ואני לא מכירה את השיר.. בהצלחה בחיפוש

אנחנו המין המושלם! לא אתן!

[סתאאאאם!!! אחרת לא היינו מחפשים אתכן! כי היינו מסתפקים בעצמנו! ]

יושבים לכם רגל על רגל..

פעם אמרה לי חברה: איפה הוא?! כשהוא יבוא סוף סוף, שתי סטירות בחדר ייחוד!

ב"ה היא נשואה באושר, ולבעלה שלום

תהיה: אם אנחנו האבידה, ואתם המחפשים, לא כדאי שתדליקו נר ותגידו 3 פעמים "א-להא דמאיר ענני"?

בעזהי"ת

בלב רקמתי
לחבר לך מילים ומנגינה אלוקיי לא מעט
שירים כתבתי ומחקתי אנא שפתי תיפתח לומר לך תודה
ועם תרחיב ליבי במיים הזורמים בתוך הים
ותיפרוש ידי בכל קצוות עולם , איני מספיק לומר תודה

יתגדל ויתקדש שימך לעולם מבורך על נשמה ונשימה
על החיים במתנה
יתגדל ויתקדש שימך לעולם מבורך על יום נוסף על יום חדש
ועל השמש שתיזרח

אלוקיי איך הבדלת בין ארץ לשמיים
ומחזור ציוויתה לגלי הים אלוקיי איך היבדלת
בין עפר למים ויצרת בטובך את האדם
ועם תרחיב ליבי במיים הזורמים בתוך הים
ותיפרוש ידי בכל קצוות עולם , איני מספיק לומר תודה

יתגדל ויתקדש שימך לעולם מבורך על נשמה ונשימה
על החיים במתנה
יתגדל ויתקדש שימך לעולם מבורך על יום נוסף על יום חדש
ועל השמש שתיזרח

אלוקיי בקשה אחת בכל ליבי כאבתי
לא אמצא לה שום מרגוע או תרופה
אלוקיי בקשה אחת בכל כוחי חפצתי
שיתגדל ויתקדש לעד שימך
ועם תרחיב ליבי במיים הזורמים בתוך הים
ותיפרוש ידי בכל קצוות עולם , איני מספיק לומר תודה

X2
יתגדל ויתקדש שימך לעולם מבורך על נשמה ונשימה
על החיים במתנה
יתגדל ויתקדש שימך לעולם מבורך על יום נוסף על יום חדש
ועל השמש שתיזרח
 

"אני אתה והוא" צדקת!

איזה שיר כיפי!

איזה פורום נהדר

תודה חבר'ה

לכתוב את זה למה?? ככה.

יש לי את המספר של הבת שלהם... [מוזמנת לפנות באישי..]

לאחות של חברה שלי יש תטלפון.. אןם לא תמצאי אני ינסה לעזור לך...

השם יתברך

תודה שי לי עיניים לראות

ואוזניים לשמוע

תודה שכל הציפצופים והקולות שיש בבית שלנו בלילה- זה אל-פסק חשמלי ולא  קולות מלחמה

תודה על שמי שיש להם קולות מלחמה באיזור הבית- זה קולותענות-גבורה ולא קולות ענות-חלושה וריפיון

תודה על זה שאני לא לחוצה לפסח

תודה על זה שיש פסח- שחייבים לעבור על הכל, להתחדש, להיפטר ממה שישן ומיותר

תודה על הלחץ

שמאפשר לתקתק

ותודה על הרוגע

שמאפשר לנוח ולנפוש אחרי תק' לחוצה

תודה על אנשים אופטימיסטיים כרוניים

שמוצאים- או מתעקשים לחפש- את האור והאושר- בכל נק' בחיים

יאללה תמשיכו אתם!!

גם כשאני כבר מיואשת מעצמי!

תודה על כ"כ הרבה טוב שאתה משפיע עליי

על האהבה הגדולה שאתה מרעיף עליי

על היכולת לדבר איתך

על הקיום בתור בת שלך בעמ"י!

תודה אבא אהוב שלי

על הטוב הנסתר (הרע כביכול)

על הסתר הפנים!

כי כל מה שאתה עושה - הוא לטובתי!

גם כשאני לא מרגישה את זה.

אוהבת אותך

מאמינה בך

וסומכת עליך שתוליך אותי בשבילים הנכונים!

שבוע טוב.

על כל האנשים הטובים שכאן מסביבי-

שעוזרים,

      תומכים,

           מייעצים,

             או סתם נמצאים,

כי כשקשה, מעיק ולא רואים את הטוב,

הם הפיתרון הכי הכי טוב שיכול להיות.

ותודה גם להם, שהם כאלה...

שנזכה למצוא תמיד על מה לומר תודה,

     בקלות ובפשטות...

ושלא נשכח כי דווקא כשקשה,

זה הכי חשוב ... 

 שבוע מבורך וטוב!

תודה ה' שיש לי כוח לעשות שינויים בחיים שיש לי את היכולת לחזור בתשובה!!

תודה ה' שיש לנו בעולם את התורה המדהימה הזאת! שיש לנו את היכולת להבין גם אם זה רק ברמה שלנו ותמיד יש לאן לשאוף!

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=1631:2011-03-25-12-55-22&catid=29:2009-05-17-09-23-46&Itemid=190
 

אותי לפה- אפילו לא שמתי לב לשרשור...

תודה רבה!!

שבת שלום!!

אוי אחי, אני כ"כ מבין אתך.

זה קורה בלי סוף, אין לנו רגע של נחת..

אני יכול לשבת ולנגן בגיטרה בנחת, כשאני רואה את החיים שלי חולפים על פני..

אני יכול לשבת ולהנות מהרגע, כשאני לבד, ואין לי שום הצעה כבר יומים רצוף..

והעצות החכמות של ההורים.. זה משהו..

אתה צריך להיות יותר נחמד, ותעשה ככה, ותגיד לה שאתה ככה וככה..

וכל החברים עם תינוקת ביד, אומרים, מה קורה איתך אחי, בחיים צריך להתקדם,

אין מקום לסתם חולמים...

אהה..

אתה כנראה מבוקש מאוד מאוד- אם על יומיים ייבוש אתה בוכה.....

(ייבוש זה חודשיים מינימום! אז כנס לפרופורציות...)

(נכון עשית עכשיו בדיוק את זה- להיות הנשואה שמטיפה מוסר לרווקים? הנה לי!! |פולניה שכמוני|)

חברה שלי אמרה פעם- באמצע דיון לא קשור-

"נגיד אני- אני צריכה לקנות מאורר, אז אני כל החיים- ממש כל מקום שאני הולכת- רואה רק מאוררים מול העיניים.

למי יש מה מי קנה מה מה עובד איך...

בכל מקום"

ככה זה -

יש לכל אדם את ה-נושא של החיים- וזה מה שהוא רואה מול העיניים זהמ ה שבולט לו -יותר מכל שאר התרחשויות החיים

אדם אחר- לא ישים לב.....

