעשות בכדי לשפר את המצב.???

ואז התחרטתי...

מה שיש לי להגיד זה שתניח לה להיות עכשיו עם עצמה..

גם אם בפועל לא היה מסיבה גם אם בפועל עדיין לא הייתה טבעת אירוסין..

היה פה ביטול.. אולי לא בפועל אבל נפשית בטוח שהיה פה ביטול..

והנפש.. זה משהו שלא מתעסקים איתו יותר מידי במקרים מסויימים..

ברגעים כאלה רוצים רק לחפור בור עמוק עמוק להיכנס אליו ולא לצאת..

עד שתקופת האבל תעבור..

ואז תקופת ההתמודדות..

והלוואי שלשניכם זה יקח פחות ממה שזה לקח לי..

בכל אופן לפעמים צריך להרפות..

אם אתה רוצה פירוט אשמח בשיחה אישית..

בואו נשתדל לדון לכף זכות, הרי אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה היה שם...

ג'וני היקר, אני מציעה לך להתיעץ עם מישהו מקצועי וגם להסביר לו ביתר פירוט מה היה בדיוק, ולגבי הבחורה, ממש קשה לתת עצות בכלל בנושא כ"כ רגיש במיוחד מרחוק. תתפלל ותשקיע הרב מחשבה ומאמץ בשביל לפייס אותך, אבל מצד שני גם תזכור שאם אתה שלם עם מה שעשית והיית צריך לעשות את זה אז ככה היית צריך לעשות וזהו. אם זה באמת מה שהיית צריך לעשות אז לפעמים אין ברירה וצריך לעשות גם דברים כואבים... ברור שכדי להתארס צריך שניים, ואם אחד הצדדים לא רוצה והשני רוצה, לא משנה כמה זה שרוצה יכעס, א"א להתארס ככה...

ולא צריך להלחץ. זה קורה. ואפילו בשלבים יותר מאוחרים וזה כואב ועוברים את זה...

הרבה הצלחה! יה"ר שהקב"ה ינחה אותך בדרך הטובה, את הטוב יקרב ואת הרע ירחיק והטוב בעיניו יעשה! (ע"פ תפילת הרב אליהו זצ"ל)

כיון שהתוכן ישב לי בראש הרבה זמן... הציף אצלי כל מיני מחשבות..

מרתק אותי לקרוא את הצד שביטל את האירוסין..

וחדש לי לדעת שגם הוא מתייסר.

זה קרה גם לי בעבר.. ועד היום אני מתקשה לסלוח לבחור.. (אני מניחה שזה גם קשור בנסיבות)

אבל מקסים בעיני שאתה משתדל כל כך.

אני הייתי מבקשת ממנה פשוט שיחה אחרונה עבור בירור אמיתי ועמוק של ההתרחשות.

מבקשת שוב ושוב ושוב..

ממש כמו שאתה עושה.

לנסות אולי ליצור מפגש "לא מכוון"

(אתה מן הסתם יודע איפה היא מסתובבת בחלק מהזמן)

אם גם אז - היא תסרב לפתוח את זה - נראה לי שעשית את שלך, הן מצד התורה והן מצד האנושיות.

ואם את (הבחורה) קוראת את זה-

אחותי, הקב"ה מכוון אותנו באמת לאחד והיחיד שלנו

לפחות תסגרי את זה מכל הפינות..

תאמיני לי - הרבה יותר קשה לסלוח כשאין את הצד השני להטיח בו האשמות או רק לשאול למה..

לטובתך!! דברי איתו!

כנראה שאתה לא אדם אנוכי, וזה מספיק.

השכל.

השתמש בו בחכמה

ברכה והצלחה.

לשאול - מה את-ם הייתם עושים?

אולי לנסות לחשוב: האם וכמה היית מוכן להקריב עבור האחר.

אולי לדמיין כל מיני מציאויות, ולחשוב מה באמת הייתם עושים בהן...

תנסה לחשוב מה אתה אוהב באדם שמולך. איזה דברים בדיוק.

תפריט אותם לפרטי-פרטים.

ואח"כ תנתח ותבדוק האם אני מזדהה עם החלקים האלה כי אני חש הנאה מהם, או כי אני מוצא את עצמי בהם.

[ותודה למי שדייק אותי ]

אם אתה מוכן לקבל את התשובה "לא" מהבחורה,

ולהבין שזה מה שטוב לה.

כלומר, אם אתה באמת רוצה בטובתה ובאמת אוהב אותה, אתה תקבל את ה"לא" (וזה לא סותר את הכאב..).

כי יש כאלה שמרגישים שה"לא" תלש מהם משהו.

שהם נותרו "קטועים" במובן מסויים (סליחה על הלשון הציורית )...

אפשר לומר שזו "אהבת עצמי" ותו לא?...

כלומר: בלי קשר לשאלה האם הוא צריך לקבל את ה"לא".

