פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 195)

בלחיות כבר בגיל צעיר...

תתפלאי לשמוע עד כמה זה *לא* נכון...🤭😏

😜😜

בנים 🙊

זה נתון.

התאונות *הקשות/קטלניות* ל"ע הן של בנים לרוב. סטטיסטיקה. (בתאונות קלות יותר המצב שונה ישמצב לרעת הבנות... אבל לא זוכרת... )

דבר שני, תביאי מקור סטטיסטי.

דבר שלישי, ייתכן, על כל פנים הסיבות בדרך כלל הן לא מאותן סיבות של התאונות של בנות...

סתם דוגמא, יודעים שאנשים עם הפרעות קשב מעורבים יותר בתאונות דרכים. והאחוזים של בנים עם הפרעות קשב יותר גבוהים (לא יודע בכמה מי שלומדת כאן חינוך מיוחד אולי תדע להגיד מה היחס). את לא יכולה להתייחס לבחור עם הפרעת קשב שנוהג כמו בחור שנוהג שאין לו הפרעת קשב...

אגב- טעיתי. גברים עושים בפער גדול יותר תאונות מנשים, גם בתאונות קלות ולא קטלניות

האם גברים באמת נוהגים מסוכן יותר?

 והטענה שלך אולי מסבירה חלקית אבל זה קצת כמו הטענה שגברים מתאבדים יותר כי יש להם בממוצע יותר נשק אישי. זה מסביר חלקית (כי יש עוד אמצעים וצריך להסביר את קיומם) את הפער אצל מבוגרים אבל לא אצל בני נוער. יש טבע גברי ויש טבע נשי. הטבע הגברי רוצה לגבור ולכבוש, מעט פזיז יותר ולוקח סיכונים והנשי נוטה לשקול באופן תמידי את הסביבה והשיוכים החב', פסיבי יותר וכו וכו... בלי הכללה אבל עם הכללה

 

חשבתי בתגובה הקודמת שזה מסביר רק מדוע התאונות יותר קשות אצל גברים,

אבל ברור לי עכשיו שזה קשור בכלל למספר התאונות.

וזה לא קשור מה שאמרת על האקדח, כי דיברתי על מניע, לא על אמצעי (לכן הטיעון של האקדח שהבאת נשמע לי לא כזה ענייני). ואם תבדקי את הנתון על הפרעות קשב תראי שזה קשור להרבה תאונות, לא מדובר באחוזים בודדים. אבל הבאתי את זה כדוגמא, זה לא בהכרח קשור לנהיגה בחוסר זהירות אלא לסיבות אחרות לרוב. כמו הסיבה שאת הבאת עכשיו למשל.

צחקתי בקול
אבל ברצינות ..
נראלי שרוב הפעמים שבנים הורסים את האוטו הם לא קוראים לזה תאונה ..
אה נתקעתי בשער? מי שם לב
בנות.. נתקעתי בשער? אמאל'ה היה לי תאונה..
אבל אין ספק שבאופן כללי זקנות זה דבר מסוכן על הכביש ..
אומרת את זה אחרי שזקנה עצרה לי אחרי המעבר חציה
אה!!! לא ראיתי אותך !!

וואלה לא שמתי לב

זה נושא עתיק יומין. רוב הבנות יצהירו שהן רק מחכות שתפנה אליהן, עד כמה זה נכון בפועל? כנראה שלא כצעקתה ..

ולמה שבנות לא יפנו? הן לא יודעות כמה הן היו מרוויחות מכל זה. לרוב, בנים נרתעים מלגשת למישהי כי זה נתפס כאילו הוא חושב רק על המראה שלהן..

אם זה ברחוב אז פחות רלוונטי.
אם זה בלימודים או בעבודה
אפשר לנסות לפתח שיחה ולראות אם יש כיוון חיובי.
ואז אפשר או להיות ישירים אבל יש מצב שזה ירתיע ת'בחורה או דרך צד שלישי

חוסך הרבה בעיות, צנוע וטוב

מצד שני גם סיכוי טוב שלא יקרה מזה כלום כי הבחור/ה תגידו מה הבנדוד רבא שלי קשור אלי ולמה הוא מציע לי מישהו?

אין בזה בעיה אמיתית. אפילו נורא אמיץ. אם אתה פונה באופן מכובד, מציג את עצמך כמו שצריך ואומר שהיה נראה לך שאולי כדאי לנסות להכיר, ואולי להסביר קצת למה (לא לומר הי את נראית לי כרגע נסיכת הנילוס אז נראה לי תהיה בינינו כימיה מדהימה... משהו איכותי יותר ואמיתי יותר)... אז מדהים ולדעתי בנות יענו בכבוד וכנות אם אתה עושה עליהן רושם אמין ומכבד (תמיד תהיה מישהי שלא תאהב אתזה, אז סבבה מכבדים ונסוגים- אבל אתה עשית משהו טוב)... חשוב שתשאל אותה קודם אם היא פנויה... ותגיד שהיא לא חייבת לענות בחיוב או לתת לך פרטים כלשהם ואתה נטו שואל.

עכשיו- כל מה שאמרתי מתייחס למצב שאתה רואה מישהי ויש לך איזשהו בסיס לחשוב שזה יכול להתאים ואין לך דרך אחרת להשיג אותה או לדעת בכלל מי היא בלי שתפנה ישירות.... אם אתה יודע מי זאת אז באמת נראלי יותר נכון ורוב הבנות יעדיפו צד שלישי שתפנה דרכו. תורניות כוונתי.

 

גם לי היו כל מיני תפיסות נגד עד שראיתי את הצד השני וזה לדעתי ראוי להערכה שאדם אוזר אומץ ופונה... נראלי שבנות לא תמיד מודעות לזה וזה מתקשר להן לפעמים לחוויות קריפיות מאנשים אחרים עלומים שיכולים להתחיל איתן ברחוב... תבין אותן- כמו שאתה פונה אליה עשרה אחרים וגם הזויים פנו אתמול ושלשום ולפני דקה.

 

 

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

למרות שזה גם על בסיס סיטואציות מצחיקות שנקלעתי אליהן...

 

אהממ משוררים מתפלפים ומטרידים יש בכל מקום, אבל כשאתה מנסח את זה נכון ונותן לה מקום של כבוד ומרחב, בת שזה יתאים לה תעריך את זה ותזהה שאתה לא מטרידן. מישהי שלא אוהבת את השיטה- תאמר לך את זה או תשדר לך בחוסר זרימה. אז נכון שיש מישהי כזו על בטוח ואתה לא יודע על איזו אחת אתה נופל, אבל אתה ניסית, עשית משהו טוב, השתדלת לבוא ממקום מכבד, הסברת לה למה פנית באופן ישיר ושבמצב רגיל היית בוחר דרך עקיפה- עוד יותר טוב. אם היא הגיבה באופן שלילי זה לא יוצר חוסר לגיטימציה לאומץ שלך אם אתה הקפדת לעשות אתזה באופן מכבד וראוי...

 

לגבי זה ---ואי כ"כ הרבה? לא חשבתי שזה כזה נפוץ.. אם כן אני לגמרי מצדיק אתכן שתפתחו סוג של דחייה אוטומטית מהסיטואציה.

חבל שזה כזה מסובך

כןכן הרבה... ונראלי שזה בדיוק מה שהרבה בנים לא מבינים שלא באשמתם. בחורה ממוצעת אוספת סיפורים לרוב מעצם זה שהיא מסתובבת בעולם. ואז בא אליה עוד איזה בחור שהוא במקרה הפעם ילד חמד וצדיק יסוד עולם שמסמיק עשרות פעמים לפני ושואל את עצמו אם כן/לא/איך וכו וכו... איך שהוא בא היא שופכת עליו בקבוק נפט והוא יוצא עם כוויה ומסקנת בזק שבנות הן באמת יצור לבדיקת מעבדה כמו שסיפרו לו.... והיא מבחינתה מרוב הרגל מוסיפה אותו לרוב מנין ובנין התקריות שלה. אז באמת מרחמת על שני הצדדים..

בחוויה שלי המטרידנים והמוזרים שנדבקים ממש ממש לא דומים לאלה שמתחילים ורלוונטיים...
לא אומרת שאין כאלה שסתם עושים פוזות ומשחקים של תיכוניסטים שגורמים להיות יותר חשדן ופחות לתת אמון, אבל לרוב זה לא ככ אותו הדבר...
זה היה נשמע אחרת, מכבד יותר ועדין יותר...

@ekselion זה קצת עונה לגבי מה שכתבת-
'בדיוק מזה אנחנו חוששים, שעם החזות הדוסית שלנו יראה לכמה רגעים כאילו אנחנו סוג של מטרידים כאלה.. '

כשעושים את זה בעדינות ובצורה מכבדת וכשזה על סמך זה שראית התנהלות שלה בסיטואציה/דיברת איתה/שמעת אותה, אני מאמינה ומקווה שזה לרוב לא יחווה כמטריד..
ואם עדיין לא מרגישים בנוח, אפשר צד שלישי..

