פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1835)

בעז"ה...

שבת שלום!

ממש יפה..

(רק חמישית יצאו ממצרים? לא ידעתי..מה המקור של זה?)

שמעתי ששאלו את הרב מוצפי שליט"א על זה, והוא אמר שאין לזה שום מקור.

מה שבטוח, מי שמזווג שלושה זיווגים, יש לו שכר רב בשמיים.

שזה בטוח נכון..

כי מה? מי שלא מזווג 3 זווגים אז אין לו גן עדן?

זה כאילו כדי להראות את הכוח הגדול של זווג זווגים..

והערך הרב של זה כלומר

בס"ד

אני שמעתי על זה גם ואני עכשיו מחפש לחתן כל זוג אפשרי

כמו כן אני מחפש שידוך לחבר שלי בן 31 מי שרוצה לשמוע עליו שתפנה אליי מהר..

הזוג הראשון שנסיתי לשדך זה היה בין אחותי למדריך בישיבה תיכונית זאת ואחרת ואחותי פסלה אותו עוד לפני שפגשה אותו

היום ב"ה היא כבר נשואה עם ילד

מגניב..

אני מנסה ב"ה לחברות שלי לחפש..

ויש עוד מישהו שזקוק לכלה ואני מנסה לסדר לו משהו.

בקיצור..

עלו והצליחו חברים! אשריכם ישראל!

ואם אותו אדם גם חלילה רצח 100 איש.

אז מה? מובטח לו גן עדן,לא משנה מה עשה חוץ מזה?

זה לא רציני...

אתם נתפסים על הקטנות..

הכוונה שלזווג זיווגים זה כאילו דבר גדול וטוב וכמובן גם קשה,

ולכאורה מי שזווג 3 זווגים יקבל גן עדן.

כמו שאומרים שמי שמהלך 4 אמות בא"י זוכה לגן עדן, זה על אותו עקרון..

בס"ד

אחחחח ממש כואב לי...ברגע זה ממש ענת נכנסה בי עם כל הכח וכואב לי מאוד...

סתםםםם סבב"ה קיבלתי את תיקונך בנידון

רגילים להם. הם חוויתיים.

אליידע בר שאול- לתאם איתו. הוא משו-משו.

א. לאחי גם עשו חינה וממש ממש לא רקדו שם ולא היו כל מיני תופעות כאלו.  - ואני לא הסתדרתי עם הדבר הזה יותר גרוע מבחינתי מכל האשכנזים שהיו שם.

נראה לי שלהיות בצד ולא לרקוד אלא לתפוס שיחה עם מישהו בלי להסתכל על המעגלים נכון יותר מאשר להתריס. אבל מקסימום אם זה מתחיל להיות מוגזם ולהריע או להשפיע עליך אישית תמיד אפשר לברוח באמצע עם איזה תירוץ משהו... במילא יש שם אנשים אחרים שימלאו את החלל.

ולא. לא כל האירוסין נראים ככה במגזר שלנו. אולי רק של הלייטים. וגם אולי זה תלוי מה ואיך ואיפה..

אבל בכל מקרה - מזל טוב!  רק טוב!

לדעתי המפגש צריך להיות מגוון ומעניין..עם שיעור או איזה פולמוס רעיוני..ולשלב בין סתם מפגש בשביל הכיף לבין מפגש תורני..משהו באמצע..שיהיה נוח לכולם..

שום תוכן אמוני, רבני או הטפות כלשהן.

אנילא מחפשת שם שיחנכו אותי. 

אני יכולה להסתדר גם אם רק נשב ונקשקש קצת וזהו.

נראה לי שיש עוד כמה חבר'ה כאן.

אבל נראה מי ומי הבאים? כשיהיה משהו, תגידו, אולי אקפוץ..

אני כבר הרבה זמן חושבת עם עצמי איך ומה ולא בא לי שום רעיון טוב.

אנחנו שותפים מאד בבעיות הקטנות והגדולות של החיים.....

הפגישות שלנו הם ממש לא לשבת על כוס קפה.

אלא מאד אמיתיות, מבררות ונכנסות לחיים אחד של השני.

עם כל זה אני לא מצליחה לענות לעצמי על השאלה האם אני יכולה להשען עליו ולמצוא בו תמיכה.