מיחזור בדיחה:

יום שישי אחד הייתי אצל חבר שלי, שהוא במקרה צורף. כבר קניתי אצלו כמה דברים יפים מאוד בעבר.

הוא עבר איתי על הרשימה של העיצובים שלו - טבעת משובצת אזמגרד, טבעת משובצת יהלום, בלו טופז וכו'...

שאלתי אותו: האם יש לך טבעת משובצת כלה? הוא ענה לי בחיוך עצוב...

מכיר לחלוטין את ההרגשה. אבל זה בדיוק הסיבה לשנס מותניים ולהתקשר לשדכנים, לפנות לחברים, לחברי הפורום הנכבד, לכל העולם כולו - לפחות למי שעדיין לא יודע שאתה מחפש.

ואולי גם להבין טוב יותר עם עצמך מה אתה מחפש - כי גם זה חשוב לא פחות

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי המוסר.

נאה דורש נאה מקיים, שנזכה הלוואי.

                      בתודה ובברכה

                    שבוע טוב ומבורך

צריך להבין למה זה נגרם.. ולמה החברותא

או אני, או מי שזה לא יהיה זקוק כל הזמן לאישור שהשאלות שלי הכי טובות..

יישכח!

להצלחת כל עם ישראל ולכל המדוייתים פה

אשריכם על היוזמה

אמאלה...תוך שניה נגמר הספר 

(וחשבתי שבשעה כה מוקדמת אני אפתח ת'שרשור..)

ננשמה- שכוייח ענק!!!

וכמובן גם לכל המתמידים וגם לאלו שלא..

שבת שלום

יוו ב"ה סיימנו ספר !!בואו נתחיל עוד אחד חדש ..אשרייכםםםם שבת שלום!

שבת שלום!

לרפואת הילד שנפצע היום באוטבוס...(דניאל אריה בן תמר?)

בתוך כל שאר פצועי וחולי עם ישראל

שנזכה לגאולה בקרוב עכשיו ממש

סא-ע

עא-פ

פא-צ

קא-קי

מהרווווווו!!!כל הקודם זוכה!

שבת שלום וברכה!

בשורות טובות

שהקב"ה החליט שהוא המתאים ביותר עבורך.

לדעתי, מעט אחרי שתחליטי שאת באמת רוצה להתחתן (ומוכנה לשלם את מה שזה דורש).

נראה לי שכאשר באמת רוצים, מתמקדים במה שיש ולא במה שאין..

נראה לי שפספתי בכ"ז...

אני עוד לא סגור לגבי עצמי...

הם עושים טעויות מהר וחלק!

את יודעת מה ההבדל בין סוס משא לסוס מרוץ?

סוס מרוץ, כשהוא מבין שהוא תעה בדרך -

חוזר לדרך הנכונה הרבה יותר מהר...

בעז"ה שתזכי מהרה!!!שבת שלום!!!

שבת שלום!

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי התורה.

שנזכה בעזרת השם כמובן כי לבד זה קשה לעבוד

על עצמנו באמת.

                           בתודה ובברכת

                       שבת שלום ומבורכת

בס"ד

שלום לכולם,

שנזכה לשפר את מעשינו עוד לפני שיהיו סימנים שונים.

                             בתודה ובברכת

                          שבת שלום ומבורכת

"כשאני יוצא עם בחורה, אני הרי לא יכול לגור איתה ביחד, אז אני מנסה למצות איתה את כל שאר הדברים שאפשר לעשות - לבלות ביחד, לטייל, להכיר אותה לעומק, ולראות איך היא במצבי לחץ. אני רוצה לקחת את הזמן, ולה אין זמן. כל פגישה מקבלת מבט של 'נו נו נו', זה מאוד מרחיק. זו החלטה לכל החיים, והיום בנים לא מוכנים לקבל החלטות כאלו בחודש-חודשיים. אתה יכול להתחתן עם מישהי ופתאום לגלות שהכל היה הצגה, או שיש פערי ציפיות".

נכון, אתה עושה החלטה לכל החיים. משנה את החיים מקצה לקצה. מחיי מסיבות לחיי נישואין וזוגיות.

אולי עכשיו אתה לא מרגיש את זה, אבל עוד 4-5 שנים, במקום לצאת למסיבות עם החברים שלך, תגלה שכולם סביבך התחתנו ותתחיל לצאת עם חבר'ה בני 25. וזה יהיה הסימן שלך שאתה מנסה יותר מידי לבחון את הבחורות סביבך.

לא משנה כמה תצאו ותבלו, עד שלא תגורו יחד - לא תכירו אחד את השני לגמרי.

אבל אתה פשוט צריך להיות מוכן לקבל את החסרונות שבלגור איתה. כי ביחד עם כל החסרונות אתה מקבל את הייתרונות שבגללם התחתנת איתה.

בכל בית יש חינוך שונה ולכל אחד מבני הזוג יש הרגלים שונים.

יש מצב שהיא תהיה מושלמת מכל הבחינות אבל אח"כ תגלה שהיא מערבבת בכביסה את הכהים והלבנים וכל החולצות הלבנות שלך הפכו להיות ורודות.

זה דברים שמגלים רק אחרי החתונה. ולומדים לקבל אותם, לחיות איתם.

כי זו הבחורה שבחרת בה. והיא בחרה בך.

ויש לזה סיבה.

בהצלחה!

א. המקרה הראשון הינו של אוהד ושירה. 

1. אני מתרשם שלא מדובר בזוג אנשים מתוך המיינסטרים של העולם הדתי. 

לכל הפחות לא מדובר "בעולם הישיבות". 

2. הקשר נמשך כ-6 שנים, משהו שכל כך חריג, שמתאים יותר לעולם החילוני משאר הדתי. (ניתן לשים לב שהקשר הראשוני היה במשך שנה וחצי, גם תקופה מאוד מאוד ארוכה ביחס לנהוג במגזר הדתי). 

מה זה אומר שזוג נמצא בקשר 6 שנים?

אני עונה - בעיה מאוד מיוחדת בבני הזוג עצמם, ולא באף אחד אחר. 

ב . ד"ר אילת וידר כהן

1. הטענה שלה שבחורים חוששים מחתונה יותר מנשים, נראית לי תמוהה. מההיכרות שלי, איני מכיר שוני יחסי שמצביע על הדבר. ואולם, יכול להיות שהדבר נפוץ יותר במגזרים אחרים. 

2. הטענות האחרות אינן נכונות לדעתי לעולם הישיבות, ויכול להיות שהם נהיות יותר ויותר נכונות ככל שהאדם מתחנך ומושפע מהעולם החילוני. 

3. היא מעלה את הטענה שההלכה יוצרת חוויה טוטאליטרית - אני חושב שאומנם היא צודקת שזה מגיע "בבום", אבל זה מלווה בחינוך של קודש, בעולם רוחני עשיר ובגרות, שיכולים להפוך את זה לחווית קודש ואהבה.