אם היית מדקדקת במילותיו, היית מגלה שהוא למעשה לא דוס - אם הוא דוס, הוא היה צריך לשאול את הרב שלו. אם הוא דוס, הוא היה צריך דבר ראשון - לבדוק מה התורה אומרת על זה. לפני שהוא מפחד מ"מה יגידו". בודאי אם הוא חושש להיראות מטרידן - לפי הדברים - והרי מדובר פה באדם אנונימי - את רואה או יודעת במי מדובר או מה מעשיו בחיים, מה היו מעשיו, מה עכשיו מעשיו, או מה תכנוניו - אבל אם הוא חושש להיראות מטרידן - איזה מין דוס הוא? האם לא לימדו אותו, "הלכות ייחוד ושאר קריבות בנשים"? רק בעיתונים וכתבות מפוזרות, אנשים יכולים לחשוב, או אולי "לייצר תיאוריות באוויר" שנשים יכולות להעליל על כל גבר רק בגלל שיש לו תכונות אישיות של גבר. מי שלומד הלכה - צריך לדעת - שיש כללי התנהגות. זה לא אומר שאין הגזמה, אולי "מגיפה" של העללות שווא - אבל אדם שמגדיר את עצמו כ"דוס" ועוד מעז לומר ש"בגלל שהוא דוס" לכן הוא מפחד "שזה ייראה לא טוב" - איזה דוס? חסר תורה.

צודקת זה באמת שונה, ואפשר להרגיש את השוני אם יש מקום לזה..

אבל אני עדיין ממש מבינה בנות שמשדרות דחיה ועונות לפעמים בתוקפנות- הן פשוט חוו סיפורים ומטרידנים וזה אוטומט...

שמעתי פעם משל שמתאים לזה- שאדם חיפש יהלום בתוך כמויות של אבנים ליד הנהר ובשביל למצוא אותו הוא לקח אבן זרק לנהר. עוד אחת וכו... עם הזמן הוא למד גם להרגיש את המגע של האבן ולזרוק אוטומט ובפעם שהוא הרגיש פתאום את היהלום ומגע טיפה אחר הוא אפילו לא הספיק לשמור את היהלום ביד כי היד זרקה אותו לנהר....

סיפור של הרבה לימוד זכות בלי קשר, על אנשים מסביבנו ועלינו- לפעמים ההתנהלות שלנו ככ אוטומטית, ששינוי קטן דורש לבקש בשלושה עותקים מהרגל לזוז אחרת ומהמוח לחשוב אחרת.

ולצלול למים.
מנסיון- לרוב זה עובד
וגם אם לא- לפחות צברת ביטחון

בעיני אין בזה שום פסול.

 

מצד שני, אני יכול להבין את מי שחושש לעשות את זה, מכל הסיבות האפשריות, שרבות מהן נכונות.

ואני מאלה שחוששים לעשות את זה.

 

כמובן, אם בחרת להתחיל עם מישהי, תיזהר שזה לא יהיה בצורה שמאיימת/פוגעת/מלחיצה/מביישת/מביכה וכו'. וזו הסיבה העיקרית שבגללה אני לא משתמש בכלי הזה (הסיבה השניה - ליזום קשר זה אומר לקחת אחריות של 100% עליו. כשמישהו אחר יוזם, והוא שואל את שני הצדדים, יש עלי רק חלק מהאחריות על הקשר, וזה מיקל)

כל דבר שתאמר, ישמש נגדך, במשפט או כשאין משפט, מעכשיו ועד סיום הצורך בחוזה עם שוטר צמוד.
כל טוב

אז אם אתה מתבייש, אתה לא שונה בכלל מהבחורה שמתביישת. אז הכל בסדר, גם היא לא פונה אליך...
אין לך שום תפקיד כזה לפנות לבחורה ברחוב, זה הכל דמיונות וציפיות מוגזמות. אבל אם זה מתאים לך באופי, מעולה

בחברה דוסית אין לבחורה דרך לדעת אם אתה נשוי

שקרה לי שבחור פנה אלי, בצורה די ישירה, ולגמרי כיבדתי אותו. זה היה מביך אמנם, אבל לגמרי לא גרם לי להמעיט מערכו או משהו כזה

במחשבה שנייה באמת זה נשמע קצת רע כי זה יכול להתפרש אצל הבחורה כהתחלה של סתם בשביל הדחקות כמו שבדרך כלל קורה....

באופן אישי מעריכה מאוד מאוד בחורים שפונים ועושים צעד ומשתדלת גם לומר את זה, שידעו שזה מוערך (בין אם זה נעשה דרך צד שלישי ובין אם זה נעשה ישירות) כדי שגם אם ספציפית כרגע זה לא עבד, שלא תצא לבחור הרוח מהמפרשים לעשות את זה שוב.

ולעניין זה שזה לכאורה לא של דוסים, אני לא מסכימה. כלומר מבינה מאיפה מגיעה ההנחה הזו אבל אני חושבת שיש גיל שבחייאת, כולנו מחפשים וזו בהחלט אחת מהדרכים והכל בסדר
ליווית חבר וראית שהמלווה של הכלה מוצאת חן בעיניך? תפאדל!
למה זה הופך אותך לפחות דוס זה שמישהי מצאה חן בעיניך?!
זה לא חטא לרצות לצאת עם מישהי/מישהו ולהתחתן.

כמובן וכמובן שלפנות ולעשות את זה בצורה מכובדת ונעימה שתאפשר לבחורה גם לומר לא, שלא תשים אותה בסיטואציה מביכה מידי ובחוסר נעימות...
להיות עם טאקט ולא לומר לה וואי את יפה ובאלי שהילדים שלי יראו כמוך אלא משהו עדין שמכבד גם אותה וגם את הבנאדם שעשה את הצעד..

מומלץ לרוב גם שזה יהיה על סמך דיבור קטן ביניכם שיצא או סיטואציה משותפת (נניח עבודה/התנדבות) ולא רק מראה ברחוב כי כן יכולה להבין שאם זה על סמך כלום הכרות או דיבור וזה רק על מראה זה גורם רתיעה..
אבל גם זה זה לא נוראי מידי לדעתי... יש לי חברה שיצאה עם בעלה בגלל שראתה אותו רוקד בשמחת תורה והיא דוסית פיצוצים והוא בכלל..🙃

נתחיל בזה שתעשו טובה ותגיבו לתגובות בפורום 💁🏼‍♂️

רק בגלל איך שהיא נראית

לרוב מלווים קצת מדברים ומתכננים דברים.. וגם אם לא ממש מדברים, לרוב רואים קצת את הההתנהלות אחד של השניה

ואם זה רק על סמך מראה אז אולי באמת עדיף דרך צד שלישי .. כדי לוודא שיש גם קשר מעבר לזה שאוהבים איך הצד השני נראה...
ואם פונים אליה ישירות אז אפשר לברר קצת מעבר.. להגיד שהיית שמח לשמוע קצת יותר.. כל אחד מה שמתאים לו

אתה יכול לזהות 'טייפ' מסויים בהתנהגות חיצונית או נראות

אם היא התחתנה איתו אחרי שראתה אותו רוקד בשמחת תורה - ככה בכל אופן היא אמרה הסבירה לך - מן הסתם בשמחת תורה נמצאים במקום אחד כל החג (כל השמיני עצרת)? מן הסתם, זה באיזה מקום שיש יחסית הרבה אנשים מוכרים, או שקשורים למגזר או לקהילה שלה באיזשהוא אופן? אם ככה, זה יותר מובן

תלוי אם הוא חמוד
אם הוא עושה את זה בבישנות אז כן
אם הוא בא כאילו כל העולם של אבא שלו
פחות

מי רוצה שיתחיל מי שלא לא.

 

מה שכן - בירורים זה דבר שיכול להתגלות כקריטי ואת זה חשוב לומר.

מה שאתה אומר זה ההיפך מהאמת

מי שיש לו הרגשת 'טייפ', יכול לסמוך על זה ולא על הבירורים - ואת הבירורים הוא חייב מטעמי 'בין אדם לחבירו', גם אחרי ה'טייפ'. מי שאין לו 'טייפ' - שלא יתחיל, אלא אם כן עיקר הגישה שלו זה דרך מה שהוא מברר ב'בירורים'. אתה חושב שהרגשת 'טייפ' זה איזה דבר שקופץ לבן אדם סתם באמצע היום - זה לא. זה משהו רציני שאתה יודע ומזהה רק אם אתה עובד על זה לאורך החיים.