אני מחפשת משהו שהוא מעבר לדיבורים ולשיחות,משהו שהוא חוויתי ועוצמתי

אולי רעיונות ל"ניסויים" שונים (כמו שהציע ארנאו) שיתנו לי ממש להרגיש אם הוא יציב בשבילי או לא....

אולי אפשר לארגן סוגים שונים של  מפגשים.

מי שמעוניין בשיעור ושיחה יירשם בקבוצה א.

ומי שמעוניין במפגש של מנגל ומשחקי חברה נחמדים יבוא ל-ב'.

ונראה מה ייפתח.

עם אוירה רצינית. לכן באולינג לא כ"כ שייך למי שרשום פה, למרות שראיתי שישנם שכן ולכן מי שרוצה- שיארגן את זה.

גם הם בעיקר רוצים מפגש לא כי זה מגניב, אלא כי אולי זה יכול לקדם.

אני חושבת שאם לא יצאו מכאן מפגשים כדאי שאנשים יתחילו להעביר תמונות אחד לשני. אפילו בנים לבנות. כאן.

לק"י.

איזה מצחיק זה שאתם באמת מארגנים כזה דבר..

יש לי וותק של 4 שנים בפורומים ומעולם לא חשבתי על דבר כזה ברצינות...

[ובואי נגיד שמי שהי'ה צריך לראות אותי עשה את זה בדרך כלשהי..]

כל פעם אני חושבת שהנה.. עוד פעם אני1- 5 כותבת פה משהו וממש נהנית ומהקריאה..

ואז בסוף מגלה שהיא בחורה שמחה!!!

המון שמחה ושבעזה"י אזכה לקרוא בשמחתך בקרוב!!!!

שדרות ארלוזורוב במרכז העיר.(איזור העירייה ובנק הפועלים)

מקום יפה, מאוד מטופח, עם הרבה ספסלים.

לגבי בית קפה, אין לי מושג.   

זה לכל חברי הפורום או רק לותיקים שמכירים כולם את כולם..ובכלל..שזה לא יהיה מפגש של חבר'ה בני עשרים פלוס..אני ירגיש שמה איזה ילדון.חח..

אבל עקרונית..אני מגיע [כמובן אם זה לא יפריע.חח..]

(על יתרו אני עוד לא בטוח) אז אני אארגן הסעה מירושלים(אם תהיה הענות!!)

בס"ד

מוצ"ש הקרוב אני עסוק אבל עם התכונת להבא אז יש מצב גדול שאבוא..תנו לי פרטים מי מגיע ואם זה יוצא לפועל

אם זה למטרות רציונות- דווקא בבאולינג? לא מצאתם מקום יותר צנוע וערכי כדי להפגש עם בן/ת זוגכם לעתיד? הבית שאתם רוצים לבנות יתחיל ממגש מעורב בבילוי בבואלינג?

ואם זה לא למטרות רציניות- דווקא בפורום לנ"ו?

בס"ד

בדיוק באתי לכתוב את זה....
בכל אופן, אם יתקיים מיפגש כזה, במקום כזה, בהצלחה!

מידת הצניעות שהיא חשובה יותר  מונעת את זה, ולכן אני חושב שרק למטרת נישואין ראוי לעשות מפגשים.\

בנוגע לבאולינג באמת נראה לי שהרבה מהחברה פה לא מרגישים שייכים למקום כזה ולכן אם עושים מפגשים זה צריך להיות במקומות המזוהים גם עם הדוסים.

מצד שני יש בעיה אחרת שדוסים בד"כ לא מגיעים בכלל למפגשים (עיינו  בשרשור שלי בעניין) אז אני  מבין את הצורך הזה

אסור להתיאש!! כמו שנאמר אין שום יאוש בעולם כלל!!!

א- עניין אישי - יש אנשים שמרגישים יותר בשלים מוקדם ולכן מתחילים לצאת בשלב יותר מוקדם.
אני לדוג' הרגשתי בשלה רק בגיל 20. והתחתנתי בגיל 22.5

ב- זמנים שהשתנו - היום רק מסיימים את הלימודים בגיל 18
אישה שמתחתנת מיד אחרי הלימודים, יהיה לה קשה מאוד ללמוד אח"כ אם היא רוצה מקצוע מסודר.
וגם רוב הבנות רוצות לעשות שירות לאומי שתורם לא רק לעמ"י אלא גם לבת עצמה.
אני יודעת שבשבילי זה היה מאוד נחמד סוף סוף אחרי שסיימתי את הבגרויות לתרום ברוגע ללא לחץ
של לימודים, מה שלא היה לי לפני כן כשהייתי מדריכה בסניף והייתי טרודה תוך כדי כך בלימודים.

