למה תריך תמיד לכתוב נושא? בא לי שיישאר ריק!אני12345
תודה לך ה' על הכל- אבל למה אני מרגישה פריירית ליד אחרים?
תודה לך ה' על הכל- אבל למה תקעת אותי עם תכונות כאלה?
תודה לך ה' על הכל- אבל למה אתה רוצה לעזעזל שאחייה פה אם אין לי הבנה להבין מה אתה רוצה?
תודה לך ה' על הכל- אבל לא בא לי להתפלל ולהגיד את אותן מילים כל בקר.
תודה לך על הכל, באמת-אבל למה אני צריכה להתרפס בפניך?
באמת תודה- רק שלא יבינו פה שאני מחללת שם שמיים. אבל אני עושה מה שצריך-להגיד תודה. להיות מנומסת, אולי לראות ולהפנים שהכל הבדר.
אבל לא הכל בסדר. ואני לא צריכה שאף אחד ינסה לעודד אותי באל תתיאשי ואת גדולה ואנחנו אוהבים אותך. תודה, חברה, זה נחמד אבל אני לא רוצה את זה היום.
אז מה את כן רוצה? איך אפשר לעזור לך??קומפית
...אני12345
...אני12345
קדימה. תשפכי מה שיש לך.
אין לי שום בעיה עם זהקומפית
שלום...שם היה לי
....אני..
תודה ה'- אני לא מסוגלת לראות את התכונות הטובות שלי, ומתמקדת כל הזמן בראית הרע שבי. סליחה שבמקום להעצים ולהבליט את התכונות הטובות שלי, ולטפל באלו שנראות לי באור פחות טוב, אני בוחרת להשליך את הפחות טובות על כל כולי, ולהראות בעיני עצמי כאחת בעלת תכונות שליליות ודפוקות( סליחה על הבוטות) גרידא. תודה שזה תלוי רק בי, ושאתה חושב שאני נהדרת.
תודה ה'-אני לא מבינה, שלא הכל אני צריכה להבין, שלא הכל אני אצליח להבין, שאני בסה"כ אנושית. סליחה שאני מתעסקת באובסיביות בתסכול של עצמי על זה שאני לא מבינה אותך, ולא רואה את הרמזים הכל כך עבים שאתה שולח לי מעצם היותי קיימת כאן בעולם הזה. סליחה שאני לא מבינה שכל נסיון הוא איתות אהבה ממך, שכל מה שקורה לי במהלך חיי, זה אמירות שלך ורק שלך. סליחה שאני לא מנסה לבין, לא רוצה להבין. תודה שאתה לא מפסיק לרמוז לי, ולכוון אותי ולתת לי יד כשאני נופלת, למרות שאני דוחה את זה פעם אחר פעם.
תודה ה'- תפילה זה באמת דבר קשה אבא. אבל סליחה שאני לא מבינה עד כמה התפילה מחברת אותי אלייך, עד כמה התפילה מעלה אותי, ומחיה אותי ואת הנשמה שלי. סליחה שקשה לי להגיד את אותן המילים כל בוקר, למרות שכל בוקר אתה עושה בדיוק את אותו הדבר ומחיה אותי. ולך לא נמאס מזה, אבא, נכון? למרות שזאת בדיוק את אותה פעולה. אז סליחה שלי קשה להודות באותן המילים מחדש כל בוקר. תודה שאתה לא מפסיק לחיות אותי, לגמול איתי חסד, אף על פי שלי קשה להודות לך. תודה שזיכית אותי ביכולת לדבר איתך,לבקש ממך, לאהוב אותך, לעבוד אותך בתפילה שגרתית, ובמילים שלי.
תודה ה'- תודה על שזיכית אותי לעבוד אותך ורק אותך. שלא נולדתי למציאות אחרת, חשוכה, קשה, עצובה. שלא הייתי צריכה לעמות יותר מדי בכי לגלות את האור שלך.
תודה שאתה מזכה אותי לשמוח בך בכל יום ויום מחדש, לשמוח שאני בת לעם היהודי, שאני בת של מלך. תודה שאתה מזכה לגמול לך ולו במעט על כל הטוב שאתה עושה עימי, ולחיות חיים של עבותדך בשמחה ובאהבה.
אין עוד מלבדך!
אני לא מנסה לעודד היום, אבל להעמיד דברים על דיוקם, אני חייבת.
אין עלייךקומפית
...אני12345
לא באתי להתעודד, אבל להעמיד דברים על דיוקם, אני חייבת
יקירתי,אני..
יש לך את השכל ליישם את זה, את מסוגלת ליישם, יש לך כוחות ויכולות ועוצמות שהסיבה היחידה שהם לא יוצאים מהכח אל הפועל היא שאת מתכחשת אליהן. כתב על זה פעם הרב זצ"ל: "עלה למעה עלה כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים, אל תכחש בהן, פן יכחשו לך(או בך?) דרוש אותם וימצאו לך מיד" (ציטטתי מהזכרון ולכן עלולות להיות שגיאות. עמכם הסליחה..) ובכל אופן, הכל תלוי בך. כשאת בוחרת להתכחש לכוחות שלך, ליכולת שלך ליישם דברים כאלו ואחרים, הכוחות האלה באמת, לא יוצאים אל הפועל ולא מתגלים ומתעתעים בך עד כדי שאת חושבת שאת באמת לא מסוגלת. אבל בסופו של דבר, הלכאורה חוסר מסוגלות שלך, נובע מהעדר אמונה אישי בדבר קיום הכוחות והיכולת. בכל תחום שהוא.
...אני12345
...אני12345
מי אמר שאת לא מגיבה נכון?אני..
תתמקי בטוב שבך. אל תקפידי על עצמך, מספיק עם הביקרותיות.
כשאם לא יודע לעשות חשבון נפש נכון, וגורם לעצמו ע"י חשבון הנפש שהוא עושה, תסכול ועצב והקפה העצמית מטורפת עד כדי כך שהוא מרגיש שהוא לא שווה כלום בערך- שלא יעשה אותו.
וסיפר לי תלמיד אחד, של הרב אלויקים לבנון, שיש לו חבר שתמיד תמיד עושה חשבון נפש, אבל מוציא את החשבון נפש הזה מכלל פרופרציות עד כדי כך שזה גורם לך יסורים, פשוט יסורים. וכמה שהוא מקפיד על עצמו בגלל זה, ומייסר את עצמו וכו'. הלך אותו חבר לרב אלויקים וסיפר לו את זה, והרב אלויקים אמר לו משפט אחד: "אני מבקש ממך להפסיק לעשות חשבון נפש" כי מי שכל הזמן בוחן את עצמו ובודק את אצמו ומתמקד רק אבל רק ברע שבו, לא מתוך רצון אמיתי לתקן ולשפר ולהשתפר, אלא בגלל שהוא כנראה מכור לעיסוק עצמו, ולא מבין כמה טוב יש בו, שלא יעשה חשבון נפש, שיפסיק לבחון את עצמו.
להתמקד בטוב, לחייך אל עצמך, לראות כמה את נפלאה ויקרה וטובה. ולפעמים זה קשה, ואני גם לפעמים לא אוהבת את עצמי. אבל אני עובדת על זה המון.
מה לעשות? יש דברים שנקנים בעמל.
הרשי לי לחלוק מספקעמישב
ראשית, הציטוט מהרב קוק מדויק, חוץ מזה שזה אל תכחש בם, לא בהן (כוח עז לך, לא בך, כפי שכתבת).
שנית, לגבי עצם זה הגבת, אני לא בטוח שזה נכון. יש מצב שאדם צריך לשחרר אמוציות שהצטברו בטוחו, פעמים כדאי שיעשה זאת בציניות, זה מועיל. זאת אך בתנאי, שהוא לא נשאר במצב זה, אלא משתמש בו אך לפריקה והמשך טוב יותר. אם אדם מגיע במצב זה, עדיף לא לענות לו, לתת לו לפרוק, דומני שזה מה שאני12345 רצתה.
היא לא רצתה להכעיס את ה', אך הביני, כשמרגישים קרובים, מותר גם לכעוס קצת, ולהגיד בפרצוף, בצורה ישירה. רק לרגע אחד, אח"כ צריך לזכור מי אנחנו ומי הוא, אך לרגע אחד זה חשוב. אחרת, תכל'ס, זה קשר פחות אמיתי.
הרשו לי, אני12345, וגם אני.., אולי קצת לעצבן אתכן, אבל זו אפילו לא היתה חוצפה. אני12345 אמרה פה תודה. תודה מסוג שלא כולם מכירים, תודה על תדר אחר, שבתדר הפשוט נראית כמו חוצפה והעזה כלפי הקב"ה. אני לפחות מאמין, שה' יודע להקשיב בכל התדרים, גם בתדר של התודה שביטאה אני12345.
להיענש? אל תדאגי לא תיענשי על זה. אם תהפכי את זה לעניין קבוע, זה עלול קצת להיות בעיה, אבל פעם בהרבה זמן, זה טוב להיות בקשר ישיר, וגם לשאול את ה' (אני יודע שהתשובה ידועה ואמיתית, אבל פעמים שצריך לתת מקום לשאלה לפני שמשיבים עליה), "אני מתפלל כל יום, מדבר אתך ישירות, מבקש כל הזמן, ואיפה התשובה? למה אני לא יכול לקבל גם דברים ברורים? למה תמיד הסתרה?". כששאלה זו באה מתוך ציפייה ורצון לה', על אף החוצפה והתעוזה, דומני שה' יואהב אותה, על כל פנים הוא יאהב את זה יותר ממריחה שאינה אמיתית.
חומר למחשבה. ושוב, הכל צריך לבוא באיזון ובזמן נכון, אחרת זו בעיה.
תיקון טעות לכותרת, אני חולק, בלי ספק.עמישב
בקיצור, ציטוט לא מדיויק.אני..
אכן.עמישב
ל"אני.." ולעמישבאני12345
לאניאני12345
למה סותר?אני..
תודה ? על מה ולמה ?יונה
מרגע שיצור חי יוצא מרחם אמו הוא עובד קשה מאד.
