כאילו- 100% שזה זה. שהוא הבחור... (או שהיא הבחורה..)
יש דבר כזה שאין ספקות?
כאילו- 100% שזה זה. שהוא הבחור... (או שהיא הבחורה..)
יש דבר כזה שאין ספקות?
גדולים יותר וגדולים פחות,אבל יהיו.
אומר שגם אם היה לי ברור שזה הוא - ושהולך להיות לי הכי טוב איתו בעולם, אין 100%.
ואם מישו אומר לך 100%, כנראה שהוא לא באמת נכנס לזה עם עיניים פקוחות...
זו דעתי
בחיים אי אפשר לדעת!! יש דברים שלא יודעים אלא רק אחרי שמתחתנים!
לפעמים מצליחים להתמודד איתם ולפעמים לא.
לכן צריך לבחון את האדם כמה שיותר ובכמה שיותר מצבים, לראות איך הוא מתמודד.
זה יכול לתת לך נקודות חדשות למחשבה!
בכל מקרה גם אם את ממש בטוחה..תמיד תהיה בלב איזה נקודה קטנה שאומרת לך אולי זה לא הוא???...
בהצלחה רבה!!
זו רק ההתחלה של מים עמוקים
לאן לשאוף...
ב"ה
ואם נגיד שהאין סופ = הקב"ה הוא השלמות =100%
לכן גם תחום המדעים המדיוקים הוא מה שה' נותן לנו להבין שזה לא תמיד 100%....
1. הציעו לי מישו ונתנו לי טלפונים לברר עליו, זאת שהציע לי לא מכירה אותו אישית ונתנה לי יותר פרטים "טכניים". אין לי כ"כ ניסיון בהצעות מהסוג הזה, אז איך זה עובד- מקובל שאני אתקשר לאותם אנשים לברר?
2. אני לא סגורה על זה שאני בכלל פנויה כרגע נפשית לקשר (אבל זאת הרגשה שיכולה להמשיך גם עד גיל 40...) , ואני נכנסת ללחץ רק מהמחשבה על זה. מצד שני אני אומרת אם הקב"ה זימן לי משהו (וזאת שהציעה לי היא אישה עם רזומה רב מאוד בתחום) אז אולי כן לעשות מאמץ?
מקובל בהחלט להתקשר ולברר.
ותבררי היטב, ותשאלי את השאלות הנכונות, ותדעי לקחת כל דבר בפרופרוצייה (טוב די לעצות
)
מה זה אומר שאת לא פנויה?
אם את לא מוכנה לנישואין, או לקשר רציני שיוביל לזה, אז אל תצאי, חבל עליך, ובמיוחד חבל עליו. וגם חבל על הזמן של השדכן.
להיכנס ללחץ - זה שיא הטבעי, היכולת להתמודד תוכיח לך שאת בוגרת מספיק בשביל המה שהעתיד צופן לך. ולא יזיק לנהל שמוס נחמד עם אימא, רבנית, או חברות טובות.
אל תעשי מאמץ אם זה לא קשור אלייך עכשיו. כבר אמרתי שזה עלול לפגוע בכול המעורבים. לדברים כאלו נכנסים רק כאשר מוכנים.
אם את סומכת על השדכנית, אז זה יפתור את הבעיה שאליסף העלה- הצעה על סמך טכני בלבד.
שיהיה בהמון בהצלחה!!!
סליחה על השאלה המטומטמת, אבל אני מפחדת לעשות פאדיחות, יש כ"כ הרבה כללים לא כתובים ולכו תדעו למה מתכוונים...
אני יודעת שיש כאלה שקודם שואלים ת'בחור ואם הוא מסכים אז שואלים ת'בחורה.
היא לקחה ממני טלפונים של חברות ובמקביל נתנה לי טלפונים של חברים שלו- אז זה אומר שהיא לא נוהגת בשיטה הנ"ל, נכון? ז"א, שאני לא צריכה לחכות לתשובה ממנה, אלא כשיש לי תשובה לחזור אליה, כן?
הרי יש פה מצב מיוחד. את מודעת אליו.
נדמה שאת רואה קצת בעייתיות בו.
אז את צריכה להבין פה כמה וכמה דברים. למשל ממה הוא נובע, האם זה הבחורים או שזה את, וכו..
מצד אחד את צריכה לעבור את התהליך הזה בעצמך, בתוכך.
ומאידך, טוב תעשי שתשתפי, תתייעצי, ותני לאחר לחוות דעה.
אני לא יודע מי האדם המתאים אצלך, אני לא יודע מי מכיר אותך, את הדעה של מי את מכבדת, ואיזה אדם ראוי ומתאים לאתגר קיים אצלך בעולם.
לפעמים ההורים, המשפחה, רבנים או דמות חינוכית, ולפעמים פשט חברה טובה.
אבל יש פה שאלות שאת צריכה לשאול, וטוב תעשי שגם תעני עליהם, ותסיקי ותפיקי מה שנכון בשבילך.
באמת אנשים צאו מהסרט!!!!יש דבר כזה שנקרא מציאות!!!!
נכון המציאות זה לא כמו סרט היא הרבה יותר קשה...מסובכת ודורשת עבודה... אבל זה עדיף מאשר סרט... כי סרט זה חלום זה לא אמיתי!!!ומציאות הרבה פעמים יכולה להיות יותר טובה אם עובדים מתאמצים ומזיעים אפשר להגע למקומות שאפילו בסרט לא חלמנו שזה יקרה...וזה אפילו יותר טוב כי אנחנו עשינו את זה... אז יאאלה אנשים צאו מהסרט וקדימה לעבודה!!!
נקרב את הגאולה 
אלוהים הוא הבמאי והאת השחקנית הראשית
ברוךשאחרונההוא קרבי מורעל -
צריך לשמור מרחק. ![]()
לגבי אופי השרות- השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול היא "למה הוא שירת במסלול הספציפי הזה?"
יש הרבה מסלולים: הסדר, ששסדר, בן גרעין, שלוש שנים, נח"ל חרדי ועוד....
לכל מסלול אופי ומשמעות ולכל אחד סיבה שונה לבחור במסלול כזה או אחר.
לגבי פרופיל- יש חלוקה בין פיזי לנפשי והיא גדולה מאוד! לרוב כלל המידע יהיה חסוי (סודי רפואי).
פיזי: יש הרבה "ליקויים" פייזים שלא יפריעו בכלל, כגון, משקפיים, פטור מלבישת נעליים צבאיות, פטור
מעמידה על הראש ועוד אלפי פטורים ו"סעיפים" שלא מפריעי באמת לתפקוד היומי באזרחות, לצד
אלה יש בעיות רפואיות אחרות שלרוב קשורות בבריאות אמיתית כגון בעיות עיכול ופריצת דיסק.
ושוב, צריך לדעת לשאול מה מקור הבעיה/ מגבלה, בעית מוטיבציה שבגללה הוא הוציא פטור
(לדוגמא: הרבה חיילים מוציאים פטור מנעליים צבאיות סתם כי יותר נוח ללכת בנעליי הרים
אמתיות...) או בעיה אמיתית שתשפיע על תפקוד יומיומי גם אחרי הצבא.
נפשי: גם כאן יש חלוקה בין בעיות קשות שלרוב לא יאפשרו שרות בצ"ל לבין בעיות "קטנות" שלרוב אין
בהן הרבה מן האמת (לדוגמא: חייל שגורש/ היה פעיל בתחום לרוב יקבל סעיף/ הערה נפשית על
כך שאין לשלב אותו בפעילות פוליתית מחשש ל"ניגוד אינטרסים".) יש הרבה סוגים שונים של בעיות
נפשיות שלאו דווקא קשורות לצבא, מאוד מומלץ לברר את מקור הבעיה.
לגבי התפקיד: יש אלפיי (אם לא יותר) תפקידים בצבא כל תפקיד אפשר לבצע בצורה מעולה סבירה או גרוע...
יש המון פרטיים "קטנים" שמשפיעים על ביצוע (מוטיבציה לביצוע) התפקיד, ממפקד ישיר ועד שיבוץ
כללי, יכול להיות שהחייל הוא לוחם על בכל נשמתו אבל הוא נפל על מפקד גרוע שהוציא לו את כל
הרצון לשרת.
ככלל מומלץ לברר את התפקיד בו הוא שירת ולשאול אח (או כאן) מה משמעות התפקיד, אסור לשכוח
שלא כל אחד מגיע לתפקיד שהוא הגיע אליו מאותה סיבה!!
למרות שנהוג (ובצדק!!) לראות בלוחמיים עם יותר משובח אין הדבר מוריד מערך שאר המשרתים!!
