מכוש:חציבה
כלא:סוהר
הזיות:קדחת
צייר תערוכה
כולם גרומים לכאב ראש!!!!!(וזה נקרה פסיכו....)
אחרון כדי להדגיש...
לייסר:סבל!
מכוש:חציבה
כלא:סוהר
הזיות:קדחת
צייר תערוכה
כולם גרומים לכאב ראש!!!!!(וזה נקרה פסיכו....)
אחרון כדי להדגיש...
לייסר:סבל!
אבל תהני מהתקופה הזאת,
היא כייפית. אחרי הכל....
איתך בדבר הזה...צרת רבים חצי נחמה(זה מופיע במילון?!
)
שיהיה לנו בהצלחה!
בעזהי"ת.
איזה קורסים אתם עושים?
שרון כהןמה שעצלי הבעיה זה הכמותית... חוץ מיחסים... כבר תפסתי את העניין...
איכס אני שונאת מתמטיקה!! ואני לא זוכרת את לוח הכפל אפילו לא עד 10 אז מה רוצים ממני לזכור כמה זה 254 כפול 12 ????
בעזהי"ת.
אנלא עושה בהיי קיו...
וזה נראה ככה : "הי גם אני עושה, בהיי קיו" עכשיו זה מובן??
(כלומר גם אני עושה פסיכו הקורס בהיי קיו...)
רחלקהבפעם השניה, אז אני חוזרת על החומר לבד.
כוכלכן נגשות למועד של החגים? (אוקטובר בלעז..).
בס"ד
שלום לכולם/ן,
אני דיי חדשה באתר ויצא לי להתרשם מהאתר ומהפורומים שבו והחלטתי לשתף בבעיה שמטרידה אותי בתקווה שתוכלו לעזור לי להבין מה לעשות איתה, כי אני כבר מבולבלת ולא יודעת מה לעשות...תודה מראש לכל העונים...
אז ככה...אני לקראת סוף העשור השני לחיי...ורווקה, כן, כן, עדיין....וגם אני, כמו שכמותיי מחפשת את האחד שלי...לצערי, אין לי יותר מדי דרכים להכיר בחורים דתיים המתאימים לי ולכן, נרשמתי לאתר היכרויות לדתיים.
הכרתי מאתר מסוים לאחרונה בחור ממש טוב, בעל מידות טובות, מקסים, דואג ואכפתי, נפגשנו גם מספר פעמים והפגישות היו נחמדות, אבל........(איך אפשר בלי "אבל") יש לי בעיה קטנה עם הקשר....
לצד תכונותיו הטובות של הבחור (אותן אלו שמשאירות אותי שם) יש כאלו שגורמות לי להתרחק ולא להימשך אל אופיו, כגון: חוסר כריזמה, חוסר שאפתנות, עדינות וביישנות יתר (אני טיפוס דיי אנרגטי ומאוד נמשכת לכאלו שהם מרשימים וכריזמתיים...ולכן, קצת קשה לי עם זה).
בנוסף, למרות שהוא בערך בן גילי הוא לא עובד (ולא עבד פרט לעבודות זמניות בעבר), אני מניחה שהוא נופל בראיונות על חוסר כריזמה, למרות שיש לו הרבה מה להציע...אבל זה גורם לי לחוש חוסר בטחון כלכלי בו.
כמו כן, יש דבר נוסף שמטריף אותי וזו ההתמכרות שלו למבצעים, הבחור קונה רק במבצעים, מציע להזמין אותי למקומות בהן ארוחה שנייה בחינם אם רוכשים ארוחה אחת במחיר מלא, משתף אותי כל הזמן במחיר הזול של הבגדים שהוא קונה (למה הוא מספר לי את זה?!), סופר דקות בפלאפון כדי שלא יעבור חלילה את מספר הדקות שברשות המבצע שלו וכו'....התחושה שלי היא כאילו הוא משדר כל הזמן שאין לו כסף, אבל די, הבנתי!
ראוי לציין, שבפגישות כשאנו הולכים לבית קפה אני מציעה ומשלמת עליו לא פעם (נכון, הוא מבקש שלא אעשה זאת ושאניח לו לשלם, אך כשהוא מגיע אל אזור מגוריי אני עושה זאת בשמחה ואין לי בעיה), אבל פעם כשהיינו בבית קפה והוא ראה את התפריט הוא ממש התחיל להזיע ואמר בקול שהכל ממש יקר אבל שאקח לי מה שאני רוצה ולאחר כמה זמן אמר שאנחנו לא חייבים ללכת לבתי קפה (למרות שהודעתי שעל עצמי אשלם בעצמי), אני לא יודעת אם זו קמצנות או חסכנות כי כרגע (או יותר נכון הרבה כרגעים) הוא לא עובד ואולי קשה לו כלכלית (רק אדייק ואומר שלא יצא לנו להיות יותר מדי בבתי קפה ובלי קשר אני לא אדם חומרי, אבל יש גבול!)
מבחינה חיצונית - אני לא נמשכת יותר מדי, מפגישה לפגישה אני מרגישה נוח יותר עם המראה שלו, אבל לא ממש נמשכת, נראה לי שזה גם קשור לתכונות שאני לא כ"כ אוהבת בו שמורידות לי יותר ויותר את הרצון לקשר איתו.
אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה להחליט ביחס אליו, אודה לכם אם תכתבו לי מה דעתכם? והאם כדאי להישאר בקשר הזה?
תודה רבה ![]()
יש לך חומר ביד תיצרי ממנו מה שאת רוצה! תדרבני אותו למצוא עבודה קבועה ותהפכי אותו למשהו מושך יותר ! אולי נוכל לתת לך חומר למחשבה.. כיוונים לפיתרון
אין לנו פה פיתרונות קסם- ולא הסמכה ליעוץ כדי לומר לך את ה-דבר הנכון לעשות

לדעתי את משקפת לא מעט דברים שבהם את לא מרוצה להתנהלות הבחור.
אין לך כ"כ את הטון של "הוא בחור נהדר וטוב אל תבינו לא נכון רק שיש לו סריטה...." כלומר את לא לגמרי מחזיקה מהצדדים החיוביים שכן יש בו
את יכולה אולי לרשום כמה דברים שהוא כן טוב בהם?
לגבי עבודה- האם הוא לא עובד כי אין לו כריזמה להתקבל? או כי הוא חסר אחריות כלכלית?
לגבי יחס לכסף- כן... מבינה אותך.... זה טיפה מלחיץ טון כזה של בנאדם....
(הוא חסכן או קמצן? תהיה...)
איך הוא מסתדר עם הכריזמתיות שלך?
האם זה יותר "מביישן" אותו- או גורם לו להדבק ממך בכריזמה?
איך את מרגישה עם עצמך ביחס לכריזמטיות שלך? האם את מרגישה שזה מצע-גידול שיאפשר לך לפרוח?
(בסוגריים כתבת שאין לך הרבה אפשרויות להכיר.. תשאלי שוב על זה פה- בהזדמנות אחרת, או שתקראי אחורה כמה דפים- מה שענו כבר לשואלים כמוך)
לא מריח לי טוב... להזיע כי הוא רואה תפריט יקר לו מידי?! להירגע !!!!! אפשר בנחת להזמין משהו אחד, הכי זול אבל עד כדי כך?! אם יש לו בעיה כספית הוא צריך ליידע אותך בצורה ברורה ואז גם תדעי שאין מה לצפות ליותר מידי בתחום הזה.... אבל מפה ועד לשגע את הבחורה ולדבר איתה על מבצעים, לספור דק' וכו'... לא נשמע לי הגיוני....
בכל מקרה- לא הייתי מציעה לך לחתוך כ"כ מהר אלא לברר את הנושא ולדבר איתו על זה בצורה גלויה.... אם תביני שבאמת אין לו כסף- אז כבר תדעי שאין מה לצפות... ותבדקי אם את מוכנה לצמצום הזה או לא.... אבל אם הוא סתם קמצן.... לפי דעתי- אין הרבה מה להתלבט.......
ולגבי זה שאין לו כריזמה... יש הרבה בנ"א כאלה.... צריך לבדוק מאיפה זה נובע.....
בהצלחה רבה בעזהי"ת!!!!!!
הגיוני שהוא אמור להיות קצר בכסף, לא??
מה נשמע כ"כ מוזר בזה??
אני הייתי יותר נבהלת אם בחור שלא עובד, ולא אמורות להיות לו שום הכנסות- היה לארג' ומפזר כספים על מסעדות יוקרה, אן שהוא חסר אחריות לחלוטין- או אולי הוא שודד בנקים בזמנו החופשי?? ![]()
כולם מזדעזעים כאן מהיחס לכסף, אז אני מסבירה שאם אין לו כסף- ברור שהוא אמור להיות ככה.
כפי שאמרו לפני- הבעיה האמיתית היא למה בחור בגיל כזה עדיין לא מסודר בעבודה.
חוסר כריזמה אינה סיבה מספיק טובה.
אני מכירה מספיק אנשים כאלה שעובדים,
ו
זה, בעצם, הדבר שאמור להדאיג אותך- לא מחירי המסעדות אליהן הוא הולך!!
שאני מנסה להסתכל קדימה, ולנסות לחשוב עפ"י ההתנהלות הכלכלית שלו היום לחשוב איך הוא יהיה בעתיד, ברגע שתהיה לו פרנסה קבועה בע"ה.
מעבר לכך, אני מאמינה בו שיימצא עבודה קבועה, אבל אני מרגישה שבאיזשהו מקום הוא הרים קצת ידיים וזה לא נראה באופק, זה מטריד אותי קצת.
העניין הוא שהוא גם לא עבד בעבר בעבודה קבועה, אלא רק בעבודות מזדמנות, כך שאין לי גם מדד.
לגבי קבלה לעבודה או אי קבלה:
אני רק יכולה להניח שזה קשור, כי יש לו מה להציע, הוא בחור נבון ושקול, אבל לא יודע לדחוף את עצמו, נאיבי לפעמים מדי וזו תכונה שבעולמנו התחרותי לא ממש מעריכים.
אגב, כתבת משפט שאני מסכימה איתו:
"חוסר כריזמה אינה סיבה מספיק טובה.
אני מכירה מספיק אנשים כאלה שעובדים...."
הוא ניסה לעבוד בעבודות פשוטות יותר, אך מכיוון שהוא עדין לא ממש החזיק בהן מעמד...
זו הנק' שניסיתי להבהיר בעניין הכלכלי שהוא חלק מהעניין ולנסות להבין האם זה בסדר שאני חושדת ולא נוח לי עם זה.
כן, זה נשמע גם לי לא הגיוני, אבל אני כל הזמן מנסה לדון לכף זכות, מכיוון שהוא לא עובד, אבל מטריד אותי אם זו לא תכונה שכבר מושרשת בו או שתשתנה כשיהיה באפשרותו לשנות אותה.
נפגשנו כבר 6 פגישות ואנחנו כבר לא ילדים וכששאלתי על המצב הכלכלי הרגשתי שהוא נע קצת בחוסר נוחות בכיסא.
אני לא אדם חומרי, אבל אני רוצה לדעת שבע"ה לא יחסר לי דבר ולא אצטרך להיכנס לעימותים עם בן זוגי על כל שקל שאוציא, כי אני לא מסוגלת להכיל את זה.
לגבי חוסר הכריזמה - זה פשוט האופי שלו, הוא עדין מאוד וכנראה שזה נובע משם.
תודה על העצה!
אנונימי (פותח)
את צודקת, מישהו שיצא לי להתייעץ איתו בעבר אמר לי שהטון שלי הוא יותר שלילי מחיובי כשאני מדברת על הבחור, אז אם שניים אומרים, כנראה שזה כך, אקח זאת לתשומת לבי.
לגבי דברים שהבחור טוב בהם:
הוא חזק מבחינה דתית, מתחשב, שקול, דואג, רציני מאוד ומביע נכונות רבה להצלחת הקשר, אכפתי, בעל יכולת טכנית טובה, חכם, מחמיא ואמיתי.
לגבי עבודה:
הוא מעולם לא עבד בעבודה רצינית לאורך זמן (הוא תכף בן 30 בע"ה) , כך שאין לי מדד להתנהלות הכלכלית שלו, הוא עובד בעבודות מזדמנות כשיוצא ובאיזו עבודה כביייביסיטר שעתיים בכל יום, מעבר לכך אני חושבת שהוא כבר מתוסכל ולא מחפש עבודה קבועה ומסתפק במה שיש לו כרגע, אינני יודעת מה סך ההכנסות שלו ומהיכן הן מגיעות, אין לי רצון או יכולת לשאול (לא נעים לי), אבל זה מלחיץ אותי מבחינת ראייה עתידית.
לגבי הכריזמתיות :
הוא אוהב את זה שאני אנרגטית ודיי מפעילה אותו, אני חושבת שאני עוד יותר כזאת איתו, כי זה חסר לי ממנו וחשוב לי, אבל אני לא מרגישה נח וגם לא בא לי להיות בתפקיד הזה תמיד, זה צריך להיות הדדי לדעתי.
אגב, הוא נפגש עם בנות רבות לפניי והבנתי שהיו לא מעט בנות שפסלו אותו על כך שהוא לא כריזמתי.
אני באופן אישי חושבת שזו תכונה טובה וחשובה ואני תופסת אותה כמדד להצלחה בהרבה מקרים.
אגב, חשבתי על הכל וקראתי את התגובות של כולם ואולי, אולי הוא פשוט לא בשבילי ואני מנסה בכח.
שוב תודה !
העובדה שהבחור לא עובד מדליקה אצלי לפחות נורא אדומה..
הייתי במקומך מבררת על הבחור אצל אנשים שמכירים אותו...
בחור שמגיע לסוף העשור השני בחייו ולא עובד.. למה???
מכירה מספיק אנשים תמהוניים שלא היו עוברים שום ראיון ועובדים משו כאן מוזר....