אבל באמת כדאי מאוד שלא למשוך את העניין עד גיל ממש מאוחר כי מרגישים לא בשלים.
יש כאלה שמגיעים לגיל 25 ורק אז מרגישים בשלים וזה נראה לי מוגזם...

גיל 18 גם לבנים וגם לבנות זה מוקדם יחסית..

כאילו, אני מכירה בנות שהתחתנו לפני הגיל הזה.. אבל לדעתי הם משוגעות..

כי חתונה זה שיא האחריות! וזה שיא הלהיות בוגרת ומוכנה ואני לא חושבת שמישהי יכולה להיות ממש מוכנה בגיל הזה (עם כל הרצון הטוב..אם היא תעשה שנת שירות או עבודה או משהו היא תגלה שהיא לא מוכנה.. והיא יכולה לדבר עד מחר...)

לכן, אני חושבת שהגיל האידיאלי גם לבנים וגם לבנות זה מעשרים ומעלה.. אחרי שנכנסים קצת לחייים ולא מיד כשיוצאים מהחממה של הבי"ס...

וההבדל בגילאים בין הבנים לבנות זה פשוט כי בנות מתבגרות יותר מהר... (מה לעשות יש לנו בינה יתרה )

אבל אי אפשר לעמוד גיל מסויים... אני מכיר אנשים ש"הבשילו" גם לפני הגיל הזה וב"ה הם התחתנו ויש להם ביית מ-ד-ה-י-ם ביחד... אז לא חייבים להכליל עד כדי ככה...
ואני מכיר אנשים בגיל 25 והם עדדין לא מוכנים... אז לשים רף גיל אני לא חושב שזה נכון....

נכון שבנות מתבגרות יותר מהר... (וזה מ-מ-ש נכון וכן בנים זה נכון תפנימו! {ואני בן...})

לק"י.

לא חובה, זה לא כמו פעם-שנה בין האירוסין לקידושין [עברתי מבחן באישות ואני עדי'ין לא זוכרת את זה כלכך טוב (קיבלתי 100 בספורט עיוני.. חחחחחח.. אין קשר.).]

אפשר להתארס גם חודשי'ים לפני...

השבת יש שבת כלה למשהי אחרת (וכמעט ) כל החברות שליע התארסו...

מצד שני עכשיו בדרך חזור דברתי עם חברה שלי שאנחנו עדיין לא בשלות...

וגם אני חשבתי שאני אתחתן בת 17...)

לדעתי אין הרבה בנות שבאמת בשלות,

הן מתחתנות בגלל שהיה להן חבר או שאין מספיק ענווה לאמר, אני עוד לא מוכנה!

אבל ברור שיש יוצאים מהכלל...

לק"י.

העני'ין הוא לעשות את עצמך מוכנה, ולומר זאת.

משהו שהוא לא את באמת.

אף אחד לא אוהב שקרים וזיופים

תמיד צריך להיות עצמך תהיי עצמך במה יש לך להתבייש??

 וככה הבחור יאהב אותך

 ואם לא אז הוא לא נועד בשבילך.

ואם לא מתגלה מרגישים שמשהו לא בסדר

לא מרוויחים משקר!

בס"ד בר"ה

ואני מוסיף: שגם אם יש לו אז הוא צולע...........עזבי לא ניפול עלייך למרות שזה מה שעשיתי אבל בכל זאת את צריכה להודותץ לה' שהצלצול היה בזמן לא היית יכולה לחיות כל החיים שלך מישהי שאת לא היא........בכל זאת פאדיחה ובע" פעם הבאה תהיי את ותמצאי את המיועד המאושר!!!!!

מה נפלתם עליה?

היא אומרת לכם שאין לה מושג איך מחליפים את הצלצול.

ושהיא במצב של איך מסבירים לצד השני מה שבעצם זה לא היא עשתה..

לא כל בחורה עם סיפור כזה משקרת.. (מעוד כמה היכרויות של סיפורים כאלה)

ואיך רציתם שהיא תתארגן אם אומרים לה שהיא הולכת לפגישה עם מישהו "עילוי"?