יש את הצורה האחרת, אלה שסוברים ומאמינים בהגעה אל ה'טייפ' רק מכוח העיון, או מכוח צורה שאינה שלימה על פי התורה - ואלו דברים שיכולים להיות בהם אמת - אבל אסורים על פי התורה - ואלו דרכים שנאמר בהם "לא ימצא בך מעביר בנו וביתו באש וקוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר שואל טוב וידעוני ודורש אל המתים" כמו שכתוב אמרה לו וכו' דומים פניך כמלוי בריבית וכו'. וביאר הגר"א על עיון המידות. ועל פי התורה כל הדרכים האלו אסורים. וכל המפרש כך את התורה אינו אלא טועה. ואם הוא ישראל מזיד או גוי מזיד על בישראל, הרי זה כופר. אלא הדרך היא על פי התורה, וניתנת להתפרש למעיין ולרוצה ללמוד ובא ללמוד אצל המלמד על דרך התורה כפי שאין ספק בישראל על התורה המסורה מדור דור, ולא יהיה בזה ספק כפי שכתב הרמב"ם. אלא יש ספיקות בישראל, כפי שכל אדם או לומד יושב ונכנס ומעיין. כך בישראל, לעומק תפקידם הספיקות הם אפילו במציאות ממש. והספיקות מתפרשים על פי התורה, ועוברים ומיתקנים. וזה דרך התורה. אף על פי שיאמרו "איה אלוהיהם". לא הותר לענות דבר שאינו אמת. אלא ישראל אומרים "אלוהינו איתנו ואנו מכירים בו ודבריו ידענום". והמקביל יקבל, שאינו מקבל טועה. ולפי כך נתנה התורה תפקיד לישראל, בין מוצים דור זכאי בין אין מוצאים דור זכאי, מוכרחים להיגאל ויעשו כל תפקידם. על רצונם של מתנגדים שמאלוהי האמת תינתן תשובה. או לא לרצונם, שמאלוהי האמת תינתן תשובה.

ולכן תליא בזכות, פירוש שאינו תלוי בעיון ובהכנה, שאף על פי שהעיון וההכנה מצד עצמם הם ראויים בטבע לקבלת השפע האלוהי, מכל מקום קבע הקדוש ברוך הוא אצל ישראל, שלא יהיה על פי ההכנות, לא ההכנות במחשבה ולא ההכנות האישיות או במעשה. אלא על פי הכנת האדם עצמו, לא על פי טבע האנושי או במחשבות וההכנה שמכין, אלא על פי רצונו בהכנות. ועל פי זה יחול רצון ה' על האדם, ולפי הרצון הזה גם כן תבוא הגאולה. פירוש בזכות או בחסד, כפי שיהיה, הכל מצד ומבחינת ההכנה ברצון ישראל. וההכנה העיון והמעשה זה מצטרף מצד צורת הבחירה האלוהית להביא את הדבר אל האדם. ולא כפירושי מי שכופר ואינו מאמין. אלא כפירושי מי שמאמין ואינו כופר.

ואם סתם מישהי שנראית לך כיוון אפשרי, תחפש צד ג' שיחבר בינכם, ואם לא מצאת, תשחרר.

ולא תעמוד על דם רעך כולל גם אידיוטים.

אבל לא הבנתי למה לא אמרת לה בדייט
ואיפה החלק שלך בעניין ?

הייתי אומר חצי בצחוק שזה מקום קצת מפחיד
בתקווה שהמסר נקלט.

אבל תכלס אני לא רואה בעיה גם להגיד ישירות אחרי הדייט - אם מדברים מהלב

ההמלצה העיקרית מבחינתי היא לא לקחת את הפלטפורמה הזאת בצורה רצינית ולא לבנות עליה, אם יוצא ממנה משוה טוב מעולה אם לא זה - זה ממש לא צריך להיות הכלי העיקרי.

מידע - להביא באופן כללי - לכתוב מה אתה לומד אבל לא איפה בדיוק אתה לומד נגיד. חוץ מדברים שממש מסגירים, נראה לי כדאי לפרט טיפה לגבי מה אתה מחפש ובעניין תכונות.. מה שבעיקר יוכל לסנן הצעות ולגרום למי שמחפש מישהו כמוך רצון לפנות אליך.

תדירות - איך שנוח לך, אם מישהו שלח לך הודעה אתה יכול להגיד לו מתי הפעם הבאה שתכנס שתוכלו להתכתב או להתקדם בצורה אחרת.

כעקרון יש כל כך הרבה אנשים שלא רלוונטים במאגר האתר ולכן מומלץ לשלוח הודעות בעיקר למי שמחובר, מי שלא מחובר - אל תצפה לתגובה (כדאי לשלוח אבל ממש לא לצפות לתגובה)

1. לא מקובל לכתוב מקצוע מדויק?
כגון כלכלן אם זה המצב.
2. יש הבדל בין האתרים?
3 פעם הבאה יכול להיות אחרי חודש/שבוע/יום/אחר?

1.מקצוע כן אבל אין צורך נראה לי לכתוב באיזו חברה אתה עובד נגיד. 

2. יש הבדל, לא יודע לפרט כל כך מהו, אולי אוכלוסייה שונה שניגשת לכל אחר.

3. אם אתה מסתכל על מיילים אז הם גם שולחים לך במייל כל פעם ששולחים לך הודעה. וכן, זה לגיטימי, לא חתמת עם אף אחד על חוזה. אך מן הסתם אם שלחת הודעה למישהו אתה תרצה לראות אם הוא צפה בכרטיס שלך ובחר או לא בחר לענות.

 

1. אחלה
2. האמת שאשמח לפירוט על ההבדלים הללו בין האתרים אם מישהו מכיר.
ככה אדע שאם יש עניין להירשם לאתר, איזה לאיזה אתר.
3. יופי

שבע ברכות מחדשים את האתר שלהם ומשנים אותו גם מבחינת התוכן.
אז להשוות כמו שהוא כרגע לא ישקף את המציאות החדשה כנראה.
ככה ראיתי ששלחו במייל

הנוכחות לך באתר משפיעה על כמה רואים אותך, וגם על כמה מניחים שאתה פנוי

 

אם למשל אתה פונה רק למי שמחובר, אז תניח שיש אחרים כאלה

 

ולכן כדאי להיות מחובר בתדירות גבוהה יחסית, כדי שיראו אותך

 

לגבי העצה של לפנות רק למי שמחובר - לא נראה לי. אדם לא חייב להיות 24/7 באתר. נכנסים, בודקים אם יש משהו, יוצאים. אבל מי שלא התחבר חודש, אתה יכול להניח שזה לא כי חיכו להודעה שלך

סה"כ מסכימה. חושבת שזה יאפשר תקשורת יותר פשוטה 'בעולם של הגדולים'. 

גם, שבתיכון זה הזדמנות לחוות את התקשורת הזו כשיש מעטפת שיכולה להיחס לדיון של מתאים/לא מתאים וגבולות

הרבה חרדיות נופלות להתבוללות בגלל זה.

ברור שבמקומות שיש הרבה גויים אז זה נכון כמו בארה"ב.

יש לי דוד שזיפר לי על מחנה קיץ שעשו שם מעורב במטרה ליצור זוגות על מנת למנוע התבוללות עתידית.

בארץ נראה לי הלכת רחוק מדי, אלא אם כן זה איזור שיש בו הרבה גויים וגם זה לא

אתה מניח שהפיתרון מתחיל מהאירגון הלימודי המסגרתי. אני מניח שהפיתרון מתחיל מהאירגון החברתי המסגרתי. (חלק מתפיסת ה"בית ספר" בימינו, קשורה לצורה מסויימת גם של אירגון חברתי מסגרתי - ייתכן שצריך לחשוב גם על כך - בסוגריים: בניגוד ל"פיתרונות" הנשמעים חדשות לבקרים, של אנרכיה וויתור על בית ספר.

אבל זה יגרור כל כך הרבה בעיות נוספות שיצא שכרו בהפסדו

תיכון זה זמן ללמוד. לא להשתדך.

זה.

 

 

 

וגם הטענה עם ההתבוללות נראה לי פחות רלוונטי

ב"ה אנחנו לא כמו בארה"ב 

וב"ה עוד לפני העניין של התבוללות, כל אדם כמעט בישראל יודע שהערבים הם האויבים שלנו.

אז בשונה מגוים נחמדים כמו באירופה או ארה"ב קשר זוגי איתם אמור להעלות הרבה יותר חששות.

 

וגם חרדיות.

נראה לי שמדובר רק בנשים שנמצאות במצב מצוקה ואז הערבים מזהים ומנצלים את זה לא?

ועדיין לא נראה לי שאפשר להשוות את ההתבוללות כאן להתבוללות באמריקה שם אשכרה דור שלם הולך להיכחד ב 20 שנה הקרובות..

על פי הקרובים שלי.
לגבי כאן בארץ, אני בעיניי ראיתי לפחות 20 זוגות מעורבים. בנוסף, אני מאמין ליד לאחים ולהב"ה ואני מכיר מישהי שעובדת בלהב"ה.
זה לא רק בנות במצבי מצוקה.

סתם דוגמא יכולה להיות מישהי שהבנים לא יסתכלו עליה בכלל בתיכון והבטחון העצמי שלה ירד, אז אם בחור ערבי יגלה בה עניין היא תזרום בקלות...
בקיצור זה יכול לקרות בכל מקרה.

לא צריך לבנות בית חולים מתחת לגשר. צריך לתקן את הגשר.

לרוב מבנים ובנות מעורבים לא יוצאים זוגות לחיים אלא מעשי שטות ואח"כ השוואות של יופי

זה גורם בדיוק הפוך - קלות ראש. ולא מן הנמנע שיתבוללו דווקא בגלל זה

 

קיצור, זה לנסות לכבות אש עם שמן

כי לא מכניסים לימודי חול?