כדי לקבל חמצן הוא צריך לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,לשאוף ולנשוף,
אוף,זה מעייף ומעצבן.
ואם הוא מפסיק לרגע,עדיין הלב צריך להתכווץ ולהתרפות,להתכווץ ולהתרפות,להתכווץ ולהתרפות,להתכווץ ולהתרפות,להתכווץ ולהתרפות,להתכווץ ולהתרפות, (הבנתם את הרעיון...)
ואם הוא רוצה מזון, אז בכלל הוא עובד קשה. מוצץ ושואב ומתאמץ.
איפה הימים הטובים כשהיה ברחם וקיבל הכל מוכן ? איפה ?
אח"כ הוא מגלה דברים מעניינים מסביבו ,אבל כדי להגיע אליהם צריך להזיז את הידים והרגליים בצורה מתואמת ,עבודה קשה ומעייפת.
למה לא יכולים להביא את זה ישר אלי כשאני בוכה,כמו שעשו לפני חצי שנה ?
בעצם ,גם בכי זה מאמץ.....
---------
מה בעצם אני רוצה להגיד כאן ?
החיים הם עבודה ,והעבודה היא חיים,וחיים=שמחה.
הרבה יותר קל להתעייף ולצפות שמישהו אחר יעשה את המאמץ במקומי,זה מאד נח ומפתה,אבל יש לזה מחיר- חוסר שמחה,(או במילים אחרות חוסר חיים=מוות).
אז בואו נחזור לשאלה ששמנו בצד "למי"
היה פעם שיר כזה -
"למי תודה ,למי ברכה -לעבודה ולמלאכה! "
ולא לשכוח "וידעת כי ה' הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
ברכה והצלחה !!!
ליונה.אני12345
מה אני חושבת על זה? הכל נכון. כל מה שכותבים פה.
היי אני12345אנונימי (פותח)
אני רוצה לומר לך שזה בסדר וזה לגיטימי לחלוטין לדעתי שאת מעלה שאלות ותהיות, למרות שאת נראת כאילו אינך רוצה לתרום את כולך ואינך רוצה בתכונות ששייכות לך ואינך מבינה כאן כלום ואינך רוצה להתפלל ואינך רוצה להתרפס...
אז חשוב לי לומר לך ולהאיר את פנייך לכך שדבר ראשון כל השאלות והתהיות הן בעצם מראות על הרצון הבוער הזה שמנסה גלות עצמו בצורה הכי מתאימה ברורה ונעימה.
דבר שני את מעלה את עצמך למודעות לגבי כל מיני דברים שמצרים אותך ועלייך... וזה טוב, אני גיליתי שבעצם כל דבר שה "אדם" מפתח יפה בעולם זה כתוצאה מכך שקודם לכן הוא העלה זאת למודעות.
דבר שלישי מניסיוני האישי (כך שזה לא תמיד מתאים לכל אחד...אבל...) כל השאלות האלו נשאלות כי צריך לעבוד ולבנות את המקומות שאת מצפה מעצמך להיות שם מבפנים ולא כמקומות חיצוניים לך...
טוב האמת אני צריכה לזוז , מקווה שהייתי ברורה...
(אני לא יודעת מתי הפעם הבאה שאכנס)
ל-12345יהודית פוגל
שלום.אני12345
אם אני מצרה את דרכייך לשיחות לפי רוחך, לא אעלב אם תורידי אותי מכאן בהסכמה עם מנהל הפורום. אחפש מקום אחר. למרות שהיה לי נעים לשוחח עם כמה אנשים חכמים וטובי לב כאן.
אני בחורה שמחה, ואת לא יודעת כמה. אולי לך כ"כ טוב בחיים שכבר קשה לך לגלות אמפטיות ארוכת טווח.
ועודאני12345
תיקוןאני12345
תודהאני12345
אני מקבלת את זכותך לקבל אנשים לפי רוחך. אבל אני לא מסכימה לכך.
ל-12345יהודית פוגל
תשובהאני12345
וגםאני12345
מסכים.עמישבאחרונה
לתכלת 2 - בנושא פוריותיהודית פוגל
היא שאלה את השאלה הזו בפורום "הורות" אז שם זה נמצאקומפיתאחרונה
מזל טוב!קומפית
אין לי מידע לגבי גמח"ים בעיר, אבל אם את גרה בישוב מסויים אז תגידי לי איזה ואוכל לומר לך אם אני מכירה או לא...
מזל טוב !משה
צוות האתר.
ב"ה!אני..

לגבי גמח"ים, אני יודעת מחברות שלי שיש גמ"ח שמלות כלה מעולה ברחובות.
בע"ה, אברר לך.
ויש גם בבית חורון אחד..
אפשר לעזור אולי בעוד משהו?
חברה שלי אחרי שהתחתנה, הוציאה חוברת מעולה מעולה כזאת של כל ההכנות שיש לעשות לפני חתונה, ויש שם גם מספרי טלפון נדמה לי של כל מיני מקומות. רוצה? אם כן, אשלח לך בהודעה פרטית.
אני חושבת שאת מדברת על גמ"ח שנמצא במבוא חורון ולאנעמה11אחרונה
חברה שלי לקחה משם שמלה מאוד יפה, אבל תוודאי אלף פעמים ועוד פעם אחת שהיא נ ו ח ה ! ! ! אל תשכחי שאת צריכה לרקוד איתה...
מזל"טקשלש
גמ"ח שמלות כלה ונוספים!kobyssh
מזל טוב!אני12345
שידבקו בך כל באי הפורום.....
חיים שמחים ומאושרים ותשרה השכינה בביתכם תמיד!


הפרצוף המצורף לא שייך !!!! זו טעות. סליחה...אני12345
**סוף סוף כשאני עושה משהו טוב זה יוצא ככה...
*אמרתי לך עמישב....
חחח, ואולי ה' הראה לך מראה בטעות?עמישב
ח...אני12345
תודה ל-admin שתיקנת!
הפרשי גבהיםעדי - בן
עד כמה משמעותי הפרש גבהים ?
ובאיזה טווח , לדעתכם כמובן..
בין בנות לבנים ..
(רקע: ב160 ס"מ ניחונתי ואני לא דוחה הצעה עד 165 לערך
השאלה עד כמה זה מפריע לבנות בתחום .. ות'אמת גם אני לא נסגרתי עד כמה זה מפריע )
זה אינדיבידואליאנונימי (פותח)
יש כאלה שזה מפריע להם ולא יסכימו לצאת עם מי שלא "תואם" לקריטריונים שלהם, ויש כאלה שלהיפך.
אני חושבת שצריך לפני הדייט לברר אם זה אכפת לצד השני.
אני אישית דחיתי כל הצעה שהגבר לא היה גבוה ממני לפחות ב-5 ס"מ ,
והפלא ופלא - הר א ש ו ן שהסכמתי להכיר והוא נמוך ממני ב-5 ס"מ הוא בעלי היקר...
לדעתי זה עניין ממש לא מהותיקומפית
לדעתי כמה שיותרעמית-טליה
אבל כל בת תגיד משהו אחר..
לא יודע איך נח לך עם זהקשלש
עם זה כ"ש נראה לי שיהיה קשה אם היא תהיה גבוהה יותר
ובמחשבה שניה אם זו תהיה היא אולי זה יתגמד
לא יודע כשנגיע לגשר נקפוץ ממנו
יש לי חבר שאשתו גבוהה ממנו. לא ראיתי שזה מפריע להםמשהאחרונה
לקוח מאתר אחר, אבל שווה התייחסותקשלש
בנושא של קיטלוגים ושונות בסקאלה של הדתיים לאומיים
(תחילת ציטוט)
"בן אדם מאוד מורכב - כשמי כן אני
אם זה הייתה הרכבה פיזית דיינו בכך
אלא זו בעיה של הרכבה השקפתית
(מאמין שכולם מורכבים בצורה זו או אחרת אך בכ"ז אצלי זה מאוד ברור)
אני גם חרדי וגם לאומי ומהי כוונתי
דת"ל, אומרות שאני חרדי מידי, יותר מידי מקפיד וכד´
חרדיות^, אומרות שאני עשיתי הסדר וצבא וזה לא מתאים להם
בקיצור נופל בן הכיסאות
מה עושים ? הלוואי והייתי מוצא מתוסבכת כמוני
זה היה פותר לי את כל הבעיות (ע"ע שירשור לכל סיר יש מכסה, אז זהו כנראה שלא
^בדיוק שדכנית שרצה להכיר לי גברגברה והבחורה טענה שאם אני
רוצה לחנך את ילדי שילכו לצבא זה לא בחשבון
בעעעעעעעעעע"
והנה הקישור
שאלת את הבחור אם הוא מרשה לפרסם גם כאן?אני..
אין בעיה לפרסם זה סתם שאלהקשלש
פשוט הוא כתב את זה בצורה יפה
ולדעתי, זה מייצג דבר רחב יותר
שזה את העניין של רב גוניות בחברה הדתית לאומית
החל מחפיפניקים דתילוניים
וכלה בחרדלניקים
בכ"ז ראוי לשאול לענ"ד. לא היה נעים ליאני..
אני יודעת מאיזה פורום זה נלקח. ברשותך, אעדכן בכך את כותב ההודעה. בסדר?
סבבה, עשי כטוב בעינייךקשלש
להפך הוא הנכון אפילו הבאתי קישור לשם בגוף ההודעה
בכ"ז ראוי לשאול לענ"ד. לא היה נעים ליאני..
אני יודעת מאיזה פורום זה נלקח. ברשותך, אעדכן בכך את כותב ההודעה. בסדר?