אם לא היה 9 הימים הייתי שולחת לך את השיר
[צריך לעשות פה סמיילי |אבל על החורבן| !!]
לפני כשנה התחלתי לדבר בטלפון עם גבר שהיחסים ביננו התחילו אחרי התכתבות באנטרנט שבמהלכה הוא ביקש את מספר הטלפון שלי. בשיחות שנהלנו היה לי נחמד,משעשע,נעים,לא משהו מיוחד. לאחר כמה וכמה דיבורים הבננתי שהוא בעניין והחלטנו להפגש.
בפגישות הראשונות לא היה חיבור מיוחד ואפילו היו רגעים שהיה לי משעמם אבל משום מה המשכתי והחלטתי שאם בהמשך אבין שלא מתאים לי אחתוך את הקשר.
לאחר לאחר פגישות מרובות,נקשרתי אליו יותר ופתאום התגלה שהוא קצת פחות בקטע שלי,ברגע שהיה בי החשש שהקשר ביננו ייגמר פתאום הבנתי כמה נקשרתי אליו,בכיתי המון והיה לי עצוב שייגמר משהו טווב שבא לתוך לחיי,לאחר המשבר הזה ניסינו לתחזק את הקשר ואפילו הצלחנו יפה מאוד. כרגע אנחנו זוג מזה חצי שנה, היחסים ביננו השתפרו מאוד, הוא אוהב אותי המון ומראה לי את זה בויתורים שהוא עושה למעני,ואני יודעת שזה נדיר ואין הרבה גברים מסוגו,הוא רגיש,אכפתי,משתנה למעני,נראה טוב מאוד ולטעמי ואני יכולה למנות עוד הרבה תכונות טובות ומעורכות אצלו.
הבעיה היא כזו : כשאני מדיינת את הגבר האידאלי בעייני אני מדמיינת גבר עם יותר בטחון עצמי,יותר מאצ’ו,גבר-גבר שכזה, והוא לא הטייפ קאסט שבקשתי לעצמי. התקשורת ביננו טובה יחסית אבל אני לא מרגישה שהוא מכיל אותי במאת האחוזים ,שאני נפתחת אליו כל כולי וכשאני איתו אני הכי אני שיש. ושאין,זו הבחירה המושלמת.אני אפילו מרגישה שאני טיפה משתנה מהבנאדם שאני מכירה את עצמי כשאני נמצאת איתו .
טוב לי איתו,אבל באופן רגוע. מה גם,שאני לא מרגישה התאהבות,ולא הרגשתי מתחילת הקשר.אני מרגישה שאולי נכנסתי לקשר הזה מהסיבות הלא נכונות, כדי להוכיח לעצמי שהוא יכול לאהוב אותי למרות שהייתה לו נסיגה ממני במהלך ההיכרות שלנו, או כי פשוט רציתי חבר, ולא משנה לי מי זה יהיה או כי אני כבר שם ונחמד לי,אז למה לחתוך? אבל גם אם נכנסתי מהסיבות הלא נכונות ולאחר שנכנסתי
טוב לי,אז אולי זה היה שווה את זה?
אני בחורה צעירה יחסית(18) ומבחינת הזמן לחתוך את הקשר כרגע זה לא דבר שילחיץ אותי. אבל האם זה בכלל נכון? האם רק בגלל שבהתחלה לא היו יותר מדי פרפרים ועכשיו כן טוב לי איתו והוא אוהב אותי מאוד וכשאני איתו נעים לי אז אולי זה מספיק וזה קצת נאיבי וילדותי מצדי לבקש התאהבות מטורפת שאולי לא תוביל לשום מקום וסתם תסיים קשר שטוב לי בתוכו? כל הזמן כשאני איתו אני חושבת אם זה זה, ולא נעים לי ממנו ומעצמי. תוך כדי שאנחנו יחד אני גם פוזלת קצת לצדדים ומחפשת אולי מישהו יותר מתאים. אני באמת לא יודעת מה לעשות. אם חלום ההתאהבות הסוחפת שלי הוא כל כך קריטי שבשבילו שווה לוותר על הקשר התומך והאוהב שאני נמצאת בו,אם בשביל תקשורת וחיבור לא פחות ממשולמים אני צריכה לזנוח מה שיש לי? בבקשה עזרו לי. תודה
טוב, אני באמת חושבת שאת בבעיה רצינית.
מצד אחד, מדברייך ברור שנפשך לא רוצה בבחור הזה. היא אומרת לך את זה כל הזמן, וזה קול שמוכרחים להקשיב לו.
מצד שני, השכל אומר לך שהבחור הזה מתאים, שהוא פשרה הגיונית, ולמה את מבלבלת את המח?
הפחד אומר לך שאולי לא יבוא יותר טוב.
והצרוף הזה של השכל והפחד משתקים אותך ומונעים ממך להקשיב לקול הכי חשוב, שהוא קול הנשמה שלך, שאומרת בבירור: אני לא רוצה אותו.
אבל זו לא כל הבעיה!
לכאורה, את אמורה לעזוב אותו. אבל יש לך בעיה לעזוב אותו, כי אין לך את הכלים המתאימים. את הולכת במסלול חיים שבו אין מספיק הסתמכות על האינטואיציה שלך, ולכן אין לך מספיק גב או עמוד שידרה כדי פשוט לעמוד על שלך ולהגיד: סוף! זה לא רק שאין לך כח כלפיו – אלא שקודם כל אין לך כח כלפי עצמך!
ומצד שני, להשאר איתו זה גם לא טוב! כי הקשר הזה בולע לך את האנרגיה. גם כי את קרועה במאבק בינך לבין עצמך, וגם כי את כן נקשרת אליו והוא נקשר אליך, וכל יום שעובר הופך את הכבלים שמחברים אותך אליו כבדים יותר. לכן אני לא חושב שהפתרון הנכון בשבילך הוא להמתין. ממש לא!
לפי דעתי את צריכה ללכת לסוג של טיפול או תמיכה שיעזרו לך להבהיר קודם כל את מערכת היחסים בינך לבין עצמך, שתעזור לך חהתחבר לאני האמיתי שלך, ולכוחות שלך, ובסופו של דבר תביא אותך להחלטה שתוכלי לעמוד איתנה מאחוריה.
האם ההחלטה הזו תהיה להיפרד מהבחור, כמו שאני רמזתי, או החלטה אחרת – זה בכלל לא משנה!!! זו טעות לקחת את הדילמה לכיוון של "לעזוב או להישאר", כאילו שאם תקבלי תשובה על השאלה הזאת פתרת את הבעיה. לא. הבעיה שלך היא עם עצמך, ושמה את צריכה לעבוד.
את צריכה לדבר על זה עם מישהו שמכיר אותך,
כי ז,ה נשמע קצת מורכב. בשביל פורום....
בהצלחה!
כרגע הוא מוותר בשבילך המון
אבל יגיע יום שימאס לו...כמה בנאדם יכול לוותר?
גם אם הוא אכפתי, סבלני וכו'...
כרגע הוא מסוגל לוותר, אבל בהמשך בדר"כ הרבה יותר קשה.
לכן לענ"ד כדאי להתחתן עם מישו שפחות או יותר בקו מחשבה שלך,
אל תדאגי, תמיד יהיו וויתורים
אבל עדיף לדאוג שיהיה כמה שפחות...
בהצלחה
איך שניכם מגדלים ביחד ילדים? איך שניכם חוזרים בליל שבת מהתפילה? בקיצור, את מצליחה לראות ב'עיני רוחך' את שניכם חיים באותו בית ומקימים ביחד משפחה?
זו נראה לי השאלה הבסיסית במצב הזה.
בלי זה אין מה להמשיך. ואם יש אז אולי הפתרון הוא לסגור וחלאס!
ומה זה קשור לאיך היכרתם, מה שחשוב זה הקשר הנפשי.
נ.ב. 'גבר'- זה נשמע בן 35, הוא עדיין בחור או כבר גבר?
כמובן שהכל על בסיס חוסר נסיון של רווק...![]()
אשמח לקבל קטעים יפים וקצרים, ציטוטים, טיפים וכד'-
שקשורים לחתונה, לנישואין, לחתן, לכלה, לבניית בית וכו' וכו'...
גם נדושים וגם מקוריים!!!
דיי דחוף, למחברת הכנות לחתונה!
תודה רבה (:
זה בתמונות במחשב... צילמתי מחברת כלה שעשיתי..
בעזהי"ת.
מה המייל שלך?
עם כל הפרטים האפשריים רק שאני לא על המחשב שלי כרגע אז אפשר לכתוב מייל ואני אשלח בהקדם....
זה זמן מה שאני בתקופת יובש ווההצעות ממעטות מלהגיע..
לאחר התיעצות עם חברות והרבה לבטים החלטתי לפנות לשדכניות להרחיב את מעגל ההצעות.
אך כל שדכנית שאני פונה אליה עונה לי בתדהמה: "כ"כ צעירה וכבר פונה לשדכנים?? למה?? לאן את כ"כ ממהרת..."?
לא עוזרים ההסברים שאני לא טובעת בהצעות ופשוט מנסה לייצר לעצמי כמה, הן פשוט לא לוקחות אותי ברצינות!
חשוב לציין שאני עוד מעט בת 22.
אווווף, זה ממש מייאש!
הן הציעו לך?
הן מציעות לך?
הן בתוך זה, והן יכולות להכיר לך
את האנשים שלא התאימו להן, שהן חושבות שיוכלו להתאים לך.
תבקשי מהן.
בהצלחה!![]()
על חברות לא סומכים,310,
כי פשוט לא יהיו הצעות למי שכן יסמוך עליהם..
כל הכבוד על האומץ ללכת אליהן,
לדעתי זה מה שצריך לעשות ואני
נגיד,
הרבה יותר קטנה ממך,
אני בקושי בת 20
אז לא שהלכתי אבל שדכניות כן דיברו איתי מעצמן...
אין לך מה להיות מבולבלת,
מה, הם רוצים שיגיעו לגיל מאוחר ואז יבואו אליהן ואז הם יספרו לך כמה שאת בררנית
ולכן לא התחתנת עד היום?? חוצמיזה שאני נזכרת שפעם הלכתי לשדכנית,
שהיא אמרה לחברה שלי שהיא רוצה אנשים מכל הגילאים, גם קטנים- א
ז שוכנעתי ללכת אליה, והיא באמת הציעה לי אחרי זה...
קיצר- אם את רוצה יש לי שתים-שלוש מספרים של שדכניות...
אני נגד להפגש לפני שמוכנים
אבל מה הקשר בין למהר ובין לפנות לשדכנים???
מה זה משנה איך מכירים בחורים,
ומי קבע שגיל 22 זה צעירה?
בקיצור, אני ממש לא מבינה את הבעיה שלהם
תפני לשדכנים אחרים, אין סיבה שלא
בהצלחה ענקית
נראה שרבים כאן יוכלו לעזור לך.
וגם מכאן אפשר להכיר.
נפרדתי מחבר שלי שכמעט התארסנו...
אני יזמת...
ויש לי הערב יומולדת....22
אני לא מפסיקה לבכות..
זה בא ונפסק בהתקפים....![]()
מה עושים???
מותר לבכות, זה משחרר...
ומזל טוב! בע"ה עוד השנה תעמדי מתחת לחופה![]()
כואב.
אבל טוב שנפרדתם לפני ההחלטה. ב"ה.
שתזכי למצא בקרוב ממש את הבחור, שבשבילו היה שווה לעבור הכל.
שהקב"ה יתמוך בך ויתן לך הרבה טוב גלוי.
ושיתן לך הרבה סיבות טובות לשמח.
מזל טוב!
זה טוב לבכות ,
שתדעי הכל לטובה ובע"ה תמצאי את הזיווג המתאים לך 
טוב מאוד.
החלטות כאלה - טוב שנעשות עכשיו מאשר יותר מאוחר..
מותר שיהיה קשה.
מותר לבכות,
טוב לפרוק את הכאב והעצב..
וב"ה -
במהרה בימינו - זיווג הגון שיתאים לך!
אוהבת,
בסופו של דבר הכל לטובה....
תרשי לעצמך לבכות
לשחרר את החלוםשהיה לך- ונגוז...
אחרי שבוע-שבועיים ככה- תתחילי להתאפס... לראות שיש מה הלאה בחיים
קראתי השבת את הספר של מרים פרץ
אמא של אוריאל ואלירז הי"ד
וקיבלתי ממו המון כח
הרגשתי שאני חייבת לדבר עם מרים,התקשרתי אליה
והיא עודדה אותי והזמינה אותי...
איזה מרגש...!!
יומולדת שמח לעצמי...![]()
על שאת משקיעה, מחפשת ומוצאת דברים שיחזקו אותך, ואפילו התקשרת אל מרים!
כל הכבוד על היוזמה. קבעת החלטה קשה ומשמעותית, ומכאן את ממשיכה בגבורה אמיתית! קבלי גם ממני חיבוק וחיזוק, ותקחי את כל החיזוקים למקום האישי שלך, לגדול ממנו וללמוד.
![]()
שכוייח אדיר!!
בשמחה תמיד, וכמובן.....יומולדת שמייח! 
שתזכי להרבה טוב השנה ובכלל בחיים 
גם אני קראתי את הספר. חזק ביותר. ספרי אח"כ איך היה המפגש איתה... אולי היא תגיד לך משהו שיכול לחזק אחד מאיתנו...
זה באמת לא פשוט... בכלל בכלל לא פשוט....
כל התקופה הזו....
את רוצה - והוא לא
הוא רוצה - ואת לא
שניכם רוצים... וכמעט.... - ואז את מגיעה למסקנה שלא 
ככה זה
זו תקופה ארוכה (כיף למי שאצל זה לא ארוך!!)
ולא פשוטה בכלל.. עמוסה רגשית..