ואולי אנשים מתנצרים כי לא מלמדים מספיק על הנצרות וזה מעניין אותם? לא הבנתי את ההגיון

באופן כללי נראה לי רוב ההתבוללות היא דווקא פחות במגזר החרדי

כתבתי בשרשור

נראה לי דווקא צוברת תאוצה רבה יותר בציבור שגדל מעורב

לא יודעת יש בזה גם הרבה חסרונות
אני חושבת שאם הייתי בתיכון מעורב זה היה לי מציף מידי ..
אולי כיתות נפרדות קומות נפרדות .. יותר הגיוני
אבל ללמוד ביחד?
נראה לי הזוי
אני מעדיפה ללמוד בלי בנים

הקשר בין ההורים לילדים, כשהוא חזק וחם והבת או הבן מוצאים משמעות- זה הדבר הכי יעיל למניעת המצבים האלה.

מי שהולכת עם ערבי מחפשת את החום ואת ההרגשה שהיא רצויה וחשובה. אם תקבל את זה במקום טוב זה ימנע את הרצון ללכת איתם.

הוא כנראה הדבר שמונע בעיות באופן כללי בגיל ההתבגרות

לימוד בתיכון מעורב לא גורם להתחתן יותר מהר. כשאני מסתכל אצל מכרים שלי בין האלה שבאו ממקומות מופרדים לבין כאלה שבאו מקומות מעורבים, באופן יחסי מי שבא ממקום מופרד מתחתן הרבה יותר מהר בפער גדול. יש לי חבר מאוד קרוב שלמד בבית ספר בדיוק כמו שאתה מתאר, שהוא מופרד חלקית ורק לימודי חול מעורבים, וזה לא נותן לו שום יתרון במציאת זוגיות. לכולם קשה למצוא התאמה, זה לא קשור לאיזה בית ספר למדת. ומצחיק שהם תמיד אומרים לי שלדוסים יותר קל להתחתן. ככה שכל אחד רואה את הדשא של השכן ירוק יותר. 

אלו נושאים כל כך גדולים וכלליים שלא נראה לי שאפשר לסכם את הפתרון שלהן (אם בכלל יש משהו אחד שיכול לפתור אותן) במשפט אחד.

זה יכול גם "לעזור" דווקא לרווקות מאוחרת, בגלל טשטוש החדות של חיפוש מישהי באופן ממוקד לנישואין.

 

דומני שגם רואים בעינינו, שרוב אלה שהיו בתנועה מעורבת, דווקא לא התחתנו עם מישהי שהיתה בחברתם.

 

ורואים בעולם הלא-דתי, שהרווקות המאוחרת היא מכה עוד יותר מאשר בעולם הדתי.

 

 

 

הקיצור, כמו שלא נאמר שאנחנו בעד להפסיק לנסוע ברכב, כי ראינו תאונה. כך גם כאן.

 

צריך לחשוב על פתרונות טובים יותר.

 

ונערה יהודיה עם ערבי זה מזעזע. אם אפשר להתערב, צריך לעשות את זה, בלי חשבונות. לדבר אליה כאילו הוא לא שם.

יש המון תיכונים חילוניים מעורבים וגם בנות משם יוצאות עם בחורים ערבים.
לרוב, מי שמסתבכת בקשר עם ערבי, כשהיא יודעת שהוא ערבי, זה מגיע על רקע מצוקה כלשהיא מהבית או מהחברה, ולא על רקע חינוך מעורב או נפרד

אם היא שומרת מצוות כמו שצריך והאמונה שלה ביהדות מבוססת זה לא אמור להטריד. 

אם היא גדלה בישראל עוד יותר טוב כי היא גם מכירה את התרבות היהודית הישראלית. וסוף שנות העשרה זה גיל שכבר אפשר להחליט בו החלטות הרות גורל כאלה.

שכולם המושגים יהיה שונה מדי

אני לא אומר שלא, אפילו סיכוי גדול לדעתי שלא תהיה לי בעיה.
אבל זה בהחלט שיקול שצריך לשקול

לפעמים יש משפחה בארץ ובקשר, רק היא לא מאה אחוז יהודית (לפעמים האבא יהודי)

כי בהקשר הזה, משפחה זה משהו שבהחלט יכול להוות התמודדות.
לא שזה רע.
רק כדאי לדעת מראש

אין משפחה אומר שאתה לא יכול להניח עזרה של המשפחה אבל גם לא צריך לדאוג מהתמודדות עם "הצד שלה" (סיפורי חמות וכו')

שכן

אם היא גדלה בארץ - לא שונה בעיני מחוזרת בתשובה. להיפך, זה תהליך הרבה יותר חד משמעי

אבל קצת משנה אם הגיור היה תהליך של התערות בחברה הישראלית או תהליך אמוני

 

אם היא גדלה בחו"ל והתגיירה מתוך הכרה דתית - זה דבר יפה מאד

כל דבר צריך לעשות בזהירות.

 

ונכון, שוואטסאפ יכול לפגוע בהתנהלות של הקשר. אבל הוא יכול גם לקדם. תלוי מאד איך מתייחסים למשהו שאנחנו שומעים ולא נראה לנו

איך להשתמש בווצאפ או לא להשתמש בו.. אפשר לבטל אישור צפיה למשל..

גם סמס יכול להיות "הרסני", הכל תלוי באופן השימוש.

זהירות תמיד צריך, כמו שנכתב מעליי..

אחרי מעשה כבר קשה לשקם

אז משהו בכללי לא תקין... 

יכולות להגרם תקלות של חוסר הבנה, אולי אפילו להפגע

אבל לא ברמה של לאבד קשר...

 

פחות את המעשה לפועל, גם הודעות וואטסאפ יכולות להיות ענייניות וקצרות.

אני אישית גם מוחק את האופציה שראו את ההודעה שלי וזה מקל עלי.

אפשר להתנתק מתי שאתה רואה שהוא מחובר

מלא חוסר הבנה והבנה מוטעת של דברים ושיפוט וקביעה מהירה שהשני כך וכך

כדור שלג. רק אחכ אתה קולט מה נהיה 

 

בת מצפה שתכיל אותה רגשית, ועוד דברים רגשיים

אתה לא מסוגל לעשות זאת באמצע עבודה או סטרס או אמצע היום בהודעות

בסמס פחות משתפים רגשית. גם לא מומלץ

 

של חוסר תיאום בגלל המגבלות הטבעיות של הפלטפורמה.

באמת נשמע שלא כדאי לפתח שיחות בוואטסאפ מעבר האופן השיטחי.

אפשר לשלוח "היי מה שלומך? אני פה באמצע עבודה.. תוכלי לדבר יותר מאוחר?"

אפילו לא רק ברמה כזאתי אלא אפילו קביעת מקום לדייט הבא זה משהו שמצריך רגישות ויכול להיות מאוד יעיל לקבוע בדיבור בטלפון עצמו שאתה מרגיש את הצד השני, יכול להבין את הניואנסים. זה חשוב מאוד.

 

כל אמירה שהיא שיפוטית או שלילית צריכה להיאמר רק כשרואים איך הצד השני מקבל את זה, או 

לא בזה שיודעים אם האדם השני מחובר, ולא בזה שאני יודע שההודעה נקראה.

מבחינתי כמה שיותר אינפורמציה שאנחנו יודעים במשותף, הופך את ההתנהלות לפשוטה יותר

 

אם למשל אני רואה שההודעה נקראה - אני יודע שהמסר עבר. אם לא נקראה - המסר עדיין לא הועבר, כנראה, ואם זה דחוף - אתקשר.

אם אני רואה שהאדם "מחובר" - אני יודע שאם יש לי עדכון חשוב אני יכול להעביר אותו. אם לא, הוא כנראה כבר ישן (או עדיין לא התעורר), וההודעה תמתין למחר

 

(בעיני האנשים שהורידו את הV הכחול הם אנשים שהחליטו למנוע ממני לדעת אילו מסרים שניסיתי לומר להם הם שמעו. וזה לא יפה ודי אגוצנטרי בעיני. לא בהגזמה, יש דברים גרועים יותר, אבל זה לא דבר טוב

ברור שיש בעיות בתקשורת, בכל אמצעי תקשורת.

ובכל אמצעי תקשורת יש סוג אחר של בעיות.

 

אבל מה הבעיות הכל כך גרועות בוואטסאפ שיותר גרוע מכל אמצעי אחר?

יש דברים שלגיטימי לחלוטין - אם אין "מנהג הציבור" - לגיטימי לגמרי לנהוג שונה - למשל לבטל את ה"וי" הכחול, - זה אולי מונע ממך לראות מה הוא קרא, אבל אולי הוא לא רוצה שתדע באיזה רגע בדיוק הוא נכנס וקורא? זה זכותו לשמור את הזמנים שלו לעצמו. שוב, כאמור, אם יש הסכמה כללית, כמו "מנהג הציבור" - אז צריך להיזהר - שוב, בהתאם להסכמה. הכל, בהתאם להסכמה

כמה פעמים ראיתי שאנשים חושבים שמישהו מזלזל בהם כי הם ראו שהוא מחובר אבל לא עונה...