(כמו ההודעה שלי שם) ידעתי בני ידעתיעדי - בן
לפעמים אני מרגיש "רגל פה ורגל שם" (כמאמר השיר שם שם )
דוס מידי לחלק ציוני מידי לחלק סגור מידי לחלק ופתוח מידי לדעת חלק אחר
כולנו מורכבים
השאלה היא מה מתאים לנו ולא מה אנו בדיוק
כי אם נבוא לתאר את עצמנו "יכלה הזמן והמה לא יכלו"
{אומר את זה בתור דוס שמחפש דוסית ומתחיל להבין את המציאות}
אני לא מבינה כל כךקומפית
פשוט מתי שבאים לדייט אז נניח מעלים איזה נושא שיכולים להיות עליו חילוקי דעות, ורואים מהי הדעה של כל אחד ויכול להיות שלשני באמת תהיה דעה שהיא שונה משלך אבל לא תמיד זה משנה להמשך הדרך. מותר שיהיו דעות שונות אם זה לא בדברים מהותיים כל כך. ואם הדעות שונות בדברים מהותיים, אז מבינים שאתם לא מתאימים. ככה נראה לי.
אני לא באה לתקוף חלילה, לא אותך ולא אף אחד אחר פה אבל הנושא הזה מטריד אותי כי גם יש לי הרבה חברות ומכרות רווקות וכואב לי הלב עליהן ואני אומרת אולי יש יותר מדי בררנות בשנים האחרונות. שום דבר לא מספיק מושלם.
סליחה מראש, ושאף אחד לא יראה את תגובתי כתקיפה או פגיעה אישית רק בבקשה לקחת לתשומת הלב.
ובהצלחה לכולכם בכל.
ממש מבינה אותךאנונימי (פותח)אחרונה
אני אומרת את זה גם לעצמי.
וגם אני יוצאת לפעמים מבולבלת........
"ותחסרהו מעט מאלוהים..."- תורה פ"טעמישב
בס"ד לק"י
אני כתבה בתשובתה לאני12345 על כך שנכתב בפורום הסבר לפסוק זה ("ותחסרהו..."). מכיוון שהוא נמחק מהפורום, עקב מחיקת השירשור בו נכתב ההסבר, ראיתי לנכון להעלות את ההסבר מתוך קובץ שכתבתי לפני כשנתיים, שערכתיו מעט עכשיו והוספתי לו הוספות נוספות על הקודמות. אני מקווה שהדברים הללו, בכתיבתם החדשה0ישנה, יהיו לתועלת לכולם.
(ההסבר ניתן, בע"ה, ע"י סיני תור, בתוספת הרחבות והוספות קצרות שניתנו בחסדי ה', על ידָי [המילים המצוטטות הן מהשיר של סיני ולא מהתורה עצמה, למעיין בתורה עצמה יפתחו העיניים אף יותר](
"ותחסרהו מעט מאלוקים"- החסרון שיש לאדם הוא כמו מראה קטנה על "חסרונו", כביכול, של הקב"ה. כלומר, החיסרון שיש לאדם, הוא בסה"כ מעט מה"חיסרון, כביכול, שיש לאלוקים. "וכבוד והדר תעטרהו"-וכך, ע"י החיסרון בעצמו וגילויו לאדם, ה' מכבד ומהדר את האדם שחסר לו, ע"י שמראה לו חסרונו שלו (של הקב"ה)!!!
והפירוט:
"הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החיסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלוקים"- כל מה שחסר לאדם בין אם זה אוכל וכדו' ובין אם זה אמונה וכדו', הכל הוא חיסרון שחסר לשכינה (שהיא בחינת אלוקים, זה מוסבר בתורה אחרת של ר' נחמן, ש"יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" זה כמו יחוד חתן וכלה מתחת לחופה שהם כאחד וכו') רק שלשכינה זה חסר פִּי...
"וכשידע כל זאת, שהחיסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות ולא יוכל לעבוד ה' יתברך בשמחה"-וכשיבין את כל הנ"ל, שהחיסרון שחסר לו הוא לא רק החיסרון הקטן שיש לו, אלא חיסרון שהוא בעצם ע-נ-ק הרבה יותר אצל השכינה, וממילא יהיה קשה לתקן החיסרון בגלל שורשו העמוק והגדול בשכינה, דבר זה יגרום לו לצער גדול ועצבות ולא יוכל לעבוד ה' יתברך בשמחה כמו שצריך...
"וכך צריך להשיב לעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החיסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה?!"-וכך האדם שמגיע לעצבות, בעקבות הנ"ל, יצטרך להשיב לעצמו ע"מ לשמוח כנ"ל- אני הקטן, יהודי פשוט בן פשוט, אני בעצמי איש סודו של מלך מלכי המלכים!! (מלך כל ישותו היא גאות, גאווה והדר והוא תמיד מציג עצמו בתור מושלם [לדוג' פרעה שהלך ליאור בבוקר...], והנה מלך מלכי המלכים, מי שאמור להיות הכי גאוותן, מראה
לי, הקטן, את החיסרון שיש לו!! וכי יש כבוד גדול מזה ?!
"ומתוך כך בא לשמחה גדולה!!"
"וזהו 'וכבוד והדר תעטרהו' שישמח שהמלך בעצמו נשאו לביתו ושם מגלה לו ליבו"- וזהו פירוש הפס'. שע"י החיסרון של האדם- ה' מעטרהו בכבוד והדר, שה', מלך מלכי המלכים, לוקח כל אחד ממנו אליו, לחדרו, לתוך "ליבו ומחשבותיו", כביכול, ושם הוא מראה לנו את הדבר השמור ביותר בממלכה-ה"חיסרון" שע"י השלמתו מגיעים לשלמות=יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה=גאולה!!
היוצא מכאן הוא, שהחיסרון אמור בעצם לגרום לנו לשמחה ולא לעצבות. אבסורדי?! אבל הגיוני.
ולמי ששואל: "מה, לה' יש חיסרון?!"
אז ככה, לה' יש הכל, אבל כרגע, במציאות, לא בה', חלילה, יש חיסרון. המציאות היא בעצם התגלות ה' בעולם, היא השכינה. והשכינה, כאמור, היא בחינת אלוקים. כל עוד אין השכינה שלימה, כביכול, ה' לא שלם. איך זה יכול להיות? במילים של בני אדם ופסיכולוגיה- לה' יש תנועה טבעית של השפעה לעולם, של מידת החסד, של נתינה. כל עוד ה' לא נותן לעולם, כל עוד ה' מונע מעצמו להשפיע ולהוריק ברכה לעולם עד בלי די, הוא בעצם "חסר", כביכול, כי התנועה שלו מוגבלת.
ע"מ להגיע לשלמות החסר הזה, בהשפעת ה' לעולם, צריך להוסיף ולהוריד שפע נוסף מאת ה' לעולם [כמו שכתוב בפירוש הזוהר הקדוש לפס': "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל... ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אימו...וישק יעקב לרחל..."- שהכוונה שה' (=יעקב) מוריד את השפע (=מי הבאר) לנו-עם ישראל (=הצאן), ואז מגיע הגאולה=יחוד... (שכינה=רחל, גאולה="וישק..."), ואז ה' "בוכה", כביכול, על כל השנים שהוא לא היה עם השכינה ואיתנו, עם ישראל] ולהשלים החסרונות שיש לה'/שכינה, וממילא גם חסרוננו האישי ימולא לגמרי.
ולמעשה, ה' מראה לנו את החסרונות שלו ע"מ שנתפלל עליהם (על החסרונות שלנו ועל אלו של השכינה) עד שיושלמו... (זה רק מראה מה המשמעות של חיינו בעיני שליט העולם-עוד סיבה מצוינת לשמוח מאוד!! ). הוא לא מראה זאת כדי שנתבאס או נשמח. זה גם כדי שנשמח, אבל לא מעט מזה הוא בכדי שנתפלל לה' שימלא את חסרון העולם בנושא הזה. ה' מביא לנו חיסרון, ה' מביא לנו ניסיון, כדי שנתקן אותו, כדי שנצליח בו. (לא סתם שורש נס קרוב לשורש ניסיון. זה בא לרמוז לנו, שניסיון נועד כדי שנעשה "נס" בליבנו, ונתנוסס, ונעלה מעלה מעלה, וכך נצליח לעלות. ניסיון, לא נועד כדי להקשות עלינו, הוא נועד כדי לגרום לנו ולעזור לנו להצליח. ניסיון הוא אינו קושי, אדרבה, הוא משימה ואתגר. ויהי רצון שנצליח בכל הניסיונות).
תודה, רק שקיבלתי אותו מחברעמישב
מה אתם חושבים?עדי - בן
אם אפשר התיחסות לדברי הרמב"ם פרק ה´ הלכות דעות
כג [יא] דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך יישא אישה--שנאמר "מי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו . . . אשר בנה בית חדש . . . אשר אירש אישה" (ראה דברים כ,ה-ז).
כד אבל הטיפשים, מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה; וכן הוא אומר בקללות, "אישה תארש . . . בית תבנה . . . כרם תיטע" (דברים כח,ל)--כלומר יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך. ובברכה מה הוא אומר, "ויהי דויד לכל דרכיו, משכיל; וה´, עימו" (שמואל א יח,יד).
האם זה שייך גם לימנו?
מה השתנה ? (אם בכלל)
רצ"ב קישור למאמר בנושא
שב"ש
20080118131511.docמכיוון ששאלת גם בכיפה אז אענה אותו דברבחור זהב
אישית אני מכיר חברים שיש להם הכנסה נכבדת ללא בגרות אפי´.
וה´ הוא מקור השפע ולא אונברסיטת קליפורניה כזאת או אחרת.
מה שאני בא לומר בעצם שלא צריך שתהיה לבנאדם איזה וילה בקיסריה ע"מ להתחתן ולא תואר ד"ר או MA במיקרוביולגיה כזאת או אחרת...
מסכיםקשלש
מה שהשתנה זה הצורך בדברים הללו וההסתדרות בלעדיהםעמישב
ודאי שגם היום היה מועיל להינשא לאחר השגת אלו. אך היום, של כמו אז, זה לא מאוד מאוד קריטי.
היום אפשר לשכור דירה, להיעזר בהורים מעט וכו'.
השינוי הוא בהרגלי החיים והצורך בדברים הללו כדבר הכרחי ובסיסי לחיים מאושרים, דבר שלא קיים היום.
שייך לא פחות.moson
לדעתי הכוונת הרמב"ם נכונה היום לא פחות.