איך הייתם מתארגנים לפגישה עם מישהו שמכובד יותר ממכם? הייתם מכבדים אותו ובאים עם בגדים שמכבדים את מעמדו.

זה לא בסדר??? כבוד לאחר מראה על כבוד האדם עצמו.

הייתם באים לפגישה עם רב עם בגדים מקומטים או שהייתם בודקים מה אתם לובשים, מגהצים וכו'..? לא נכון?

לא דיברתי עם סגנון לבוש, אלא על צורת לבוש..!!

סגנון לבוש היא לא אמורה לשנות, כי זו היא והוא אמור לראות את הפנימיות שלה דרך הבגדים, אבל בצורה מכובדת ו

תחשבו על זה לפני שאתם מאשימים אותה בשקר וחושבים עוד ועוד.. אולי בביגוד היא קצת הגזימה אבל בקשר לטלפון אני לא חושבת שהיא עשתה כל רע.

זו דעתי הדלה.

סיוט!!!!!!!!!!

זה היה ה45 דקות הכי ארוכות שהיו לי בחיים!

זה התחיל שקבענו באיזשהו מקום, אני הגעתי ליעד והאדון לא נימצא, היכן הוא לדעתכם? ?  הלך לעשות סיבוב באזור כי הוא לא מכיר כל כך, הוא לא חשב לרגע שאני מחכה לו בשיא הלחץ!!! אחרי שהוא החליט להגיע התחלנו לדבר(יותר נכון התחלתי לדבר) וכל שאלה ששאלתי אותו הסתכמה ב "כן", "אולי", "לא"... השיחה לא זרמה בכלל! באיזשהו שלב אחרי 40 ניגמרו לי השאלות ורק חיפשתי תירוץ איך לעוף משם.... הצלחתי כמובן....

אני מקווה שלא כל הבנים ככה כי מאז יש לי סיוט............................................................

חלק מהדברים שאני רושם אולי אפילו רובם זה סיפורים מדייטים או חתונות שאני מכיר או שמעתי והנה עוד אחד

לא ידוע מי המספרת אבל כך נכתב באחד המקומות:

בחופה, אימא שלי מגישה לי את היין לשתות, אבל לא מטה את הכוס.
אז אני מתכופפת פנימה עוד ועוד, עד שאפי נטבל ביין.

אם חשבתי שרק אני ומר בחור/חתן שמנו לב, טעות.
כשהוא הגיש לי את היין אחרי הקידושין, הרב לוחש לנו "הפעם בלי האף..."

אחרי הדייט בלובי של מלון מוכר וידוע הם נכנסו ביחד לדלת מסתובבת...

באמצע הסיבוב הבחור נזכר שבעצם הם צריכים לצאת מהצד השני כי הרכב חונה שם.

כך יצא שהם עשו סיבוב שלם בדלת ויצאו מאיפה שהם נכנסו, רק כשהם ראו את הפרצופים המחויכים של האנשים שעמדו שם הם קלטו את הפדיחה...

דמיינו לעצמכם זוג חתיכים מטופתפים נכנסים לדלת ועושים סיבוב שלם

מאז הייתה לי ולחברותיי מסורת לספר על הפדיחה הזאת בכל דייט...

גם לי זה היה פעם אחת.

פשוט פגישה שלמה אני חושבת איזה נושאים לעלות,נגמר נושא טוב מה נעלה עכשיו,אחרי הפגישה הראש שלי כ"כ התפוצץ שהלכתי לכספומט להוציא כסף ושכחתי את הכסף בכספומט!!פשוט לא הייתי מחוברת לקרקע.

שמעתי את זה ממקור ראשון

באחת החתונות ישבנו מסביב לשולחן וסיפרנו פדיחות מחתונות(מאוד טיפוסי לישראלים חח) ושלושה חברים שלי סיפרו

שבחתונה של חבר שלהם מהישיבה היה לחתן ולכלה "מדונה"(למי שלא יודע זה מיקרופון שמחובר לראשון)למה אתם שואלים? שיגעון של הכלה לא הסכימה לוותר על זה עד שהחתן התייאש ואמר בסדר

אממה שהם נכנסו לחדר ייחוד הם הורידו את המדונה אבל לא ניתקו את הסאונד
והחתן אמר שם כל מיני דברים לכלה שלא יאמרו גם בחדרי חדרים,סביר להניח שהחתן מתלהב בטירוף אבל אחרי הכל בני"שים וגם כל המשפחה שם כולל ראש הישיבה וכו' שכולם שומעים הכל