ושוב בפעם המיליון, השאלה היא למה? למה הוא קרבי או לא קרבי...
לסיכום: לתפקיד ושרות הצבאי יש משקל עצום על התגבשות האופי ודרך חיים של כל אחד!!!
רק צריך לדעת "לקרוא נכון את המפה" וזה לא כ"כ קשה...
מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר בשאלות שאת צריכה לשאול...
את מוזמנת להעלות פרטיים כלליים בלבד (ע"מ לא לפגוע בבטחון המדינה או בפרטיות שלו) כדי לקבל דעה...
אבל אני ממש עייפה אז לא קראתי..
בעיקרון אני לא חושבת שזה מדד לכלום. יש כל מיני סיבות לפרופיל נמוך.
אבל מנסיון אישי כן לפעמים יש בעיה נפשית או בריאותית.. לפי דעתי כל מקרה לגופו.
בהצלחה 
זה בדיוק מה שכתבתי!
רק שהסברתי מה הסיבות שבגללם לא מחייב שפרופיל נמוך הוא בעיה...
מה צריך לשאול בכל תחום...
והכי חשוב הדגשתי שכל מקרה לגופו!!!
סטיגידישבעזהי"ת.
הוא רק הסביר לה איך זה עובד בצבא, מה גורם למה.
את הנ"מ היא תעשה בעצמה...
זה לא נראה ככה...
אליסף,
לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...
ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)
לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום. לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מפ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי בלגבי התפקיד שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)
מעולם הגוב...
סליחה פשוט משם הדוגמאות יותר מובנות לכלל הציבור, לענ"ד.
תתעלם מהדוגמאות!! אחר הכל לא אמרתי אותם כדי לחרוץ שזה טוב מזה! אלה להפך!!!!!
רק נתתי שאלות וכיווני מחשבה, אבל ממש לא כתבתי ככה או אחרת...
והבאתי את הדוגמא של החובש כדי להדגיש עד כמה אסור להגיד "אהה הוא הסדרניק הוא לא עשה צבא באמת" או "הוא עשה 3 שנים אז הוא מטורף"
חוץ מלומר (וזו דעתי ימות העולם) שיש מה ללמוד מעבר צבאי (לכאן או לכאן) לא קבעתי אף עובדה, רק ידע..
. אין בעד מה..רחלקה
רחלקה
וופל אמריקאי
שושנהאלהתאמה לשירות צבאי ונשואין אינם שירות צבאי.
רק במקרים מעטים יש לכך קשר עם התפקוד היום יומי של האדם.
אליסף,
לא אמרתי שצריך לשפוט רק ע"פ השרות, ישנם סוגי השפעות שונות לטווחיים שונים...
ללא ספק שרות של מ"כ קרבי שמוביל כיתה לבד במעצר לילי באמצע שומקום יושפע יותר מהשרות מאשר הסדרניק שהיה מש"ק ד"ת בבא"ח... הסדרניק חובש ששרת בעופרת יצוקה (היום יהיה בערך בן 24.5) ואסף גופה של חבר שלו שהתפרקה יושפע יותר ממ"כ ששרת שלוש שנים בבא"ח (טירונות+אימון מתקדם, מכים מוקדם, מ"כ טירונות אימון מתקדם, סמל טירטנות אימון מתקדם, חפש"ש)
לדעתי לא הגזמתי כשכתבתי שיש השפעה עצומה על המשרת בתפקידים מסוימים והשתדלתי להביא את השאלות שצריך לשאול בכל תחום.
לא הגזמתי מהסיבה שלא קבעתי עובדות (קשר מ"פ הוא שפיץ!) אלה הבאתי את הכיוונים שצריך לחפש בהם תשובות (והדגשתי ב"לגבי התפקיד" שצריך לבדוק כל מקרה לגופו כי יש דרכים שונות לבצע כל פקיד..)
נמרוד,
ברור שהפרופיל הוא רק מדד צבאי, הדגשתי את זה בכל סעייף וסעייף, עם זאות אמונה שאלה לא רק עד כמה הוא מדד אלה גם מה אפשר ללמוד מהפרופיל / שרות צבאי? השאלה הייתי סמויה אבל נשאלה...
לא כתבתי נחרצות "פרופיל 97 הוא חתן מעולה! אל תצאי עם מישהו שיש לו קה"ס 52!" רק פרטתי מה אפשר ללמוד משאלת השאלות הנכונות, הדגשתי שרק במקרים מעטים הבעיה של הפרופיל משפיעה על תפקוד יומיומי!
סליחה עם היה נשמע שפגעתי או המעטתי משרות צבאי כזה או אחר!!!
לא הייתה לי כל כוונה לעשות דבר כזה, רק לפרש מה אפשר ללמוד מהשרות, מה "השאלות הנכונות" ומה משמעות התשובות...
(גם מי שלא שרת צריך לשאול "למה?" "על איזה סעייף?" 21 נפשי? 24 חוסר התאמה?)
הכן עצמך.
ישבתי באוטובוס וגלגלתי את הסוגיה כאן בראש, ואני חולק.
נתחיל: "חלק א'"
ש. איך מקבלים פרופיל?
ת. פיזית - בדיקות פיזיות. נפשית - כל מקרה לגופו (זה כולל מספיק בלופים בכדי לא לקבל מעמד של אמין).
אופי שירות:
1. נורמה - גדלת בעולם שבו דוחפים אותך לסוג כזה או אחר של שירות.
2. רצו אישי - שריטה, או השפעה חיצונית שגרמה לך לרצות את אותו התפקיד.
3. ראית ערך בתפקיד ספציפי, או חשבת שתפקיד מתאים לך.
4. הצבא זרק אותך לשם
ש. כמה ייחודי התפקיד?
ת. כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים (למשל - לא להיות מסומם)
פרופיל מאוחר:
ש. שינו לך את הפרופיל במהלך בשירות
ת. פיזי - בעיה חדשה שהתגלתה, או בעיה שהצבא גרם לו. נפשי - בד"כ זה נובע מסבל מוגבר שגרם לך לרצות לעוף משם - בכל תירוץ. (האדם יודע להתמודד טוב עם סבל, אך לא סבל שלא מוצדק בעיניו, הוא אינו מזוכיכט)
סתם כך - כל מקרה לגופו.
נסיק
ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם?
ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום.
חלק ב'
בפסיכולוגיה כל מקרה לגופו, נובע ישירות מתורת ההכרה.
אין נפש אחת דומה לחברתה ואין נפש אחת מושפעת באותה צורה מאותה חוויה מחברתה.
הבאת לדוגמא מ"כ שמוביל את חייליו למעצר בכפר ערבי - יש אנשים שחווים את זה בצורה הכי מוחשית כל יום בראיית סרט, בדימיון. יש אנשים שחיים בסרט, יש אנשים שחיים במציאות שדומה לסרט, יש אנשים אדישים וכו וכו וכו
בעוד שיש אנשים שזה מדגיש אצלם את הבגרות, יש אנשים שזה שובר אצלם את חומת הערכים, וגורם להם להיות אלימים, לפעול באלימות, לאבד את הרגישות לחיי אדם או להכאיב לאחרים. ויש אנשים שסתם נהנים מהחוויה ואדישים לה נפשית. ויש עוד מליון אפשרויות.
הנפש זה דבר מורכב. כל נפש שונה לגמרי מחברתה. כל נפש מושפעת מאותם הדברים עצמם, בצורה שונה ואף קיצונית מחברתה. ואין שום מדד חיצוני שבעולם שיכול ללמד אותנו את הפרט הכי קטן על הנפש.
הניסיון ללמוד מאופי השירות או מהפרופיל, זה כמו ללמוד על האדם דרך ציוני הבגרות שלו או צבע השיער.
אפילו בדברים שדורשים קצת יותר ביטוי של אישיות כמו בגדים או מקצועות לימוד, ישנם כל כך הרבה משפיעים חיצוניים, שהם מעקרים את כל הבחירה החופשית של הנפש גרידא.
לו האדם היה בודד בעולם, באינקובטור, מרוחק מהחברה, ההורים, המשפחה, החברים, התרבות, וכל דבר אחר, אולי ואולי היינו מצליחים ללמוד משהו על נפשו דרך מדידות.
כאשר חז"ל ניסו לתאר לנו אישיות של בן אדם שאינו יכול לחזור בתשובה, וזיהויו על ידי מדידות חיצוניות, המסקנה היתה שאדם כזה בכלל לא קיים, וכל אחד יכול לחזור בתשובה. ואליבא דסוברים שקיים- נו לפחות זה היה חז"ל שקבעו את הגדרים ההלכתיים, שמשקפים את רצון ה'.