ולגופו של עניין -
נשמע שזה ממש קשה לך. לא כתבת למה חתת ולכן אני מרשה לעצמי להציע לך
שאולי תחשבי שוב על העניין...
ואם אפשר גם להתייעץ
ואם באמת באמת הגעת למסקנה שזה לא זה
תשתדלי להרגע
ותתפללי..
שולחת מכאן המון המון חיזוקים וחיבוק!!!
והמון המון מזל טוב!!!
אילה
[בת 22 + שבועיים וחצי...]
יש לי מבחן,עבודה להגיש
והיום השתלמות...![]()
...יומולדת!!![]()
ענק!!!!!
ולא לצערך היומולדת!
מה!
צאי, תבלי,
תהני , תפרגני לעצמך ביומולדת..
מותר וחשוב לבכות ולפרוק,
אבל שזה לא ישתלט לך על השמחת חיים...
יומולדת זה אחלה תאריך...
תגידי מתי ובלנ"ד נגיד ל כאן איחולים וכאלו...
קודם כל- על היומולדת! ![]()
שתזכי לשנים רבות נעימות וטובות! 
דבר שני- על ההחלטה!
זה ממש שמח שנפרדתם אם זה לא שייך...
(אחרת היית סובלת כל החיים?)
שכוייח על ההחלטה...
וכמובן-
קבלי חיבוק ענק 
(מזמן לא דיברנו...
)
לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב:
היכן מרומז שיום זה כ"כ מיוחד לזיווגים?
בריאת העולם הייתה בכ"ה באלול, כי האדם הראשון נברא בראש השנה,
שהיה אז בערב שבת. אם כן הייתה בריאת העולם ביום א' כ"ה באלול.
וחז"ל אמרו (סוטה ב) שארבעים יום קודם הוולד בת קול יוצאת ואומרת:בת פלוני לפלוני.
מכאן שט"ו באב- שזה 40 יום לפני בריאת העולם- הייתה ההכרזה על הזיווגים.
אז שיהיה לכולם חודש טוב ושמח![]()
שבעז"ה יהפוך כולו להיות שמח![]()
ובעז"ה שנזכה לזווגינו כל אחד/ת בעיתו/ה ובזמנו/ה![]()
נלקט מתוך י' דומיניץ בשם הגרי"מ חרל"פ
כיף לי לקום מתי שאני רוצה
כיף לי לישון לילה שלם בלי לקום להאכיל את התינוק
כיף לי להחליט מהרגע להרגע שבא לי לנסוע לטיול שלושה ימים
כיף לי לקנות לעצמי מה שאני אוהבת בלי לתכנן כמה כסף ישאר לארנונה/חשמל/שכר דירה
כיף לי לבוא הביתה ויש אוכל של אמא
כיף לי להיות חופשיה..
אז זה אומר שאני לא רוצה להתחתן?
שאת לא רוצה להתחתן.
לכל בן אדם כיף לעשות את הדברים שהוא אוהב!
אני חושב שמתישהו הכיף הזה מתחיל להימאס/להתפוגג
ובמקומו יש כיפכופים חדשים שעולים![]()
טוב מאוד שכיף לך, זה אולי אומר שלא מתאים לך עכשיו להתחתן.
אבל אין אדם, שלא רוצה להתחתן!
בהצלחה!
יכול להיות מאוד שאת לא רוצה להתחתן
אבל בלי שום קשר ל"כיף לי"
גם אדם שחולם כל חיייו להיות רופא,
לא כיף לו ללמוד עד 2 בלילה
לא כיף לו לשלם כל שנה שכר לימוד
יכול להיות שאפילו לא כיף לו לקום בבוקר לעבודה
אבל זה לא אומר שהוא לא רוצה להיות רופא...
וחוץ מזה בעז,ה-
יהיה לך כיף להיות בקשר עם אדם אהוב ויקר
יהיה לך כיף להפסיק להיוןת תלויה ולבנות את ביתך
יהיה לך כיף לבלות עם ילד משלך
יהיה לך כיף להכין אוכל לבעלך ולילדים
בהצלחה=)
האמת שלא בטוח שאת באמת רוצה...
אולי גם את לא יודעת באמת מה לרצות!!
אני הייתי בדיוק במקום שלך
ויותר מפעם אחת
א-ב-ל
ברגע שיצאתי עם מישהו (וב"ה היה יותר מאחד כזה)
שגם אם זה לא נגמר בחתונה
ואפילו אם אני חתכתי
היה משהו שעשה ל----י טוב בקשר הזה
משהו שנהניתי ממנו
משהו שגרם לי להנות מהפגישות... לפחות חלקית
או לפחות להרגיש מה זה אחד חלקי משהו להיות "נשואה"
(במידה מאד מסוימת)
זה עושה המון!!!
לפגוש מישהו שאני מעריכה בו משהו
(לפחות משהו!!!)
לפגוש מישהו שיש לו כמה מידות טובות
מישהו שאכפת לו ממני (שוב - אפילו במידה מאוד בסיסית... למשל אחרי 2-3 פגישות)
זה עושה משהו!!
[גם אם מייד אח"כ את בעצמך תחתכי. זה לא תמיד סותר....]
ולמי שאפילו זה קשה או לא קורה-
תסתכלי על מבט של זוג צעיר, או ממש מבוגר...
שאומר הכל...
ולמי שגם זה לא מספיק -
תסתכלי על אמא שמסתכלת על התינוק שלה
(או שתסתכלי בעצמך על התינוק שלה...)
ואז תחשבי -
רוצה או לא?
נראה לי שאת כבר מבינה לבד את התשובה...
ו-לא שאלת אבל בכל זאת אני אענה
אני חושבת שאם ההרגשה הזו לא יותר מדי קינית
כדאי לך בכל זאת לצאת
כי בע"ה ברגע שתכירי ותמצאי את ה--אחד (הלוואי במהה!!)
זה יפתור לך את כל השאלות והספקות...
![]()
ב"הצלחה ממש מתוקה!!
שרבובאחרונהגם אני הייתי מאלה שלא היה לחוץ להן להתחתן בגלל כל הדברים הנ"ל,
ואני חושבת שבאמת אז לא הייתי מספיק בשלה לחתונה...
(הייתי בשלה, אבל לא מספיק.. זה בכלל לא עניין של בוגר/ילדותי, זה עניין של מוכנות נפשית).
אז באמת, קודם כל בלי לחץ...
ובע"ה כשיגיע הרצון
תראי כמה כיף לך להתחתן,
ועד כמה שדווקא כל המחוייבויות הן עושות את הקשר כ"כ רציני ונפלא.
(יש לנו נטיה לאהוב את מה שאנו משקיעים בו,
אז גם אם תחסכי כסף בשביל שכר דירה וקצת "תסבלי" ולא תקני לעצמך דברים שנורא רצית
את תשמחי בזה כי את חוסכת לדבר יקר, שרק נהיה יותר יקר כגודל ההשקעה).
בהצלחה! 
כיף לי לקום מתי שאני רוצה- או אחרי שהשלמתי שעות שינה כמה שדרוש לי
כיף לי לקום ולראות את בעלי לידי
כיף לי לקום להאכיל את התינוק ולהיות אמא שלו
כיף לי להחליט מהרגע להרגע שבא לי לנסוע לטיול שלושה ימים- ולארוז איתי את הבנזוג כדי לא לחפש בנרות חברה שבדיוק פנויה לזה...
כיף לי לקנות לעצמי מה שאני אוהבת - ולבוא הביתה לקבל פירגון ענק מבעלי
כיף לי לתכנן לתכנן כמה כסף ישאר לי אחרי ארנונה/חשמל/שכר דירה- כיף לי לדעת מה באמת המצב בכלכלי שלי
כיף לי לבוא הביתה ויש אוכל של אמא. ב"ה שיש לי אמא -ובית של ההורים לנוח בו.
כיף לי להיות חופשיה מלשאת את כל עול החיים בעצמי.
כיף לי לא לדאוג מה יהיה איתי בעתיד, מה יהיה כשאהיה זקנה, מה יהיה כשאהיה חולה, כשאהיה לא כשירה לעבוד
כיף לי להיות בקשר עם אדם אהוב ויקר
כיף לי לדעת שהוא תמיד אוהב- גם ביום שהייתי קצת פחות נחמדה...
כיף לי להפסיק להיוןת תלויה ולבנות את ביתך
כיף לי לבלות עם ילד משלך- להיות שותפה לפלא הזה של הבאת ילדים וגידולם
כיף לי להכין אוכל לבעלך ולילדים- לגבש סיגנון אוכל שהוא "האוכל של הבית שלנו"
כיף לי לעבוד על המידות שלי- להיות אדם עדין יותר, שולט בעצמו יותר,
כיף לי להיות אדם מודע יותר לעצמי
כיף לי לחיות בשיקוף הנהדר הזה של "עזר- כנגדו"
כיף לי לעבוד על הזוגיות שלי- להעצים את בניין האהבה שלנו עם כל יום שעובר
חוצמזה-
מי אמר שכל מה שעושים בחיים- חייב להיות כיף?
נשמע לי שאת בינתיים לא בשלה לעצמאות הזו
אולי עצמאות כלכלית- תהיה מה שיביא לך את הרצון לצאת מהסינר של אמא
כיף לי שאני יכולה לצאת עם חברות עד אמצע הלילה
כיף לי שאני יכולה לעשות מה שבא לי,
כיף לי שאני יכולה להחליט החלטות בעצמי
וכיף לי שאני יודעת שעוד כמה זמן בעז"ה כל החיים לא יהיו רק שלי,
כיף לי לחשוב שיהיה לי שותף לחיים
כיף לי לנסות למצוא אותו,
כיף לי לדמיין שכשאני יהיה נשואה אני לא יהיה מעצבנת כמו חברות שלי...
כיף לי לאהוב ת'חיים,
קיצור, כל החיים הם כיף, העניין זה ההסתקלות...
בס"ד
כיף לי לחיות עם מישהו
כיף לי לאהוב ולפנק
כיף לי להכין אוכל לחבר הכי טוב שלי
כיף לי לעבוד על המידות שלי
כיף לי לטפח את הבית שלי
כיף לי עם המשפחה החדשה
כיף לי להיות בהריון
כיף לי להתעורר בלילה
כיף לי להגיע לאמא ולהתפנק שם הכי הרבה
הכל תלוי בהסתכלות...
כיף לא להתחייב למשהוא לפחות לא רציני
כיף לי להשתתות
כיף לי להיות כל הלילה ערה עם חברות וללכת להיתקלח ולישון ליפנות בוקר(בימי חמישי)
כיף לי לעשות מה באלי
כיףלי לעבוד מתי שבאלי במיקרה שבאלי
וכו' וכו'
רע לי לא להיות משוחררת
רע לי לקחת אחריות לכל החיים
רע לי לידאוג לכמה אנשים שלוש ארוחות ביום כביסות וכו וכ'
בקיצור עכשיו טוב ואני לא רוצה שיהיה רע לי אבל כמו שאמרו החברים לפני אולי לא היתבגרתי מספיק
להיתבגר משמעותו לדעת לקבל את הרע לי? או פשוט לא ליראות אותו?
בס"ד
זה מעצבן לשמוע את זה, ומעצבן להגיד את זה-
אבל לא סתם צריך להתבגר לפני שמתחתנים...
מה את חושבת שזה אומר?
[לא הבנתי. מה בעצם השאלה פה? האם אחרי החתונה צריך לוותר על כל הדברים האלה?]
ואני אישית בכולופן,
לא אמרתי לא לראות את הרע,
אלא שלעניות דעתי,
כל דבר בחיים הוא כיף,
אלא מה, כל דבר בשלב שלו-
עכשיו אני יהנה מלהיות לא נשואה, ואני ינצל ת'זמן
הזה לעשות דברים כאלו,
וכשאני יהיה נשואה,
אני יהנה מלהיות רעיה ואמא,
למה לא?
למה מה שלא מוכר הוא רע בהכרח?
למה להתחייב לאדם יקר ואהוב זה רע?
למה לדאוג לילדים שנוצרו בגופך זה רע?
למה זה לא ברשימת הכיף?
מי ער???
תתפקדו


(עקיבא של יעל- עכשיו שזה חוקי זה כבר לא מעניין... ![]()
אני- אה שכחתי אנחנו מתעסקים עם חבר'ה גבעוניסטים
)
בעזהי"ת.
צדיקה ממך לא ציפיתי... 
בטח שיפתחו כאן שרשורי מי ער...
=\

אני באורות...
ה' ירחם
סתם לא נרדם אחרי שישנתי מלא בשבת.
(ר)ציני
כל מוצ"ש אותו סיפור...פרפר לבן
עדיין בדרך
איזה טוב ה'!!!!צדיקה את צריכה למצוא משחקים שבאמת יעירו את הפורום.
וסליחה שלא הייתי פה בשבוע האחרון לרגל מעבר הדירה.
בעזהי"ת.
עדיין בקריה?
איך הכותרת נשמעת? מזוויעה? ![]()
אז ככה. גרנו בקומה 2.5 ואשתי כידוע לא יכולה להגיע לגובה הזה אז שכרנו לה בית בקומת קרקע. אבל הדירה לא מספיק גדולה גם לה עם כל הציוד וגם לי ולילדים אז עד עכשיו התרוצצנו בין 2 בתים.
עכשיו התפנתה הדירה שבדיוק מולה ועברנו לשם.
אחרי ההסבר זה נשמע יותר טוב? ![]()
אבל זה כבר חשבונות של מישהו אחר כמובן.
וסליחה על שריפת מצב הרוח המרומם פה.
אה, וגם אני ערה אבל זה לא נחשב, אני לא ממש מהפורום הזה.
שיהיה לכם יישוב טוב והתארגנות נעימה (איך קוראים לתהליך הפירוק -ארגזים? התארגזות זה הפוך...)
אני לא צריכה להמציא משחקים- תראה איזה היענות למשחק המוכר "מי ער?" !! 