אם הוא לא מצליח וממש קשה לו... פיתח תלות. התלות הזאת היא

בהכרח עניין חיצוני?

אבל בעצם, כן. התשובה היא כן. נראה לי..

אם צד אחד לא חושב שתצא מהקשר חתונה- אז זה לא הזיווג גם של הצד השני.

הובנתי?

אהבת האחר היא לאהוב אותו כמו שהוא ולרצות בטובתו.

אם הוא לא רוצה בקשר, אז זה לא טוב לו -והרי אתה רוצה בטובתו. לא?

הפסקה האחרונה שלך כואבת.

אי אפשר לומר לאדם שכ"כ רצה בקשר, שראה את זה ממשיך לחתונה, שכ"כ נקשר-

שהוא בעצם אוהב רק את עצמו.

אבל "פיתח תלות" משמעו שהוא נקשר, שלו זה קשה, שהוא התלותי. שהוא לא יכול להתנתק כי זה כואב ורע לו.

ואם זה לא טוב לבחורה?! אז אתה בעצם אומר (ואני יודעת שאתה לא באמת אומר את זה..) שהוא צריך לשכנע אותה להמשיך בקשר כי הוא לא יכול להתנתק, כי הוא תלותי.

זה לא עניין חיצוני- זה עניין פנימי. אבל פנימי אישי-פרטי. אין פה התחשבות בצד השני, לכאורה.

א. אני בהחלט לא יכול להגיד לו. בלי קשר לזה - שיתכן וזה נכון...

שהוא נקשר ותלותי כי הוא אוהב את עצמו. זה בהחלט יתכן...

לפעמים רואים את זה, ד' ירחם, גם אחרי החתונה. שכאדם נשוי

הוא לא מסוגל לתת, להתחשב ולהקריב.

ב. מעניין... האם לא יכולה להתפתח אהבת אמת רק אצל צד אחד,

אפילו יותר מהצד השני? אולי הוא ביטא את אותה אהבה בצורה

מסויימת, שהבהילה את הצד השני, ולכן הוא נרתע, למרות שיתכן

וגם הוא שותף לאותה אהבה?

ג. נניח שכאשר הוא שומע, במהלך הדייטים, שלצד השני קרה משהו

כואב או מצער - הוא מגלה לפתע שהוא שותף מלא לצער! יש למשל

כאלה שההזדמנות להפגין נחמה והתחשבות גורמת להם להיות קצת

מרוצים מהסיטואציה (כמה נורא שזה עשוי להישמע...). לאחר מכן

הצד השני מנתק, והוא רואה שהוא לא מדמיין את עצמו מעכל את זה!

מבחינתו הוא אימת לעצמו כבר שהוא מזדהה עמוקות והכל...

...

אני יודע שקצת חפרתי למקומות רחוקים, אבל השאלה הזאת קצת כן

מרתקת. גם אם אין תשובה ברורה, יש הרבה עזרה בעצם העלאתה

וניתוחה של השאלה...

בעזהי"ת.

אני חושבת שמאחר והשאלה פילוסופית, אין עליה תשובה אחת ברורה.

[כמו שאין אמת אחת אבסולוטית |פוסטמודרניסט|

סתם, חוץ מהתורה שלא כ"כ נוגעת בשאלה הזאת, כמדומני. תקנו אותי אם אני טועה.]

ובאמת, עצם העלאת השאלה עוזר לברר לעצמך כל מיני נקודות.

ואם כבר בשאלות פילוסופיות חסרות תשובה עסקינן, מה תענו על הבאה:

אהמ, בעצם, אני אפתח על זה אשכול חדש. לא יפה ככה לנצל"ש

[אתם רואים? אני לא תמיד מנצל"שת!!! ]

ב"ה

אז ככה אתה אמור לדעת שאתה אוהב מתוך רצון אמיתי ולא בגלל אינטרסים איישים למרות שבסופו של יום זה קיים כמעט בכל זוגיות תן וקח אחרי  שהפרחים נגמרים והלבבות הוורודים עוברים לזוג הבא!

כי עדיין אדם לא נתקל בסיטואציה אמיתית בה הוא צריך לתת מעצמו עבור אחר באמת- תוך פגישה עם המציאות המחייבת, הממשית, פחות המלאכותית הקיימת בפגישות..

אפשר, אומנם, כן לדעת מתי יש רגש, או אהבה כנפגשים

2 נקודות שעלו לי..

1. כשאתה חושב על הקשר, איך אתה חושב עליו, כמשהו שנותן לך, ממלא אותך, משמח אותך או כרצון לתת ולשמח את הצד השני? כמשהו כיף או כאתגר? 

2. מה אתה מרגיש כשהצד השני גורם לך לדברים פחות טובים. כשהוא מעצבן, מכאיב, כשאתה מתמקד בחסרונות שלו. גם אז אתה מרגיש אהבה? למה?