ביטלתי את זה אז.
באמת שמתי לב שזה חזר. איף

והנה תראו אותנו נשואים ועדיין מתכתבים בוואטסאפ

וברצינות: אפשר לבטל נראה לאחרונה(שונאת שעושים את זה) ואפשר גם להבין שלפעמים אין מה לענות או שאין זמן לענות

וכשבאמת מצליחים ליצר מצב כזה שיודעים שהצד השני לא ענה כי יש סיבה (עיסוקים או שצריך לחשוב על הדברים), זה מוריד הרבה מהלחץ שיכול להיווצר.

מי חשב שחרות תהיה כאן בפורום כדי לעודד ולייצץ הזוגיות 🥳🥳

זה מוזר
מה שכן מסכימה עם מה ש
@advfb
@חופשיה לנפשי אמרו

צריך גם להזהר מהודעות כאלה שהן לגמרי לא מובנות וכתובות בכתב סתרים. וללא הבנה, לא ניתן להסיק וללמוד את הלקח שאתה מנסה להעביר.

אי אפשר להזהיר מפני משהו שלא ברור מהו. תבהיר את הכוונה שלך, כי מה שאני רואה כאן זה כתב חידה.

כשהוא מתנהל רק/בעיקר במרחב לא מציאותי, יכול להיות מתכון טוב לבלאגן. וזה לא משנה באיזו פלפטורמה וירטואלית זה יקרה.
ברגע שקיימת הבנה של שני הצדדים, שעיקר הקשר מתרחש מחוץ לשם, והוירטואליות היא בעיקר לתמיכה, אין סיבה שקשר יפגע בגלל זה. כן כדאי לפתוח לשיח פתוח וקשוב לצרכים של שני הצדדים, תוך שיתוף מה המסוגלות והפניות שלנו בסיטואציות משתנות, ולאיזה סוג תקשורת יש עדיפות בעינינו. לרוב הכנה מראש יכולה למנוע אי הבנות, ואם בוחרים לא להבין... יש דברים שאין לנו שליטה עליהם.
ובגדול, כנות, פתיחות ורגישות, אלו מפתחות חזקים לתקשורת אמיתית.

להסתכל על זה כחוסר דעת, להגיד אין דרך לתפעל את הדבר הזה נכון תתרחקו, או להגיד שאנשים מתנהלים בחוסר היגיון (כי הם מנוהלים ע''י "היגיון" רגשי). לכולנו יש נקודות רגישות, ולפעמים התגובות שלנו מונעות מטריגרים שחשופים יותר בעולם הוירטואלי, במיוחד בהיבט הרגשי, במיוחד בתקופה שבה יש איזו אווירה אופפת שרוב החיים מתנהלים בעולמות הוירטואליים ומעבר למסכים.

אז אפשר לראות בזה חוסר דעת.

ואפשר לבקש להכניס דעת.
יותר מדוייק - חיים. לראות מה בעצם הצד השני מבקש בבקשה 'חסרת הדעת' שלו, ולתת לו חיים במקום הזה.
וברמה המעשית, להבהיר שהחיים האמיתיים הם לא המרחב הוירטואלי. לדבר את זה, להבין את הרגישות ולתווך לשני את המקום שלנו.
ופשוט להיות במרחב האמיתי של החיים.

אבל נראלי שאפשר לשחרר
לא צריך להגזים
ואם כבר היתה אי הבנה טוב להסביר מה היה ולהתנצל על הכאב לב המיותר

זוגיות זה לא הישרדות, זאת התקדמות.
סליחה, זה צרם לי.

את החיפוש
או את זה שהוא מיוחד?

מכל מקום, נראה ששניכם מצאתם מפלט: זה בזרועות עצמו וזו בזרועות עצמה.

קשה כשמרגישים שהולך טוב, שהלב כבר מעז להיפתח ופתאום זה נגמר...
חיבוק גדול!

ואני חושבת שאפשר להסתכל על זה כדבר טוב, הכאב הזה, כי זה אומר שאת יודעת להקשיב ללב שלך. נתת לעצמך להפתח, להרגיש, להאמין שזה יקרה, והכי הגיוני שככה את מרגישה עכשיו...
אנחנו אנשים, אנחנו פגיעים, יש לנו רגשות ותחושות...

וואי, זה באמת קשה..

קשה לי עם המושג עור של פיל.. זה נשמע מביא אטימות שגורם לקושי בבניית קשרים.

כשאמון נשבר אז קודם כל יש לעכל את זה ורק אח"כ לחשוב על איך בונים אמון מחדש.

אפשר גם לחשוב על וויסות רגשות במהלך קשר (במינון ראוי) ועבודה על רגשות.

באמת כואב, וזה מצריך עיכול... בהצלחה!!

אולי יעזור לך אם תחשבי, שבעניינים הללו, בסופו של דבר השאלה היא מי מבחין ראשון.

 

כי הרי ההתאמה והרצון צריכים להיות הדדיים. זה לא שמישהו "פחות טוב", אלא ענין של תחושת התאמה.

 

ואם זה לא דו-צדדי, הרי לא היית רוצה להתחתן עם אדם שרק את מרגישה שמתאים לך ולא ההיפך..

מצד אחד עדיף בערב כי אז האישונים שלנו מתרחבים ויש יותר סיכוי להתחבר.
מצד שני עדיף צהריים כי אז לא עייפים וגם אפשר לראות דקויות בהבעה וכו'.
בנוסף אם בצהריים יש שמש - יכול להיות יותר נעים, ולא צריך לחפש מקום שאין בו ייחוד

לא הבנתי מה קשור אישונים

מצא שאישונים גדולים יותר גורמים ליותר משיכה.
בלילה מכיון שהעין צריכה להכניס הרבה יותר אור לתוכה, האישונים שלנו מתרחבים.
אבל לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת. אנשים שמאוהבים הרבה פעמים יהיו עם אישונים רחבים. כך או כך, יש קשר בין זה לבין משיכה

מה שאנשים חוקרים..

או פטנטים אחרים של שפת גוף (אולי הכלל הכי חשוב וידוע בזה זה גוף פתוח כמה שיותר ולא מכווץ)

להחזיק כוס קפה חם ביד יגרום לאנשים להתאהב בי?

נגיד פה.
מחקר: משקה חם פותח את הלב להתאהבות


עריכה: בעצם פה מדובר על השתייה ולא על עצם ההחזקה ביד. יש גם מחקרים על עצם ההחזקה.

אבל אפשר ללמוד על זה בספרים ומאמרים מדעיים יותר

מה שאני קראתי זה שהאישון מתרחב כשרואים משהו או מישהו שרוצים

כי העין רוצה לראות אותו יותר טוב 

תראה נגיד כאן

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-1138746/The-look-love-Women-attracted-men-big-pupils-says-study.html&ved=2ahUKEwjj1On1jfD1AhV4wAIHHbzDAVEQFnoECCAQAQ&usg=AOvVaw0rKPC_nGFjlQGL7oGOIym3

https://blogs.scientificamerican.com/image-of-the-week/that-loving-look/

לא שהתרחבות האישון גורם לאותו אדם - בעל האישון הרחב - להימשך לאדם מולו

 

אלא - אישון רחב גורם לאדם ממול להרגיש כלפי בעל האישון הרחב יותר חיבה

זה באמת ראיתי שכתוב..

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

המחקרים אומרים שכשהאישונים שלנו רחבים אחרים יכולים להתאהב בנו יותר בקלות,
ודבר שני שכשאנחנו אוהבים האישונים רחבים, כלומר האישונים הם סימן לזה שאנחנו מאוהבים. זה גם מה שכתבתי.
לא מכיר מחקר על זה שכשהאישונים שלנו רחבים אנחנו מתאהבים יותר באחרים בגלל זה (זה סימן, לא סיבה. אבל זה כן סיבה בשביל אנשים אחרים שרואים אותנו...)

בטח. נשמע שהאישונים שלך ממש משחקים בך! אישון= איש-ון = גמד. הגמדים האלה הם השולטים בך - אבל בחז"ל כתוב: ישראל מעל המזל!

משיכה גורמת לעישון להצטמצם

שכתבתי לא כל כך רלוונטי. התאורה ברחוב/ גינה מכווצת את העיניים בחזרה...

אבל טכנית זה חותך את היום, אז בד"כ עדיף ערב

בבוקר יש אור של התחדשות. אם יש זמן מתאים זה הכי טוב
וזה גם לא חותך את היום

אבל זאת אני(וגם דילגנו על כל השלב המעצבן הזה של דייטים בלי להכיר אחד את השניה קודם)

או צהריים מוקדמים

יש משהו באור יום שנותן זווית יותר קלילה למפגש

ואז כשמחשיך זה סימן שצריך לסיים

אווירה קצת יותר מקרבת בעיני 😅

כי בצהריים אני תמיד גמורה מעייפות.


למרות שהלוז שלי ממש לא מאפשר בחירה 🤷‍♀️

כי יש יותר אנשים ..
בערב יש מקומות שפחות מתאים ..
ולא כיף לשלוח אדם הביתה בערב מפחיד קצת וגם יותר כבד.

לא בטוח, אולי הוא יתרגל, או שבהמשך החיים תעברו לצפון

כל אדם יקח את ביטול הרצון שלו אחרת ..