4. היא טענה שבחורים לא מכירים את שפת הנשים - אני חושב שישנם מרחקים בין עולם הבחור לעולם הבחורה, שבעזרת עבודה ורצון, ורקע מתאים, ועולם רוחני, יביאו לצעידה יחד בדרך החיים להתקרבות להתגברות ובנייה של אהבה, קהילה. 

5. תפקיד הבחור לחזר - אני מסכים איתה שהעולם אינו נוהג כמו בסרטים. אבל מעניין לציין שבעולם השדכנות בני הזוג "שווים" לעניין החיזור. וסתם כך, טוב יעשה כל אחד שישתדל בתחום. ושכל אדם ימצא את האדם שמתאים לו. 

6. אני בטוח שיש אנשים שיש להם בעיות נפשיות כאלו או אחרות וצריכים עזרה. כל התנהגות שמצביעה על בעיה כזו או אחרת, כדאי לפנות לגורם עם הבנה (כמו רב, הורה, איש מקצוע, ולפחות חבר).

ג. מנחם שלנו

1. לגבי לקיחת הזמן ופערי ציפיות - כל אחד בזמנו. אני לא מוכן להכליל בזה עדיין. 

2. לגבי מצב סוציו אקונומי - אמרת דברים מעניינים שנראים לי.

ד. אלי שגיא

1. הוא צודק בכך שיש אנשים שלא בשלים עדיין לחתונה, אך איני מוכן להכליל.

למסקנה: יש כאן המון הכללות. 

לדעתי חלקם לא קשור למגזר שלנו, אלא למגזר החילוני, ולאלו שמושפעים מאוד ממנו. 

ובשאר הדברים, איני מוכן להכליל, אלא לטעון שיש תופעות שקיימות ולא יותר. 

שיהיה בהצלחה לכולם

מצורפת למטה הכתבה המלאה.. הבה נחסוך לעצמינו את המראות הנעימים פחות ופחות בוינט..

וכעת לתגובות העניניות-

א. מצטרפת לברוך שלא נשמע שהזוג שהוזכר שם הם בדיוק מרכז הזרם ( או שאולי הכתבה בכלליותה לא עוסקת בזרם שלנו..). אולי בציבור שלנו פחות מקובל שיוצאים לתקופות כ"כ כ"כ ארוכות.. וכגודל ההמתנה והזמן לפתח תקוות וחלומות כך גודל האכזבה וכאב הלב .

ב. בנוגע לטענה שבנים מפחדים יותר מחתונה- האמת, זה הגיוני!

 אחרי הכל לפחות בתפיסה ראשונית בנים עלולים להלחץ יותר כי בסופו של דבר עול הפרנסה נופל על כתפיהם.. גם אם הם סגרו עם הבחורה שהיא תהיה המפרנסת והם מתכננים לשבת לשחק סוליטר או ללמוד עד 120, הם אלו שבסופו של דבר חותמים על הכתובה שמחייבת אותם לפרנס - וזו, אחריות!

ואחריות- זה מפחיד!

זה לא הופך את דחיית החתונה לדבר לגטימי זה רק מסביר אולי למה בנים מפחדים כל כך מההתחיבות.

ג. בנוגע לכך שבחורים לא מכירים את שפת הבנות - נדמה לי כל כך הרבה שירשורים תחת פורום זה עסקו בכך.. אין מה לעשות בנים ובנות הם שונים. שונים מאוד. ולכן גם השפה שונה. אך המוני דורות שקדמו לנו יוכיחו שעם רצון טוב והשקעה ניתן לגשר על הפערים וללמוד לעבוד ביחד ולבנות זוגיות מוצלחת עם שפה אחידה!

ד. שאלה לברוך - מאיפה ההנחה שבני הזוג שווים בחיזור?

אני הכרתי את "דרכו של איש לחזר אחר אבדתו".

זה לא פוטר את העלמה הצעירה מלתרום ככל שתוכל לקשר, אבל תפקיד הגבר לחזר!

ה. אולי רק אני שמתי לב אבל נורא מצחיק שהפסיכולוגית היא הטוענת שלאנשים אלו יש צורך בטיפול פסיכולוגי..

יתכן שהיא צודקת וזה אכן הענין , רק לצומת הלב..

ו. נאמר שם שהבחור מנסה להכיר את הבחורה בהרבה זוויות בעוד שלבחורה אין זמן או סבלנות לכך.

ואני תמהה- 

האם עוד מסיבה תשנה את ההכרות, עוד קפיצה למעין? עוד טיול??

אם הטענה היא שכך הוא ילמד מי היא כי הוא עוד לא יכול לגור איתה,

הרי גם כשתגור איתה לא תלך כל הזמן למסיבות, מעיינות, ברים, הצגות ובתי קפה..

או שאולי רק אני לא מבינה..

בכל מקרה הדרך היחידה להכיר אותה באמת היא להתחתן איתה.

זה לא אומר שצריך להתנהג בפזיזות והדבר הראשון ממין נקבה שפוגשים - להתחתן, מידית. (למרות שיש שיטענו כך..)

אבל כבר הורנו רבותינו מה צריך לחפש בבן זוג,מה קריטי שיהיה ומה קריטי שלא יהיה,

והשאר- "השלך אל ה' יהבך" !

בסופו של דבר קראתי את הכתבה והרגשתי שלפחות ממני- 

היא ממש ממש ממש רחוקה!!

כרחוק מזרח ומערב.

אז גם אני למדתי בחינוך נפרד

אפילו הייתי בתנועת נוער נפרדת

לא הכרתי בנים בכלל ( טוב נו, כמעט) עד שהתחלתי לצאת

וגם בזה הנסיון שלי ב"ה לא עצום ( )

ובכל זאת - אני יודעת שכשאני נפגשת עם מישהו אני מאוד מכוונת מטרה-

אני מחפשת מישו להקים איתו בית של קדושה, בית של תורה.

אז בהתחלה יש פערים של שפה- אולי גם בהמשך

אבל עושים ניסיון משותף לגשר ביניהם

ולא, אני ממש לא מסכימה עם כותרת  המאמר שאי שמירת נגיעה תוריד את הפחד מחתונה..

לא זה יעזור ולא הטחת האשמות בבני המגזר השני..

אולי אם כל אחד יעשה קצת מאמץ, ילמד קצת על ויתור ועל שיתוף

אם כל אחד ינסה לתקן את הדברים בו שצריכים תיקון...

אולי...

בכל מקרה - אין ויכוח - לזוגיות, זה יתרום!

ואולי בעז"ה נשמע כבר בשורות טובות!

חודש של גאולה!

א. אני מכיר מקרה די מקביל לשירה רק שם זה קצת פחות זמן והפחד הוא מצד הבחורה וזה זוג מהזרם המרכזי (ביניש + בוגרת מדרשה) אבל אני מסכים שבד"כ פחד חתונות בציבור הבינישים יגמר די מהר בזה שאחד מהם יגיע למסקנה שמתאים השני יפחד  וידחה את ההחלטה אבל יחסית די מהר בן\בת הזוג יחתכו לגמרי. עדיין נשארה הבעיה המרכזית נשארה של פחד מחתונות.