כל ציבור וכל אדם צריך לברר לעצמו מהו הבסיס המינימלי שממנו אפשר להקים משפחה (לדעתי פעמים רבות אם יש בגרות זה מספיק ואפשר לרכוש מקצוע או לעבוד תוך כדי בנית משפחה, כמו כן בית - מספיק שיהיו האמצעים לשכור) העיקר שלא ליפול על הציבור.
לדעתי גם מבחינה נפשית ותפקודית קשה להקים משפחה כאשר לא עצמאים - אפילו אם התמיכה היא מההורים -ראיתי מקרים שהורים שתומכים רוצים להתערב (ובצדק מבחינתם - הם הספונסרים) ואילו ילדים שלא נתמכים חיים בעצמאות ובצורה יותר בריאה.
יש לי משהו ממש משמח לספרמה ידידות
הייתי אתמול בחתונה של זוג בני 40!!וזה היה ממש מרגש ומשמח...(חתונה ראשונה של שניהם..במידה ולא הובנתי..)
איך כשכולם כבר על סף ייאוש ואתה בטוח שזה לא יקרה..זה קורה.והגדול!
מה רבו מעשיך ה'
מ'כפתאני12345
זה רק גורם לי להרגיש תינוקת שלא מבינה ת'חיים.
ומוגבלת שלא יכולה להתחתן.
לא סובלת לבוא לחתונות ולא סובלת לשמוע על לידות וזה אפילו לא מדגדג לי בלב.
זה רק לא נוח.
זה טוב!אני12345
רק שהייתי מתביישת לרקוד מרוב שהייתי מרגישה דפוקה לרקוד בגיל כזה.
מה משמחאני12345
עושה לי טוב לדעת שטוב לי איפה שאני.
אני נופלת לתהומות כשאני יודעת שזה זמני, ולכן אני מתקשה לשמוח במקום שאני שם.
אני מקנאה באנשים שכבר יש להם בית משלהם. שכשכל העולם חוזר הביתה לכל אחד יש את המשפחה שלו.
פעם גרתי בדירה שכורה באיזו עיר, וכשהייתי חוזרת מהעבודה בערב הייתי רואה נשים הולכות עם עגלות וילדיהם ואורות דולקים בחלונות הבתים...
אני אשמח כשיהייה לי בית משלי. ולא , לא שאגור בו לבד. אחרי שזה יגיע יהייה לי כח לחיות מחדש.
התחזית שסוסוף ירד קצת גשםקשלש
לשמוע להקות ו- תזמורות חתונה לפני שבוחריםkobyssh
שוק האירועים בישראל מציע היום מגוון אפשרויות למוזיקה באירוע שלכם. החל מתזמורת חסידית סטנדרטית וכלה בצוות מתופפים הכולל גם שביעיית נגני נבל מקצוענים.. בניגוד לרוב הסידורים וההכנות לחתונה, דווקא בתחום זה הכי קשה להתרשם ולדעת שאתם באמת סוגרים עם הלהקה המתאימה לכם. איך בוחרים היום להקה? על להקה מסוימת שמעתם המלצות מחברים, התזמורת ההיא היתה בחתונה של אחיכם הגדול (מי זוכר..) והם אפילו נשמעים ממש נחמדים בטלפון.. זה עדיין לא סיבה להיכנס איתם מתחת לחופה.
לכן, ביוזמת אתר "שיהיה במזל" - פורטל חתונה חדש לציבור הדתי, קמה הבמה המרכזית. בבמה המרכזית תוכלו למצוא הקלטות של להקות חתונה ב-mp3 וגם בוידיאו, מתוך אירועים אמיתיים. כך אתם יכולים ליהנות מהשירות (ללא תשלום) ולהאזין ולצפות איך הלהקה מנגנת בזמן אמת.. מהכורסא בבית. בבמה ניתן להאזין למעלה מ-70 ביצועים לשירים נפוצים בחתונות ולהתרשם באמת מהמגוון המוסיקלי. מצאתם להקה שנשמעת נחמד תוכלו ליצור עימה קשר באמצעות האתר. כמה פשוט, ככה יעיל.
רוצים גם אתם לנסות? http://www.bemazal.co.il/bama.php
שיהיה במזל!
לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
אני בעד דווקאקומפית
בהצלחה לך ויום טוב
תשובהאנונימי (פותח)
כי מה שקורה הוא, שמרוב שלפעמים אני מנסה להיות נימוסית ובסדרעם השני, אני רוצה לחזור הביתה ולהיות אני, כי אין מי שיכול לקבל אותי כשאני לא נחמדה...
זה לא ככה..אנונימי (פותח)
אבל אחרי שתכינסי למערכת יחסים יותר רצינית תראי שהבחור יגלה עליך
(וגם את עליו..) צדדים שעוד לא נראו כמו שאת אומרת שאת מתעצבנת עצובה וכדומה ואז המבחן האמיתי אם יש חיבור כמו שאומר רבי שלמה מקרליבך
"השאלה כמה אתם אוהבים גם כשאתם לא מסתדרים.." תנסי להיות יותר פתוחה יותר להיות עצמך וה' הטוב יהיה בעזרך..
בהצלחה!
סבלנות.... והרבה.....אנונימי (פותח)

צודקת...קומפית
שמחה אמיתית!יהודית פוגל
לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
אהבתי את התשובה! אבל אולי יש לה בעיה להפתח?תהל
בנית מערכת יחסים זו עבודה קשה.moson
מה שכן נכון לדעתי שניתן לייצר סביבת עבודה נוחה - כלומר לשאוף לזה שתוכלי להרגיש בנוח ולהתנהג בטבעיות למרות ההשקעה.
אומרים שדייט זה כמו ראיון עבודה - לדעתי יש כמה נקודות שיכולות לעזור:
1. תשדרי שאת מועמדת רצינית - זה גורם לצד השני לראות אותך באור כזה.
2. תשדרי שאת רצינית בקשר אליו.
3. להתחפש פחות -פרדוקס: אנשים באים לדייט או ראיון עבודה כדי להראות במיטבם - אבל לעיתים זה גורם לאי נוחות - ואז הם לא נראים במיטבם.
לדעתי צריך לנסות להגיע לאיזון למשל אני מרגיש פחות בנוח בבגדים אלגנטיים -אז לראיון עבודה אני אבוא פחות אלגנטי - אבל בצורה שאני ארגיש נוח.
שמחהיהודית פוגל
לא הסברתי את עצמי טוב.moson
לדעתי יש פה פרדוקס - את רוצה להיות במיטבך אז את over נחמדה. אבל אז לא נוח לך ולדעתי רוב האנשים שמים לב וזה מפריע להם(שמים לב לאדם לא טבעי). הפתרון לדעתי הוא להיות טבעי יותר ואז יהיה לך יותר קל - ולדעתי זה נכון מהפגישה הראשונה.
הדוגמה שנתתי היא על ראיון עבודה אולי יותר מכובד למשל לבוא לראיון עם חולצה לבנה - אבל מבחינתי זה מוזר לכן אני אלך בחולצה פחות אלגנטית אבל זה שאני ארגיש בנוח יתן אפשרות יותר טובה להשאיר רושם טוב על המראיין
(כמובן שלא צריך להגזים).
לדעתי כל אחד צריך למצוא את האיזון שלו.
אני מקווהאנונימי (פותח)
אני כל כל מבינה אותך, לצערי הגעתי למצב דומה, בו אין לי כח ורצון לצאת עם משהו, כי אני מרגישה שזה להתחפש ולא להיות הכי בנח- כמו שאני. מנסים להסביר לי כי כל הרעיון הוא להיות אחד עם השני, אבל מכיוון שאין לנו מושג מיהו, קשה לנו עם זה. אני מקווה שנדע לזהות את הזיווג האמיתי. אבל השאלה איך?? יש למשהו רעיון?
אני מחזקת אותך מפה בנתיים...
מה זה "נחמד"?נשארת חסויה
מה זה "נחמד"?נשארת חסויה
אולי צריך להפניםקשלשאחרונה
ואז גם ההתיחסות תהיה יותר כנה ואמיתית כי אין לי רצון להראות show
ככה אני חושב לפחות
ו
מישהו יודע איך בחורה יכולה להציע נישואין?אנונימי (פותח)
היי חבר'ה אני וחבר שלי יוצאים כבר שלוש שנים ...
מדברים על נישואין , אך הייתי רוצה אני לעשות את הצעד הזה ...
מישהו יודע , או יכול להמליץ על דרך שבחורה יכולה להפתיע ולרגש בהצעת נישואין כי אני ממש לא יודעת איך??
מה ? לקנות לעצמי טבעת?
בקיצור אני מחכה לתגובות...
תודה

אני..
פשוט, בטח אם זה רציני, אז כבר דיברתם על חתונה, ואפשר פשוט לשאול, ישר ולענין, בלי פרחים ובלונים ולבבות ורודים באוויר.
הכל לעניות דעתי העניה באמת
מכל מקום, ואוו. מזל טוב!(:
מסכיםקשלשאחרונה
אניאני12345
אתם יודעים מה?!
כל מה שכותבים כאן נכון.
רק מה??
עדיין אני לבד.
וכל הדבורים פה על אהבה ואיך מגיעים אליה רק עושים הרגשה זיפתית שכמה טוב זה באמת וכמה בא לי לא לחשוב מה אין לי.
אז אזהרה:
לכל הרווקים-אל תקראו פה יותר מדי. זה רק יגדיל לכם את החוסר. בין כה וכה לאף אחד אין תשובות בשבילכם, ואם תקבלו תמיכה מהפורום, זה רק יחליש אתכם כי בסוף תגלו שלא יעזור בית דין- אתם עדיין במחשבות עם עצמיכם. אף אדם לא יכול לעזור בכלום. ועלינו להשלים עם זה.
אם משהו יודע כמה כדורים בולעים בשביל לשון לנצח, אשמח אם ישאיר לי הודעה.
אני לא מדהימה. ב"ה, יהודיה פשוטה ורגילה..אני..
והכל בחסדי ה' יתברך..
ושנזכה בע"ה, בקרוב.