עם זה לדעתי בין בני זוג כדאי שתהיה כמה שיותר התאמה לרצונות שלהם . אם מישהו מרגיש שהוא עושה משהו שהוא לא מתחבר אליו.. זה יכול להזיק לקשר .. קשר מבוסס על הדדיות..

אם זה מה שאתה שואל, בגלל זה שאלתי את השאלה

או שאת אומרת שאם השאלה היתה עליך, אז את היית סובלת?

לדעתי הוא ניסה להגיד שאם תשאלי את עצמך, אם זה היה לך נעים, אז זה תקף גם לבעלך לעתיד.

כי יש כאלה שעברו למקום שפחות רצו ובסוף אמרו "דווקא סבבה כאן" 

ויש כאלה שעברו מקום ובסוף רצו לחזור כי הם סבלו

בן אדם לא אוהב ולא מתחבר למקום מסוים, יש סיבות, לכן מנסה להבין איך אפשר לגשר על הפער

כי אולי אותו אדם יגלה שאותו דבר שהוא חשב שיחסר לו דווקא לא חסר

או שבסוף החוסר הזה הביא לו משהו טוב אחר שהוא לא חשב עליו...

 

סתם לדוגמא, הוא היה בטוח שהוא שונא שקט מידי בסוף זה ממש כיף לו ויותר רגוע.

 

לכן אני לא חושב שאפשר לענות על זה בשם מישהו אחר

שזה לא יגרום לו טוב ואז עדיף מראשלא להיכנס לזוגיות עם מחלוקת בזה?



שאלה שיכולה להיות רלוונטית גם לפערים אחרים

מאמין שיש פה אנשים שיש להם ניסיון בתחום.. 

 

אבל לעניות דעתי, מתוך שיחה והקשבה אחד לשני נראה לי שאפשר להגיע ליותר דיוק בעניין

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

ומוסיפה. את שואלת בשבילו? למה שלא תשאלי אותו? אין צורך להרגיש סובלת בשבילו, אם הוא אומר לך שהוא סבבה עם זה אז תאמיני לו. אמון זה נצרך בסיסי בקשר.

ועוד נקודה לגבי מקום מגורים. כל העמים נוצרו במקום מסויים.עם ישראל נוצר דווקא לא במקום שלו(ביציאת מצרים). עם ישראל נוצר בגלות. ולמה? כי עם ישראל הוא פנימי,הוא לא מוגבל בזמן ומקום.. אז ברור ונכון שיש למקום המגורים השפעה אבל זה משהו חיצוני יחסית בשביל שעליו יבנה ויתפרק בית. נראה לי אדם ש"סובל" יסבול בכל מקום וכן להפך. ובהמשך הנישואים יהיה לכם פערים טכנים ולא טכנים גדולים בהרבה לגשר עליהם שתתפלאי שאת העלת את השאלה הזאת בכלל

אני חושבת שזה לגיטמי שדברים שבהמשך יהיו הרבה פחות משמעותיים כרגע הם עניין שמעסיק ודורש בירור.. לא חושבת שהפרופורציות השונות של העתיד צריכות להוריד מהיחס למה שמטריד כרגע..

שבחור ובחורה ששוקלים אם להתחתן רק בגלל שהבעיה היחידה היא שכל אחד אוהב לגור במקום אחר, זה עצוב.

להתייחס?צריך בטח, גם בעתיד. אבל בגלל זה לפרק חבילה או לא להתחתן? זו גישה מוטעת לעניות דעתי. זה דבר כל כך שולי אם זה רק עניין של "מתחבר למקום כזה או אחר".(אלא אם כן עומד מאחורי אותו רצון אידיאל כלשהו כמו סביבה לחינוך ילדים או אידיאל אחר, שגם על זה לעניות דעתי אפשר לגשר אבל זה באמת כבר יותר מורכב)


העניין הוא באמת כמו שכתבת, שיש סדר עדיפויות.
מי שיותר חשוב לו "לגור במקום שמתחבר אליו" מאשר לבנות בית להנשא, לחיות בזוגיות ולהקים משפחה אז מקווה בשבילו שיתחתן מהר🤦

ולהככיע דברים *ביחד*

צריך לבדוק טוב טוב מה הגבר אוהב בצפון ומה האשה אוהבת במרכז ולמצוא איך לשלב את שתי האהבות. בדר"כ זה כרוך במאמץ, אבל כדי לחיות כמו שרוצים שווה להתאמץ.

למשל, הגבר אוהב את הצפון בגלל הנוף האשה את המרכז בגלל המשפחה אז מוצאים פתרון גם וגם, גרים בצפון ונוסעים למשפחה פעמיים בשבוע. למרות שזה כרוך במאמץ גדול. או גרים במרכז ונוסעים למנוחה בצפון פעמיים בשבוע. כמעט תמיד אפשר למצוא פתרון של גם וגם. זה קשה, אבל שווה.

או מי לא להציע

לדעתי אם השדכן נתן את כל המידע שיש לו למשתדכים האחריות עליהם בלבד בין אם יחליטו לבדוק את ההצעה ובין אם לא.
נראה לך הגיוני שהשדכן יהיה אשם גם בבעיות שלום בית שלהם עד 120?יש גבול

האם גם במקרה הזה האשמה חולפת?

אבל רק בתנאי שיודעים שהשידוך באמת גרוע.
לא מאמינה שיש אנשים שמשדכים בכוונה שידוך גרוע.

אם מנעו ממישהו שידוך הוא ישכח את זה יחסית מהר כי לא בטוח מה הוא הפסיד אם בכלל וגם הוא ימצא משהו אחר

אם שידכו למישהו שידוך גרוע בטוח יהיה סבל לשניהם

בעיקר מה אתה מחפש וטווח גילאים.

סתם מתוך עניין - למה האתרים הקיימים לא אופציה? אני גם סולד מהם אבל לא פסלתי אותם לחלוטין (בעיקר בלית ברירה).

אם אתה שואל את השאלה הזו (ובכלל נמצא בפורום...) כנראה שכמו כולנו שום דבר עדיין לא עזר לך.

 

זה לא משנה אם 100 פעם זה לא הצליח אם בפעם ה101 זה כן.

לא הבנתי את המסקנה

"אם אתה שואל את השאלה הזו (ובכלל נמצא בפורום...) כנראה שכמו כולנו שום דבר עדיין לא עזר לך"

אני לא מדבר על להתחתן, אני מדבר על לקבל הצעות ברמה בסיסית

ראשית, הרבה חיזוק ועידוד.

אין יותר מדי מה להוסיף מבחינה טכנית - 20 שדכניות זה לא כמו 10 שדכניות, 50 זה לא כמו 100 וכן על זה הדרך..

ככל שנעזרים בכמה יותר משאבים ככה טכנית יש יותר אפשרות לקבל הצעות.

כדי באמת להרשם לכל הרבה דברים ולא להשתגע יש צורך נפשי לשחרר ובאמת לא לצפות ברמה המעשית אלא לבוא בגישה של "לפתוח עוד דלתות" ולכן גם אם לא הלך אז זה לא כואב.

מבחינת התחושה זה בעיקר האתגר - איך לפתוח עוד דלתות בלי להסתכל לאחור, בלי לחשוב מחשבות רעות או לא ראליות.

בדיוק התחיל עוד אתר שעוסק בזה (עם ליווי, בלי ליווי) שקוראים לו "הבאר".. זה משהו חדש שראיתי.

בהצלחה!!

מה הסגנון ומה טווח הגילאים?

בוגרי מדרשות הם מגילאיים צעירים עד גילאים יותר בוגרים לדוגמא..

 

אם רוצים שדכנים בתשלום - לא צריך אתר.

אם רוצים אתר בתשלום - כבר יש.

אם רוצים אתר שמאמת ע"י ת.ז. וכו' - גם יש.

 

אני מעריך שהם לא מחזיקים מאגר של אנשים שנסתר משאר השדכנים והאתרים אז למה להרשם אליהם?

זה עוד כלי, עוד מאגר - עוד חתונות, עוד ברכה.

והפורמט שלו קצת שונה מהאתרים הרגילים..

חוקי שאכתוב כאן פרטים?

קורה וממש לא פשוט, לא קל וגם מלחיץ...

(יכולה לומר שגם לי יש תקופות כאלה ובאמת מרגישה לפחות מהזוית שאני מכירה..)

אני חושבת שאין דרך חלופית ללגרום לאנשים/שדכנים שפנית אליהם להיות מודעים אליך... תחשוב שיש להם הרבה רווקים בראש, בנוסף לחיים השוטפים שלהם שדורשים הרבה תשומת לב.

אבל אם תפנה אליהם באופן יותר אישי ומדי פעם תתזכר את עצמך, שאתה רציני בחיפוש ותזכיר גם מה אתה מחפש- זה באמת חשוב. אתה תכנס להם לראש וזה בבחינת לעזור להם לעזור לך...