למסקנה:
פגשת אדם שחי בישראל, והוא היה בצה"ל, ראי מה זה עשה לנפש שלו, מה זה עשה למידות שלו, לאישיות שלו. אולי זה השחית חלקים ממנו, אולי זה ביגר אותו, אולי הוא בכלל היה אדיש לזה והיה מנותק מהחוויה. אבל כמו כל דבר אחר שהוא עבר בחייו, ראי איך זה השפיע עליו, ואיזה מוצר את מקבלת. ולא! אין שום חוקים כאן, אף אחד לא יוכל לעזור לך. ולא תוכלי להשוות את זה לשום אדם אחר. את מקבלת נפש, את מקבלת אדם, יש לו היסטוריה שלימה שהביאה אותו למה שהוא היום, ויש מליון משפיעים, ואין לדעת מה השפיע, ואיך זה השפיע, אבל הוא הושפע, הרי זה מה שהופך אותו לעצמו.
שלוות עולמים, יכול להיות שתקרא את הדברים ותגיד שאנחנו לא חולקים, יכול להיות. יכול להיות שתחשוב ההיפך. מה שכן, אני מביע פה את דעתי, ושש לדיון. לא כיוונתי לפגוע או דבר, הכול כחלק מהדיון.
אין השתחוות אז קבלי מלך[ה]!!
קבל
. וזה לא רק בצבא- זה קשור לכל דבר שקרה לנו בחיים. שום דבר לא משפיע על שני אנשים באותה צורה.
(צדיקה- קבלי גם
כי ביקשת כ"כ יפה..)
אז קבלי
.
יש בוחן פתע בשבוע הבא!
הציון לתעודה..
אם את לא מוציאה 100- אני לוקחת את הסמיילי בחזרה!
התכוונתי לשאול איך את מוסיפה את הסמיילי המשתחווה לתגובה,
כי לי אין אותו בין הסמיילים...
יומטוב =]
בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה,בבקשה....
ועם חיוך מתחנף?
...
במכלול הדברים לא חידשת או חלקת, אבל אני מתקשה להבין את הקשר הרציף לשאלה של אמונה...
ולגופו של עניין,
" נתחיל: "חלק א' ש. איך מקבלים פרופיל? "
תימצתת את השאלה שלה אבל לא ענית, ע"פ הבנתי היא מחפשת דרך להבין את משמעות הפרופיל וכו' ולא את הקביע הבנאלית של כל מקרה לגוף, מה שכבר פרטתי שם^שם^ בראש השרשור.
" ש. כמה ייחודי התפקיד? " וקבעת ש "כלל לא, משום שמאות אלפי אנשים משמשים בכל תפקיד, ותנאי הקבלה הינם בסיסיים", בלי לגעת בדעתי עדיין , באמרה הזו אתה סותר את כל חלק ב' בדבריך שכל ענינו (ע"פ הבנתי) היא לחזק את היופי שבהיותנו כ"כ שונים, את היות כל אדם מושפע בצורה שונה...
אם כך, אייך יתכן לומר על שרות צבאי, שלכולי עלמא מורכב ממאות דקויות שמשפיעות על כל אחד בצורה שונה, איך ניתן לקבוע שהוא משפיע על כולם (ואף אחד) בוזמנית באותה צורה?
" ש. מה ניתן להקיש לאזרחות, לאישיות, לאדם? ת. כלום, לגמרי לגמרי כלום. " מה? מאיפה החשיבה הזו? (סליחה על התקיפה, אבל יש עוד) אם כל נפש מושפעת אחרת, ונזכור שאמונה שאלה מה אפשר ללמוד/ משמש כמדד, אז איך תקופה כ"כ קשה, בונה, שוברת ומלחיצה בחיי האדם יכולה להחשב לכלום? ועוד לפני חלק ב' שכל ענינו, ההשפעה הנבדלת שכל אדם חש ממאורעות דומים, אז איפה הצדק בדברך?
לומר שהשרות הצבאי לא משפיע על המשרת (מה שהשרות לא יהיה) היא אמירה ריקה! אם שנת שרות לאומי משפיעה על בחורה אז שנה ו4 (או 3!!) של שלילת חופש ואתגרים נפשיים ופיזיים לא תשפיע? אז אין מה להקיש? ברור שיש!!!
השאלה הנכונה היא, איך אפשר ללמוד מרצף השרות של החייל לאזרחות?
והתשובה אינה באה ברגע, התשובה בנויה מרצף של תתי שאלות, את רובן פרטתי בראש השרשר ^^.
צריך לזכור שייתכן ואחרי ברור מעמיק יתברר שהוא לא הושפע מהשרות, אני לא מאמין שיש אדם כזה אבל גם זו אפשרות..
לגבי חלק ב',אני לא מרגיש צורך להגיב עלייו כי הוא כל מה שכבר אמרתי בראש השרשר רק עם יותר נגיעה אישית.
חלק ב' לא חלק על דבריי בכלל, אבל הוא חולק על רוב מה שכתבת בחלק א', כך שבאמת לא ידעתי לאיזה חלק להגיב..
סליחה אם תקפתי את חלק א' של דברייך אבל הדרך שכתבת פשוט לא אפשרה אחרת,
מקווה שתבין את הסתירה שבדברך, לי היא הייתה חדה מידי.
והכל במסגרת דיון אז תרגיש חופשי לכתוב ![]()
תודה לכל המגיבים ממש החכמתי ונעזרתי ... זה היה מאוד חשוב לי .
תודה מיוחדת -" לשלוות עולמים " , כל תשובה תשובה , ויפה ששמת לב גם לרובד הסמוי ... צדקת !!!!
וקונקרטי יותר : מה תפקידו של מש"ק דת ? ( נראה לי שגם קיימת בעיה רפואית , אבל הברור אצל חבר'ה היה ממש תמונת אילוסטרציה שכל קשר בינה למציאות הינו מקרי ביותר ואני יודעת לחפור !!!!! האם לשאול אותו ישירות למרות שזו רק פגישה רביעית ? )
המשך שבוע מעולה לכולכם !!!!
א. שאלתה של אמונה היא היחס הנכון לפרטים הטכניים שהצבא מייצג. פרופיל, תפקיד, ואופו שירות- מה זה אומר על האדם. אני עונה תשובה טכנית בתיאור של הצבא. ואני עונה תשובה נפשית, בתיאור של האדם.
ב. היא שואלת אם יש משמעות - על ידי התיאור של הצבא- אני מסביר שאין משמעות.
לא רק שכל מקרה לגופו, אלא שבאמת גם אין משמעות. לא שלא יכולה להיות משמעות, אלא שאין משמעות בראייה של חברה. רק כאשר נביט דרך עיניו של החייל, נוכל לגלות את המשמעות המיוחדת עליו לפי חוויותיו. וזהו ההבדל.
ג. אופי התפקיד אינו הופך את האדם למיוחד, אלא האדם שעובר את התפקיד - יכול להיות מושפע ממנו בצורות שונות, הן חיוביות והן שליליות. התפקיד עצמו לא אומר כלום על האדם (בראייה חברתית), ואילו בראייה (אישית-פרסונית), האדם יכול להיות מושפע מחוויה שהוא עבר (כמו שירות בתפקיד).
ד. השאלה היתה"מה ניתן להקיש?" הווי אומר - מה אני יכול ללמוד על אדם- על היראת שמיים שלו, על האישיות שלו, על המידות שלו, על ההתנהגות שלו, על הנפש שלו, מהשירות הצבאי שרשום שהוא עבר?
והתשובה - כלום. למה כלום? משום סעיף ב-ג.
ה. אולי אנחנו חולקים בניסוח. אבל השאלה היא מי זה האדם הזה שעבר גנון, בית ספר, תיכון, ישיבה, וצבא? (וכל ארוע אחר בחיים שלו). מי זה? מה זה? איזה מידות יש לו? איזה יראת שמיים יש לו? איך הוא מתנהג? מדבר? חי? וכל שאלה אחרת שנוגעת למהותנו וחיינו.
כאשר מישהו אומר שהוא שירת בצבא, בלי קשר לאופי התפקיד - אז זה עוד פרק בחייו- האם הושפע? ואם כן איך? לטובה או לרעה? האם נהיה גס רוח או עדין נפש? האם נהיה בהמי או אדם? ואני בכוונה תחילה שואל שאלות כאלו כאן. אנחנו לא יכולים ללמוד כלום, אותה בחורה תצטרך לשאול שאלות טובות בשביל להבין מי האדם שלפניה. שום פרט טכני לא יעזור לנו לקבוע את הדבר הקטן ביותר על האדם, אין בתורת הנפש שום הגדרות שכוללות פרטים טכניים צבאיים.