חוצמזה אתה מוזמן בעצמך להמציא משחקים אם בא לך
אחרי ההסבר זה נשמע כמו הדבר הכי רומנטי ואוהב שזז פה בעולם
(ר)ציניבעע.. מסמכים טיפשיים..
בעזהי"ת.
ב12 מתחילה לי משמרת..
שה' יעזור לי לקום.
(ר)ציני
(ר)ציני
(ר)ציניתתפללו עלי...
שיבוא כבר..
על הכח..
ועובדת..
(על המידות)
ב"ה היה היום יום עמוס ומצוין , אחרי שבוע עמוווס
(ר)ציניד"ש מ...
גבר שאוהב בחורה, ירצה לשנות בה רק דבר אחד-
שם המשפחה.
לבנות באמת משדרת משו? ומה מבחינה הלכתית?
וכמובן שאם זה מתבטא ר-ק בזה...
ז"א מבחינת לבוש הכל כמו דוסית ובת ישראל כשרה אבל פשוט עם טבעת. כי באמת חושבת שזה יפה.
פורום נוג"ה מתמחים בדיונים על צניעות... אולי תשאלי אותם? 
יצאתי לדייט ותהיתי אם להשאיר אותה...
אין הלכה כזו לא לשים פשוט אוהבת את זה. ואני חושבת שאם היא דוסת ומתלבשת ככה אז אם יגידו לה שזה בעיה הלכתיתי היא תוריד את זה .זה לא אומר עליה כלום
ילא יודעת מה מבחינה הלכתית..אבל יש בנות שהולכות עם גרביים כדי שלא יראו את כפות הרגליים,זאת אומרת שיש בזה עניין של צניעות שעדיף שבכלל לא יראו את כפות הרגליים,ויש רבנים שהתירו אם החצאית מגיעה עדהקרסול,אבל לא נכנס לזה עכשיו..כי כל אחת הולכת לפי הרב שלה,אבל טבעת ברגל מושכת את העין..ולכן לא נראה לי שזה מתאים.ועדיף לוותר על זה.אולי תשאלי רב
גם אם זה לא הכי צנוע בעולם לא אומר שצריך לוותר על מישהי בגלל זה
מילא אם שאל אותה והיא אחת שלא שמה ולא אכפת לה מההלכה
אבל שיברר זאת לא ישר פוסלים יש מצב שמחר בעצמה תגיע למסכנה שזה לא שייך ותוריד את זה.
לא קובעים לפי דבר קטן מה טבעו של הבן אדם זו ממש היסתכלות חיצונית
הבן אדם מורכב ולפעמים גם טועים בדרך זה לא הופך אותנו להיות "לא דוסים".
שזה מרתיע, וזה מה שנוגד את הענין של ה"חיצונויות לא קובעת.."
נק למחשבה.
בעזהי"ת.
בעצם, אולי זה טוב.
אחלה סינון...
אבל היא שאלה אז אמרתי שלא נראה לי שזה מתאים באופן כללי,אבל כל אחת שתלך לפי מה שהיא חושבת ושתברר את ההלכה.
חחחחחחחחחחח
ואם את בת אז נירא לי עדיף להוריד
כי כל אחד מסתכל על דברים בצורה אחרת
ויכולים לפרש זאת בכל מיני דרכים
אז חבל להפסיד בגלל זה
ולגב' תן לי כח:אחותובזמני ( איך שאני נשמעת קשישה...)
צמיד ברגל היה יוצא דופן אבל אני ממש ממש אוהבת את זה , באמת.
לדייטים יצאתי ללא.
מצאתי בחור זהב ובמהלך חיינו המשותפים- שיתפתי אותו ברצון לענוד צמיד ברגל
הוא אפילו לא הביין מה הבעיה בעצם... 
אחרי שכבר מכירים היטב- אפשר לגלות הפתעות: לא כל דבר חיצוני שהוחלט שמשדר משהו פנימי- אכן משדר זאת.
ואגב, אני די דוסית- יעידו מכירי...סתם "סעיף" הענין הזה עם הצמיד. ממילא בקושי רואים אותו עם החצאיות הארוכות.
אני ככ מסיכמה איתך. זה באמת הגישה שלי, ושבחרתי ליישם כבר.
אותי מעניין גישה של הבנים בענין...
למרות שאני בייני"ש די פתוח, שלא אכפת לו מדברים מוזרים.
הייתי שואל את עצמי 'למה' 'מה היציאה'. בטוח שזה לא היה מוסיף לה נקודות.
כי כשאני רוצה לצאת עם בחורה 'דוסה' אני רוצה שיתבטא בלבוש, וחושב שזה מתבטא בלבוש. והטבעת אומרת לי- היא לא כזה 'דוסה' כמו שרצית. דבר מוזר מבטא יותר מאשר החצאית הארוכה, הוא מבטא מה באמת האדם חושב.
לכן אני הייתי ממליץ להוריד. ואם יש קשר טוב אח"כ, לדבר על זה.
לכל אחד יש את הנקודות המוזרות שלו ואת הדפקים שלו- לא צריך להודיע הכל בהתחילה. אפשר לחכות שיווצר קשר, שההכירות היא כבר יותר עמוקה, ומכירים את הצדדים המיוחדים של הצד השני- ואז גם יציאות מוזרות נראות הרבה יותר טוב.
|נשיקה|

את מבינה שיש בזה "משהו שונה, משהו בעל הגדרה", אחרת לא היית שואלת.
תשאלי את עצמך,
אם היית יוצאת עם בחורעם הטבעת, והוא היה מעיר על זה . אם היית מסכימה להוריד(לא עקרוני בעינייך) אז עדיף שתתחילי בלי זה ובהמשך תנהגי כרצונך. אם לא היית מסכימה להוריד (לא מוותרת על זה) אז תתחילי עם זה מהתחלה.
קחי בחשבון שהנפגש איתך, בשלב ראשון, לא מכיר אותך, מעלותיך, מה עקרוני לך ומה סתם. מה שהוא רואה מול עיניו, זה מה שהוא יודע, לכן שווה תשומת לב, במיוחד בתחילה.
אני מניח שיש כאלה שיפסלו על דבר כזה אז לדעתי עדיף להסיר בהתחלה ואחרי שיכיר אותך קצת
תשימי את הטבעת.
לבטא כמו שאת מאמינה ואוהבת!
אין שום סיבה שתעשי חשבון על כל דבר קטן שאיזה מישהו לא אוהב.
את צריכה להאמין שאת המיועד לך בעז"ה תמצאי ועדיף שהוא יקבל אותך כמו שאת,
ולא שתחנקי את אישיותך.
מי שדוחה אותך על דבר כזה, הוא באמת לא מגיע לך!
מבחינה הלכתית אין שום בעיה.
אבותינו ואמותינו היו הולכים עם עגילים, טבעות וכו'
בהצלחה!![]()
ברור שצריך לדבר על זה, כמו על כל דבר שחושבים, רוצים, וכו'.
וכמו שהיא אמרה, היא כן 'דוסה', אלא שהיא חושבת שזה יפה.
אז למה להבליט צדדים שלא מרכזיים ומשדרים במבט ראשון ההיפך ממה שיש בפנים?
קודם כל אני חייב למשקיף תודה כי אהבתי את הגישה ואת הרעיון איך לבדוק את עצמי אם זה עקרוני לי או לא
אני רוצה להוסיף ולשאול את כולם (בנים ובנות) מה דעתכם על מי שהולכת עם 2 עגילים (באותה אוזן)
הרי ברור לכלם שגם כאן אין שום בעיה הילכתית אבל האם זה בכל זאת יוצר רושם מסוים על הזולת?
יש עגילים קטנים ועדינים שאפילו בקושי שמים לב אליהם,
ויש עגילים בגודל של.....שזה מבטא משהו, ועושה רושם שונה על אותה אחת..
נכון לפעם אולי היה חריג. כיום זה ככ לא משקף כ-ל-ו-ם. ממש כמו עגיל ראשון... ובד"כ מי שכן עגיל שני משקף אצלה, יהיו לה יותר משתיים.
נגיד נזם, אומר הרבה..
זוגות פורום...
לא מכניסים זוגות נסתרים, מי שלא רוצה להזדהות לא נכנס לרשימה
למרות שאני יודעת אותם....
אז ככה:
1. אייל ואסתרי'ה
2. מ.ל.ח וצופיה20 [הם נכנסים לכאן לפעמים תחת הניק ח.צ.גנץ]
3.מ.י ודרדודית
4. אביה וביטאו
5. משה וצדיקה
6.אלעד ובת מלך
7. רעיה=) וה'הוא מלכנו [למרות שהם בכלל לא זוג פורום, אבל נוותר להם...]
8. סוד היצירה וD.G [הם זוג פורום של פסיפס, לא של כאן, אבל מילא...]
9. ענת ואליסף
10.פלפלתי ושמעון א. [לדעתי גם הם זוג של פסיפס.. לא?]
11. 11111 ומוריה [מפורום מסו"ט]
12. צעיר ושרוט והמוזרה. [הם גם לא זוג פורום, אבל מגיע להם להיות כאן
]
13. להבת כוח ונועמיק
שכחתי מישו?
בנדא מצוי!!הם מאורסים...
(ר)ציניאני יודע על עוד 8, אני חושב.
אני גם יודעת על עוד, אבל זה סוד...שששששששששש
לכל הזוגות שהפורום לא הגורם הראשון ששידך ביניהם- אבל בלי זה- זה לא היה יוצא לפועל..
לכל הזוגות שהשתדכו דרך מישו שהכירו בפורום- ולכן הם חצי-זוג-פורום או זוג-פורום-עקיף
לכל הזוגות שחשיפת הזהות הוירטואלית שלהם לכל באי עולם- לא תועיל להם בחיים, או סתם לא לרצונם
כולכם ברוכים!
מי יתן וירבו כמותכם בישראל!
לרשמית הזוגות השלמה -והחסויה- אפשר לנסות לסחוט מידע מאדמיננו- חברת השכרות שלישי עולם הבא בע"מ
ויש גם את אלטנוילנד ורחלי3- אבל אני לא זוכרת אם הם הכירו כאן או לא....
מה זה מסו"ט?
אז יש גם אותם,
מסוט זה מחשבים סלולארי טכנולוגיה
(הודעה שנחתה אצלי באישי, השתדלתי לעמעם את פרטי הכותב למען פרטיותו)
...לשאול אותך- מדוע לא תארגני מפגש פורום פתוח?
אולי אצמצא לי איזו פרגיה
...
(אני- צאדיקה- בתגובה: )
טוב נעבור את כל דיוני ה-מעורב\ צנוע\בנים בנות\ מפגשים\ אווטינג \ גיל מינימום \\ ואז נארגן משו.. ממילא זה יקח ככה חודשיים 
ולא ממקום חיובי במיוחד....
לא אהבתי את ההקבלה, אבל נגיד ש...
"סמוך על התרנגול" / נעמי שמר:
כל היום תרנגול בן גבר
התלהב כאפרוח בן שעה
מה פתאום תרנגול בן גבר
מתלהב כאפרוח בן שעה
בחצר בראש גל הזבל
הוא הכיר-כיר-כיר פרגיונת נפלאה
על גל הזבל, אהה אהה, הוא הכיר פרגיונת נפלאה
... וכעת הפרגית היא גברת
אך עודנה יושבת בביטול...
עד היום תורה לא הגיע
לביקור-קור-קור ואפילו לטיול
אבל הגבר, אהה אהה, הוא מסכן מתחתן עם כל הלול
ב"ה
כבר לא מצליחה יותר.
כ"כ רוצה לשלוח לך הודעה.
רק אחת. רק לומר שאני אוהבת אותך.
ומתגעגעת.
שאתה חסר לי.
שכל לילה כשאני מניחה ראשי על הכרית,
אתה מופיע שם.
קרוב
אבל רחוק.
נכנעתי כבר לעובדה שגם לך יש רגשות.
מה שעוד יותר קשה לי להבין
למה לא.
רוצה כ"כ לחכות לך מצד אחד,
מאידך
זה יותר מידי זמן.
איך אוכל לשתוק,
כשאני רואה את פניך
להן עיניי כ"כ מייחלות.
(כל פעם שתרצי לשלוח לו- את יכולה לשלוח לי...|מזמינה| וזה יעזור לך לפרוק קצת... בלי נזק גדול מידי)
משפט אחד שכתבת תפס אותי חזק-
"
נכנעתי כבר לעובדה שגם לך יש רגשות.
מה שעוד יותר קשה לי להבין
.... "
למה להכנע לעובדה הזו?
אי אפשר >לכבד< את זה שיש לו רגשות?
ויותר מזה-
להבין- שגם לו יש תובנה. ושאפשר לכבד את ההבנה שלו -גם בלי שאת מבינה
(לסמוך עליו? כן.. אולי... קצת.... בקטע של ההבנה שלו ש-לא.)
תודה על תגובתך צדיקה
אפשרי ביותר לכבד את זה שיש לו רגשות,
אבל המצב אצלי קצת יותר מסובך.
החלטתי להכנע לזה,
לאור העובדה שהוא זה שתמיד אמר שאין לו רגשות..
אלא שזה לא נכון.
ורק עכשיו התחלתי להבין את זה

קודם כל, יש לך מה לחפש כאן, באחריות... תרשמי בשרשור היכריות למעלה.
דבר שני, תשדרי לכל העולם- אני רוצה!
חוץ מזה יכולים להפנות אותך פה לכל מיני שדכנים, וארגונים טובים (אלירז- לטיפולך)
את הכרטיס אישי שלך פה -כבר עידכנת?
לשירשור הכירות הנעוץ לעיל- ענית?
אני שמחה מאוד לבשר על אירוסי עם בח''ל "נועמיק".
ב''ה זכינו להכיר כאן בפורום!
אז תודה רבה לכם!
ובקרוב אצל כולם!