ב. פחד חתונות לדעתי נובע מהבלבול יש כיום ממבנה המשפחה ומהאפשרויות הרבות שיש - חלק מהנשים היום עובדות משרה מלאה וחלק נשארות בבית עם שלל אופציות באמצע (כל מיני סוגים של משרה חלקית), חלק מהגברים שותפים מלאים בגידול הילדים וחלק כמעט ולא. כלומר גבר עלול למצוא עצמו מביא את רוב הכסף למשפחה ועדין אשתו מצפה ממנו להיות שותף מלא בבית, ומנגד אישה עלולה למצוא עצמה עובדת במשרה מלאה ועדין נושאת ברוב הנטל של גידול ילדים ותחזוקת הבית - חוסר הידיעה הזאת מפחיד.

נושא נוסף זה באמת התפיסה של מעבר חד מרווקות למשפחה - או שאדם רווק בלי מחויבות או שהוא מתחתן ואז די מהר יהיו לו ילדים והרבה מחויבות - לדעתי הרבה אנשים דוחים חתונה עד אחרי התואר בגלל שהם מפחדים לגדל ילדים תוך כדי לימודים בגלל שהכל נתפס כחבילה אחת (זוגיות-> תוך לא יותר משנה חתונה -> ~שנה ילדים).

ד. נושא השוויון - יש כאן היום הרבה בילבול מצד אחד נשים היום לומדות ויודעות הרבה, רווקות היום עובדות ומרויחות לא פחות מגברים. ישנם בנות שמצפות שישלמו עליהם וישנם כאלה שנעלבות מזה. ישנם בנות שמצפות ליוזמה מצד הגבר וישנם כאלה שחושבות שזה לא צנוע\שתלטני, גם הבנות מבולבלות כי יש בנים שמצפים ליוזמה מצד הבת ויש כאלה שיעלבו.

לסיום - הכיון של הפתרון לדעתי זה לרכוש כלים לחיות בעולם דינמי ולמצוא פתרונות גמישים - לדוגמה למרות שבחורה למדה מקצוע יתכן שחלק מהזמן היא לא תעבוד או תעבוד במשרה חלקית ולכן חשובה הגישה הדינמית של שניהם - ברגע שאחד משני הזוג עובד פחות אז הוא נושא יותר בנטל במקום אחר. לדעתי אפשר לבדוק את זה לדוגמה האם כשיש  לאחד מבני הזוג עומס השני יבוא לקראתו לדוגמה ויציע להיפגש קרוב אליו.

נושא שני הוא הנטיה לקחת את כל נושא הזוגיות והמשפחה כחבילה אחת - לדעתי אפשר להעלות את האופציה שזוגות צעירים יתחתנו ולא מיד יהיו להם ילדים - לדעתי קשה להחליט על חתונה או על נכונות לקשר רציני תוך ידיעה שזה בהכרח משנה את  החיים שלנו מקצה לקצה אבל במידה ואדם יודע שהוא יכול לעשות את זה בשלבים זה יקל על ההחלטה. גם כאן לדעתי חשובה הדינמיות - לדוגמה קשה לבחור תוך כדי לימודים להתחייב על גידול ילד אבל אם הוא יתחתן ואז הוא יראה שבעצם המשמעות מבחינתו זה שהוא צריך רק לקחת את הילד למטפלת (לדוגמה היא עובדת וזה מספיק לשניהם) אז הוא לא יפחד מהצעד הבא. מקסימום במקרה הכי גרוע יהיה להם ילד בסוף הלימודים ולא שאז הוא רק יתחיל לחפש אישה.

כתבת דברים יפים, והיה תענוג לקרוא את התגובה שלך.

לגבי השאלה שלך:

אני מצטט (את עצמי)

 5. תפקיד הבחור לחזר - אני מסכים איתה שהעולם אינו נוהג כמו בסרטים. אבל מעניין לציין שבעולם השדכנות בני הזוג "שווים" לעניין החיזור. וסתם כך, טוב יעשה כל אחד שישתדל בתחום. ושכל אדם ימצא את האדם שמתאים לו. 

כוונתי היתה, שבתוך עולם השדכנות , בני הזוג נוטים להיות שווים לעניין החיזור, והחלק העיקרי נופל על השדכן. השדכן עומד באמצע בתפקיד היוזם, ובצד אחד שלו בחור, ובצד השני שלו בחורה, שניהם חיים את החיים שלהם בתוך אותם עולמות רחוקים, לשניהם יש רצון להתחתן, וחלק גדול מהם בררן ועסוק. 

והשדכן בעל מאות השמות מנסה להתאים, מקבל אישור מאחד, אז הוא עובר לשני. 

ודווקא על עולם השדכנות דיברתי. שזה דבר מקובל מאוד בתוך עולם הישיבות. 

ואולם, כמה הבחור יוזם בתוך העולם האינטרנטי? ומהיכרותי, ואני מוכן להביע עמדה על סמך היכרות זו, במקרים רבים הבחורות פונות אל הבחור ויוזמות את הקשר ההתחלתי באינטרנט. ולכן גם באינטרנט אני מוכן להגיד שהעניין שווה. (ובשביל לתת כיוון למחשבה, אולם בחורים רבים מתחילים, אבל ככל שהם דוסים יותר הם פוחדים להתחיל כי הם חושבים שהבחורות יחשבו שהם לא דוסים, ולכן כשהבחורה מתחילה, אז זה בעצם מעניד לגיטימציה, ואלו רק אלמנטים במכלול). 

ובקשר עצמו? הכול תלוי באנשים, לפעמים הבחורה יותר דומיננטית ומובילה, ולפעמים הבחור. וכאשר זה מפריע לפעמים מוצאים פיתרון ולפעמים נפרדים, והעיקר שכל אחד ימצא מה שנכון ומתאים בשבילו. וכמובן שאין פה נכון או לא נכון, אלא אך ורק מתאים. (וזה מזכיר לי אנקדוטה מצחיקה שהרב אבינר סיפר פעם).

לגבי הפחד  - כפי שאמרתי, אני מכיר אחרת. 

בפועל יש אנשים שיותר מפחדים ואנשים שפחות, וקשה להגיע להכללה. 

וכמה בחורות יעידו על עצמן שהן שקשקו לאורך כל הדרך, והתקדמו מלאות ספקות. 

בעיתה - אני לא חושב שהאחריות זה הצד המרתיע.

תחילה, הכתובה זה דבר טקסי ולא בעל משמעות הכרתית. שום בעל לא מדמיין מינוס בבנק בחתונה ותופס רגליים קרות. במיוחד שבציבור הדתי לאומי, בחורי הישיבות אינם בעלי הכנסה, ואף אינם בעלי הבנה בסיסית או הכרתית עם כסף. בנוסף, הציבור הדתי לאומי (ושוב, בעיקר בחורי הישיבות), נכנסים לתוך חיי דוחק מרצון, מתוך עולם ערכים, ועולם רוחני ובגרות נפשי תואם. 