אני מבינה את המחשבה שזה מביך ממש ואולי מרגיש טיפה נזקק, אבל רק אתה (לא אתה ספציפית כמובן) רואה את זה כך, מהצד השני אנשים רק מסוגלים להעריך אותך יותר אחרי פניה כנה מצידך שמדברת על החיפוש שלך.. ומהצד שלך בשניה שאתה פונה לאנשים ומכניס את עצמך למבוכה הזאת- זה כבר משהו שגורם לך להרגיש שפעלת למען הרצון שלך, שהיית שם בשביל עצמך.. עושה רק טוב

ולפתוח עוד ועוד קלפים- גם במעגלים הקיימים ליידע כמה שיותר אנשים שאתה בחיפוש ושתודה להם על הצעות רלוונטיות, וגם להכניס את עצמך לעוד מעגלים ומפגש אנושי שבלי קשר יעשו לך טוב בתקופה הזאת, וגם יפתחו לך עוד אופציות בעזרתו..

והמון המון להכניס את הקב"ה למסע שלך... תתפלל על זה ותספר לו שאתה רוצה את זה. הוא לא רק רוצה לעשות לך טוב אלא הוא איתך בסוף במסע הזה.. תחשוב שבסה"כ זו מצוה ואתה רוצה להקים בית בישראל, להביא איתו אור לעולם, לא? 

והמון ב"הצלחה!! "גם הים הגדול הזה יכול הוא להבקע... אם רק נאמין

מקוה שמעט עזרתי...

 

 

אם אתה מרגיש שאתה תקוע, אולי הגיע הזמן לנסות כיוונים חדשים.

לא בכל הדברים צריך לחשוף את כל הקלפים - אפשר לכתוב בקווים כלליים.

 

- לנסח הודעה קצרה, ולבקש מחברים לפרסם בסטטוס שלהם בווטסאפ, וכך להגיע למכרים של חברים.

- אפשר לפרסם את ההודעה בעוד דרכים, לדוג' לבקש מבת דודה לפרסם בקבוצה של מדרשה\ קבוצה של אברכיות מישיבה בסגנון שלך.

- לפנות לבנות שהקשר איתן היה חיובי (מבחינת הסגנון שאתה מחפש) ולשאול אם אולי יש להן חברות שיכולות להיות רלוונטיות.

- להשתתף באירועים שמיועדים להיכרויות.

- לתזכר את הסביבה שלך שאתה פנוי ומחפש - כולל עמיתים לעבודה, שכנים, חברים של ההורים, גבאי בבית כנסת.

- לפרסם כאן בפורום מי אתה\מה אתה מחפש, ולהפנות לצד ג' (תחת המשתמש שלך או באנונומיות דרך @ברוקולי).

- להיפתח לעוד הצעות: לבחון על מה אתה מסנן הצעות, ולראות אם אתה רואה דברים אחרת - לדוג', להרחיב את טווח הגילאים\גובה\עדה\מקצוע וכו'.

- לנסות לחזור לקשרים ישנים (אם רלוונטי).

- לנסות לחזור להצעות ישנות (בין אם נשללו על ידיך או על ידי הצד השני).

 

אולי חלק מהדברים (ואולי אפילו הכל) נראה לך מפדח.

בעיניי זה לא.

אתה מחפש מישהי להקים איתה בית, ולך תדע איפה היא נמצאת.

 

 

ועוד משהו:

אני חושבת שמה שאתה מתאר זה 'צרת רבים'.

יצאת עם מישהי נחמדה ולא התאים? נסה להכיר אותה לחבר שלך. עזור לו לצאת מהיובש - וכבר בדקת בשבילו שהיא נחמדה.

זכור, אתה ראוי לחלוטין.

זה שלא היו לך קשרים רציניים בחצי השנה האחרונה לא מעיד עליך - על האישיות שלך, על מי אתה. רק שלא היתה התאמה.

ובעז"ה תמצא מישהי שתלמד להכיר, להעריך ולאהוב אותך, ותזכו להקים יחד בית.

(רק לגבי הסוף - התכוונתי שהיו רק 3 קשרים, וגם הם היו קצרים)

(בטח, ולכן אני אומרת - אל תמדוד את ערכך כתלות במספר ורצינות הקשרים).

על מה שכתוב בסוגריים.

זה כל כך נכון. לכולם.

אני באמת חושב שרוב הבחורות שנפגשתי איתן חתכו מחוסר היכרות ולא להיפך.

אז באמת לא יורד לי הערך בעיני עצמי ב"ה.

כתבו לפני מה האפשרויות הקיימות.

לפעמים כדאי לשפצר את הכרטיס/ תמונה, בפרט אם אתה עונה הרבה כן ומקבל לא..

חוצמיזה, בראש, להגדיר את זה כיעד, לא כעוד משהו מהצד. תסתכל על זה מבחוץ, כאילו אתה איש שיווק שחייב להגדיל את כמות ההצעות ש'החברה' תקבל. סגולה למציאת רעיונות חדשים ולפעילות מתוכננת ומסודרת יותר.

שצריך רק קשר אחד מוצלח, וכמה שפחות סבוטוחות ובאלגנים והתבלבלויות וקשרים מיותרים בדרך זה יותר טוב.. אז יש צד שכדאי לשמוח בזה שהקב"ה שלח לך נסיון על מידות האמונה והסבלנות, ולא בחר להעביר אותך במסלול שוחק ששורט את הנפש ומחספס..

לדעת מה אני מחפש זה ביני לבין עצמי, כמה שאהיה ממוקד יותר כך אוכל לפסול/לקבל הצעות ביעילות יותר. וגם אוכל להכווין בקלות יותר חברים ומשפחה למה שאני מחפש.
לדעת איך לחפש זה גם. איך לקבל יותר הצעות רלוונטיות מהמקורות שלך.

ולפתוח אפשרויות, כמה שיותר כיוונים. לא הייתי אומר לא לאתרים, אבל זאת כבר בחירה שלך.
המון בהצלחה.

אפילו יותר בפירוט עלי, מידע שממש יכול מראש לכוון הצעות שפחות ירצו לחתוך ישר (מצד שני זה עלול גם לשלוח לי הרבה פחות הצעות... אבל אולי זה סינון טוב)

לשבת עם חבר טוב או אדם שאתה סומך עליו ולתת לו לקרוא את הכרטיס שלך ולשמוע מה הוא חושב. אם זה משקף אותך ואם יש דברים שאפשר לשנות

אולי אפילו כמה חברים.. זה רק מעשיר

וזה ממש לא מובן מאליו להכניס עוד בנאדם לחיים האישיים בלי שיהיה בזה קושי ממשי

להגיד לך באמת מה אני חושבת?
כנראה שבמרכז החיים שלך נמצא עכשיו הצד החומרי. שמצד החומר באמת לא חסר לך שום דבר. אם זה היה הצד הרוחני באופן טבעי היה לך רצון להגדיל את עשיית הטוב, להרחיב את המעגל האישי שלך, לתת יותר, לבטא כמה שיותר את הצלם אלוקים
איכס יצאתי חיה בסרט קצת אבל וואלה ככה נראה לי

אני אוהב את זה שאומרים לי את האמת גם אם זה בצורה חסרת טאקט ומכוערת

 

אני לא יודע פה אם זה כ"כ מדויק עבורי כי בתכלס אני רוצה ולא רוצה חחח

אבל כן נתת לי נקודה למחשבה

 

תודה(-:

זה מעצבן

 

עם התסכול שלך בתקופות מסוימות אצלי..

על עצמי גיליתי שזה יושב על פחדים..

תבדוק אולי גם אצלך

ובכללי, תברר עם עצמך מה התפיסות שלך לגבי נישואים:

מה זה אומר להתחתן מבחינתך?

מה מפחיד אותך בזה?

ועוד.. 

מקווה שתמצא את התשובות 

כנראה שאת צודקת

 

 

מדהים שכל אחד מכם נגע בנקודת אמת

זה תהליך..אבל בסוף בעה אתה תתגבר על הפחדים ותרגיש חופשי ומשוחרר מהם 

זה לגמרי אפשרי

אני כבר בן 24 ולא רוצה להתחתן.

מצד שני יש מישהי שמאוד מוצאת חן בעיני

מצד שלישי, צד ראשון עדיין תקף

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

סטיגידיש וכו

אני לא רוצה לגדול

אבל רוצה לגדול

Dont grow-its a trap

הדרך לפתור את זה היא להתחיל להסתובב עם בנות שלא למטרת חתונה בתקווה שזה יגיע

יהי רצון שתפעלו נכון ויהיה מה שטוב לכם, לא יודע מה זה במסקנה אבל אני מאחל שה' יעזור לכם לפעול נכון

מצד אחד ברור שאני רוצה כבר להיות בקשר רציני, = כלומר רצון יש
מצד שני לא ואני אפילו לא מבין למה!- זה יכול להיות שילוב של הרבה דברים .. גם שהדרך לא נעימה ולא פשוטה , גם מגננה , וגם פחד מהעתיד.

וזה מאוד לגיטימי והגיוני בעייני
צריך להיות תמים מידי על מנת לא לפחד.

מה שכן צריך ללמוד לשחרר ולפתוח את השער שחוסם
גם אם זה לא נעים
החוכמה היא איזון
אם לפעמים זה כבד עליך אז תקשיב לעצמך .. ומתי שאתה מרגיש שאתה יכול אולי לצאת בעת הזאת אז כן לנסות.
וזה מה שאני עונה לעצמי (:

בהצלחה

חתונה.