המון אושר והצלחה ביחד,
כיף לשמוע יצא מכאן עוד זוג.
שה' יברך אותכם בכל מילי דמיטב.. 
סטיגידישמלא מזל טוב 
שמחה ואושר
כל הזמן שמחאיזה כיף!!
רק אושר ושמחה! 
בניין עדי-עד!
רחלקהרק אור ושמחה!
(איזה מס' זוג - פורום זה?)
שתזכו להקים בית נאמן בישראל...
(ר)ציניאבל זה מה שמשה אמר לנו.
בכל מקרה, אני משערת שיוצאים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
אפושהיום הגיעה לאוזניי שיחה שפשוט טלטלה אותי. איך הדעה של הדור הקודם יכולה לעצב את הדעה שלנו היום, ואיך היא יכולה להשפיע על חיינו באופן ישיר.
זו הייתה אישה שישבה על ידי באוטובוס, ולכן שמעתי רק צד אחד של השיחה, מה שאומר שהכל בעירבון מוגבל. למרות זאת, זה הספיק כדי לזעזע אותי, ולתת לי המון חומר למחשבה...
והנה התמליל שלה בערך:
"שלום, אני מחפשת בחור בשביל הבת שלי. היא בת 20. אבל אני רוצה לדעת עליו כמה שיותר, יותר מדי הציעו לה לאחרונה בחורים שפשוט לא קשורים אליה...
כן, שמעתי שהציעו לה אותו, אבל אני לא הייתי מוכנה לשמוע בכלל.
אני רוצה לדעת בדיוק בן כמה הוא. בן 28?! לא מתאים. בחור בגילו צריך להפסיק לחפש בחורות צעירות כמו הבת שלי!
אני בכלל מזועזעת שבחורים בגילו לא מחפשים רק בנות בגיל שלהם. מה רע במישהי בת 27? לא טוב לו? הבת שלי צעירה עדיין, ולכן היא יכולה לקחת מישו יותר צעיר. זה לא מה שמגיע לה.
הבעיה בחברה שלנו שיש הרבה בנות בגיל 20, אז בנים מרשים לעצמם לקחת מישהי כזו. ומה יעשו הבנות הגדולות יותר?
אני ממש כועסת על זה. זה כמו שבחור גבוה מאוד מתחתן עם מישהי נמוכה. צריך להשאיר את הגבוהים לגבוהות!
בכל מקרה, לבת שלי אני לא מוכנה. בן 26? אני אולי אסכים, אבל 27 זה כבר לא מקובל עליי.
..."
בשלב הזה כבר ירדתי מהאוטובוס, מלאה במחשבות....
מה קרה לנו כחברה?! לאן הגענו שאנחנו קובעים ככה עובדות, פוסלים ככה אנשים טהורים וצדיקים, בגלל מה? דעות, תסלחו לי על המילה, מיושנות?
חשבתי הרבה באותו זמן על בחורים שיצאתי איתם. כמה מתוכם היו גדולים ממני ב7-8 שנים, נוסף על העובדה שהיו נמוכים ממני ב6-7 ס"מ, ועדיין לא הבנתי מה הבעיה עם זה. עד עכשיו לא מבינה, ולא רוצה כל כך להבין.
יש כאלה שזה טוב להם, יש כאלה שלא, ויש כאלה שרק חושבים שזה לא בשבילם ואפילו לא מוכנים לתת הזדמנות!
למה???
למה קשה לנו לתת צ'אנס לדברים טיפה פחות שיגרתיים? למה אנחנו מחפשים "דוס אבל פתוח", אבל לא מוכנים לפתוח בעצמנו את הראש למישהו שנראה שונה, מגיע ממקום שונה, נמצא במקום שונה ממה שציפינו, ועוד אלף ושניים דברים מטופשים?
אשמח לתשובות ודעות אישיות בנושא, ועוד יותר אשמח אם זה לא יהפוך לדיון על הקשבה לשיחות של אחרים באוטובוס בבקשה.
אני מסכימה איתך שהסיבות האלה מוזרות,
למשל אני נמוכה מטר 60 בערך ואני לא יכולה מישהו נמוך ממני
יצא לי לצאת עם מישהו נמוך ממני זה לא היה טוב.
אבל ספציפית אני סבבה עם גברים נמוכים
לא חושבת שזה שבחור מטר 90
הופך אותו יותר טוב מבחור מטר 65.
נראה לי בסופו של דבר חלק מהאנשים
מחפשים את האופציה הכי מושלמת,
הכי צעיר, הכי יפה, הכי חכם,
וזאת זכותם, אני לא חושבת שזאת הדרך הנכונה
אבל זכותם לחפש ככה אולי להם זה טוב.
כמה שזה רדוד ואנשים מפספסים דברים טובים,
ודוגרי כולם יכולים ללקות בזה גם אני.
בס"ד
היה נכון!
בחורים היום חושבים שהם יכולים להתמהמה ולחכות עד גיל 27 כדי למצוא מישהי ולהתחתן! כאילו אם לכם אין "שעות ביולוגי" שמתקתק אז מותר לכם לקחת את הזמן ועוד להתחתן עם בחורות צעירות אח"כ?!?
בנים-ת-ת-ע-ו-ר-ר-ו! תכינו את עצמם לחתונה בגיל 22-3 ולא החל מ- 25 - אולי בגלל זה יש כל כך הרבה רווקים ורווקות?!?
בקשר לשאר השיחה שלה-לא הסכמתי...
אז לא נגמור להיפגש לריק.
מה לעשות, שצריך גם לחשוב באופן לוגי קריר, בחור בן 28 בדרך כלל יהיה מבוגר מדיי, בראשו ובמה שהוא עבר, מילדה בת עשרים שבקושי התחילה לצאת מהקונכיה של התיכון, שרות לאומי וכו'.
לרוב זה לא יתאים וזה דיי נדיר.
למה להתעקש סתם?
דבר שני, בחור אמור לשדר בדרך כלל "את הגבר", וכאשר אשתו גבוהה ממנו, זה לא נראה טוב, וגם ממש מבעאס לפעמים.
ולכן אני לא יוצא עם בחורות גבוהות ממני.
למה להתעקש סתם?
תכלס, אני מסכים עם כל מילה של האמא הזו, צריך להיות ראליים.
נכון שבחור בדר"כ צריך לשדר את הגבר, אבל זה לא צריך לבוא לידי ביטוי דווקא בגובה שלו-
מצטערת, אבל גובה של בנ"א לא יגרום לי להרגיש מוגנת יותר. ולא, לא אכפת לי איך זה נראה.
אני מבינה שבתור אמא היא מחפשת את הטוב ביותר לבת שלה, וגם אם הסכמתי עם חלק מהדברים שום דבר שבעולם לא מצדיק צורת ביטוי בוטה כזו וחלוקת החברה באופן שרירותי וחצוני.
שככה אנשים חושבים! לדעתי הרבה יותר טוב להתחתן בהפרש של כמה שנים. וככל שהבחור גדול יותר הוא יותר בוגר (כמו יין משתבח עם השנים...
) תלוי כמובן עד איזה הפרש... יש לי חברה שהתחתנה עם מישהו בהפרש של 21 שנה... זה כבר ממש הגזמה!!!
שאנשים יוצאים לדייטים סתם, בלי שום סינון מוקדם, ומכאיבים לעצמם פעם אחר פעם על בזבוז אנרגיות מיותרות פול גז בניוטרל.
אחרי שנה- בחורה כבר הופכת לכ"כ מיואשת- למרות שהיא רק בת 20 וקצת, כי היא בזבזה כ"כ הרבה זמן על דברים שלא היה להם שום סיכוי.
תנו למישהו מבוגר שקצת יסנן וינסה להתאים את ההצעות, ודי ללכת בעיוורון לדייטים ולהמתין למזל.
זןהי בדיוק חובת ההשתדלות- להשתדל להמעיט במפגשי סרק, ולצאת עם כאלה שהכי קרוב לוודאי שעונים על הדרישות.
(ואולי האמא הזו- לא ממש מצאה חן בעיניכם עם הדרישות שלה- אבל לדעתי, כאמא, היא לא ממש הזויה כמו שזה נראה לכם.....)
אך אני לא חושב שמה שהיא אומרת זה דעה מיושנת.
אם אני מסתכל על סבי וסבתותי אז לרוב אפשר למצוא
הפרשי גיליים של 10+ שנים בין הבן לבת, זה מה שהיה פעם.
אני חושב שזה קורה בגלל שאנשים כאלה מפחדים להתמודד עם קשיים!
מטרתם היא להוריד כמה שיותר דברים שיכולים להיראות מפחידים
אנשים כאלה, הם חסרי בטחון חיים, רוצים חיים קלים(פיקניק).
ולא מוכנים להשקיע.
אי אפשר להאשים אותם!
כמו שאמרה אפוש לא מחנכים היום ללקיחת אחריות,
מאכילים אנשים עד גיל מאוחר עם כפית.
בעז"ה שנזכה...![]()
לא לצאת עם סתם אנשים,
ויכול ליות שהיא לא רוצה את זה ואמא שלה יודעת,
וכל הכבוד לה.
ואולי האנשים בצד השני הם כאלה שמציעים לה הצעות הזויות,
אז היא מסננת!
אני יכולה לומר, שיש לי דברים עקרוניים שאמא שלי יודעת עליהם,
ואני אמרתי פעם שאני לא יוצאת עם כאלה ברצינות אמיתית כי זה בזבוז זמן,
ואמא שלי סיננה לי פם מישו כזה שהציעו דרכה,
ואז היא הרגישה אולי אני ירצה בכל זאת.. ונשאל אותם...
ואני פשוט הודתי לה!
ואמרתי לה תודה רבה וכל הכבוד!
לי נמאס כבר לסנן כלך מיני דברים הזויים! נמאס לשמוע את זה!
ןמאוד שמחתי שהיא חסכ ממני את הטלפון הזה- כי ממש לא התכוונתי להסכים!
וכל הכבוד לאמהות שיש להם אומץ לחסוך מהבנות שלהן אנרגיות מיותרות!
בישיבת צוות של שדכנים- לא פעם זה נשמע ככה בדיוק
בן כמה הוא? לא הוא צעיר מידי בשבילה... בת כמה היא? הוא זקן מידי בשבילה...
זה נחמד... אבל הוא נמוך ממנה!
דברים קטנים- אבל משמעותיים
שבאמת משנים לרוב האנשים בעולם
שצריך להתחשב בהם
יש שני דברים שאפשר להגיב לשטויות האנושות-
או להלחם בהם- וזה די אבוד....
או להשלים איתם- ולעשות טוב במסגרת הקיים
הוא נדפק, כי אפילו לא תחשבו לו על האופציות האלה?
גם טורח לעדכן את השדכנים מה אכפת לו ומה לא..

זה ממש אבסורד שלבחורה מצטמצמות האופציות ככל שגילה עולה, לעומת בחור שהאופציות שלו מתרחבות .
מצד שני - עדיף להיות חכם...
ראשית, ממש לא נראה לי שייך להיות מזועזע משיחה כזו.
היות וממילא הכל בעירבון מוגבל..
בלי להכנס למניעים שלה, הרעיון הכללי, מיטיב עם החברה ובכללה ביתה יותר מאשר פוגע בה.
עוד, אני מעריך שהיחס שלה לפער הגילים הוא רק, כמו שציינו כאן אחרים, בשלב הסינון, אבל אם ביתה היתה רוצה להנשא למשהו מבוגר, לא מאמין שהיא היתה מתנגדת.
חבר'ה תקראו את זה ותפנימורוחקטנההסהר האיתן- מסכימה איתך "כולם יכולים ללקות בזה, אפילו אני", גם אני יכולה...אבל מקווה שלא...כל אחד מה שטוב לו, אבל השאלה היא מה אנחנו מרשים לעצמנו להאמין שטוב לנו? ולגבי הגובה, לדעתי נכון לכל גובה. גם אם את יחסית נמוכה, יש יותר נמוכים, וגם אם אני יחסית גבוהה יש יותר גבוהים ממני. אבל חבל, חבל לפסול על משהו שכזה מבחינתי (הכוונה היא בלי לנסות. וזה לא גורף מאדם אחד לשני, כי אדם לא מורכב רק ממס' הס"מ שלו.)
אפוש- אני לא מסכימה איתך בענין הגיל. רק תראי כמה בחורים יש שבאמת מחפשים כבר מגיל 19 אפילו, ולא מצאו עד גיל 27. אני לא חושבת שכל מי שרווק בגיל מאוחר סימן שהוא לא לוקח אחריות על חייו או לא התחיל לחפש "בזמן", אפילו לא בטוח שאלה הרוב...
מושי- אחת מהסיבות שאני לא חוששת לצאת עם בחורים גדולים ממני, היא דווקא בגלל שיצא לי לפגוש די הרבה אנשים, בנים ובנות, שהגיל לא ממש מעיד על המצב שלהם, ולא לטובה... בחור בן 24 שמתנהג כמו בן 13, זה מה שאני מחפשת? וזה שהוא גדול ממני ב5 שנים אומר בהכרח שהוא יותר בוגר ממני או בשל לנישואין? דווקא בגלל שיש יוצאי דופן אני לא רוצה לפסול.
צדיקה אחותך- אני מסכימה עם (ר)ציני בעניין הזה. נכון, זה משנה לרוב האנשים (לצערנו...), אבל מה עם מי שלא?? בכל מקרה, אמרת פה שאלו דברים קטנים אך משמעותיים, ואני דווקא טוענת שזה לא בהכרח כל כך משמעותי כמו המשמעות שאנו בעצמנו נותנים לזה. המשקל שאנו מייחסים לעניין הוא גדול מדי לדעתי האישית. גיל לא בהכרח מעיד על בגרות, לשני הכיוונים, וגובה? מי שחושב שהגובה הוא מה שאשתו תעריך אצלו, שיהיה לו ב"הצלחה. אני מקווה להעריך את בעלי בהרבה תחומים אחרים בעיקר, ואם אפשר, אז כאלה שבאמת משפיעים על האישיות שלו, תודה.