אותם חברים שסיפרו את הסיפור אמרו שהם רצו לחדר ייחוד ודפקו לו על הדלת שיפתח כדי שיקחו את המדונות
והחצוף עוד אומר לכלה תראי איזה חברים קנאים יש לי לא רק התחתנתי ולא נותנים לי להיות בשקט עם הכלה שלי
מן הסתם גם את זה הם שמעו,בסוף הם פשוט ניתקו את כל הסאונד
אבל האיש יצא אידיוט

נפגשתי עם בחור שלא עשה צבא. רציתי לנסות לראות מי הבנאדם ולדבר איתו על כך. ובאמת דיברנו. ראינו גישות חינוך של שנינו .

אני חושבת שכל אדם שמציעים אותו, אם הוא בקו הציונות הדתית (סה"כ כולם פה מסכימים איתי שאנחנו כולנו בשאיפה הזו) כדאי לנסות להפגש ולהעלות את הנקודה הזו, כי זה דבר חשוב מאוד. לשאול בשיא הפתיחות : את מדברת על תרומה למדינה ולי, כבחור שעשה צבא חשוב לדעת מה ההשקפה שלך על הנושא, איך את רואה את עצמך מחנכת את הבית -לאיזה קו. כי חשוב לי ובטח גם את מבינה שאלו דברים מאוד חשובים בחינוך.

1 - כן, אפילו רצוי.

2 - לא.

3 - כן.

בנדא-לא הצגת את הסוג הרביעי!

4.הבנות שחושבות שלעשות שירות זה "בזבוז" שנה ועדיף להתחיל ללמוד כדי שאח"כ תהיה פרנסה ושהבעל יוכל להתחיל לשבת ללמוד תורה בשקט בלי עול של פרנסה, ועצם בנית בית בישראל זוהי התרומה שלהם לעם ישראל.

ואם אפשר אני רוצה גם להגיד את דעתי בנושא- ברור שבנית בית זו תרומה מאוד גדולה לעם ישראל אבל עם כל הכבוד זו תרומה קצת יותר לעצמך.לך.בשבילך.עמ"י פשוט זקוק לבנות שיבואו ויתרמו לו.אז תדחי את השנה קצת בלימודים ותבואי לעשות חסד לעם שלך! מה יותר טוב מללכת ללמוד,בעלך ישב וילמד תורה בלי דאגה,ולך תהיה עבודה אבל העם שלך זקוק לך!!אז שנה אחת תעשי שנת חסד ואח"כ תתחילי ללמוד!

הילה, אני ממש לא מסכימה איתך.

אולי זה באמת נראה 'החיים הטובים'. שאת יושבת ללמוד- ובעלך כנ"ל. אבל זה ממש לא נכון! את יודעת כמה זה קשה להיכנס למחויבות של נישואין?! זה ממש קשה ודורש המון הקרבה עצמית (מ2 הצדדים).  אז מה את חושבת, שזה פנאן להתחתן? שזה כמו חבר? ממש לא.
וכן, אני מכירה בנות שלא עשו ש"ל באמת בשביל המטרה הזאת- לעזור באמת לעמ"י.
העם זקוק עכשיו להרחבת האמת, ולחינוך טוב ראי מה קורה במערכת החינוך. (או כמו שאח שלי אומר- מערכת ההשכלה, וגם זה כבר לא...) לכן יותר חשוב שתלכי (כשמיניסטית) ללמוד, וכך כשתתחתני בע"ה כבר תהיי בשלב (יותר) מתקדם של הלימודים ותוכלי להשקיע (יותר) בזוגיות שלך ושל בעלך, בחינוך הילדים ובע"ה תראי פירות.
כמובן שאם מתאים- מותר וכדאי לאישה לצאת לעבוד בחוץ ולהשקיע בעבודה. יש מלא מה לתת לעם גם בחוץ- בהשתלבות ה'דוסים' (וחשוב שהכל יהיה מתוך תורה, אחרת הפסדנו את הכל) בכל מערכות המדינה: משפט, חינוך, ממשלה וכו'.
הדוג' הטובה לאישה כזאת [מהיכרות (סוג של) אישית איתה]: אורית סטרוק.

אבל באמת הרב אליהו לא ממליץ לעשות שרות.