ו. ההבדל בין החלקים. ההסבר מופיע בסעיף א'.
אך אחדד קצת. פסקה א' עוסק בצבא, בניתוח פרטים טכניים והניסיון ללמוד מהם על האדם, הפרטים הטכניים של הצבא עקרים מאנושיות, ולכן אין להם מה ללמד אותנו.
פסקה ב' עוסקת באדם כאדם, על האדם כנפש חיה, על פנימיותו. אפילו אם הצלחנו לקבוע שכולם נמצאים תחת לחץ(או פרט טכני כזה או אחר) - ההתמקדות באדם של פסקה ב', תראה לנו- שזה עדיין לא אומר לנו כלום, מהסיבות שמניתי שם (למשל שכולם מגיבים אחרת).
למסקנה:
1. הצבא אינו מדד לכלום. והשימוש בו כמדד יביא להרבה עוול מסיבה זו.
2. גם אם נקבע דברים אחידים שכולם עוברים - הרי כולם עוברים אותם אחרת, ולכן זה גם לא עוזר.
3. השאלה היא - מי האדם הזה? וזו שאלה שניתן לענות רק כמקרה לגופו.
4. אם יש אירוע שעבר (וזה נוגע לכל ההיסטוריה שלו- למשל באיזה משפחה הוא גדל), אז לראות מה זה יצר ועשה אצלו.
נדמה לי שתעשי בחכמה שתדברי איתו על השירות הצבאי שלו.
הפן הרפואי שלו - אם יש לו בעיה כזו אחרת, היא חשובה, וכמו כל בעיה רפואית- יש מספיק דיונים מתי מספרים ואיך. ואולי כדאי לך לחכות שהוא יספר לך, כאשר הוא ירגיש מוכן, לפחות בשלב מוקדם שכזה בקשר.
לעומת זאת, הרבה יותר חשוב, וטוב תעשי להבין מה הוא עבר שם בצבא, ואיך זה השפיע עליו. הנפש יקרה לא פחות מהגוף. וטוב תעשי שתשמעי ממנו את חוויותיו והתרשמויותיו מהצבא ומעצמו.
מש"ק דת - זה תפקיד שהבסיס שלו זה שירותי הדת בבסיס. זה כולל סידור בית הכנסת, דאגה לתפילות, הורדת ספרי תורה לשטח, מסמכים לפטור זקן לדתיים, בדיקת העירוב, ארגון שיעורים, וכו וכו זה הראש.
ישנם שלושה דברים שמתווספים על זה:
1. לפעמים הם משגיחי כשרות.
2. יש להם הרבה זמן לשבת וללמוד.
3. מההיכרות שלי, יש להם פוטנציאל לעשות הרבה דברים גדולים ולמנף את התפקיד למשהו באמת יפה וגדול. וזו כבר החלטה אישית של כל נושא בתפקיד.
אני סה"כ מביא כמה נקודות, הם לא בהכרח נכונים לגביו.
אבל בגלל הדברים שאמרתי בתחילת התגובה, חשוב שתשמעי את הדברים האלו ממנו, ואך ורק ממנו.
חובה לקרוא ולהעביר הלאה לכל הרווקים והרווקות בנמצא...
בס"ד
תאריך: 15/07/10
אהבה זה לא כל הסיפור...
שוב אני סוגר את הטלפון אחר שיחה
עם ידיד שנשאר בביצה
שיחה תקופתית קבועה עימו
בהתלבטות לגבי הבחורה התורנית
שקוע בחרדות האם להמשיך את הקשר ?
האם זה מתאים ? .
ושוב עולה עוד מגרעת
ועוד נקודה בעייתית
ועולה זכר החברה המיתולוגית
זו שזרק לפני חמש שנים
מחוסר התאמה עקב צעירות או חוסר דתיות
ומאז התחתנה לפני שלש שנים
ברור לו כי עשה אז את טעות חייו
ולו רק היתה לפניו כעת ברור שהיה מוצא את העוז להתחתן עימה
ומוצא עימה את אושרו .
ואני רואה כיצד הבחורה הנוכחית מתפוגגת לה
ויודע בבירור כי מחר או עוד שבוע
תצטרף עוד אחת למועדון שבורות ליבו ...
וכך השיחות האלו עולות וחוזרות מפעם לפעם
ואני כאחד שהיה במצבו מבין לליבו
חש את חרדותיו מטעות
את הפחד להשאר תקוע עם מישהי לא אהובה
לבלות את שארית ימיו בהרגשת החמצה
שאילו רק היה אוזר קצת סבלנות
היה מקבל מישהי מושלמת
יפה, דתיה במידה הנכונה, שמחה וחכמה
ובעיקר מישהי שהלב פועם איתה
ולא מפסיק עד סוף החיים .
וכך חולפות להן השנים וכעת גם בסוף שנות השלושים לחייו
השמות מתחלפים, בחורות באות והולכות
אך האמירה נשארת בעינה .
וכאן אני חייב להגיד לך ידידי : סוף .
הגיע זמנך לגמור את הסיפור ופשוט להתחתן כך .
סביר להניח שאם לא מצאת את אהבת חייך עד גיל 40
כבר לא תמצא אותה
כי יש לך בעיה עם המושג הזה, עם התחושה הזו
תצטרך כנראה להשלים עם זה
תדע שיש לך איזו נכות רגשית
ופשוט תלמד לחיות איתה
זה לא נשמע כל כך רומנטי
לא תואם הרבה תסריטים שרצים לך בראש
אך החיים הם לא תמיד סרט הוליוודי
תשאל כל מיני אנשים שחיים פרק ב '.
אפשר להגיע לחיים שמחים ובטוחים גם בלי ההתעוררות
הזו .
קשה לך לראות זאת אך יש כל כך הרבה דברים שתרוויח בנישואים
ששווים לא פחות מסערת הנפש הזמנית בהתאהבות .
קודם כל יהיה לך מקום .
יהיה לך בית , בית שלך
שהמשמעות העיקרית שלו תהיה בשבתות
יהיה לך מקום בו תדע שתמיד אתה יכול להיות בו בשבת
במקום המתח המתמיד של סוף השבוע היכן לשבות .
המתח שמפרק אותך בכל חמישי ושישי .
מקום בו סעודת השבת
תתנהל לפי טעמך
באוכל ,בזמירות ,בדברי תורה או בכל סגנון שתרצה .
ולא לפי הטעם של חבורת הרווקים שהתקבצה לידך .
והבית הזה יהיה גם משענת
מקום קבוע לחזור אליו באמצע השבוע
לארוחת ערב שקטה עם האשה
להתאוששות מיום עבודה .
גם אם דחפי העשיה הלימוד או הבילוי
יוציאו אותך שוב בערב
תראה שעם הזמן לא תוותר על זמן רגיעה זה .
ויהיה לך אופק כלכלי
תהיה מטרה לחסכונות
ופתאום תחשוב ברצינות לקנות דירה
ולא לכלות כל כך הרבה כסף בשכירת דירה
כפי שאתה עושה שנים .
ויהיה לך מקום וקהילה בה תבחר לקנות את הדירה הזו
ותוכל להשתלב בהם
לתרום לקהילה הזו ולהרגיש בה משמעותי .
משמעותי מעבר לשעות העבודה
בה גם היום יש לך מעמד
אך מעבר לה – כלום .
ומעל לכל - יהיו לך ילדים
ילדים שלך
נשמות קטנות שנתונות בידיך
לאהבה לפינוק למשחק לחינוך ולהדרכה .
לחנך אותם בצורה יותר טובה ונעימה משחונכת
ולתקן את הטעויות שעשו הורינו .
ואל תקשיב לקיטורים על הקשיים בגידול ילדים
נכון יש כאלו
אך אני מכיר אותך
אתה תהיה אבא מצויין ומחנך מעולה.
וכל שנות העבודה האישית שלך
יתבטאו בקשר שלך עם הילדים
ובחינוך המעולה שיקבלו ממך .
אז נכון אתה מוותר על חויה מאוד מרגשת
התאהבות כמו בסרטים
עם ניצוצות וברקים
אך שווה לוותר כל כך על החוויות האלו שמניתי ?
הם לא שוות לפחות לחויה הזאת
שביננו לא בטוח שתגיע בגילך ?
די ברור שלא תגיע ...
האם הן לא שוות יותר ?
לא עדיף לחוות חויה אחרת גם אם פחות עזה
בכל הזמן החולף הזה ?