ולמסקנה - הצד הכלכלי אינו מהווה צד חשוב.

לעניין הפסיכולוגי של הפחד. לא ניתן להשוות את "עצמת הפחד" בין בחורים לבחורות, אלא את הפעולות שלהם. אם למשל תראי לי סטטיסטיקה של ביטולי חתונה של בחורים ובחורות, כאשר נדע את הסיבה העיקרית, נוכל להשוות. הרי גם אם הבחורה רגשנית יותר, אין זה אומר שהפחד שלה חזק יותר, ואין זה אומר שהיא בהכרח תבטל וכו. ואני מקווה שהנקודה הזו מובנת. 

אני חושב שעיקר הפחד נובע מהתחושה שנמצאת אצל בחורים ובחורות - שהנה הם עושים מעשה שלא ניתן להתיר שילווה אותם למשך כל חייהם, והם רוצים להיות בטוחים ב300% שזו הבחור\ה המושלמים והטובים ביותר ללא כל ספקות שהם רוצים לבלות את חייהם איתו. כאשר בצל 7 בתי קולנוע מריצים את כל הסרטים ההוליוודיים שהם אי פעם ראו או הושפעו מהם..

אני מסכים תחושתי בקריאת הכתבה שמדובר על פלנטה אחרת.

שומרים נגיעה, פוחדים מחתונה

"הרווקות המאוחרת" היא תופעה מדוברת במגזר, אבל מי אשם בכך? "הגברים במגזר פאסיבים, זו מכה", טוענת שירה, ולצידה פסיכולוגית שמספרת על יותר רווקים עם פוביה מנישואים. אבל הבנים בטוחים: "הבנות חיות בלה-לה לנד"
רחלי מלק-בודה

גברים ממאדים מול נשים מנוגה. המין החזק מול המין היפה. נכים רגשית מול רגשניות. כל-כך הרבה כבר נכתב ונאמר על ההבדלים בין המינים, ועל דרך החתחתים שמובילה אל החופה – וזה חוזר על עצמו בכל המגזרים. בשנים האחרונות עלתה ביתר שאת הבעיה של "בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו

"הכרתי את אוהד כשהייתי בת 21. נפגשנו באוניברסיטה", מספרת שירה (שני השמות בדויים). "יצאנו במשך שנה וחצי והכל היה נראה מושלם. היינו בקשר יומיומי, יצאנו וטיילנו ביחד, לא נפרדנו לרגע. כשראיתי שהקשר יציב ורציני התחלתי לשלוח רמזים עבים לכיוון חתונה. זה היה נראה לי ההמשך המתבקש לקשר שהוא ארוך הרבה מעל למה שמקובל במגזר. כבר בשלב הזה ראיתי היסוסים. בכל פעם שהעליתי את הנושא הוא אמר לי 'עוד 

שבוע, עוד שבועיים'. באיזשהו שלב הצבתי לו אולטימטום והוא התרצה. קבענו שנפגיש בין ההורים, אבל כשהם באו, הוא נעצר בחדר המדרגות".

הסאגה של שירה ואוהד נמשכה יותר משש שנים של און-אוף. פעם אחת ההורים שלה אפילו הודיעו בבית הכנסת על החתונה, אחרי שהוא קנה טבעת – אבל היא מעולם לא קיבלה אותה. כיום שניהם עדיין רווקים. שירה כבר בת 29 ומתקשה להשתקם: "אני מרגישה כמו אישה גרושה. הוא בזבז לי זמן יקר מהחיים. הוא היה כמו בן בית אצלנו, עשינו כבר חגים ביחד. היום כשאני יוצאת עם בחורים, אני מאוד חשדנית, מרוב טראומה שלא ליפול על עוד פחדן חתונות".

האשמים, לפי שירה, הם ללא ספק הבנים במגזר, שלדבריה מרגישים שיש להם זמן ומבחר: "אין להם שעון ביולוגי שמתקתק, ומבחינתם שהקשר ייגרר עד להודעה חדשה. יש להם הרבה יותר הצעות מלבנות הרווקות, והם שאננים. מה שקרה הוא שאנחנו הפכנו להיות המחזרות, והם הפכו להיות הפאסיביים. יצאתי לתקופות ממושכות עם בחורים שאפילו פרח לא קנו לי. לא נתנו שום סימן לכך שהכוונות שלהם רציניות. זו מכה במגזר, לא פחות מזה. מי ששואל את עצמו למה לא מכירים את השפה והתקשורת עם נשים, לא יודעים לעשות מחוות ולגלות את הרגישות הנדרשת.

"בכלל, אנחנו בדור של מעבר מבחינת תפקידים גבריים, וזה מקרין גם למגזר הדתי. אם בעבר היה ברור שתפקידו של הגבר לחזר, לפחות לפי הסרטים, היום, בעידן שוויוני יותר יש גברים שמרשים לעצמם להשתחרר מהתפקידים הגבריים המסורתיים ולא בהכרח לאמץ את החדשים, הג'נטלמניות פסה מן העולם, בעוד הבנות, מצידן, עדיין מצפות להרגיש מחוזרות".

על חודו של אף

לחרדת חתונות אין שם בפסיכולוגיה, אבל אל מול הפן החברתי בעיקרו שבו מתמקדת וידר-כהן, יש כאלו הנוטים לראות בהססנות הגברית לקראת החופה סימפטום שמקורו בבעיות פסיכולוגיות מוכרות.

"בדרך כלל כשבחור מפחד להתחתן באופן עקבי, מסתתרת מתחת בעיה פסיכולוגית מוכרת שלא טופלה", מסביר ד"ר צבי מוזס, ראש מכון שילה, המספק יעוץ פסיכולוגי לציבור הדתי. "זה יכול להיות קשור לתסביך אדיפלי, לחרדות למיניהן, ואפילו לליקויי למידה. לפעמים זה גם יכול לנבוע מ-OCD - הפרעה טורדנית כפייתית.

"נוכחתי לראות שלא מעט בחורים מתארים לי את הדייטים שלהם לפרטי פרטים, נצמדים לחודו של אף, ומתבוננים בבחורה בעיניים ביקורתיות כשהם מחפשים בה פגמים באופן אובססיבי. אצל בחורים מהסוג הזה טיפול תרופתי פשוט לצד שיחות עם פסיכולוג יכולים לפתור את הבעיה".

זה לא אנחנו, אלה הן

גברברי המגזר, מצידם, מתנערים מההאשמות הקשות כלפיהם, ומספקים הסברים אחרים לתופעה. "הבעיה של הבנות היא שהן יותר מדי לחוצות. הן פשוט חסרות סבלנות". מסביר בעל בלוג בנושא מסיבות לצעירים דתיים.