וכל הכבוד למי שלא עושה בגלל שהיא שומעת בקולו!

תשאלו למה אני עושה?

שאלתי אותו שאלה אישית בנוגע אלי, למקום בו אני עושה וכ"ו והוא הסכים לי....

בעיקרון הוא לא ממליץ בגלל שהבנות לא ישנות בבית וגם בגלל שהרבה פעמים מתקלקלים במקום של השרות

ואז לדעתי החסד לא שווה את זה!

בגלל האחוז המועט של הבנות שמתקלקלות בנות לא יעשו שירות?מה עם הצד השני של הבנות שכן תורמות,וצומחות דוקא מתוך השירות?!

בכל מקום אפשר להתקלקל!גם אם את עושה שירות וישנה בבית..הכל תלוי במקום שבו את תהיי-ברור שאם את בחורה תורנית את לא תלכי לעשות בבית משפט או באיזה בית חולים!את תבחרי לך מקום עם מסגרת תורנית ותתאימי לעצמך את השירות ואני כמעט בטוחה שלא תתקלקלי..

ושרבוב-כמו שאמרת שאת שאלת שאלה אישית בנוגע אליך כל אחת יכולה לעשות את זה ולבחור לעצמה את מה שהכי טוב בשבילה בשירות!

לדעתי, כל אחת צריכה להפעיל שיקול דעת נכון ואמיתי (ו..כן! מותר להעזר בהורים/מורים/ חברות בוגרות וכד') האם מתאים לה אישית לעשות ש"ל, ואיפה.

כמובן שיש מקומות שכלל לא באים בחשבון כמו השב"כ.

אני לא כ"כ יודעת למה הרב אליהו אמר את מה שאמר. לא בדקתי זאת לעומק.
אבל אני יכולה להגיד באופן ברור שאני עושה ש"ל מתוך צורך אמיתי, ובמקום ממש דתי, כך שאם אני מתקלקלת, זו אשמתי המלאה! ;)

א. לא הבנתי..?

ב. אבל אנשים מתקלקלים לכאורה גם כשהם יוצאים ללמוד, או לעשות דברים אחרים בחיים!

ג. אני יודעת.

1-בוודאי שכן.אפשר להתווכח על האיסור/היתר, אבל לפסול על זה?? לא!

2-לא.

3-הייתי יוצא..זה מקובל לגמרי אף אחד לא קבע שצריך לעזור למדינה-לעשות חסדים בכללי דווקא בשנה הזאת

ואני חושב שצריך להוסיף קטגוריה 4-שהיא קצת דומה ל3 אבל שונה.יש היום המון בנות שלא עשוות שירות מכיוון שהן חושבות שהשירות הכי חשוב שהן יכולות לתרום לעמ"י זה להתחיל ללמוד הוראה לדוג'כמה שיותר מוקדם ,ולהקים משפחה כמה שיותר מוקדם,ושזה השירות הכי שחוב שהן יכולות לתת לעמ"י.בסגנון הזה פחות או יותר הרב אליעזר מלמד נוקט שהנות צריכות להיות.

בקשר למה שאמרת ב3.כשמישו עושה שירות צבאי/לאומי הוא היא לא באים לתרום למדינה.תורמים לעם!!

ובאמת,אפחד לא אמר שאי אפשר לעשות חסדים לפני או אחרי השירות אבל תחשוב שניה בהיגיון.מתחתנים והופ! יש מלא חובות שצריך למלאות..איפה פתאום יהיה זמן?!בין הכביסה,לנסיעה,לשטיפה,ולהאכיל את הילד?! זה לא כ"כ אפשרי..יש אנשים שעושים את זה(בע"ה הלואי עלי) אבל הם אומרים בעצמם שזה קשה עם כל החובות של הבית.

אז לפחות,שנה אחת,שהיא כאילו 'ריקה' תתרמי לעם שלך. אין התנגדות שתמשיכי בחסדים,זה אפילו רצוי.אבל שנה אחרת שלמה,תמימה, תתרמי את כולך בשביל עמ"י.

את רואה את החתונה כעוד מחויבות שיש בחיים, ולא כרעיון, אידאל.

ציטוט: "מתחתנים והופ! יש מלא חובות שצריך למלאות..איפה פתאום יהיה זמן?!בין הכביסה,לנסיעה,לשטיפה,ולהאכיל את הילד?!"