לפעמים יש פחדים להתחתן שמכבים את הרצון.

יש לנו איזה מסלול מוכר בתפיסה.. ויש (לי לפחות) חשש כזה שאני עושה דברים, מכוונת למשהו או רוצה משהו כי 'ככה זה'. במודע או שלא במודע.. 
וואלה כיף לך. משהו באדישות הזו היא הזדמנות להכנס לזה אם וכשזה מרצון!!
וזה לא אומר שהרצון הוא כי ככה נהוג..
לא 'צריך' לרצות(וכיף שאנחנו בדור הזה). אבל אם תרצה לרצות ואז גם תמצא רצון.. זה הכי כיף שיש. כי מה שבא מבירור ורצון אמיתי זה כמה רמות מעל. 

 

חחח אולי זה הסיפור שרציתי אני לשמוע עכשיו. ואם מישהו יהנה מזה אז שמחה ששיתפתי.

מצד אחד זה טוב 

כי אם זה מגיע מרצון נטו אז כמו שאמרת יש לזה עוצמות מדהימות, זה לא רק לגבי שידוכים כמובן.. אלא בנוגע לכל דבר מן הסתם

מצד שני זה גם לא טוב, כי אם הדבר תלוי ברצון, והרצון לא מתעורר..?

 

אני רוצה לרצות 

אבל מסתבר שהדברים לא כ"כ פשוטים

ולפעמים רצון סתמי לא מספיק בישביל לעשות צעדים

 

וואה הפורום הזה מוציא ממני הדניקספייר שבי חחח

ראשית, "לא טוב היות האדם לבדו". אז כן, בשנות העשרים יש חיי חברה, מסיבות עם חברים, טיולים וכד', אבל בשלב כלשהו זה מתחיל להימאס. משפחה היא עוגן.

 

שנית, השפעת הגיל על מצב הרוח. להורה צעיר יש יותר אנרגיות ויותר רצון לטייל עם ילדיו, להתפלש איתם בבוץ, להסיע לחוגים ובחזרה. בגילאי 40+ כמעט כל אחד סובל מבעיה כרונית כלשהי ורוצה לשכב על הספה בשקט  

בלי לחץ, תצא כשתרצה, בינתיים תשקיע בדברים אחרים חשובים לחייך
לימוד מקצוע, טיפוח מידות ועוד.
הכל בסדר איתך, ובמציאות ימינו זה מורכב יותר להתחתן בגילך כי זה יקשה על שילוב עבודה ולימודים עם חיי נישואין, עדיף שתתחתן כשתהיה בשלב מתקדם יותר בתחום הזה.

זה בסדר לצאת כל עוד את חושבת שיש סיכוי גם אם הוא קטן.
מה שכן, לגבי עצמך- לא תמיד כדאי לצאת מתוך המחשבה שזה לא ככ מתאים אבל בשביל הסיכוי הקטן שכן יתאים כן לצאת. זה יכול להיות מאד שוחק.

והייתי אומרת שכן חשוב לחשוב על הבחור אם את רואה סיכויים די קלושים שיצא מזה משהו- גם הוא נשחק וזה גם עלול להיות לא ראוי אם באמת את לא רואה סיכוי ניכר.

כשהוא נפגש איתך, הוא חושב שאת רואה סיכוי ולכן נפגשת. הוא לא יניח שהסיכוי קטן, אלא שאת רואה סיכוי סביר.
אז או שתבררי יותר ותגלי תמונה יותר מלאה, או שתניחי לזה. לדעתי

וגם,את מכירה את עצמך, זה תלוי כמה כבר קרה לך ששינית את דעתך אחרי פגישה עם הבחור פנים אל פנים. או סתם הייתה לך דעה כללית על מישהו ואחרי הכרות שינית אותה ולא נשארת באותה דעה.

לדעתי זה לא הוגן אם הסיכוי ממש קטן

אבל אולי בשיחת טלפון הראשונה אפשר לומר על זה משהו...

(כן כדאי לחשוב ממש טוב עם עצמך לגבי הדברים האלה שאמרת שפחות מתאימים לך.. כי בסוף סתם חבל להיפגש סתם... אבל אם את כן חושבת שיש איזשהו סיכוי ואת צריכה לגלות את זה פנים מול פנים אז אני לא חושבת שיש בעיה וחוסר הוגנות)

אולי תנסי לשאול את השדכן ולהתייעץ איתו, אם הבחור מעוניין לפגוש אותך או רק הסכים לפגוש אותך.

אם הוא מעוניין - תני לו הזדמנות. אם הוא רק מסכים ואת לא מאמינה בקשר הזה - אולי באמת חבל להטריח אותו

אבל כל עוד יש סיכוי ואת באמת באה בראש פתוח אין מה לבוא אליך בתלונות.

אל תצפי להפתעות, סביר להניח שמה שאת בטוחה בו בצורה מהותית הוא נכון.

דייט מצריך כוחות - ללכת, לצאת, חשיבה, רגשות וכולי, זאת טרחה בשביל שני הצדדים וכדאי מאוד לקחת את זה בשכלול ביחסי סיכוי מול סיכון שאת באה להחליט.

לדעתי את צריכה להמשיך הלאה..

יכול להיות שבגלל שכתבת לו באתר בצורה ביקורתית אז הוא נסוג? האמת שהפרט הזה לא כל כך מובן, למה התעצבנת שהוא נמצא באתר הכרויות? .. כתבת מהר ויש הרבה טעויות, אם תסדרי את זה ליותר ברור זה יועיל.

תודה על המענה ,תיקנתי ואשמח אם תשיבי לי בחזרה ,מה דעתך ,הוספתי כמה דברים שראיתי שהיו חסרים ,שלום וברכה אשמח לעצה .אני גרושה +1 ,התגרשתי אחרי נשיאויים קצרים ומאוד קשים ,פרודה שנה ושלושה חודשים ובפעול גרושה 7 חודשים ,(הכרנו בשידוך) ,לאחרונה נכנסתי לאתרי הכרויות ויצא לי להתכתב עם כמה ,ואחד מהם נפגשתי איתו והוא גרוש +2,הדייט הראשון היה ממש טוב וזרימה טובה ונמשך בערך קרוב לארבע שעות ,אמאמא אחרי הדייט הראשון הבחור לא הרגיש טוב ונדבק בקורונה ונכנס לבידוד והמשכנו להתכתב ואחרי שיצא מבידוד נאלץ להיכנס לבידוד חוזר ,בגלל הבן שלו ,היה לי קשה עם זה ואמרתי לי שזה פחות הולך בנינו ויותר מידי סימנים ,וקבענו איכשהו לפסק זמן עד שיחלוף הבידוד ,בזמן שלא דיברנו אני עדין המשכתי לחשוב עלינו ואיך אנחנו חוזרים ,מפה לשם ראיתי אותו באתר ודי נפגעתי ושלחתי לו הודעה ביקורתית,כי מבחינתי הזמן הזה של הפסק הזמן נועד כדי שנחשוב ופחות בכדי להתקדם ,הבחור לא הבין למה אני מגיבה ככה ואמר לי שדברנו על זה אבל אני לא זוכרת שאמרתי שזה המטרה של הבידוד ,בכל אופן אחרי זה לא שוחחנו והמשכנו פה ושם להתכתב הודעות יבשות אחרי שבוע שלח לי הודעה שהוא פחות רוצה להמשיך ונמק את זה שאני אדם טוב ואמר דברי שבח אך בזמן שלא דיברנו הוא לא לא הרגיש געגוע עז כמו שחשב שירגיש והבין שלא בהכרח שאם פוגשים אדם טוב זה אומר שזה מתאים ואיחל לי בהצלחה,תאמת די לא הבנתי את זה האם שייך שיהיה געגוע בשלב הראשוני של היכרות או שזה סיפור כיסוי בכדי לגרום לי להרגיש טוב ופחות לפגוע בי,תאמת זה די צבט לי בלב ,אבל ניסיתי לאסוף את עצמאי ואיחלתי לו בהצלחה ,משום מה עבר כמעט חודש ועדין הפינה הזו לא מצליחה להיסגר אצלי ,לא יודעת מה נכון לעשות האם יש טעם שאשלח לו הודעה שאני מתגעגעת ואם זה נכון וראויי בכלל לאור העובדה שאמר שזה פחות מתאים לו ,פשוט משום מה מרגיש לי שהסיבה שאמר לי לא מצליחה לספק אותי ובא לי לדעת את הסיבה האמתית שאמר לי לא ,מרגיש לי שאם אדע באמת זה אולי יעזור לי לשחרר ממנו ,,כי לאורך כל התקופה שהתכתבנו זה היה נראה שהוא בעניין וגם הוא אמר ,וזה פשוט לא מצליחה להתיישב לי הרצון שלו להיפרד מול הרגש שחוייתי ממני במילים ,או שפשוט לעזוב את זה ולנסות להשלים למרות שקשה לי ,אשמח באמת לעזרה מרגישה בבילבול ועם הרבה כאב לב

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?