"כשאני יוצא עם בחורה, אני הרי לא יכול לגור איתה ביחד, אז אני מנסה למצות איתה את כל שאר הדברים שאפשר לעשות - לבלות ביחד, לטייל, להכיר אותה לעומק, ולראות איך היא במצבי לחץ. אני רוצה לקחת את הזמן, ולה אין זמן. כל פגישה מקבלת מבט של 'נו נו נו', זה מאוד מרחיק. זו החלטה לכל החיים, והיום בנים לא מוכנים לקבל החלטות כאלו בחודש-חודשיים. אתה יכול להתחתן עם מישהי ופתאום לגלות שהכל היה הצגה, או שיש פערי ציפיות".

גליק מצביע על כך שהבעיה היא לא בהכרח סקטוריאלית ואפילו לא פסיכולוגית, אלא קשורה למיקום גיאוגרפי ומצב סוציו-אקונומי. "שימי לב, איפה התמקמו ביצות הרווקים - באזורים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, כמו קטמון או גבעת שמואל. אני בטוח שבאזורי הפריפריה יש הרבה פחות רווקים דתיים. מדובר באנשים שחיים ברמה כלכלית גבוהה ,אקדמאים, עובדים במשרות נחשקות, מחזיקים רכב וגרים בשכירות גבוהה. סצינת הארוחות והמסיבות היא ממכרת. יש להם הרבה מה להפסיד אז פתאום חתונה לא נראית כל-כך א גרויסע מציאה. חתונה מבחינתם זה ירידה ברמת החיים. אנשים התבלבלו ושכחו לשם מה בכלל הגענו לביצה".

גם אלי שגיא, רווק דתי בן 29, תולה את האשמה בבנות המגזר. "אצל הרבה בחורות יש בעיה של חוסר בשלות. הן מציירות תמונה מאוד ורודה ואידיאית של נישואין, ויש תחושה שהן לא באמת מבינות את המשמעות של חתונה", הוא אומר. "הן חיות

ב'לה-לה לנד' ומדמיינות שמלה לבנה, והרבה חברות שרוקדות לך ואת במרכז המעגל, ובמקרה יש גם חתן בתמונה. בחורים נוטים לחטוף חום ולברוח כשהם קולטים שלבחורה יש קונספציה תינוקית כלפי החתונה. הרבה מהן בטוחות שכל בעיותיהן יפתרו על ידי נישואין, ולא מבינות שבשבילנו זו מחויבות עצומה, לפרנס, לעבוד קשה".

את השיחה עמה מסיימת שירה בשאלה הנצחית "יש לך מישהו להכיר לי?" שם שנזרק לחלל האוויר גורם לה להחוויר. "השתגעת?! הוא פחדן חתונות מפורסם. יצא עם כל הבנות. כל הזמן מציעים לי את אותם 30 בחורים קבועים שאני כבר יודעת שאסור להתעסק איתם. תמצאי לי אחד מהצפון, או מהדרום, כזה שעוד לא חלה בקדחת הביצה". 

לא קראתי פה את התגובות אבל אני חשוב שיש אמת בכתבה לכל הצדדים כלומר לבנים אין שעון ביאולוגי שדופק לכן אננחו פחות לחוצים לצאת לצאת לצאת [למטרה רצינית ] ולוקחים את הזמן ובאמת חלקינו עדיין לא ממשו את חיי הרווקות מבחינתנו וטוב לנו להיות לבד בגלל שהתרגלנו עכשיו כן כן תורכן הבנות חתונה זה באמת לא דבר וורוד וזה לא פותר הרבה דברים ואתם באות הרבה פעמים עם רשימות מכולת של מה שאתן מחפשות! וזה ממש יכול לשגע זה מתחיל בזה שהוא חייב להיות בייני"ש וממשיך לאיך שהוא צריך להתלבש ובמה לעבוד אני אומר את זה בגלל שיצאתי עם כאלה בנות ! ולכן אני בעד שהגברים יהיו קצת יותר רצייניים ושיבינו שאפשר להנות ביחד גם אחרי חתונה ושאתם הבנות תתחילו להתפשר על בקשות הזויות! ככה שבמחינתי גם הבנים וגם הבנות לא בסדר [זה כולל אותי שאני כיום לוקח את הזמן שלי בסבבה בגלל שבנינו נמאס לי מתתלבש ככה או על תעבוד בזה או אתה נמוך מדי אבל אני כנראה כן חוזר לצאת בשאיפה עם שפויות יותר ממה שיצאתי עם או יותר נכון בנות שלא עם רשימת מכולת חחחח ] אנחנו הולכים להתחתן לא לקניות בסופר דבר שני אני ממליץ לכולם לראות שיעורים בנושא של זוגיות כדי שידעו מה זה דורש לחיים ושידעו לגשר על הפערים! הייתי מאריך עוד המון בנושא! אבל זה מספיק לבנתיים!!

הרתיעה/ חשש של הגברים להתחייב בנישואין זה לא דבר חדש.

זו אחת הסיבות להיות האיש בד"כ זה שמציע נישואין לאישה.

האישה מטבעה רוצה להתחתן, לבנות בית. קל לה יותר להתחייב בבניית בית.

לעומת האיש, שלרוב לוקח לו זמן ממושך יותר..

בנושא הזה אני די מסכימה איתה.

אם הגבר קופץ משמחה ואושר ורץ לקנות טבעת אז משהו לא בסדר. (מסתיר איזה פגם נורא)
 

אם הגבר מתקפל מפחד וחששות ורץ בסיבובים סביב עצמו אז משהו לא בסדר. (כל הבנים דפוקים ופחדנים)
 

אם הגבר מחושב מתנהל לצליל חליל ה"נורמה" ומתקדם בקצב "מקובל" אז משהו לא בסדר. (עוד גבר משעמם)
 

אז מה ילדים? לאיזה מסקנה הגעתם?

מתסכל אותי מאוד.

אז ברור שהתשובה לא כאן ולא כאן, אבל כל פעם זה עולה מחדש!

מי אשם? מי לא בסדר? על מי האחריות? מי צריך להוביל?

זה עסק כל כך אינדיבידואלי, כל אחד מגיב אחרת, כל זוג נבנה אחרת...

אז למה צריך את כל מסע ההאשמות הזה? מה זה מקדם?

סיפור קטן ששמעתי בשם רבי נחמן-

מעשה שהיה (או לא היה)

מסופר על מלך אחד ישב ותכנן מלחמות, כשלפתע ניגש אליו בנו בן ה- 7, נחוש לעזור למלך בעבודתו.
המלך, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה לבקש מבנו שילך למקום אחר, אך כשראה שזה לא הולך,

חיפש משהו שיוכל לתת לילד תעסוקה. הוא תלש מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה לחתיכות ונתן לילד.
 

"אתה אוהב פאזלים" הוא אמר, "קח את העולם המפורק ונראה אם אתה יכול לתקנו בכוחות עצמך..."
המלך חשב שייקח לילד ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אם בכלל, אבל כמה שעות לאחר מכן שמע את קולו של הבן קורא לו "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל!!"
בהתחלה, לא האמין המלך "זה לא ייתכן שבגיל 7 יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!",

אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות את סין ובונלולו ויפן בברזיל...