ואני אומרת: כן, כן כן!!! החסד עצמו נעשה בבית, ולאו דווקא מחוצה לו. "יש מלא חובות שצריך למלא..."--- כן! זה החסד שלנו, הנשים. חסד שהוא חובה. חסד שהוא נתינה.

זוהי דעתי..

להקים בית זה אידיאל מאוד גדול מבחינתי,את לא מכירה אותי מספיק טוב כדי לדעת מה האידיאלים שלי כנראה.

ובטח שלבנותביתי נתינה ותרומה לעם ישראל-אבל זאת נתינה באופן עקיף.מה עם התרומה הישירה שאת יכולה לתת לעם שלך??שנה!תעשי,תפעלי,תיזמי דברים..

ובתוך כל האידיאלים יש מחויבויות מה לעשות?!אפשר לקרוא לזה נתינה ואפשר לקרוא לזה גם מחויבויות איך שתרצי.אני ממש רואה את זה בתור נתינה וגם בתור מחויבות! הנתינה זוהי המחויבות שלנו!כלפי עצמנו,בתוך המשפחה וג-םכלפי העם שמסביב.

ולסיכומו של עניין-הנתינה שבתוך המשפחה היא עצומה.אני חושבת שצריך גם לחזק את הנתינה גם כלפי העם.

לק"י.

נראה לי שהיא מתכוונת לנתינה שהיא לעמ"י אבל בהקמת משפחה יש פה גם אינטרס אישי גדול וזה יותר במישור הפרטי-שלי וסביבתי. בשנת שירות את יוצאת ותורמת מחוץ לסביבתך-למקומות שמעולם לא הי'ית ואח"כ כנראה גם לא תהי'י בהם [הלוואי.] מתי יוצא לך להתי'יחס לילדים חולי סרטן בבי"ח? להיות עם ילדים שחולים בC.P ? לעזור לזקנים ? לעיוורים?

ההבדל הוא וזה עיקר השירות הלאומי שבשנת שירות את יוצאת מחוץ לסביבה הקרובה שלך ותורמת לחברה הרחוקה וכזאת שלא תגעי בה יותר אח"כ...

אז תתחתני בגיל 16 ותתחילי את החסד האמיתי שלנו.

המציאות לא הולכת ככה,למעשה רוב הבנות מתאימות לחתונה מגיל 19 20(וזה חתיכת פירגון..)


אין מה להשואת בכלל שנת שירות לשנים שתורמים לפני זה.
אחרי זה יש לך לפחות 50 שנה להתגדל ולהתעסק בחסד העיקרי שלך.

להיות מאוד קיצוניים בדעות שלנו וזה לא מראה על חוכמה יתרה ..

אמנם אני לא בן אבל חשוב לי להגיב..

לדעתי יש לבחון כל בנאדם לגופו לשאול להבין ולנסות להגיע לנקודה שבגללה הבחורה החליטה לעשות\לא לעשות שירות!

באופן כללי כאחת שעשתה שירות שדרש ממני את כלשעות היממה כמעט ..אני חושבת ששירות לאומי זה דבר חשוב מאווד גם לבית שבונה הבת אח"כ ולפעמים יש נטיה לכסות את העצלנות והאגוסטיות באידיאלים..

זה דבר בונה זה תפקיד שהוא מיוחד ומוציא מלא כוחות ויש דברים שגם אם הינו לוקחים מבוגרים ומשלמים להם אין מצב שהינו משיגים -לדוגמא חיבור של בת למדריכה חיבור של ילד בסיכון לבת שהיא לא "מבוגר" מפחיד וביקרותי ..

יש דברים שדווקא בגלל שהגיל הוא כזה מאפשרים לבת להעניק במקומות שהם ללא תחליף..וחשוב שנתחנך לתת ל"כלל" ולא רק לעצמינו שימו לב גם לזה..

קודם כל שיהיה ברור- אני ממש בעד שירות לאומי, ולפעמים גם שנתיים, תלוי! (ואני מדגישה תלוי)

וגם אני לא כ"כ מצליחה להבין לאן רצות הבנות שמיד אחרי השמינית הולכות ללמוד, ויש כאלו שגם לפני סוף שמינית...

וגם אני חושבת שברוב המקרים השנה הזו רק תורמת, ולא מקלקלת (ומי שרוצה יש לי סיפורים כאלו שאני מכירה מקרוב מאוד!)