ארמי- מישהי "בת 20 שעוד לא יצאה מהקונכיה של התיכון, שירות לאומי וכו"'? נראה לי שכבר מזמן יצאנו מהתקופה שזה היה נכון לגבי כולן. עכשיו זה אפילו לא בהכרח הרוב... ומה עם העובדה שיש בחורים שיוצאים "לחיים" בתקופתנו הרבה יותר מאוחר, אחרי צבא, הסדר, מכינה וכו'? אז נתקלים בבעיה שאחרים מעלים פה, שעכשיו הוא יהיה "גדול מדי" ו"רווק מבוגר" וכו'...
רוחקטנה- זו בדיוק הייתה המטרה...
אז לסיכום (למי שאין כוח לקרוא את כל החפירות שלי...)-
אני מסכימה שצריך לסנן חלק מההצעות שמגיעות, אבל בואו נשב רגע ונארגן מחדש את הרשימה שלנו. אולי חלק מהדברים שאנחנו פוסלים עליהם הם לא כאלה משמעותיים לגבי הבנאדם או הקשר. גיל לא מעיד על בגרות או מוכנות, אפילו לא על גיל "תחילת החיפושים", וגובה לא חייב להשפיע על הערכה הדדית.
ב"הצלחה לכולנ"ו...
...שאני לא יכולה באמת לענות לך, מפני שאני לא מכירה לא אותך, לא אותה ולא את המצב של שניכם (שמשנה מאוד למקרה, וזו בד"כ הסיבה העיקרית לשלול מצב כזה.).
אני לא מדברת וחופרת פה על מקרים פרטיים, אלא על המצב שהגענו אליו כחברה, שאפילו לא מוכנים לשמוע על זה. ולא עוד, אלא שגם פותחים עיניים על מי שכן מוכן...
שיהיה הרבה ב"הצלחה ושבעז"ה תמצא את זיווגך המתאים במהרה!
שבת שלום!
ו.. תודה
ו..שבת שלום גם !
ממש עם כל מילה.
בואי נתחיל בכך שביתך רק בת 20 עדיין ילדה וצעירה ואין מה להלחיץ אותה להתחתן, וגם הבחור בן 28 לא בטוח שהוא מחפש רק צעירות, ויש לי חברות שהתחתנו עם בחורים בני 28 והן בנות 20 והם מאושרים. אז אולי מדובר בבחור טוב? ועוד לדבר עליו שהוא רוצה רק בנות 20 אולי גם הוא רוצה להתחתן ומחפש את זיווגו כבר 8 שנים.
אני חושבת שרק ביתך היא זאת שצריכה להחליט כל עוד הוא לא פושע או סוטה או כל דבר אחר. אני לא רואה בכך שום בעיה!
הי לכולם!
קורא פה כבר הרבה זמן ועכשיו צריך ייעוץ.
התארסנו לפני חודשיים ומתחתנים אחרי החגים מאחר ואני בצבא.
אנחנו זוג "מתחזקים" ממשפחות מסורתיות +
אני בישיבת הסדר והיא ממדרשה.
בנינו עולם רוחני עמוק, ואנחנו רוצים לבנות בית של תורה - במובן הרציני.
ועכשיו הבעיה:
ההורים שלנו לא מבינים מה עובר עלינו:
אנחנו רוצים נפרד, אוכל מהודר, שבת חתן בישיבה ולא במלון תזמורת דוסית ועוד...
כל פיפס מגלה מחלוקת מה עושים?
אני יודע שצריך להתחשב אבל אני זזתי הרבה ממה שרציתי והם לא זזים מילימטר., ארוסתי כבר מחכה שזה יעבור ונגיע למקום אחר.
אשמח לעצות דחוף!!!!
קודם כל, יישר כוח שאתם שואפים לכמה שיותר קדושה.
דבר שני, תקופת ההכנות לחתונה היא לא דבר קל לאף זוג ובטח אם ישנם מחלוקות עם ההורים.
כדאי להתייעץ עם הרב שלכם לגבי נקודות המחלוקת עם ההורים ולהחליט איפה אפשר להתפשר והיכן הם הקווים האדומים.
ברגע שתהיה לכם הדרכה של תורה ועמדה מגובשת כזוג ההתמודדות מול ההורים תהיה פחות קשה.
חשוב מאוד שהמחלוקת עם ההורים לא תיפגע בקשר שלכם.
שתזכו בעז"ה לבנות בית נאמן על טהרת הקודש.
המון פניות אישיות עם סיפורים דומים.
אבל זה כבר ברמה של תקוע!
הם רוצים אולם מאוד יוקרתי ונוצץ - ויתרתי.
השבת הגעתי למסקנה שאפשר להסכים על 3 עזרות (נשים, גברים, מעורב)
כשרות - קטע בעייתי מאוד, נראה לי שהאופציה היחידה היא לאכול לחמניה וחומוס בחתונה שלי ולבקש כך גם מהחברים.
תזמורת - אני דווקא לא מעוניין בחילוני ששר "משיח משיח" אולי אצטרך לוותר על ירמיהו שרציתי אבל אין לי אופציית ביניים...
שבת חתן - בעייתי מאוד - אין לנו בית כנסת שהמשפחה מתפללת בו... וכל סידור אחר יגרוו חילולי שבת המוניים...
אשמח לרעיונות יצירתיים!
אני ממש רוצה לעבור את זה בטוב!
תודה
שבוע טוב!
קודם כל שיהיה לכם במזל טוב, אשריכם שזו דרככם.
נראה לי שצריך למצוא מישהו שיכול לדבר עם ההורים ולהסביר להם בדרך טובה ונעימה את השאיפות שלכם כדי להרגיע אותם וכך שיסכימו ל"התפשר" על כמה נקודות. תחשבו על מישהו, אולי על רב, שיכול בדבריו למצוא חן בעיני ההורים.
לגבי כשרות - יש הרבה אולמות "זוהרים" שמוכנים לקבל קייטרינג חיצוני או לארגן כשרות מהודרת מעבר לכשרות הרגילה אצלם.
הכי חשוב שמבחינה פנימית תחליטו שאתם הולכים עם השאיפה הגדולה של בניית בית של תורה. אתם תצטרכו את זה עוד בחיים, וזה דבר שהוא רק שלכם.
אחרי שאנשים חזקים בדרך שלהם - מגיע השלב השני, שהוא בדיקת מה אפשר "להתפשר" באופן זמני במה שנוגע גם לאחרים, בפרט ההורים - שגם היחס התקין איתם חשוב, גם אם אינם מבינים את דרככם.
אינני מכיר את ההורים - אך אם אלו אנשים ששייך לדבר איתם, כדאי לשבת בהזדמנות, להסביר להם שאתם בחרתם בדרך שאתם מאד מאמינים בה, ושיחד עם זה חשוב לכם ביותר היחס הטוב איתם, אז תשמחו אם יסכימו גם כן ללכת לקראתכם בדברים שחשובים לכם מבחינה דתית. ובפרט כשמדובר בחתונה - כדי שתוכלו להרגיש טוב בחתונה של עצמכם...
אחרי הכל - הורים זה הורים, מן הסתם אוהבים את ילדיהם; הנימוק הזה - שנרגיש טוב בחתונה של עצמנו - אם הוא נאמר בצורה לא מלחיצה, אלא כבקשת השתדלות, יש בהחלט סיכוי שיעבוד..
בענייניםהמעשיים: ישיבה נפרדת באירוע כזה זה בהחלט ראוי, והפשרה שהגעתם על שלש "עזרות" היא מצויה במקרים כאלה - וכנראה גם מראה שההורים לא לגמרי עם "ראש בקיר" כי אחרת לא היו מסכימים לכך...
כשרות: אפשר לבדוק אם זה אולם שאפשר להזמין אליו גם קייטרינג חיצוני, עם משגיח מ"כושרות".
אם לא - אפשר להסביר להורים, ללא שמץ התלוננות, את מה שכתבת על מה שתצטרך לאכול שם. אתה יכול אפילו להגיד בחיוך שזה חוסך הוצאות, כי אתה והחברים תאכלו רק... העיקר בנחת: חשוב לי מאד להגיע איתכם לחתונה ביחס נעים, לא ע"י בעיה הלכתית, ולכן אם אתם דווקא רוצים את זה, לא שווה לי "לריב" על זה. אבל אני חייב להגיד את האמת, שלא נוכל לאכול שם. ישאלו למה - תסביר בדיוק למה ומה הבעייתיות במקום.
שבת חתן - האִם למשפחה זה חשוב (מסורתיים..) או לא מכירים את המנהג? אם לא - אפשר אולי לעשות בישיבה. אחרי הכל - אין בדיוק "הלכות" לשבת חתן חוץ מהמנהג לעלות לתורה (אגב, ספרדים או אשכנזים? לפני או אחרי?..)
העיקרון לענ"ד, מה שממש הלכה - לא עוברים. כמובן, אתה לא אחראי על כל העולם ואתה מונע מה שאתה יכול.
מה שמעבר לזה - אוירה שאתם רוצים וכד', שזה בהחלט דברים חשובים, לדבר עם ההורים בכיווון של הדגשת חשיבות האוירה הטובה איתם מצד אחד, הדגשת זה שלכם יש דרך שלכם שחשובה לכם מאד מצד שני, ו הזכרת זה שאתם רוצים שהם ירגישו נעים אבל בטח לא פחות חשוב להם שגם אתם תרגישו נעים בחתונתכם... זה "משחק" על רגשות ההורים - אבל משחק אמיתי ולגיטימי לגמרי.
נקוה שתצליחו,בעז"ה.
ועיקר בנין הבית - בהמשך. ואתם בכיוון מצוין.. מזל טוב. הרבה נחת ושמחה.
נ.ב. חלק מהכתוב לעיל - הוא ע"פ מה שהתרשמתי מהו ה"מבנה" כאן. כי כמובן הדברים משתנים ממשפחה למשפחה. יש משפחות שאם הילד אומר ש"לא בא בחשבון" בחתונה כך - ההורים זזים מיד.. יש משפחות שההורים כמעט "שוכחים" שמי שמתחתן כאן בעיקר, זה הילד.. או שיש להם דברים מאד מאד עקרוניים. יש הורים שנמסים מול אי נוחות של הילדים, וכו' וכו'.
בס"ד
דבר ראשון- מזל טוב! בשעה טובה! ברכת השם עליכם!
דבר שני-
אפשר למצוא את הדברים עליהם מתפשרים ואת הקווים האדומים, כמו שעקיבא אמר.
אצלינו בחתונה למשל- היה לי מאוד חשוב שהישיבה כולה תהיה נפרדת, אבל למשפחה שלנו זה לא התאים. אז סבבה, הישיבה הייתה מעורבת ועשינו גם שולחנות נפרדים למי שרצה [רבנים וכאלה...].
הריקודים היו נפרדים כמובן.
אולם- כל חיי חלמתי להתחתן בערת המכפלה [אולפניסטית שכמוני...] אבל מה לעשות וה' זימן לי בעל כהן... אז התחתנתי באולם, למרות שבכלל אני לא כ"כ אוהבת..
היום, במבט לאחור, היה לי כיף, נהנתי מכל שניה...
כשרות- בהנחה שתתייעצו עם הרב שלכם ולא ע"ג פורום, הוא בטח יעזור לכם להגיע לקיטיירינג מהדרין וטעים [יש לי כמה המלצות, מאיזה איזור אתם?]
תזמורת- לא חייבים לקחת את ירמיהו ולא מתנחלים אחרים אם זה כ"כ חשוב להורים שלכם.... שוב, ברמה של חוויה אישית- אני מאוד רציתי את הראל טל וכוכבא תור- ובעלי לא היה מוכן לשמוע על זה... [האמת שגם ההורים שלי, וגם ההורים שלו ...]
הלכנו בסוף על ענבי הגפן של נועם עם רועי ידיד. היה מקסים, הוא התאים את עצמו לקהל, הוא שר שירים דוסים, ישראלים, מזרחיים- ככה שכולם יצאו מרוצים.
שבת חתן- מה לגבי סופ"ש במלון או משהו? לכל המשפחה? [אפילו כל אחד ישלם קצת...]
מסכימה שזה לא ישיבה, וזה קצת מבאס, אבל אפשרלארגן חדר לחברים והם עושים ממש שמח...
העיקר שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!
נפרד - האם הכוונה לריקודים או לארוע עצמו? חתונות של לא מעט מגדולי ישראל היו בישיבה משפחתית. ריקודים זה כבר משהו אחר.
אבל לגבי תזמורת - אין לי מושג כמה הוא לוקח, אבל בן-סנוף אולי יוכל להיות פתרון/פתרון חלקי?
ממש בשפע רב!
ונראה לי גם בכל סוגי המחירים..
רק תפתח 'עולם קטן' יש כמה פרסומות בעמוד הראשון... ויש לי אולי עוד כמה על כרטיסי ביקור.
אני לא מכיר את הנוכחים, אבל תקליטן יכול לשחק עם סגנונות בצורה מוצלחת לרצון כולם (למשל, הרקדה חסידית ומוסיקה לא חסידית בין לבין ובזמן האוכל או אחרי הרקדה שניה)
א. יש דברים שאתם צריכים להתעקש עליהם ויש דברים שכדאי לוותר- וזה לימוד לעכשיו ולחיים אחר כך, בע"ה..
ב. הצעה אומנם קצת קשה ליישום, אבל אפשריתלא לתת להורים לממן את כל החתונה, אלא לממן בעצמכם חלק..
וכך בעצם הם לא ירגישו שיש להם אסמכתא מלאה לומר לכם מה לעשות. קחו בחשבון שברגע שהם מממנים הכל- החתונה יכולה להיות הרבה יותר שלהם מאשר שלכם..