להפתעתו, המפה הייתה מושלמת! מדינה מדינה עיר ועיר...
"איך עשית את זה? "שאל המלך את בנו "הרי לא ידעת איך נראה העולם..."

"אבא", ענה הילד, "אני באמת לא יודע איך נראה העולם, אבל כשתלשת את הדף מהחוברת,

ראיתי שבצד השני יש פרצוף של ילד, בהתחלה ניסיתי לתקן את העולם, ניסיתי אבל לא הצלחתי.

אז הפכתי את כל החתיכות והתחלתי לתקן את הילד. כשהצלחתי לתקן את ילד, הפכתי את הדף

וראיתי שהצלחתי לתקן גם את העולם..."
 

והנמשל פשוט!!

למה ללכת רחוק?

תהיה הכי טוב שאתה יכול, תתקן את עצמך- תכין את עצמך לקשר זוגי בריא, טוב, קדוש ואמיתי...

ומימלא העולם כולו יהיה מקום טוב יותר...

תדעו שמאוד קשה לי עם כל התגובות השליליות שיש כאן!!!

השיר לא האמת קשור, אבל הוא מרגיע...

אז תהנו ותנו מחשב על כל השלילי שרץ פה

ועל מה בעצם אנחנו מחפשים בריקוד הדייטים שלנו...

אוהב מאוד! 

נכונה..

מקסימה.

ואמיתית!

תודה שהסבת את תשומת ליבי...

יעני-

בנים, בלי נדר אני אשתדל להכנס בכם פחות - 

סוף סוף, אהבתי ת'קטע שהילד קרא למלך "אבא!, אני באמת לא יודע איך נראה העולם".

תנו חיוך,

אם הגבת לתגובה שלי, כנראה שלא הדגשתי מספיק את זה שהמצב הוא נתון. הוא עובדה.

זה לא משהו שאפשר לתקן. וגם אם כן, לא תמיד זה נכון.

לגבר יש ראש שכלתני יותר מלאשה, לכן הוא מחפש התאמה שכלית בעיקר, שלזה לא תמיד יש סוף (כי תמיד אפשר לבדוק יותר..).

ולעומתו האשה נוטה יותר להתאמה ברגש, שזה מגיע לרוב יותר מוקדם.

כמובן שזה כוללני מידי. לא כולם כך.

בקיצור, אין על מה להצטער.

אני לא חושבת שגברים הוא עם בעייתי. הם גברים. בסופו של דבר מתחתנים- הגברים עם הנשים.

יפה גלוק אהבתי!...

באמת, אחי, יש'ך כיוון לעזור לי?

אלא אם את קצת מתביישת אז תפני לגורם אחר...

אבל תעשי זאת אל תתביישי!

בהצלחה ענקית!.

הוא אח שלה, היא בטח מכירה אותו מעולה. אז שתפי אותה במחשבות שלך ותראי מה היא חושבת על זה.

גם חברה ממש ממש טובה שלי היתה (בעבר) חברה של אח שלי...  זה בהחלט היה מעניין השיחות איתה...

חצי עלינו חצי עליו.. בכולופן לי זה ממש לא הזיז..ההפך, זה שימח אותי.

אם מישהי היתה ניגשת אליי ומבקשת כזה דבר

אני בספק אם הייתי מרוצה מהעניין.

[ותסלחו לי על הקטנות]

אבל אח שלי -

מושלם בעיני!

ואם זו לא מישהי שאני באמת באמת מעריכה ומעריצה

אני לא יודעת כמה אהיה ששה ושמחה להציע לו אותה.

זה יכול אח"כ להכאיב לכן..

אני מהכיוון ההפוך.. האחות, וזה לא נגמר בחתונה

לי עכשיו קשה לספר לה סיפורים הכי טבעיים, כי תמיד אחי הצדיק משתרבב (*מזל"ט לשרבוב!!)

לסיפור ויש קצת אי נעימות..

אל תפחדי- אבל תדעי מה זה אומר.

שלום לך.

לעניות דעתי, אין נוסחת קסם, כל אחות היא משהו שונה.

צאי מנקודת הנחה שתמיד היא תראה את טובת אחיה לפני טובתה של שכנה. אז השאלה היא מה היא חושבת עלייך.

את יכולה להתחיל את השיחה איתה בזה שאת רוצה עזרה שלה בעניין שידוך מסויים בלי לומר על מי את מדברת, לפי התגובה שלה - תחליטי ברגע האחרון אם להגיד לה שמדובר באחיה. אם את רואה שהיא מגיבה בצורה שלא מתאימה לך ואת רוצה לסגת ברגע האחרון, תגידי לה: "תסתכלי למעלה, הנה ציפור" ותברחי...

בהצלחה

זה יותר נוח בדר''כ ....וגם אם היא חברה טובה שלך אז מה הבעיה???

בס"ד

אחד בודד היה עושה נהדר את העבודה,

אפילו טוב יותר.

בהצלחה!

לא הייתי משתף פעולה בברורים על אחיותיי, והייתי מציע לשולח לברר אצל מישהו/מישהי שיותר קרוב אליהן.

מצטרף להערות של הכותבים מעליי בקשר למקרה שבו הסיפור יכשל.

חבל לך לפספס אותו אז תבקשי ממהנ שתשאל אותו אם הוא מעוניין לצאת איתך אין עם זה בעיה וזה לגטימי

אני אספר לכם איך היה...

תהילים פרק קכא

א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

תהילים פרק קל

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

מי שבירך אמותינו שרה רבקה רחל ולאה מרים הנביאה ואביגיל ואסתר בת אביחיל הוא יצליח את בתיה במציאתת זיווגה האמיתי במהרה בימינו אמן

אם הוא באמת מתאים..

ואם כן- (ויש לכם קשר טוב..) תבקשי ממנה!! מחזיקה לך אצבעות לבשורות טובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(ותזכרי תמיד- לא משנה מה יקרה, שהכל אבל הכל!! מה'!!)

רק כדאי שני דברים: א. תשאלי את החברה שלך קודם כל אם לפי מה שהיא מכירה את יחסיה עם אחיה - האם במקרה שהיא תציע לו שידוך הוא יתענין, זה יעזור לכך שירצה להכיר.

ב. אם היא תגיד שכן, תבקשי ממנה לשמור את הענין "ביניכן" ולהציע לו.

הלוואי שיתאים ושתצליחו.

אם אחותו היא חברה "ממממש" טובה שלך,

אולי את פשוט מסונוורת ממנה?

אולי את רוצה להפגש איתו רק כי הוא אחיה?

נקודה למחשבה, שלדעתי לא צריך בגללה לעזוב את הרעיון,

אבל כן להתייחס אליה ולבדוק אותה טוב.

כי בתכל'ס הוא זה לא היא (גם באישיות אחים לא (תמיד) דומים).

אם לא...לכי על מישהי אחרת

לפי דעתי כמובן....למרות שנראה לי שהייתי שואלת מישהו אחר..