ובטח אתה שואל אותי כעת
עם מי להתחתן
את מי לבחור מכל השלל שלפניך
והאם לא את הבאה שמעבר לפינה .
ואני אומר – קח את הבחורה
שהכי נוח לך איתה הכי ביתי
הבחורה שבמקרים שאתה רוצה להשאר לשבת שקטה
ללא אורחים ורעש אתה קורא רק לה
שהיא החבר הטוב שלך
וכששואלים אותך עליה אתה רק מפרגן
אך מסביר שהיא לא בשבילך
בשביל קשר כזה דווקא היא מאוד בשבילך
ותתפלא היא מאוד מעוניינת ...
אחרת לא היתה מתמידה עימך .
ויש עוד דבר ...
אחרי תקופת הסתגלות
שתיקח אולי כמה שנים
אחר שתשלים עם רוע הגזירה
אחר שתדע שאתה בתוך הקשר
ותהפוך את המחשבה מאיך להמלט ממנו
לאיך לשפרו ככל האפשר
פתאום תגלה שיש הרבה אושר בדרך הזו
גם אם אין בה ניצוצות
ויום אחד כשתשב עם האשה אחר יום עבודה
אחרי נקיון וסידור של הבית
ותצפו יחד בילדים הישנים
או תאכלו ארוחת ערב שקטה
עוד יפלט לך גם איזה משפט רומנטי חלילה
בסגנון " היה שווה
אני אוהב אותך " .
כבר כמה שנים
האם צריך לאהוב מישהוא כדי להתחתן איתו?
האם צריך רגש בכלל?
או שמספיק רק עין טובה ורצון לעבוד על קשר? (כדברי הרבנית אהובה צוקרמן)
שאלה שאלתית ביותר...
והיתה להם על הפרצוף הבעה של
'איך עשינו את הטעות הזאת?'
אני12345לא באמת אנחנו תמיד מושלמים... לא תמיד אנחנו איזה אמא מושלמת או אבא מושלם... זה לא הולך ככה..
לא תמיד כשמגיעים הביתה מהעבודה/ ישבה הבית שקט והכול מסודר... חיי זוגיות זה לא חיים וורודים!!! ובכלל קשר נשואיים הוא לא קל... וחינוך ילדים עוד יותר!!! אבל אנחנו רוצים את זה בכול זאת כי חיים לבד הם לא חיים הם חצי חיים... זה למה...
כאלה שמתפרפרים.
אבל זה לא לא מדבר, לדעתי, לרוב החבר'ה. יקראו להם ביצתיים או איך שבא לתאר ת'מצב שלהם- הם דווקא רצינים עם הרצונות שלהם וכל מה שנכתב במכתב בתיאור העתיד כנשוי- לא מגלה להם את אמריקה.
בס"ד
יש הרבה מן האמת במה שאתה כותב..
אבל עדיין-אפשר לגרום לנינוצות גם בגיל הזה לא?!
כואב כואב כואב...
קיבלתי את זה במייל והחלטתי לשתף...
כי אני חושב שזה ממש נכון..
(לפרטים נוספים: נתיב אהבת השם ועוד כמה נתיבים שם במהר"ל)
אני מסכימה עם המכתב שצוטט לעיל בעירבון מוגבל מאוד-
הוא מדבר לאנשים בני 30-40
ל-א לאנשים בני 20-25-27 !!
כן נישואין מושתתים על אהבה
"ואהבת לרעך כמוך" זה מצוות עשה לא סתם מימרא מוסרית, והרע הראשון\ה זה - הבן\ת זוג של כל אדם.
אז יש מצווה- לאהוב.
זה לא אומר שחייבים להתחתן עם זיקוקים בעיניים וריחפון עד לעננים
אפשר להתחתן עם ידיעה שקטה ושמחה- היא\הוא שלי. וטוב לנו
חברה הגדולים שבינינו איך לא התייאשתם?או מה גרם לם להמשיך אם כן התייאשתם?
חברה ממש טובה שלי בת 38 מתחתנת שבוע הבא. עם אחד מקסים בן 42.
שניהם רווקים.
אם היא מתחתנת- מבטיחה לך שלכולם יש תקווה 
התקווה....
התקווה שהכתוב "על כן יעזב איש את אביו ואמו ודבק באשתו" יתקיים, התקווה שאהיה גם אני שותף של הקב"ה בביראת העולם, ושגם אני אתן חיים בתוך ע"י.

ונמאס, ומתעצבנים, ואחרי כמה זמן- נזכרים למה התחלנו את החיפוש הזה מלכתחילה..
בגלל זה ריבוש"ע שם בנו את הרצון הזה- להתחתן.
את החוסר הזה.
כדי שיהיה יותר חזק מהייאוש.
ומאמינים בריבוש"ע- שהוא הוא זה שמסדר פה את הכל, וכל פגישה זה ממנו, ורק ממנו.
ושהוא שומר לנו את הטוב ביותר...
זו בהחלט אופציה. אלא שהבחיאה בידנו. להתייאש , כלומר לא להאמין שהגאולה תבוא.... או להאמין שהיא בדרך, אך נסתרת מהבנתנו ואפילו מופיעה בהדרגשה בדרכים ממש מוזרות!!!!
אז מכח הבחירה הזו,
לא התייאשנו!
ומבקשים כל רגע שהקב"ה ימשיך לתת כח להתרומם ולא ליפול ולשמור על שמחה אמיתית!!!
שאין לי כח להתחיל עוד קשר חדש ,אני מיואשת קצת...........
הנה למה:
להלן שיחה אישית (צ'אט בלע"ז) בין שני רווקים עם פוטנציאל:
-היי
-היי גם לך
-אהבתי את מה שכתבת. אז מה אתה עושה?
-סטודנט. ואת?
-גם.
-אוהבת מוזיקה?
-כן, בעיקר דייב ברובק (אל תשאלו...)
-ווי, גם אני. אוהב ספרים?
-כן, ז'ול וורן או דברים כאלה.
-ווי, גם אני. אתה דוס?
-כן, מאוד.
-ווי, גם אני. אפשר תמונה?
-למה?
-נהוג ככה...
-אוקיי, הנה:
קישור
-טוב, בהצלחה בהמשך!
זה קרה.
למה כתבתי את כל הדושיח המאלף הזה?
כי נכון שיש אנשים שממבט ראשון את/ה יודע/ת
שאין לזה סיכוי.
אבל זה לא הכל.
קודם כל, תמונות משקרות.
חוץ מזה, יכול להיות אפילו בפגישה אחת, משהו שמשנה את כל ההסתכלות על הבן אדם.
פיזית ממש.
אבל העיקר לדעתי, הוא דוקא בזבוז הזמן.
כן, כן.
אם אתה מבזבז זמן על משהו - אתה מייקר אותו.
אתה מעריך אותו, אתה משקיע בו.
איך אפשר לצפות להתחתן, אם בשניה שמציעים לך מישהי, אתה רץ לפייסבוק?
אין שום מצב לקשר אמיתי ככה.
אבל אם הסתקרנת, נסעת, הקדשת ערב -
אפילו אם התאכזבת - זה נחוץ.
נחוץ כדי שנפנים שאין זוגיות אינסטנט.
אהבה ממבט ראשון,
גזרה איומה של בליינדייטים,
הכרה בצורה טבעית ושאר בלה בלה למינהו
לא באמת קיימים בחיים.
אחרי כמה פגישות - אתה עומד מול האישיות שאיתה אתה נפגש,
והצורה שבה הכרת אותה לא משנה כלל.
(אני מודע לזה שיש תקופת אופוריה אצל חלק מה - אני שונא את המילה הזו! -
מדוייטים, אבל היא מתפוגגת.
אצל ברי המזל - לפני החתונה, ואצל חסרי המזל - לאחריה. ויש אומרים שלהפך.)
לא'ידע אם זה קהל היעד - אולי טעיתי בכתובת - אבל ישב לי על הלב.
נא תגובתכם.
שהבנת את הרעיון
יש אישור- אתה יכול להמשיך הלאה
(האישור הוא ממני בתור סגנית של אלוקים- כן?! שלא יובן לא נכון פה...)
"
אם אתה מבזבז זמן על משהו - אתה מייקר אותו."
ואשתך שתהיה- תעריך כל דקה וכל שניה וכל שקל וכל מאמץ שעשית- במסע הארוך כדי למצוא אותה!!
המשמעות היחידה של הצורה שבא האתה נפגש איתה בהתחלה זה-
באיזה צורה אתה אישית יכול לפתוח קשר? מה הנק' זינוק הכי טובה בשבילך?