ג. לא לכעוס עליהם.. הם רק רוצים בטובתכם, וחושבים שהצורה שהם רואים לנכון- היא הטובה האמיתית לכם.. השתדלו אומנם לעמוד על שלכם, אבל בנחת.
בהצלחה!
(עריכה: פרסומות בתשלום בערוץ)
(ובאופן כללי פרסום טלפונים ברשת זה לא רעיון טוב...)
קודם כל- מזל טוב! יהי"ר שתזכו לבית מלא אור!
חשוב שתתפקס- יש את הבעיות האלו אצל כל המתארסים! לא רק אצל מתחזקים
רק אצלכם זה על נושאים אחרים קצת-
במקום לריב על צבע המפיות- יש דיונים על ישיבה נפרדת...
אבל העיקרון הבסיסי דומה
שבו אתם ביחד- כזוג- ותרשמו-
מה הכי חשוב לנו שיהיה בחתונה שלנו? (כשרות, אווירה, מוזיקה חסידית, נפרד, שמלה צנועה, מפיות כתומות, וכולי)
תרשמו -את הדברים שראיתם שחשובים להורים שלכם- ואתם מוכנים לוותר עליהם (למשל- אולם יוקרתי, שיהיה קצת מוזיקה עברית יפה בזמן האוכל אולי, חמישה צלמי ווידאו, וכולי)
תרשמו- איזה דברים שחשובים לנו- יהיו חשובים להורים שלנו גם? (תנסו להכנס לראש שלהם...)
למשל- חשוב להורים שלאורחים יהיה אוכל טעים ומכובד בחתונה. >> חשוב להם שגם חברים שלכם יוכלו לאכול.
וכולי
ואז לכו לשבת איתם
תתחילו מהנושאים של- אנחנו מבינים מה שחשוב לכם פה, וזה חשוב גם לנו
ואז תסבירו מה חשוב לכם- ואיך זה יכול להתבצע בצורה נעימה ויפה
(למשל- סידור ישיבה מאוד מאוד מקובל בכל חלקי הציבור- נשים- מעורב- גברים.)
ההורים לא מבינים מה עובר עליכם?
ספרו להם באמת מה.
ובעז"ה- בסוף זה יעבור...
ואנחנו גם קצת עקשנים.
תתפסו את העסק בידיים ותחליטו שפותרים בעיות ולא מתווכחים!!!
תראה איפה קריטי להם ואיפה קריטי לך!
תזמורת - תמצא איזה תזמורת בניים, ירמיהו כבר הבנת שלא יהיה, אז תלך על משהו מגוון יותר.
כשרות - תפנו ל"כושרות" זה יסגור לכם את הפינות מניסיון, יקר אבל שווה כל שקל!!!.
שבת - צריך למצוא פתרון יצירתי, תבין שגם להם זה טרוף להיות בישיבה שבת שלמה!
יש לך רב? תעלה מולו את השאלה!
אם פתרונות יצירתיים בסוף מגיעים לדרך טובה לכולם, זה שמחה שלכם אבל גם שלהם!!!
תנו להם כבוד!!! ואם הצלחת והתאורה יעשו להם את זה תוותרו!!!
בהצלחה
הוא שלושה מוקדים של ישיבה באולם- במרכז מעורב- משפחות וכו' וצד לבנים וצד לבנות.
ומקום לבנות לרקוד. לא ראיתי בזה שום בעיה, לטעמי מחיצה הרמטית היא הגזמה והחמרה שאין לה טעם. גם אם יש רבנים מצדדים בה.
אם אין שתיה חריפה, והתנהלות החתונה צנועה, לא צריכה להיות בעיה.
כשאני יהיה נשוי, וירצה לבוא לחתונה עם אשתי, אני לא ירצה לבוא לחתונה עם מחיצה. אני ירצה לשבת לידה.
א. ב"ה אני מאוד משתדל להוביך את כל הנושא בנחת.
ב. פשרות: אולם נוצץ, תזמורת מגוונת נבחרה, יהיה 3 עזרות כשהמעורה יהיה בצד, גם כי אין הרבה וגם זה לא שייך.
ג. ללביא - השיקולים שלך איפה אתה רוצה לשבת עם אשתך בחתונות שתוזמנו לא רלוונטים.
הב"ח כותב שבחתונה שיש נשים וגברים ללא הפרדה - לא יברכו את ברכת "שהשמחה במעונו" בגלל שה' לא שמח במקום שהעין שולטת!!!
אז גם אם לך זה לא מפריע - ברור שדעת תורה זה חתונה נפרדת.
ד. תקועים אם נושא הכשרות ואם השבת ( מישהי כתבה משהו כושרות ולא הבנתי אשמח לפרוט)
כשרות - בעייתי לי ולחברים מהישיבה(להורים לא אכפת)
שבת - מחפש פתרון יצירתי
הקים אותו הרב לבנון אאל"ט
זה לינק לאתר שלהם- יפה, מושקע- כדי להכנס!
יש להם התמחות מיוחדת בכל הנושא של כשרות אולמות חתונה- אם זה להשגיח להכשיר מה שצריך
דבר איתם- זה יחסוך לך שערות לבנות.. ![]()
לגבי שבת-
לא הבנתי אם אתה מתכוון לשבת חתן או לשבת שבע ברכות ("שבת חתן" בעגה הספרדית)
אולי הפיתרון הוא בדיוק הכפילות הזו!
בשבת חתן- לפני החתונה כלומר- לך לישיבה שלך. תהיה שם כמה חברים, תביא כמה עוגות קנויות לכבד, תקנה שקית טופי- ותארגן עם הרבנית שהיא תדאג שיזרקו עליך כדת וכדין..
יהיה לך נפלא מרומם מכין לחתונה. נהדר (ויש ישיבות שככה נוהגים לעשות לכתחילא- שבת שהחתן בישיבה ומקסימום ההורים שלו באים להתארח. בלי טררם.)
ושבת שבע ברכות- אחרי חתונה-
המשפחה שלך\ שלה- הורים אחים בנידודים וכולי...
מבחינת חילולי שבת וכאלה- עדיף שזה יהיה ביית מלון דווקא (או בית הארחה מכובד וכיוצא בזה) - ככה כולם ירצו להשאר עד הערב ולא לנסוע באמצע
יש מלונות יפים על כשרויות טובות - לסדר מניין אולי יהיה בעיה. או שזה יהיה במקום עירוני מרכזי- אפשר ללכת לביכנ"ס בסביבה- או שיש מנין של המלון? צ.ע. (אולי תוכל להזמין לשבת גם כמה משפחות של חברים- שישלימו מניין, יעשו אווירה דוסית, יעשו שמח ויהיו חברים?)
שבתות כאלו זה ממש כיף- כל המשפחה ביחד, מכירים את המשפחות בצד השני... 
הכי חשוב בכל הקשיים של אירוסין- לראות בהם הזדמנות לקשר ודיבור ועבודת צוות עם ארוסתך!
ארוסתך עושה שבת כלה? (שבת לפני חתונה)
(אם ההורים שלה לא מפנים את הבית כדי לארח את זה\ או לא מתאים- שתמצא או שחברה תגיס למצוא לה- חברה שתארגן ותארח את השבת.)
(כלומר תברר בעדינות אצל ארוסתך מה קורה עם זה...)
רמת הכשרות שכושרות מביאים היא רמה מצויינת, וניתן לבקש רמה עוד יותר גבוה (בשר של בד"צים מסויימים וכדומה).
האמת שבחתונה שלי, לא הייתי הכי מעורב בארגונים, ולכן אני לא זה שעבדתי ישירות מול כושרות. אבל אמא שלי נהנתה מאוד מהעבודה מולם, אנשים ישרים, נחמדים ובאמת נמצאים בתחום בשביל לעזור לזוגות מתחתנים. גם בעניין התשלום הבנתי שהם מקפידים לדבר עם המשפחה על התשלום רק אחרי השבוע של השבע ברכות, כדי שיהיה למשפחה זמן להנות ולרוות נחת מהחתונה ומהזוג הצעיר.
יש לי עוד חברים שעשו חתונה בפיקוח של כושרות, והם כולם גם היו מרוצים מאוד.
כושרות עושים אירועים בכל מיני מקומות, ככה שלא אמור להיות בעיה בין אם האולם הוא יוקרתי מאוד ובין אם הוא אולם פשוט מאוד.
בהצלחה ומזל טוב!!!
תיקון קטן למה שכתבת:
"כשאני אהיה נשוי , וארצה לבוא לחתונה עם אשתי , אני לא ארצה לבוא לחתונה ..."
כשתהיה אבא תרצה שהילדים שלך ידעו עברית
אז כדאי להתחיל להשתפר מעכשיו !
גם בחתונות של רבנים גדולים ראיתי שהמשפחה יושבת יחד! ולא נראה לי שהוריכם יתנגדו שחברי החתן לא ישבו עם חברי הכלה... (ולא, אין חובה הלכתית במחיצה מבטון! מספיק שהם לא באותו צד של האולם והמשפחה באמצע, כמובן אפשר להדר אבל בשום אופן לא על חשבון מריבות!)
לגבי שבת חתן אפשר לעשות 2 שבתות... אין בזה בל תוסיף ואם זה חשוב להורים שלך אז למה לריב?
לגבי כשרות אפשר למצוא המון אולמות בכשרות מהודרת ואפשר בהוצאה לא גדולה יחסית להזמין משגיח של "כושרות" שזאת כשרות מעולה.
לגבי תזמורת, יש היום ב"ה שפע של תזמורות "זורמות" ותזמורות מכל הסוגים והמינים ואפשר למצוא משהו שכולם יאהבו.באופן כללי אפשר למצוא פיתרון לרוב הבעיות (אתה יכול לכתוב כאן עוד נקודות מחלוקת ולבקש רעיונות איך לפתור אותן...).
את ההלכה חשוב לשמור אבל שלום בית זאת גם הלכה וגם כיבוד הורים ואם משהו בסדר מבחינה הלכתית עדיף לא להחמיר ולא לריב... אם חומרה כלשהי מעוררת מחולקת אז עדיף לא לקיים אותה... ראיתי פוסקים שאמרו שזה ממש תועבה! (כמובן מדובר על חומרות ולא על ההלכה הבסיסית וכדאי להתיעץ עם ת"ח שמכיר את המציאות המשפחתית שלך)
הרבה הצלחה ומזל טוב!
ישיבה מעורבת אסורה חד וחלק!
ואתם כזוג שמתחיל את חייו מראשית.
עוונותיכם נמחלים ומתחילים דף חדש,
לוקחים על הגו שלכם את כל השחוק וקלות ראש של דיבור ונשים בישיבה מעורבת.
לא חבל לכם???
על ריקוד מעורב אני לא מדברת בכלל.
אבל אפילו ישיבה מעורבת סתמית הרי היא אסורה.
ועוד לא ראיתי רב שהתיר ישיבה מעורבת, ראו את צעקות הרבנים על הופעות
של זמרים בעניין גבים ונשים.
מזל טוב, המון אסרטיביות ונחישות מול ההורים.
אבל בשו"ת שכתב הרב שלי (פוסק גדול- בכוונה אני לא נוקטת בשמות) כתב מפורשות שמותר לשבת מעורב בחתונה
ויש עוד רבנים שמתירים
ובדור הקודם- היו עוד- זה היה הנורמה של הדוסים
נכון יש זרמים שאצלם זה אסור נקודה- אבל לא כולם כאלו
ולא צריך למרר את החיים של ההורים והזוג על חומרות שלא חייבים לתפוס
גם ההגדרה "הדוסים" זה קצת דבר שקשה לתחמו (קל וחומר כשצריכים להרחיק ולהגדיר על ההורים של הדור הקודם, שאירגנו את חתונותיהם).
זו שאלה הלכתית. יש דברים מסוימים בשאלות כאלה שמשתנים לפי נורמות, דברים שבני אדם כבר "גס ליבם" בהם (יש שרצו להקל בפסיקה הקדומה שאין מברכים "שהשמחה במעונו" במקום-תערובת, מסיבה זו); ויש דברים שלא משתנים או שצריכים תיקון.
לכתוב "חומרות שלא חייבים לתפוס" - זה קצת מוגזם. הרי הפורום הזה אינו פורום פסיקת הלכות; ודומני שגם רוב משתתפיו לא באו למידה זו וגם לא מתיימרים לכך. אז לכל היותר, אפשר לייעץ לעשות שאלת חכם.
ולכתוב שם של "פוסק גדול" שכתב שמותר - אין בכך, כמובן, כל לשון הרע.. כמו שאומרים: ניתי ספר ונחזי.
ולענין ישיבה של איש ואשתו, או משפחה קרובה - הרי לא זו הבעיה שדובר עליה, אלא שיש שם עוד כמה וכמה אנשים ומשפחות אחרות..
ואגב, יש גם מצוות ש"אין להן מזל" בתקופות מסויימות ואח"כ חוזרות לסידרן, כך שזו לא ראיה. דוגמה לדבר: אצל ה"יקים" בגרמניה, היה זמן - כפי ששמעתי - שכיסוי ראש לנשים היה דבר נדיר ביותר, ואצל שומרי מצוות. אני מניח שאף אחד לא יחשוב כעת שזו סיבה להקל.. כך גם בעל הסמ"ג (אם אינני טועה) עשה מסע גדול והחזיר אלפים מישראל להניח תפילין בקביעות (שומרי מצוות!) לפני שנים רבות..
"הפורום איננו מענה רבני הלכתי מוסמך, בכל מקרה יש לשאול את הרב-הפוסק שלך"
אני כ"כ הרבה פעמים מוצאת את עצמי קוראת\ כותבת את המסר הזה
|מסכימה איתך ד בנק' הזו|
אבל בד"כ לא מדובר בלהושיב את החברים של החתן והחברות של הכלה באותו שולחן שעם זה כולם מסכימים שיש בעיה.