אגב, אני ממש במרחק הודעה פרטית, אם תרצי אי פעם לזכות אותי ככה, באיזו שיחה איתך(: ובכלל, חברתי היקרה קצת מתעסקת עם עניני שידוכים, וגם אחד מהבחורים שיצאתי איתם לא מזמן, אם תרצי, ממש בכיף.
כתובת דוא"ל שלייהודית פוגל
אהבה זו נתינה דאגה שותפות נשיאה בעול רגש של חיבורבחור זהב
זה שאיכפת לי מהשני ולגבי נישואין שמעתי בשם הרב אברום שפירא שצריך לבדוק שטוב ביחד ושזה האיש/ה שרוצים להתעורר לידו/ה כל החיים שהוא יהיה ההורה של הילד שלי וכן הלאה.
גם בירידה,קומפית
טובה + היקרהאנונימי (פותח)
אבל ..לפי דעתי האישית אפשר ללמוד לחיות בזוגיות יפה ובכבוד הדדי על ידי עבודה משותפת וממושכת ( ומתוך כך יכולה לצמוח אהבה מחודשת )
חחח רק עכשיו קלטתי את הפואנטה של הניק של טובה+ ענקבחור זהב
שינוי שם.אני12345
אהבה? מה זה בכלל?!אני12345
אהבה היום זה רק בין שני אנשים שיש בהם אינטליגציה רגשית.
לא לכולם יש את זה ולכן אני יכול לאהוב משהו אבל השני ממש לא ירגיש את זה כי לא זו הדרך שהוא אוהב שמבטאים אותה.
בנת?
מנסיון.
לאהבה 1יהודית פוגל
אהבהיעל ל'
אהבה? מה זה??אני12345
זה כואב שזה לא מתממשיעל ל'
תשובהאני12345
וגם שיש אנשים שהאהבה שהם יודעים לתת לא מספקת אותך., אז גם לך אין כח להעניק את מה שיש בך. כי כבר אין.
אהבת אמת זו קבלה ללא תנאים ואהבה כזו הדדית זה זה!תהל
(לכן מי שלא התחתן מתוך התאהבות לא פספס כלום חוץ מפרק זמן לא מציאותי של עיורון ... שאחרי ההתעוררות מגיעה האכזבה מריבוי החסרונות שלא ראינו...)
ה ב ע י ה שכל אחד עם הכלים השונים שלו מבטא את זה אחרת...
לכן צריך ל ל מ ו ד את האהוב היטב כדי לבטא את הצורך המתאים לו.
ברגע שהאהוב מסוגל להעביר את המסר שהוא מרגיש אהוב ומאושר -
עשינו את העבודה וצריך לשמור ולטפח ולהמשיך להשקיע כמו מחזר בלתי נלאה.
בד"כ רב הגברים מתקשים להתבטא למרות אהבתם העצומה לאשה. ואשה צריכה להרגיש מחויבות ללמד את בעלה איך לבטא ומה הם הצרכים שלה. כנ"ל להיפך. ב ד ו ק ומנוסה!
גם אחרי 10 שנות נישואין אנחנו לומדים עוד דרכים חדשות למילוי הצרכים הרגשיים וכשמתרגמים זאת למעשה האהבה מתעצמת.
להבין ולהפניםקומפית
תאמיני לי, הנגיעה הגופנית במיוחד בין אנשים שמאד אוהבים אחד את השני, היא מאד נעימה וטובה אבל גם בתקופה של נישואין בעז"ה, יש זמנים של הרחקות ואני חושבת שזה טוב כי זה יותר מעמיק את הקשר הרגשי-נפשי בין בני הזוג וזה מאד חשוב, לעיתים הרבה יותר מהקשר הגופני. כי לדעתי מה שנותן את הכוח, את המוטיבציה ואת הבטחון העצמי של בן הזוג זה האמונה של בן הזוג בו. ולא זה שהוא יודע שיקבל חיבוק[אמנם גם, אבל זה באמת לא העיקר]ואגב אחרי שעוברים בעז"ה תקופה של אירוסין או תקופה של איסור נגיעה - בהצלחה, אז מרגישים כ"כ טוב ונפלא וזה באמת מחזק את הקשר.
שיהיה במזל טוב ובהצלחה.
שמחה!!עמישב
תחושות העירפול והחוסר שליטה נובעות פעמים רבות מתוך הרגשת חיסרון. אדם ששמח, הוא אדם מלא, שרק נותן, ולא צריך לקבל (ברוב המקרים).
אם נעשה אחד ועוד אחד פשוט, נקבל שאדם שמח, לא מרגיש חיסרון וממילא לא מגיע לידי הצורך בזה, ומרחיק עצמו מניסיון.
איך להגיע לשמחה? מילי דשטותא, כל הזמן להיות בפעילות ועשייה, לשיר לעזור בבית לרקוד בחדר טיפה ועוד ועוד כעין הטובה.
בהצלחה והרבה ברכה מן שמיא!!
אחרי שהצלחנו לשמור - הרגשנו גיבוריםתהל
אפשר בזמן אמת לומר בפירוש (בכל מיני סגנונות ומצבים): "אני מתרחק/ת ממך כי אני מרגיש/ה שאאבד שליטה!"
אפשר לקבוע קוים אדומים וגבולות כדי שיהיה תמיד כמו רמזור אדום - סכנה!
(לדוגמא: בנסיעה באוטובוס - שמנו ביננו משהו כמו תיק, לשבת באזורים לא מבודדים גם אם זה מקומות רומנטיים... לסמן יום יום ביומן וי גדול שהצלחנו!
להחליט על סיסמת אזהרה כדי לעזור אחד לשני, לדוג': אחורה פנה! זה גם משעשע..)
לא להביא עצמכם למצבים של התמודדות קשה מדי בקרבה.
אנחנו עסקנו הרבה בללמוד יחד מתוך ספרים טובים על זוגיות, תקשורת ושלום בית - כשלא משועממים מדי לא נסחפים לקלות דעת... וגם מרוויחים ידע עצום ומקדימים רפואה למכה... מתרגלים משפטים בתקשורת נכונה, כך מתייחסים לצד השכלי והצד הרגשי-פיזי - מחכה בסבלנות...
זה קשה ומאתגר אבל משתלם. דרך אגב, בתקופות ההרחקה אחרי החתונה - הרבה יותר קשה! אז מותרים ביחוד וצריך להתמקד בביטויי אהבה דוקא לא במגע. העוצמה של ההתחברות אח"כ עילאית קדושה ומרוממת!- איזהו גיבור הכובש את יצרו!!!
באופן כללי שמירת נגיעה זה רק ספתח דוגמא ותרגולת מעולה להתמודדות בחיים הזוגיים - אח"כ צריך להשקיע ולהתמודד עם שמירה על כבוד, המנעות ממלחמת כוחות, קבלה ללא תנאים, נתינה ועוד...
תשובה יפה,אמיתית ונכונה! ישר כח!קומפית
לקומפית - תודה!תהלאחרונה
הצילואנונימי (פותח)
היי אני צריכה דחוף עזרה!
יש בחור שיצאתי איתו בעבר ומשום שההורים לא הסכימו לקשר ניתקתי אותו.
כיום כמעט שנתיים לאחר מכן אני עוד מוצאת את עצמי חושבת עליו ומעוניינת לנסות שוב.
אני יודעת כי אותו בחור עדיין מעוניין בי אך אני מפחדת מה תהיה תגובת ההורים ואם הם יאסרו עלי את הקשר האם עלי לקיים כיבוד הורים או שבנושא של הקמת בית אין עניין לכיבוד ההורים????
אני כבר משתגעת!
תעזרו לי!!
עד כמה שאני יודעאנונימי (פותח)
אני ממליץ לפתוח תנושא עם ההורים לשאול אולם למה הם לא רוצים שתצאי איתו ואולי תבהירו אי הבנות שהיו ביניכם.
הרבה הצלחה ומקווה שהכל יבוא על הצד הכי טוב שאפשר.
לברוריתיהודית פוגל
יהודיתאנונימי (פותח)
סיפרתי שאני מעוניינת בו והסברתי את עצמי.
ב- הבחור דיבר עם אבא שלי ואני מרגישה שאבא מתחיל להתרכך.
אני בת 22 והבחור בן 27
אבא הכיר אותו בתקופה שהוא מעט ירד ברמה הדתית. אני מאמינה שכמו כל אבא הוא רוצה בחור שילך בתלם שהוא התווה.
בינתיים לאחר שהבחור דיבר עם אבא אבא כבר לא מתנגד נחרצות שנצא אלא נותן לנו את המרחב שלנו לבדוק ברצינות את הדברים.
הצילו...... אולי באמת ההורים רוצים להציל אותך..אנונימי (פותח)
מנסיון, בד"כ כמעט ואין מצב שההורים טועים בהערכתם, נכון שיש יוצאים מן הכלל. מטבע הדברים גם הורים רוצים שילדיהם יתחתנו עם הטובים והמתאימים ביותר וגם הם מצפים לנכדים וכו'.
אני שמח שתגובת הורייך חשובה לך ושכיבוד אב ואם עומד כנגד, בעז"ה גם את תזכי שילדייך יתחשבו ויכבדו אותך, אבל בכל מקרה חישבי אם טענות הורייך וסירובם אכם לטווח הארוך יש להם אחיזה במציאות.
ב ה צ ל חה !!
כמו שיהודית טוענתתהל
אם זה רק עדתיות, צפיות לרמת השכלה מסוימת, מראה חיצוני שלא לטעמם וכדו' - אז תעמדי על שלך ותסבירי בשיא הכבוד והעדינות שאת קצת יותר נמשכת למה שחשוב באמת לחיים.
והכבוד וה"מה יגידו" לא יעשו אותך מאושרת יותר. אז מה עדיף לך האושר שלך או שלהם?
אם הטיעונים שלהם גורמים לך ללבטים קשים - הייתי מציעה לגשת לבעל מקצוע שיעזור לכם.
לומר שההורים כמעט ולא טועים זו שטחיות...אנונימי (פותח)
יש הרבה פרמטרים לכל תמונה, עד כמה ההורים קשובים ללב הילדים, מאיזו סביבה חברתית הם, כמה לחץ חברתי יש, כמה הם קרובים בהשקפה לילדיהם וכו. ועוד הרבה נקודות.