ולא- זה לא ממש רעיון טוב להחליף תמונות בשיח"ש..
להבא- תשלח אותן אלי- אני אתן עדות שיש לך יופי של פאות...
"אם אתה מבזבז זמן על משהו - אתה מייקר אותו." (עין הקורא)
"ואשתך שתהיה- תעריך כל דקה וכל שניה וכל שקל וכל מאמץ שעשית- במסע הארוך כדי למצוא אותה!!" (צדיקה)
אהבתי ממש!
מרוצה מכך שהיא הראשונה של בעלה
שרבובאחרונהב"ה
שלום כולם!
אני די חדשה פה..אז בבקשה קבלו אותי יפה
אני בחורה בשנת שירות לאומי ראשונה,
אמנם אני לא בלח"ית מה שנקרא,אבל בהחלט מעוניינת בקשר רציני בקרוב.
ולא קשה לי בכלל לראות חתונה אחרי שנתיים שירות בעז"ה..
היה לי כבר סיפור לא מזמן עם בחור שיכול היה להיות ביננו משהו,ודיברנו על זה,
אבל הוא אמר שלא מתאים לו כרגע,רק בעוד כשנה..ואני אמרתי שאני לא מבטיחה לחכות לו..
השאלה שלי היא איך באמת אפשר להכיר מישהו?!
אני לא באמת יכולה להתחיל לצאת לדייטים(שירות במקום לא נגיש בכלל..).
מה,לחכות עד סוף שנה?למרות שזה בוער בי ממש?
אשמח ממש לעצה..
תודה מראש
(מעלה חבר) והיה להם גם פיקוח הדוק על היציאות (ולא ממש היה בא לה להגיד למנהל המדרשה שהיא יוצאת לדייט...) ובכל זאת הצלחנו להיפגש.
כשהתארסנו מני (מנהל המדרשה) לא הבין מתי הספקנו לצאת ![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
כשרוצים הכל אפשרי.
לא יצאתי בשרות לאומי בכלל ומי שהציעה לי קיבל סרוב כי רציתי לתרום עד הסוף... וגם היה נראה לי שלא היה מתאים באותה תקופה...
אני חושבת שאת צריכה לראות שזה באמת באמת לא בא ממקום כזה של לחץ... באמת תקחי את הזמן.. לא למרוח אבל לא לחוץ את יודעת שאת רוצה את חושבת שאת מוכנה אז תבקשי באנשים שאת סומכת עליהם שאם יראו משהו מתאים שיגידו לך... וזה גם ההזדמנות שלך לחפש בעצמך... את נמצאת בחתונה תצצי לראות אם יש משהו שמוצא חן בענייך... ויש עוד מקומות לראות אנשים ולהיפגש...
אבל בלי לחץ את בש"ל תהני מהחיים זה לא חוזר התקופה הזאת! זה זמן לא רק לתת זה גם זמן להיבנות!
שהיה ב"הצלחה!!!
ואני לא מצליחה להפסיק לבכות...
ולא, הדמעות ממש לא מהתרגשות...
אבל תנסי לא להראות עצובה לידה ובעז"ה גם זמנך יגיע..
בס"ד
אל ייאוש...!
אין לך מושג עד כמה...
לכי לדבר עם השם.
תגידי לו כל מה שיש לך בבטן- הכל הכל הכל
תחזרי רגועה יותר
תוכלי לשמוח באחותך סופסוף
(וזה פשוט ממה שיהודית אמרה כאן מס' לא מבוטל של פעמים)
ישועות בקרוב!
לצערי הרב גילו לאחיינית שלי הקטנה גידול סרטני בפעם ה-3 ...
בקשה קטנה והיא להתפלל לרפואת נועה נחלה בת מלכה אסתר...
ביום חמישי הקרוב הניתוח להוצאת הגידול...
אי כמה קשה התקופה הזאת...בתוך שנתיים התמודדות שלישית עם המחלה הארורה הזאת...
בשורות טובות ורפואה שלמה...
כמובן מי שרוצה לארגן תפילה או כל דבר אחר...מוזמן לכתוב...
תודה
בסביבות איזה שעה ביום חמישי הניתוח??
כנראה בסביבות הצהריים.תודה ובשורות טובות
רפואה שלמה
תנוחמו מן השמים
לא יכלה להשלים עם העובדה שמישהו אחר עצוב או כואב..
תמיד רצתה שמסביבה לכולם יהיה טוב,
אפילו כשהמצב שלה היה קשה,
תמיד חייכה,
והיא רק בת עשר...
יהי רצון שתתפלל על עמ"י לפני כסא הכבוד...
ת.נ.צ.ב.ה
ברוך דיין האמת
בס"ד
ובשורות טובות בע"ה.
תנוחמו מהשמיים.
איזה כאב עצום..!!!
התחלתי לבכות...!!!!התפללתי עליה כל יום...הלוואי שתהיי עלינו מליצת יושר לפני כיסא הכבוד...
ב50 פליז דו-צדדי. אבל זה היה סתם באזה חנות בעיר. אני מאמינה שיש בהרבה חנויות בגדים פשוט צריך לשאול אותם. גם תלוי איפה את גרה. אם בירושלים אז בהכל אין 1 בגבעת שאול אני חושבת שמוכרים פליזים.
ממש לא יקר
לדעתי זה מאוד תלוי במקום שבו הבחורה גדלה.... ועד כמה זה נמצא "מקובל" איפה שהיא חיה..
אני לדוגמאממש ממש מפריע לי!!!! וכן, אני דוחה הצעות אם אני שומעת שמישהו מעשן... זה אחת השאלות הבסיסיות שאני שואלת.. ברור לי שיש כאלה שזה לא אכפת להם וזה הגיוני ממש.. אני לאמסוגלת לחשוב על עצמי עם מישהו כזה ואותי זה יכול מאוד לדחות.. בעז"ה!!
שלום לכולכם,
קודם כל שיהיה לכם יום נפלא.
דבר שני, זה מתייחס במיוחד לבנות, ברצוני לדעת עד כמה בחור מחשבתי מושך אתכן. בחור החושב הרבה במטרות בחיים, מה לעשות כדי להעלות את ע"ו ולהתעלות.
אבל מבחינתי בחור שהוא חושב, ופועל אחרי שהוא מפעיל שיקול דעת רציני, זה פלוס גדול!
כמובן שצריך שהבחור גם ידע לזרום ולא לעצור ולחשוב על כל זבוב.
אבל בעניין של מטרות בחיים, חשוב מאוד לחשוב על זה, וזה בעיני סימן לאדם, בוגר, שקול ואחראי.
לא רק מחושב, אלא מחשבתי. ז"א במיוחד בתחום הרוחני.
עין הקוראזה ברור שזה עניין אינדיבידואלי, ולכל אחד תהיה תשובת אחרת, ושאין תשובה כללית. וזה היה דווקא מעניין אותי לדעת מה דעת אנשי הקהל כאן.
לפי דעתי משחשבתי, זה לא מחושב, אלא זה מתייחס לתחום הרוחני, כאילו עד כמה המעשים של הבנאדם מכוונים אל תכלית מסויימת ועד כמה זה תופס אותן: עד כמה הוא משקיע כדי להגשים את השאיפות שלו בתחום.
זה יותר ברור ככה? 
סגנון כזה מאפיין מאד את המדרשה שלי.
???????????????
???????????????
בס"ד
וברכה ושלום!
במסגרת שעור של הר' יהושוע שפירא ששמעתי לאחרונה הוא המליץ על מאמר של פרופ' דן אריאלי שהוא פסיכולוג ופרופ' לכלכלה התנהגותית..
קראתי וזה מרתק- אז הבאתי גם לכם! * |מתחשב|..
תהנו ותשכילו! ![]()
וכמובן - זה פורום- מוזמנים לחוות דעתכם המלומדת ביותר! ![]()
אז ככה- המאמר דן במצב שמוכר לחלקינו (כי צריך ללמד זכות על השאר.. ;) בו יוצאים לפגישה ראשונה ואפילו שניה וכו'- ואפעס - קצת משעמם.. מדברים על "איפה את לומדת?" , "מה אתה חושב לעשות?", "איזה צבע אתה הכי אוהב?" ותכלס-
.. וקשה לקלוט מי באמת עומד ממולנו ומה הוא.. וכך שאלה השואלת-
פרופ' שלום,
אני יוצאת להרבה "פגישות עיוורות", וכולן זהות: הגבר מולי מדבר על דברים משעממים, אני לא מצליחה לקלוט מי הוא באמת, וצריכה אחר כך להמר על פגישה שנייה ולרוב לגלות שרק בזבזתי זמן. יש דרך לפצח את זה?