למה אסור לאדם לשבת עם אשתו ביחד עם אחים/גיסים/חברים?
למה בשולחן שבת אצלי בבית אפשר לשבת ביחד עם שכנים ובחתונה אסור?
שמעתי כבר על כאלה שבאמת בשבת כשיש אורחים הנשים אוכלות לבד במטבח אבל לא מדובר בציבור שלנו וגם בציבורים אחרים זה דבר מוקצן...
גם בישיבה שלי שנחשבת לאחת מהישיבות הרציניות ביותר, בחגים כשגם האברכים והרבנים אוכלים בחדר אוכל הם יושבים ביחד. מקסימום שמים מחיצה בינם לבין הבחורים.
שהיה לנו 2 מקומות פנויים בשולחן והושיבו שם 2 נשים שחסכו על הלבוש, לא היה נעים בכלל, לא הלכתי ולא חברתי.
וכן אוירת חתונה היא שונה מאוירת שולחן שבת שאתה מנהל בבית.
וגם כולם בשולחן שלך הם משפחה- בשולחן ליד לא, ואין כל צורך להתחכך איתם ולהסתכל עליהם. במיוחד שלפעמים זה מאד דומה ללשבת באמע רחוב בת"א.
זה לא קשור לדיון המקורי של השרשור. אלא רק לטענות האחרונות.
כמובן, בשעות הדחק יש היתרים לדברים כאלו. השרשור לא התחיל ממצב של לכתחילה.
אז מה אם הם משפחה, אז זה מותר??
על ישיבה מעורבת של חברים זה פשיטא שלא יושבים יחד.
איש ואשתו שישבו יחד.
הבעיה מתחילה שהחתן והכלה לא מארגנים את סדר הישיבה באולם,
ודודים יושבים עם חברים וחברות וגיסות וגיסים וחברי משפחה
והשמחה גואה.
כל העניין של ההפרדה נועד כדי למנוע מצב של קשר בין שני המינים.
במיוחד שלצערנו רמת הפריצות של היום גבוהה. וקשה מאוד גם לצדיק שבדור,
לשמור על העיניים כל כך הרבה זמן.
וסתם כנקודה, לא יקרה לזוג נשוי שום דבר אם 3-4 שעות הם לא יישבו יחד. (אבל זו כבר דיעה אישית)
הרי כתוב בתורה עצמה שלא להתיר את האסור ולא לאסור את המותר, אז למה את משמשת שופר למגמת ההקצנה והפירוד?
לפי שיטתך ברק ודבורה לא היו נפגשים לעולם. אולי הגיע הזמן שתפשפשי במעשייך ודברייך?
ומאיפה הקביעה הנחרצת שעוונותיהם של הזוג נמחלים ומתחילים דף חדש? היתה לך שיחה עם מלאך או הממונה על המלאכים? על כל קביעה כזו של יהודי לגבי איך מתנהל פנקס החשבונות השמיימי יש קביעה שונה או הפוכה בדיוק של יהודי מלומד אחר.
מספיק להיזכר שרמב''ם נדחה והוחרם בתחילה ולקח יותר מחמש עשרה שנים עד שהתקבל. גם על רש''י חלקו רבים בתחילה, ואלו שני ענקים שלא מיהרו להתהדר בידיעה כביכול של מה שהולך בספירות העליונות.
המפגש והדיבור מותרים גם מותרים, וראי מעשה אביגיל ודוד, רות ועובד ועוד מגדולי האומה. נא לא להמציא שטויות שיביאו אותנו למצב של החברה הסעודית, אפילו אם את יודעת לכתוב "הרי היא אסורה".
באנגלית יש משפט- Know Your Bible . המשפט הזה נעשה אקטואלי מאוד מאוד לאחר קוממיות היהודים בזמן החדש.
מאחל לך שתראי את האמת כדי שלפחות תהיה אפשרות שהבת שלי תוכל להכיר את הבן שלך כשני בני חורין.
שאלה - 67414
שלום לכבוד הרב
יש לי אחין שעושה בר מצווה וזה מעורב ויש מקום ניפרד רק לגברים
א האם ללכת כדי שלא אהיה מריבה וכמה זמן
ב מ עם אמא שלי ???
תשובה
לא הולכים למקומות שמזלזלים בתורה וביהדות. זה בר מצוה עם עבירות ? יש גבול לצביעות.
אבל לא כל מקום שעושים חלק מעורב זה זלזול בתורה וביהדות.
הדבר הראשון והנכון ביותר לעשות כשיש חלוקי דעות הוא לדבר, נסו להסביר להורים מה עובר עליכם (אמרת שהם לא מבינים..), מה חשוב לכם יותר ועל מה אתם מוכנים להתפשר, הם אוהבים אתכם, אני בטוחה שיבינו וילכו לקראתכם.
בעניין הישיבה הנפרדת- אפשר להפריד את הרווקים והרווקות ושאר המשפחות ישבו בצורה מעורבת. (זה מעוגן הלכתית אאל"ט). תמיד אפשר למצוא פשרה שמקובלת על כל הצדדים.
המון בהצלחה ומזל"ט
metorafiבאמת המון שנים. מהבר מצווה וכיום הו א בן 38 עד 120..
אבי וגם כן שומר מצוות אך אימו ,שמקפידה ב"ה על כשרות (ברמה מצוינת- בשר חלק, ירקות גוש קטיף, ואם יש לנו ספק במשהו- אפשר לא לאכול כי הרוב מאה אחוז) רצתה מאוד לשבת ליד אחיה בחתונה והתנגדה בתוקף לישיבה נפרדת.
התנגדה בתוקף ובעלי- אוהב ומעריך את אימו מאוד ולא רצה לריב איתה (והיא באמת כעסה ..) ראינו שאי ןבררה אז ארגנו כמה שולחנו תשל משפיחתה ביחד..
ונהנ ומאוד בחתונה מהתזמרת ומהכל כי באמת החתונות הללו שמחות ..
ב ה צ ל ח ה ענקית ושתבנו בית כשר ונאמן בישראל
שלום לכולם - נעים מאוד..
אבקש עצה מהמבינים בעניין.
אני בייניש בהסדר בן 21 וכעת בצבא בקרבי ובכל מיני סיבות אני משרת לבד (בלי החבר'ה מהישיבה שלי).
שהייתי בישיבה הציעו לי הרבה רק פשוט הייתי קטן לדברים האלה..
אבל עכשיו בצבא, אני רוצה ואין הצעות.. אחרי שנה בצבא כל החברה מהישיבה התגייסו \ עזבו... אולי קצת שכחו ופשוט אין הצעות..
מה עושים?
תודה!
אנשים רואים אותך כ"נשוי לצבא" כלומר לא ממש פנוי להצעות...
אלא אם אתה בתפקיד של יומיות או משו
אתה יכול פשוט לבקש מחבר- שהציע לך בעבר- יש לך אולי מישי בשבילי?
בזמן הקרוב- כשיהיה לך חופשה- תעבור בישיבה- וגם אז תזרוק באגביות לאנשים הרלוונטים שאתה מחפש..
תבקש מהשם יתברך שיכניס אותך למוח וללב של אנשים- שיתן להם רעיונות להציע לך
שאתה רוצה להתחתן ואם יש להם מישהי להכיר לך,
ככה בלי להתבייש ואל תדאג ההצעות יתחילו להגיע!
בד"כ לא מציעים לחבר'ה בצבא, כי חוששים שיקשה עליהם לצאת במקביל לשירות הקרבי.
אם אתה בעניין בכל זאת - עדכן את האנשים.
ויחזרו להן בעז"ה כל ההצעות...
למרות ש-
קח בחשבון. כשלא רוצים להתחתן בדיוק או לא רלוונטי מצד הגיל וכדו' - יש מלאנטלפים הצעות.
כשרוצים - פתאום כולם נעלמים.
תאשים את מרפי, או יצר הרע.. זה המציאות וזה הנסיון.
זה אמנם לא אר"מ, אבל בטח גם את הפורום פה המשטרה מכירה... 
אמרת שהיו לך הרבה הצעות בעבר, אז תחזור לכל מי שפנה אליך "אהלן אחי, זוכר ששאלת אותי אם אני מחפש? אז כן. למה את מי רצית להציע לי אי אז?"
ומעבר לזה- תפנה לחברים טובים ונשואים שלך ותבקש מהם שינסו לחשוב עליך.
ומצטרפת לכל מי שמעלי, תחשוב טוב אם אתה בקרבי. זה מאד קשה לנסות לשלב דייטים וצבא ועוד יותר קשה לשלב משפחה וצבא.
ותשאל אם זה עדיין רלוונטי...
וגם אם לא, אנשים יבינו שאתה בעניין,
ובעז"ה יציעו לך הצעות...
בהצלחה!
כל הכבוד!
התעוררת בזמן!
לפי חשבון פשוט עברת טירונות, אימון מתקדם, פלוגת מסלול והרגע הגעת לוותיקה,
בעז"ה אתה חוזר לישיבה הקדושה בעוד 4 חודשיים (נוב'+-)...
היציאות שלך הם בין 11/3 ל17/4 במקום 18/3 במקרה הטוב...
ובנוסף יש לך (עם כל זה שאתה במחלקה הצעירה) מלא זמן פנוי למחשבות...
מחשבות על התחזקות רוחנית (אתה במעורבות?),
מחשבות על עתיד... מחשבות על חתונה!!! 
וזה בדיוק הזמן!!
במקום להסחב עוד 4 (או 8? אבל אני מהמר 4...) ורק אז לצאת לישיבה...
ורק אז לצאת לדייטים.. וגם לרצות לטייל ולנוח, התעוררת מוקדם!! ח"ח!!!!!
כל זה בהנחה ש"אחרי שנה בצבא כל החברה... וכו' " נתייחס לפז"מ שלך,
כי זה ניסוח קצת לא ברור...
במידה ואתה עוד הטירונות/ אימון מתקדם הייתי מחפש חבר'ה ולא דייט,
מהסיבה בפשוטה שבדידות כן הורגת, "אני משרת לבד (בלי החבר'ה מהישיבה שלי)"
בכל מקרה כל הכבוד על הרצון להתחיל לצאת!! 
אל תתחשב באיך יראו אותך "יוצא בצבא? הזוי, הוא הרי נשוי לצבא..."
אל תדאג מזה ש"מי תצא עם חייל קרבי?" אתה רק צריך אחת שתסכים! לא כולן...
ב"ה ישנן הרבה בנות מעולות שישמחו לצאת עם לוחם (יא צעיר!
)...
אל תתרגש מהבנות שיסרבו, זה רק כי הן חוששות (מפחדות!!)...
מצתרף ל"הקולה טובה" בנוגע ללחזור למי שהציעו בעבר, לנשואים וחברים.
ושוב!
כל הכבוד על הרצון לצאת!!!
ולך תדע, האישה הנכונה גם יכולה לשלוח אותך למ"כים..קק"צ.. קמאו"גים ![]()
"לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל!!!"
אם זה המשך קשר קיים, ניחא.
אם אתה מתכנן שרות ארוך, אין ברירה, כמה אפשר לחכות, גם ניחא.
אבל אם תוך שנה אתה מסיים, נכון לחכות.
נכון שמשעמם לך קצת, במיוחד ביציאות. אבל מה בדיוק אמורה לעשות הנערה כל פעם בשבועיים שאתה בצבא??
השיעמום שלך אינו סיבה מספקת. גם קשה לבנות קשר חדש ביציאות צבאיות שכאלה.
שירות נעים ומועיל.
.
הוא שאל איך יהיו לו הצעות!
אז תתנו לו עיצות איך
לקבל הצעות...
חוצמיזה שאני אישית חושבת שאם נשאר לו
קצת זמן בצבא אז זה מעולה,
ובכל מקרה יש לו את שיקוליו האישיים...
ובקשר להצעות- תחזור לאנשים שהציעו בעבר,
זה גם הכי פחות פדיחה!
שאלה שאולי נראה שהיא לא הכי קשורה לפורום.. אבל לבנים בשל"ת יש נסיעות חינם באוטובוסים (לא בתוך העיר..)?
זהו זה
אבל רכבות חינם.
ויש חברות תחבורה ספציפית שזה חינם.
בתוך העיר הכל עולה כסף חוץ מקוים, בין עירוני עולה מקסימום 10.60 ומטרופולין 11. סופרבוס זה לא ברור עולה לא עולה?? עלית חינם וגם אפיקים חינם.. ואם אתה רוצה טיסות לאילת ב70.. ורכבת חינם אבל אפשר להוציא כרטיס רק מהקופה.
תנצל את זה שתרגיש שאתה לא סתם שלמת 300 שקלים חדשים לאיגוד.. ב"הצלחה!!
החברה לא נותנת בחינם, אבל יש נהגים שלא יודעים ומעלים אותך.
בעיקרון, זה גזל...
יש את הקווים האלה בים באר שבע לאשקלון....
א"י לעמ"ילא נורא 310 תמיד יש פעם הבאה
שרון כהן הודעה אחרונה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t372345#4505683
אפשר לעשות את המשחק במקום אף פעם לא... לפעם אחת עשיתי....
נגיד משהו כותב : "פעם אחת עשיתי בנג'י... ואם אחרים לא עשו אז הם מורידים את האצבע????
אז אני פעם אחת הקאתי על משהו... לא נעים לא נעים.....
אז הנה אנחנו עושים-
כל אחד כותב משו שהוא עשה- רק פעם אחת!!!
פעם אחת לא הלכתי לסיבו"ש כי לא רציתי
[זתומרת קרה לי רק פעם אחת שבאמת הלכתי כי לא רציתי..
כל השאר היו תירוצים טובים!]
פעם אחת הוצאתי 78 בבגרות - וזו הבגרות הכי דפוקה שלי. [חננה]
(ואח"כ אומרים שלחבר'ה בגבעות אין תעודת בגרות פפפ)