כן יהיה נכון לומר שהאמת נמצאת אצל שני הצדדים, מי יותר מי פחות, מי הכי ומי מעט זה כבר הבירור הפנימי של הנפשות הפועלות.
פורום אינו מקום לפסוק, אלא לתת כיוונים ועצות.
ושוב, מחילה מכבודו
או יופי עוד משהו איתי..........!!מירב!!
נשמע סותראנונימי (פותח)
אין לי מושג בן כמה אתה ומה נסיון החיים שלך.
אבל האם חשבת על כל אותם האנשים שבגלל דבר כזה עד היום כואבים על העבר שלהם? חיים עם בן זוג שכל פעם שנתקלים בקושי חושבים מה היה לו לא היינו מתחתנים ונשארים עם הקשר שרצינו אבל התנגדו לו?
איך החיים שלהם נראים????
מזעזע!!!
תחשוב שאתה חי עם בן זוג שלא איתך מתוך אמיתות אלא מתוך כורח.
מפי רב שמעתיאודי-ה
אלו החיים שלך וזה קודם לכיבוד הורים.
אמנם זה היה בנוגע לשאלה קצת שונה בנושא שידוכים וכיבוד הורים אבל הרב אמר בצורה כוללת שהורים לא יכולים לכפות עם מי להתחתן ועם מי לא.
אם זה מעניין אותך זה הרב אליעזר מלמד מהר ברכה ואני מאמינה שאת יכולה להתקשר אליו ולשאול בעניין אם את רוצה.
אין ענין של כיבוד הורים בעניני שידוכין.אני..
נכון, זה לא משו להרגיש שההורים שלך לא תומכים. ובכ"ז, לא הייתי ממליצה לוותר על הבחור בגללם.
את לא תסלחי לה ולעצמך ותרגישי תחושת פספוס והחמצה כל חייך אם תעשי זאת.
לכי על זה.
וה' יברך אותך.
חזק וברוך.......ברורית!!מירב!!
סליחה?????-ל...haimhod!!מירב!!
אם כך את מדברת סימן שאין לך לב!!!!!!!!
מותק היא אומרת לך שאחרי שנתים היא עדין זוכרת אותו..
אז חבריה........
כן כן.........
זה סימן שהיא באמת אוהבת אותו!!!!
אה אגב...ויש דבר כזה "מתה עליו".אוקי??????????
קל לך להגיד תחפשי מישהו אחר ותיחיי אתו את החיים..............ממש קל לך...........!
לשמוע בקול ההוריםאנונימי (פותח)
אני איתך......nesher23!!מירב!!
ברוריה שלוםאנונימי (פותח)
ותקחי אחרויות על מעשה ידיך
לדעתי הוריך רואים בך כנראה חוסר בגרות ואז הם מתערבים בנושאים
מרכזים שאם היו רואים בך בגרות הם היו יודעים שזו החלטתך
החלטת דרך היא כל מהות חייך
כמובן שיש סכנות רבות אך זה החיים
שאלת המיליון דולר
את יכולה לקחת אחריות???
קל לקטר אך הבעיה לא שם
לדעתי עדיף לטעות בהחלטות שלך
מי לחיות כל חייך
במחשבה מה יכל להיות
לברוריתאנונימי (פותח)
מזל טוב ! בהצלחה !!יונה
רגשת אותי. שיהיה בהצלחהתהל
2 עצותאנונימי (פותח)
2 עצות שאולי תוכלנה לעזור:
א. תנסי ליצור מצב שבו חברים/ חברות שמכירים אותך טוב, יפגשו אותך ואותו ותקבלי מהם חוות דעת. לפעמים בקשר אנשים מהצד רואים דברים שמי שנמצא בתוך הקשר מסנוור מהרצון כבר למצוא ולא רואה דברים חשובים. זה יתן לך פידבק נוסף, אולי הם יסכימו עם ההורים שלך, ואולי לא.
ב. חבר שלי אמר לי פעם, שדייטים, במיוחד אלה שמתפתחים לדברים רציניים, הם כמו מטחנת בשר, עד שבשר חדש לא נכנס הבשר הישן עדיין תקוע. צריך לפעמים, מתוך הכרות בכך, להשתחרר ולחפש באמת הלאה.
בסופו של דבר, במונחים של היום, גם אם במקרה הסביבה הקרובה אליך שונה, את בחורה צעירה, ובעזרת ה' תמצאי בקרוב את בעלך לעתיד.
בכל מקרה תזהרי לא לבזבז סתם כוחות נפש, זה לא מועיל.
בהצלחה (:
סיפור של בחור יקר ממשפחתימה ידידות
שיצא עם בחורה מס' שבועות.
ההורים התנגדו בתוקף,גם בגלל גילה של הבחורה-שהיתה גדולה ממנו בשנתיים וגם בגלל שכנראה לא הגיעה מה'עדה הנכונה'(גם היה איזה עניין שהם שמעו עליה דברים ממש לא טובים).
הם הורו להפסיק מיד את הקשר וכך היה.
לאחר עוד כמה שבועות הזוג לא יכל יותר!הם הרגישו שהם מיועדים אחד לשני ושאין ברירה אחרת.אסור להם לוותר.
והם חזרו אחד לשני..בהתחלה כמובן בשושו ואח'כ אזרו אומץ ועמדו איתנים אל מול הוריהם. ההורים קיבלו אותה לבסוף.. פשוט לא היתה להם ברירה!
ואם אתם שואלים אותי (ויש לי ב'ה טביעת עין לא כ'כ גרועה)היא בחורה מקסימה והם נפלאים ביחד.
והם התחתנו לפני חודש!אז מזל טוב ושיהיה בשעה טובה!
הורים מסתדרים בסופו של דבר.אלא אם כן מדובר בהורים קטנוניים ואז הרי זה אבסורדי ל-ג-מ-רי!
כמו שכבר ציינת,אין עניין לכבד את ההורים בבחירת בן זוג. יש כמובן להמנע כמה שיותר מגרימת עוול. אבל תהיי הוגנת וישרה עם עצמך ותבדקי אם זה באמת מה שאת רוצה!
בהצלחות
בשורות טובות
הרב צבי יהודהאני..אחרונה
בן דוד שני שלי ( או משהו קרוב, לא יודעת איך אנחנו בדיוק קרובים. אבל קרובים ב"ה) בכל מקרה, הוא רצה להתחתן עם עלמת חמודות אחת, וההורים שלה לא הסכימו לכך, כי הוא לומד תורה. ולא מתכוון לעבוד וכו', ואולי בגלל עוד דברים. מכל מקום, הם התערבו להם וכעסו להם ואיימו שלא יגיעו לחתונה, שלא ישמרו איתם על קשר ועוד כמה דברים, והילדה ב"ה, במסירות נפש של ממש, התעקשה להתחתן עם בחיר ליבה, הלא הוא קרוב משפחתי היקר למרות הכל.
וההורים בסופו של דבר הגיעו לחתונה, ואמנם היו כמו אורחים של ממש ולא כמו הורים, ובקושי שמחו ולא רקדו וכו'.
ובסופו של דבר, שנה אחרי, הם התאהבו באותו בחור, והם בקשר מצוין איתם, והם לא מבינים מדוע הם עוללו את כל מה שעוללו לזוג המסכן.
זה בעיה כשהורים מתערבים עד כדי כפית דעתם. ועוד יותר בעייתי שהבן או הבת נתונים תחת השפעתם ואומרים קדוש על כל דבר שהם אומרים בעינינים של שידוכים. במיוחד אם הוא לא מוצדק. אין ענין של כיבוד הורים כאן, ויש ענין של להקשיב להוררים, לשמוע מה דעתם בנחת ובשמחה, סה"כ הם באמת רוצים לעזור ורוצים רק את טובתו של בנם או ביתם. ובכל זאת, צריך לדעת מה הגבולות.
שמירה בדרכיםאנונימי (פותח)
בעקבות ריבוי תאונות הדרכים ר"ל, שפקדו את ארצנו לאחרונה, יזמתי רעיון מיוחד, שביצועו איננו כרוך בזמן ולא בכסף.
כל מי, שנוהג ברכב, יאמר בעת ההתנעה: הריני מקבל עליי מצוות עשה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" וינהג בהתאם לחוקי התנועה.
שומר ישראל יציל אותנו מכל רע וישלח רפואה שלמה לכל חולי ישראל ונאמר "די!" לכל צרותנו.
נח גיל
לתגובות: yishiy10@gmail.com
אין יאוש בעולם כללמכאל 2 3
אחותי היקרה אין יאוש בעולם כלל
תפללי לה' ליהיה לך טוב ב"ה
יישר כח,מיכאליונה
חברה יקרה,את אף פעם לא לבד!!!
הנה סיפור מצמרר:
(אם זה נראה לך סתם סיפור,אני מציעה שתפני לעודד מזרחי,הוא יגיד לך מי זאת אותה אשה)
והנה עוד סיפור(אין מה להשוות בתנאים האובייקטיביים,אבל המסקנה דומה):
ועוד משהו חשוב:
מצב נפשי ירוד הוא הרבה פעמים תוצאה של אורח חיים לא בריא.
תתחילי לפנק את עצמך,תאכלי טוב,תשני טוב,תצאי לטיולים רגליים בחיק הטבע (כן,תעזבי את הידידים המדכאים מהמחשב).
תראי שתרגישי הרבה יותר טוב.
את כבר תהיי הרבה פחות מיואשת
בהצלחה !
ליונה- הסיפורים חזקים!אנונימי (פותח)
מצד שני, ללכת לבד לקנות לעצמי דברים מדכא אותי ,כי אני מרגישה כ"כ לבד שאין לי חשק לזה בכלל.
אולי אני לא צריכה פיתרון לזה. אולי רק הסחת דעת. אבל אני לא יודעת איך. כלומר, בינתיים אני כן מסיחה את דעתי. הנה-אני כותבת כאן...