דפנה
דפנה היקרה,
זו בעיה גדולה. בדייט הראשון לרוב מנסים להיראות מנומסים ונחמדים, להתרחק מנושאים שנויים במחלוקת ולא לפגוע באף אחד - וזה נגמר בהחלפת רשימות תחביבים ודיונים על אנשובי בפיצה. זה משעמם, ומקשה לדעת מה הסיכוי לקשר ארוך טווח. כלכלנים קוראים לזה "שיווי משקל גרוע": אסטרטגיה שכל השחקנים נוטים להתכנס אליה, ושאינה מניבה לאף אחד את התוצאות שרצה.
לא מזמן החלטנו לחפש פתרון לבעיה הזאת, וניסינו לבדוק מה יזיז שחקנים משיווי המשקל הגרוע הזה; מה יגרום להם לדבר באמת. התחלנו בלבדוק מה קורה באתרי היכרויות, וגילינו שבאתרים בארצות הברית תמלילי השיחות משעממים כמו בדייטים ראשונים בעולם האמיתי. היו שם בעיקר שאלות כגון "איפה למדת?" ו"במה אתה עובד?". אני מניח שזה נשמע לך מוכר.
החלטנו לערוך ניסוי, ובאחד האתרים יצרנו ממשק שמאפשר לפתוח שיחה רק על ידי בחירה בשאלת פתיחה מתוך רשימה מוכנה מראש, ולא בשום דרך אחרת. וכמובן דאגנו שכל השאלות יהיו מעניינות ואישיות: דברים כגון כמה בני זוג היו לך, האם שברת פעם למישהו את הלב... התוצאה היתה שאנשים דיברו פתאום בפתיחות, חלקו חששות כמוסים והעלו זיכרונות משמעותיים. ובעיקר היו מרוצים יותר.
מה שלמדנו מזה זה שכאשר אנשים חופשיים לבחור לבד איך יפעלו, הם לרוב יבחרו במצב שאין בו סיכונים, אבל גם לא מרוויחים בו כלום. כאשר מגבילים אנשים ומאלצים אותם לנהוג בצורה שתועיל להם, הם יאמצו את שיווי המשקל החדש וירוויחו ממנו.
ואיך את יכולה לעשות את זה בדייט הבא? למשל, תציעי מראש שכל אחד מכם ישאל את השני חמש שאלות קשות, במקום לבזבז זמן בשיחה על הצבעים האהובים עליכם. אם נכריח את עצמנו לצאת מהאזור הנוח שלנו, לרוב נרוויח יותר. גם במערכות יחסים וגם בכלל.
---------------------------------------------------
*גילוי דעת- הייתי שמה לכם פשוט את הקישור אבל חשבתי שמטעמי צניעות עדיף שאעתיק ואערוך מעט.. אז כדי בכלזאת להביא גאולה לעולם אזכיר שהמאמר פורסם בכלכליסט של הארץ.
ומעניין, ומצד שני - מאוד ברור למה זה ככה..
בסוף - אנחנו פוחדים להתאכזב. פוחדים לפתוח את הלב,
אבל כל כך רוצים..
לפתח קשר - לגעת אחד לשני בלב, לבדוק - האם יכול להווצר פה משהו משותף??
אז אכן.
אם דברים ימשיכו כמו שהם, כרגיל - זה לא ממש יקרה.. או יקרה יותר לאט..
אבל אם רק נעיז - זה יכול כל כך לעזור! כל כך לקדם!
מדהים..
ונושאי השיחה קצת פחות חשובים אבל זו הזדמנות טובה ללמוד קצת פרטים אישיים ולראות איך הצד השני מתנהג.
אם הדברים עולים יפה, ואם הצדדים מוצאים חן אחד בעיני השני אז יש טעם בפגישה נוספת שאולי גם תהיה מעניינת מבחינת השיחה.
אם יש פרפרים בבטן ומשיכה
ניסוי שעושים לילדים -לוקחים בקבוק קולה סגור ומנערים - ושמים במקפיא. הוא לא קופא - עד שנותנים לו מכה קטנה - ופתאום בשברירית שניה כל הנוזל הופך לקרח.
אז - רציתי דווקא להשתמש במשל של "לשבור את הקרח" - אבל לא הסתייע, זה דווקא ליצור קרח... קיצר - אכן מקובלנו מרבותינו, פרופסורינו, ומוכח בחוש ובמציאות שלפעמים צריך איזה ניעור קל כדי להפתח בפגישות.
אם יש מישהו ומישהי, שלדעת השדכן ממש מתאימים, חוץ מפרט אחד: הבחור רוצה מישהי רזה, והבחורה לא עונה על הדרישה הזאת...
לדעתי, ומתוך ניסיון חיי, כשמישהו טוב לך ומתאים לך - המראה החיצוני שלו לא משנה לך כבר...
אבל בשביל שזה יקרה, צריך להכיר קצת יותר לעומק. לכן חשבתי לשכנע את הבחור לצאת איתה ולנסות למרות זאת. השאלה היא:
א. האם זה בכלל נכון שהבחור יצא איתה למרות שמראש יודעים שמפריע לו זה שהיא מלאה? אם למישהו פה יש ניסיון בעניין אני אשמח לשמוע.
ב. האם שייך להגיד את זה מראש לבחורה - כדי שאם הוא יגיד לה "לא" למרות שיילך טוב, היא לא תהיי מופתעת או תפגע?
הוכח שהיכרות בלא אמצעי היא דבר חזק יותר מכל דבר אחר
כי כך מכירים את הבן אדם ללא מחוביות ותוהים על קנקנו ואח"כ רק נכנס השיקול האחר
אני מכיר חברים שאני מוכן להתערב שלא היו מתחתנים עם נשותיהם אילו היו מכירים אותן בשידוך
אז מה אני מציע ?
אולי לגרום להם להקים יוזמה ביחד של התנדבות שיהיו יחד\לעזור ל..\לעשות בשביל טכד'
ואח"כ רק להציע להם לצאת לאחר שכבר יש את שבירת המחסום הראשוני
ועכשיו כמו תימני אמיתי אענה למה שאת שואלת ולא למה שרציתי להגיד |שורק|
לענ"ד אין לכפות על בן אדם לצאת עם משהו שלא מתאים לו אפילו חיצונית
כי הוא יכול להרגיש אח"כ שכל חייו הוא התפשר וזה הרגשת מבעסת.
וכ"ש לא להגיד זאת לבחורה כדי שתחשוב שפסל אותה כי הם לא מתאימים מסיבות אחרות
ואל תפגע כי מאמיןשהיא נפסלת מספיק בגלל המראה
אמרתי לשכנע אותו שיצא למרות זאת.
הוא צריך להיות שלם עם ההחלטה...
ולא לעשות משהו בגלל שלחצו עליו!
תציעי, אם הוא ירצה - מעולה! אם לא- את עשית את ההשתדלות שלך והבחירה בידו..
אוי הנוסטלגיה... הנוסטלגיה....
מכיוון שמראה חיצוני הוא דבר בר שינוי בד"כ (וכבר אמר לי מישו בעינין- אם אומרים לי על בחורה רזה שממילא היא תשמין- אז להתחתן עם מלאה- הרי כל בחורה תמות בסוף- אז למה לא להתחתתן עם מתה וגמרנו?!?!)
אני אומרת להציע, לומר את זה כדבר האחרון בהצעה- אחרי שיש לו רושם מכל האישיות שלה בכללי - להסביר\להדגיש כמה זה לא דבר חשוב בחיים ושיש נשים מלאות ויפות.
מקסימום? לא יסכים להצעה. והיא ? לא תדע מכלום.
(האא!! הנה לנו הפיתרון לשאלה למה מציעים קודם לבן.)
הרבה פעמים (ואני ממש נזהרת לא כולם!!!לא כולם!!!)בנים חיים בסרט!! שהם רוצים את הבחורה המושלמת! נכון יש גם בנות שחיות ככה... אבל עם בנות יותר מדברים על זה שלא יחפשו את.. אם זה באולפנא אם הן הולכות למדרשה במכללה... לבנות גורמים להיות יותר ראליות...
אבל בנים... הם חיים בסרט שהם מחפשים את הבחורה הרזה היפה החכמה ובעלת מידות טובות.. בקיצור.... מושלמת...
בנים אין דבר כזה מושלם!!!!!!!!!!צאו מהסרט!!
וכמו שאמרתי בהתחלה לא כולם חיים בסרט... יש שחיים את המציאות... אולי רק אני פגשתי מעט מהם...