אבל, אין פה כללים! בת שגדלה בבית שבו מחנכים ללמוד כמה שיותר מהר כדי שיהיה אח"כ פרנסה וכ'ו (כמו לדוגמא הרב

מלמד) מן הסתם תדלג על שירות לאומי.

כמובן שאני מתנגדת בתוקף לאלו שלא עושות כי הן לא רוצות לתרום למדינה, כי ת'כלס הם "דופקות את אגד"

ז"א המספר שלהן כ"כ קטן שזה לא כ"כ מזיז, וחוץ מזה שהעזרה היא לעם ולא למדינה.

יש לי חדשות בשבילכם: יש דברים שאם בנות ש"ל לא יעשו- אף אחד אחר לא יעשה!!!!!!!!!!

ואני מדברת לדוגמא על מה שאני עשיתי- "מרכזים להעמקת יהדות" שמי שלא יודע- זה ללמד יהדות בבתי ספר חילוניים,

 ושיהיה ברור לכם שאם לא יהיו בזה בנות ש"ל לא יביאו להם תחליף! אז שכל אחת תשקול טוב, טוב ,את מי היא דופקת פה...

זהו....

לא טוב לשתיכם!

אם היא בשבילך,

ה' יסדר לך שהיא תחכה לך בלי שהיא תדע.

ואם  לא סימן שהיא לא המיועדת...

תתמלא באמונה !

בגלל שמירת הלכה אתה לא תפסיד אף פעם משהו!

השאלה היא בעצם האם אפשר להיות בקשר כלשהו לקראת חתונה (ולא סתם חברים) במשך כמה שנים.

אני יודע שבישיבה התיכונית לחבר שלי היתה חברה באופן רציני אבל הוא רצה ללמוד כמה שנים לפני שהוא מתחתן/להרגיש יותר בשל,הראש ישיבה שלך\ח אותו לרב מאד חשוב, שהרב הזה מסדר לו תכנית לקשר ארוך טווח,שכולל כמובן בקושי פגישות, אבל מודעות אחד לשני ולימוד.. ברור שלא לכתחילה אבל....

ואת גישת "ה' יסדר לך בלי שהיא תדע-ואם לא אז היא לא המיועדת" אני לא מקבל.זה לא דרכינו בעבודת ה'.אם מה שנכון לי עכשיו זה כן להתחיל בקשר, הרי שזה מה שה' זימן לי עכשיו לבחור בו, ואם אני לא עושה עם זה כולם אז אני פשוט לא ניצלתי את הבחירה בטוב שה' נתן לי.הבחירה היא בידינו.יכול להיות שהרבה אנשים יוצאים עם מישהי והיא יכלה להיות הנכונה ,וזאת היא שאמרו עליה "בת פלוני לפלוני",אבל מכיוון שהאדם נגיד לא התגבר על מידת הפחדנות שלו אז היא התחתה עם מישהו אחר.

אין לנו אפשרות לומר-"אנחנו לא משתדלים-אם היא בשבילי יהיה טוב וה' יסדר"

אנחנו צריכים לעשות את הדבר הכי נכון מבחינתינו (כמובן שהמבחן הראשון למה שנכון/לא נכון הוא מבחן ההלכה)

אם ברור לנו שעשינו את הדבר הנכון, הרי מפה מה שיקרה זה לא לבחירתינו,וממילא מפה "מה' אשה לאיש"

בשלב הזה, שלא ברור מה נכון, לא ניתן לומר את זה.חובת ההשתדלות והבירור מוטלת עלינו תמיד

אגב,כשאמרת 4 שנים התכוונת באמת ל4 שנים או שפשוט ניסית להגיד שזה יקח זמן?

אני דווקא חושבת שיש כאלה שכן מוכנים לבנות את הקשר לאט ובהדרגה.הכרות של שלושה חודשים לא מתאימה בהכרח לכולם.

אני חושבת שזה לא יהיה לא הוגן מבחינתה כי הרי אתם תדברו על זה.פשוט תן לה,לכם להחליט יחד.

אם זה שנתיים משהו כזה,אז אפשר "למתוח" את הקשר,להתראות פחות לדבר פחות אבל עדיין להיות במגמה רצינית.פשוט לא לעשות את זה באינטנסיביות.

אם זה 4 שנים........זה כבר סיפור אחר

בהצלחה!!