בעזהי"ת.

הנה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t353590#4308698

ובעקבותיו עוד אחד:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t354309

אם את אשכנזייה אז זה מומלץ מאד עד בגדר חובה.

אם לא אז פחות.

כל טוב.

יודע...

יודע מתי בדיוק תתחתן, עם מי, איפה..

ויודע למה זה יהיה רק אז, ואת זה אולי גם אתה תדע כשזה יבוא, מהר! אמן!

יה"ר מלפני ה' יתברך שתהיה בשמחה גדולה ושתמצא את זיווגך הראוי לך במהרה!!!

|מעודד| 

מלא מלא כוח!!

בהצלחה גדולה!

למה זה כ"כ קשה?

כי החיים שלנו מלאי עליות וירידות.

כי אחרי הקושי- באה ההקלה. וכגודל הקושי והציפיה- כן גודל השמחה שבאה אח"כ.

תנסה לרגע להתנתק מאיפה שאתה עכשיו ולהאמין בטוב שעוד יבוא- להרגיש אותו.

נכון הוא שווה את זה? את כל הקשיים, והנסיונות, והאכזבות, והכאב? 

נכון הוא שווה את זה?

והרבה תפילות.

גם על עכשיו- שהדרך תהיה קלה ויתר, שמחה יותר, מאמינה יותר.

וגם על מה שיבוא- שיבוא מהר, בנחת, בשמחה!

ב"הצלחה!!

פגשתי בחורה במוצא"ש, דברנו עמוק, שיחה מאוד מעניינת על מה שאנחנו מחפשים... יצאנו שנינו עם הרגשה שזה היה טוב ומתאים... כל השבוע דברנו ברוח הזה, וקבענו להיפגש הערב. ופתאום היום היא כותבת לי שיש לה תחושה שזה לא זה ולכן שהיא חותכת.

לא נורא,תאמין לי,אתה תמצא מישהי יותר טובה..

"הכל זה מלמעלה.."

והכל כתוב למעלה,

מי,מו,מה,אך,איפה,מתי..

    הכווול.

                המון ב"הצלחה

בכל תחנה בחיים שתמצאי בה את תרגישי חוסר. גם כשאת נשואה את תרצי עבודה טובה, ילדים, אושר ועוד... החוסר לא יסתיים.

אף פעם לא היה לי בעל - אז אין סיבה שאני ארגיש את החוסר הזה.......אם אני אדמיין איך זה יהיה כשיהיה לי בעל ומה יקרה ואיך יהיה וכמה  אני אהיה יותר מאושרת זה יהיה שקר ואני לא אצליח לחיות נורמלי את כל הזמן הזה שאני בלי בעל.

אז למה לי לדמיין?

שאלתי אותה: תגידי את רוצה כרגע מישהו, להתחתן באופן כללי?

אז היא ענתה: ברור רק שאם כל הזמן אני אחשוב על זה זה יהפוך לסיוט של החיים שלי, החוסר הזה יהיה לי כ"כ קשה עד כדי כך שיהיה לי קשה בכל דבר שאעשה בחיים בהווה ואני ארגיש תקועה בהכל.

מקווה שהצלחתי לחזק אותך באופן כלשהו........

לא מוצא חן לרגע, מעבירים ערוץ.

הלו, פתחת כאן קשר עם מישהו, הוא היה נראה לך,

אתם הולכת לבנות קשר שמבוסס על נאמנות..

אז מה עם פתאום לא בא לך.

מחזק את ידיך, נתקלת בתופעה בעייתית.

אכן, לא פשוט כלל כשיש פער בתחושות ושנמצאים בדמיונות.

אבל כנראה זה בונה אצלנו מדרגות בנפש שמכינות לקראת המטרה הנכספת.

אולי פעם נבין את זה. בעזרת ה'.

שתצליח במהרה לראות רק ישועות וטובות ולגלות את נסתרות דרכיו של אבאל'ה שלנו.

כדאי להתקשר לבחורה ולהגיד שלא עושים דברים כאלה, או להתעלם?

יכול להיוות שזה סתם שהיא חוששת מהלא נודע ואז צריך לתת לה את הנחת ולאט לאט יהיה בסדר.

לא מכובד,ולא יפה מצידך..

אם היא נפרדה כנראה היה לה סיבה,ולא משנה מה היא.

אתה.לא צריך להתקשר.

              שיהיה רק טוב

אני לא בא בטענה שהיא חתכה. זאת הזכות שלה. בכל קשר כולם חפשיים לחתוך מתי שהוא רוצה.

מה שהיה מגעיל זאת הצורה שהיא עשתה את זה: כל השבוע דברנו, עד כמה זה מתאים והכל, דברנו על דברים שנוכל לעשות ביחד, וכו...

עוד ביום שלישי בערב דברנו לקראת הפגישה של יום רביעי...

ופתאום ביום רביעי היא שולחת הודעה שהקשר זה לא מתאים לה. אם לא מתאים לה, למה כל השבוע היא אמרה לי שזה מתאים? ולמה לעשות את זה בשליחה הודעה? היא לא היתה יכולה לפחות להתקרשר ולהסביר לי?

אבל כנראה שהיא התיעצה עם כמה אנשים..ואמרו לה כל מיני דברים..ולכן דעתה השתנתה..

זו באמת לא צורה לחתוך ככה,

אבל עזוב,אל תחשוב על זה יותר מידי,זה סתם יעשה לך רע.

             בעז"ה עוד השנה נראה אותך תחת חופתך.אמן!

אוף!

בס"ד

שום דבר לא דפוק אצלך!

בכלל, בזוגיות [וכל מה שקודם לזה] אין "דפוק".

יש לא מתאים, לא מתחבר.

זה כמו פאזל.

אם יש שני חלקים שלא מתחברים, זה אומר שאחד מהם "דפוק"?

לא..

זה אומר שעדיין לא מצאנו את החלק שהכי מתאים להם בעולם...

זה יכול לקחת חודש, חצי שנה, עשר שנים...

אבל בעזרת ה' ובהשתדלותינו, זה מגיע.

תפילות...

חלום יקר, קבל את הערכתי הכנה על כל המאמצים. זה בכלל לא מובן מאליו.

שה' יתברך ישלח לך את הטוב ביותר המגיע לך [ואולי אפילו טיפה'לה יותר..].

הביצה.

מה, אין חמץ לחסל יותר?

הצלחת לכתוב הודעות יותר לא קשורות מההודעות שלי.

עלי והצליחי.

עכשיו את מוזמנת לקפוץ גם אליי לנקות

זה לא כ"כ רחוק...

רק תגיד לי איפה אתה גר??חחחחח

יום שישי זה יום לבית ובשבת לא עובדים.... אז נחשוב עליך ביום ראשון וחוץ מי זה עם לא נעים לך מבנות אני יודעת מי יכול לעזור לך עם מנקים

לשמור על הגוף שלך כמו שאת מצווה גם לשמור על הנשמה !