זהו פרקתי 
את יכולה לנסות ולהציע,
כמובן שלהגיד את כל האמת ולא לנסות לייפות את המציאות!
יש כאלה שמאוד מפריע להם אנשים שהם שמנמנים..
אז תציעי, ותני לו להחליט!
יישר כח!
בהצלחה!!
הם מתארים משהו מאוד ספציפי ודימיוני, וכששני בני זוג מכירים בצורה ספונטנית וטבעית אז אין את הכאב ראש הזה, יש פשוט מציאת חן טבעית וטהורה.
לכל אחד פה קרה שהוא הכיר מישהו בחייו שבתחילה היה נראה לו הדבר שהכי צריך להתרחק ממנו, וכשירדו כמה קליפות, התגלה האדם האמיתי.
ב"ה
אם הם הולכים להפגש הם אמורים להיות מספיק בוגרים כדי להחליט... 
יפה לך על השידוך!!
זה נכון שהמראה החיצוני הופך להיות זניח כאשר מכירים מישהו והפנים שלו מוצא חן בעינינו, אבל עדיין לכל אחד יש את המשהו (החיצוני) שמפריע לו ושקשה לו להתפשר עליו. אני לדוגמא לא הייתי מסוגלת לצאת עם שמנים. הייתי מוכנה להתפשר על מראה הפנים (כיעור...) אך לא על המשקל... (בסופו של דבר לא התפשרתי על כלום. ע"ע בעלי המדהים...)
אם הבחור רוצה מישהי רזה- יתכן שזו שאיפה כללית כזו (אני רוצה יפה, חכמה, רזה, בעלת מידות, וכו') או שזה משהו שממש בנפשו. ולכן לדעתי צריך להציע אותה לבחור בכ"ז ולציין באוזניו שמעטות הנשים שנשארות רזות לאורך שנות הנישואין.....ולהדגיש את תכונותיה ואת מידת ההתאמה ביניהם אך לא ללחוץ עליו.
להגיד מראש לבחורה?- לדעתי לא כי אז היא מראש תרגיש כאילו הוא עשה לה טובה שהוא נפגש איתה. הרי כל עניין הפגישות נועד על מנת לבחון את ההתאמה ואם הוא יחליט להפגש איתה למרות המראה שלה- הוא יצטרך לבחון את מידת ההתאמה גם מהאספקט הזה, אבל היא לא חייבת לדעת מכך.
יישר כח ובהצלחה!!
א. קודם כל לא לשקר. אם הבחור רוצה רזה - אי אפשר להסתיר את הפרט הזה ממנו. אם את בכל זאת חושבת שהם מתאימים, אולי תנסי לברר היכן הבחור יכול לראות אותה ולהתרשם (בנסיבות שאינן דייט....)
ב. לענ"ד לבחורה צריך תמיד לומר אחרי שהבחור נתן OK להיפגש. אם הבחור כן יסכים להיפגש, במקומך לא הייתי אומרת את הפרט הזה. ייתכן שהיא רגישה למשקל שלה - עדיף לה לא לדעת שזה בגלל המשקל.
(כל זה בהנחה - שהבחור יודע מראש שהיא מלאה!)
הכי גרוע לא להגיד לבחור וכן אסור לספר לבחורה שהוא מעדיף רזות- בנות נעלבות מזה!!!
בס"ד
האמת שהתאפקתי חזק לפני שהגבתי על השרשור אבל עבר כבר מספיק זמן והנושא לא עלה בשרשור אז אני אנסה לכותבו בזהירות.
לא לדעתי-
אבל לדעתי יש פה שאלה הלכתית.
(ואני אתנסח בזהירות ומי שרואה צורך לתקן ולשפצר מוזמן בשמחה..
)-
אם אני לא טועה , יש פה ענין הלכתי מובהק בהלכות לשון הרע.
כלומר- בניגוד למה שאנשים יכלו לטעות ולחשוב זה לא שזה אסור מטעם לשון הרע- אלא אסור להסתיר מטעמי לשון הרע. מה שנקרא לשון הרע לתועלת.(סיוע לקורבן)
כמובן שישנה חלוקה בין ה"מציע" ,ל"מברר", ל"יודע אבל לא שאלו אותו".
אם את עונה לתפקיד ה"מציע" צריך להזהר שלא לעבור על "לפני עיוור לא תתן מכשול" כלומר לא לתת עצה שאינה הוגנת.
לכן כותב החפץ חיים (ואני מצטטת מהספר של השיעור היומי ככה באזור של לפני חנוכה לדעתי..) ש-
1. אסור להציע אם מבחינה אוביקטיבית זה לא יהיה לטובת האנשים הקשורים לענין (לא המקרה הנ"ל)
2. אסור להציע אם סובייקטיבית זה לא מתאים לטעמים ולצריכהם של שני הצדדים.
זה לא רק אכזריות לשים אנשים במצבים שלא טובים עבורם אלא גם לסבכם בדברים שלא היו רוצים בהם אם היו יודעים את העובדות! צריך לבדוק טוב טוב שאין פה מעין התיימרות לחשוב שאני יכול לקבל החלטות הנוגעות לחייהם של אחרים. אני אחליט שמשקל זה לא דבר משמעותי שעליו פוסלים..
ואין לי אלא לסיים בציטוט מהספר עצמו: (בעמ' שסד' זה יוצא המשך ללימוד של כ' כסלו, וזה אומר שאשקרה הלכתי להביא את הספר+ ישבתי וכתבתי !!
|מעניק לעצמו כוכב הצטיינות|)
"יש לדעת שאישיות האדם מורכבת היא ביותר.
מבחינה הגיונית , לכאורה נראה לאדם שהנה הצליח למצוא את השידוך המושלם עבור רעהו.
בכל זאת אם הידיד פיתח לעצמו גישה- ותהיה בלתי הגיונית ככל שתהיה- שעל פיה הוא יינשא רק למישהי העונה על דרישות מסוימות,הרי העלמת האמת מפניו אודות הצעת שידוך מסוימת עלולה לגרור השלכות ארוכות טווח על כל חייו... מהלכים כאלו, אף כי כוונתם לטובה, מהווים מתן עצה שאינה הוגנת ויש בהם עבירה על לפני עיוור לא תתן מכשול. "
ואסיים בהערה אחת אחרונה - החפץ חיים כותב בסוף דבריו שכמובן שיש יוצאי דופן שבהם מותר להעלים מידע (מביא לדוג' כשמישהו מחליט שלא רוצה לצאת עם גברת בעלת שם משפחה מסויים לדוג' "רוטשילד" ;) במקרה זה -
צריך לשאול רב!
שאו ברכה!
שנשמע בעז"ה בשורות טובות
גשמים בעיתם

אני מביאה לך שני כוכבי זהב!
אמרתי לך פעם שאני חולהההההההההההההההההה עליך?
![]()
מה הבעיה להגיד לבחור שהבחורה מלאה?
ואם הוא לא ירצה? אז לא.
חשיבה של: "מה אם הוא לא יסכים" זה חשיבה שמראש אומרת את המשפט הבא: לי יש אחריות על ההחלטה שלו.
וונראה לי שזו איננה חשיבה נכונה כלפי אדם שמאמינים שתהליך זה יביא אותו למימוש עצמיותו כאדם בוגר.
דווקא הרהור כזה נותן הרגשה של" מה הוא יודע מהחיים שלו". אז למה להציע לו בכלל?
הוא לאי ירצה וחבל לך? אוקיי. אפשר להגיד לו כמה מעלות באמת יש לה. ואם זה כ"כ מפריע לו, אפשר לנסות לברר אם ירצה וואם עדיין ל ירצה- אוקייי. היית שליחה וניסית הכל. עכשיו צריך לדעת לקבל שלא הכל בידיים שלנו.
שרבובאחרונהאתם יודעים שיש כזאת עבודה להסתכל במצלמה של הכביש ולספור מכוניות??
גם אני לא ידעתי יש דבר כזה!!!!
עשיתי את זה לילה שלם... אם אני אומרת דברים לא שפויים תבינו למה!!!!! מזל שזה חד פעמי איזה ארוך זה היה!!! מ 11 בלילה עד 13:00 בבוקר!!!!!!!!!!!
טוב עפתי המדרשה מתחילה עוד מעט.... אני עוד לא מאופסת עם עכשיו לילה או בוקר מה שלא היה שהיה לכולם רק ברכה בכול!!!!!!!![]()
כי אח"כ עבדתי בטלפונים ועשיתי שאלון ל 30 שנה לישיבה.. ומשהו שחשב שאני עובדת עלו חחחחחחח
שרבובאחרונה