שלום לך , אני בנאדם אמיתי לחלוטיןאנונימי (פותח)
תפנימי את העובדה שכולם כאן אנשים ולא מסך, זה ילמד אותך שדבריך חשובים לכולנו והרגשתך הטובה חשובה לכולנו.
אל תפלי ברוחך!
משהו יכול להסבר לי את עצמי?אנונימי (פותח)
לדוגמא, סתם: עשיתי משהו עם ילדים. רציתי לעשות את זה יותר ברמה, אבל לא היה לי רעיון. הייתי מתוסכלת שאין לי רעיון. חשבתי לחפש בספרים, אבל אני מתוסכלת שאני לא יודעת לאן לפנות. אז עשיתי מה שעשיתי, אבל אין לי מנוף פמנימי, משהו שהרגשתי שהרים אותי הלאה. הילדים נהנו, אבל הרגשתי שיכולתי להוסיף ולא ידעתי איך. וזה מתחבר לי לכל החיים.
משהו הצליח להבין אותי, או שאשאר בתסכול הזה....
לפעמים אני מרגישה שאין לי סיכוי שאחריםיכולים להבין את הפנים שלי, ואז יש קשר עם העולם, אבל רק כשאני מקשיבה לאחרים. כשזה מגיע אליי אני מתחילה לאמר דברים לא ברורים.
אוף.
בסופו של דבר כולנו כאלה,אין מה לדאוג,זה נורמלי.יונה
אנחנו יוצרים קשרים עם אנשים אחרים.
גם אנחנו בני אנוש וגם הם,ככה שהקשרים האלה מוגבלים מעצם טבעם.לכן עלינו לשמוח בכל קשר שקיים.
יש פתגם שאומר "כגודל הציפיה-כך גודל האכזבה".
אם תעשי מה שאת יכולה,בלי לצפות מעצמך לעשות דברים שאת לא מסוגלת,תוכלי גם לשמוח בתוצאות (כמו בדוגמא שנתת עם הילדים).
כתוב בתורה "ואהבת לרעך כ מ ו ך" -"כמוך"-זאת אומרת,קודם כל אני אוהבת את עצמי,כמו שאני,עם המעלות וגם עם המגרעות,ככל שאחיה בשלום יותר עם עצמי,יהיה לי גם יותר קל לחיות בשלום עם בני אדם אחרים.
צץ לי רעיון...
תקשורת עם בעלי חיים היא קלה יותר,ומקבלים פידבק שמאד עוזר לביסוס הבטחון העצמי.
אולי תגיעי למקום שבו עובדים עם בעלי חיים,ותעבדי/תתנדבי שם.
(לדוגמא, חווה טיפולית בשם "חוויות" בישוב אלעזר)..
בקיצור,כולנו לפעמים עוברים את הרגשות שאת מתארת,את לא חריגה.
הנה למשל,גם שלום חנוך הרגיש כך:
אדם בתוך עצמו
מילים ולחן: שלום חנוך
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.
ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?
אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.
מה דעתך להיעזר באחרים? לא סתם אנו חיים בחברה...עמישב
המערכת האנושית, הן במישור המצומצם (משפחה, לדוג') והן במישור הכולל (העולם), עובדת בחברה.
עיזים עובדות לבד, בן האנוש ישתגע ללא חברה.
וזה לא סתם כך.
"וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה...". המערכת הכללית, הן בקודש והן בחול, עובדת על מעגל אין סופי של קבלה ונתינה. אני מקבל ע"מ לתת, ונותן (ע"מ לקבל [בכוונה זה בסוגריים]). בלי זה ואבדנו.
אומנם גם אדם אחד שעוסק בתורה שכינה שורה עליו, אך מתי היא ממש עומדת ונמצאת? "אלוקים ניצב בעדת א-ל", ואין עדה אלא עשרה. (עפ"י מסכת אבות). העולם, תירצי או לא, עובד במערכת.
ואם את צריכה להיעזר, זה טבעי שתעשי את זה, ותבקשי רעיון ממשפחה וחברים. (אגב, יש אנשים שמקבלים הרבה וכמעט שלא נותנים. אנשים אלה הם כמעמסה על החברה. וכיצד מושלם חיסרון היחס קבלה/נתינה שהם יוצרים? ע"י אנשים שנותנים יותר משהם מקבלים, והם הקלה לחברה. זה מפצה על זה וזה על זה, וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים).
מניין לקחת כוחות? שמחה. כשאדם שמח, החיים שלו הרבה יותר פועלים הרבה יותר זזים, דינמיים. לעומת זאת, אדם שעצוב, חייו מתנהלים בכבדות, הוא מקטר כל היום, וממילא, הוא לא מצליח בחייו. השמחה היא המתכון (בדרך ארצית. לא בדרך ישירה אל ה'. גם השמחה היא מה', אבל זה בפעם אחרת) הבדוק לחיים מוצלחים.
מי ששמח הוא גם פתוח לשתף אחרים ולעזור להם, ומתוך כך, וע"י זה, הוא מכניס עצמו למעגל הענק של החברה שמקבלת ונותנת.
בהצלחה בסיבוב.
למיואשתיהודית פוגל
למיואשתיהודית פוגל
ללא מיואשת- שלום.אני..
אני חושבת שכדי לבחון את המקום שאת עומדת בו עכשיו, את צריכה להיות מפוכחת ואוביקטיבית. וקשה מאוד להיות מפוכח ולבחון את המציאות במבט אמיתי ואובייקטיבי, כנטוע בך רעל של יאוש.
זה כל כך לגיטמי להרגיש לפעמים בודדה, כל כך טבעי שלפעמיםהכל נראה לא משהו ועצוב ומבולבל ומתסכל ו-די -ה'-כמה-אפשר?
אני יודעת, אני מרגישה, אני חווה את זה לפעמים. אני חושבת שכולם חווים את זה, וכולם לפעמים נמצאים במקומות שכל כך קשה למצוא פתחי מילוט מהם, וכל כך רוצים למצוא פתחי מילוט וכשלא מוצאים- ממשיכים לצבור עוד ועוד יאוש וכעס ומרירות ותסכול.
מה אני יכולה להגיד לך, יקירתי?
אולי דברים כל כך נדושים וכל כך אמיתיים- השינוי יתחיל אך ורק בך.
לא, את לא צריכה פסיכולוג
לא, את לא צריכה איש מקצוע
עמישב ציין, ואני מסכימה איתו מאוד. חברה! להשיג לך וכמה שיותר מהר, מעגל חברתי, אפילו מצומצם. לדבר, לשתף, לחלוק, לחוות דברים יחד. לפעמים אנשים מבחוץ יכולים לתת לך פרספקטיבה אחרת על המציאות שאת נתונה בה, לתת לך כיווני חשיבה חיוביים ואמיתיים, וחיזוק וחיוך וניחום ועידוד. וזה כל כך עוזר, מנסיון.
ונכון שזה לא פותר את כל הבעיות, ונכון שלפעמים גם צריך לדעת להתמודד לבד, לפתח את המסוגלות הזאת של התמודדות אישית עם חוויות יום יום, עם סערת רגשות, עם בלבול, עם קונפליקטים פנימיים, עם צער, עם יאוש. אבל הרבה פעמים, יש זמן לדבר ולשתף ולבקש עזרה, לא במבון של אני בצד המקבל ואני צריכה שיתנו לי,ואי-כמה-שאני-מסכנה-תרחמו-עלי. אלא במובן הכי אמיתי, של הידיעה שיש מצבים שאני עצמי לא מסוגלת לחשוב בהם ולנתח את המציאות באופן בהיר מספיק.
מלבד זאת, ה' אוהב אותך. דעי לך, שעצב יכול להיות לפעמים מאוד ממכר, ולפעמים אנחנו אומרים שנמאס לנו מהמצב שאנו נתונים בו, ושכבר בא לנו לצאת מזה ולעבור את זה, אבל לא עושים משהו ממשי באמת בכדי לצאת מהמצב שאנו נתונים בו. כי כן, כבר כתבתי את זה כאן בעבר, בגלל שרגשות שכאלו לפעמים גורמים לנו להרגיש את עצמנו בצורה מאוד חזקה, לפעמים אנחנו בוחרים לשקוע בהם עוד ועוד, שלא מדעת, כי ברמה של התת מודע- יכול להיות שזה טוב.
אני הייתי מכורה פעם לבכי, לדמעות, זה כל כך משחרר, מקל, פורק- עד שהבנתי שאי אפשר לשבת ולבכות כל היום, צריך למצוא את המינון הנכון.
יש מקום לעצב, לבאסה, לצער- אבל צריך לדעת איך הרגשות הללו לא הופכים לעיקר ומרכז חיינו, לנטרל אותם, לדעת לתת להם את המינון והמקום הנכון.
ויאוש- יאוש הוא מחוץ לתחום. הרב יהשע פשירא שליט"א אומר שיאוש הוא הארס של החש, שמפעפע בנו, ומשחית כל מקום אפשרי שהוא מגיע אליו.
אין לך מה להתייאש.ב"ה, את חיה ונושמת. וכל העוד הנר דולק אפשר לתקן וקל וחומר להוסיף אור.
ואת חשובה כל כך בעולמו של ה' יתברך, אם לא הייתי חשובה, תאמיני לי שלא היית כאן עכשיו. יש לך תפקיד ויעוד ושליחות שרק אבל רק את מסוגלת לעשות בעולם הזה. וה' מאמין בך, וסומך עלייך, ומנחה, מכוון, תומך, מאיר- רק צריכים לדעת לפתוחפתחים כחודו של מחט.
הרבה ברכה והצלחה.
וקדימה, אין הדבר תלוי אלא בי.
בת כמה את?אני..
קודם כל באמת תשני את הניק שלךאנונימי (פותח)
שבוע טוב!
קיבלתי. שיניתי שם.אנונימי (פותח)
נראה לי שאני מיואשת מהמצב הסטטי שלי. אני לא מצליחה להרים את היכולת שלי קדימה. ובעיקר-מדכא אותי שזה תלוי בי, כי אם היה משהו איתי , אז הייתי מרגישה שינוי. נראה ל שבזה זה גם קצת בעיתי.. כי אני לא מצליחה להעביר לאחרים מה באמת קשה לי.
שלום לשמחה !חגי סרי
למיואשת - שמחה אמיתיתיהודית פוגל
תשובותאנונימי (פותח)
לחגי:
1.מעניין אותי כל מיני דברים ואני מתעניינת. אבל אני עושה את זה לבד. וזה מה שמעיק.
2. חוסם אותי מלעשות דברים: אני לא מצליחה להפתח בחברה ולעשות מה שבאמת אני רוצה. אם אעשה משהו יפה למשל באומנות עם משהי, אתן לה את הדברים להחליט כי אני אהסס. אם אלך עם משהי לסרט והיא תחשוב משהו ואני אחשוב אחרת, ארגיש שאני טועה. ועוד ועוד. אז אני מרגישה שאני לא מצליחה להביע את עצמי בצורה שארגיש טוב ונכון ושזה בסדר.
3. תקועה. כי כל הנ"ל תוקע. כי גם אם אנסה לשנות את זה אני אוהבת גם להיות לבד. אז יש פה הפכא מסתברא כזה שלא ברור לי. משהו כמו- רוצה להיות עם אחרים ,אבל לא נח או לא מצליחה ממש להרגיש תמיד טוב עם זה.
ליהודית:
1.הייתי רוצה שלא יגידו לי "מה פתאום את חושבת ככה?!" או כל מיני משפטים שגורמים לי לחשוב שמה שאני חושבת זה לא נכון ומה פתאום חשבתי כך. כי אז שום דבר לא ברור לי. זה קרה לי רק בשנה האחרונה בצורה מאוד רצינית שפתאום אני לוקחת את זה ממש כדבר נורא, שמבלבל לי את הבטחון פתאום. לא יודעת למה. אולי כי אני רוצה להגיע למשהו ברור כדי לדעת איזה בחור כבר אני מחפשת ולדעת לתת לעצמי הבסר, כי זה מתיש אותי.
2. הייתי רוצה שיעשו איתי דברים שאני אוהבת, מתוך רצון להיות איתי כי זה מעניין, ולא כדי לתת לי רק הרגשה טובה שנותנים לי קצת תשומת לב.
3. שיסבירו לי גם כשקורה שאני שואלת או אומרת דברים שלאחרים זה ברור. (אולי אני קצת קשת למידה.... לא ברור לי ואין לי כסף לאבחון וגם -מה זה יעזור...כבר מזמן סיימתי יב'........)
4. אני יכולה להרגיש טוב במקומות מסויימים. אבל בגלל שאני רווקה אני מודאגת כל הזמן מה אעשה וזה מעיק עליי ולא מאפשר לי לתת לעצמי לעשות דברים בלי לחשוב הלאה.
האם עניתי על השאלות?
ועוד משהו.אנונימי (פותח)
בכל אופן, אשמח לשמוע תשובות ונסגור את הנושא. אולי פשוט נתחיל לדבר על דברים אחרים שיסיחו את דעתי ודי. נראה לי שזה גם רעיון שיכול לעזור.
לעלמה שמחה !חגי סרי
קוראים לזה חוסר בטחון. עם זאת אני חייב לשתף אותך בהרגשה שלי כשאני קורא אותך.
את מתנסחת ברור, בהיר, השפה שלך יפה וניכר מדבריך שאת משקיעה מחשבה בדברים המטרידים אותך ויודעת פחות או יותר להגדיר את הבעיה . על פניו את נשמעת בחורה אינטלגנטית . לא עלמתי אין לך שום בעיה של הבנה. ממש לא!
העובדה שאומרים לך לפנות ליעוץ איננה הופכת אותך לבלתי נורמאלית או חסרת בינה, אם הדברים מטרידים אותך אז צריך להתמודד איתם. את זה הבנת לבדך כי עובדה שאת מדברת על כך איתנו.
לכולם יש התחבטויות גדולות וחסימות רגשיות או מעשיות במהלך חייהם יותר מפעם אחת. הנקודה היא איך מתמודדים איתם. אל תבהלי מהעובדה שיש לך חסימות כאלה, תלמדי לנהל אותם! לכך כדאי יועץ טוב, אבל אפשר גם בלעדיו.
אין לך בעיה שמחה אמיתית- יש לך התמודדות כמו לי ולאחרים.
בינתיים תנסי לחשוב מדוע את חסרת בטחון? מי גורם לך להיות חסרת בטחון? אילו דמויות גורמות לך את זה ואילו מצבים מביאים אותך לחוש חסרת בטחון.
מדוע אין לך סבלנות לעצמך ואת "מתעייפת מהר"? מתי זה קורה? ויותר חשוב מתי זה לא קורה? ואז תשווי בין שני המצבים ותראי אם את יכולה ללמוד מזה משהו.
תגידי, את הרבה בבית או שאת גם יוצאת קצת החוצה? את עושה דברים בשביל עצמך? את מפנקת את עצמך מדי פעם?
מתי לאחרונה אהבת קצת את עצמך? אני מתכוון לקניה של משהו עבורך בלבד ספר, בגד, או כל משהו מענין אחר.
תשמעי טוב, נעים להקשיב לך ונעים עוד יותר לענות לך- זה כבר עושה אותך נורמאלית ואפילו יותר מאחרים.
תמשיכי לשמוח!
לחגי.אנונימי (פותח)
2. ליד כל אדם שאני מתביישת ממנו ומרגישה שאולי הוא יגלה שאני לא משהו.. ואין לי אידיאלים כמו שהוא מדבר איתי עליהם, ושפשוט בה לי רק כיף ושאני לא באמת מתעניינת בו כדי לעזור, אלא כי בא לי שיחשוב שאני נחמדה, ושבא לי רק כיף!
3.אני מתעייפת מהר כשאני רוצה לתת לשני, אבל מתוסכלת שנראה לי שאני לא יודעת.
4. אולי אני אוהבת את עצמי יותר מדי? אני קונה לעצמי, אבל בא לי לתת לאחרים. בא לי לצעוק את זה שבא לי להצליח להביא את הכשרונות שבי לידי ביטוי!!!!!!!!!!!!!! אבל נראה לי שכשאני צריכה לפתח אותם אני לא מצליחה!
5.תודה, חגי. חשוב לי לדעת שבאמת נעים להקשיב לי. זה ממש חשוב לי להרגיש את זה. אתה חושב שזה באמת זה רק חוסר בטחון?
לשמחה אמיתית - ה מ ל צ ה מנסיוןתהל
בנתיים את לא לבד - הקב"ה מחכה לתפילתך - הקדישי את כל העוצמה של העצב העמוק לבקשה מלב שבור - זה ע ו ב ד ! כולנו מחזיקים לך אצבעות. בהצלחה!
מאמינים בני מאמינים!מלמלה
השאלה מה עושים?
לדעתי את יודעת יותר טוב מכולם מהי התשובה לשאלתך! (כל אחד מתמודד עם זאת בצורה אחרת).
עם הרגש אני יכולה להצטרף, לגלות אמפתיה אך לא אוכל לפתור לך, אלא את לעצמך!
אני רציתי לשאול אך התמודדת עד היום? הזמן שחלף אינו קצר, וכפי שניתן להבחין, הצלחת להתמודד עם זה תקופה ארוכה!
לשמחה אמיתית עצה קטנה - מקווה שהיא תעזור:moson
כשאת ניתקלת באתגר - זה לא משהו מפחיד או מיאש - הפוך יש פה הזדמנות לבניה ליצירה למשהו חדש - להתמודדות.
והכי חשוב כאשר את תממודדת עם כל אתגר את מחליטה מראש שאת הולכת להצליח.
לאחר כל התמודדות עם אתגר את יושבת עם עצמך מחמיאה לעצמך על הנקודות בהן הצלחת או השתפרת מפעם שעברה ועושה הפקת לקחים (lesson learn ) כדי להישתפר לפעם הבאה.
בצורה כזאת תראי שמספר ההצלחות שלך יגדל והרגשתך תשתפר.
מה שאני מרגישהאנונימי (פותח)
שני שירים:
זה מכבר אין איש מחכה לי שם.
ואם אין ים, הרי אין גם ספינה.
הדרך קצרה. החוג צומצם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.
אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם.
מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא.
הדרך קצרה. החשבון לא הושלם.
ובכן מה?
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.
הטל נופל, ערב צונן על פני.
על פרשת הדרכים הקרובה אותה תחנה.
מחר אני אתעורר ואפקח את עיני -
אלוהים אדירים.
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה
והשני:
בלי לפחוד
בלי לחשוש
לאבד את הראש
רציתי תמיד
בלי לשקול
מה כדאי
בלי לדעת מתי -
עבר, הווה, עתיד
בלי לדעת היכן
את הלילה אישן
בגן או על החוף
לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף
כמה טוב
פעם לאהוב
לה לה לה...
פעם לאהוב...
כמו רות בת מואב
שהלכה אחריו
הלכה בלי לחשוב
כמו תינוק בן יומו
הבוכה אל אימו
רציתי לאהוב
לבקש ולרצות
מחצות עד חצות
לתת ליום לחלוף
לאהוב בלי לחשוב
לאהוב עד הסוף -
כמה טוב
פעם לאהוב
לה לה לה...
פעם לאהוב...
לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
שלום ליהודית הנחמדהאנונימי (פותח)
אמרו לי....moson
את כותבת שחלק גדול מהבעיה שלך שאנשים מסביב אומרים לך שלא יכול להיות יותר טוב.
מי שמשפיע על מה שיקרה איתנו זה הקב"ה ואנחנו.
מכיוון שאני מניח שמי שאמר זאת לא קיבל זאת בנבואה אז הגורם הכי חשוב שיכול להשפיע על העתיד שלך זה את.
גם לי אמרו שלא יצא ממני כלום ואתה לא יכול לעשות כך או לא יכול אחרת.
היה משתלם לא להקשיב ....
ברגע שתחליטי שאת יכולה להיות במקום יותר טוב - עוד תגיעי למצב יותר טוב - העולם לא יהיה מושלם רק קצת יותר טוב ממה שהוא כיום.
תחשבי טוב יהיה טוב.